THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי־בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן׃
1
Καὶ Δαυεὶδ παρῆλθεν βραχύ τι ἀπὸ τῆς Ῥοώς, καὶ ἰδοὺ Σειβὰ τὸ παιδάριον Μεμφιβόσθε εἰς ἀπαντὴν αὐτοῦ, καὶ ζεῦγος ὄνων ἐπισεσαγμένων, καὶ ἐπ᾽ αὐτοῖς διακόσιοι ἄρτοι καὶ ἑκατὸν σταφίδες καὶ ἑκατὸν φοίνικες καὶ νέβελ οἴνου.
1
Cumque David transísset páululum montis vérticem, appáruit Siba puer Miphíboseth in occúrsum eius, cum duóbus ásinis, qui oneráti erant ducéntis pánibus, et centum alligatúris uvæ passæ, et centum massis palathárum, et utre vini.
1
[not available]
1
And when David was a little past the top [of the hill], behold, Ziba the servant of Mephibosheth met him, with a couple of asses saddled, and upon them two hundred [loaves] of bread, and an hundred bunches of raisins, and an hundred of summer fruits, and a bottle of wine.
1
4Q51 · f117_118
ודויד עבר ]מעט##[ מהראש] [והנה ציבא נער מפיבשת ]לק##ראת׳ו ו#?[צמד ח]מ##ורים חבוש##[ים] [ועלי׳הם מאתים לחם ומאה צמוקי]ם## ואיפת##[ קיץ ונ]ב##ל יין ׃
2
וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־צִיבָ֖א מָה־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית הַ־מֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב ולהלחם וְהַקַּ֨יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר׃
2
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς Σειβά Τί ταῦτά σοι; καὶ εἶπεν Σειβά Τὰ ὑποζύγια τῇ οἰκίᾳ τοῦ βασιλέως τοῦ ἐπικαθῆσθαι, καὶ οἱ ἄρτοι καὶ οἱ φοίνικες εἰς βρῶσιν τοῖς παιδαρίοις, καὶ ὁ οἶνος πιεῖν τοῖς ἐκλελυμένοις ἐν τῇ ἐρήμῳ.
2
Et dixit rex Sibæ: Quid sibi volunt hæc? Respondítque Siba: Asini, domésticis regis ut sédeant: panes et pálathæ ad vescéndum púeris tuis: vinum autem ut bibat si quis defécerit in desérto.
2
[not available]
2
And the king said unto Ziba, What meanest thou by these? And Ziba said, The asses [be] for the king ’s household to ride on; and the bread and summer fruit for the young men to eat; and the wine, that such as be faint in the wilderness may drink.
2
4Q51 · f117_118
[ויאמר המלך אל־ציבא מה־אלה ]ל׳[ך ויאמר ציבא החמו]ר##י?ם##[ ׃
3
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן אֲדֹנֶ֑י־ךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל הַ־מֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי׃
3
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς Καὶ ποῦ ὁ υἱὸς τοῦ κυρίου σου; καὶ εἶπεν Σειβὰ πρὸς τὸν βασιλέα Ἰδοὺ κάθηται ἐν Ἰερουσαλήμ, ὅτι εἶπεν Σήμερον ἐπιστρέψουσίν μοι οἶκος Ἰσραὴλ τὴν βασιλείαν τοῦ πατρός μου.
3
Et ait rex: Ubi est fílius dómini tui? Respondítque Siba regi: Remánsit in Ierúsalem, dicens: Hódie restítuet mihi domus Israel regnum patris mei.
3
[not available]
3
And the king said, And where [is] thy master ’s son? And Ziba said unto the king, Behold, he abideth at Jerusalem: for he said, To day shall the house of Israel restore me the kingdom of my father.
3
[not available]
4
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִי־בֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא־חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
4
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ Σειβά Ἰδοὺ σοὶ πάντα ὅσα ἐστὶν Μεμφιβόσθε. καὶ εἶπεν Σειβά Προσκυνήσας εὕροιμι χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου, κύριέ μου βασιλεῦ.
4
Et ait rex Sibæ: Tua sint ómnia quæ fuérunt Miphíboseth. Dixítque Siba: Oro ut invéniam grátiam coram te, dómine mi rex.
4
[not available]
4
Then said the king to Ziba, Behold, thine [are] all that [pertained] unto Mephibosheth. And Ziba said, I humbly beseech thee [that] I may find grace in thy sight, my lord, O king.
4
[not available]
5
וּבָ֛א הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד עַד־בַּֽחוּרִ֑ים וְהִנֵּ֣ה מִשָּׁם֩ אִ֨ישׁ יוֹצֵ֜א מִמִּשְׁפַּ֣חַת בֵּית־שָׁא֗וּל וּשְׁמוֹ֙ שִׁמְעִ֣י בֶן־גֵּרָ֔א יֹצֵ֥א יָצ֖וֹא וּמְקַלֵּֽל׃
5
Καὶ ἦλθεν ὁ βασιλεὺς Δαυεὶδ ἕως Βουρείμ · καὶ ἰδοὺ ἐκεῖθεν ἀνὴρ ἐξεπορεύετο ἐκ συγγενείας οἴκου Σαούλ, καὶ ὄνομα αὐτῷ Σεμεεὶ υἱὸς Γηρά · ἐξῆλθεν ἐκπορευόμενος καὶ καταρώμενος
5
Venit ergo rex David usque Bahúrim: et ecce egrediebátur inde vir de cognatióne domus Saul, nómine Sémei, fílius Gera: procedebátque egrédiens, et maledicébat,
5
[not available]
5
And when king David came to Bahurim, behold, thence came out a man of the family of the house of Saul, whose name [was] Shimei, the son of Gera: he came forth, and cursed still as he came.
5
[not available]
6
וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת־דָּוִ֔ד וְאֶת־כָּל־עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל הָ־עָם֙ וְכָל הַ־גִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃
6
καὶ λιθάζων ἐν λίθοις τὸν Δαυεὶδ καὶ πάντας τοὺς παῖδας τοῦ βασιλέως Δαυείδ · καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἦν καὶ πάντες οἱ δυνατοὶ ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ καὶ ἐξ εὐωνύμων τοῦ βασιλέως.
6
mittebátque lápides contra David, et contra univérsos servos regis David: omnis autem pópulus, et univérsi bellatóres, a dextro et a sinístro látere regis incedébant.
6
[not available]
6
And he cast stones at David, and at all the servants of king David: and all the people and all the mighty men [were] on his right hand and on his left.
6
4Q51 · f119
[וסקל בא]ב#ני?ם[ את דויד ואת כול עבדי המלך דויד וכול העם וכול] [הגברים מ]ימינ#?׳ו#? ומשמ[אל׳ו ׃
7
וְכֹֽה־אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל׃
7
καὶ οὕτως ἔλεγεν Σεμεεὶ ἐν τῷ καταρᾶσθαι αὐτόν Ἔξελθε ἔξελθε, ἀνὴρ αἱμάτων καὶ ἀνὴρ ὁ παράνομος.
7
Ita autem loquebátur Sémei cum maledíceret regi: Egrédere, egrédere vir sánguinum, et vir Bélial.
7
[not available]
7
And thus said Shimei when he cursed, Come out, come out, thou bloody man, and thou man of Belial:
7
4Q51 · f119
וכה־אמר שמעי בקלל׳ו צא צא איש הדמים] [ואיש הבליע]ל ׃
8
הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל ׀ דְּמֵ֣י בֵית־שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֨כְתָּ֙ תחתו וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת הַ־מְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה׃
8
ἐπέστρεψεν ἐπὶ σὲ Κύριος πάντα τὰ αἵματα τοῦ οἴκου Σαούλ, ὅτι ἐβασίλευσας ἀντ᾽ αὐτοῦ, καὶ ἔδωκεν Κύριος τὴν βασιλείαν ἐν χειρὶ Ἀβεσσαλὼμ τοῦ υἱοῦ σου · καὶ ἰδοὺ σὺ ἐν τῇ κακίᾳ σου, ὅτι ἀνὴρ αἱμάτων σύ.
8
Réddidit tibi Dóminus univérsum sánguinem domus Saul: quóniam invasísti regnum pro eo, et dedit Dóminus regnum in manu Absalom fílii tui: et ecce premunt te mala tua, quóniam vir sánguinum es.
8
[not available]
8
The LORD hath returned upon thee all the blood of the house of Saul, in whose stead thou hast reigned; and the LORD hath delivered the kingdom into the hand of Absalom thy son: and, behold, thou [art taken] in thy mischief, because thou [art] a bloody man.
8
4Q51 · f119
הש##יב ע[לי׳ך ε ׃
9
וַיֹּ֨אמֶר אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ אֶל הַ־מֶּ֔לֶךְ לָ֣מָּה יְקַלֵּ֞ל הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ הַזֶּ֔ה אֶת אֲדֹנִ֖־י הַמֶּ֑לֶךְ אֶעְבְּרָה־נָּ֖א וְאָסִ֥ירָה אֶת רֹאשֽׁ־וֹ׃ ס
9
καὶ εἶπεν Ἀβεισὰ υἱὸς Σαρουίας πρὸς τὸν βασιλέα Ἵνα τί καταρᾶται ὁ κύων ὁ τεθνηκὼς οὗτος τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα; διαβήσομαι δὴ καὶ ἀφελῶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ.
9
Dixit autem Abísai fílius Sárviæ regi: Quare maledícit canis hic mórtuus dómino meo regi? vadam, et amputábo caput eius.
9
[not available]
9
Then said Abishai the son of Zeruiah unto the king, Why should this dead dog curse my lord the king? let me go over, I pray thee, and take off his head.
9
[not available]
10
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה לִּ֥־י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה כי יְקַלֵּ֗ל וכי יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת־דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן׃ ס
10
καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς Τί ἐμοὶ καὶ ὑμῖν, υἱοὶ Σαρουίας; καὶ ἄφετε αὐτὸν καὶ οὕτως καταράσθω, ὅτι Κύριος εἶπεν αὐτῷ καταρᾶσθαι τὸν Δαυείδ · καὶ τίς ἐρεῖ Ὡς τί ἐποίησας οὕτως;
10
Et ait rex: Quid mihi et vobis est fílii Sárviæ? dimíttite eum, ut maledícat: Dóminus enim præcépit ei ut maledíceret David: et quis est qui áudeat dícere, quare sic fécerit?
10
[not available]
10
And the king said, What have I to do with you, ye sons of Zeruiah? so let him curse, because the LORD hath said unto him, Curse David. Who shall then say, Wherefore hast thou done so?
10
4Q51 · f120
[יהוה אמר ל׳ו קלל את דויד ו]מ##י י[אמר מדוע עשיתה כן ׃
11
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל־אֲבִישַׁי֙ וְאֶל־כָּל עֲבָדָ֔י־ו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר־יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת נַפְשִׁ֑־י וְאַ֨ף כִּֽי־עַתָּ֜ה בֶּן הַ־יְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר ל֖־וֹ יְהוָֽה׃
11
καὶ εἶπεν Δαυεὶδ πρὸς Ἀβεισὰ καὶ πρὸς πάντας τοὺς παῖδας αὐτοῦ Ἰδοὺ ὁ υἱός μου ὁ ἐξελθὼν ἐκ τῆς κοιλίας μου ζητεῖ τὴν ψυχήν μου, καὶ προσέτι νῦν ὁ υἱὸς τοῦ Ἰεμεινεί · ἄφετε αὐτὸν καταρᾶσθαι, ὅτι εἶπεν αὐτῷ Κύριος ·
11
Et ait rex Abísai, et univérsis servis suis: Ecce fílius meus, qui egréssus est de útero meo, quærit ánimam meam: quanto magis nunc fílius Iémini? dimíttite eum ut maledícat iuxta præcéptum Dómini:
11
[not available]
11
And David said to Abishai, and to all his servants, Behold, my son, which came forth of my bowels, seeketh my life: how much more now [may this] Benjamite [do it]? let him alone, and let him curse; for the LORD hath bidden him.
11
4Q51 · f120
ויאמר דויד אל]־[אבישי ואל כול עבדי׳ו הנ]ה# בנ׳י א[שר־יצא ממע׳י מבקש את נפש׳י ואף כי־עתה] [בן הימיני הניחו ל׳ו וי]ק##ל##ל כי אמ[ר ל׳ו יהוה ׃
12
אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה בעוני וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
12
εἴ πως ἴδοι Κύριος ἐν τῇ ταπεινώσει μου, καὶ ἐπιστρέψει μοι ἀγαθὰ ἀντὶ τῆς κατάρας αὐτοῦ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ.
12
si forte respíciat Dóminus afflictiónem meam, et reddat mihi Dóminus bonum pro maledictióne hac hodiérna.
12
[not available]
12
It may be that the LORD will look on mine affliction, and that the LORD will requite me good for his cursing this day.
12
4Q51 · f120
אולי יראה יהוה בעני׳י והשיב] [ל׳י טובה תחת קללת]׳ו#? היום הז#?ה ׃
13
וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר׃ פ
13
καὶ ἐπορεύθη Δαυεὶδ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ ἐν τῇ ὁδῷ · καὶ Σεμεεὶ ἐπορεύετο ἐκ πέρας τοῦ ὄρους ἐχόμενα αὐτοῦ πορευόμενος καὶ καταρώμενος καὶ λιθάζων ἐν λίθοις ἐκ πλαγίων αὐτοῦ καὶ τῷ χοὶ πάσσων.
13
Ambulábat ítaque David et sócii eius per viam cum eo. Sémei autem per iugum montis ex látere contra illum gradiebátur, maledícens, et mittens lápides advérsum eum, terrámque spargens.
13
[not available]
13
And as David and his men went by the way, Shimei went along on the hill ’s side over against him, and cursed as he went, and threw stones at him, and cast dust.
13
4Q51 · f120
וי[לך דויד וכול אנשי׳ו עמ׳ו בדרך ושמעי] [הולך בצלע ההר לעמת׳ו ה]ל[וך וק]ל##ל[ וסקל באבנים עלי׳ו ועפר בעפר] ׃
14
וַיָּבֹ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל הָ־עָ֥ם אֲשֶׁר אִתּ֖־וֹ עֲיֵפִ֑ים וַיִּנָּפֵ֖שׁ שָֽׁם׃
14
καὶ ἦλθεν ὁ βασιλεὺς καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτοῦ ἐκλελυμένοι, καὶ ἀνέψυξαν ἐκεῖ.
14
Venit ítaque rex, et univérsus pópulus cum eo lassus, et refocilláti sunt ibi.
14
[not available]
14
And the king, and all the people that [were] with him, came weary, and refreshed themselves there.
14
[not available]
15
וְאַבְשָׁל֗וֹם וְכָל הָ־עָם֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖אוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וַאֲחִיתֹ֖פֶל אִתּֽוֹ׃
15
Καὶ Ἀβεσσαλὼμ καὶ πᾶς ἀνὴρ Ἰσραήλ εἰσῆλθον εἰς Ἰερουσαλήμ, καὶ Ἀχειτόφελ μετ᾽ αὐτοῦ.
15
Absalom autem et omnis pópulus eius ingréssi sunt Ierúsalem, sed et Achítophel cum eo.
15
[not available]
15
And Absalom, and all the people the men of Israel, came to Jerusalem, and Ahithophel with him.
15
[not available]
16
וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֞א חוּשַׁ֧י הָאַרְכִּ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֤אמֶר חוּשַׁי֙ אֶל־אַבְשָׁלֹ֔ם יְחִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
16
καὶ ἐγενήθη ἡνίκα ἦλθεν Χουσεὶ ὁ Ἀρχί, ἑταῖρος Δαυεὶδ πρὸς Ἀβεσσαλώμ, καὶ εἶπεν Χουσεὶ πρὸς Ἀβεσσαλώμ Ζήτω ὁ βασιλεύς.
16
Cum autem venísset Chúsai Arachítes amícus David ad Absalom, locútus est ad eum: Salve rex, salve rex.
16
[not available]
16
And it came to pass, when Hushai the Archite, David ’s friend, was come unto Absalom, that Hushai said unto Absalom, God save the king, God save the king.
16
[not available]
17
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת רֵעֶ֑־ךָ לָ֥מָּה לֹֽא־הָלַ֖כְתָּ אֶת רֵעֶֽ־ךָ׃
17
καὶ εἶπεν Ἀβεσσαλὼμ πρὸς Χουσεί Τοῦτο τὸ ἔλεός σου μετὰ τοῦ ἑταίρου σου; ἵνα τί οὐκ ἀπῆλθες μετὰ τοῦ ἑταίρου σου;
17
Ad quem Absalom: Hæc est, inquit, grátia tua ad amícum tuum? quare non ivísti cum amíco tuo?
17
[not available]
17
And Absalom said to Hushai, [Is] this thy kindness to thy friend? why wentest thou not with thy friend?
17
4Q51 · f121
ε ויאמר אבשלום אל־חושי זה חסד׳ך את רע׳ך ל]מ#ה ל[וא] [הלכת את רע׳ך ׃
18
וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל־אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לא אֶהְיֶ֖ה וְאִתּ֥וֹ אֵשֵֽׁב׃
18
καὶ εἶπεν Χουσεὶ πρὸς Ἀβεσσαλώμ Οὐχί, ἀλλὰ κατόπισθεν οὗ ἐξελέξατο Κύριος καὶ ὁ λαὸς οὗτος καὶ πᾶς ἀνὴρ Ἰσραήλ, αὐτῷ ἔσομαι καὶ μετ᾽ αὐτοῦ καθήσομαι.
18
Respondítque Chúsai ad Absalom: Nequáquam: quia illíus ero, quem elégit Dóminus, et omnis hic pópulus, et univérsus Israel: et cum eo manébo.
18
[not available]
18
And Hushai said unto Absalom, Nay; but whom the LORD, and this people, and all the men of Israel, choose, his will I be, and with him will I abide.
18
4Q51 · f121
ויאמר חושי אל אבשלום לוא כי אחר אשר בחר יהו]ה והע#ם הזה ׃
19
וְהַשֵּׁנִ֗ית לְמִי֙ אֲנִ֣י אֶֽעֱבֹ֔ד הֲל֖וֹא לִפְנֵ֣י בְנ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָבַ֨דְתִּי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כֵּ֖ן אֶהְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃ פ
19
καὶ τὸ δεύτερον τίνι ἐγὼ δουλεύσω; οὐχὶ ἐνώπιον τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ; καθάπερ ἐδούλευσα ἐνώπιον τοῦ πατρός σου, οὕτως ἔσομαι ἐνώπιον σοῦ.
19
Sed ut et hoc ínferam, cui ego servitúrus sum? nonne fílio regis? sicut párui patri tuo, ita parébo et tibi.
19
[not available]
19
And again, whom should I serve? [should I] not [serve] in the presence of his son? as I have served in thy father ’s presence, so will I be in thy presence.
19
[not available]
20
וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה־נַּעֲשֶֽׂה׃
20
καὶ εἶπεν Ἀβεσσαλὼμ πρὸς Ἀχειτόφελ Φέρετε ἑαυτοῖς βουλὴν τί ποιήσωμεν.
20
Dixit autem Absalom ad Achítophel: Iníte consílium quid ágere debeámus.
20
[not available]
20
Then said Absalom to Ahithophel, Give counsel among you what we shall do.
20
4Q51 · f122_124
[ויאמר אבשלום אל־אחיתפל ]ה##בו? [ל׳כם עצה מה־נעשה ׃
21
וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֨פֶל֙ אֶל־אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל־פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת אָבִ֔י־ךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל־אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ׃
21
καὶ εἶπεν Ἀχειτόφελ πρὸς Ἀβεσσαλώμ Εἴσελθε πρὸς τὰς παλλακὰς τοῦ πατρός σου ἃς κατέλειπεν φυλάσσειν τὸν οἶκον, καὶ ἀκούσεται πᾶς Ἰσραὴλ ὅτι κατῄσχυνας τὸν πατέρα σου, καὶ ἐνισχύσουσιν αἱ χεῖρες πάντων τῶν μετὰ σοῦ.
21
Et ait Achítophel ad Absalom: Ingrédere ad concubínas patris tui, quas dimísit ad custodiéndam domum: ut cum audíerit omnis Israel quod fœdáveris patrem tuum, roboréntur tecum manus eórum.
21
[not available]
21
And Ahithophel said unto Absalom, Go in unto thy father ’s concubines, which he hath left to keep the house; and all Israel shall hear that thou art abhorred of thy father: then shall the hands of all that [are] with thee be strong.
21
4Q51 · f122_124
[ויאמר אחיתפל אל אבשלום ב]וא א[ל־פלגשי אבי׳ך אשר הניח לשמור] [הבי]ת ושמע כ##ו[ל ישראל כי נבאשת]ה## את[ אבי׳ך וחזקו ידי׳ך וידי כול אשר את׳ך] ׃
22
וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל הַ־גָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
22
καὶ ἔπηξαν τὴν σκηνὴν τῷ Ἀβεσσαλὼμ ἐπὶ τὸ δῶμα, καὶ εἰσῆλθεν Ἀβεσσαλὼμ πρὸς τὰς παλλακὰς τοῦ πατρὸς αὐτοῦ κατ᾽ ὀφθαλμοὺς παντὸς Ἰσραήλ.
22
Tetendérunt ergo Absalom tabernáculum in solário, ingressúsque est ad concubínas patris sui coram univérso Israel.
22
[not available]
22
So they spread Absalom a tent upon the top of the house; and Absalom went in unto his father ’s concubines in the sight of all Israel.
22
4Q51 · f122_124
[ויטו אהל] לא#בשל##[ום על הגג ויבו]א## אב##[שלום אל־פלגשי אבי׳ו] לעיני כול י#?[שראל] ׃
23
וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל בִּ־דְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כָּל־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם לְ־דָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם׃ ס
23
καὶ ἡ βουλὴ Ἀχειτόφελ ἣν ἐβουλεύσατο ἐν ταῖς ἡμέραις ταῖς πρώταις ὃν τρόπον ἐπερωτήσῃ ἐν λόγῳ τοῦ θεοῦ · οὕτως πᾶσα ἡ βουλὴ τῷ Ἀχειτόφελ καί γε τῷ Δαυεὶδ καί γε τῷ Ἀβεσσαλώμ.
23
Consílium autem Achítophel quod dabat in diébus illis, quasi si quis consúleret Deum: sic erat omne consílium Achítophel, et cum esset cum David, et cum esset cum Absalom.
23
[not available]
23
And the counsel of Ahithophel, which he counselled in those days, [was] as if a man had inquired at the oracle of God: so [was] all the counsel of Ahithophel both with David and with Absalom.
23
4Q51 · f122_124
ε ] # # [ ε ׃
