THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל א֣וֹיְבַ֔־י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
1
Καὶ εἶπεν Ἐστερεώθη ἡ καρδία μου ἐν Κυρίῳ, ὑψώθη κέρας μου ἐν θεῷ μου · ἐπλατύνθη ἐπὶ ἐχθροὺς τὸ στόμα μου, εὐφράνθην ἐν σωτηρίᾳ σου.
1
Exsultávit cor meum in Dómino, et exaltátum est cornu meum in Deo meo: dilatátum est os meum super inimícos meos: quia lætáta sum in salutári tuo.
1
[not available]
1
And Hannah prayed, and said, My heart rejoiceth in the LORD, mine horn is exalted in the LORD: my mouth is enlarged over mine enemies; because I rejoice in thy salvation.
1
4Q51 · 2a_d
ותאמר עלץ לב׳י ביהוה] רמ#ה קרנ׳י בי[הו]ה [רחב] [פ׳י על אויב׳י שמחתי בישועת׳ך ׃
2
אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃
2
ὅτι οὐκ ἔστιν ἅγιος ὡς Κύριος, καὶ οὐκ ἔστιν δίκαιος ὡς ὁ θεὸς ἡμῶν, οὐκ ἔστιν ἅγιος πλὴν σοῦ.
2
Non est sanctus, ut est Dóminus: neque enim est álius extra te, et non est fortis sicut Deus noster.
2
[not available]
2
[There is] none holy as the LORD: for [there is] none beside thee: neither [is there] any rock like our God.
2
4Q51 · 2a_d
כ]י?א אין־קדו#?ש כיה#[וה] [ואין צדיק כאלוהי׳נו ואין בלת]׳ך ואין צור כאלוהי׳נו ׃
3
אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהוָ֔ה ולא נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃
3
μὴ καυχᾶσθε καὶ μὴ λαλεῖτε ὑψηλά, μὴ ἐξελθάτω μεγαλορημοσύνη ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν · ὅτι θεὸς γνώσεως Κύριος, καὶ θεὸς ἑτοιμάζων ἐπιτηδεύματα αὐτοῦ.
3
Nolíte multiplicáre loqui sublímia, gloriántes: recédant vétera de ore vestro: quia Deus scientiárum, Dóminus est, et ipsi præparántur cogitatiónes.
3
[not available]
3
Talk no more so exceeding proudly; let [not] arrogancy come out of your mouth: for the LORD [is] a God of knowledge, and by him actions are weighed.
3
4Q51 · 2a_d
[אל־תרבו תדברו גבהה אל יצא ע]ת#ק מ#פי׳כם כי אל דעת## [יהוה ואל תוכן עללותי׳ו ׃
4
קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃
4
τόξον δυνατῶν ἠσθένησεν, καὶ ἀσθενοῦντες περιεζώσαντο δύναμιν ·
4
Arcus fórtium superátus est, et infírmi accíncti sunt róbore.
4
[not available]
4
The bows of the mighty men [are] broken, and they that stumbled are girded with strength.
4
4Q51 · 2a_d
קשת גבורי]ם## ח#תה ונ[כ]שלים אז[רו] [חיל ׃
5
שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֨חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃
5
πλήρεις ἄρτων ἠλαττώθησαν, καὶ ἀσθενοῦντες παρῆκαν γῆν. ὅτι στεῖρα ἔτεκεν ἑπτά, καὶ ἡ πολλὴ ἐν τέκνοις ἠσθένησεν.
5
Repléti prius, pro pánibus se locavérunt: et famélici saturáti sunt, donec stérilis péperit plúrimos: et quæ multos habébat fílios, infirmáta est.
5
[not available]
5
[They that were] full have hired out themselves for bread; and [they that were] hungry ceased: so that the barren hath born seven; and she that hath many children is waxed feeble.
5
4Q51 · 2a_d
שבעים בלחם נשכרו ורעבים חד]ל#[ו עד־ע]ק##ר#ה ילדה# [שבעה ורבת בנים אמללה ׃
6
יְהוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃
6
Κύριος θανατοῖ καὶ ζωογονεῖ, κατάγει εἰς ᾅδου καὶ ἀνάγει ·
6
Dóminus mortíficat et vivíficat, dedúcit ad ínferos et redúcit.
6
[not available]
6
The LORD killeth, and maketh alive: he bringeth down to the grave, and bringeth up.
6
4Q51 · 2a_d
יהוה ממית ומח]יה מור#י#?ד## [שאול ויעל ׃
7
יְהוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרוֹמֵֽם׃
7
Κύριος πτωχίζει καὶ πλουτίζει, ταπεινοῖ καὶ ἀνυψοῖ.
7
Dóminus páuperem facit et ditat, humíliat et súblevat.
7
[not available]
7
The LORD maketh poor, and maketh rich: he bringeth low, and lifteth up.
7
4Q51 · 2a_d
יהוה מוריש ומעשיר משפיל ]א##ף־[מרומם] ׃
8
מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃
8
ἀνιστᾷ ἀπὸ γῆς πένητα, καὶ ἀπὸ κοπρίας ἐγείρει πτωχόν · καθίσαι μετὰ δυναστῶν λαῶν, καὶ θρόνον δόξης κατακληρονομῶν αὐτοῖς. διδοὺς εὐχὴν τῷ εὐχομένῳ, καὶ εὐλόγησεν ἔτη δικαίου.
8
Súscitat de púlvere egénum, et de stércore élevat páuperem: ut sédeat cum princípibus, et sólium glóriæ téneat. Dómini enim sunt cárdines terræ, et pósuit super eos orbem.
8
[not available]
8
He raiseth up the poor out of the dust, [and] lifteth up the beggar from the dunghill, to set [them] among princes, and to make them inherit the throne of glory: for the pillars of the earth [are] the LORD’S, and he hath set the world upon them.
8
4Q51 · 2a_d
[מקים מעפר דל ומאשפות ירים אביון להושיב עם]־נדי#?ב[ים וכסא כבוד ינחל׳ם כי ליהוה מצוקי ארץ וישת] עלי׳הם ת##ב##[ל ׃
9
רַגְלֵ֤י חסידו יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃
9
ὅτι οὐκ ἐν ἰσχύι δυνατὸς ἀνήρ ·
9
Pedes sanctórum suórum servábit, et ímpii in ténebris conticéscent: quia non in fortitúdine sua roborábitur vir.
9
[not available]
9
He will keep the feet of his saints, and the wicked shall be silent in darkness; for by strength shall no man prevail.
9
4Q51 · 2a_d
]ודרך ח[סידי׳ו ישמור ורשעים בחשך ידמו] נתן נד#[ר ]ל##[נוד]ר## ויברך ש[נות צדיק כי לוא בכח יגבר־איש] ׃
10
יְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מריבו עלו בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃ פ
10
Κύριος ἀσθενῆ ποιήσει ἀντίδικον αὐτοῦ · Κύριος ἅγιος. μὴ καυχάσθω ὁ φρόνιμος ἐν τῇ φρονήσει αὐτοῦ, καὶ μὴ καυχάσθω ὁ δυνατὸς ἐν τῇ δυνάμει αὐτοῦ, καὶ μὴ καυχάσθω ὁ πλούσιος ἐν τῷ πλούτῳ αὐτοῦ · ἀλλ᾽ ἢ ἐν τούτῳ καυχάσθω ὁ καυχώμενος, συνίειν καὶ γινώσκειν τὸν κύριον, καὶ ποιεῖν κρίμα καὶ δικαιοσύνην ἐν μέσῳ τῆς γῆς. Κύριος ἀνέβη εἰς οὐρανούς, καὶ ἐβρόντησεν · αὐτὸς κρινεῖ ἄκρα γῆς. καὶ δίδωσιν ἰσχὺν τοῖς βασιλεῦσιν ἡμῶν, καὶ ὑψώσει κέρας χριστοῦ αὐτοῦ.
10
Dóminum formidábunt adversárii eius, et super ipsos in cælis tonábit: Dóminus iudicábit fines terræ, et dabit impérium regi suo, et sublimábit cornu christi sui.
10
[not available]
10
The adversaries of the LORD shall be broken to pieces; out of heaven shall he thunder upon them: the LORD shall judge the ends of the earth; and he shall give strength unto his king, and exalt the horn of his anointed.
10
4Q51 · 2a_d
יהוה י(# ח #)ת מר[י]ב׳ו מי ק##[דוש כיהוה ε ε ] # ת##ם בשלמ # [ ε אל יתהלל חכם] [בחכמת׳ו ]ו?א#ל י#?ת##[ה]ל[ל הגבור בגבורת׳ו ואל יתהלל עשיר] [בעשר׳ו כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע את יהוה] [ולעשו]ת## מש##[פט וצדקה בתוך הארץ יהוה עלה בשמים] וירעם [יהוה ידין אפסי־ארץ ויתן־עז למלכ׳נו וירם קרן] משיח׳ו[ ׃
11
וַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל בֵּית֑־וֹ וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת־יְהוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן׃
11
Καὶ κατέλιπεν αὐτὸν ἐκεῖ ἐνώπιον Κυρίου, καὶ ἀπῆλθεν εἰς Ἁρμαθάιμ · καὶ τὸ παιδάριον ἦν λειτουργῶν τῷ προσώπῳ Κυρίου ἐνώπιον Ἠλεὶ τοῦ ἱερέως.
11
Et ábiit Elcana Rámatha, in domum suam: puer autem erat miníster in conspéctu Dómini ante fáciem Heli sacerdótis.
11
[not available]
11
And Elkanah went to Ramah to his house. And the child did minister unto the LORD before Eli the priest.
11
4Q51 · 2a_d
# [ ε ׃
12
וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־יְהוָֽה׃
12
Καὶ υἱοὶ Ἠλεὶ τοῦ ἱερέως υἱοὶ λοιμοί, οὐκ εἰδότες τὸν κύριον. καὶ τὸ δικαίωμα τοῦ ἱερέως παρὰ τοῦ λαοῦ παντὸς τοῦ θύοντος.
12
Porro fílii Heli, fílii Bélial, nesciéntes Dóminum,
12
[not available]
12
Now the sons of Eli [were] sons of Belial; they knew not the LORD.
12
[not available]
13
וּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת הָ־עָ֑ם כָּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ הַ־שִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ׃
13
καὶ ἤρχετο τὸ παιδάριον τοῦ ἱερέως ὡς ἂν ἡψήθη τὸ κρέας, καὶ κρεάγρα τριόδους ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ ·
13
neque offícium sacerdótum ad pópulum: sed quicúmque immolásset víctimam, veniébat puer sacerdótis, dum coqueréntur carnes, et habébat fuscínulam tridéntem in manu sua,
13
[not available]
13
And the priests ’ custom with the people [was, that], when any man offered sacrifice, the priest ’s servant came, while the flesh was in seething, with a fleshhook of three teeth in his hand;
13
[not available]
14
וְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֨חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה׃
14
καὶ ἐπὰταξεν αὐτὴν εἰς τὸν λέβητα τόν μέγαν ἢ εἰς τὸ χαλκίον ἢ εἰς τὴν κύθραν · πᾶν ὃ ἐὰν ἀνέβη ἐν τῇ κρεάγρᾳ ἐλάμβανεν ἑαυτῷ ὁ ἱερεύς · κατὰ τάδε ἐποίουν παντὶ Ἰσραήλ, τοῖς ἐρχομένοις θῦσαι Κυρίῳ ἐν Σηλώμ.
14
et mittébat eam in lebétem, vel in caldáriam, aut in ollam, sive in cácabum: et omne, quod levábat fuscínula, tollébat sacérdos sibi: sic faciébant univérso Israéli veniéntium in Silo.
14
[not available]
14
And he struck [it] into the pan, or kettle, or caldron, or pot; all that the fleshhook brought up the priest took for himself. So they did in Shiloh unto all the Israelites that came thither.
14
[not available]
15
גַּם֮ בְּטֶרֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת הַ־חֵלֶב֒ וּבָ֣א ׀ נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃
15
καὶ πρὶν θυμιαθῆναι τὸ στέαρ ἤρχετο τὸ παιδάριον τοῦ ἱερέως καὶ ἔλεγεν τῷ ἀνδρὶ τῷ θύοντι Δὸς κρέας ὀπτῆσαι τῷ ἱερεῖ, καὶ οὐ μὴ λάβω παρὰ σοῦ ἑφθὸν ἐκ τοῦ λέβητος.
15
Etiam ántequam adolérent ádipem, veniébat puer sacerdótis, et dicébat immolánti: Da mihi carnem, ut coquam sacerdóti: non enim accípiam a te carnem coctam, sed crudam.
15
[not available]
15
Also before they burnt the fat, the priest ’s servant came, and said to the man that sacrificed, Give flesh to roast for the priest; for he will not have sodden flesh of thee, but raw.
15
[not available]
16
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨ח לְ־ךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר ׀ לו כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה׃
16
καὶ ἔλεγεν ὁ ἀνὴρ ὁ θύων Θυμιαθήτω πρῶτον ὡς καθήκει τὸ στέαρ, καὶ λάβε σεαυτῷ ἐκ πάντων ὧν ἐπιθυμεῖ ἡ ψυχή σου. καὶ εἶπεν Οὐχί, ὅτι νῦν δώσεις · καὶ ἐὰν μή, λήμψομαι κραταιῶς.
16
Dicebátque illi ímmolans: Incendátur primum iuxta morem hódie adeps, et tolle tibi quantumcúmque desíderat ánima tua. Qui respóndens aiébat ei: Nequáquam: nunc enim dabis, alióquin tollam vi.
16
[not available]
16
And [if] any man said unto him, Let them not fail to burn the fat presently, and [then] take [as much] as thy soul desireth; then he would answer him, [Nay]; but thou shalt give [it me] now: and if not, I will take [it] by force.
16
4Q51 · 3a_e
וענה האיש ו?א#[מ]ר# אל נער הכוהן יקטר הכוהן כיום ה##[חלב] וקח ל׳ך מכול א#שר תאוה נפש׳ך ואמר לא כי עתה תתן ול#ק##[חתי] בחזק כבשלת[ ה]בשר יקח את מזלג שלוש השנים[ ביד׳ו והכה] בסיר או ב#פ##רור## [כו]ל אשר יעלה המזלג יקח אם [רע הוא ואם] טוב לב##ד מח##[זה התנופה ושו]ק הימין ׃
17
וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה׃
17
καὶ ἦν ἡ ἁμαρτία ἐνώπιον Κυρίου τῶν παιδαρίων μεγάλη σφόδρα, ὅτι ἠθέτουν τὴν θυσίαν Κυρίου.
17
Erat ergo peccátum puerórum grande nimis coram Dómino: quia retrahébant hómines a sacrifício Dómini.
17
[not available]
17
Wherefore the sin of the young men was very great before the LORD: for men abhorred the offering of the LORD.
17
4Q51 · 3a_e
ותהי חטא[ת הנערים] גדלה מאד##[ לפני י]ה##וה כי נאצו את מנחת יהוה# ׃
18
וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃
18
καὶ Σαμουὴλ ἦν λειτουργῶν ἐνώπιον Κυρίου, παιδάριον περιεζωσμένον ἐφοὺδ βάρ.
18
Sámuel autem ministrábat ante fáciem Dómini, puer accínctus ephod líneo.
18
[not available]
18
But Samuel ministered before the LORD, [being] a child, girded with a linen ephod.
18
4Q51 · 3a_e
ושמואל מש##[רת את־פני י]הוה נער חוגר אפוד בד ׃
19
וּמְעִ֤יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂה לּ֣־וֹ אִמּ֔וֹ וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶת אִישָׁ֔־הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִֽים׃
19
καὶ διπλοίδα μικρὰν ἐποίησεν αὐτῷ ἡ μήτηρ αὐτοῦ, καὶ ἀνέφερεν αὐτῷ ἐξ ἡμερῶν εἰς ἡμέρας ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτήν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς θῦσαι τὴν θυσίαν τῶν ἡμερῶν.
19
Et túnicam parvam faciébat ei mater sua, quam afferébat statútis diébus, ascéndens cum viro suo, ut immoláret hóstiam solémnem.
19
[not available]
19
Moreover his mother made him a little coat, and brought [it] to him from year to year, when she came up with her husband to offer the yearly sacrifice.
19
4Q51 · 3a_e
[ומעיל קטן] תעשה [ל׳ו אמ׳ו והע]לתה ל׳ו? מימים# ימימ׳ה ב#ע#ל#[ות׳ה את איש׳ה] לזבוח את־זב[ח הימי]ם ׃
20
וּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת אִשְׁתּ֗־וֹ וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֨רַע֙ מִן הָ־אִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקֹמֽוֹ׃
20
καὶ εὐλόγησεν Ἠλεὶ τὸν Ἐλκανὰ καὶ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ λἐγων Ἀποτίσαι σοι Κύριος σπέρμα ἐκ τῆς γυναικὸς ταύτης ἀντὶ τοῦ χρέους οὗ ἔχρησας Κυρίῳ · καὶ ἀπῆλθεν ὁ ἄνθρωπος εἰς τὸν τὸπον αὐτοῦ.
20
Et benedíxit Heli Elcanæ et uxóri eius: dixítque ei: Reddat tibi Dóminus semen de mulíere hac, pro fœ́nore quod commodásti Dómino. Et abiérunt in locum suum.
20
[not available]
20
And Eli blessed Elkanah and his wife, and said, The LORD give thee seed of this woman for the loan which is lent to the LORD. And they went unto their own home.
20
4Q51 · 3a_e
לאמר ישלם י[הוה] ל׳ך זרע מן האשה# הזאת# ת#ח##[ת השאלה] אשר השאיל[ת לי]ה##וה וילך האיש## למ#קומ׳ו ׃ וברך על[י] את־א[לקנה ואת אשת׳ו]
21
כִּֽי־פָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶת־חַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁה־בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִם־יְהוָֽה׃ ס
21
καὶ ἐπεσκέψατο Κύριος τὴν Ἅνναν, καὶ ἔτεκεν ἔτι τρεῖς υἱοὺς καὶ δύο θυγατέρας · καὶ ἐμεγαλύνθη τὸ παιδάριον Σαμουὴλ ἐνώπιον Κυρίου.
21
Visitávit ergo Dóminus Annam, et concépit, et péperit tres fílios, et duas fílias: et magnificátus est puer Sámuel apud Dóminum.
21
[not available]
21
And the LORD visited Hannah, so that she conceived, and bare three sons and two daughters. And the child Samuel grew before the LORD.
21
4Q51 · 3a_e
ויפקד יה[וה את]־חנה ותלד עוד של##[ו]ש#ה בנים ושתי בנות ויג?ד##ל# שם [שמואל] לפני י[הוה ׃
22
וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר יִשְׁכְּבוּ־ן֙ אֶת הַ־נָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
22
Καὶ Ἠλεὶ πρεσβύτης σφόδρα, καὶ ἤκουσεν ἃ ἐποίουν οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ ·
22
Heli autem erat senex valde, et audívit ómnia quæ faciébant fílii sui univérso Israéli, et quómodo dormiébant cum muliéribus quæ observábant ad óstium tabernáculi:
22
[not available]
22
Now Eli was very old, and heard all that his sons did unto all Israel; and how they lay with the women that assembled [at] the door of the tabernacle of the congregation.
22
4Q51 · 3a_e
]ועלי זקן מאד בן תשעים שנ?ה [ושמונה שנים] וישמע#[ את ]אשר [עו]שים בני׳ו לבני י?ש#רא##ל## ׃
23
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֨עַ֙ אֶת דִּבְרֵי־כֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּל הָ־עָ֥ם אֵֽלֶּה׃
23
καὶ εἶπεν αὐτοῖς Ἵνα τί ποιεῖτε κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο ὅ ἐγὼ ἀκούω ἐκ στόματος παντὸς τοῦ λαοῦ Κυρίου;
23
et dixit eis: Quare fácitis res huiuscémodi, quas ego áudio, res péssimas, ab omni pópulo?
23
[not available]
23
And he said unto them, Why do ye such things? for I hear of your evil dealings by all this people.
23
4Q51 · 3a_e
ו#?[יאמר ל׳הם למה] תעשו#?׳[ן כדברים האל]ה# א[ש]ר## א#ני [שו]מ##[ע] מ##דבר#י#?[ם ב׳כם מפי] [עם יהוה ׃
24
אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהוָֽה׃
24
μή, τέκνα, ὅτι οὐκ ἀγαθὴ ἡ ἀκοὴ ἣν ἐγὼ ἀκούω · μὴ ποιεῖτε οὕτως, ὅτι οὐκ ἀγαθαὶ αἱ ἀκοαὶ ἃς ἐγὼ ἀκοὺω, τοῦ μὴ δουλεύειν λαὸν θεῷ.
24
Nolíte fílii mei: non enim est bona fama, quam ego áudio, ut tránsgredi faciátis pópulum Dómini.
24
[not available]
24
Nay, my sons; for [it is] no good report that I hear: ye make the LORD ’S people to transgress.
24
4Q51 · 3a_e
אל בנ׳י כי לוא־טובה הש]מ#ועה אשר אנ(# כ #)י שו#?מ##[ע אל] [תעשו׳ן כן כי לו]א# טוב[ות השמועות ]אשר אנ?י שומע מעב##ר##[ים] [עם־יהוה ׃
25
אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהוָה֙ יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל ל֑־וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם׃
25
[not available]
25
Si peccáverit vir in virum, placári ei potest Deus: si autem in Dóminum peccáverit vir, quis orábit pro eo? Et non audiérunt vocem patris sui: quia vóluit Dóminus occídere eos.
25
[not available]
25
If one man sin against another, the judge shall judge him: but if a man sin against the LORD, who shall intreat for him? Notwithstanding they hearkened not unto the voice of their father, because the LORD would slay them.
25
4Q51 · 3a_e
אם ]ח#טוא[ יחטא־איש לאיש ופלל׳ו] ל׳[ו] אל יהוה ו#?[אם] [ליהוה יחטא־איש מי יתפלל ל׳ו ולוא ישמעו ל]קול כיא [חפ]ץ## [יחפץ יהוה להמית׳ם ׃
26
וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב גַּ֚ם עִם־יְהוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־אֲנָשִֽׁים׃ ס
26
καὶ τὸ παιδάριον Σαμουὴλ ἐπορεύετο, καὶ ἀγαθὸν καὶ μετὰ Κυρίου καὶ μετὰ ἀνθρώπων.
26
Puer autem Sámuel proficiébat, atque crescébat, et placébat tam Dómino quam homínibus.
26
[not available]
26
And the child Samuel grew on, and was in favour both with the LORD, and also with men.
26
4Q51 · 3a_e
[והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם ע]ם#־י#?ה##[וה] ו#?ג?ם עם־[אנשים ׃
27
וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֨יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃
27
Καὶ ἦλθεν ἄνθρωπος θεοῦ πρὸς Ἠλεὶ καὶ εἶπεν Τάδε λέγει Κύριος Ἀποκαλυφθεὶς ἀπεκαλύφθην πρὸς οἶκον πατρός σου, ὄντων αὐτῶν ἐν γῇ Αἰγύπτῳ δούλων τῷ οἴκῳ Φαραώ ·
27
Venit autem vir Dei ad Heli, et ait ad eum: Hæc dicit Dóminus: Numquid non apérte revelátus sum dómui patris tui, cum essent in Ægýpto in domo Pharaónis?
27
[not available]
27
And there came a man of God unto Eli, and said unto him, Thus saith the LORD, Did I plainly appear unto the house of thy father, when they were in Egypt in Pharaoh ’s house?
27
4Q51 · 3a_e
ויבוא איש אלוהים אל־עלי ו]י#?אמר כה אמר יהוה [נגלה נגליתי אל־בית אבי׳ך בהיות׳ם במצ]ר##ים עבדים לבית# [פרעה ׃
28
וּבָחֹ֣ר אֹ֠תוֹ מִכָּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲל֣וֹת עַֽל מִזְבְּחִ֗־י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כָּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
28
καὶ ἐξελεξάμην τὸν οἶκον τοῦ πατρός σου ἐκ πάντων τῶν σκήπτρων Ἰσραὴλ ἐμοὶ ἱερατεύειν, καὶ ἀναβαίνειν ἐπὶ θυσιαστήριόν μου καὶ θυμιᾷν θυμίαμα καὶ αἴρειν ἐφούδ · καὶ ἔδωκα τῷ οἴκῳ τοῦ πατρός σου τὰ πάντα τοῦ πυρὸς υἱῶν Ἰσραὴλ εἰς βρῶσιν.
28
Et elégi eum ex ómnibus tríbubus Israel mihi in sacerdótem, ut ascénderet ad altáre meum, et adoléret mihi incénsum, et portáret ephod coram me: et dedi dómui patris tui ómnia de sacrifíciis filiórum Israel.
28
[not available]
28
And did I choose him out of all the tribes of Israel [to be] my priest, to offer upon mine altar, to burn incense, to wear an ephod before me? and did I give unto the house of thy father all the offerings made by fire of the children of Israel?
28
4Q51 · 3a_e
ובחור את בית אבי׳ך מכול ]ש##בטי ישראל ל׳י לכוהן [לעלות על מזבח׳י ולהקטיר קטרת ו]לשאת אפו#?ד ואתנה לבית [אבי׳ך את כול אשי בני ישראל לאכ]ל## ׃
29
לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת בָּנֶ֨י־ךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִֽיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כָּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃
29
καὶ ἵνα τί ἐπέβλεψας ἐπὶ τὸ θυμίαμά μου καὶ εἰς τὴν θυσίαν μου ἀναιδεῖ ὀφθαλμῷ; καὶ ἐδόξασας τοὺς υἱούς σου ὑπὲρ ἐμὲ ἐνευλογεῖσθαι ἀπαρχῆς πάσης θυσίας Ἰσραὴλ ἔμπροσθέν μου;
29
Quare calce abiecístis víctimam meam, et múnera mea quæ præcépi ut offerréntur in templo: et magis honorásti fílios tuos quam me, ut comederétis primítias omnis sacrifícii Israel pópuli mei?
29
[not available]
29
Wherefore kick ye at my sacrifice and at mine offering, which I have commanded [in my] habitation; and honourest thy sons above me, to make yourselves fat with the chiefest of all the offerings of Israel my people?
29
4Q51 · 3a_e
ולמה תב#יט בזבח׳י ובמנחת׳י [צרת עין ותכבד את בני׳ך ממ׳ני ]ל##הב#ר#יך מרא#ש כול מנחות [ישראל לפנ׳י ׃
30
לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי מְכַבְּדַ֥־י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃
30
διὰ τοῦτο τάδε εἶπεν Κύριος ὁ θεὸς Ἰσραήλ Εἶπα Ὁ οἶκός σου καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρός σου διελεύσεται ἐνώπιόν μου ἕως αἰῶνος. καὶ νῦν φησὶν Κὺριος Μηδαμῶς ἐμοί, ὅτι ἀλλ᾽ ἢ τοὺς δοξάζοντάς με δοξάσω, καὶ ὁ ἐξουθενῶν με ἀτιμωθήσεται.
30
Proptérea ait Dóminus Deus Israel: Loquens locútus sum, ut domus tua, et domus patris tui, ministráret in conspéctu meo usque in sempitérnum. Nunc autem dicit Dóminus: Absit hoc a me: sed quicúmque glorificáverit me, glorificábo eum: qui autem contémnunt me, erunt ignóbiles.
30
[not available]
30
Wherefore the LORD God of Israel saith, I said indeed [that] thy house, and the house of thy father, should walk before me for ever: but now the LORD saith, Be it far from me; for them that honour me I will honour, and they that despise me shall be lightly esteemed.
30
4Q51 · 3a_e
על כן כה אמר יהוה א]ל#[הי ישרא]ל# אמרתי ב[ית׳ך] [ובית אבי׳ך יתהלכו לפנ׳י עד־עולם ועתה] ל##כ#ן#? נ#?[א]ם##־י#?ה##[וה ח]ל##[יל׳ה] [ל׳י כי מכבד׳י אכבד ובוז׳י יקלו ׃
31
הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת זְרֹ֣עֲ־ךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃
31
ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται καὶ ἐξολεθρεύσω τὸ σπέρμα σου καὶ τὸ σπέρμα οἴκου πατρός σου,
31
Ecce dies véniunt, et præcídam bráchium tuum, et bráchium domus patris tui, ut non sit senex in domo tua.
31
[not available]
31
Behold, the days come, that I will cut off thine arm, and the arm of thy father ’s house, that there shall not be an old man in thine house.
31
4Q51 · 3a_e
הנה י]מ##[י]ם# באים וגדעת[י את] [זרע׳ך וזרע בית אבי׳ך ׃
32
וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל הַ־יָּמִֽים׃
32
[not available]
32
Et vidébis ǽmulum tuum in templo, in univérsis prósperis Israel: et non erit senex in domo tua ómnibus diébus.
32
[not available]
32
And thou shalt see an enemy [in my] habitation, in all [the wealth] which [God] shall give Israel: and there shall not be an old man in thine house for ever.
32
4Q51 · 3a_e
ולוא] י#?היה ל׳ך זקן ב#ב#ית׳י כול [הימים] ׃
33
וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת עֵינֶ֖י־ךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת נַפְשֶׁ֑־ךָ וְכָל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃
33
[not available]
33
Verúmtamen non áuferam pénitus virum ex te ab altári meo: sed ut defíciant óculi tui, et tabéscat ánima tua: et pars magna domus tuæ moriétur cum ad virílem ætátem vénerit.
33
[not available]
33
And the man of thine, [whom] I shall not cut off from mine altar, [shall be] to consume thine eyes, and to grieve thine heart: and all the increase of thine house shall die in the flower of their age.
33
4Q51 · 3a_e
[ואיש לוא אכרית ל׳ך מעם] מזבח׳י לכלות א#[ת] עיני׳ו ו[להדיב] [את נפש׳ו וכול מרבית בית׳ך] יפולו#? בחרב אנשים ׃
34
וְזֶה לְּ־ךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם׃
34
[not available]
34
Hoc autem erit tibi signum, quod ventúrum est duóbus fíliis tuis, Ophni et Phínees: In die uno moriéntur ambo.
34
[not available]
34
And this [shall be] a sign unto thee, that shall come upon thy two sons, on Hophni and Phinehas; in one day they shall die both of them.
34
4Q51 · 3a_e
ו[זה ל׳ך] [האות אשר יבוא על שני בני׳ך הא]ל##[ה ח]פ##ני ופינח##[ס ביום] [אחד ימותו שני׳הם בחרב אנשים ׃
35
וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי מְשִׁיחִ֖־י כָּל הַ־יָּמִֽים׃
35
[not available]
35
Et suscitábo mihi sacerdótem fidélem, qui iuxta cor meum et ánimam meam fáciet: et ædificábo ei domum fidélem, et ambulábit coram christo meo cunctis diébus.
35
[not available]
35
And I will raise me up a faithful priest, [that] shall do according to [that] which [is] in mine heart and in my mind: and I will build him a sure house; and he shall walk before mine anointed for ever.
35
4Q51 · 3a_e
והקי]מ##ו#?[תי] ל##׳[י כוהן נאמן] [אשר כול אשר בלבב׳י ובנפש׳י יעש]ה## ובניתי ל׳[ו בית נאמן] [והתהלך לפני משיח׳י כול הימים ׃
36
וְהָיָ֗ה כָּל הַ־נּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃ ס
36
[not available]
36
Futúrum est autem, ut quicúmque remánserit in domo tua, véniat ut orétur pro eo, et ófferat nummum argénteum, et tortam panis, dicátque: Dimítte me óbsecro ad unam partem sacerdotálem, ut cómedam buccéllam panis.
36
[not available]
36
And it shall come to pass, [that] every one that is left in thine house shall come [and] crouch to him for a piece of silver and a morsel of bread, and shall say, Put me, I pray thee, into one of the priests ’ offices, that I may eat a piece of bread.
36
4Q51 · 3a_e
והי]ה## [כו]ל הנו#?תר [בבית׳ך] [יבוא להשתחות ל׳ו לאגורת כסף וככר־לח]ם## לאמור [ספח׳ני נא] [אל־אחת הכהנות לאכול פת־לחם יהוה ׃
