THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל־שָׁאוּל֙ וְאֶל־בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־אֲשֶׁר־הֵמִ֖ית אֶת הַ־גִּבְעֹנִֽים׃ ס
1
Καὶ ἐγένετο λιμὸς ἐν ταῖς ἡμέραις Δαυεὶδ τρία ἔτη, ἐνιαυτὸς ἐχόμενος ἐνιαυτοῦ, καὶ ἐζήτησεν Δαυεὶδ τὸ πρόσωπον τοῦ κυρίου · καὶ εἶπεν Κύριος Ἐπὶ Σαοὺλ καὶ ἐπὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ ἀδικία διὰ τὸ αὐτὸν θανάτῳ αἱμάτων, περὶ οὗ ἐθανάτωσεν τοὺς Γαβαωνείτας.
1
Facta est quoque fames in diébus David tribus annis iúgiter: et consúluit David oráculum Dómini. Dixítque Dóminus: Propter Saul, et domum eius sánguinum, quia occídit Gabaonítas.
1
[not available]
1
Then there was a famine in the days of David three years, year after year; and David inquired of the LORD. And the LORD answered, [It is] for Saul, and for [his] bloody house, because he slew the Gibeonites.
1
4Q51 · f147_148
ויבקש דוי]ד א[ת־פני יהוה ויאמר יהוה על] [שאול ועל בית׳ו דמים על־אשר־המית ]א##ת[ הגבעונים ׃ ויהי רעב בימי ד]ויד שלש##[ שנים שנה אחרי שנה]
2
וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִם מִ־יֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃
2
καὶ ἐκάλεσεν ὁ βασιλεὺς Δαυεὶδ τοὺς Γαβαωνείτας καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς · καὶ οἱ Γαβαωνεῖται οὐχ υἱοὶ Ἰσραήλ εἰσιν, ὅτι ἀλλ᾽ ἢ ἐκ τοῦ αἵματος τοῦ Ἀμορραίου, καὶ οἱ υἱοὶ Ἰσραὴλ ὤμοσαν αὐτοῖς · καὶ ἐζήτησεν Σαοὺλ πατάξαι αὐτοὺς ἐν τῷ ζηλῶσαι αὐτὸν τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ καὶ Ἰούδα ·
2
Vocátis ergo Gabaonítis rex, dixit ad eos. ( Porro Gabaonítæ non erant de fíliis Israel, sed relíquiæ Amorrhæórum: fílii quippe Israel iuráverant eis, et vóluit Saul percútere eos zelo, quasi pro fíliis Israel et Iuda. )
2
[not available]
2
And the king called the Gibeonites, and said unto them; ( now the Gibeonites [were] not of the children of Israel, but of the remnant of the Amorites; and the children of Israel had sworn unto them: and Saul sought to slay them in his zeal to the children of Israel and Judah. )
2
[not available]
3
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל הַ־גִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ אֶת־נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃
3
καὶ εἶπεν Δαυεὶδ πρὸς τοὺς Γαβαωνείτας Τί ποιήσω ὑμῖν καὶ ἐν τίνι ἐξιλάσωμαι, καὶ εὐλογήσετε τὴν κληρονομίαν Κυρίου;
3
Dixit ergo David ad Gabaonítas: Quid fáciam vobis? et quod erit vestri piáculum, ut benedicátis hereditáti Dómini?
3
[not available]
3
Wherefore David said unto the Gibeonites, What shall I do for you? and wherewith shall I make the atonement, that ye may bless the inheritance of the LORD?
3
4Q51 · f149+151
ε ויאמר דויד אל הגבעונים מה אעשה ל׳כם ובמה אכ]פ##ר ו?ב##[רכתם] [את־נחלת יהוה ׃
4
וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין ל־י כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם בֵּית֔־וֹ וְאֵֽין לָ֥־נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽה־אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
4
καὶ εἶπαν αὐτῷ οἱ Γαβαωνεῖται Οὐκ ἔστιν ἡμῖν ἀργύριον καὶ χρυσίον μετὰ Σαοὺλ καὶ μετὰ τοῦ οἴκου αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔστιν ἡμῖν ἀνὴρ θανατῶσαι ἐν Ἰσραήλ. καὶ εἶπεν Τί ὑμεῖς λέγετε καὶ ποιήσω ὑμῖν;
4
Dixerúntque ei Gabaonítæ: Non est nobis super argénto et auro quǽstio, sed contra Saul, et contra domum eius: neque vólumus ut interficiátur homo de Israel. Ad quos rex ait: Quid ergo vultis ut fáciam vobis?
4
[not available]
4
And the Gibeonites said unto him, We will have no silver nor gold of Saul, nor of his house; neither for us shalt thou kill any man in Israel. And he said, What ye shall say, [that] will I do for you.
4
4Q51 · f149+151
ויאמרו ל׳ו הגבעונים אין ל׳נו כסף וזהב ע]ם־ש##[אול ועם] [בית׳ו ואין ל׳נו איש ]ל##המ[י]ת## מ##[כול ישראל ויאמר מה־אתם אובים אעשה ל׳כם] ׃
5
וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל הַ־מֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה לָ֑־נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָל־גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃
5
καὶ εἶπαν πρὸς τὸν βασιλέα Ὁ ἀνὴρ συνετέλεσεν ἐφ᾽ ἡμᾶς καὶ ἐδίωξεν ἡμᾶς, ὃς παρελογίσατο ἐξολεθρεῦσαι ἡμᾶς · ἀφανίσωμεν αὐτὸν τοῦ μὴ ἑστάναι αὐτὸν ἐν παντὶ ὁρίῳ Ἰσραήλ.
5
Qui dixérunt regi: Virum, qui attrívit nos et oppréssit iníque, ita delére debémus, ut ne unus quidem resíduus sit de stirpe eius in cunctis fínibus Israel.
5
[not available]
5
And they answered the king, The man that consumed us, and that devised against us [that] we should be destroyed from remaining in any of the coasts of Israel,
5
4Q51 · f149+151
[ויאמרו אל המלך ה]איש אש##[ר כלה עלי׳נו וירדפ׳נו ודמה להשמיד׳נו מהתיצב] [בכול גבול ישרא]ל## ׃
6
ינתן לָ֜־נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃ ס
6
δότω ἡμῖν ἑπτὰ ἄνδρας ἐκ τῶν υἱῶν αὐτοῦ, καὶ ἐξηλιάσωμεν αὐτοὺς τῷ κυρίῳ ἐν Γαβαὼν Σαοὺλ ἐκλεκτοὺς Κυρίου. καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς Ἐγὼ δώσω.
6
Dentur nobis septem viri de fíliis eius, ut crucifigámus eos Dómino in Gábaa Saul, quondam elécti Dómini. Et ait rex: Ego dabo.
6
[not available]
6
Let seven men of his sons be delivered unto us, and we will hang them up unto the LORD in Gibeah of Saul, [whom] the LORD did choose. And the king said, I will give [them].
6
4Q51 · f149+151
ונתתם ל׳נ#?[ו שבעה אנשים מבני׳ו והוקענו׳ם ליהוה בגבעת] [שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן ל׳כם ε ׃
7
וַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מְפִי־בֹ֖שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֑וּל עַל־שְׁבֻעַ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּֽינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁאֽוּל׃
7
καὶ ἐφείσατο ὁ βασιλεὺς ἐπὶ Μεμφιβόσθε υἱὸν Ἰωναθὰν υἱοῦ Σαοὺλ διὰ τὸν ὅρκον Κυρίου τὸν ἀνὰ μέσον αὐτῶν, καὶ ἀνὰ μέσον Δαυεὶδ καὶ ἀνὰ μέσον Ἰωναθὰν υἱοῦ Σαούλ.
7
Pepercítque rex Miphíboseth fílio Iónathæ fílii Saul, propter iusiurándum Dómini, quod fúerat inter David et inter Iónathan fílium Saul.
7
[not available]
7
But the king spared Mephibosheth, the son of Jonathan the son of Saul, because of the LORD ’S oath that [was] between them, between David and Jonathan the son of Saul.
7
[not available]
8
וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־שְׁ֠נֵי בְּנֵ֨י רִצְפָּ֤ה בַת־אַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶת־אַרְמֹנִ֖י וְאֶת־מְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶת־חֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּן־בַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽי׃
8
καὶ ἔλαβεν ὁ βασιλεὺς τοὺς δύο υἱοὺς Ῥεσφὰ θυγατρὸς Αἰὰ οὓς ἔτεκεν τῷ Σαούλ, τὸν Ἐρμωνοεὶ καὶ τὸν Μεμφιβόσθε, καὶ τοὺς πέντε υἱοὺς Μιχὸλ θυγατρὸς Σαοὺλ οὓς ἔτεκεν τῷ Σερεὶ υἱῷ Βερζελλεὶ τῷ Μωουλαθεί,
8
Tulit ítaque rex duos fílios Respha fíliæ Aia, quos péperit Sauli, Armóni, et Miphíboseth: et quinque fílios Michol fíliæ Saul, quos genúerat Hadriéli fílio Berzellái, qui fuit de Moláthi,
8
[not available]
8
But the king took the two sons of Rizpah the daughter of Aiah, whom she bare unto Saul, Armoni and Mephibosheth; and the five sons of Michal the daughter of Saul, whom she brought up for Adriel the son of Barzillai the Meholathite:
8
4Q51 · f152
[ילדה לשאול את ארמוני ואת מפיבשת ואת־חמ]שת בנ?י?[ מרב בת־שאול] [אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי ׃
9
וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים וַיֹּקִיעֻ֤ם בָּהָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּפְּל֥וּ שבעתים יָ֑חַד והם הֻמְת֜וּ בִּימֵ֤י קָצִיר֙ בָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים תחלת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃
9
καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς ἐν χειρὶ τῶν Γαβαωνειτῶν · καὶ ἐξηλίασαν αὐτοὺς ἐν τῷ ὄρει ἔναντι Κυρίου, καὶ ἔπεσαν οἱ ἑπτὰ αὐτοὶ ἐπὶ τὸ αὐτό · καὶ αὐτοὶ δὲ ἐθανατώθησαν ἐν ἡμέραις θερισμοῦ ἐν πρώτοις, ἐν ἀρχῇ θερισμοῦ κριθῶν.
9
et dedit eos in manus Gabaonitárum: qui cru crucifixérunt eos in monte coram Dómino: et cecidérunt hi septem simul occísi in diébus messis primis, incipiénte messióne hórdei.
9
[not available]
9
And he delivered them into the hands of the Gibeonites, and they hanged them in the hill before the LORD: and they fell [all] seven together, and were put to death in the days of harvest, in the first [days], in the beginning of barley harvest.
9
4Q51 · f152
ויתנ׳ם ב]יד הג?[בעונים ε ׃
10
וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־אַיָּ֨ה אֶת הַ־שַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל הַ־צּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן הַ־שָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃
10
καὶ ἔλαβεν Ῥεσφὰ θυγάτηρ Αἰὰ τὸν σάκκον καὶ ἔπηξεν αὐτῇ πρὸς τὴν πέτραν ἐν ἀρχῇ θερισμοῦ κριθῶν ἕως ἔσταξεν ἐπ᾽ αὐτοὺς ὕδωρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ οὐκ ἔδωκεν τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ καταπαῦσαι ἐπ᾽ αὐτοὺς ἡμέρας καὶ τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ νυκτός.
10
Tollens autem Respha fília Aia cilícium, substrávit sibi supra petram ab inítio messis, donec stilláret aqua super eos de cælo: et non dimísit aves laceráre eos per diem, neque béstias per noctem.
10
[not available]
10
And Rizpah the daughter of Aiah took sackcloth, and spread it for her upon the rock, from the beginning of harvest until water dropped upon them out of heaven, and suffered neither the birds of the air to rest on them by day, nor the beasts of the field by night.
10
[not available]
11
וַיֻּגַּ֖ד לְדָוִ֑ד אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֛ה רִצְפָּ֥ה בַת־אַיָּ֖ה פִּלֶ֥גֶשׁ שָׁאֽוּל׃
11
καὶ ἀπηγγέλη τῷ Δαυεὶδ ὅσα ἐποίησεν Ῥεσφὰ θυγάτηρ Αἰὰ παλλακὴ Σαούλ · καὶ ἐξελύθησαν, καὶ κατέλαβεν αὐτοὺς Δὰν υἱὸς Ἰωὰ ἐκ τῶν ἀπογόνων τῶν γιγάντων.
11
Et nuntiáta sunt David quæ fécerat Respha fília Aia, concubína Saul.
11
[not available]
11
And it was told David what Rizpah the daughter of Aiah, the concubine of Saul, had done.
11
[not available]
12
וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיִּקַּ֞ח אֶת־עַצְמ֤וֹת שָׁאוּל֙ וְאֶת־עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩ גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית־שַׁ֗ן אֲשֶׁ֨ר תלום שם הפלשתים בְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים אֶת־שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ׃
12
καὶ ἐπορεύθη Δαυεὶδ καὶ ἔλαβεν τὰ ὀστᾶ Σαοὺλ καὶ τὰ ὀστᾶ Ἰωναθὰν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ παρὰ τῶν ἀνδρῶν υἱῶν Ἰαβεὶς Γαλαάδ, οἳ ἔκλεψαν αὐτοὺς ἐκ τῆς πλατείας Βαίθ, ὅτι ἔστησαν αὐτοὺς ἐκεῖ οἱ ἀλλόφυλοι ἐν ἡμέρᾳ ᾗ ἐπάταξαν οἱ ἀλλόφυλοι τὸν Σαοὺλ ἐν Γελβοῦε.
12
Et ábiit David, et tulit ossa Saul, et ossa Iónathæ fílii eius, a viris Iabes Gálaad, qui furáti fúerant ea de platéa Bethsan, in qua suspénderant eos Philísthiim cum interfecíssent Saul in Gélboe:
12
[not available]
12
And David went and took the bones of Saul and the bones of Jonathan his son from the men of Jabeshgilead, which had stolen them from the street of Bethshan, where the Philistines had hanged them, when the Philistines had slain Saul in Gilboa:
12
4Q51 · f153
ε ] # [ ε [ואת־עצמות יהונתן בנ׳ו מאת ]בעלי[ יביש גלעד אשר גנבו את׳ם מרחב בית־שן] [אשר תלו׳ם שמ׳ה הפלשתי]ים ביו#?[ם הכות פלשתים את־שאול בגלבע] ׃
13
וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ אֶת־עַצְמ֣וֹת שָׁא֔וּל וְאֶת־עַצְמ֖וֹת יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֑וֹ וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־עַצְמ֖וֹת הַמּוּקָעִֽים׃
13
καὶ ἀνήνεγκεν ἐκεῖθεν τὰ ὀστᾶ Σαοὺλ καὶ τὰ ὀστᾶ Ἰωναθὰν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ, καὶ συνήγαγεν τὰ ὀστᾶ τῶν ἐξηλιασμένων.
13
et asportávit inde ossa Saul, et ossa Iónathæ fílii eius: et colligéntes ossa eórum, qui affíxi fúerant,
13
[not available]
13
And he brought up from thence the bones of Saul and the bones of Jonathan his son; and they gathered the bones of them that were hanged.
13
[not available]
14
וַיִּקְבְּר֣וּ אֶת־עַצְמוֹת־שָׁא֣וּל וִיהוֹנָֽתָן בְּ֠נ־וֹ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן בְּצֵלָ֗ע בְּקֶ֨בֶר֙ קִ֣ישׁ אָבִ֔יו וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּעָתֵ֧ר אֱלֹהִ֛ים לָאָ֖רֶץ אַֽחֲרֵי־כֵֽן׃ פ
14
καὶ ἔθαψαν τὰ ὀστᾶ Σαοὺλ καὶ τὰ ὀστᾶ Ἰωναθὰν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ τῶν ἡλιασθέντων τῶν ἐν γῇ Βενιαμεὶν ἐν τῇ πλευρᾷ ἐν τῷ τάφῳ Κεὶς τοῦ πατρὸς αὐτοῦ · καὶ ἐποίησαν πάντα ὅσα ἐνετείλατο ὁ βασιλεύς, καὶ ἐπήκουσεν ὁ θεὸς τῇ γῇ μετὰ ταῦτα.
14
sepeliérunt ea cum óssibus Saul et Iónathæ fílii eius in terra Béniamin, in látere, in sepúlcro Cis patris eius: fecerúntque ómnia, quæ præcéperat rex, et repropitiátus est Deus terræ post hæc.
14
[not available]
14
And the bones of Saul and Jonathan his son buried they in the country of Benjamin in Zelah, in the sepulchre of Kish his father: and they performed all that the king commanded. And after that God was intreated for the land.
14
[not available]
15
וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃
15
Καὶ ἐγενήθη ἔτι πόλεμος τοῖς ἀλλοφύλοις μετὰ Ἰσραήλ · καὶ κατέβη Δαυεὶδ καὶ οἱ παῖδες αὐτοῦ μετ᾽ αὐτοῦ καὶ ἐπολέμησαν μετὰ τῶν ἀλλοφύλων · καὶ ἐπορεύθη Δαυείδ.
15
Factum est autem rursum prœ́lium Philisthinórum advérsum Israel, et descéndit David, et servi eius cum eo, et pugnábant contra Philísthiim. Deficiénte autem David,
15
[not available]
15
Moreover the Philistines had yet war again with Israel; and David went down, and his servants with him, and fought against the Philistines: and David waxed faint.
15
4Q51 · f154
[ותהי־עוד מלחמה לפלשתיים את־ישראל וירד דויד ו]עבדי׳ו ע#מ׳ו [וילחמו את פלשתיים ויעף דויד ׃
16
וישבו בְּנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃
16
καὶ Ἰεσβὶ ὃς ἦν ἐν τοῖς ἐκγόνοις τοῦ Ῥαφά, καὶ ὁ σταθμὸς τοῦ δόρατος αὐτοῦ τριακοσίων σίκλων ὁλκῇ χαλκοῦ, καὶ αὐτὸς περιεζωσμένος κορύνην, καὶ διενοεῖτο πατάξαι τὸν Δαυείδ.
16
Iesbibénob, qui fuit de génere Arapha, cuius ferrum hastæ trecéntas úncias appendébat, et accínctus erat ense novo, nisus est percútere David.
16
[not available]
16
And Ishbibenob, which [was] of the sons of the giant, the weight of whose spear [weighed] three hundred [shekels] of brass in weight, he being girded with a new [sword], thought to have slain David.
16
1Q7 · f3
[הרפה ]ומשקל [קינ׳ו שלש מאות משקל נחשת ו]ה##וא ח##[גור חדשה] ויאמ##ר#[ להכות] א#ת[ דויד] ׃
17
וַיַּֽעֲזָר ל־וֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת הַ־פְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֨נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
17
καὶ ἐβοήθησεν αὐτῷ Ἀβεσσὰ υἱὸς Σαρουίας, καὶ ἐπάταξεν τὸν ἀλλόφυλον καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν · τότε ὤμοσαν οἱ ἄνδρες Δαυεὶδ λέγοντες Οὐκ ἐξελεύσῃ ἔτι μεθ᾽ ἡμῶν εἰς πόλεμον, καὶ οὐ μὴ σβέσῃς τὸν λύχνον Ἰσραήλ.
17
Præsidióque ei fuit Abísai fílius Sárviæ, et percússum Philisthǽum interfécit. Tunc iuravérunt viri David, dicéntes: Iam non egrediéris nobíscum in bellum, ne exstínguas lucérnam Israel.
17
[not available]
17
But Abishai the son of Zeruiah succoured him, and smote the Philistine, and killed him. Then the men of David sware unto him, saying, Thou shalt go no more out with us to battle, that thou quench not the light of Israel.
17
1Q7 · f3
וי[עזר ]ל׳ו אבשי בן־צ[רויה ויך את] הפ##לש##[תי ו]ימית׳הו אז נש[בעו א]נשי דויד [לא]מר לא־תצא ע[וד] את׳נו למלחמה ולא ת##[כבה את־נר י]שראל ׃
18
וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֗ה סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י אֶת־סַ֕ף אֲשֶׁ֖ר בִּילִדֵ֥י הָרָפָֽה׃ פ
18
Καὶ ἐγενήθη μετὰ ταῦτα ἔτι πόλεμος ἐν Γὲθ μετὰ τῶν ἀλλοφύλων · τότε ἐπάταξεν Ὀεβοχὰ ὁ Ἁστατωθεὶ τὸν Σὲφ τὸν ἐν τοῖς ἐκγόνοις τοῦ Ῥαφά.
18
Secúndum quoque bellum fuit in Gob contra Philisthǽos: tunc percússit Sobóchai et Husáti, Saph de stirpe Arapha de génere gigántum.
18
[not available]
18
And it came to pass after this, that there was again a battle with the Philistines at Gob: then Sibbechai the Hushathite slew Saph, which [was] of the sons of the giant.
18
1Q7 · f3
ויהי אחרי־[כן ותהי־עוד המלחמה ]א#ל##י#?ם עם־פלשתי#?[ם אז הכה ס]בכי אם## החשתי את[־סף אשר ב]ילדי [הרפה ׃
19
וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֡ךְ אֶלְחָנָן֩ בֶּן־יַעְרֵ֨י אֹרְגִ֜ים בֵּ֣ית הַלַּחְמִ֗י אֵ֚ת גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים׃ ס
19
καὶ ἐγένετο ὁ πόλεμος ἐν Ῥὸμ μετὰ τῶν ἀλλοφύλων · καὶ ἐπάταξεν Ἐλεανὰν υἱὸς Ἀριωργεὶμ ὁ Βαιθλεεμμείτης τὸν Γοδολίαν τὸν Χετταῖον, καὶ τὸ ξύλον τοῦ δόρατος αὐτοῦ ὡς ἀντίον ὑφαινόντων.
19
Tértium quoque fuit bellum in Gob contra Philisthǽos, in quo percússit Adeódatus fílius Saltus polymitárius Bethlehemítes Góliath Gethǽum, cuius hastíle hastæ erat quasi liciatórium texéntium.
19
[not available]
19
And there was again a battle in Gob with the Philistines, where Elhanan the son of Jaareoregim, a Bethlehemite, slew [the brother of] Goliath the Gittite, the staff of whose spear [was] like a weaver ’s beam.
19
1Q7 · f3
ε ]ל[ε ]ל[ε ׃
20
וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ מדין וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה׃
20
καὶ ἐγένετο ἔτι πόλεμος ἐν Γέθ · καὶ ἦν ἀνὴρ Μαδών, καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν χειρῶν αὐτοῦ καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν ποδῶν αὐτοῦ ἓξ καὶ ἕξ, εἴκοσι τέσσαρες ἀριθμῷ · καί γε αὐτὸς ἐτέχθη τῷ Ῥαφά.
20
Quartum bellum fuit in Geth: in quo vir fuit excélsus, qui senos in mánibus pedibúsque habébat dígitos, id est, vigínti quátuor: et erat de orígine Arapha.
20
[not available]
20
And there was yet a battle in Gath, where was a man of [great] stature, that had on every hand six fingers, and on every foot six toes, four and twenty in number; and he also was born to the giant.
20
[not available]
21
וַיְחָרֵ֖ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֨הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־שמעי אֲחִ֥י דָוִֽד׃
21
καὶ ὠνείδισεν τὸν Ἰσραήλ, καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν Ἰωναθὰν υἱός Σεμεεὶ ἀδελφοῦ Δαυείδ.
21
Et blasphemávit Israel: percússit autem eum Iónathan fílius Sámaa fratris David.
21
[not available]
21
And when he defied Israel, Jonathan the son of Shimea the brother of David slew him.
21
[not available]
22
אֶת־אַרְבַּ֥עַת אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְהָרָפָ֖ה בְּגַ֑ת וַיִּפְּל֥וּ בְיַד־דָּוִ֖ד וּבְיַ֥ד עֲבָדָֽיו׃ פ
22
οἱ τέσσαρες οὗτοι ἐτέχθησαν ἀπόγονοι τῶν γιγάντων ἐν Γὲθ τῷ Ῥαφά οἶκος, καὶ ἔπεσαν ἐν χειρὶ Δαυεὶδ καὶ ἐν χειρὶ τῶν δούλων αὐτοῦ.
22
Hi quátuor nati sunt de Arapha in Geth, et cecidérunt in manu David et servórum eius.
22
[not available]
22
These four were born to the giant in Gath, and fell by the hand of David, and by the hand of his servants.
22
[not available]
