THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃
1
DAG 2:1
Καὶ ἐν τῷ ἔτει τῷ δευτέρῳ τῆς βασιλείας Ναβουχοδονοσὸρ συνέβη εἰς ὁράματα καὶ ἐνύπνια ἐμπεσεῖν τὸν βασιλέα καὶ ταραχθῆναι ἐν τῷ ἐνυπνίῳ αὐτοῦ καὶ ὁ ὕπνος αὐτοῦ ἐγένετο ἀπ᾽ αὐτοῦ.
1
DAG 2:1
In anno secúndo regni Nabuchodónosor, vidit Nabuchodónosor sómnium, et contérritus est spíritus eius, et sómnium eius fugit ab eo.
1
[not available]
1
And in the second year of the reign of Nebuchadnezzar Nebuchadnezzar dreamed dreams, wherewith his spirit was troubled, and his sleep brake from him.
1
[not available]
2
וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּלֶךְ לִקְרֹ֨א לַֽחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
2
DAG 2:2
καὶ ἐπέταξεν ὁ βασιλεὺς εἰσενεχθῆναι τοὺς ἐπαοιδοὺς καὶ τοὺς μάγους καὶ τοὺς φαρμακοὺς τῶν Χαλδαίων ἀναγγεῖλαι τῷ βασιλεῖ τὰ ἐνύπνια αὐτοῦ · καὶ παραγενόμενοι ἔστησαν παρὰ τῷ βασιλεῖ.
2
DAG 2:2
Præcépit autem rex, ut convocaréntur aríoli, et magi, et maléfici, et Chaldǽi, ut indicárent regi sómnia sua: qui cum veníssent, stetérunt coram rege.
2
[not available]
2
Then the king commanded to call the magicians, and the astrologers, and the sorcerers, and the Chaldeans, for to shew the king his dreams. So they came and stood before the king.
2
1Q71 · f1ii
כשדיים להגיד[ למלך חלמתי׳ו ויבאו ויעמדו לפני] המלך ׃
3
וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַמֶּ֖לֶךְ חֲל֣וֹם חָלָ֑מְתִּי וַתִּפָּ֣עֶם רוּחִ֔י לָדַ֖עַת אֶֽת הַ־חֲלֽוֹם׃
3
DAG 2:3
καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς Ἐνύπνιον ἑώρακα καὶ ἐκινήθη μου τὸ πνεῦμα · ἐπιγνῶναι οὖν θέλω τὸ ἐνύπνιον.
3
DAG 2:3
Et dixit ad eos rex: Vidi sómnium: et mente confúsus ignóro quid víderim.
3
[not available]
3
And the king said unto them, I have dreamed a dream, and my spirit was troubled to know the dream.
3
1Q71 · f1ii
ויאמר ל׳הם ה##[מלך חלום חלמתי ותפעם רוח׳י] לדעת את החלום ׃
4
וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לעבדיך וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃
4
DAG 2:4
καὶ ἐλάλησαν οἱ Χαλδαῖοι πρὸς τὸν βασιλέα Συριστί Κύριε βασιλεῦ, τὸν αἰῶνα ζῆθι · ἀνάγγειλον τὸ ἐνύπνιόν σου τοῖς παισί σου, ἡμεῖς σοι φράσομεν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ.
4
DAG 2:4
Responderúntque Chaldǽi regi Syríace: Rex in sempitérnum vive: dic sómnium servis tuis, et interpretatiónem eius indicábimus.
4
[not available]
4
Then spake the Chaldeans to the king in Syriack, O king, live for ever: tell thy servants the dream, and we will shew the interpretation.
4
1Q71 · f1ii
וידברו?[ הכשדים למלך ארמית] מלכ א לעלמין ח[יי אמר חלמ א לעבדי׳ך] ופשר א נחוה ׃
5
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לכשדיא מִלְּתָ֖א מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֨נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃
5
DAG 2:5
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τοῖς Χαλδαίοις Ὁ λόγος ἀπ᾽ ἐμοῦ ἀπέστη · διότι ἐὰν μὴ ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ᾽ ἀληθείας τὸ ἐνύπνιον καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητέ μοι, παραδειγματισθήσεσθε, καὶ ἀναληφθήσεται ὑμῶν τὰ ὑπάρχοντα εἰς τὸ βασιλικόν.
5
DAG 2:5
Et respóndens rex ait Chaldǽis: Sermo recéssit a me: nisi indicavéritis mihi sómnium, et coniectúram eius, períbitis vos, et domus vestræ publicabúntur.
5
[not available]
5
The king answered and said to the Chaldeans, The thing is gone from me: if ye will not make known unto me the dream, with the interpretation thereof, ye shall be cut in pieces, and your houses shall be made a dunghill.
5
1Q71 · f1ii
ענא מלכ א[ ואמר לכשדי א מלת א מנ׳י] אזדא די הן לא תהוד[עונ׳ני חלמ א ופשר׳ה הדמין] תתעבדון ובתי׳כון[ נולי יתשמון ׃
6
וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן קֳדָמָ֑־י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי׃
6
DAG 2:6
ἐὰν δὲ τὸ ἐνύπνιον διασαφήσητέ μοι καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν ἀναγγείλητε, λήψεσθε δόματα παντοῖα καὶ δοξασθήσεσθε ὑπ᾽ ἐμοῦ · δηλώσατέ μοι τὸ ἐνύπνιον καὶ κρίνατε.
6
DAG 2:6
Si autem sómnium, et coniectúram eius narravéritis, prǽmia, et dona, et honórem multum accipiétis a me: sómnium ígitur, et interpretatiónem eius indicáte mihi.
6
[not available]
6
But if ye shew the dream, and the interpretation thereof, ye shall receive of me gifts and rewards and great honour: therefore shew me the dream, and the interpretation thereof.
6
1Q71 · f1ii
והן חלמ א ופשר׳ה] [תהחון מ]ת##נן ו#?[נבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמ׳י] ׃
7
עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה׃
7
DAG 2:7
ἀπεκρίθησαν δὲ ἐκ δευτέρου λέγοντες Βασιλεῦ, τὸ ὅραμα εἰπόν, καὶ οἱ παῖδές σου κρινοῦσι πρὸς ταῦτα.
7
DAG 2:7
Respondérunt secúndo, atque dixérunt: Rex sómnium dicat servis suis, et interpretatiónem illíus indicábimus.
7
[not available]
7
They answered again and said, Let the king tell his servants the dream, and we will shew the interpretation of it.
7
[not available]
8
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא׃
8
DAG 2:8
καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς Ἐπ᾽ ἀληθείας οἶδα ὅτι καιρὸν ὑμεῖς ἐξαγοράζετε, καθάπερ ἑωράκατε ὅτι ἀπέστη ἀπ᾽ ἐμοῦ τὸ πρᾶγμα · καθάπερ οὖν προστέταχα, οὕτως ἔσται.
8
DAG 2:8
Respóndit rex, et ait: Certe novi quod tempus redímitis, sciéntes quod recésserit a me sermo.
8
[not available]
8
The king answered and said, I know of certainty that ye would gain the time, because ye see the thing is gone from me.
8
[not available]
9
דִּ֣י הֵן חֶלְמָ־א֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי חֲדָה־הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ הזמנתון לְמֵאמַ֣ר קָֽדָמַ֔י עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י וְֽאִנְדַּ֕ע דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי׃
9
DAG 2:9
ἐὰν μὴ τὸ ἐνύπνιον ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ᾽ ἀληθείας καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητε, θανάτῳ περιπεσεῖσθε · συνείπασθε γὰρ λόγους ψευδεῖς ποιήσασθαι ἐπ᾽ ἐμοῦ, ἕως ἂν ὁ καιρὸς ἀλλοιωθῇ. νῦν οὖν ἐὰν τὸ ῥῆμα εἴπητέ μοι ὃ τὴν νύκτα ἑώρακα, γνώσομαι ὅτι καὶ τὴν τούτου κρίσιν δηλώσητε.
9
DAG 2:9
Si ergo sómnium non indicavéritis mihi, una est de vobis senténtia, quod interpretatiónem quoque fallácem, et deceptióne plenam composuéritis, ut loquámini mihi donec tempus pertránseat. Sómnium ítaque dícite mihi, ut sciam quod interpretatiónem quoque eius veram loquámini.
9
[not available]
9
But if ye will not make known unto me the dream, [there is but] one decree for you: for ye have prepared lying and corrupt words to speak before me, till the time be changed: therefore tell me the dream, and I shall know that ye can shew me the interpretation thereof.
9
4Q112 · f1ii
ו#?מ##[לה ]כד##[בה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמ׳י עד די עדנ א ישתנא] להן#?[ חלמ א אמרו ל׳י ואנדע די פשר׳ה תהחונ׳ני ׃
10
עֲנ֨וֹ כשדיא קֳדָם מַלְכָּ־א֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֲנָשׁ֙ עַל יַבֶּשְׁתָּ֔־א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל־מֶ֨לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכָל־חַרְטֹּ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי׃
10
DAG 2:10
καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ Χαλδαῖοι ἐπὶ τοῦ βασιλέως ὅτι Οὐδεὶς τῶν ἐπὶ τῆς γῆς δυνήσεται εἰπεῖν τῷ βασιλεῖ ὃ ἑώρακε, καθάπερ σὺ ἐρωτᾷς, καὶ πᾶς βασιλεὺς καὶ πᾶς δυνάστης τοιοῦτο πρᾶγμα οὐκ ἐπερωτᾷ πάντα σοφὸν καὶ μάγον καὶ Χαλδαῖον ·
10
DAG 2:10
Respondéntes ergo Chaldǽi coram rege, dixérunt: Non est homo super terram, qui sermónem tuum, rex, possit implére: sed neque regum quisquam magnus et potens verbum huiuscémodi sciscitátur ab omni aríolo, et mago, et Chaldǽo.
10
[not available]
10
The Chaldeans answered before the king, and said, There is not a man upon the earth that can shew the king ’s matter: therefore [there is] no king, lord, nor ruler, [that] asked such things at any magician, or astrologer, or Chaldean.
10
4Q112 · f1ii
ε ל##[ε ואמרין לא־איתי אנש על יבשת א] ד#י מל#[ת מלכ א יוכל להחויה כלקבל די כל־מלך רב ושליט] מלה[ כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי ׃
11
וּמִלְּתָ֨א דִֽי מַלְכָּ֤־ה שָׁאֵל֙ יַקִּירָ֔ה וְאָחֳרָן֙ לָ֣א אִיתַ֔י דִּ֥י יְחַוִּנַּ֖הּ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א לָהֵ֣ן אֱלָהִ֔ין דִּ֚י מְדָ֣רְה֔וֹן עִם בִּשְׂרָ֖־א לָ֥א אִיתֽוֹהִי׃
11
DAG 2:11
καὶ ὁ λόγος ὃν ζητεῖς, βασιλεῦ, βαρύς ἐστι καὶ ἐπίδοξος, καὶ οὐδείς ἐστιν ὃς δηλώσει ταῦτα τῷ βασιλεῖ, εἰ μή τι ἄγγελος, οὗ οὐκ ἔστι κατοικητήριον μετὰ πάσης σαρκός · ὅθεν οὐκ ἐνδέχεται γενέσθαι καθάπερ οἴει.
11
DAG 2:11
Sermo enim, quem tu quæris, rex, gravis est: nec reperiétur quisquam, qui índicet illum in conspéctu regis, excéptis diis, quorum non est cum homínibus conversátio.
11
[not available]
11
And [it is] a rare thing that the king requireth, and there is none other that can shew it before the king, except the gods, whose dwelling is not with flesh.
11
4Q112 · f1ii
ומלת א] די מ##[לכ א שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונ׳ה קדם מלכ א להן] אל##[הין די מדר׳הון עם בשר א לא איתו׳הי ε ׃
12
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה מַלְכָּ֕א בְּנַ֖ס וּקְצַ֣ף שַׂגִּ֑יא וַאֲמַר֙ לְה֣וֹבָדָ֔ה לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃
12
DAG 2:12
τότε ὁ βασιλεὺς στυγνὸς γενόμενος καὶ περίλυπος προσέταξεν ἐξαγαγεῖν πάντας τοὺς σοφοὺς τῆς Βαβυλωνίας.
12
DAG 2:12
Quo audíto, rex in furóre, et in ira magna præcépit ut perírent omnes sapiéntes Babylónis.
12
[not available]
12
For this cause the king was angry and very furious, and commanded to destroy all the wise [men] of Babylon.
12
[not available]
13
וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה׃ פ
13
DAG 2:13
καὶ ἐδογματίσθη πάντας ἀποκτεῖναι · ἐζητήθη δὲ ὁ Δανιὴλ καὶ πάντες οἱ μετ᾽ αὐτοῦ χάριν τοῦ συναπολέσθαι.
13
DAG 2:13
Et egréssa senténtia, sapiéntes interficiebántur: quærebantúrque Dániel, et sócii eius, ut perírent.
13
[not available]
13
And the decree went forth that the wise [men] should be slain; and they sought Daniel and his fellows to be slain.
13
[not available]
14
בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב טַבָּחַיָּ֖־א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃
14
DAG 2:14
τότε Δανιὴλ εἶπε βουλὴν καὶ γνώμην ἣν εἶχεν Ἀριώχῃ τῷ ἀρχιμαγείρῳ τοῦ βασιλέως, ᾧ προσέταξεν ἐξαγαγεῖν τοὺς σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας.
14
DAG 2:14
Tunc Dániel requisívit de lege atque senténtia ab Arioch príncipe milítiæ regis, qui egréssus fúerat ad interficiéndos sapiéntes Babylónis.
14
[not available]
14
Then Daniel answered with counsel and wisdom to Arioch the captain of the king ’s guard, which was gone forth to slay the wise [men] of Babylon:
14
[not available]
15
עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א דִֽי מַלְכָּ֔־א עַל־מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל׃
15
DAG 2:15
καὶ ἐπυνθάνετο αὐτοῦ λέγων Ἄρχων τοῦ βασιλέως, περὶ τίνος δογματίζεται πικρῶς παρὰ τοῦ βασιλέως; τότε τὸ πρόσταγμα ἐσήμανεν ὁ Ἀριώχης τῷ Δανιήλ.
15
DAG 2:15
Et interrogávit eum, qui a rege potestátem accéperat, quam ob causam tam crudélis senténtia a fácie regis esset egréssa. Cum ergo rem indicásset Arioch Daniéli,
15
[not available]
15
He answered and said to Arioch the king ’s captain, Why [is] the decree [so] hasty from the king? Then Arioch made the thing known to Daniel.
15
[not available]
16
וְדָ֣נִיֵּ֔אל עַ֖ל וּבְעָ֣ה מִן מַלְכָּ֑־א דִּ֚י זְמָ֣ן יִנְתֵּן לֵ֔־הּ וּפִשְׁרָ֖א לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃ פ
16
DAG 2:16
ὁ δὲ Δανιὴλ εἰσῆλθε ταχέως πρὸς τὸν βασιλέα, καὶ ἠξίωσεν ἵνα δοθῇ αὐτῷ χρόνος παρὰ τοῦ βασιλέως, καὶ δηλώσῃ πάντα ἐπὶ τοῦ βασιλέως.
16
DAG 2:16
Dániel ingréssus rogávit regem ut tempus daret sibi ad solutiónem indicándam regi.
16
[not available]
16
Then Daniel went in, and desired of the king that he would give him time, and that he would shew the king the interpretation.
16
[not available]
17
אֱדַ֥יִן דָּֽנִיֵּ֖אל לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל וְ֠לַחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵ֧ל וַעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע׃
17
DAG 2:17
Τότε ἀπελθὼν Δανιὴλ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ τῷ Ἁνανίᾳ καὶ Μισαὴλ καὶ Ἀζαρίᾳ τοῖς συνεταίροις ὑπέδειξε πάντα.
17
DAG 2:17
Et ingréssus est domum suam, Ananiǽque et Misaéli et Azaríæ sóciis suis indicávit negótium:
17
[not available]
17
Then Daniel went to his house, and made the thing known to Hananiah, Mishael, and Azariah, his companions:
17
[not available]
18
וְרַחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן־קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל רָזָ֖־ה דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א יְהֹֽבְדוּן֙ דָּנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם־שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃
18
DAG 2:18
καὶ παρήγγειλε νηστείαν καὶ δέησιν καὶ τιμωρίαν ζητῆσαι παρὰ τοῦ κυρίου τοῦ ὑψίστου περὶ τοῦ μυστηρίου τούτου, ὅπως μὴ ἐκδοθῶσι Δανιὴλ καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ εἰς ἀπώλειαν ἅμα τοῖς σοφισταῖς Βαβυλῶνος.
18
DAG 2:18
ut quǽrerent misericórdiam a fácie Dei cæli super sacraménto isto, et non perírent Dániel et sócii eius cum céteris sapiéntibus Babylónis.
18
[not available]
18
That they would desire mercies of the God of heaven concerning this secret; that Daniel and his fellows should not perish with the rest of the wise [men] of Babylon.
18
[not available]
19
אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי לֵילְיָ֖־א רָזָ֣ה גֲלִ֑י אֱדַ֨יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃
19
DAG 2:19
τότε τῷ Δανιὴλ ἐν ὁράματι ἐν αὐτῇ τῇ νυκτὶ τὸ μυστήριον τοῦ βασιλέως ἐξεφάνθη εὐσήμως. τότε Δανιὴλ εὐλόγησε τὸν κύριον τὸν ὕψιστον, ἐκφωνήσας εἶπεν.
19
DAG 2:19
Tunc Daniéli mystérium per visiónem nocte revelátum est: et benedíxit Dániel Deum cæli,
19
[not available]
19
Then was the secret revealed unto Daniel in a night vision. Then Daniel blessed the God of heaven.
19
4Q112 · f3i+17
לאלה ש##מי א ׃
20
עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ דִּֽי אֱלָהָ־א֙ מְבָרַ֔ךְ מִן עָלְמָ֖־א וְעַ֣ד עָלְמָ֑־א דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ־הִֽיא׃
20
DAG 2:20
Ἔσται τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου τοῦ μεγάλου εὐλογημένον εἰς τὸν αἰῶνα, ὅτι ἡ σοφία καὶ ἡ μεγαλωσύνη αὐτοῦ ἐστι ·
20
DAG 2:20
et locútus ait: Sit nomen Dómini benedíctum a sǽculo et usque in sǽculum: quia sapiéntia et fortitúdo eius sunt.
20
[not available]
20
Daniel answered and said, Blessed be the name of God for ever and ever: for wisdom and might are his:
20
4Q112 · f3i+17
ענה דניאל#[ וא]מ##ר להוא שמ׳ה# ד#י אלה א רב א מברך [מן ע]ל#מ א ועד עלמ א די חכמת א ו#?גברת א די ל׳ה ה##[יא ׃
21
וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה׃
21
DAG 2:21
καὶ αὐτὸς ἀλλοιοῖ καιροὺς καὶ χρόνους, μεθιστῶν βασιλεῖς καὶ καθιστῶν, διδοὺς σοφοῖς σοφίαν καὶ σύνεσιν τοῖς ἐν ἐπιστήμῃ οὖσιν ·
21
DAG 2:21
Et ipse mutat témpora, et ætátes: transfert regna, atque constítuit: dat sapiéntiam sapiéntibus, et sciéntiam intelligéntibus disciplínam.
21
[not available]
21
And he changeth the times and the seasons: he removeth kings, and setteth up kings: he giveth wisdom unto the wise, and knowledge to them that know understanding:
21
4Q112 · f3i+17
]ו?הוא משנא[ עד]נ?י א וזמני א מהעדה [מ]ל##כין ומהקים מלכין יהב חכמת א לח##כ##י#?מין ומ#נ#?ד##ע א לידעי ב##[י]נ?ה## ׃
22
ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א ונהירא עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃
22
DAG 2:22
ἀνακαλύπτων τὰ βαθέα καὶ σκοτεινὰ καὶ γινώσκων τὰ ἐν τῷ σκότει καὶ τὰ ἐν τῷ φωτί, καὶ παρ᾽ αὐτῷ κατάλυσις.
22
DAG 2:22
Ipse revélat profúnda, et abscóndita, et novit in ténebris constitúta: et lux cum eo est.
22
[not available]
22
He revealeth the deep and secret things: he knoweth what [is] in the darkness, and the light dwelleth with him.
22
4Q112 · f3i+17
הו?א גלא ע#מ##י#?קת א ומסתרת א וידע מה בחשו?כ## א# ונהי?ר א [עמ׳ה ]שר##[א ׃
23
לָ֣ךְ ׀ אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הֽוֹדַעְתַּ֨נִי֙ דִּֽי־בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי־מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא׃
23
DAG 2:23
σοί, κύριε τῶν πατέρων μου, ἐξομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ, ὅτι σοφίαν καὶ φρόνησιν ἔδωκάς μοι, καὶ νῦν ἐσήμανάς μοι ὅσα ἠξίωσα, τοῦ δηλῶσαι τῷ βασιλεῖ πρὸς ταῦτα.
23
DAG 2:23
Tibi Deus patrum nostrórum confíteor, teque laudo: quia sapiéntiam, et fortitúdinem dedísti mihi: et nunc ostendísti mihi quæ rogávimus te, quia sermónem regis aperuísti nobis.
23
[not available]
23
I thank thee, and praise thee, O thou God of my fathers, who hast given me wisdom and might, and hast made known unto me now what we desired of thee: for thou hast [now] made known unto us the king ’s matter.
23
4Q112 · f3i+17
]ל׳ך# לאלה א#בהת׳י מה##ו#?דא ומשבח#[ אנה] די חכמת א ונהי # # [ ε יהב[ת ל׳י ו]כען [הוד]עת#׳נ#?[י ]ד##י#?־ב##ע##י?נא מנ׳ך די־מל[ת מלכ א הודעת׳נא ׃
24
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל ׀ וְכֵ֣ן אֲמַר לֵ֗־הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֨לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא׃ ס
24
DAG 2:24
εἰσελθὼν δὲ Δανιὴλ πρὸς τὸν Ἀριὼχ τὸν κατασταθέντα ὑπὸ τοῦ βασιλέως ἀποκτεῖναι πάντας τοὺς σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας εἶπεν αὐτῷ Τοὺς μὲν σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας μὴ ἀπολέσῃς, εἰσάγαγε δέ με πρὸς τὸν βασιλέα, καὶ ἕκαστα τῷ βασιλεῖ δηλώσω.
24
DAG 2:24
Post hæc Dániel ingréssus ad Arioch, quem constitúerat rex ut pérderet sapiéntes Babylónis, sic ei locútus est: Sapiéntes Babylónis ne perdas: intróduc me in conspéctu regis, et solutiónem regi narrábo.
24
[not available]
24
Therefore Daniel went in unto Arioch, whom the king had ordained to destroy the wise [men] of Babylon: he went and said thus unto him; Destroy not the wise [men] of Babylon: bring me in before the king, and I will shew unto the king the interpretation.
24
4Q112 · f3i+17
ε ]ל#[ε דניאל על[־אריו]ך##[ די מני ]מ##לכ##[ א ]ל##ה##ובד##א## לחכימי בבל אזל וכ#ן? אמ##ר##[ ל׳ה לחכימי בבל אל]־תהובד העל#׳[נ]י#? ק[דם ]מ#[לכ א ופשר]׳ה למלכ א א(^ ה ^)חוה ׃
25
אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר לֵ֗־הּ דִּֽי־הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע׃
25
DAG 2:25
Τότε Ἀριὼχ κατὰ σπουδὴν εἰσήγαγεν τὸν Δανιὴλ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν αὐτῷ ὅτι Εὕρηκα ἄνθρωπον σοφὸν ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας τῶν υἱῶν τῆς Ἰουδαίας, ὃς τῷ βασιλεῖ δηλώσει ἕκαστα.
25
DAG 2:25
Tunc Arioch festínus introdúxit Daniélem ad regem, et dixit ei: Invéni hóminem de fíliis transmigratiónis Iuda, qui solutiónem regi annúntiet.
25
[not available]
25
Then Arioch brought in Daniel before the king in haste, and said thus unto him, I have found a man of the captives of Judah, that will make known unto the king the interpretation.
25
4Q112 · f3i+17
אדין אריוך באת##[בהלה הנעל לדניאל] קדם מלכ א וכן? [אמר] ל׳ה ד##[י־השכ]ח##ת גבר מן־בני גלות א די יהודי? א##[ די פשר א למלכ א] יהודע[ ׃
26
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר האיתיך כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ׃
26
DAG 2:26
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τῷ Δανιήλ, ἐπικαλουμένῳ δὲ Χαλδαιστὶ Βαλτασάρ Δυνήσῃ δηλῶσαί μοι τὸ ὅραμα ὃ εἶδον καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν;
26
DAG 2:26
Respóndit rex, et dixit Daniéli, cuius nomen erat Baltássar: Putásne vere potes mihi indicáre sómnium, quod vidi, et interpretatiónem eius?
26
[not available]
26
The king answered and said to Daniel, whose name [was] Belteshazzar, Art thou able to make known unto me the dream which I have seen, and the interpretation thereof?
26
4Q112 · f3i+17
חלמ א[ די־]ח##זית ופשר׳ה ׃ ענ]ה מלכ א# ואמר לדניאל די שמ׳ה בלטאשצר האיתי׳ך[ כהל להודעת׳ני]
27
עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר רָזָה֙ דִּֽי מַלְכָּ֣־א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין חַרְטֻמִּין֙ גָּזְרִ֔ין יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃
27
DAG 2:27
ἐκφωνήσας δὲ ὁ Δανιὴλ ἐπὶ τοῦ βασιλέως εἶπεν Τὸ μυστήριον ὃ ἑώρακεν ὁ βασιλεύς, οὐκ ἔστι σοφῶν καὶ φαρμακῶν καὶ ἐπαοιδῶν καὶ γαζαρηνῶν ἡ δήλωσις ·
27
DAG 2:27
Et respóndens Dániel coram rege, ait: Mystérium, quod rex intérrogat, sapiéntes, magi, aríoli, et arúspices néqueunt indicáre regi:
27
[not available]
27
Daniel answered in the presence of the king, and said, The secret which the king hath demanded can not the wise [men], the astrologers, the magicians, the soothsayers, shew unto the king;
27
4Q112 · f3i+17
ענה דניאל קדם מלכ## [א ]ואמר ר#ז? א## ד##י#?[ מלכ א שאל לא] חכימין אשפין חרטמים גזרין יכלין להחויה למלכ## א ׃
28
בְּרַ֡ם אִיתַ֞י אֱלָ֤הּ בִּשְׁמַיָּא֙ גָּלֵ֣א רָזִ֔ין וְהוֹדַ֗ע לְמַלְכָּא֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א בְּאַחֲרִ֣ית יוֹמַיָּ֑א חֶלְמָ֨ךְ וְחֶזְוֵ֥י רֵאשָׁ֛ךְ עַֽל מִשְׁכְּבָ֖־ךְ דְּנָ֥ה הֽוּא׃ פ
28
DAG 2:28
ἀλλ᾽ ἔστι θεὸς ἐν οὐρανῷ ἀνακαλύπτων μυστήρια, ὃς ἐδήλωσε τῷ βασιλεῖ Ναβουχοδονοσὸρ ἃ δεῖ γενέσθαι ἐπ᾽ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν ·
28
DAG 2:28
sed est Deus in cælo revélans mystéria, qui indicávit tibi rex Nabuchodónosor, quæ ventúra sunt in novíssimis tempóribus. Sómnium tuum, et visiónes cápitis tui in cubíli tuo huiuscémodi sunt:
28
[not available]
28
But there is a God in heaven that revealeth secrets, and maketh known to the king Nebuchadnezzar what shall be in the latter days. Thy dream, and the visions of thy head upon thy bed, are these;
28
4Q112 · f3i+17
ב[רם איתי אלה בשמי א גלא] רזין ומהודע למלכ א נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומי א מ[לכ א לעלמין חיי חלמ׳ך] על משכב׳ך דנה הוא ׃
29
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א רַעְיוֹנָךְ֙ עַל מִשְׁכְּבָ֣־ךְ סְלִ֔קוּ מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְגָלֵ֧א רָזַיָּ֛א הוֹדְעָ֖ךְ מָה־דִ֥י לֶהֱוֵֽא׃
29
DAG 2:29
καὶ ἀνακαλύπτων μυστήρια ἐδήλωσε σοι ἃ δεῖ γενέσθαι.
29
DAG 2:29
Tu rex cogitáre cœpísti in strato tuo, quid esset futúrum post hæc: et qui revélat mystéria, osténdit tibi quæ ventúra sunt.
29
[not available]
29
As for thee, O king, thy thoughts came [into thy mind] upon thy bed, what should come to pass hereafter: and he that revealeth secrets maketh known to thee what shall come to pass.
29
4Q112 · f3i+17
אנת מלכ א רעיוני׳ך על משכב׳ך סלקו מה־די ל#[הוא אחרי דנה] וגלא רזי א הודע׳ך מה־די להוא ׃
30
וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחָכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כָּל חַיַּיָּ֔־א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע׃
30
DAG 2:30
κἀμοὶ δὲ οὐ παρὰ τὴν σοφίαν τὴν οὖσαν ἐν ἐμοὶ ὑπὲρ πάντας τοὺς ἀνθρώπους τὸ μυστήριον τοῦτο ἐξεφάνθη, ἀλλ᾽ ἕνεκεν τοῦ δηλωθῆναι τῷ βασιλεῖ ἐσημάνθη μοι ἅ ὑπέλαβες τῇ καρδίᾳ σου ἐν γνώσει.
30
DAG 2:30
Mihi quoque non in sapiéntia, quæ est in me plus quam in cunctis vivéntibus, sacraméntum hoc revelátum est: sed ut interpretátio regi manifésta fíeret, et cogitatiónes mentis tuæ scires.
30
[not available]
30
But as for me, this secret is not revealed to me for [any] wisdom that I have more than any living, but for [their] sakes that shall make known the interpretation to the king, and that thou mightest know the thoughts of thy heart.
30
4Q112 · f3i+17
ואנה לא בחכמה די־איתי ב׳י יתירא##[ מן־כל חיי א] רז א דנה ל׳י גלי להן על־דברת די פשר א למלכ א יהודעון ורעיני לבב׳ך[ תנדע] ׃
31
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֨יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִּכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקָבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל׃
31
DAG 2:31
καὶ σύ, βασιλεῦ, ἑώρακας, καὶ ἰδοὺ εἰκὼν μία, καὶ ἦν ἡ εἰκὼν ἐκείνη μεγάλη σφόδρα, καὶ ἡ πρόσοψις αὐτῆς ὑπερφερὴς ἑστήκει ἐναντίον σου · καὶ ἡ πρόσοψις τῆς εἰκόνος φοβερά.
31
DAG 2:31
Tu rex vidébas, et ecce quasi státua una grandis: státua illa magna, et statúra sublímis stabat contra te, et intúitus eius erat terríbilis.
31
[not available]
31
Thou, O king, sawest, and behold a great image. This great image, whose brightness [was] excellent, stood before thee; and the form thereof [was] terrible.
31
4Q112 · f3i+17
אנת מלכ א חזה הוית ואלו צלם חד שגי[א] צלמ א דכן לרב חזו׳ה יתירא קאם לק[ב]ל׳ך ורו׳ה דחיל ׃
32
ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ׃
32
DAG 2:32
καὶ ἦν ἡ κεφαλὴ αὐτῆς ἀπὸ χρυσίου χρηστοῦ, τὸ στῆθος καὶ οἱ βραχίονες ἀργυροῖ, ἡ κοιλία καὶ οἱ μηροὶ χαλκοῖ ·
32
DAG 2:32
Huius státuæ caput ex auro óptimo erat, pectus autem et bráchia de argénto, porro venter, et fémora ex ære,
32
[not available]
32
This image ’s head [was] of fine gold, his breast and his arms of silver, his belly and his thighs of brass,
32
4Q112 · f3i+17
הוא צלמ א ריש׳ה די־דהב טב חדו׳הי ודרע׳ה#י די כסף מעו׳הי וירכת׳ה די נחש ׃
33
שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי מנהון דִּ֣י פַרְזֶ֔ל ומנהון דִּ֥י חֲסַֽף׃
33
DAG 2:33
τὰ δὲ σκέλη σιδηρᾶ, οἱ πόδες μέρος μέν τι σιδήρου, μέρος δέ τι ὀστράκινον.
33
DAG 2:33
tíbiæ autem férreæ, pedum quædam pars erat férrea, quædam autem fíctilis.
33
[not available]
33
His legs of iron, his feet part of iron and part of clay.
33
4Q112 · f3i+17, f3ii_6
שקו׳הי די פרזל רגלו׳הי מנ׳הון די פרזל ומנ׳הון חסף ׃
34
חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֨בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל רַגְל֔וֹ־הִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃
34
DAG 2:34
ἑώρακας ἕως ὅτου ἐτμήθη λίθος ἐξ ὄρους ἄνευ χειρῶν, ἐπάταξε τὴν εἰκόνα ἐπὶ τοὺς πόδας τοὺς σιδηροῦς καὶ ὀστρακίνους καὶ κατήλεσεν αὐτά.
34
DAG 2:34
Vidébas ita, donec abscíssus est lapis de monte sine mánibus: et percússit státuam in pédibus eius férreis, et fictílibus, et commínuit eos.
34
[not available]
34
Thou sawest till that a stone was cut out without hands, which smote the image upon his feet [that were] of iron and clay, and brake them to pieces.
34
4Q112 · f3ii_6
חזה הוית עד אתג[זרת אבן די־לא בידין ומחת לצלמ א על רגלו׳הי די פרזל א] וחספ א והדקת המון ׃
35
בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכָל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥ת כָּל אַרְעָֽ־א׃
35
DAG 2:35
τότε λεπτὰ ἐγένετο ἅμα ὁ σίδηρος καὶ τὸ ὄστρακον καὶ ὁ χαλκὸς καὶ ὁ ἄργυρος καὶ τὸ χρυσίον, καὶ ἐγένετο ὡσεὶ λεπτότερον ἀχύρου ἐν ἅλωνι, καὶ ἐρρίπισεν αὐτὰ ὁ ἄνεμος ὥστε μηδὲν καταλειφθῆναι ἐξ αὐτῶν, καὶ ὁ λίθος ὁ πατάξας τὴν εἰκόνα ἐγένετο ὄρος μέγα, ἐπάταξε πᾶσαν τὴν γῆν.
35
DAG 2:35
Tunc contríta sunt páriter ferrum, testa, æs, argéntum, et aurum, et redácta quasi in favíllam æstívæ áreæ, quæ rapta sunt vento: nullúsque locus invéntus est eis: lapis autem, qui percússerat státuam, factus est mons magnus, et implévit univérsam terram.
35
[not available]
35
Then was the iron, the clay, the brass, the silver, and the gold, broken to pieces together, and became like the chaff of the summer threshingfloors; and the wind carried them away, that no place was found for them: and the stone that smote the image became a great mountain, and filled the whole earth.
35
4Q112 · f3ii_6
באד[ין דקו כחדה פרזל א חספ א נחש א כספ א ודהב א] והוה כעור#[ מן ]א##ד#ר קי#?[ט ונשא המון רוח א וכל־אתר לא־השתכח ל׳הון ואבנ א די]־מ##[חת ]ל#[צ]ל#[מ א ]ה##[ות ל]ט##ו?ר ר##ב##[ ומלת כל ארע א ׃
36
דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם מַלְכָּֽ־א׃
36
DAG 2:36
τοῦτο τὸ ὅραμα · καὶ τὴν κρίσιν δὲ ἐροῦμεν ἐπὶ τοῦ βασιλέως.
36
DAG 2:36
Hoc est sómnium: interpretatiónem quoque eius dicémus coram te, rex.
36
[not available]
36
This [is] the dream; and we will tell the interpretation thereof before the king.
36
4Q112 · f3ii_6
דנה חלמ א ופשר׳ה נאמר קדם מלכ א] ׃
37
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב לָֽ־ךְ׃
37
DAG 2:37
σύ, βασιλεῦ, βασιλεὺς βασιλέων, καὶ σοὶ ὁ κύριος τοῦ οὐρανοῦ τὴν ἀρχὴν καὶ τὴν βασιλείαν καὶ τὴν ἰσχὺν καὶ τὴν τιμὴν καὶ τὴν δόξαν ἔδωκεν ·
37
DAG 2:37
Tu rex regum es: et Deus cæli, regnum, et fortitúdinem, et impérium, et glóriam dedit tibi:
37
[not available]
37
Thou, O king, [art] a king of kings: for the God of heaven hath given thee a kingdom, power, and strength, and glory.
37
4Q112 · f3ii_6
[אנת מלכ א ]מלך מלכי א די [אלה שמי א מלכות א חסנ א ותקפ א ויקר א יהב ל׳ך ׃
38
וּבְכָל־דִּ֣י דארין בְּֽנֵי אֲ֠נָשָׁ־א חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף שְׁמַיָּ־א֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן אַנְתְּה־ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא׃
38
[not available]
38
DAG 2:38
et ómnia, in quibus hábitant fílii hóminum, et béstiæ agri: vólucres quoque cæli dedit in manu tua, et sub ditióne tua univérsa constítuit: tu es ergo caput áureum.
38
[not available]
38
And wheresoever the children of men dwell, the beasts of the field and the fowls of the heaven hath he given into thine hand, and hath made thee ruler over them all. Thou [art] this head of gold.
38
4Q112 · f3ii_6
ובכל־די] [דארין בני אנ]ש## א חיו#?ת## ב##ר## א##[ ועוף שמי א יהב ביד׳ך והשלט׳ך בכל׳הון אנת הוא ראש ה][די דהב א ׃
39
וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י ארעא מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ תליתיא אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל אַרְעָֽ־א׃
39
DAG 2:39
καὶ μετὰ σὲ ἀναστήσεται βασιλεία ἐλάττων σου, καὶ τρίτη βασιλεία ἄλλη χαλκῆ ἣ κυριεύσει πάσης τῆς γῆς ·
39
DAG 2:39
Et post te consúrget regnum áliud minus te argénteum: et regnum tértium áliud ǽreum, quod imperábit univérsæ terræ.
39
[not available]
39
And after thee shall arise another kingdom inferior to thee, and another third kingdom of brass, which shall bear rule over all the earth.
39
4Q112 · f3ii_6
ובתר׳ך ת]ק#ום מ##ל#[כו אח]ר##י#?[ ארע א מנ׳ך ומלכו תליתיא אחרי די נחש א די] [תשלט בכל ארע א ׃
40
וּמַלְכוּ֙ רביעיה תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי־מְרָעַ֥ע כָּל־אִלֵּ֖ין תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ׃
40
DAG 2:40
καὶ βασιλεία τετάρτη ἰσχυρὰ ὡς ὁ σίδηρος, ὥσπερ ὁ σίδηρος ὁ δαμάζων πάντα, καὶ ὡς ὁ σίδηρος πᾶν δένδρον ἐκκόπτων · καὶ σεισθήσεται πᾶσα ἡ γῆ.
40
DAG 2:40
Et regnum quartum erit velut ferrum: quómodo ferrum commínuit, et domat ómnia, sic commínuet, et cónteret ómnia hæc.
40
[not available]
40
And the fourth kingdom shall be strong as iron: forasmuch as iron breaketh in pieces and subdueth all [things]: and as iron that breaketh all these, shall it break in pieces and bruise.
40
4Q112 · f3ii_6
ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כ]פר##[זל א כלקבל די פרזל א מהדק וחשל] [כל א וכפרזל א די־מ]ר##ע#ע כ##ל־א##[לין תדק ותר]ע## כל ארע א ׃
41
וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א מנהון חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ ומנהון פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן נִצְבְּתָ֥־א דִ֥י פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא בַ֑־הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא׃
41
DAG 2:41
καὶ ὡς ἑώρακας τοὺς πόδας αὐτῆς καὶ τοὺς δακτύλους μέρος μέν τι ὀστράκου κεραμικοῦ, μέρος δὲ τι σιδήρου, βασιλεία ἄλλη διμερὴς ἔσται ἐν αὐτῇ, καθάπερ εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμιγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ.
41
DAG 2:41
Porro quia vidísti pedum, et digitórum partem testæ fíguli, et partem férream: regnum divísum erit, quod tamen de plantário ferri oriétur, secúndum quod vidísti ferrum mistum testæ ex luto.
41
[not available]
41
And whereas thou sawest the feet and toes, part of potters ’ clay, and part of iron, the kingdom shall be divided; but there shall be in it of the strength of the iron, forasmuch as thou sawest the iron mixed with miry clay.
41
4Q112 · f3ii_6
[חסף די־פחר ]ו?מנ׳הם פרזל מ##[לכו פליגה ]תהוא ומן נצבת א[ ד]י#? פרז?[ל א להוא ב׳ה כלקבל] [די־חזיתה פרזל] א## מערב בחסף##[ טינ א ׃ ודי־ח##[זיתה רגלי א ואצבעת א מנ׳הון]
42
וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א מנהון פַּרְזֶ֖ל ומנהון חֲסַ֑ף מִן־קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙ תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ תֶּהֱוֵ֥ה תְבִירָֽה׃
42
DAG 2:42
καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν ποδῶν μέρος μέν τι σιδηροῦν, μέρος δὲ τι ὀστράκινον · μέρος δέ τι τῆς βασιλείας ἔσται ἰσχυρόν, καὶ μέρος τι ἔσται συντετριμμένον.
42
DAG 2:42
Et dígitis pedum ex parte férreos, et ex parte fíctiles: ex parte regnum erit sólidum, et ex parte contrítum.
42
[not available]
42
And [as] the toes of the feet [were] part of iron, and part of clay, [so] the kingdom shall be partly strong, and partly broken.
42
4Q112 · f3ii_6
ואצבע]ת## רגלי א מנ׳הם פר[זל ומנ׳הון חסף] [מן־קצת מלכות א תה]וא ת#קיפה [ומנ׳ה תהוא תביר]ה# ׃
43
די חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא כְ־דִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם חַסְפָּֽ־א׃
43
DAG 2:43
καὶ ὡς εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμιγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ, καὶ συμμιγεῖς ἔσονται εἰς γένεσιν ἀνθρώπων · οὐκ ἔσονται δὲ ὁμονοοῦντες οὔτε εὐνοοῦντες ἀλλήλοις, ὥσπερ οὐδὲ ὁ σίδηρος δύναται συγκραθῆναι τῷ ὀστράκῳ.
43
DAG 2:43
Quod autem vidísti ferrum mistum testæ ex luto, commiscebúntur quidem humáno sémine, sed non adhærébunt sibi, sicut ferrum miscéri non potest testæ.
43
[not available]
43
And whereas thou sawest iron mixed with miry clay, they shall mingle themselves with the seed of men: but they shall not cleave one to another, even as iron is not mixed with clay.
43
4Q112 · f3ii_6
ודי חזית פרזל א[ מערב בחסף] [טינ א מתערבין להון בזר]ע## אנש א ולא־לה##ו#?ן? ד##[בקין] דנה עם־דנה הכא די פר##[זל א לא מתערב] [עם חספ א ׃
44
וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא׃
44
[not available]
44
DAG 2:44
In diébus autem regnórum illórum suscitábit Deus cæli regnum, quod in ætérnum non dissipábitur, et regnum eius álteri pópulo non tradétur: commínuet autem, et consúmet univérsa regna hæc, et ipsum stabit in ætérnum.
44
[not available]
44
And in the days of these kings shall the God of heaven set up a kingdom, which shall never be destroyed: and the kingdom shall not be left to other people, [but] it shall break in pieces and consume all these kingdoms, and it shall stand for ever.
44
4Q112 · f3ii_6
וביו]מי׳הון די מלכי? [א אנון יקי]ם##[ א]ל[ה ]שמי א מלכו די[ ]ל##[עלמין לא תתחבל] ε ] # # # [ ε ]לא ת#ש#[תבק תדק ותסיף כ]ל[ א]לן#? מ#ל[כות א והיא תקום לעלמי א] ׃
45
כָּל־קֳבֵ֣ל דִּֽי־חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי־לָ֣א בִידַ֗יִן וְ֠הַדֶּקֶת פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ׃ פ
45
[not available]
45
DAG 2:45
Secúndum quod vidísti, quod de monte abscíssus est lapis sine mánibus, et commínuit testam, et ferrum, et æs, et argéntum, et aurum, Deus magnus osténdit regi quæ ventúra sunt póstea: et verum est sómnium, et fidélis interpretátio eius.
45
[not available]
45
Forasmuch as thou sawest that the stone was cut out of the mountain without hands, and that it brake in pieces the iron, the brass, the clay, the silver, and the gold; the great God hath made known to the king what shall come to pass hereafter: and the dream [is] certain, and the interpretation thereof sure.
45
4Q112 · f3ii_6
[כלקבל ד]י#?־חזית די מ#[טור א אתגזרת אבן די־לא בידין והדקת פרזל א נחש א] [חספ א כספ א ]ודהב## א אלה רב[ הודע למלכ א מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמ א] [ומהימן פשר׳ה ׃
46
בֵּ֠אדַיִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל אַנְפּ֔וֹ־הִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃
46
[not available]
46
DAG 2:46
Tunc rex Nabuchodónosor cécidit in fáciem suam, et Daniélem adorávit, et hóstias, et incénsum præcépit ut sacrificárent ei.
46
[not available]
46
Then the king Nebuchadnezzar fell upon his face, and worshipped Daniel, and commanded that they should offer an oblation and sweet odours unto him.
46
4Q112 · f3ii_6
אדין מל#כ## [א נבוכדנצר נפל על אנפו׳הי ולדניאל סגד] ׃
47
עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥ה דְנָֽה׃
47
[not available]
47
DAG 2:47
Loquens ergo rex, ait Daniéli: Vere Deus vester Deus deórum est, et Dóminus regum, et revélans mystéria: quóniam tu potuísti aperíre hoc sacraméntum.
47
[not available]
47
The king answered unto Daniel, and said, Of a truth [it is], that your God [is] a God of gods, and a Lord of kings, and a revealer of secrets, seeing thou couldest reveal this secret.
47
4Q112 · f7
ε ענה מלכ א לדניאל ואמר מן־קשט די אלה׳כון הוא] [אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת ל]מגלא ר##[ז א דנה ׃
48
אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב לֵ֔־הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃
48
[not available]
48
DAG 2:48
Tunc rex Daniélem in sublíme éxtulit, et múnera multa, et magna dedit ei: et constítuit eum príncipem super omnes províncias Babylónis, et præféctum magistrátuum super cunctos sapiéntes Babylónis.
48
[not available]
48
Then the king made Daniel a great man, and gave him many great gifts, and made him ruler over the whole province of Babylon, and chief of the governors over all the wise [men] of Babylon.
48
4Q112 · f7
אדין] [מלכ א לדניאל רבי ומתנן רברבן שגי]אן יהב ל׳ה ו#?[השלט׳ה על כל]־[מדינת בבל ורב־סגנ]י#?ן על כל־חכימי בבל ׃
49
וְדָנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן מַלְכָּ֔־א וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא׃ פ
49
[not available]
49
DAG 2:49
Dániel autem postulávit a rege, et constítuit super ópera provínciæ Babylónis Sidrach, Misach, et Abdénago: ipse autem Dániel erat in fóribus regis.
49
[not available]
49
Then Daniel requested of the king, and he set Shadrach, Meshach, and Abednego, over the affairs of the province of Babylon: but Daniel [sat] in the gate of the king.
49
4Q112 · f7
ודניאל ב##[עא מן] [מלכ א ומני על עבידת א די ]מ##דינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו[ ודניאל] [בתרע מלכ א ׃
