THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין־גֶּֽדִי׃
1
24:2
Καὶ ἐγενήθη ὡς ἀνέστρεψεν Σαοὺλ ἀπὸ ὄπισθεν τῶν ἀλλοφύλων, καὶ ἀπηγγέλη αὐτῷ λεγόντων ὅτι Δαυεὶδ ἐν τῇ ἐρήμῳ Ἐνγάδδει.
1
Ascéndit ergo David inde: et habitávit in locis tutíssimis Engáddi.
1
[not available]
1
23:29
And David went up from thence, and dwelt in strong holds at Engedi.
1
[not available]
2
וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁ֣ב שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּגִּ֤דוּ לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בְּמִדְבַּ֖ר עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ ס
2
24:3
καὶ ἔλαβεν μεθ᾽ ἑαυτοῦ τρεῖς χιλιάδας ἀνδρῶν ἐκλεκτοὺς ἐκ παντὸς Ἰσραήλ, καὶ ἐπορεύθη ζητεῖν τὸν Δαυεὶδ καὶ τοὺς ἄνδρας αὐτοῦ ἐπὶ πρόσωπον Ἐδδαιέμ.
2
Cumque revérsus esset Saul, postquam persecútus est Philisthǽos, nuntiavérunt ei, dicéntes: Ecce David in desérto est Engáddi.
2
[not available]
2
24:1
And it came to pass, when Saul was returned from following the Philistines, that it was told him, saying, Behold, David [is] in the wilderness of Engedi.
2
[not available]
3
וַיִּקַּ֣ח שָׁא֗וּל שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים אִ֥ישׁ בָּח֖וּר מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֗לֶךְ לְבַקֵּ֤שׁ אֶת־דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל־פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים׃
3
24:4
καὶ ἦλθεν εἰς τὰς ἀγέλας τῶν ποιμνίων τὰς ἐπὶ τῆς ὁδοῦ, καὶ ἦν ἐκεῖ σπήλαιον · καὶ Σαοὺλ εἰσῆλθεν παρασκευάσασθαι, καὶ Δαυεὶδ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ ἐσώτερον τοῦ σπηλαίου ἐκάθηντο.
3
Assúmens ergo Saul tria míllia electórum virórum ex omni Israel, perréxit ad investigándum David et viros eius, étiam super abruptíssimas petras, quæ solis ibícibus pérviæ sunt.
3
[not available]
3
24:2
Then Saul took three thousand chosen men out of all Israel, and went to seek David and his men upon the rocks of the wild goats.
3
4Q51 · f22_23
[ישראל וילך ]ל#בקש##[ את דויד ואנשי׳ו על־פני צורי] [היעלים] ׃
4
וַ֠יָּבֹא אֶל־גִּדְר֨וֹת הַצֹּ֤אן עַל הַ־דֶּ֨רֶךְ֙ וְשָׁ֣ם מְעָרָ֔ה וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת רַגְלָ֑י־ו וְדָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו בְּיַרְכְּתֵ֥י הַמְּעָרָ֖ה יֹשְׁבִֽים׃
4
24:5
καὶ εἶπον οἱ ἄνδρες Δαυεὶδ πρὸς αὐτόν Ἰδοὺ ἡ ἡμέρα αὕτη ἣν εἶπεν Κύριος πρὸς σέ, παραδοῦναι τὸν ἐχθρόν σου εἰς τὰς χεῖράς σου · καὶ ποιήσεις αὐτῷ ὡς ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου · καὶ ἀνέστη Δαυεὶδ καὶ ἀφεῖλεν τὸ πτερύγιον τῆς διπλοίδος τῆς Σαοὺλ λαθραίως.
4
Et venit ad caulas óvium, quæ se offerébant viánti: erátque ibi spelúnca, quam ingréssus est Saul ut purgáret ventrem: porro David et viri eius in interióre parte spelúncæ latébant.
4
[not available]
4
24:3
And he came to the sheepcotes by the way, where [was] a cave; and Saul went in to cover his feet: and David and his men remained in the sides of the cave.
4
4Q51 · f22_23
וי#?[בא]ו א[ל־גדרות הצאן על הדר]ך#[ וש]ם## [מערה ויבא שאול להסך את רגלי׳ו ודויד ו]אנשי׳ו בירכתי [המערה ׃
5
וַיֹּאמְרוּ֩ אַנְשֵׁ֨י דָוִ֜ד אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה הַיּ֜וֹם אֲֽשֶׁר־אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלֶ֗יךָ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י נֹתֵ֤ן אֶת איבי־ך בְּיָדֶ֔ךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר יִטַ֣ב בְּעֵינֶ֑יךָ וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וַיִּכְרֹ֛ת אֶת־כְּנַֽף הַ־מְּעִ֥יל אֲשֶׁר לְ־שָׁא֖וּל בַּלָּֽט׃
5
24:6
καὶ ἐγενήθη μετὰ ταῦτα καὶ ἐπάταξεν καρδία Δαυεὶδ αὐτόν, ὅτι ἀφεῖλεν τὸ πτερύγιον τῆς διπλοίδος αὐτοῦ.
5
Et dixérunt servi David ad eum: Ecce dies, de qua locútus est Dóminus ad te: Ego tradam tibi inimícum tuum, ut fácias ei sicut placúerit in óculis tuis. Surréxit ergo David, et præcídit oram chlámydis Saul silénter.
5
[not available]
5
24:4
And the men of David said unto him, Behold the day of which the LORD said unto thee, Behold, I will deliver thine enemy into thine hand, that thou mayest do to him as it shall seem good unto thee. Then David arose, and cut off the skirt of Saul ’s robe privily.
5
4Q51 · f22_23
ויאמרו אנשי דויד אלי׳ו הנה היום ]א#שר־אמר ׃
6
וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ לֵב־דָּוִ֖ד אֹת֑וֹ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ת אֶת־כָּנָ֖ף אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל׃ ס
6
24:7
καὶ εἶπεν Δαυεὶδ πρὸς τοὺς ἄνδρας αὐτοῦ Μηδαμῶς μοι παρὰ Κυρίου, εἰ ποιήσω τὸ ῥῆμα τοῦτο τῷ χριστῷ Κυρίου, ἐπενέγκαι χεῖρά μου ἐπ᾽ αὐτόν · ὅτι χριστὸς Κυρίου ἐστὶν οὗτος.
6
Post hæc percússit cor suum David, eo quod abscidísset oram chlámydis Saul.
6
[not available]
6
24:5
And it came to pass afterward, that David ’s heart smote him, because he had cut off Saul ’s skirt.
6
[not available]
7
וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵֽיהוָ֗ה אִם־אֶעֱשֶׂה֩ אֶת הַ־דָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃
7
24:8
καὶ ἔπεισεν Δαυεὶδ τοὺς ἄνδρας αὐτοῦ ἐν λόγοις, καὶ οὐκ ἔδωκεν αὐτοῖς ἀναστάντας θῦσαι τὸν Σαούλ · καὶ ἀνέστη Σαοὺλ καὶ κατέβη τὴν ὁδόν.
7
Dixítque ad viros suos: Propítius sit mihi Dóminus, ne fáciam hanc rem dómino meo, christo Dómini, ut mittam manum meam in eum: quia christus Dómini est.
7
[not available]
7
24:6
And he said unto his men, The LORD forbid that I should do this thing unto my master, the LORD ’S anointed, to stretch forth mine hand against him, seeing he [is] the anointed of the LORD.
7
[not available]
8
וַיְשַׁסַּ֨ע דָּוִ֤ד אֶת אֲנָשָׁי־ו֙ בַּדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם לָק֣וּם אֶל־שָׁא֑וּל וְשָׁא֛וּל קָ֥ם מֵהַמְּעָרָ֖ה וַיֵּ֥לֶךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ ס
8
24:9
καὶ ἀνέστη Δαυεὶδ ὀπίσω αὐτοῦ ἐκ τοῦ σπηλαίου · καὶ ἐβόησεν Δαυεὶδ ὀπίσω Σαοὺλ λέγων Κύριε βασιλεῦ · καὶ ἐπέβλεψεν Σαοὺλ εἰς τὰ ὀπίσω αὐτοῦ, καὶ ἔκυψεν Δαυεὶδ ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ.
8
Et confrégit David viros suos sermónibus, et non permísit eos ut consúrgerent in Saul: porro Saul exsúrgens de spelúnca, pergébat cœpto itínere.
8
[not available]
8
24:7
So David stayed his servants with these words, and suffered them not to rise against Saul. But Saul rose up out of the cave, and went on [his] way.
8
4Q51 · f24_25
ε וש]א[ול קם ויצא] [בדרך מן המערה ׃
9
וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ מן ה־מערה וַיִּקְרָ֧א אַֽחֲרֵי־שָׁא֛וּל לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ ס
9
24:10
καὶ εἶπεν Δαυεὶδ πρὸς Σαούλ Ἵνα τί ἀκούεις τῶν λόγων τοῦ λαοῦ λεγόντων Ἰδοὺ Δαυεὶδ ζητεῖ τὴν ψυχήν σου?
9
Surréxit autem et David post eum: et egréssus de spelúnca, clamávit post tergum Saul, dicens: Dómine mi rex. Et respéxit Saul post se: et inclínans se David pronus in terram adorávit,
9
[not available]
9
24:8
David also arose afterward, and went out of the cave, and cried after Saul, saying, My lord the king. And when Saul looked behind him, David stooped with his face to the earth, and bowed himself.
9
4Q51 · f24_25
ויצא דויד אחרי־שאול מן המערה] ויקרא# [אחרי־שאול] [לאמור אדנ׳י ]ה#מל#ך##[ ויבט שאול אחרי׳ו ויקד דויד אפים] א#רצ׳[ה וישתחו ל׳ו ׃
10
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְשָׁא֔וּל לָ֧מָּה תִשְׁמַ֛ע אֶת־דִּבְרֵ֥י אָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֶֽךָ׃
10
24:11
ἰδοὺ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἑοράκασιν οἱ ὀφθαλμοί σου ὡς παρέδωκέν σε Κύριος σήμερον εἰς χεῖρά μου ἐν τῷ σπηλαίῳ, καὶ οὐκ ἠβουλήθην ἀποκτεῖναί σε, καὶ ἐφεισάμην σου καὶ εἶπα Οὐκ ἐποίσω χεῖρά μου ἐπὶ κύριόν μου, ὅτι χριστὸς Κυρίου οὗτός ἐστιν.
10
dixítque ad Saul: Quare audis verba hóminum loquéntium: David quærit malum advérsum te?
10
[not available]
10
24:9
And David said to Saul, Wherefore hearest thou men ’s words, saying, Behold, David seeketh thy hurt?
10
4Q51 · f24_25
וי]א######מ##ר##[ דוד לשאול למה תשמע את־דברי אדם לאמר הנה דוד] ׃
11
הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר נְתָנְ־ךָ֩ יְהוָ֨ה ׀ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַהֲרָגֲךָ֖ וַתָּ֣חָס עָלֶ֑יךָ וָאֹמַ֗ר לֹא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִי֙ בַּֽאדֹנִ֔י כִּי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃
11
24:12
καὶ ἰδοὺ τὸ πτερύγιον τῆς διπλοίδος σου ἐν τῇ χειρί μου · ἐγὼ ἀφῄρηκα τὸ πτερύγιον καὶ οὐκ ἀπέκτανκά σε · καὶ γνῶθι καὶ ἴδε σήμερον ὅτι οὐκ ἔστιν κακία ἐν τῇ χειρί μου οὐδὲ ἀσέβεια καὶ ἀθέτησις, καὶ οὐχ ἡμάρτηκα εἰς σέ · καὶ σὺ δεσμεύεις τὴν ψυχήν μου λαβεῖν αὐτήν.
11
Ecce hódie vidérunt óculi tui quod tradíderit te Dóminus in manu mea in spelúnca: et cogitávi ut occíderem te, sed pepércit tibi óculus meus: dixi enim: Non exténdam manum meam in dóminum meum, quia christus Dómini est.
11
[not available]
11
24:10
Behold, this day thine eyes have seen how that the LORD had delivered thee to day into mine hand in the cave: and [some] bade [me] kill thee: but [mine eye] spared thee; and I said, I will not put forth mine hand against my lord; for he [is] the LORD ’S anointed.
11
[not available]
12
וְאָבִ֣י רְאֵ֔ה גַּ֗ם רְאֵ֛ה אֶת־כְּנַ֥ף מְעִילְךָ֖ בְּיָדִ֑י כִּ֡י בְּכָרְתִי֩ אֶת־כְּנַ֨ף מְעִֽילְךָ֜ וְלֹ֣א הֲרַגְתִּ֗יךָ דַּ֤ע וּרְאֵה֙ כִּי֩ אֵ֨ין בְּיָדִ֜י רָעָ֤ה וָפֶ֨שַׁע֙ וְלֹא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֛ה צֹדֶ֥ה אֶת נַפְשִׁ֖־י לְקַחְתָּֽהּ׃
12
24:13
δικάσαι Κύριος ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ, καὶ ἐκδικήσαι με Κύριος ἐκ σοῦ, καὶ χείρ μου οὐκ ἔσται ἐπὶ σοί.
12
Quin pótius pater mi, vide, et cognósce oram chlámydis tuæ in manu mea: quóniam cum præscínderem summitátem chlámydis tuæ, nólui exténdere manum meam in te: animadvérte, et vide, quóniam non est in manu mea malum, neque iníquitas, neque peccávi in te: tu autem insidiáris ánimæ meæ ut áuferas eam.
12
[not available]
12
24:11
Moreover, my father, see, yea, see the skirt of thy robe in my hand: for in that I cut off the skirt of thy robe, and killed thee not, know thou and see that [there is] neither evil nor transgression in mine hand, and I have not sinned against thee; yet thou huntest my soul to take it.
12
[not available]
13
יִשְׁפֹּ֤ט יְהוָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּנְקָמַ֥נִי יְהוָ֖ה מִמֶּ֑ךָּ וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה בָּֽ־ךְ׃
13
24:14
καθὼς λέγεται ἡ παραβολὴ ἡ ἀρχαία Ἐξ ἀνόμων ἐξελεύσεται πλημμελία · καὶ ἡ χείρ μου οὐκ ἔσται ἐπὶ σέ.
13
Iúdicet Dóminus inter me et te, et ulciscátur me Dóminus ex te: manus autem mea non sit in te.
13
[not available]
13
24:12
The LORD judge between me and thee, and the LORD avenge me of thee: but mine hand shall not be upon thee.
13
[not available]
14
כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה בָּֽ־ךְ׃
14
24:15
καὶ νῦν ὀπίσω τίνος σὺ ἐκπορεύῃ, βασιλεῦ Ἰσραήλ? ὀπίσω τίνος καταδιώκεις σύ? ὀπίσω κυνὸς τεθνηκότος καὶ ὀπίσω ψύλλου ἑνός.
14
Sicut et in provérbio antíquo dícitur: Ab ímpiis egrediétur impíetas: manus ergo mea non sit in te.
14
[not available]
14
24:13
As saith the proverb of the ancients, Wickedness proceedeth from the wicked: but mine hand shall not be upon thee.
14
4Q51 · f26_27
ε כאשר ]יא#מ#ר מ[של הקד]מניים [מרשעים יצא רשע ויד׳י לוא תהיה ב׳ך ׃
15
אַחֲרֵ֨י מִ֤י יָצָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֥י מִ֖י אַתָּ֣ה רֹדֵ֑ף אַֽחֲרֵי֙ כֶּ֣לֶב מֵ֔ת אַחֲרֵ֖י פַּרְעֹ֥שׁ אֶחָֽד׃
15
24:16
γένοιτο Κύριος εἰς κριτὴν καὶ δικαστὴν ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον σοῦ · ἴδοι Κύριος καὶ κρίναι τὴν κρίσιν μου καὶ δικάσαι μοι ἐκ χειρός σου.
15
Quem perséqueris, rex Israel? quem perséqueris? canem mórtuum perséqueris, et púlicem unum.
15
[not available]
15
24:14
After whom is the king of Israel come out? after whom dost thou pursue? after a dead dog, after a flea.
15
4Q51 · f26_27
אחרי ]מי אתה#[ יוצא מ]ל##ך## [ישראל ועתה אחרי מי אתה רודף אחרי כלב מ]ת## או אח##[רי] הפ##ר##עש [האחד ׃
16
וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ לְדַיָּ֔ן וְשָׁפַ֖ט בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְיֵ֨רֶא֙ וְיָרֵ֣ב אֶת רִיבִ֔־י וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי מִיָּדֶֽךָ׃ פ
16
24:17
καὶ ἐγένετο ὡς συνετέλεσεν Δαυεὶδ τὰ ῥήματα ταῦτα λαλῶν πρὸς Σαούλ, καὶ εἶπεν Σαούλ Ἡ φωνή σου αὕτη, τέκνον Δαυείδ? καὶ ἦρεν τὴν φωνὴν αὐτοῦ Σαοὺλ καὶ ἔκλαυσεν.
16
Sit Dóminus iudex, et iúdicet inter me et te: et vídeat, et iúdicet causam meam, et éruat me de manu tua.
16
[not available]
16
24:15
The LORD therefore be judge, and judge between me and thee, and see, and plead my cause, and deliver me out of thine hand.
16
4Q51 · f26_27
והיה יהוה לדין ושפט בינ׳י ובינ׳ך וירא וירב את ריב]׳י וישפט׳ני [מיד׳ך ׃
17
וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת דָּוִ֗ד לְדַבֵּ֞ר אֶת הַ־דְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הֲקֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיִּשָּׂ֥א שָׁא֛וּל קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
17
24:18
καὶ εἶπεν Σαοὺλ πρὸς Δαυείδ Δίκαιος σὺ ὑπὲρ ἐμέ, ὅτι σὺ ἀνταπέδωκάς μοι ἀγαθά, ἐγὼ δὲ ἀνταπέδωκά σοι κακά.
17
Cum autem complésset David loquens sermónes huiuscémodi ad Saul, dixit Saul: Numquid vox hæc tua est, fili mi David? Et levávit Saul vocem suam, et flevit:
17
[not available]
17
24:16
And it came to pass, when David had made an end of speaking these words unto Saul, that Saul said, [Is] this thy voice, my son David? And Saul lifted up his voice, and wept.
17
4Q51 · f26_27
ויהי ככלות דויד לדבר את הדברים האלה א]ל##־שא#ו#?ל## [ויאמר שאול הקול׳ך זה בנ׳י דויד וישא שאול קל׳ו וי]ב##ך# ׃
18
וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־דָּוִ֔ד צַדִּ֥יק אַתָּ֖ה מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י אַתָּה֙ גְּמַלְתַּ֣נִי הַטּוֹבָ֔ה וַאֲנִ֖י גְּמַלְתִּ֥יךָ הָרָעָֽה׃
18
24:19
καὶ σὺ ἀπήγγειλάς μοι σήμερον ἃ ἐποίησάς μοι ἀγαθά, ὡς ἀπέκλεισέν με Κύριος σήμερον εἰς χεῖράς σου καὶ οὐκ ἀπέκτεινάς με ·
18
dixítque ad David: Iústior tu es quam ego: tu enim tribuísti mihi bona, ego autem réddidi tibi mala.
18
[not available]
18
24:17
And he said to David, Thou [art] more righteous than I: for thou hast rewarded me good, whereas I have rewarded thee evil.
18
4Q51 · f26_27
ויאמר אל [דויד צדיק אתה ממ׳ני כי אתה גמלת׳ני ]ה##ט##[ובה ו]א##ני גמלתי׳ך הרעה ׃
19
ואת הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֔וֹם אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָה אִתִּ֖י טוֹבָ֑ה אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר סִגְּרַ֧נִי יְהוָ֛ה בְּיָדְךָ֖ וְלֹ֥א הֲרַגְתָּֽנִי׃
19
24:20
καὶ ὅτι εἰ εὕροιτό τις τὸν ἐχθρὸν αὐτοῦ ἐν θλίψει καὶ ἐκπέμψαι αὐτὸν ἐν ὁδῷ ἀγαθῇ, καὶ Κύριος ἀνταποτίσει αὐτῷ ἀγαθά, καθὼς πεποίηκας σήμερον.
19
Et tu indicásti hódie quæ féceris mihi bona: quómodo tradíderit me Dóminus in manum tuam, et non occíderis me.
19
[not available]
19
24:18
And thou hast shewed this day how that thou hast dealt well with me: forasmuch as when the LORD had delivered me into thine hand, thou killedst me not.
19
4Q51 · f26_27
ואתה הגדת היום את אשר־עשי]תה א[ת׳י ט]ובה# א#ש##ר סגר׳ני [יהוה ביד׳ך ולוא הרגת׳ני ׃
20
וְכִֽי־יִמְצָ֥א אִישׁ֙ אֶת אֹ֣יְב֔־וֹ וְשִׁלְּח֖וֹ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבָ֑ה וַֽיהוָה֙ יְשַׁלֶּמְךָ֣ טוֹבָ֔ה תַּ֚חַת הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָה לִֽי׃
20
24:21
καὶ νῦν ἰδοὺ ἐγὼ γινώσκω ὅτι βασιλεύων βασιλεύσεις, καὶ στήσεται ἐν χερσίν σου βασιλεία Ἰσραήλ.
20
Quis enim cum invénerit inimícum suum, dimíttet eum in via bona? sed Dóminus reddat tibi vicissitúdinem hanc pro eo quod hódie operátus es in me.
20
[not available]
20
24:19
For if a man find his enemy, will he let him go well away? wherefore the LORD reward thee good for that thou hast done unto me this day.
20
4Q51 · f26_27
[טובה ויהוה ישלמ׳ך טובה כאשר עשיתה ]א##[ת]ה ה##י#?ו#?ם## [הז]ה## ׃ וכי־ימצא א]יש את##[ או]י?ב׳ו [וש]ל#ח׳ו בדרך
21
וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י מָלֹ֖ךְ תִּמְל֑וֹךְ וְקָ֨מָה֙ בְּיָ֣דְךָ֔ מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽל׃
21
24:22
καὶ νῦν ὄμοσόν μοι ἐν Κυρίῳ ὅτι οὐκ ἐξολεθρεύσεις τὸ σπέρμα μου ὀπίσω μου, καὶ οὐκ ἀφανιεῖς τὸ ὄνομά μου ἐκ του οἴκου τοῦ πατρός μου.
21
Et nunc quia scio quod certíssime regnatúrus sis, et habitúrus in manu tua regnum Israel:
21
[not available]
21
24:20
And now, behold, I know well that thou shalt surely be king, and that the kingdom of Israel shall be established in thine hand.
21
4Q51 · f26_27
ועתה [הנה ידעתי כי מלך תמלך וקמה ביד׳ך ממלכת ישראל וקמה ]ביד׳ך [ממל]כ##ת##[ ישראל ׃
22
וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה אִם־תַּכְרִ֥ית אֶת זַרְעִ֖־י אַֽחֲרָ֑י וְאִם־תַּשְׁמִ֥יד אֶת שְׁמִ֖־י מִבֵּ֥ית אָבִֽי׃
22
24:23
καὶ ὤμοσεν Δαυεὶδ τῷ Σαούλ · καὶ ἀπῆλθεν Σαοὺλ εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ, καὶ Δαυεὶδ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ ἀνέβησαν εἰς τὴν Μεσσαρὰ στενήν.
22
iura mihi in Dómino, ne déleas semen meum post me, neque áuferas nomen meum de domo patris mei.
22
[not available]
22
24:21
Swear now therefore unto me by the LORD, that thou wilt not cut off my seed after me, and that thou wilt not destroy my name out of my father ’s house.
22
4Q51 · f26_27
ועתה השבע׳ה ל׳י ביהוה אם־תכרית את] זרע׳י#? [א]ח#ר׳י וא[ם־תשמיד את שמ׳י מבית אב׳י ׃
23
וַיִּשָּׁבַ֥ע דָּוִ֖ד לְשָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ שָׁאוּל֙ אֶל בֵּית֔־וֹ וְדָוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עָל֖וּ עַל הַ־מְּצוּדָֽה׃ פ
23
καὶ ὤμοσεν Δαυεὶδ τῷ Σαούλ · καὶ ἀπῆλθεν Σαοὺλ εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ, καὶ Δαυεὶδ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ ἀνέβησαν εἰς τὴν Μεσσαρὰ στενήν.
23
Et iurávit David Sauli. Abiit ergo Saul in domum suam: et David et viri eius ascendérunt ad tutióra loca.
23
[not available]
23
24:22
And David sware unto Saul. And Saul went home; but David and his men gat them up unto the hold.
23
4Q51 · f26_27
וישבע דויד לשאול] [וי]לך##[ שאול אל בית׳ו ודוד ואנשי׳ו עלו על המצודה] ׃
