THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל רֹאשׁ֖־וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי מְשָׁחֲ־ךָ֧ יְהוָ֛ה עַל נַחֲלָת֖־וֹ לְנָגִֽיד׃
1
καὶ ἔλαβεν Σαμουὴλ τὸν φακὸν τοῦ ἐλαίου καὶ ἐπέχεεν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ ἐφίλησεν αὐτὸν καὶ εἶπεν αὐτῷ Οὐχὶ κέχρικέν σε Κύριος εἰς ἄρχοντα ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ, ἐπὶ Ἰσραήλ; καὶ σὺ ἄρξεις ἐν λαῷ Κυρίου, καὶ σὺ σώσεις αὐτὸν ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν αὐτοῦ κυκλόθεν.
1
Tulit autem Sámuel lentículam ólei, et effúdit super caput eius: et deosculátus est eum, et ait: Ecce unxit te Dóminus super hereditátem suam in príncipem, et liberábis pópulum suum de mánibus inimicórum eius, qui in circúitu eius sunt. Et hoc tibi signum, quia unxit te Deus in príncipem.
1
[not available]
1
Then Samuel took a vial of oil, and poured [it] upon his head, and kissed him, and said, [Is it] not because the LORD hath anointed thee [to be] captain over his inheritance?
1
[not available]
2
בְּלֶכְתְּךָ֤ הַיּוֹם֙ מֵעִמָּדִ֔י וּמָצָאתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִם־קְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּגְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּצֶלְצַ֑ח וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֨יךָ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִבְנִֽי׃
2
καὶ τοῦτό σοι τὸ σημεῖον ὅτι ἔχρισέν σε Κύριος ἐπὶ κληρονομίαν αὐτοῦ εἰς ἄρχοντα · ὡς ἂν ἀπέλθῃς σήμερον ἀπ᾽ ἐμοῦ, καὶ εὑρήσεις δύο ἄνδρας πρὸς τοῖς τάφοις Ῥαχὴλ ἐν τῷ ὄρει Βενιαμεὶν ἁλλομένους μεγάλα, καὶ ἐροῦσίν σοι Εὕρηνται αἱ ὄνοι ἃς ἐπορεύθητε ζητεῖν · καὶ ἰδοὺ ὁ πατήρ σου ἀποτετίνακται τὸ ῥῆμα τῶν ὄνων, καὶ ἐδαψιλεύσατο δι᾽ ὑμᾶς λέγων Τί ποιήσω ὑπὲρ τοῦ υἱοῦ μου?
2
Cum abíeris hódie a me, invénies duos viros iuxta sepúlcrum Rachel in fínibus Béniamin, in merídie: dicéntque tibi: Invéntæ sunt ásinæ, ad quas íeras perquiréndas: et intermíssis pater tuus ásinis, sollícitus est pro vobis, et dicit: Quid fáciam de fílio meo?
2
[not available]
2
When thou art departed from me to day, then thou shalt find two men by Rachel ’s sepulchre in the border of Benjamin at Zelzah; and they will say unto thee, The asses which thou wentest to seek are found: and, lo, thy father hath left the care of the asses, and sorroweth for you, saying, What shall I do for my son?
2
[not available]
3
וְחָלַפְתָּ֨ מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה וּבָ֨אתָ֙ עַד־אֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶל הָ־אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֨שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם וְאֶחָ֥ד נֹשֵׂ֖א נֵֽבֶל־יָֽיִן׃
3
καὶ ἀπελεύσει ἐκεῖθεν καὶ ἐπέκεινα ἥξεις ἕως τῆς δρυὸς Θαβώρ, καὶ εὑρήσεις ἐκεῖ τρεῖς ἄνδρας ἀναβαίνοντας πρὸς τὸν θεὸν εἰς Βαιθήλ, ἕνα αἴροντα τρία αἰγίδια καὶ ἕνα αἴροντα τρία ἀγγεῖα ἄρτων καὶ ἕνα αἴροντα ἀσκὸν οἴνου ·
3
Cumque abíeris inde, et ultra transíeris, et véneris ad quercum Thabor, invénient te ibi tres viri ascendéntes ad Deum in Bethel, unus portans tres hædos, et álius tres tortas panis, et álius portans lagénam vini.
3
[not available]
3
Then shalt thou go on forward from thence, and thou shalt come to the plain of Tabor, and there shall meet thee three men going up to God to Bethel, one carrying three kids, and another carrying three loaves of bread, and another carrying a bottle of wine:
3
4Q51 · 9e_i
[משם והלאה ובאת עד־אלון תבור ומצאו׳ך שם שלשה אנשים] עלים אל [האלהים בית־אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא ]שלוש{{ ת כ }}ל##{{ ובי }} ככרות [לחם ואחד נושא נבל־יין ׃
4
וְשָׁאֲל֥וּ לְךָ֖ לְשָׁל֑וֹם וְנָתְנ֤וּ לְךָ֙ שְׁתֵּי־לֶ֔חֶם וְלָקַחְתָּ֖ מִיָּדָֽם׃
4
καὶ ἐρωτήσουσίν σε τὰ εἰς εἰρήνην καὶ δώσουσίν σοι δύο ἀπαρχὰς ἄρτων, καὶ λήμψῃ ἐκ τῆς χειρὸς αὐτῶν.
4
Cumque te salutáverint, dabunt tibi duos panes, et accípies de manu eórum.
4
[not available]
4
And they will salute thee, and give thee two [loaves] of bread; which thou shalt receive of their hands.
4
4Q51 · 9e_i
ושאלו ל׳ך לשלום ונתנו ל׳ך ת]נ#?ופות לחם ולקחת [מיד׳ם ׃
5
אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִיאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵֽהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים׃
5
καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσῃ εἰς τὸν βουνὸν τοῦ θεοῦ, οὗ ἐστιν ἐκεῖ τὸ ἀνάστεμα τῶν ἀλλοφύλων, ἐκεῖ Νασεὶβ ὁ ἀλλόφυλος · καὶ ἔσται ὡς ἂν εἰσέλθητε ἐκεῖ εἰς τὴν πόλιν, καὶ ἀπαντήσεις χορῷ προφητῶν καταβαινόντων ἐκ τῆς Βαμά, καὶ ἔμπροσθεν αὐτῶν νάβαλ καὶ τύμπανον καὶ αὐλὸς καὶ κινύρα, καὶ αὐτοὶ προφητεύοντες ·
5
Post hæc vénies in collem Dei, ubi est státio Philisthinórum: et cum ingréssus fúeris ibi urbem, óbvium habébis gregem prophetárum descendéntium de excélso, et ante eos psaltérium, et týmpanum, et tíbiam, et cítharam, ipsósque prophetántes.
5
[not available]
5
After that thou shalt come to the hill of God, where [is] the garrison of the Philistines: and it shall come to pass, when thou art come thither to the city, that thou shalt meet a company of prophets coming down from the high place with a psaltery, and a tabret, and a pipe, and a harp, before them; and they shall prophesy:
5
4Q51 · 9e_i
ואחר כן תבוא גבעת האלוהים אשר־שם נציב פלש]ת##י ו?היה# [כבוא׳ך שם העיר ופגעת חבל נ]ב##אי?ם# יר##ד##י(# ם #) [מהבמה ולפני]׳ה#ם נבל ו?ת##וף [וכנור והמה מתנבאים ׃
6
וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֨יךָ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר׃
6
καὶ ἐφαλεῖται ἐπὶ σὲ πνεῦμα Κυρίου καὶ προφητεύσεις μετ᾽ αὐτῶν, καὶ στραφήσῃ εἰς ἄνδρα ἄλλον.
6
Et insíliet in te Spíritus Dómini, et prophetábis cum eis, et mutáberis in virum álium.
6
[not available]
6
And the Spirit of the LORD will come upon thee, and thou shalt prophesy with them, and shalt be turned into another man.
6
4Q51 · 9e_i
]וצלחה עלי׳ך ר[וח יהוה והתנבאת עמ׳ם] ו?נהפכ[ת ל]איש[ אחר ׃
7
וְהָיָ֗ה כִּ֥י תבאינה הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה לָ֑ךְ עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּמְצָ֣א יָדֶ֔ךָ כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃
7
καὶ ἔσται ὅταν ἥξει τὰ σημεῖα ταῦτα ἐπὶ σέ, ποίει πάντα ὅσα ἐὰν εὕρῃ ἡ χείρ σου, ὅτι θεὸς μετὰ σοῦ.
7
Quando ergo evénerint signa hæc ómnia tibi, fac quæcúmque invénerit manus tua, quia Dóminus tecum est.
7
[not available]
7
And let it be, when these signs are come unto thee, [that] thou do as occasion serve thee; for God [is] with thee.
7
4Q51 · 9e_i
והיה כי תבאנ]ה## ה#א#ת#ו?ת# [האלה ל׳ך עשה כול א]ש##ר## תמצא יד׳ך## כי?[ האלוהים עמ׳ך ׃
8
וְיָרַדְתָּ֣ לְפָנַי֮ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ לְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַד בּוֹאִ֣־י אֵלֶ֔יךָ וְהוֹדַעְתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃
8
καὶ καταβήσῃ ἔμπροσθεν τῆς Γαλαάδ, καὶ ἰδοὺ καταβαίνω πρὸς σὲ ἀνενεγκεῖν ὁλοκαύτωσιν καὶ θυσίας εἰρηνικάς · ἑπτὰ ἡμέρας διαλείψεις ἕως τοῦ ἐλθεῖν με πρὸς σέ, καὶ γνωρίσω σοι ἃ ποιήσεις.
8
Et descéndes ante me in Gálgala ( ego quippe descéndam ad te ), ut ófferas oblatiónem, et ímmoles víctimas pacíficas: septem diébus exspectábis, donec véniam ad te, et osténdam tibi quid fácias.
8
[not available]
8
And thou shalt go down before me to Gilgal; and, behold, I will come down unto thee, to offer burnt offerings, [and] to sacrifice sacrifices of peace offerings: seven days shalt thou tarry, till I come to thee, and shew thee what thou shalt do.
8
4Q51 · 9e_i
[ל׳ך את אשר תעשה ׃ וירדת לפנ׳י הגלגל׳ה והנה אנוכי יו]ר##ד אלי?׳ך# ל#ע#לות# [עו]ל#[ות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בוא׳י אלי׳ך ]ו#?הדע[תי]
9
וְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֨כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפָךְ ל֥־וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כָּל הָ־אֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ס
9
Καὶ ἐγενήθη ὥστε ἐπιστραφῆναι τῷ ὤμῳ αὐτοῦ ἀπελθεῖν ἀπὸ Σαμουήλ, μετέστρεψεν αὐτῷ ὁ θεὸς καρδίαν ἄλλην · καὶ ἦλθεν πάντα τὰ σημεῖα ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ.
9
Itaque cum avertísset húmerum suum ut abíret a Samuéle, immutávit ei Deus cor áliud, et venérunt ómnia signa hæc in die illa.
9
[not available]
9
And it was [so], that when he had turned his back to go from Samuel, God gave him another heart: and all those signs came to pass that day.
9
4Q51 · 9e_i
והיה כהפנות ל]ל##[כת מעם שמואל ויהפך ל׳ו ]ה#אלוהים [לב אחר ויבואו כול האותות ביום ה]ה#וא[ ׃
10
וַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶֽבֶל־נְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽם׃
10
καὶ ἔρχεται ἐκεῖθεν εἰς τὸν βουνόν, καὶ ἰδοὺ χορὸς προφητῶν ἐξ ἐναντίας αὐτοῦ · καὶ ἥλατο ἐπ᾽ αὐτὸν πνεῦμα θεοῦ καὶ ἐπροφήτευσεν ἐν μέσῳ αὐτῶν.
10
Venerúntque ad prædíctum collem, et ecce cúneus prophetárum óbvius ei: et insíluit super eum Spíritus Dómini, et prophetávit in médio eórum.
10
[not available]
10
And when they came thither to the hill, behold, a company of prophets met him; and the Spirit of God came upon him, and he prophesied among them.
10
4Q51 · 9e_i
ויבוא משם הגבעת׳ה והנ]ה חבל [נביאים לקראת׳ו ותצלח עלי׳ו רו]ח## א##להי[ם ויתנבא ׃
11
וַיְהִ֗י כָּל יֽוֹדְע־וֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִם־נְבִאִ֖ים נִבָּ֑א וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶל רֵעֵ֗־הוּ מַה־זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן־קִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים׃
11
καὶ ἐγενήθησαν πάντες οἱ εἰδότες αὐτὸν ἐχθὲς καὶ τρίτην καὶ εἶδον, καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ἐν μέσῳ τῶν προφητῶν · καὶ εἶπεν ὁ λαὸς ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ Τί τοῦτο τὸ γεγονὸς τῷ υἱῷ Κείς? ἢ καὶ Σαοὺλ ἐν προφήταις?
11
Vidéntes autem omnes qui nóverant eum heri et nudiustértius, quod esset cum prophétis, et prophetáret, dixérunt ad ínvicem: Quænam res áccidit fílio Cis? num et Saul inter prophétas?
11
[not available]
11
And it came to pass, when all that knew him beforetime saw that, behold, he prophesied among the prophets, then the people said one to another, What [is] this [that] is come unto the son of Kish? [Is] Saul also among the prophets?
11
4Q51 · 9e_i
ויהי כול יוד]ע##׳ו מתמול [שלשם ויראו והנה הוא בתוך נביא]י#?ם## מ#ת##[נבא ויאמר העם איש אל ]רע׳הו מה־[זה היה לבן־קיש הגם שאול בנביאים ׃
12
וַיַּ֨עַן אִ֥ישׁ מִשָּׁ֛ם וַיֹּ֖אמֶר וּמִ֣י אֲבִיהֶ֑ם עַל־כֵּן֙ הָיְתָ֣ה לְמָשָׁ֔ל הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִאִֽים׃
12
καὶ ἀπεκρίθη τις αὐτῶν καὶ εἶπεν Καὶ τίς πατὴρ αὐτοῦ? διὰ τοῦτο ἐγενήθη εἰς παραβολήν Ἢ καὶ Σαοὺλ ἐν προφήταις?
12
Respondítque álius ad álterum, dicens: Et quis pater eórum? Proptérea versum est in provérbium: Num et Saul inter prophétas?
12
[not available]
12
And one of the same place answered and said, But who [is] their father? Therefore it became a proverb, [Is] Saul also among the prophets?
12
4Q51 · 9e_i
ויען איש מ׳הם ויאמר ומי ]א#בי׳הם על־[כן היתה למשל הגם שאול בנביאים ׃
13
וַיְכַל֙ מֵֽהִתְנַבּ֔וֹת וַיָּבֹ֖א הַבָּמָֽה׃
13
καὶ συνετέλεσεν προφητεύων, καὶ ἔρχεται εἰς τὸν βουνόν.
13
Cessávit autem prophetáre, et venit ad excélsum.
13
[not available]
13
And when he had made an end of prophesying, he came to the high place.
13
4Q51 · 9e_i
ויכל מהתנבא ויבא הבית׳ה] ׃
14
וַיֹּאמֶר֩ דּ֨וֹד שָׁא֥וּל אֵלָ֛יו וְאֶֽל נַעֲר֖־וֹ אָ֣ן הֲלַכְתֶּ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לְבַקֵּשׁ֙ אֶת הָ֣־אֲתֹנ֔וֹת וַנִּרְאֶ֣ה כִי־אַ֔יִן וַנָּב֖וֹא אֶל־שְׁמוּאֵֽל׃
14
Καὶ εἶπεν ὁ οἰκεῖος αὐτοῦ πρὸς αὐτὸν καὶ πρὸς τὸ παιδάριον αὐτοῦ Ποῦ ἐπορεύθητε? καὶ εἶπαν Ζητεῖν τὰς ὄνους · καὶ εἴδαμεν ὅτι οὐκ εἰσίν, καὶ εἰσήλθομεν πρὸς Σαμουήλ.
14
Dixítque pátruus Saul ad eum, et ad púerum eius: Quo abístis? Qui respondérunt: Quǽrere ásinas: quas cum non reperissémus, vénimus ad Samuélem.
14
[not available]
14
And Saul ’s uncle said unto him and to his servant, Whither went ye? And he said, To seek the asses: and when we saw that [they were] no where, we came to Samuel.
14
4Q51 · 9e_i
ויאמר דוד [שאול אלי׳ו ואל נער׳ו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי־א]י?ן ונבואה [אל־שמואל ׃
15
וַיֹּ֖אמֶר דּ֣וֹד שָׁא֑וּל הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י מָֽה־אָמַ֥ר לָכֶ֖ם שְׁמוּאֵֽל׃
15
καὶ εἶπεν ὁ οἰκεῖος πρὸς Σαούλ Ἀπάγγειλον δή μοι τί εἶπέν σοι Σαμουήλ.
15
Et dixit ei pátruus suus: Indica mihi quid díxerit tibi Sámuel.
15
[not available]
15
And Saul ’s uncle said, Tell me, I pray thee, what Samuel said unto you.
15
4Q51 · 9e_i
ויאמר דוד שאול הגיד׳ה נא ל׳י מה־אמר ל׳ך שמואל ׃
16
וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל דּוֹד֔־וֹ הַגֵּ֤ד הִגִּיד֙ לָ֔נוּ כִּ֥י נִמְצְא֖וּ הָאֲתֹנ֑וֹת וְאֶת־דְּבַ֤ר הַמְּלוּכָה֙ לֹֽא־הִגִּ֣יד ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר שְׁמוּאֵֽל׃ פ
16
καὶ εἶπεν Σαοὺλ πρὸς τὸν οἰκεῖον αὐτοῦ Ἀπήγγειλεν ἀπαγγέλλων μοι ὅτι εὕρηνται αἱ ὄνοι · τὸ δὲ ῥῆμα τῆς βασιλείας οὐκ ἀπήγγειλεν αὐτῷ.
16
Et ait Saul ad pátruum suum: Indicávit nobis quia invéntæ essent ásinæ. De sermóne autem regni non indicávit ei quem locútus fúerat ei Sámuel.
16
[not available]
16
And Saul said unto his uncle, He told us plainly that the asses were found. But of the matter of the kingdom, whereof Samuel spake, he told him not.
16
4Q51 · 9e_i
ויאמר] שאול אל [דוד׳ו הגד הגיד ל׳י כי נמצאו האתונות ואת־דבר המלוכה לוא הגיד ל׳ו ]א##שר אמר [שמואל ׃
17
וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל֙ אֶת הָ־עָ֔ם אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃
17
Καὶ παρήγγειλεν Σαμουὴλ παντὶ τῷ λαῷ πρὸς Κύριον εἰς Μασσηφά,
17
Et convocávit Sámuel pópulum ad Dóminum in Maspha:
17
[not available]
17
And Samuel called the people together unto the LORD to Mizpeh;
17
4Q51 · 9e_i
ויצעק שמואל את כול העם אל־יהוה המצפה ׃
18
וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וָאַצִּ֤יל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּד֙ כָּל הַ־מַּמְלָכ֔וֹת הַלֹּחֲצִ֖ים אֶתְכֶֽם׃ פ
18
καὶ εἶπεν πρὸς υἱοὺς Ἰσραήλ Τάδε εἶπεν Κύριος ὁ θεὸς Ἰσραὴλ λέγων Ἐγὼ ἀνήγαγον τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ ἐξ Αἰγύπτου, καὶ ἐξειλάμην ὑμᾶς ἐκ χειρὸς Φαραὼ βασιλέως Αἰγύπτου καὶ ἐκ πασῶν τῶν βασιλειῶν τῶν θλιβουσῶν ὑμᾶς.
18
et ait ad fílios Israel: Hæc dicit Dóminus Deus Israel: Ego edúxi Israel de Ægýpto, et érui vos de manu Ægyptiórum, et de manu ómnium regum qui affligébant vos.
18
[not available]
18
And said unto the children of Israel, Thus saith the LORD God of Israel, I brought up Israel out of Egypt, and delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of all kingdoms, [and] of them that oppressed you:
18
4Q51 · 9e_i
ויאמר אל] כול ב[ני] ׃
19
וְאַתֶּ֨ם הַיּ֜וֹם מְאַסְתֶּ֣ם אֶת אֱלֹהֵי־כֶ֗ם אֲשֶׁר־ה֣וּא מוֹשִׁ֣יעַ לָכֶם֮ מִכָּל רָעוֹתֵי־כֶ֣ם וְצָרֹֽתֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ כִּי־מֶ֖לֶךְ תָּשִׂ֣ים עָלֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּבוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְשִׁבְטֵיכֶ֖ם וּלְאַלְפֵיכֶֽם׃
19
καὶ ὑμεῖς σήμερον ἐξουθενήκατε τὸν θεόν, ὃς αὐτός ἐστιν ὑμῶν σωτὴρ ἐκ πάντων τῶν κακῶν ὑμῶν καὶ θλίψεων ὑμῶν, καὶ εἴπατε Οὐχί, ἀλλ᾽ ἢ ὅτι βασιλέα στήσεις ἐφ᾽ ἡμῶν. καὶ νῦν κατάστητε ἐνώπιον Κυρίου κατὰ τὰ σκῆπτρα ὑμῶν καὶ κατὰ τὰς φυλὰς ὑμῶν.
19
Vos autem hódie proiecístis Deum vestrum, qui solus salvávit vos de univérsis malis et tribulatiónibus vestris: et dixístis: Nequáquam: sed regem constítue super nos. Nunc ergo state coram Dómino per tribus vestras, et per famílias.
19
[not available]
19
And ye have this day rejected your God, who himself saved you out of all your adversities and your tribulations; and ye have said unto him, [Nay], but set a king over us. Now therefore present yourselves before the LORD by your tribes, and by your thousands.
19
[not available]
20
וַיַּקְרֵ֣ב שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט בִּנְיָמִֽן׃
20
καὶ προσήγαγεν Σαμουὴλ πάντα τὰ σκῆπτρα Ἰσραήλ, καὶ κατακληροῦται σκῆπτρον Βενιαμείν ·
20
Et applícuit Sámuel omnes tribus Israel, et cécidit sors tribus Béniamin.
20
[not available]
20
And when Samuel had caused all the tribes of Israel to come near, the tribe of Benjamin was taken.
20
[not available]
21
וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־שֵׁ֤בֶט בִּנְיָמִן֙ למשפחתו וַתִּלָּכֵ֖ד מִשְׁפַּ֣חַת הַמַּטְרִ֑י וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽא׃
21
καὶ προσάγει σκῆπτρον Βενιαμεὶν εἰς φυλάς, καὶ κατακληροῦται φυλὴ Ματταρεί · καὶ προσάγουσιν τὴν φυλὴν Ματταρεὶ εἰς ἄνδρας, καὶ κατακληροῦται Σαοὺλ υἱὸς Κείς. καὶ ἐζήτει αὐτόν, καὶ οὐχ εὑρίσκετο.
21
Et applícuit tribum Béniamin et cognatiónes eius, et cécidit cognátio Metri: et pervénit usque ad Saul fílium Cis. Quæsiérunt ergo eum, et non est invéntus.
21
[not available]
21
When he had caused the tribe of Benjamin to come near by their families, the family of Matri was taken, and Saul the son of Kish was taken: and when they sought him, he could not be found.
21
[not available]
22
וַיִּשְׁאֲלוּ־עוֹד֙ בַּֽיהוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּה־ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל הַ־כֵּלִֽים׃ ס
22
καὶ ἐπηρώτησεν Σαμουὴλ ἔτι ἐν Κυρίῳ Εἰ ἔρχεται ὁ ἀνὴρ ἐνταῦθα? καὶ εἶπεν Κύριος Ἰδοὺ αὐτὸς κέκρυπται ἐν τοῖς σκεύεσιν.
22
Et consuluérunt post hæc Dóminum utrúmnam ventúrus esset illuc. Respondítque Dóminus: Ecce abscónditus est domi.
22
[not available]
22
Therefore they inquired of the LORD further, if the man should yet come thither. And the LORD answered, Behold, he hath hid himself among the stuff.
22
[not available]
23
וַיָּרֻ֨צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכָּל הָ־עָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָה׃
23
καὶ ἔδραμεν καὶ λαμβάνει αὐτὸν ἐκεῖθεν, καὶ κατέστησεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ · καὶ ὑψώθη ὑπὲρ πάντα τὸν λαὸν ὑπερωμίαν καὶ ἐπάνω.
23
Cucurrérunt ítaque et tulérunt eum inde: stetítque in médio pópuli, et áltior fuit univérso pópulo ab húmero et sursum.
23
[not available]
23
And they ran and fetched him thence: and when he stood among the people, he was higher than any of the people from his shoulders and upward.
23
[not available]
24
וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־כָּל הָ־עָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר בּ֣־וֹ יְהוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל הָ־עָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל הָ־עָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
24
καὶ εἶπεν Σαμουὴλ πρὸς πάντα τὸν λαόν Εἰ ἑοράκατε ὃν ἐκλέλεκται ἑαυτῷ Κύριος, ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ ὅμοιος ἐν πᾶσιν ὑμῖν? καὶ ἔγνωσαν πᾶς ὁ λαὸς καὶ εἶπαν Ζήτω ὁ βασιλεύς.
24
Et ait Sámuel ad omnem pópulum: Certe vidétis quem elégit Dóminus, quóniam non sit símilis illi in omni pópulo. Et clamávit omnis pópulus, et ait: Vivat rex.
24
[not available]
24
And Samuel said to all the people, See ye him whom the LORD hath chosen, that [there is] none like him among all the people? And all the people shouted, and said, God save the king.
24
4Q51 · 10a
[אשר בחר ב׳ו יהוה כי אין כמו׳הו בכל׳כ]ם [ויריעו כול העם ויאמרו יחי המלך ׃
25
וַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל הָ־עָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־כָּל הָ־עָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃
25
Καὶ εἶπεν Σαμουὴλ πρὸς τὸν λαὸν τὸ δικαίωμα τοῦ βασιλέως, καὶ ἔγραψεν ἐν βιβλίῳ καὶ ἔθηκεν ἐνώπιον Κυρίου · καὶ ἐξαπέστειλεν Σαμουὴλ πάντα τὸν λαόν, καὶ ἀπῆλθεν ἕκαστος εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ.
25
Locútus est autem Sámuel ad pópulum legem regni, et scripsit in libro, et repósuit coram Dómino: et dimísit Sámuel omnem pópulum, síngulos in domum suam.
25
[not available]
25
Then Samuel told the people the manner of the kingdom, and wrote [it] in a book, and laid [it] up before the LORD. And Samuel sent all the people away, every man to his house.
25
4Q51 · 10a
וידבר שמואל אל העם את] מ##ש#פט ה##[מלך ויכתב בספר וינח לפני יהוה] [וישלח שמואל את] כ##ו#?[ל ה]ע##ם ו#?י?ל#כו איש למקו#?מ׳[ו ׃
26
וְגַ֨ם־שָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁר־נָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם׃
26
καὶ Σαοὺλ ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ εἰς Γαβαά · καὶ ἐπορεύθησαν υἱοὶ δυνάμεων ὧν ἥψατο Κύριος καρδίας αὐτῶν μετὰ Σαούλ.
26
Sed et Saul ábiit in domum suam in Gábaa: et ábiit cum eo pars exércitus, quorum tetígerat Deus corda.
26
[not available]
26
And Saul also went home to Gibeah; and there went with him a band of men, whose hearts God had touched.
26
4Q51 · 10a
וג]ם##־[ש]או(# ל #) ה##[לך לבית׳ו גבעת׳ה] [וילכו ]בני החיל א##ש#ר־נגע יה[ו]ה בלבב׳ם ׃
27
וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה יֹּשִׁעֵ֨־נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא־הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃ פ
27
καὶ υἱοὶ λοιμοὶ εἶπαν Τίς σώσει ἡμᾶς οὗτος? καὶ ἠτίμασαν αὐτόν, καὶ οὐκ ἤνεγκαν αὐτῷ δῶρα.
27
Fílii vero Bélial dixérunt: Num salváre nos póterit iste? Et despexérunt eum, et non attulérunt ei múnera: ille vero dissimulábat se audíre.
27
[not available]
27
But the children of Belial said, How shall this man save us? And they despised him, and brought him no presents. But he held his peace.
27
4Q51 · 10a
ובני הבליעל א[מרו ]מ##[ה יושיע׳נו] [זה וי]ב#ז?ו׳הו ו?לוא הביאו ל׳ו מנח##ה ׃ [ונ]ח#ש מלך בני ע##מון הוא לחץ את בני גד ואת בני ראובן בחזקה ונקר ל׳הם כ##[ול] [ע]י#?ן ימין ונתן אין#? [מושי]ע## ל[י]שראל ולוא נשאר איש בבני ישראל אשר בע##[בר הירדן] [אש]ר## ל[וא נ]ק##ר## ל׳ו נח#[ש מלך] בני[ ע]מ##ון כול עין ימין ו[ה]ן שבעת אלפים איש (^ ויהי כמו חדש ׃
