THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר הִנְנ֛וּ עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃
1
Καὶ παραγίνονται πᾶσαι αἱ φυλαὶ Ἰσραὴλ πρὸς Δαυεὶδ εἰς Χεβρὼν καὶ εἶπαν αὐτῷ Ἰδοὺ ὀστᾶ σου καὶ σάρκες σου ἡμεῖς.
1
Et venérunt univérsæ tribus Israel ad David in Hebron, dicéntes: Ecce nos, os tuum, et caro tua sumus.
1
[not available]
1
Then came all the tribes of Israel to David unto Hebron, and spake, saying, Behold, we [are] thy bone and thy flesh.
1
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
[ובשר׳ך אנחנו ׃ [ויבאו כול שב]ט##י יש[ראל אל דוי]ד# חבר#ונ׳ה לאמור ה[נ׳נ]ו#? ע##[צמ׳ך]
2
גַּם־אֶתְמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשׁ֗וֹם בִּהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֨לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה הייתה מוציא והמבי אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת עַמִּ־י֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
2
καὶ ἐχθὲς καὶ τρίτην ὄντος Σαοὺλ βασιλέως ἐφ᾽ ἡμῖν σὺ ἦσθα ὁ ἐξάγων καὶ εἰσάγων τὸν Ἰσραήλ, καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς σέ Σὺ ποιμανεῖς τὸν λαόν μου τὸν Ἰσραὴλ, καὶ σὺ ἔσει εἰσηγούμενος ἐπὶ τὸν Ἰσραήλ.
2
Sed et heri et nudiustértius cum esset Saul rex super nos, tu eras edúcens et redúcens Israel: dixit autem Dóminus ad te: Tu pasces pópulum meum Israel, et tu eris dux super Israel.
2
[not available]
2
Also in time past, when Saul was king over us, thou wast he that leddest out and broughtest in Israel: and the LORD said to thee, Thou shalt feed my people Israel, and thou shalt be a captain over Israel.
2
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
גם־א]ת#מול ג?[ם־של]שום בהיו[ת ש]אול[ מלך עלי׳נו] [אתה היית המוציא והמביא את]־י?ש##[רא]ל#[ ויאמר יהוה ל׳ך אתה] [תרעה את עמ׳י את־ישראל ואתה תהיה לנגיד על־ישראל ׃
3
וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל הַ־מֶּ֨לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹ֣ת לָהֶם֩ הַמֶּ֨לֶךְ דָּוִ֥ד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֧וּ אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
3
καὶ ἔρχονται πάντες οἱ πρεσβύτεροι Ἰσραὴλ πρὸς τὸν βασιλέα εἰς Χεβρών, καὶ διέθετο αὐτοῖς ὁ βασιλεὺς Δαυεὶδ διαθήκην ἐν Χεβρὼν ἐνώπιον Κυρίου, καὶ χρίουσιν τὸν Δαυεὶδ εἰς βασιλέα ἐπὶ πάντα Ἰσραήλ.
3
Venérunt quoque et senióres Israel ad regem in Hebron, et percússit cum eis rex David fœdus in Hebron coram Dómino: unxerúntque David in regem super Israel.
3
[not available]
3
So all the elders of Israel came to the king to Hebron; and king David made a league with them in Hebron before the LORD: and they anointed David king over Israel.
3
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
ויבאו] [כול זקני ישראל אל המלך חברונ׳ה ויכרת ל׳הם המלך דויד ברית] בחברו?ן#?[ לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על־ישראל ׃
4
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֛ה דָּוִ֖ד בְּמָלְכ֑וֹ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה מָלָֽךְ׃
4
Υἱὸς τριάκοντα ἐτῶν Δαυεὶδ ἐν τῷ βασιλεῦσαι αὐτόν, καὶ τεσσεράκοντα ἔτη ἐβασίλευσεν ·
4
Fílius trigínta annórum erat David cum regnáre cœpísset, et quadragínta annis regnávit.
4
[not available]
4
David [was] thirty years old when he began to reign, [and] he reigned forty years.
4
[not available]
5
בְּחֶבְרוֹן֙ מָלַ֣ךְ עַל־יְהוּדָ֔ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וּבִירוּשָׁלִַ֣ם מָלַ֗ךְ שְׁלֹשִׁ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה עַ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃
5
ἑπτὰ ἔτη καὶ ἓξ μῆνας ἐβασίλευσεν ἐν Χεβρὼν ἐπὶ τὸν Ἰουδά, καὶ τριάκοντα τρία ἔτη ἐβασίλευσεν ἐπὶ πάντα Ἰσραὴλ καὶ Ἰούδαν ἐν Ἰερουσαλήμ.
5
In Hebron regnávit super Iudam septem annis et sex ménsibus: in Ierúsalem autem regnávit trigínta tribus annis super omnem Israel et Iudam.
5
[not available]
5
In Hebron he reigned over Judah seven years and six months: and in Jerusalem he reigned thirty and three years over all Israel and Judah.
5
[not available]
6
וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֶל הַ־יְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙ לֹא־תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם הֱסִֽירְ־ךָ֗ הַעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יָב֥וֹא דָוִ֖ד הֵֽנָּה׃
6
Καὶ ἀπῆλθεν Δαυεὶδ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ εἰς Ἰερουσαλὴμ πρὸς τὸν Ἰεβουσαῖον τὸν κατοικοῦντα τὴν γῆν, καὶ ἐρρέθη τῷ Δαυείδ Οὐκ εἰσελεύσει ὧδε, ὅτι ἀντέστησαν οἱ τυφλοὶ καὶ οἱ χωλοὶ λέγοντες ὅτι Οὐκ εἰσελεύσεται Δαυεὶδ ὧδε.
6
Et ábiit rex, et omnes viri qui erant cum eo, in Ierúsalem, ad Iebusǽum habitatórem terræ: dictúmque est David ab eis: Non ingrediéris huc, nisi abstúleris cæcos et claudos dicéntes: Non ingrediétur David huc.
6
[not available]
6
And the king and his men went to Jerusalem unto the Jebusites, the inhabitants of the land: which spake unto David, saying, Except thou take away the blind and the lame, thou shalt not come in hither: thinking, David can not come in hither.
6
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וילך דויד] ואנ?שי׳ו[ ירושלים אל היבוסי יושב הארץ ויאמר לדויד לאמור] לוא# ת[ב]וא## הנה כי הסית[ו׳ך ה]ע##ו(# ר##[י]ם #) ו?ה#[פסחים לאמור לוא יבוא] דויד# ה##[נ]ה ׃
7
וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד׃
7
καὶ κατελάβετο Δαυεὶδ τὴν περιοχὴν Σειών, αὕτη ἡ πόλις τοῦ Δαυείδ.
7
Cepit autem David arcem Sion: hæc est cívitas David.
7
[not available]
7
Nevertheless David took the strong hold of Zion: the same [is] the city of David.
7
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וילכוד דויד את מצדת ציון#? היא ע##[יר דויד ׃
8
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל־מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת הַ־פִּסְחִים֙ וְאֶת הַ֣־עִוְרִ֔ים שנאו נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל הַ־בָּֽיִת׃
8
καὶ εἶπεν Δαυεὶδ τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ Πᾶς τύπτων Ἰεβουσαῖον ἁπτέσθω ἐν παραξιφίδι καὶ τοὺς χωλοὺς καὶ τοὺς τυφλοὺς καὶ τοὺς μισοῦντας τὴν ψυχὴν Δαυείδ · διὰ τοῦτο ἐροῦσιν Τυφλοὶ καὶ χωλοὶ οὐκ εἰσελεύσονται εἰς οἶκον Κυρίου.
8
Proposúerat enim David in die illa prǽmium, qui percussísset Iebusǽum, et tetigísset dómatum fístulas, et abstulísset cæcos et claudos odiéntes ánimam David. Idcírco dícitur in provérbio: Cæcus et claudus non intrábunt in templum.
8
[not available]
8
And David said on that day, Whosoever getteth up to the gutter, and smiteth the Jebusites, and the lame and the blind, [that are] hated of David ’s soul, [he shall be chief and captain]. Wherefore they said, The blind and the lame shall not come into the house.
8
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
ויאמר] ד[ויד ]ב##יום ההוא כו#?ל##[ מ]כה [י]ב##ו#?סי יגע בצנור ו#?א##ת הע[ורים ואת] ה#[פסחי]ם## שנאה נפש דו?י?ד [על]־כן יאמרו עור ופסח לוא [יבוא אל הבית] ׃
9
וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא לָ֖־הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן הַ־מִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה׃
9
καὶ ἐκάθισεν Δαυεὶδ ἐν τῇ περιοχῇ, καὶ ἐκλήθη αὕτη ἡ πόλις Δαυείδ · καὶ ᾠκοδόμησεν αὐτὴν πόλιν κύκλῳ ἀπὸ τῆς ἄκρας καὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ.
9
Habitávit autem David in arce, et vocávit eam, Civitátem David: et ædificávit per gyrum a Mello et intrínsecus.
9
[not available]
9
So David dwelt in the fort, and called it the city of David. And David built round about from Millo and inward.
9
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וי?ש##ב דויד ב##מצדה ויקר##[א ]ל׳ה## עיר דויד ויבנה עיר [סביב מן] המלוא ובית׳ה# ׃
10
וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃ פ
10
καὶ διεπορεύετο Δαυεὶδ πορευόμενος καὶ μεγαλυνόμενος, καὶ Κύριος Παντοκράτωρ μετ᾽ αὐτοῦ.
10
Et ingrediebátur profíciens atque succréscens, et Dóminus Deus exercítuum erat cum eo.
10
[not available]
10
And David went on, and grew great, and the LORD God of hosts [was] with him.
10
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
[ו]י#?לך דויד##[ הלוך וג]דל ויהוה צבא#ות עמ#׳ו ׃
11
וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָֽרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנֽוּ־בַ֖יִת לְדָוִֽד׃
11
καὶ ἀπέστειλεν Χειρὰμ βασιλεὺς Τύρου ἀγγέλους πρὸς Δαυεὶδ καὶ ξύλα κέδρινα καὶ τέκτονας ξύλων καὶ τέκτονας λίθων, καὶ ᾠκοδόμησαν οἶκον τῷ Δαυείδ.
11
Misit quoque Hiram rex Tyri núntios ad David, et ligna cédrina, et artífices lignórum, artificésque lápidum ad paríetes: et ædificavérunt domum David.
11
[not available]
11
And Hiram king of Tyre sent messengers to David, and cedar trees, and carpenters, and masons: and they built David an house.
11
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וישלח חיר##[ם] מלך צור [מלאכים אל] דויד וע[צי ארזים ו]ח##ר##שי? עץ וחרשי קיר## [וי]בנו־בית## [לדויד ׃
12
וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּֽי הֱכִינ֧־וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכִי֙ נִשֵּׂ֣א מַמְלַכְתּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
12
καὶ ἔγνω Δαυεὶδ ὅτι ἡτοίμασεν αὐτὸν Κύριος εἰς βασιλέα ἐπὶ Ἰσραήλ, καὶ ὅτι ἐπήρθη ἡ βασιλεία αὐτοῦ διὰ τὸν λαὸν αὐτοῦ Ἰσραήλ.
12
Et cognóvit David quóniam confirmásset eum Dóminus regem super Israel, et quóniam exaltásset regnum eius super pópulum suum Israel.
12
[not available]
12
And David perceived that the LORD had established him king over Israel, and that he had exalted his kingdom for his people Israel ’s sake.
12
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וידע דויד כי הכינ׳ו יהוה ל]מ##לך## על־ישרא##ל# [וכי נשא ממלכת׳ו בעבור עמ׳ו ישראל ׃
13
וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד ע֜וֹד פִּֽלַגְשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם אַחֲרֵ֖י בֹּא֣וֹ מֵחֶבְר֑וֹן וַיִּוָּ֥לְדּוּ ע֛וֹד לְדָוִ֖ד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃
13
Καὶ ἔλαβεν Δαυεὶδ ἔτι γυναῖκας καὶ παλλακὰς ἐξ Ἰερουσαλὴμ μετὰ τὸ ἐλθεῖν αὐτὸν εἰς Χεβρών · καὶ ἐγένοντο τῷ Δαυεὶδ ἔτι υἱοὶ καὶ θυγατέρες.
13
Accépit ergo David adhuc concubínas et uxóres de Ierúsalem, postquam vénerat de Hebron: natíque sunt David et álii fílii et fíliæ:
13
[not available]
13
And David took [him] more concubines and wives out of Jerusalem, after he was come from Hebron: and there were yet sons and daughters born to David.
13
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
ויקח ד]ויד עוד פיל#[ג]שים ו?[נשים מירושלים אחרי בא׳ו מחברון ויולד]ו#? לדויד עו?ד [בני]ם ובנות ׃
14
וְאֵ֗לֶּה שְׁמ֛וֹת הַיִּלֹּדִ֥ים ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב וְנָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃
14
καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν γεννηθέντων αὐτῷ ἐν Ἰερουσαλήμ · Σαμμοῦς καὶ Σωβὰβ καὶ Ναθὰν καὶ Σαλωμών,
14
et hæc nómina eórum, qui nati sunt ei in Ierúsalem: Sámua, et Sobab, et Nathan, et Sálomon,
14
[not available]
14
And these [be] the names of those that were born unto him in Jerusalem; Shammua, and Shobab, and Nathan, and Solomon,
14
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
ואלה[ שמות הילדים ל׳ו בירושלם שמע]א# ו?שובב [ונתן ו]שלומ#[ה] ׃
15
וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְנֶ֥פֶג וְיָפִֽיעַ׃
15
καὶ Ἐβεὰρ καὶ Ἐλεισοῦς καὶ Νάφεκ καὶ Ἰεφίες,
15
et Iébahar, et Elísua, et Nepheg,
15
[not available]
15
Ibhar also, and Elishua, and Nepheg, and Japhia,
15
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וי?ב##[חר ואלישוע ואליפלט ונפג ויפיע ׃
16
וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וְאֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃ פ
16
καὶ Ἐλεισαμὰ καὶ Ἐπιδαὲ καὶ Ἐλειφάαθ, Σαμαέ, Ἰεσσειβάθ, Ναθάν, Γαλαμαάν, Ἰεβαάρ, Θεησοῦς, Ἐλφάλατ, Ναγέδ, Νάφεκ, Ἰαναθά, Λεασαμύς, Βααλειμάθ, Ἐλειφάαθ.
16
et Iáphia, et Elísama, et Elíoda, et Elíphaleth.
16
[not available]
16
And Elishama, and Eliada, and Eliphalet.
16
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וא]לי?שמע [ובעלידע ואליפלט ׃
17
וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־מָשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤ד לְמֶ֨לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑ד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל הַ־מְּצוּדָֽה׃
17
Καὶ ἤκουσαν ἀλλόφυλοι ὅτι κέχρισται Δαυεὶδ βασιλεὺς ἐπὶ Ἰσραήλ, καὶ ἀνέβησαν πάντες οἱ ἀλλόφυλοι ζητεῖν τὸν Δαυείδ · καὶ ἤκουσεν Δαυείδ, καὶ κατέβη εἰς τὴν περιοχήν.
17
Audiérunt ergo Philísthiim quod unxíssent David in regem super Israel, et ascendérunt univérsi ut quǽrerent David: quod cum audísset David, descéndit in præsídium.
17
[not available]
17
But when the Philistines heard that they had anointed David king over Israel, all the Philistines came up to seek David; and David heard [of it], and went down to the hold.
17
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וישמעו פלשתיים כי] [נמשח דויד למלך על־ישראל ויעלו כול הפלשתיים לבקש את] [דויד וישמע דויד וירד אל המצודה ׃
18
וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃
18
καὶ οἱ ἀλλόφυλοι παραγίνονται καὶ συνέπεσαν εἰς τὴν κοιλάδα τῶν Τιτάνων.
18
Philísthiim autem veniéntes diffúsi sunt in valle Ráphaim.
18
[not available]
18
The Philistines also came and spread themselves in the valley of Rephaim.
18
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
]ופלשתיים[ באו ויפשטו] [בעמק רפאים ׃
19
וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ אֶל־פְּלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־דָּוִד֙ עֲלֵ֔ה כִּֽי־נָתֹ֥ן אֶתֵּ֛ן אֶת הַ־פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃
19
καὶ ἠρώτησεν Δαυεὶδ διὰ Κυρίου λέγων Εἰ ἀναβῶ πρὸς τοὺς ἀλλοφύλους καὶ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς τὰς χεῖράς μου? καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς Δαυείδ Ἀνάβαινε, ὅτι παραδιδοὺς παραδώσω τοὺς ἀλλοφύλους εἰς τὰς χεῖράς σου.
19
Et consúluit David Dóminum, dicens: Si ascéndam ad Philísthiim? et si dabis eos in manu mea? Et dixit Dóminus ad David: Ascénde, quia tradens dabo Philísthiim in manu tua.
19
[not available]
19
And David inquired of the LORD, saying, Shall I go up to the Philistines? wilt thou deliver them into mine hand? And the LORD said unto David, Go up: for I will doubtless deliver the Philistines into thine hand.
19
4Q51 · f61ii+63_64a_b+65_67
וישאל דויד ביהוה על פ]ל##שת##[יי]ם הא#ע##[לה] [התתנ׳ם ביד׳י ויאמר יהוה עלה נתון אתן ]א#ת ה#[פלשתיים ביד׳ך] ׃
20
וַיָּבֹ֨א דָוִ֥ד בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִד֒ וַיֹּ֕אמֶר פָּרַ֨ץ יְהוָ֧ה אֶת אֹיְבַ֛־י לְפָנַ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א שֵֽׁם הַ־מָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃
20
καὶ ἦλθεν Δαυεὶδ ἐκ τῶν ἐπάνω διακοπῶν καὶ ἔκοψεν τοὺς ἀλλοφύλους ἐκεῖ, καὶ εἶπεν Δαυείδ Διέκοψεν Κύριος τοὺς ἐχθροὺς ἀλλοφύλους ἐνώπιον ἐμοῦ ὡς διακόπτεται ὕδατα · διὰ τοῦτο ἐκλήθη τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου Ἐπάνω διακοπῶν.
20
Venit ergo David in Baal Phárasim: et percússit eos ibi, et dixit: Divísit Dóminus inimícos meos coram me, sicut dividúntur aquæ. Proptérea vocátum est nomen loci illíus, Baal Phárasim.
20
[not available]
20
And David came to Baalperazim, and David smote them there, and said, The LORD hath broken forth upon mine enemies before me, as the breach of waters. Therefore he called the name of that place Baalperazim.
20
[not available]
21
וַיַּעַזְבוּ־שָׁ֖ם אֶת עֲצַבֵּי־הֶ֑ם וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַאֲנָשָֽׁיו׃ פ
21
καὶ καταλιμπάνουσιν ἐκεῖ τοὺς θεοὺς αὐτῶν, καὶ ἐλάβοσαν αὐτοὺς Δαυεὶδ καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ᾽ αὐτοῦ.
21
Et reliquérunt ibi sculptília sua: quæ tulit David et viri eius.
21
[not available]
21
And there they left their images, and David and his men burned them.
21
[not available]
22
וַיֹּסִ֥פוּ ע֛וֹד פְּלִשְׁתִּ֖ים לַֽעֲל֑וֹת וַיִּנָּֽטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃
22
Καὶ προσέθεντο ἔτι ἀλλόφυλοι τοῦ ἀναβῆναι, καὶ συνέπεσαν ἐν τῇ κοιλάδι τῶν Τιτάνων.
22
Et addidérunt adhuc Philísthiim ut ascénderent, et diffúsi sunt in valle Ráphaim.
22
[not available]
22
And the Philistines came up yet again, and spread themselves in the valley of Rephaim.
22
[not available]
23
וַיִּשְׁאַ֤ל דָּוִד֙ בַּֽיהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲלֶ֑ה הָסֵב֙ אֶל אַ֣חֲרֵי־הֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל בְּכָאִֽים׃
23
καὶ ἐπηρώτησεν Δαυεὶδ διὰ Κυρίου, καὶ εἶπεν Κύριος Οὐκ ἀναβήσει εἰς συνάντησιν αὐτῶν, ἀποστρέφου ἀπ᾽ αὐτῶν καὶ παρέσει αὐτοῖς πλησίον τοῦ κλαυθμῶνος.
23
Consúluit autem David Dóminum: Si ascéndam contra Philisthǽos, et tradas eos in manus meas? Qui respóndit: Non ascéndas contra eos, sed gyra post tergum eórum, et vénies ad eos ex advérso pyrórum.
23
[not available]
23
And when David inquired of the LORD, he said, Thou shalt not go up; [but] fetch a compass behind them, and come upon them over against the mulberry trees.
23
[not available]
24
וִ֠יהִי בשמעך אֶת־ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃
24
καὶ ἔσται ἐν τῷ ἀκοῦσαί σε τὴν φωνὴν τοῦ συνκλεισμοῦ ἀπὸ τοῦ ἄλσους τοῦ κλαυθμῶνος, τότε καταβήσει πρὸς αὐτούς, ὅτι τότε ἐξελεύσεται Κύριος ἔμπροσθέν σου κόπτειν ἐν τῷ πολέμῳ τῶν ἀλλοφύλων.
24
Et cum audíeris sónitum gradiéntis in cacúmine pyrórum, tunc iníbis prœ́lium: quia tunc egrediétur Dóminus ante fáciem tuam, ut percútiat castra Philísthiim.
24
[not available]
24
And let it be, when thou hearest the sound of a going in the tops of the mulberry trees, that then thou shalt bestir thyself: for then shall the LORD go out before thee, to smite the host of the Philistines.
24
[not available]
25
וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ כֵּ֔ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים מִגֶּ֖בַע עַד בֹּאֲ־ךָ֥ גָֽזֶר׃ פ
25
καὶ ἐποίησεν Δαυεὶδ καθὼς ἐνετείλατο αὐτῷ Κύριος, καὶ ἐπάταξεν τοὺς ἀλλοφύλους ἀπὸ Γαβαὼν ἕως τῆς γῆς Γαζηρά.
25
Fecit ítaque David sicut præcéperat ei Dóminus, et percússit Philísthiim de Gábaa usque dum vénias Gezer.
25
[not available]
25
And David did so, as the LORD had commanded him; and smote the Philistines from Geba until thou come to Gazer.
25
[not available]
