THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּאמֶר אֵֽין לָ֨־נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַֽחֲלָה לָ֨־נוּ֙ בְּבֶן־יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃
1
Καὶ ἐκεῖ ἐπικαλούμενος υἱὸς παράνομος καὶ ὄνομα αὐτῷ Σάβεε, υἱὸς Βοχορεί, ἀνὴρ ὁ Ἱεμενεί · καὶ ἐσάλπισεν τῇ κερατίνῃ καὶ εἶπεν Οὐκ ἔστιν ἡμῖν μερὶς ἐν Δαυεὶδ οὐδὲ κληρονομία ἡμῖν ἐν τῷ υἱῷ Ἰεσσαί · ἀνὴρ εἰς τὰ σκηνώματά σου, Ἰσραήλ.
1
Accidit quoque ut ibi esset vir Bélial, nómine Seba, fílius Bochri, vir Iemíneus: et cécinit búccina, et ait: Non est nobis pars in David, neque heréditas in fílio Isai: revértere in tabernácula tua Israel.
1
[not available]
1
And there happened to be there a man of Belial, whose name [was] Sheba, the son of Bichri, a Benjamite: and he blew a trumpet, and said, We have no part in David, neither have we inheritance in the son of Jesse: every man to his tents, O Israel.
1
4Q51 · f143
[ויאמר אין ל׳נו חלק בד]ו#?י#?ד## [ולוא נחלה ל׳נו בבן־ישי איש לאהלי׳ו ישראל] ׃
2
וַיַּ֜עַל כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן הַ־יַּרְדֵּ֖ן וְעַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃
2
καὶ ἀνέβη πᾶς Ἰσραὴλ ἀπὸ ὄπισθεν Δαυεὶδ ὀπίσω Σάβεε υἱοῦ Βοχορεί · καὶ ἀνὴρ Ἰούδα ἐκολλήθη τῷ βασιλεῖ αὐτῶν ἀπὸ τοῦ Ἰορδάνου καὶ ἕως Ἰερουσαλήμ.
2
Et separátus est omnis Israel a David, secutúsque est Seba fílium Bochri: viri autem Iuda adhæsérunt regi suo a Iordáne usque Ierúsalem.
2
[not available]
2
So every man of Israel went up from after David, [and] followed Sheba the son of Bichri: but the men of Judah clave unto their king, from Jordan even to Jerusalem.
2
4Q51 · f143
[ויעל כל־איש ישראל מ]אחר[י דויד אחרי שבע בן־בכרי ואיש יהודה ד]ב##קו [במלכ׳ם מן הירדן ועד ירושלים ׃
3
וַיָּבֹ֨א דָוִ֣ד אֶל בֵּית־וֹ֮ יְרֽוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֵ֣ת עֶֽשֶׂר־נָשִׁ֣ים ׀ פִּלַגְשִׁ֡ים אֲשֶׁ֣ר הִנִּיחַ֩ לִשְׁמֹ֨ר הַבַּ֜יִת וַֽיִּתְּנֵ֤ם בֵּית־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ וַֽיְכַלְכְּלֵ֔ם וַאֲלֵיהֶ֖ם לֹא־בָ֑א וַתִּהְיֶ֧ינָה צְרֻר֛וֹת עַד־י֥וֹם מֻתָ֖ן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת׃ ס
3
Καὶ εἰσῆλθεν Δαυεὶδ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ εἰς Ἰερουσαλήμ · καὶ ἔλαβεν ὁ βασιλεὺς τὰς δέκα γυναῖκας τὰς παλλακὰς αὐτοῦ, ἃς ἀφῆκεν φυλάσσειν τὸν οἶκον, καὶ ἔδωκεν αὐτὰς ἐν οἴκῳ φυλακῆς, καὶ διέθρεψεν αὐτὰς καὶ πρὸς αὐτὰς οὐκ εἰσῆλθεν, καὶ ἦσαν συνεχόμεναι ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτῶν, χῆραι ζῶσαι.
3
Cumque venísset rex in domum suam in Ierúsalem, tulit decem mulíeres concubínas, quas derelíquerat ad custodiéndam domum, et trádidit eas in custódiam, aliménta eis præbens: et non est ingréssus ad eas, sed erant clausæ usque in diem mortis suæ in viduitáte vivéntes.
3
[not available]
3
And David came to his house at Jerusalem; and the king took the ten women [his] concubines, whom he had left to keep the house, and put them in ward, and fed them, but went not in unto them. So they were shut up unto the day of their death, living in widowhood.
3
[not available]
4
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק לִ֥־י אֶת־אִישׁ־יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד׃
4
Καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς Ἀμεσσαεί Βόησόν μοι τὸν ἄνδρα Ἰούδα τρεῖς ἡμέρας, σὺ δὲ αὐτοῦ στῆθι.
4
Dixit autem rex Amasæ: Cónvoca mihi omnes viros Iuda in diem tértium, et tu adésto præsens.
4
[not available]
4
Then said the king to Amasa, Assemble me the men of Judah within three days, and be thou here present.
4
4Q51 · f143
ויאמר המלך אל]־[עמשא הזעק ל׳י את־איש־י]ה##ודה#[ שלושת ימים ואתה פה עמוד] ׃
5
וַיֵּ֥לֶךְ עֲמָשָׂ֖א לְהַזְעִ֣יק אֶת־יְהוּדָ֑ה וייחר מִן הַ־מּוֹעֵ֖ד אֲשֶׁ֥ר יְעָדֽוֹ׃ ס
5
καὶ ἐπορεύθη Ἀμεσσαεὶ τοῦ βοῆσαι τὸν Ἰούδαν, καὶ ἐχρόνισεν ἀπὸ τοῦ καιροῦ οὗ ἐτάξατο αὐτῷ.
5
Abiit ergo Amasa ut convocáret Iudam, et morátus est extra plácitum quod ei constitúerat rex.
5
[not available]
5
So Amasa went to assemble [the men of] Judah: but he tarried longer than the set time which he had appointed him.
5
[not available]
6
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־אֲבִישַׁ֔י עַתָּ֗ה יֵ֧רַֽע לָ֛נוּ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י מִן־אַבְשָׁל֑וֹם אַ֠תָּה קַ֞ח אֶת־עַבְדֵ֤י אֲדֹנֶ֨יךָ֙ וּרְדֹ֣ף אַחֲרָ֔יו פֶּן־מָ֥צָא ל֛וֹ עָרִ֥ים בְּצֻר֖וֹת וְהִצִּ֥יל עֵינֵֽנוּ׃
6
καὶ εἶπεν Δαυεὶδ πρὸς Ἀβεισά Νῦν κακοποιήσει ἡμᾶς Σάβεε υἱὸς Βοχορεὶ ὑπὲρ Ἀβεσσαλώμ · καὶ νῦν σὺ λάβε μετὰ σεαυτοῦ τοὺς παῖδας τοῦ κυρίου σου καὶ καταδίωξον ὀπίσω αὐτοῦ, μή ποτε ἑαυτῷ εὕρῃ πόλεις ὀχυρὰς καὶ σκιάσει τοὺς ὀφθαλμοὺς ἡμῶν.
6
Ait autem David ad Abísai: Nunc magis afflictúrus est nos Seba fílius Bochri quam Absalom: tolle ígitur servos dómini tui, et perséquere eum, ne forte invéniat civitátes munítas, et effúgiat nos.
6
[not available]
6
And David said to Abishai, Now shall Sheba the son of Bichri do us more harm than [did] Absalom: take thou thy lord ’s servants, and pursue after him, lest he get him fenced cities, and escape us.
6
1Q7 · f2
[מצא ל׳ו ערים ]בצ[רות והציל עינ׳נו ׃
7
וַיֵּצְא֤וּ אַֽחֲרָיו֙ אַנְשֵׁ֣י יוֹאָ֔ב וְהַכְּרֵתִ֥י וְהַפְּלֵתִ֖י וְכָל הַ־גִּבֹּרִ֑ים וַיֵּֽצְאוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃
7
καὶ ἐξῆλθεν ὀπίσω αὐτοῦ Ἀβεσσὰ καὶ οἱ ἄνδρες Ἰωὰβ καὶ ὁ Χελεθθεὶ καὶ ὁ Φελεθθεὶ καὶ πάντες οἱ δυνατοί, καὶ ἐξῆλθαν ἐξ Ἰερουσαλὴμ διῶξαι ὀπίσω Σάβεε υἱοῦ Βοχορεί.
7
Egréssi sunt ergo cum eo viri Ioab, Ceréthi quoque et Pheléthi: et omnes robústi exiérunt de Ierúsalem ad persequéndum Seba fílium Bochri.
7
[not available]
7
And there went out after him Joab ’s men, and the Cherethites, and the Pelethites, and all the mighty men: and they went out of Jerusalem, to pursue after Sheba the son of Bichri.
7
1Q7 · f2
ויצאו אחרי׳ו א]נ?שי יוא[ב והכרתי והפלתי] [וכל הגברים וי]צאו מירו#?[שלם לרדף אחרי שבע בן־בכרי ׃
8
הֵ֗ם עִם הָ־אֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר ׀ מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וּ ועלו חֲג֥וֹר חֶ֨רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל מָתְנָי־ו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל׃ ס
8
καὶ αὐτοὶ παρὰ τῷ λίθῳ τῷ μεγάλῳ τῷ ἐν Γαβαών, καὶ Ἀμεσσαεὶ ἦλθεν ἔμπροσθεν αὐτῶν · καὶ Ἰωὰβ περιεζωσμένος μανδύαν τὸ ἔνδυμα αὐτοῦ, καὶ ἐπ᾽ αὐτῷ περιεζωσμένος μάχαιραν ἐζευγμένην ἐπὶ τῆς ὀσφύος αὐτοῦ ἐν κολεῷ αὐτῆς · καὶ ἡ μάχαιρα ἐξῆλθεν, καὶ αὐτὴ ἐξῆλθεν καὶ ἔπεσεν.
8
Cumque illi essent iuxta lápidem grandem, qui est in Gábaon, Amasa véniens occúrrit eis. Porro Ioab vestítus erat túnica stricta ad mensúram hábitus sui, et désuper accínctus gládio dependénte usque ad ília, in vagína, qui fabricátus levi motu égredi póterat, et percútere.
8
[not available]
8
When they [were] at the great stone which [is] in Gibeon, Amasa went before them. And Joab ’s garment that he had put on was girded unto him, and upon it a girdle [with] a sword fastened upon his loins in the sheath thereof; and as he went forth it fell out.
8
1Q7 · f2
]ה#מה עם ה[אבן הגדולה אשר] [בג]ב##ע#ון ותפל ׃
9
וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַעֲמָשָׂ֔א הֲשָׁל֥וֹם אַתָּ֖ה אָחִ֑י וַתֹּ֜חֶז יַד־יְמִ֥ין יוֹאָ֛ב בִּזְקַ֥ן עֲמָשָׂ֖א לִנְשָׁק לֽ־וֹ׃
9
καὶ εἶπεν Ἰωὰβ τῷ Ἀμεσσαεί Εἰ ὑγιαίνεις, ἀδελφέ; καὶ ἐκράτησεν ἡ χεὶρ ἡ δεξιὰ Ἰωὰβ τοῦ πώγωνος Ἀμεσσαεὶ τοῦ καταφιλῆσαι αὐτόν.
9
Dixit ítaque Ioab ad Amasam: Salve mi frater. Et ténuit manu déxtera mentum Amasæ, quasi ósculans eum.
9
[not available]
9
And Joab said to Amasa, [Art] thou in health, my brother? And Joab took Amasa by the beard with the right hand to kiss him.
9
1Q7 · f2
ויאמר יואב# [לעמשא השלום אתה א]ח׳י ותאחז יד־ימי[ן יואב בזקן עמשא] ]ל[נש]ק ל׳[ו ׃
10
וַעֲמָשָׂ֨א לֹֽא־נִשְׁמַ֜ר בַּחֶ֣רֶב ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־יוֹאָ֗ב וַיַּכֵּהוּ֩ בָ֨הּ אֶל הַ־חֹ֜מֶשׁ וַיִּשְׁפֹּ֨ךְ מֵעָ֥יו אַ֛רְצָה וְלֹא־שָׁ֥נָה ל֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו רָדַ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃ ס
10
καὶ Ἀμεσσαεὶ οὐκ ἐφυλάξατο τὴν μάχαιραν τὴν ἐν τῇ χειρὶ Ἰωάβ · καὶ ἔπαισεν αὐτὸν ἐν αὐτῇ Ἰωὰβ εἰς τὴν ψόαν, καὶ ἐξεχύθη ἡ κοιλία αὐτοῦ εἰς τὴν γῆν, καὶ οὐκ ἐδευτέρωσεν αὐτῷ, καὶ ἀπέθανεν. καὶ Ἰωὰβ καὶ Ἀβεισὰ ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἐδίωξεν ὀπίσω Σάβεε υἱοῦ Βοχορεί.
10
Porro Amasa non observávit gládium, quem habébat Ioab: qui percússit eum in látere, et effúdit intestína eius in terram, nec secúndum vulnus appósuit: et mórtuus est. Ioab autem, et Abísai frater eius, persecúti sunt Seba fílium Bochri.
10
[not available]
10
But Amasa took no heed to the sword that [was] in Joab ’s hand: so he smote him therewith in the fifth [rib], and shed out his bowels to the ground, and struck him not again; and he died. So Joab and Abishai his brother pursued after Sheba the son of Bichri.
10
1Q7 · f2
ועמש]א ל[א־נשמר בחרב אשר ביד־יואב וי]כ׳הו אל ה[חמש וישפך מעי׳ו] ׃
11
וְאִישׁ֙ עָמַ֣ד עָלָ֔יו מִֽנַּעֲרֵ֖י יוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר מִי֩ אֲשֶׁ֨ר חָפֵ֧ץ בְּיוֹאָ֛ב וּמִ֥י אֲשֶׁר לְ־דָוִ֖ד אַחֲרֵ֥י יוֹאָֽב׃
11
καὶ ἀνὴρ ἔστη ἐπ᾽ αὐτὸν τῶν παιδαρίων Ἰωὰβ καὶ εἶπεν Τίς ὁ βουλόμενος Ἰωάβ, καὶ τίς τοῦ Δαυεὶδ ὀπίσω Ἰωάβ;
11
Intérea quidam viri, cum stetíssent iuxta cadáver Amasæ, de sóciis Ioab, dixérunt: Ecce qui esse vóluit pro Ioab comes David.
11
[not available]
11
And one of Joab ’s men stood by him, and said, He that favoureth Joab, and he that [is] for David, [let him go] after Joab.
11
4Q51 · f144_146a_b
ואיש עמד ע]ל[ עמשא מנערי יואב ויאמר] מי א##[שר] חפץ ביו?א##ב ומי לד[ויד אחרי יואב ׃
12
וַעֲמָשָׂ֛א מִתְגֹּלֵ֥ל בַּדָּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמְסִּלָּ֑ה וַיַּ֨רְא הָאִ֜ישׁ כִּֽי־עָמַ֣ד כָּל הָ־עָ֗ם וַיַּסֵּב֩ אֶת־עֲמָשָׂ֨א מִן הַֽ־מְסִלָּ֤ה הַשָּׂדֶה֙ וַיַּשְׁלֵ֤ךְ עָלָיו֙ בֶּ֔גֶד כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ה כָּל הַ־בָּ֥א עָלָ֖יו וְעָמָֽד׃
12
καὶ Ἀμεσσαεὶ πεφυρμένος ἐν τῷ αἵματι ἐν μέσῳ τῆς τρίβου, καὶ εἶδεν ἀνὴρ ὅτι εἱστήκει πᾶς ὁ λαός · καὶ ἀπέστρεψαν τὸν Ἀμεσσαεὶ ἐκ τῆς τρίβου εἰς ἀγρὸν καὶ ἐπέρριψεν ἐπ᾽ αὐτὸν ἱμάτιον, καθότι εἶδεν πάντα τὸν ἐρχόμενον ἐπ᾽ αὐτὸν ἑστηκότα.
12
Amasa autem conspérsus sánguine iacébat in média via. Vidit hoc quidam vir, quod subsísteret omnis pópulus ad vidéndum eum, et amóvit Amasam de via in agrum, operuítque eum vestiménto, ne subsísterent transeúntes propter eum.
12
[not available]
12
And Amasa wallowed in blood in the midst of the highway. And when the man saw that all the people stood still, he removed Amasa out of the highway into the field, and cast a cloth upon him, when he saw that every one that came by him stood still.
12
4Q51 · f144_146a_b
וע]מ##ש##א##[ מת]ג#?ו?לל ב##[דם בתוך המסלה] וירא [ה]א##יש כי־עמד# כול הע##[ם לראות ויסב עמ]שא מ[ן המ]סלה[ השדה וישלך] עלי׳ו [ב]ג#?ד כאש#ר ראה כול [הבא עלי׳ו ועמד ׃
13
כַּאֲשֶׁ֥ר הֹגָ֖ה מִן הַֽ־מְסִלָּ֑ה עָבַ֤ר כָּל־אִישׁ֙ אַחֲרֵ֣י יוֹאָ֔ב לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃
13
ἡνίκα δὲ ἔφθασεν ἐκ τῆς τρίβου, παρῆλθεν πᾶς ἀνὴρ Ἰσραὴλ ὀπίσω Ἰωὰβ τοῦ διῶξαι ὀπίσω Σάβεε υἱοῦ Βοχορεὶ.
13
Amóto ergo illo de via, transíbat omnis vir sequens Ioab ad persequéndum Seba fílium Bochri.
13
[not available]
13
When he was removed out of the highway, all the people went on after Joab, to pursue after Sheba the son of Bichri.
13
4Q51 · f144_146a_b
כ]א##ש##[ר הגה את עמשא מן המסלה] ע#בר כ##[ו]ל העם אחרי יואב[ לרדוף אחרי שבע בן־בכרי ׃
14
וַֽיַּעֲבֹ֞ר בְּכָל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָבֵ֛לָה וּבֵ֥ית מַעֲכָ֖ה וְכָל הַ־בֵּרִ֑ים ויקלהו וַיָּבֹ֖אוּ אַף אַחֲרָֽי־ו׃ ס
14
καὶ διῆλθεν ἐν πάσαις φυλαῖς Ἰσραὴλ εἰς Ἀβὲλ καὶ εἰς Βαιθμαχά, καὶ πάντες ἐν Χαρρεὶ καὶ ἐξεκκλησιάσθησαν · καὶ ἦλθεν κατόπισθεν αὐτοῦ.
14
Porro ille transíerat per omnes tribus Israel in Abelam, et Bethmáacha: omnésque viri elécti congregáti fúerant ad eum.
14
[not available]
14
And he went through all the tribes of Israel unto Abel, and to Bethmaachah, and all the Berites: and they were gathered together, and went also after him.
14
4Q51 · f144_146a_b
ויעבור בכול שבטי] [ישראל אב]ל##׳[ה ובי]ת מעכ##[ה ε ׃
15
וַיָּבֹ֜אוּ וַיָּצֻ֣רוּ עָלָ֗יו בְּאָבֵ֨לָה֙ בֵּ֣ית הַֽמַּעֲכָ֔ה וַיִּשְׁפְּכ֤וּ סֹֽלְלָה֙ אֶל הָ־עִ֔יר וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּחֵ֑ל וְכָל הָ־עָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־יוֹאָ֔ב מַשְׁחִיתִ֖ם לְהַפִּ֥יל הַחוֹמָֽה׃
15
καὶ παρεγενήθησαν καὶ ἐπολιόρκουν ἐπ᾽ αὐτὸν ἐν Ἀβὲλ τὴν Βαιθμαχά, καὶ ἐξέχεαν πρόσχωμα πρὸς τὴν πόλιν καὶ ἔστη ἐν τῷ προτειχίσματι · καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετὰ Ἰωὰβ ἐνοοῦσαν καταβαλεῖν τὸ τεῖχος ·
15
Venérunt ítaque, et oppugnábant eum in Abela et in Bethmáacha, et circumdedérunt munitiónibus civitátem, et obséssa est urbs: omnis autem turba, quæ erat cum Ioab, moliebátur destrúere muros.
15
[not available]
15
And they came and besieged him in Abel of Bethmaachah, and they cast up a bank against the city, and it stood in the trench: and all the people that [were] with Joab battered the wall, to throw it down.
15
[not available]
16
וַתִּקְרָ֛א אִשָּׁ֥ה חֲכָמָ֖ה מִן הָ־עִ֑יר שִׁמְע֤וּ שִׁמְעוּ֙ אִמְרוּ־נָ֣א אֶל־יוֹאָ֔ב קְרַ֣ב עַד־הֵ֔נָּה וַאֲדַבְּרָ֖ה אֵלֶֽיךָ׃
16
καὶ ἐβόησεν γυνὴ σοφὴ ἐκ τοῦ τείχους καὶ εἶπεν Ἀκούσατε ἀκούσατε, εἴπατε δὴ πρὸς Ἰωάβ Ἔγγισον ἕως ὧδε, καὶ λαλήσω πρὸς αὐτόν.
16
Et exclamávit múlier sápiens de civitáte: Audíte, audíte, dícite Ioab: Appropínqua huc, et loquar tecum.
16
[not available]
16
Then cried a wise woman out of the city, Hear, hear; say, I pray you, unto Joab, Come near hither, that I may speak with thee.
16
[not available]
17
וַיִּקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וַתֹּ֧אמֶר הָאִשָּׁ֛ה הַאַתָּ֥ה יוֹאָ֖ב וַיֹּ֣אמֶר אָ֑נִי וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שְׁמַע֙ דִּבְרֵ֣י אֲמָתֶ֔ךָ וַיֹּ֖אמֶר שֹׁמֵ֥עַ אָנֹֽכִי׃
17
καὶ προσήγγισεν πρὸς αὐτήν, καὶ εἶπεν ἡ γυνή Εἰ σὺ εἶ Ἰωάβ; ὁ δὲ εἶπεν Ἐγώ. εἶπεν δὲ αὐτῷ Ἄκουσον τοὺς λόγους τῆς δούλης σου · καὶ εἶπεν Ἰωάβ Ἀκούω ἐγώ εἰμι.
17
Qui cum accessísset ad eam, ait illi: Tu es Ioab? Et ille respóndit: Ego. Ad quem sic locúta est: Audi sermónes ancíllæ tuæ. Qui respóndit: Audio.
17
[not available]
17
And when he was come near unto her, the woman said, [Art] thou Joab? And he answered, I [am he]. Then she said unto him, Hear the words of thine handmaid. And he answered, I do hear.
17
[not available]
18
וַתֹּ֖אמֶר לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֨ר יְדַבְּר֤וּ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לֵאמֹ֔ר שָׁאֹ֧ל יְשָׁאֲל֛וּ בְּאָבֵ֖ל וְכֵ֥ן הֵתַֽמּוּ׃
18
καὶ εἶπεν λέγουσα Λόγον ἐλάλησαν ἐν πρώτοις λέγοντες Ἠρωτημένος ἠρωτήθη ἐν τῇ Ἀβὲλ καὶ ἐν Δὰν εἰ ἐξέλιπον ἃ ἔθεντο οἱ πιστοὶ τοῦ Ἰσραήλ · ἐρῶντες ἐπερωτήσουσιν ἕνα ἐν Ἀβὲλ καὶ οὕτως, εἰ ἐξέλιπον.
18
Rursúmque illa: Sermo, inquit, dicebátur in véteri provérbio: Qui intérrogant, intérrogent in Abela: et sic perficiébant.
18
[not available]
18
Then she spake, saying, They were wont to speak in old time, saying, They shall surely ask [counsel] at Abel: and so they ended [the matter].
18
[not available]
19
אָנֹכִ֕י שְׁלֻמֵ֖י אֱמוּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֗שׁ לְהָמִ֨ית עִ֤יר וְאֵם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לָ֥מָּה תְבַלַּ֖ע נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃ פ
19
ἐγώ εἰμι εἰρηνικὰ τῶν στηριγμάτων Ἰσραήλ, σὺ δὲ ζητεῖς θανατῶσαι πόλιν καὶ μητρόπολιν ἐν Ἰσραήλ · ἵνα τί καταποντίζεις κληρονομίαν Κυρίου;
19
Nonne ego sum quæ respóndeo veritátem in Israel, et tu quæris subvértere civitátem, et evértere matrem in Israel? quare præcípitas hereditátem Dómini?
19
[not available]
19
I [am one of them that are] peaceable [and] faithful in Israel: thou seekest to destroy a city and a mother in Israel: why wilt thou swallow up the inheritance of the LORD?
19
4Q51 · f147_148
[נחלת אלוהי]ם##[ ׃
20
וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֨ילָה֙ לִ֔י אִם־אֲבַלַּ֖ע וְאִם־אַשְׁחִֽית׃
20
καὶ ἀπεκρίθη Ἰωὰβ καὶ εἶπεν Ἵλεώς μοι ἵλεώς μοι, εἰ καταποντιῶ καὶ εἰ φθερῶ ·
20
Respondénsque Ioab, ait: Absit, absit hoc a me: non præcípito, neque demólior.
20
[not available]
20
And Joab answered and said, Far be it, far be it from me, that I should swallow up or destroy.
20
4Q51 · f147_148
ויען יואב ויאמר חליל׳ה ל׳י אם־אבלע ואם־אשחית ׃
21
לֹא־כֵ֣ן הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן־בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנֽוּ אֹת֣־וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשׁ֛וֹ מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה׃
21
οὐχ οὗτος ὁ λόγος · ὅτι ἀνὴρ ἐξ ὄρους Ἐφράιμ, Σάβεε υἱὸς Βοχορεὶ ὄνομα αὐτοῦ, καὶ ἐπῆρεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τὸν βασιλέα Δαυείδ. δότε αὐτόν μοι μόνον, καὶ ἀπελεύσομαι ἀπάνωθεν τῆς πόλεως. καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ πρὸς Ἰωάβ Ἰδοὺ ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ ῥιφήσεται πρὸς σὲ διὰ τοῦ τείχους.
21
Non sic se habet res, sed homo de monte Ephraim, Seba fílius Bochri cognómine, levávit manum suam contra regem David: trádite illum solum, et recedémus a civitáte. Et ait múlier ad Ioab: Ecce caput eius mittétur ad te per murum.
21
[not available]
21
The matter [is] not so: but a man of mount Ephraim, Sheba the son of Bichri by name, hath lifted up his hand against the king, [even] against David: deliver him only, and I will depart from the city. And the woman said unto Joab, Behold, his head shall be thrown to thee over the wall.
21
4Q51 · f147_148
לא־כן] [הדבר ]כי איש מ##[הר אפרים שבע בן־בכרי נשא יד׳ו על המלך דויד תנו ל׳י] [את׳ו לב]ד##׳ו#? ו#?א##ל#[כה מעל העיר ותאמר האשה אל־יואב הנה ראש׳ו משלך אלי׳ך] [בעד החומה ׃
22
וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־כָּל הָ־עָ֜ם בְּחָכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵֽעַל הָ־עִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶל הַ־מֶּֽלֶךְ׃ ס
22
καὶ εἰσῆλθεν ἡ γυνὴ πρὸς πάντα τὸν λαόν, καὶ ἐλάλησεν πρὸς πᾶσαν τὴν πόλιν ἐν τῇ σοφίᾳ αὐτῆς · καὶ ἀφεῖλεν τὴν κεφαλὴν Σάβεε υἱοῦ Βοχορεί, καὶ ἀφεῖλεν καὶ ἔβαλεν πρὸς Ἰωάβ. καὶ ἐσάλπισεν ἐν κερατίνῃ, καὶ διεσπάρησαν ἀπὸ τῆς πόλεως ἀπ᾽ αὐτοῦ ἀνὴρ εἰς τὰ σκηνώματα αὐτοῦ · καὶ Ἰωὰβ ἀπέστρεψεν εἰς Ἰερουσαλὴμ πρὸς τὸν βασιλέα.
22
Ingréssa est ergo ad omnem pópulum, et locúta est eis sapiénter: qui abscíssum caput Seba fílii Bochri proiecérunt ad Ioab. Et ille cécinit tuba, et recessérunt ab urbe, unusquísque in tabernácula sua: Ioab autem revérsus est Ierúsalem ad regem.
22
[not available]
22
Then the woman went unto all the people in her wisdom. And they cut off the head of Sheba the son of Bichri, and cast [it] out to Joab. And he blew a trumpet, and they retired from the city, every man to his tent. And Joab returned to Jerusalem unto the king.
22
4Q51 · f147_148
ותבוא האשה אל כול העם ותאמר אל כול העיר בחכמת׳ה] [ויכרתו את־ראש שבע בן־בכרי וישלכו אל־יואב ויתקע בשופר ויפוצו העם] [מעל העיר איש לאהל׳ו ויואב שב ירו]ש##ל##[י]ם א[ל המלך ׃
23
וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל הַ־צָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל ה־כרי וְעַל הַ־פְּלֵתִֽי׃
23
Καὶ Ἰωὰβ πρὸς πάσῃ τῇ δυνάμει Ἰσραήλ, καὶ Βαναίας υἱὸς Ἀχειλοὺθ ἐπὶ τοῦ Χελεθθεὶ καὶ ἐπὶ τοῦ Φελεθθεί,
23
Fuit ergo Ioab super omnem exércitum Israel: Banaías autem fílius Ióiadæ super Cerethǽos et Phelethǽos.
23
[not available]
23
Now Joab [was] over all the host of Israel: and Benaiah the son of Jehoiada [was] over the Cherethites and over the Pelethites:
23
4Q51 · f147_148
ויואב על כול הצבא] [ובניה בן־יהוידע על הכרתי ועל ]ה##פלתי ׃
24
וַאֲדֹרָ֖ם עַל הַ־מַּ֑ס וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר׃
24
καὶ Ἀδωνειρὰμ ἐπὶ τοῦ φόρου, καὶ Ἰωσαφὰθ υἱὸς Ἀχειλοὺθ ἀναμιμνήσκων,
24
Adúram vero super tribúta: porro Iósaphat fílius Ahilud, a commentáriis.
24
[not available]
24
And Adoram [was] over the tribute: and Jehoshaphat the son of Ahilud [was] recorder:
24
4Q51 · f147_148
וא[דרם על המס ושפן בן־אחילוד] [המזכיר ׃
25
ושיא סֹפֵ֑ר וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃
25
καὶ Ἰησοῦς ὁ γραμματεύς, καὶ Σαδὼκ καὶ Ἀβιαθὰρ ἱερεῖς,
25
Siva autem, scriba: Sadoc vero et Abíathar, sacerdótes.
25
[not available]
25
And Sheva [was] scribe: and Zadok and Abiathar [were] the priests:
25
4Q51 · f147_148
ושושא סופר וצדוק ואבית]ר## כוהנים ׃
26
וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְדָוִֽד׃ ס
26
καί γε Εἴρας ὁ Ἰαρεὶν ἦν ἱερεὺς τοῦ Δαυείδ.
26
Ira autem Iairítes erat sacérdos David.
26
[not available]
26
And Ira also the Jairite was a chief ruler about David.
26
4Q51 · f147_148
[וגם עירא היאירי היה כוהן] [לדויד ׃
