THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן וַיִּשְׁאַל֩ דָּוִ֨ד בַּֽיהוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ הַאֶעֱלֶ֗ה בְּאַחַת֙ עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו עֲלֵ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אָ֥נָה אֶעֱלֶ֖ה וַיֹּ֥אמֶר חֶבְרֹֽנָה׃
1
Καὶ ἐγένετο μετὰ ταῦτα καὶ ἐπηρώτησεν Δαυεὶδ ἐν Κυρίῳ λέγων Εἰ ἀναβῶ εἰς μίαν τῶν πόλεων Ἰούδα? καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς αὐτόν Ἀνάβηθι. καὶ εἶπεν Δαυείδ Ποῦ ἀναβῶ? καὶ εἶπεν Εἰς Χεβρών.
1
Igitur post hæc consúluit David Dóminum, dicens: Num ascéndam in unam de civitátibus Iuda? Et ait Dóminus ad eum: Ascénde. Dixítque David: Quo ascéndam? Et respóndit ei: In Hebron.
1
[not available]
1
And it came to pass after this, that David inquired of the LORD, saying, Shall I go up into any of the cities of Judah? And the LORD said unto him, Go up. And David said, Whither shall I go up? And he said, Unto Hebron.
1
[not available]
2
וַיַּ֤עַל שָׁם֙ דָּוִ֔ד וְגַ֖ם שְׁתֵּ֣י נָשָׁ֑יו אֲחִינֹ֨עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי׃
2
καὶ ἀνέβη ἐκεῖ Δαυεὶδ εἰς Χεβρὼν καὶ ἀμφότεραι αἱ γυναῖκες αὐτοῦ, Ἀχινόομ ἡ Ἰσραηλεῖτις καὶ Ἀβειγαία ἡ γυνὴ Ναβὰλ τοῦ Καρμηλίου,
2
Ascéndit ergo David, et duæ uxóres eius, Achínoam Iezraelítes, et Abígail uxor Nabal Carméli:
2
[not available]
2
So David went up thither, and his two wives also, Ahinoam the Jezreelitess, and Abigail Nabal ’s wife the Carmelite.
2
[not available]
3
וַאֲנָשָׁ֧יו אֲשֶׁר עִמּ֛־וֹ הֶעֱלָ֥ה דָוִ֖ד אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֵ֥י חֶבְרֽוֹן׃
3
καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ᾽ αὐτοῦ ἕκαστος καὶ ὁ οἶκος αὐτοῦ, καὶ κατῴκουν ἐν ταῖς πόλεσιν Χεβρών.
3
sed et viros, qui erant cum eo, duxit David síngulos cum domo sua: et mansérunt in óppidis Hebron.
3
[not available]
3
And his men that [were] with him did David bring up, every man with his household: and they dwelt in the cities of Hebron.
3
[not available]
4
וַיָּבֹ֨אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת־שָׁאֽוּל׃ ס
4
καὶ ἔρχονται ἄνδρες τῆς Ἰρυδαίας καὶ χρίουσιν τὸν Δαυεὶδ ἐκεῖ τοῦ βασιλεύειν ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰούδα. Καὶ ἀπήγγειλαν τῷ Δαυεὶδ λέγοντες ὅτι οἱ ἄνδρες Ἰαβεὶς τῆς Γαλααδείτιδος ἔθαψαν τὸν Σαούλ.
4
Venerúntque viri Iuda, et unxérunt ibi David ut regnáret super domum Iuda. Et nuntiátum est David quod viri Iabes Gálaad sepelíssent Saul.
4
[not available]
4
And the men of Judah came, and there they anointed David king over the house of Judah. And they told David, saying, [That] the men of Jabeshgilead [were they] that buried Saul.
4
[not available]
5
וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִם אֲדֹֽנֵי־כֶם֙ עִם־שָׁא֔וּל וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃
5
καὶ ἀπέστειλεν Δαυεὶδ ἀγγέλους πρὸς τοὺς ἡγουμένους Ἰαβεὶς τῆς Γαλααδείτιδος, καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς Εὐλογημένοι ὑμεῖς τῷ κυρίῳ, ὅτι πεποιήκατε τὸ ἔλεος τοῦ θεοῦ ἐπὶ τὸν κύριον ὑμῶν Σαούλ, καὶ ἐθάψατε αὐτόν.
5
Misit ergo David núntios ad viros Iabes Gálaad, dixítque ad eos: Benedícti vos Dómino, qui fecístis misericórdiam hanc cum dómino vestro Saul, et sepelístis eum.
5
[not available]
5
And David sent messengers unto the men of Jabeshgilead, and said unto them, Blessed [be] ye of the LORD, that ye have shewed this kindness unto your lord, [even] unto Saul, and have buried him.
5
4Q51 · f52a_b+53
[אנשי יביש גלעד ויאמר אלי]׳ה##ם ברוכים [אתם ליהוה אשר] [עשיתם חסד האלוהים הז]ה על אדני׳כ[ם עם־שאול משיח יהוה] [ותקברו את׳ו ׃
6
וְעַתָּ֕ה יַֽעַשׂ־יְהוָ֥ה עִמָּכֶ֖ם חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י אֶעֱשֶׂ֤ה אִתְּכֶם֙ הַטּוֹבָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
6
καὶ νῦν ποιήσαι Κύριος μεθ᾽ ὑμῶν ἔλεος καὶ ἀλήθειαν, καί γε ἐγὼ ποιήσω μεθ᾽ ὑμῶν τὸ ἀγαθὸν τοῦτο, ὅτι ἐποιήσατε τὸ ῥῆμα τοῦτο.
6
Et nunc retríbuet vobis quidem Dóminus misericórdiam et veritátem: sed et ego reddam grátiam, eo quod fecístis verbum istud.
6
[not available]
6
And now the LORD shew kindness and truth unto you: and I also will requite you this kindness, because ye have done this thing.
6
4Q51 · f52a_b+53
ועתה יעש־י]הו#?ה את׳כם ח##[סד ואמת וגם אנכי] [אעשה את׳כם הטובה ]ה##זאת אשר[ עשיתם את הדבר הזה] ׃
7
וְעַתָּ֣ה ׀ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵי־חַ֔יִל כִּי־מֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל וְגַם אֹתִ֗־י מָשְׁח֧וּ בֵית־יְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽם׃ פ
7
καὶ νῦν κραταιούσθωσαν αἱ χεῖρες ὑμῶν καὶ γίνεσθε εἰς υἱοὺς δυνατούς, ὅτι τέθνηκεν ὁ κύριος ὑμῶν Σαούλ, καί γε ἐμὲ κέχρικεν ὁ οἶκος Ἰούδα ἐφ᾽ ἑαυτὸν εἰς βασιλέα.
7
Conforténtur manus vestræ, et estóte fílii fortitúdinis: licet enim mórtuus sit dóminus vester Saul, tamen me unxit domus Iuda in regem sibi.
7
[not available]
7
Therefore now let your hands be strengthened, and be ye valiant: for your master Saul is dead, and also the house of Judah have anointed me king over them.
7
4Q51 · f52a_b+53
[ועתה תחזקנה ידי׳כם ו]ה#יו לבני־חיל#[ כי־מת אדני׳כם שאול] [וגם את׳י משחו בית־יהודה ]ע#לי׳הם# ל[מלך ׃
8
וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר שַׂר־צָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶת־אִ֥ישׁ בֹּ֨שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם׃
8
Καὶ Ἀβεννὴρ υἱὸς Νὴρ ἀρχιστράτηγος τοῦ Σαοὺλ ἔλαβεν τὸν Ἰεβόσθε υἱὸν Σαοὺλ καὶ ἀνεβίβασεν αὐτὸν ἐκ τῆς παρεμβολῆς εἰς Μανάεμ,
8
Abner autem fílius Ner, princeps exércitus Saul, tulit Isboseth fílium Saul, et circumdúxit eum per castra,
8
[not available]
8
But Abner the son of Ner, captain of Saul ’s host, took Ishbosheth the son of Saul, and brought him over to Mahanaim;
8
4Q51 · f52a_b+53
ואבנר בן־נר ]שר הצבא א[שר לשאול לקח את]־[איש בשת בן־שאול וי]ע##ב##[ר׳ה]ו מחנ?[ים ׃
9
וַיַּמְלִכֵ֨הוּ֙ אֶל הַ־גִּלְעָ֔ד וְאֶל הָ־אֲשׁוּרִ֖י וְאֶֽל־יִזְרְעֶ֑אל וְעַל־אֶפְרַ֨יִם֙ וְעַל־בִּנְיָמִ֔ן וְעַל־יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּֽה׃ פ
9
καὶ ἐβασίλευσεν αὐτὸν ἐπὶ τὴν Γαλααδεῖτιν καὶ ἐπὶ τὸν Θασειρεὶ καὶ ἐπὶ τὸν Ἰσραὴλ καὶ ἐπὶ τὸν Ἐφράιμ καὶ ἐπὶ τὸν Βενιαμεὶν καὶ ἐπὶ πάντα Ἰσραήλ.
9
regémque constítuit super Gálaad, et super Géssuri, et super Iézrael, et super Ephraim, et super Béniamin, et super Israel univérsum.
9
[not available]
9
And made him king over Gilead, and over the Ashurites, and over Jezreel, and over Ephraim, and over Benjamin, and over all Israel.
9
4Q51 · f52a_b+53
[כל׳ה ׃ וימלכ׳הו על הגלעד] [ועל גשר ועל יזרעאל ועל־אפ]רים[ ועל בנימין ועל־ישראל]
10
בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֗וּל בְּמָלְכוֹ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וּשְׁתַּ֥יִם שָׁנִ֖ים מָלָ֑ךְ אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃
10
τεσσεράκοντα ἐτῶν Ἰεβόσθε υἱὸς Σαοὺλ ὅτε ἐβασίλευσεν ἐπὶ τὸν Ἰσραήλ, καὶ δύο ἔτη ἐβασίλευσεν, πλὴν τοῦ οἴκου Ἰούδα οἳ ἦσαν ὀπίσω Δαυείδ.
10
Quadragínta annórum erat Isboseth fílius Saul cum regnáre cœpísset super Israel, et duóbus annis regnávit: sola autem domus Iuda sequebátur David.
10
[not available]
10
Ishbosheth Saul ’s son [was] forty years old when he began to reign over Israel, and reigned two years. But the house of Judah followed David.
10
4Q51 · f52a_b+53
אך בית יהודה היו א]ח##ר##[י דויד ׃
11
וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ ס
11
καὶ ἐγένοντο αἱ ἡμέραι ἃς Δαυεὶδ ἐβασίλευσεν ἐν Χεβρὼν ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰούδα ἑπτὰ ἔτη καὶ ἓξ μῆνας.
11
Et fuit númerus diérum, quos commorátus est David ímperans in Hebron super domum Iuda, septem annórum et sex ménsium.
11
[not available]
11
And the time that David was king in Hebron over the house of Judah was seven years and six months.
11
4Q51 · f52a_b+53
ויהי מספר הימים] [אשר היה דוי]ד# מל##[ך בחברון על־בית יהודה שבע שנים וששה] [ח]ד##ש##י?ם ׃
12
וַיֵּצֵא֙ אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר וְעַבְדֵ֖י אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֑וּל מִֽמַּחֲנַ֖יִם גִּבְעֽוֹנָה׃
12
Καὶ ἐξῆλθεν Ἀβενὴρ υἱὸς Νὴρ καὶ οἱ παῖδες Ἰεβόσθαι υἱοῦ Σαοὺλ ἐκ Μανάειμ εἰς Γαβαώ·
12
Egressúsque est Abner fílius Ner, et púeri Isboseth fílii Saul, de castris in Gábaon.
12
[not available]
12
And Abner the son of Ner, and the servants of Ishbosheth the son of Saul, went out from Mahanaim to Gibeon.
12
4Q51 · f52a_b+53
ויצא אב##נ?ר[ בן־נר ועבדי איש־בשת בן־שאול ממחנים] [ג]ב##ע##ו#?נ#?׳ה ׃
13
וְיוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה וְעַבְדֵ֤י דָוִד֙ יָֽצְא֔וּ וַֽיִּפְגְּשׁ֛וּם עַל־בְּרֵכַ֥ת גִּבְע֖וֹן יַחְדָּ֑ו וַיֵּ֨שְׁב֜וּ אֵ֤לֶּה עַל הַ־בְּרֵכָה֙ מִזֶּ֔ה וְאֵ֥לֶּה עַל הַ־בְּרֵכָ֖ה מִזֶּֽה׃
13
καὶ Ἰωὰβ υἱὸς Σαρουιὰ καὶ οἱ παῖδες Δαυεὶδ ἐξῆλθον ἐκ Χεβρὼν καὶ συναντῶσιν αὐτοῖς ἐπὶ τὴν κρήνην τὴν Γαβαὼν ἐπὶ τὸ αὐτό, καὶ ἐκάθισαν οὗτοι ἐπὶ τὴν κρήνην τὴν Γαβαὼν ἐντεῦθεν καὶ οὗτοι ἐπὶ τὴν κρήνην ἐντεῦθεν.
13
Porro Ioab fílius Sárviæ, et púeri David, egréssi sunt, et occurrérunt eis iuxta piscínam Gábaon. Et cum in unum conveníssent, e regióne sedérunt: hi ex una parte piscínæ, et illi ex áltera.
13
[not available]
13
And Joab the son of Zeruiah, and the servants of David, went out, and met together by the pool of Gibeon: and they sat down, the one on the one side of the pool, and the other on the other side of the pool.
13
4Q51 · f52a_b+53
ויואב בן־צרוי[ה ועבדי דויד יצאו מחברון ויפגשו׳ם] על־ברכת גבעון [י]ח##ד##ו#?[ וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על] הבר##כ##ה[ מזה ׃
14
וַיֹּ֤אמֶר אַבְנֵר֙ אֶל־יוֹאָ֔ב יָק֤וּמוּ נָא֙ הַנְּעָרִ֔ים וִֽישַׂחֲק֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ וַיֹּ֥אמֶר יוֹאָ֖ב יָקֻֽמוּ׃
14
καὶ εἶπεν Ἀβεννὴρ πρὸς Ἰωάβ Ἀναστήτωσαν δὴ τὰ παιδάρια καὶ παιξάτωσαν ἐνώπιον ἡμῶν· καὶ εἶπεν Ἰωάβ Ἀναστήτωσαν.
14
Dixítque Abner ad Ioab: Surgant púeri, et ludant coram nobis. Et respóndit Ioab: Surgant.
14
[not available]
14
And Abner said to Joab, Let the young men now arise, and play before us. And Joab said, Let them arise.
14
4Q51 · f52a_b+53
ויא]מר א[בנר אל־יואב יקומו נא הנערים וישחקו] לפ[ני׳נו ]ו?יא#מ[ר י]ואב יקומ##[ו ׃
15
וַיָּקֻ֖מוּ וַיַּעַבְר֣וּ בְמִסְפָּ֑ר שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר לְבִנְיָמִ֗ן וּלְאִ֥ישׁ בֹּ֨שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מֵעַבְדֵ֥י דָוִֽד׃
15
καὶ ἀνέστησαν καὶ παρῆλθον ἐν ἀριθμῷ τῶν παίδων Βενιαμεὶν δώδεκα τῶν Ἰεβόσθε υἱοῦ Σαοὺλ καὶ δώδεκα ἐκ τῶν παίδων Δαυείδ.
15
Surrexérunt ergo, et transiérunt número duódecim de Béniamin, ex parte Isboseth fílii Saul, et duódecim de púeris David.
15
[not available]
15
Then there arose and went over by number twelve of Benjamin, which [pertained] to Ishbosheth the son of Saul, and twelve of the servants of David.
15
4Q51 · f52a_b+53
ויקומו ויעברו במספר שנים] עשר לבנ#?י בנימין איש[ לאיש בשת בן־שאול ושנים עשר מעבדי] דויד ׃
16
וַֽיַּחֲזִ֜קוּ אִ֣ישׁ ׀ בְּרֹ֣אשׁ רֵעֵ֗הוּ וְחַרְבּוֹ֙ בְּצַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וַֽיִּפְּל֖וּ יַחְדָּ֑ו וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא חֶלְקַ֥ת הַצֻּרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃
16
καὶ ἐκράτησαν ἕκαστος τῇ χειρὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ πλησίον αὐτοῦ, καὶ μάχαιρα αὐτοῦ εἰς πλευρὰν τοῦ πλησίον αὐτοῦ, καὶ πίπτουσιν κατὰ τὸ αὐτό· καὶ ἐκλήθη τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου Μερὶς τῶν ἐπιβούλων, ἥ ἐστιν ἐν Γαβαών.
16
Apprehensóque unusquísque cápite cómparis sui, defíxit gládium in latus contrárii, et cecidérunt simul: vocatúmque est nomen loci illíus: Ager robustórum, in Gábaon.
16
[not available]
16
And they caught every one his fellow by the head, and [thrust] his sword in his fellow ’s side; so they fell down together: wherefore that place was called Helkathhazzurim, which [is] in Gibeon.
16
4Q51 · f52a_b+53
ו?יחז?יקו איש[ בראש רע׳הו וחרב׳ו בצד רע׳הו ויפלו] [יחד]ו? ויקר#א## למק#[ום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון] ׃
17
וַתְּהִ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה קָשָׁ֥ה עַד־מְאֹ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּנָּ֤גֶף אַבְנֵר֙ וְאַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֥י דָוִֽד׃
17
καὶ ἐγένετο ὁ πόλεμος σκληρὸς ὥστε λίαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ· καὶ ἔπταισεν Ἀβεννὴρ καὶ ἄνδρες Ἰσραὴλ ἐνώπιον παίδων Δαυείδ.
17
Et ortum est bellum durum satis in die illa: fugatúsque est Abner, et viri Israel a púeris David.
17
[not available]
17
And there was a very sore battle that day; and Abner was beaten, and the men of Israel, before the servants of David.
17
[not available]
18
וַיִּֽהְיוּ־שָׁ֗ם שְׁלֹשָׁה֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י וַעֲשָׂהאֵ֑ל וַעֲשָׂהאֵל֙ קַ֣ל בְּרַגְלָ֔יו כְּאַחַ֥ד הַצְּבָיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶֽה׃
18
καὶ ἐγένοντο ἐκεῖ τρεῖς υἱοὶ Σαρουιά, Ἰωὰβ καὶ Ἀβεσσὰ καὶ Ἀσαήλ· καὶ Ἀσαὴλ κοῦφος τοῖς ποσὶν αὐτοῦ ὡσεὶ μία δορκὰς ἐν ἀγρῷ.
18
Erant autem ibi tres fílii Sárviæ, Ioab, et Abísai, et Asael: porro Asael cursor velocíssimus fuit, quasi unus de cápreis, quæ morántur in silvis.
18
[not available]
18
And there were three sons of Zeruiah there, Joab, and Abishai, and Asahel: and Asahel [was as] light of foot as a wild roe.
18
[not available]
19
וַיִּרְדֹּ֥ף עֲשָׂהאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְלֹֽא־נָטָ֣ה לָלֶ֗כֶת עַל הַ־יָּמִין֙ וְעַֽל הַ־שְּׂמֹ֔אול מֵאַחֲרֵ֖י אַבְנֵֽר׃
19
καὶ κατεδίωξεν Ἀσαὴλ ὀπίσω Ἀβεννήρ, καὶ οὐκ ἐξέκλινεν τοῦ πορεύεσθαι εἰς δεξιὰ οὐδὲ εἰς ἀριστερὰ κατόπισθεν Ἀβεννήρ.
19
Persequebátur autem Asael Abner, et non declinávit ad dextram neque ad sinístram omíttens pérsequi Abner.
19
[not available]
19
And Asahel pursued after Abner; and in going he turned not to the right hand nor to the left from following Abner.
19
[not available]
20
וַיִּ֤פֶן אַבְנֵר֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֲשָׂהאֵ֑ל וַיֹּ֖אמֶר אָנֹֽכִי׃
20
καὶ ἐπέβλεψεν Ἀβεννὴρ εἰς τὰ ὀπίσω αὐτοῦ καὶ εἶπεν Εἰ σὺ εἶ αὐτὸς Ἀσαήλ? καὶ εἶπεν Ἐγώ εἰμι.
20
Respéxit ítaque Abner post tergum suum, et ait: Tune es Asael? Qui respóndit: Ego sum.
20
[not available]
20
Then Abner looked behind him, and said, [Art] thou Asahel? And he answered, I [am].
20
[not available]
21
וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אַבְנֵ֗ר נְטֵ֤ה לְךָ֙ עַל יְמִֽינְ־ךָ֙ א֣וֹ עַל שְׂמֹאלֶ֔־ךָ וֶאֱחֹ֣ז לְךָ֗ אֶחָד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְקַח לְ־ךָ֖ אֶת חֲלִצָת֑־וֹ וְלֹֽא־אָבָ֣ה עֲשָׂהאֵ֔ל לָס֖וּר מֵאַחֲרָֽיו׃
21
καὶ εἶπεν αὐτῷ Ἀβεννήρ Ἔκκλινον σὺ εἰς τὰ δεξιὰ ἢ εἰς τὰ ἀριστερά, καὶ κάτασχε σαυτῷ ἓν τῶν παιδαρίων καὶ λάβε σεαυτῷ τὴν πανοπλίαν αὐτοῦ· καὶ οὐκ ἠθέλησεν Ἀσαὴλ ἐκκλῖναι ἐκ τῶν ὄπισθεν αὐτοῦ.
21
Dixítque ei Abner: Vade ad dextram, sive ad sinístram, et apprehénde unum de adolescéntibus, et tolle tibi spólia eius. Nóluit autem Asael omíttere quin urgéret eum.
21
[not available]
21
And Abner said to him, Turn thee aside to thy right hand or to thy left, and lay thee hold on one of the young men, and take thee his armour. But Asahel would not turn aside from following of him.
21
[not available]
22
וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל־עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י לָ֤מָּה אַכֶּ֨כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל־יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ׃
22
καὶ προσέθετο ἔτι Ἀβεννὴρ λέγων τῷ Ἀσαήλ Ἀπόστηθι ἀπ᾽ ἐμοῦ, ἵνα μὴ πατάξω σε εἰς τὴν γῆν· καὶ πῶς ἀρῶ τὸ πρόσωπόν μου πρὸς Ἰωάβ?
22
Rursúmque locútus est Abner ad Asael: Recéde, noli me sequi, ne compéllar confódere te in terram, et leváre non pótero fáciem meam ad Ioab fratrem tuum.
22
[not available]
22
And Abner said again to Asahel, Turn thee aside from following me: wherefore should I smite thee to the ground? how then should I hold up my face to Joab thy brother?
22
[not available]
23
וַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל הַ־חֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵאַחֲרָ֔יו וַיִּפָּל־שָׁ֖ם וַיָּ֣מָת תחתו וַיְהִ֡י כָּל הַ־בָּ֣א אֶֽל הַ־מָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ׃
23
καὶ ποῦ ἐστιν ταῦτα? ἐπίστρεφε πρὸς Ἰωὰβ τὸν ἀδελφόν σου· καὶ οὐκ ἐβούλετο τοῦ ἀποστῆναι. καὶ τύπτει αὐτὸν Ἀβεννὴρ ἐν τῷ ὀπίσω τοῦ δόρατος ἐπὶ τὴν ψόαν, καὶ διεξῆλθεν τὸ δόρυ ἐκ τῶν ὀπίσω αὐτοῦ, καὶ πίπτει ἐκεῖ καὶ ἀποθνήσκει ὑποκάτω αὐτοῦ· καὶ ἐγένετο πᾶς ὁ ἐρχόμενος ἕως τοῦ τόπου οὗ ἔπεσεν ἐκεῖ Ἀσαὴλ καὶ ἀπέθανεν, καὶ ὑφίστατο.
23
Qui audíre contémpsit, et nóluit declináre: percússit ergo eum Abner avérsa hasta in ínguine, et transfódit, et mórtuus est in eódem loco: omnésque qui transíbant per locum illum, in quo cecíderat Asael, et mórtuus erat, subsistébant.
23
[not available]
23
Howbeit he refused to turn aside: wherefore Abner with the hinder end of the spear smote him under the fifth [rib], that the spear came out behind him; and he fell down there, and died in the same place: and it came to pass, [that] as many as came to the place where Asahel fell down and died stood still.
23
[not available]
24
וַֽיִּרְדְּפ֛וּ יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַשֶּׁ֣מֶשׁ בָּ֔אָה וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ עַד־גִּבְעַ֣ת אַמָּ֔ה אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי־גִ֔יחַ דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר גִּבְעֽוֹן׃
24
καὶ κατεδίωξεν Ἰωὰβ καὶ Ἀβεσσὰ ὀπίσω Ἀβεννήρ, καὶ ὁ ἥλιος ἔδυνεν· καὶ αὐτοὶ εἰσῆλθον ἕως τοῦ βουνοῦ Ἀμμάν, ὅ ἐστιν ἐπὶ προσώπου Γαί, ὁδὸν ἔρημον Γαβαών.
24
Persequéntibus autem Ioab, et Abísai fugiéntem Abner, sol occúbuit: et venérunt usque ad Collem aquædúctus, qui est ex advérso vallis itíneris desérti in Gábaon.
24
[not available]
24
Joab also and Abishai pursued after Abner: and the sun went down when they were come to the hill of Ammah, that [lieth] before Giah by the way of the wilderness of Gibeon.
24
[not available]
25
וַיִּֽתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ־גִּבְעָ֖ה אֶחָֽת׃
25
καὶ συναθροίζονται υἱοὶ Βενιαμεὶν οἱ ὀπίσω Ἀβεννήρ, καὶ ἐγενήθησαν εἰς συνάντησιν μίαν καὶ ἔστησαν ἐπὶ κεφαλὴν βουνοῦ ἑνός.
25
Congregatíque sunt fílii Béniamin ad Abner: et conglobáti in unum cúneum, stetérunt in summitáte túmuli uníus.
25
[not available]
25
And the children of Benjamin gathered themselves together after Abner, and became one troop, and stood on the top of an hill.
25
4Q51 · f54
[אח]ר##י א[ב]נ#?ר ו?[יהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש־גבעה] ]א##חת ׃
26
וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל־יוֹאָ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלָנֶ֨צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּֽי־מָרָ֥ה תִהְיֶ֖ה בָּאַחֲרוֹנָ֑ה וְעַד־מָתַי֙ לֹֽא־תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם׃
26
καὶ ἐκάλεσεν Ἀβεννὴρ Ἰωὰβ καὶ εἶπεν Μὴ εἰς νῖκος καταφάγεται ἡ ῥομφαία? ἢ οὐκ οἶδας ὅτι πικρὰ ἔσται εἰς τὰ ἔσχατα? καὶ ἕως πότε οὐ μὴ εἴπῃς τῷ λαῷ ἀναστρέφειν ἀπὸ ὄπισθεν τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν?
26
Et exclamávit Abner ad Ioab, et ait: Num usque ad interneciónem tuus mucro desǽviet? an ignóras quod periculósa sit desperátio? úsquequo non dicis pópulo ut omíttat pérsequi fratres suos?
26
[not available]
26
Then Abner called to Joab, and said, Shall the sword devour for ever? knowest thou not that it will be bitterness in the latter end? how long shall it be then, ere thou bid the people return from following their brethren?
26
4Q51 · f54
ויקרא א[בנר אל־יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב] ה]לוא ידעתה כי[־מרה תהיה באחרונה ועד־מתי לוא תאמר] ]לעם לשו?ב מאחר##[י אחי׳נו ׃
27
וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵֽהַבֹּ֨קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו׃
27
καὶ εἶπεν Ἰωάβ Ζῇ Κύριος, ὅτι εἰ μὴ ἐλάλησας, διότι τότε ἐκ πρωίθεν ἀνέβη ὁ λαὸς ἕκαστος κατόπισθεν τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ.
27
Et ait Ioab: Vivit Dóminus, si locútus fuísses, mane recessísset pópulus pérsequens fratrem suum.
27
[not available]
27
And Joab said, [As] God liveth, unless thou hadst spoken, surely then in the morning the people had gone up every one from following his brother.
27
4Q51 · f54
ויאמר יואב חי יהוה כי לולא] [ד]ב##רת כי א#ז? מן? [הבקר נעלה העם איש מאחרי אחי׳ו] ׃
28
וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיַּֽעַמְדוּ֙ כָּל הָ־עָ֔ם וְלֹֽא־יִרְדְּפ֥וּ ע֖וֹד אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יָסְפ֥וּ ע֖וֹד לְהִלָּחֵֽם׃
28
καὶ ἐσάλπισεν Ἰωὰβ τῇ σάλπιγγι, καὶ ἀπέστησαν πᾶς ὁ λαὸς καὶ οὐ κατεδίωξαν ὀπίσω τοῦ Ἰσραήλ, καὶ οὐ προσέθεντο ἔτι τοῦ πολεμεῖν.
28
Insónuit ergo Ioab búccina, et stetit omnis exércitus, nec persecúti sunt ultra Israel, neque iniére certámen.
28
[not available]
28
So Joab blew a trumpet, and all the people stood still, and pursued after Israel no more, neither fought they any more.
28
4Q51 · f54
ε ] # # [ ε ׃
29
וְאַבְנֵ֣ר וַֽאֲנָשָׁ֗יו הָֽלְכוּ֙ בָּֽעֲרָבָ֔ה כֹּ֖ל הַלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיַּעַבְר֣וּ אֶת הַ־יַּרְדֵּ֗ן וַיֵּֽלְכוּ֙ כָּל הַ־בִּתְר֔וֹן וַיָּבֹ֖אוּ מַחֲנָֽיִם׃
29
καὶ Ἀβεννὴρ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ ἀπῆλθον εἰς δυσμὰς ὅλην τὴν νύκτα ἐκείνην, καὶ διέβαιναν τὸν Ἰορδάνην καὶ ἐπορεύθησαν ὅλην τὴν παρατείνουσαν, καὶ ἔρχονται εἰς τὴν παρεμβολήν.
29
Abner autem et viri eius abiérunt per campéstria, tota nocte illa: et transiérunt Iordánem, et lustráta omni Béthoron, venérunt ad castra.
29
[not available]
29
And Abner and his men walked all that night through the plain, and passed over Jordan, and went through all Bithron, and they came to Mahanaim.
29
4Q51 · f55_57a_b+58
[מח]נ?ימ׳ה ׃
30
וְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת־כָּל הָ־עָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָֽה־עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂה־אֵֽל׃
30
καὶ Ἰωὰβ ἀνέστρεψεν ὄπισθεν ἀπὸ τοῦ Ἀβεννὴρ καὶ συνήθροισεν πάντα τὸν λαόν, καὶ ἐπεσκέπησαν τῶν παίδων Δαυεὶδ ἐννέα καὶ δέκα ἄνδρες.
30
Porro Ioab revérsus, omísso Abner, congregávit omnem pópulum: et defuérunt de púeris David decem et novem viri, excépto Asaéle.
30
[not available]
30
And Joab returned from following Abner: and when he had gathered all the people together, there lacked of David ’s servants nineteen men and Asahel.
30
4Q51 · f55_57a_b+58
ויוא[ב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כול העם ויפקדו] [מ]עבדי דויד ת##[שעה־עשר איש ועשהאל ׃
31
וְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ׃
31
καὶ Ἀσαὴλ καὶ οἱ παῖδες Δαυεὶδ ἐπάταξαν τῶν υἱῶν Βενιαμεὶν τῶν ἀνδρῶν Ἀβεννὴρ τριακοσίους ἑξήκοντα ἄνδρας παρ᾽ αὐτοῦ.
31
Servi autem David percussérunt de Béniamin, et de viris, qui erant cum Abner, trecéntos sexagínta, qui et mórtui sunt.
31
[not available]
31
But the servants of David had smitten of Benjamin, and of Abner ’s men, [so that] three hundred and threescore men died.
31
4Q51 · f55_57a_b+58
ועבדי דויד הכו מבני] בנימין מאנשי[ אבנר שלש־מאות וששים איש ׃
32
וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲשָׂהאֵ֔ל וַֽיִּקְבְּרֻ֨הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כָל הַ־לַּ֗יְלָה יוֹאָב֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן׃
32
καὶ αἴρουσιν τὸν Ἀσαὴλ καὶ θάπτουσιν αὐτὸν ἐν τῷ τάφῳ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἐν Βαιθλέεμ· καὶ ἐπορεύθη Ἰωὰβ καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ᾽ αὐτοῦ ὅλην τὴν νύκτα, καὶ διέφαυσεν αὐτοῖς ἐν Χεβρών.
32
Tulerúntque Asael, et sepeliérunt eum in sepúlcro patris sui in Béthlehem: et ambulavérunt tota nocte Ioab et viri qui erant cum eo, et in ipso crepúsculo pervenérunt in Hebron.
32
[not available]
32
And they took up Asahel, and buried him in the sepulchre of his father, which [was in] Bethlehem. And Joab and his men went all night, and they came to Hebron at break of day.
32
4Q51 · f55_57a_b+58
וישאו את־עשהאל] ויקבר׳הו בקבר[ אבי]׳ו#?[ א]ש##ר ב##[בית לחם וילכו כול הלילה יואב] ו#?אנשי׳ו ויאור ל׳הם בחברון ׃
