THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכָל הָ־עָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃
1
49:1
Καὶ προσῆλθον πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως καὶ Ἰωανὰν καὶ Ἀζαρίας υἱὸς Μαασαίου καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀπὸ μικροῦ καὶ ἕως μεγάλου
1
Et accessérunt omnes príncipes bellatórum, et Ióhanan fílius Carée, et Iezonías fílius Osaíæ, et réliquum vulgus, a parvo usque ad magnum:
1
[not available]
1
Then all the captains of the forces, and Johanan the son of Kareah, and Jezaniah the son of Hoshaiah, and all the people from the least even unto the greatest, came near,
1
[not available]
2📜
וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֨נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֨נוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל הַ־שְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃
2
49:2
πρὸς Ἰερεμίαν τὸν προφήτην καὶ εἶπαν αὐτῷ Πεσέτω δὴ τὸ ἔλεος ἡμῶν κατὰ πρόσωπόν σου, καὶ πρόσευξαι πρὸς Κύριον τὸν θεόν σου περὶ τῶν καταλοίπων τούτων · ὅτι κατελείφθημεν ὀλίγοι ἀπὸ πολλῶν, καθὼς οἱ ὀφθαλμοί σου βλέπουσιν.
2
dixerúntque ad Ieremíam prophétam: Cadat orátio nostra in conspéctu tuo, et ora pro nobis ad Dóminum Deum tuum, pro univérsis relíquiis istis, quia derelícti sumus pauci de plúribus, sicut óculi tui nos intuéntur:
2
[not available]
2
And said unto Jeremiah the prophet, Let, we beseech thee, our supplication be accepted before thee, and pray for us unto the LORD thy God, [even] for all this remnant; ( for we are left [but] a few of many, as thine eyes do behold us: )
2
[not available]
3📜
וְיַגֶּד לָ֨־נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת הַ־דֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ בָּ֑־הּ וְאֶת הַ־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃
3
49:3
καὶ ἀναγγειλάτω ἡμῖν Κύριος ὁ θεός σου τὴν ὁδὸν ᾗ πορευσόμεθα ἐν αὐτῇ καὶ λόγον ὃν ποιήσομεν.
3
et annúntiet nobis Dóminus Deus tuus viam, per quam pergámus, et verbum, quod faciámus.
3
[not available]
3
That the LORD thy God may shew us the way wherein we may walk, and the thing that we may do.
3
[not available]
4📜
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל הַ־דָּבָר֩ אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃
4
49:4
καὶ εἶπεν αὐτοῖς Ἰερεμίας Ἤκουσα · ἰδοὺ προσεύξομαι πρὸς Κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν κατὰ τοὺς λόγους ὑμῶν. καὶ ἔσται, ὁ λόγος ὃν ἂν ἀποκριθήσεται Κύριος, ἀναγγελῶ ὑμῖν, οὐ μὴ κρύψω ἀφ᾽ ὑμῶν ῥῆμα.
4
Dixit autem ad eos Ieremías prophéta: Audívi: ecce ego oro ad Dóminum Deum vestrum secúndum verba vestra: omne verbum quodcúmque respónderit mihi indicábo vobis, nec celábo vos quidquam.
4
[not available]
4
Then Jeremiah the prophet said unto them, I have heard [you]; behold, I will pray unto the LORD your God according to your words; and it shall come to pass, [that] whatsoever thing the LORD shall answer you, I will declare [it] unto you; I will keep nothing back from you.
4
[not available]
5📜
וְהֵ֨מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכָל הַ֠־דָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃
5
49:5
καὶ αὐτοὶ εἶπαν τῷ Ἰερεμίᾳ Ἔστω Κύριος ἐν ἡμῖν εἰς μάρτυρα δίκαιον καὶ πιστόν, εἰ μὴ κατὰ πάντα τὸν λόγον ὃν ἂν ἀποστείλῃ Κύριος πρὸς ἡμᾶς, οὕτως ποιήσομεν.
5
Et illi dixérunt ad Ieremíam: Sit Dóminus inter nos testis veritátis et fídei, si non iuxta omne verbum, in quo míserit te Dóminus Deus tuus ad nos, sic faciémus.
5
[not available]
5
Then they said to Jeremiah, The LORD be a true and faithful witness between us, if we do not even according to all things for the which the LORD thy God shall send thee to us.
5
[not available]
6📜
אִם־ט֣וֹב וְאִם־רָ֔ע בְּק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר אנו שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב לָ֔־נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
6
49:6
καὶ ἐὰν ἀγαθὸν καὶ ἐὰν κακόν, τὴν φωνὴν Κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν, οὗ ἡμεῖς ἀποστέλλομέν σε πρὸς αὐτόν, ἀκουσόμεθα, ἵνα βέλτιον ἡμῖν γένηται, ὅτι ἀκουσόμεθα τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν.
6
Sive bonum est, sive malum, voci Dómini Dei nostri, ad quem míttimus te, obediémus: ut bene sit nobis cum audiérimus vocem Dómini Dei nostri.
6
[not available]
6
Whether [it be] good, or whether [it be] evil, we will obey the voice of the LORD our God, to whom we send thee; that it may be well with us, when we obey the voice of the LORD our God.
6
[not available]
7📜
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָֽהוּ׃
7
49:7
καὶ ἐγενήθη μετὰ δέκα ἡμέρας ἐγενήθη λόγος Κυρίου πρὸς Ἰερεμίαν.
7
Cum autem compléti essent decem dies, factum est verbum Dómini ad Ieremíam.
7
[not available]
7
And it came to pass after ten days, that the word of the LORD came unto Jeremiah.
7
2Q13 · f1_2
ε ]ויהי מ#ק#[ץ עשרת ימים ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו ׃
8📜
וַיִּקְרָ֗א אֶל־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וּלְכָ֨ל הָ־עָ֔ם לְמִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃
8
49:8
καὶ ἐκάλεσεν Ἰωανὰν καὶ τοὺς ἡγεμόνας τῆς δυνάμεως καὶ πάντα τὸν λαὸν ἀπὸ μικροῦ καὶ ἕως μεγάλου,
8
Vocavítque Ióhanan fílium Carée, et omnes príncipes bellatórum, qui erant cum eo, et univérsum pópulum, a mínimo usque ad magnum.
8
[not available]
8
Then called he Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces which [were] with him, and all the people from the least even to the greatest,
8
2Q13 · f1_2
ויק]רא אל־יוחנן בן־ק[רח ואל כול שרי החילים אשר את׳ו ולכול העם] [למקטון ועד־גדול ׃
9📜
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃
9
49:9
καὶ εἶπεν αὐτοῖς Οὕτως εἶπεν Κύριος
9
Et dixit ad eos: Hæc dicit Dóminus Deus Israel, ad quem misístis me ut prostérnerem preces vestras in conspéctu eius:
9
[not available]
9
And said unto them, Thus saith the LORD, the God of Israel, unto whom ye sent me to present your supplication before him;
9
2Q13 · f1_2
ויו]אמר אלוהי׳מה[ כוה אמר יהוה אלוהי ישראל אשר שלחתמה] [אות׳י אלי׳ו להפיל תחנו]תי׳כמה לפנ?[י]׳ו ׃
10📜
אִם־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֨מְתִּי֙ אֶל הָ֣־רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃
10
49:10
Ἐὰν καθίσαντες καθίσητε ἐν τῇ γῇ ταύτῃ, οἰκοδομήσω ὑμᾶς καὶ οὐ μὴ καθελῶ, καὶ φυτεύσω ὑμᾶς καὶ οὐ μὴ ἐκτίλω · ὅτι ἀναπέπαυμαι ἐπὶ τοῖς κακοῖς οἷς ἐποίησα ὑμῖν.
10
Si quiescéntes manséritis in terra hac, ædificábo vos, et non déstruam: plantábo, et non evéllam: iam enim placátus sum super malo quod feci vobis.
10
[not available]
10
If ye will still abide in this land, then will I build you, and not pull [you] down, and I will plant you, and not pluck [you] up: for I repent me of the evil that I have done unto you.
10
2Q13 · f1_2
אם־[שוב תשבו בארץ הזואת ובניתי את׳כם] [ולוא אהרוס ונטעתי א]ת׳כם ולוא את#[וש כיא נחמתי אל הרעה אשר עשיתי ל׳כם ׃
11📜
אַל־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי אִתְּ־כֶ֣ם אָ֔נִי לְהוֹשִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃
11
49:11
μὴ φοβηθῆτε ἀπὸ προσώπου βασιλέως Βαβυλῶνος, οὗ ὑμεῖς φοβεῖσθε ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ · μὴ φοβηθῆτε, φησὶν Κύριος, ὅτι μεθ᾽ ὑμῶν ἐγὼ ἐξαιρεῖσθαι ὑμᾶς καὶ σώζειν ὑμᾶς ἐκ χειρὸς αὐτῶν.
11
Nolíte timére a fácie regis Babylónis, quem vos pávidi formidátis: nolíte metúere eum, dicit Dóminus, quia vobíscum sum ego ut salvos vos fáciam, et éruam de manu eius.
11
[not available]
11
Be not afraid of the king of Babylon, of whom ye are afraid; be not afraid of him, saith the LORD: for I [am] with you to save you, and to deliver you from his hand.
11
2Q13 · f1_2
אל]־[תיראו מפני מלך בבל אשר את]מ#ה יר[אים מפני׳ו אל־תיראו ממ׳נו נואם יהוה כיא את׳כם] [אני להושיע את׳כם ולהציל את׳כם מיד׳ו ׃
12📜
וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל אַדְמַתְ־כֶֽם׃
12
49:12
καὶ δώσω ὑμῖν ἔλεος, καὶ ἐλεήσω ὑμᾶς καὶ ἐπιστρέψω ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν ὑμῶν.
12
Et dabo vobis misericórdias, et miserébor vestri, et habitáre vos fáciam in terra vestra.
12
[not available]
12
And I will shew mercies unto you, that he may have mercy upon you, and cause you to return to your own land.
12
2Q13 · f1_2
ואתן ל׳כם רחמים ורחם את׳כם והשיב את׳כם אל] [אדמת׳כמה ׃
13📜
וְאִם־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
13
49:13
καὶ εἰ λέγετε ὑμεῖς Οὐ μὴ καθίσωμεν ἐν τῇ γῇ ταύτῃ πρὸς τὸ μὴ ἀκοῦσαι φωνῆς Κυρίου,
13
Si autem dixéritis vos: Non habitábimus in terra ista, nec audiémus vocem Dómini Dei nostri,
13
[not available]
13
But if ye say, We will not dwell in this land, neither obey the voice of the LORD your God,
13
2Q13 · f1_2
ואם אומרים אתמה לוא נשב בארץ הזואת לבלתי שמוע בקול יהוה אלוהי׳כמה] ׃
14📜
לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃
14
49:14
ὅτι εἰς γῆν Αἰγύπτου εἰσελευσόμεθα, καὶ οὐ μὴ ἴδωμεν πόλεμον, καὶ φωνὴν σάλπιγγος οὐ μὴ ἀκούσωμεν, καὶ ἐν ἄρτοις οὐ μὴ πεινάσωμεν, καὶ ἐκεῖ οἰκήσομεν ·
14
dicéntes: Nequáquam, sed ad terram Ægýpti pergémus, ubi non vidébimus bellum, et clangórem tubæ non audiémus, et famem non sustinébimus, et ibi habitábimus.
14
[not available]
14
Saying, No; but we will go into the land of Egypt, where we shall see no war, nor hear the sound of the trumpet, nor have hunger of bread; and there will we dwell:
14
2Q13 · f1_2
[לוא נשמע וללחם לוא נרע]ב וש[ם נשב ε ׃ [לאמור לוא כיא ארץ מצר]י?ם נב[וא אשר לוא נראה מלחמה וקול שופר]
15📜
וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַ֠תֶּם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃
15
49:15
διὰ τοῦτο ἀκούσατε λόγον Κυρίου Οὕτως εἶπεν Κύριος Ἐὰν ὑμεῖς δῶτε τὸ πρόσωπον ὑμῶν εἰς Αἴγυπτον καὶ εἰσέλθητε ἐκεῖ κατοικεῖν,
15
Propter hoc nunc audíte verbum Dómini relíquiæ Iuda: Hæc dicit Dóminus exercítuum, Deus Israel: Si posuéritis fáciem vestram ut ingrediámini Ægýptum, et intravéritis ut ibi habitétis:
15
[not available]
15
And now therefore hear the word of the LORD, ye remnant of Judah; Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; If ye wholly set your faces to enter into Egypt, and go to sojourn there;
15
[not available]
16📜
וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם ׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃
16
49:16
καὶ ἔσται, ἡ ῥομφαία ἣν ὑμεῖς φοβεῖσθε ἀπὸ προσώπου αὐτῆς εὑρήσει ὑμᾶς ἐν γῇ Αἰγύπτου, καὶ ὁ λιμὸς οὗ ὑμεῖς λόγον ἔχετε ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ καταλήμψεται ὑμᾶς ὀπίσω ὑμῶν ἐν Αἰγύπτῳ, καὶ ἐκεῖ ἀποθανεῖσθε.
16
gládius, quem vos formidátis, ibi comprehéndet vos in terra Ægýpti: et fames, pro qua estis sollíciti, adhærébit vobis in Ægýpto, et ibi moriémini.
16
[not available]
16
Then it shall come to pass, [that] the sword, which ye feared, shall overtake you there in the land of Egypt, and the famine, whereof ye were afraid, shall follow close after you there in Egypt; and there ye shall die.
16
[not available]
17📜
וְיִֽהְי֣וּ כָל הָ־אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת פְּנֵי־הֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃ ס
17
49:17
καὶ ἔσονται πάντες οἱ ἄνθρωποι καὶ πάντες οἱ ἀλλογενεῖς, οἱ θέντες τὸ πρόσωπον αὐτῶν εἰς γῆν Αἰγύπτου ἐνοικεῖν ἐκεῖ, ἐκλείψουσιν ἐν τῇ ῥομφαίᾳ καὶ ἐν τῷ λιμῷ, καὶ οὐκ ἔσται αὐτῶν οὐθεὶς σωζόμενος ἀπὸ τῶν κακῶν ὧν ἐγὼ ἐπάγω ἐπ᾽ αὐτούς.
17
Omnésque viri, qui posuérunt fáciem suam ut ingrediántur Ægýptum, ut hábitent ibi, moriéntur gládio, et fame, et peste: nullus de eis remanébit, nec effúgiet a fácie mali, quod ego áfferam super eos.
17
[not available]
17
So shall it be with all the men that set their faces to go into Egypt to sojourn there; they shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence: and none of them shall remain or escape from the evil that I will bring upon them.
17
[not available]
18📜
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת הַ־מָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃
18
49:18
ὅτι οὕτως εἶπεν Κύριος Καθὼς ἔσταξεν ὁ θυμός μου ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας Ἰερουσαλήμ, οὕτως στάξει ὁ θυμός μου ἐφ᾽ ὑμᾶς, εἰσελθόντων ὑμῶν εἰς Αἴγυπτον · καὶ ἔσεσθε εἰς ἄβατον καὶ ὑποχείριοι καὶ εἰς ἀρὰν καὶ εἰς ὀνειδισμόν, καὶ οὐ μὴ ἴδητε οὐκέτι τὸν τόπον τοῦτον.
18
Quia hæc dicit Dóminus exercítuum, Deus Israel: Sicut conflátus est furor meus, et indignátio mea super habitatóres Ierúsalem, sic conflábitur indignátio mea super vos cum ingréssi fuéritis Ægýptum: et éritis in iusiurándum et in stupórem et in maledíctum et in oppróbrium et nequáquam ultra vidébitis locum istum.
18
[not available]
18
For thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; As mine anger and my fury hath been poured forth upon the inhabitants of Jerusalem; so shall my fury be poured forth upon you, when ye shall enter into Egypt: and ye shall be an execration, and an astonishment, and a curse, and a reproach; and ye shall see this place no more.
18
[not available]
19📜
דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֨עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
19
49:19
ἃ ἐλάλησεν Κύριος ἐφ᾽ ὑμᾶς τοὺς καταλοίπους Ἰούδα Μὴ εἰσέλθητε εἰς Αἴγυπτον. καὶ νῦν γνόντες γνώσεσθε.
19
Verbum Dómini super vos relíquiæ Iuda: Nolíte intráre Ægýptum: sciéntes sciétis quia obtestátus sum vos hódie,
19
[not available]
19
The LORD hath said concerning you, O ye remnant of Judah; Go ye not into Egypt: know certainly that I have admonished you this day.
19
[not available]
20📜
כִּ֣י התעתים בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד לָ֖־נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃
20
49:20
ὅτι ἐπονηρεύσασθε ἐν ψυχαῖς ὑμῶν ἀποστείλαντές με λέγοντες Πρόσευξαι περὶ ἡμῶν πρὸς Κύριον, καί Κατὰ πάντα ἃ ἐὰν λαλήσῃ σοι Κύριος ποιήσομεν.
20
quia decepístis ánimas vestras: vos enim misístis me ad Dóminum Deum nostrum, dicéntes Ora pro nobis ad Dóminum Deum nostrum, et iuxta ómnia quæcúmque díxerit tibi Dóminus Deus noster, sic annúntia nobis, et faciémus
20
[not available]
20
For ye dissembled in your hearts, when ye sent me unto the LORD your God, saying, Pray for us unto the LORD our God; and according unto all that the LORD our God shall say, so declare unto us, and we will do [it].
20
[not available]
21📜
וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר שְׁלָחַ֥־נִי אֲלֵיכֶֽם׃
21
49:21
καὶ οὐκ ἠκούσατε τῆς φωνῆς Κυρίου ἧς ἀπέστειλέν με πρὸς ὑμᾶς.
21
Et annuntiávi vobis hódie, et non audístis vocem Dómini Dei vestri super univérsis, pro quibus misit me ad vos.
21
[not available]
21
And [now] I have this day declared [it] to you; but ye have not obeyed the voice of the LORD your God, nor any [thing] for the which he hath sent me unto you.
21
[not available]
22📜
וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃ ס
22
49:22
καὶ νῦν ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ ἐκλείψετε ἐν τῷ τόπῳ οὗ ὑμεῖς βούλεσθε εἰσελθεῖν κατοικεῖν ἐκεῖ.
22
Nunc ergo sciéntes sciétis quia gládio, et fame, et peste moriémini in loco, ad quem voluístis intráre ut habitarétis ibi.
22
[not available]
22
Now therefore know certainly that ye shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence, in the place whither ye desire to go [and] to sojourn.
22
[not available]
