THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃ ס
1
Οὐ παραδέξῃ ἀκοὴν ματαίαν · οὐ συνκαταθήσῃ μετὰ τοῦ ἀδίκου γενέσθαι μάρτυς ἄδικος.
1
Non suscípies vocem mendácii, nec iunges manum tuam ut pro ímpio dicas falsum testimónium.
1
לא תשׂא שׁמע שׁוא אל תשׁית ידך עם־רשׁע להיות עד חמס
1
Thou shalt not raise a false report: put not thine hand with the wicked to be an unrighteous witness.
1
[not available]
2
לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃
2
οὐκ ἔσῃ μετὰ πλειόνων ἐν κακίᾳ · οὐ προσθήσῃ μετὰ πλήθους ἐκκλῖναι μετὰ πλειόνων, ὥστε ἐκκλεῖσαι κρίσιν.
2
Non sequéris turbam ad faciéndum malum: nec in iudício, plurimórum acquiésces senténtiæ, ut a vero dévies.
2
לא־תהיה אחרי־רבים לרעות ולא־תענה על ריב לנטות אחרי־רבים להטות
2
Thou shalt not follow a multitude to [do] evil; neither shalt thou speak in a cause to decline after many to wrest [judgment]:
2
[not available]
3
וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃ ס
3
καὶ πένητα οὐκ ἐλεήσεις ἐν κρίσει.
3
Páuperis quoque non miseréberis in iudício.
3
ודל לא תהדר בריבו
3
Neither shalt thou countenance a poor man in his cause.
3
[not available]
4
כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ׃ ס
4
Ἐὰν δὲ συναντήσῃς τῷ βοὶ τοῦ ἐχθροῦ σου ἢ τῷ ὑποζυγίῳ αὐτοῦ πλανωμένοις, ἀποστρέψας ἀποδώσεις αὐτῷ.
4
Si occúrreris bovi inimíci tui, aut ásino erránti, reduc ad eum.
4
כי תפגע שׁור איבך או חמורו או כל בהמתו תעה השׁב תשׁיבנו לו
4
If thou meet thine enemy ’s ox or his ass going astray, thou shalt surely bring it back to him again.
4
4Q11 · f23
ε ] # [ ε ] # # # [ ε ε ׃
5
כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃ ס
5
ἐὰν δὲ ἴδῃς τὸ ὑποζύγιον τοῦ ἐχθροῦ σου πεπτωκὸς ὑπὸ τὸν γόμον αὐτοῦ, οὐ παρελεύσῃ αὐτό, ἀλλὰ συναρεῖς αὐτὸ μετ᾽ αὐτοῦ.
5
Si víderis ásinum odiéntis te iacére sub ónere, non pertransíbis, sed sublevábis cum eo.
5
כי־תראה חמור שׂנאך רבץ תחת משׂאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו
5
If thou see the ass of him that hateth thee lying under his burden, and wouldest forbear to help him, thou shalt surely help with him.
5
4Q11 · f23
כ##י#?־[תראה ]ח##מור ש##נ#?א##׳ך## [רבץ תחת משא׳ו וחדלת ]מ##ע##זב ל׳ו עזב# [ת]ע#ז?ב עמ׳ו ׃
6
לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃
6
Οὐ διαστρέψεις κρίμα πένητος ἐν κρίσει αὐτοῦ.
6
Non declinábis in iudícium páuperis.
6
לא תטה משׁפט אביונך בריבו
6
Thou shalt not wrest the judgment of thy poor in his cause.
6
4Q11 · f23
[לא] ת##טה## מ#ש##[פ]ט## [א]ב#י#?ו#?נ(# ׳ך #) ב##ר##י?ב##׳ו? ׃
7
מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
7
ἀπὸ παντὸς ῥήματος ἀδίκου ἀποστήσῃ · ἀθῷον καὶ δίκαιον οὐκ ἀποκτενεῖς, καὶ οὐ δικαιώσεις τὸν ἀσεβῆ ἕνεκεν δώρων.
7
Mendácium fúgies. Insóntem et iustum non occídes: quia avérsor ímpium.
7
מדבר־שׁקר תרחק ונקיא וצדיק אל־תהרג כי לא הצדיק רשׁע
7
Keep thee far from a false matter; and the innocent and righteous slay thou not: for I will not justify the wicked.
7
4Q11 · f23
מדב#ר#־ש##ק#ר תרחק [ונ]ק#י ו?צדיק## א#ל־ת#ה#רג? כי ל##א־אצד#יק ר#שע ׃
8
וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֨חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃
8
καὶ δῶρα οὐ λήμψῃ · τὰ γὰρ δῶρα ἐκτυφλοῖ ὀφθαλμοὺς βλεπόντων καὶ λυμαίνεται ῥήματα δίκαια.
8
Nec accípies múnera, quæ étiam excǽcant prudéntes, et subvértunt verba iustórum.
8
ושׁחד אל תקח כי השׁחד יעור עיני פקחים ויסלף דברי צדקים
8
And thou shalt take no gift: for the gift blindeth the wise, and perverteth the words of the righteous.
8
4Q11 · f23
ושחד# [לא ]ת##[קח ]כ##י#? ה#ש##ח##ד# י#?ע##ו#?ר## ע#י?נ?י פק#חים ו#?יסלף דב#ר#י#? [צדיקים ׃
9
וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
9
καὶ προσήλυτον οὐ θλίψετε · ὑμεῖς γὰρ οἴδατε τὴν ψυχὴν τοῦ προσηλύτου · αὐτοὶ γὰρ προσήλυτοι ἦτε ἐν γῇ Αἰγύπτῳ.
9
Peregríno moléstus non eris. Scitis enim advenárum ánimas: quia et ipsi peregríni fuístis in terra Ægýpti.
9
וגר לא תלחצו ואתם ידעתם את־נפשׁ הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים
9
Also thou shalt not oppress a stranger: for ye know the heart of a stranger, seeing ye were strangers in the land of Egypt.
9
4Q11 · f23
וגר ]ל##א## ת##ל#ח##צ##ו ו#?אתם ידעתם נפש הגר# [כי־גרים הייתם בארץ מצרים ׃
10
וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת אַרְצֶ֑־ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת תְּבוּאָתָֽ־הּ׃
10
Ἓξ ἔτη σπερεῖς τὴν γῆν σου καὶ συνάξεις τὰ γενήματα αὐτῆς ·
10
Sex annis seminábis terram tuam, et congregábis fruges eius.
10
ושׁשׁ שׁנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה
10
And six years thou shalt sow thy land, and shalt gather in the fruits thereof:
10
4Q11 · f23
[את ארצ׳ך ואספת את תבו]א#ת׳ה## ׃ וש##ש## שנ?י?ם תז?רע
11
וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃
11
τῷ δὲ ἑβδόμῳ ἄφεσιν ποιήσεις καὶ ἀνήσεις αὐτήν, καὶ ἔδονται οἱ πτωχοὶ τοῦ ἔθνους σου · τὰ δὲ ὑπολειπόμενα ἔδεται τὰ ἄγρια θηρία. οὕτως ποιήσεις τὸν ἀμπελῶνά σου καὶ τὸν ἐλαιῶνά σου.
11
Anno autem séptimo dimíttes eam, et requiéscere fácies, ut cómedant páuperes pópuli tui: et quidquid réliquum fúerit, edant béstiæ agri: ita fácies in vínea, et in olivéto tuo.
11
והשׁביעית תשׁמטנה ונטשׁתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השׂדה כן־תעשׂה לכרמך ולזיתיך
11
But the seventh [year] thou shalt let it rest and lie still; that the poor of thy people may eat: and what they leave the beasts of the field shall eat. In like manner thou shalt deal with thy vineyard, [and] with thy oliveyard.
11
4Q11 · f23
והש#ביעית תשמט׳נה [ונטשת׳ה ואכלו אבי]ו#?[נ]י#? עמ׳ך ו?ית#ר##׳ם# ת#אכ##ל# חי#?ת## ה##ש##ד##ה## [כן־תעשה לכרמ׳ך לזית]׳ך# ׃
12
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן אֲמָתְ־ךָ֖ וְהַגֵּֽר׃
12
ἓξ ἡμέρας ποιήσεις τὰ ἔργα σου, τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἀνάπαυσις · ἵνα ἀναπαύσηται ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου, καὶ ἵνα ἀναπαύσηται ὁ υἱὸς τῆς παιδίσκης σου καὶ ὁ προσήλυτος.
12
Sex diébus operáberis: séptimo die cessábis, ut requiéscat bos et ásinus tuus: et refrigerétur fílius ancíllæ tuæ, et ádvena.
12
שׁשׁת ימים תעשׂה מעשׂיך וביום השׁביעי תשׁבת למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וכל בהמתך והגר
12
Six days thou shalt do thy work, and on the seventh day thou shalt rest: that thine ox and thine ass may rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.
12
4Q11 · f23
ששת י(# מ #)ים ת#עשה מעשי׳ך# [וביום השביעי תש]ב##ת למע#ן ינו?ח [שור׳ך ו]ח##מור׳ך [וי]נ#?[פש] [בן אמת׳ך והגר ׃
13
וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל פִּֽי־ךָ׃
13
πάντα ὅσα εἴρηκα πρὸς ὑμᾶς φυλάξασθε · καὶ ὄνομα θεῶν ἑτέρων οὐκ ἀναμνησθήσεσθε, οὐδὲ μὴ ἀκουσθῇ ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν.
13
Omnia quæ dixi vobis, custodíte. Et per nomen externórum deórum non iurábitis, neque audiétur ex ore vestro.
13
וכל אשׁר־אמרתי אליכם תשׁמרו ושׁם אלהים אחרים לא תזכר ולא ישׁמעו על פיך
13
And in all [things] that I have said unto you be circumspect: and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth.
13
4Q11 · f23
ובכ]ל##[ א]ש##ר##־[א]מרתי אלי?׳[כם תשמרו] [ושם אלהים אחרים לא ת]ז?כירו לא# י(# ש##מ #)[ע על פי׳ך ׃
14
שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃
14
Τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ἑορτάσατέ μοι.
14
Tribus vícibus per síngulos annos mihi festa celebrábitis.
14
שׁלשׁ רגלים תחג לי בשׁנה
14
Three times thou shalt keep a feast unto me in the year.
14
4Q11 · f23
[שלש רגלים תחג ל׳י בשנה ׃
15
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי ב֖־וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
15
τὴν ἑορτὴν τῶν ἀζύμων φυλάξασθε ποιεῖν · ἑπτὰ ἡμέρας ἔδεσθε ἄζυμα, καθάπερ ἐνετειλάμην σοι, κατὰ τὸν καιρὸν τοῦ μηνὸς τῶν νέων · ἐν γὰρ αὐτῷ ἐξῆλθες ἐξ Αἰγύπτου. οὐκ ὀφθήσῃ ἐνώπιόν μου κενός.
15
Solemnitátem azymórum custódies. Septem diébus cómedes ázyma, sicut præcépi tibi, témpore mensis novórum, quando egréssus es de Ægýpto: non apparébis in conspéctu meo vácuus.
15
את־חג המצות תשׁמר שׁבעת ימים תאכל מצות כאשׁר צויתיך למועד חדשׁ האביב כי בו יצאת ממצרים ולא־יראו פני רקים
15
Thou shalt keep the feast of unleavened bread: ( thou shalt eat unleavened bread seven days, as I commanded thee, in the time appointed of the month Abib; for in it thou camest out from Egypt: and none shall appear before me empty: )
15
4Q11 · f23
]א##ת־ח##ג#? ה##מצות[ תשמר] [שבעת ימים תאכל מצות ]כ##אשר צו?ית##י׳ך#[ למועד חדש] [האביב כי ב׳ו יצאת ]ממצרים ו#?לא##[־יראו פנ׳י ריקם ׃
16
וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת מַעֲשֶׂ֖י־ךָ מִן הַ־שָּׂדֶֽה׃
16
καὶ ἑορτὴν θερισμοῦ πρωτογενημάτων ποιήσεις τῶν ἔργων σου ὧν ἐὰν σπείρῃς ἐν τῷ ἀγρῷ σου, καὶ ἑορτὴν συντελείας ἐπ᾽ ἐξόδου τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐν τῇ συναγωγῇ τῶν ἔργων σου τῶν ἐκ τοῦ ἀγροῦ σου.
16
Et solemnitátem messis primitivórum óperis tui, quæcúmque semináveris in agro: solemnitátem quoque in éxitu anni, quando congregáveris omnes fruges tuas de agro.
16
וחג הקציר בכורי מעשׂיך אשׁר תזרע בשׂדה וחג האסף בצאת השׁנה באספך את מעשׂיך מן השׂדה
16
And the feast of harvest, the firstfruits of thy labours, which thou hast sown in the field: and the feast of ingathering, [which is] in the end of the year, when thou hast gathered in thy labours out of the field.
16
4Q11 · f23
[וחג הקציר ]ב##[כו]ר##י#?[ מעש]י׳ך[ אשר תזרע בשדה וחג האסף] ׃
17
שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל זְכ֣וּרְ־ךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃
17
τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ὀφθήσεται πᾶν ἀρσενικόν σου ἐνώπιον Κυρίου τοῦ θεοῦ σου.
17
Ter in anno apparébit omne masculínum tuum coram Dómino Deo tuo.
17
שׁלשׁ פעמים בשׁנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה
17
Three times in the year all thy males shall appear before the Lord GOD.
17
[not available]
18
לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם זִבְחִ֑־י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב חַגִּ֖־י עַד־בֹּֽקֶר׃
18
Ὅταν γὰρ ἐκβάλω ἔθνη ἀπὸ προσώπου σου καὶ ἐμπλατύνω τὰ ὅριά σου, οὐ θύσεις ἐπὶ ζύμῃ αἷμα θυμιάματός μου, οὐδὲ μὴ κοιμηθῇ στέαρ τῆς ἑορτῆς μου ἕως πρωί.
18
Non immolábis super ferménto sánguinem víctimæ meæ, nec remanébit adeps solemnitátis meæ usque mane.
18
לא־תזבח על־חמץ דם זבחי ולא־ילין חלב חגי עד־בקר
18
Thou shalt not offer the blood of my sacrifice with leavened bread; neither shall the fat of my sacrifice remain until the morning.
18
[not available]
19
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ ס
19
τὰς ἀπαρχὰς τῶν πρωτογενημάτων σου εἰσοίσεις εἰς τὸν οἶκον Κυρίου τοῦ θεοῦ σου. οὐχ ἑψήσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ.
19
Primítias frugum terræ tuæ déferes in domum Dómini Dei tui. Non coques hædum in lacte matris suæ.
19
ראשׁית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא־תבשׁל גדי בחלב אמו כי עשׂה זאת כזבח שׁכח ועברה היא לאלהי יעקב
19
The first of the firstfruits of thy land thou shalt bring into the house of the LORD thy God. Thou shalt not seethe a kid in his mother ’s milk.
19
[not available]
20
הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל הַ־מָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃
20
Καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου ἵνα φυλάξῃ σε ἐν τῇ ὁδῷ, ὅπως εἰσαγάγῃ σε εἰς τὴν γῆν ἣν ἡτοίμασά σοι.
20
Ecce ego mittam ángelum meum, qui præcédat te, et custódiat in via, et introdúcat in locum quem parávi.
20
הנה אנכי שׁלח מלאכי לפניך לשׁמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשׁר הכנתי
20
Behold, I send an Angel before thee, to keep thee in the way, and to bring thee into the place which I have prepared.
20
[not available]
21
הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃
21
πρόσεχε σεαυτῷ καὶ εἰσάκουε αὐτοῦ καὶ μὴ ἀπείθει αὐτῷ · οὐ γὰρ μὴ ὑποστείληταί σε, τὸ γὰρ ὄνομά μού ἐστιν ἐπ᾽ αὐτῷ.
21
Obsérva eum, et audi vocem eius, nec contemnéndum putes: quia non dimíttet cum peccáveris, et est nomen meum in illo.
21
השׁמר מפניו ושׁמע בקולו אל תמרי בו כי לא ישׂא לפשׁעכם כי שׁמי בקרבו
21
Beware of him, and obey his voice, provoke him not; for he will not pardon your transgressions: for my name [is] in him.
21
[not available]
22
כִּ֣י אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת אֹ֣יְבֶ֔י־ךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת צֹרְרֶֽי־ךָ׃
22
ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε τῆς ἐμῆς φωνῆς, καὶ ποιήσῃς πάντα ὅσα ἂν ἐντείλωμαί σοι, καὶ φυλάξητε τὴν διαθήκην μου, ἔσεσθέ μοι λαὸς περιούσιος ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν · ἐμὴ γάρ ἐστιν πᾶσα ἡ γῆ, ὑμεῖς δὲ ἔσεσθέ μοι βασίλειον ἱεράτευμα καὶ ἔθνος ἅγιον. ταῦτα τὰ ῥήματα ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ Ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε τῆς φωνῆς μου, καὶ ποιήσητε πάντα ὅσα ἂν εἴπω σοι, ἐχθρεύσω τοῖς ἐχθροῖς σου καὶ ἀντικείσομαι τοῖς ἀντικειμένοις σοι.
22
Quod si audíeris vocem eius, et féceris ómnia quæ loquor, inimícus ero inimícis tuis, et afflígam affligéntes te.
22
כי אם־שׁמע תשׁמעו בקולי ועשׂיתם את כל אשׁר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך
22
But if thou shalt indeed obey his voice, and do all that I speak; then I will be an enemy unto thine enemies, and an adversary unto thine adversaries.
22
[not available]
23
כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל הָֽ־אֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃
23
πορεύσεται γὰρ ὁ ἄγγελός μου ἡγούμενος ὑμῶν, καὶ εἰσάξει σε πρὸς τὸν Ἀμορραῖον καὶ Χετταῖον καὶ Φερεζαῖον καὶ Χαναναῖον καὶ Γεργεσαῖον καὶ Εὑαῖον καὶ Ἰεβουσαῖον, καὶ ἐκτρίψω αὐτούς.
23
Præcedétque te ángelus meus, et introdúcet te ad Amorrhǽum, et Hethǽum, et Pherezǽum, Chananæúmque, et Hevǽum, et Iebusǽum, quos ego cónteram.
23
כי־ילך מלאכי לפניך והביאך אל הכנעני והאמרי והחתי והגרגשׁי והפרזי והחוי והיבוסי והכחדתיו
23
For mine Angel shall go before thee, and bring thee in unto the Amorites, and the Hittites, and the Perizzites, and the Canaanites, [and] the Hivites, and the Jebusites: and I will cut them off.
23
[not available]
24
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃
24
οὐ προσκυνήσεις τοῖς θεοῖς αὐτῶν · οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς · οὐ ποιήσεις κατὰ τὰ ἔργα αὐτῶν, ἀλλὰ καθαιρέσει καθελεῖς καὶ συντρίβων συντρίψεις τὰς στήλας αὐτῶν.
24
Non adorábis deos eórum, nec coles eos: non fácies ópera eórum, sed déstrues eos, et confrínges státuas eórum.
24
לא תשׁתחוי לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשׂה כמעשׂיהם כי הרס תהרסם ושׁבר תשׁבר מצבתיהם
24
Thou shalt not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their works: but thou shalt utterly overthrow them, and quite break down their images.
24
[not available]
25
וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת לַחְמְ־ךָ֖ וְאֶת מֵימֶ֑י־ךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃
25
καὶ λατρεύσεις Κυρίῳ τῷ θεῷ σου, καὶ εὐλογήσω τὸν ἄρτον σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ὕδωρ σου, καὶ ἀποστρέψω μαλακίαν ἀφ᾽ ὑμῶν.
25
Servietísque Dómino Deo vestro, ut benedícam pánibus tuis et aquis, et áuferam infirmitátem de médio tui.
25
ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך
25
And ye shall serve the LORD your God, and he shall bless thy bread, and thy water; and I will take sickness away from the midst of thee.
25
[not available]
26
לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃
26
οὐκ ἔσται ἄγονος οὐδὲ στεῖρα ἐπὶ τῆς γῆς σου · τὸν ἀριθμὸν τῶν ἡμερῶν σου ἀναπληρώσω.
26
Non erit infœcúnda, nec stérilis in terra tua: númerum diérum tuórum implébo.
26
ולא תהיה משׁכלה ועקרה בארצך את־מספר ימיך אמלא
26
There shall nothing cast their young, nor be barren, in thy land: the number of thy days I will fulfil.
26
[not available]
27
אֶת אֵֽימָתִ־י֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כָּל הָ־עָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כָּל אֹיְבֶ֛י־ךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃
27
καὶ τὸν φόβον ἀποστελῶ ἡγούμενόν σου, καὶ ἐκστήσω πάντα τὰ ἔθνη εἰς οὓς σὺ εἰσπορεύῃ εἰς αὐτούς, καὶ δώσω πάντας τοὺς ὑπεναντίους σου φυγάδας.
27
Terrórem meum mittam in præcúrsum tuum, et occídam omnem pópulum, ad quem ingrediéris: cunctorúmque inimicórum tuórum coram te terga vertam:
27
את אימתי אשׁלח לפניך והמתי את־כל העם אשׁר תבוא בהן ונתתי את־כל איביך אליך ערף
27
I will send my fear before thee, and will destroy all the people to whom thou shalt come, and I will make all thine enemies turn their backs unto thee.
27
[not available]
28
וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת הַ־צִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת הַ־חִוִּ֧י אֶת הַֽ־כְּנַעֲנִ֛י וְאֶת הַ־חִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃
28
καὶ ἀποστελῶ τὰς σφηκίας προτέρας σου, καὶ ἐκβαλεῖς τοὺς Ἀμορραίους καὶ Εὑαίους καὶ Χαναναίους καὶ τοὺς Χετταίους ἀπὸ σοῦ.
28
emíttens crabrónes prius, qui fugábunt Hevǽum, et Chananǽum, et Hethǽum, ántequam intróeas.
28
ושׁלחתי את הצרעה לפניך וגרשׁה את הכנעני ואת האמרי ואת החתי ואת הגרגשׁי ואת הפרזי ואת החוי ואת היבוסי מלפניך
28
And I will send hornets before thee, which shall drive out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee.
28
[not available]
29
לֹ֧א אֲגָרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־תִּהְיֶ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
29
οὐκ ἐκβαλῶ αὐτοὺς ἐν ἐνιαυτῷ ἑνί, ἵνα μὴ γένηται ἡ γῆ ἔρημος καὶ πολλὰ γένηται ἐπὶ σὲ τὰ θηρία τῆς γῆς ·
29
Non eíciam eos a fácie tua anno uno: ne terra in solitúdinem redigátur, et crescant contra te béstiæ.
29
לא אגרשׁנו מפניך בשׁנה אחת פן־תהיה הארץ שׁממה ורבה עליך חית השׂדה
29
I will not drive them out from before thee in one year; lest the land become desolate, and the beast of the field multiply against thee.
29
4Q22 · 26
[אגר]ש##׳נ?ו מ#[פני׳ך בשנה אחת פן־תהיה הארץ שממה ורבה עלי׳ך חית] [השד]ה ׃
30
מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת הָ־אָֽרֶץ׃
30
κατὰ μικρὸν ἐκβαλῶ αὐτοὺς ἀπὸ σοῦ, ἕως ἂν αὐξηθῇς καὶ κληρονομήσῃς τὴν γῆν.
30
Paulátim expéllam eos de conspéctu tuo, donec augeáris, et possídeas terram.
30
מעט מעט אגרשׁנו מפניך עד אשׁר תפרה ונחלת את הארץ
30
By little and little I will drive them out from before thee, until thou be increased, and inherit the land.
30
4Q22 · 26
מעט#[ מעט אגרש׳נו מפני׳ך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ׃
31
וְשַׁתִּ֣י אֶת גְּבֻלְ־ךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד הַ־נָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃
31
καὶ θήσω τὰ ὅριά σου ἀπὸ τῆς ἐρυθρᾶς θαλάσσης ἕως τῆς θαλάσσης τῆς Φυλιστιείμ, καὶ ἀπὸ τῆς ἐρήμου ἕως τοῦ μεγάλου ποταμοῦ Εὐφράτου · καὶ παραδώσω εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν τοὺς ἐνκαθημένους ἐν τῇ γῇ, καὶ ἐκβαλῶ αὐτοὺς ἀπὸ σοῦ.
31
Ponam autem términos tuos a mari Rubro usque ad mare Palæstinórum, et a desérto usque ad flúvium: tradam in mánibus vestris habitatóres terræ, et eíciam eos de conspéctu vestro.
31
ושׁתי את גבולך מים־סוף ועד־ים פלשׁתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישׁבי הארץ וגרשׁתים מפניך
31
And I will set thy bounds from the Red sea even unto the sea of the Philistines, and from the desert unto the river: for I will deliver the inhabitants of the land into your hand; and thou shalt drive them out before thee.
31
4Q22 · 26
[וש]מ##ת#י את[ גבל׳ך מים־סוף ועד־ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן] [ב]יד׳כם א[ת ישבי הארץ וגרשת׳מו מפני׳ך ׃ ε ε
32
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
32
οὐ συνκαταθήσῃ αὐτοῖς καὶ τοῖς θεοῖς αὐτῶν διαθήκην ·
32
Non iníbis cum eis fœdus, nec cum diis eórum.
32
לא־תכרת להם ולאלהיהם ברית
32
Thou shalt make no covenant with them, nor with their gods.
32
[not available]
33
לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת אֱלֹ֣הֵי־הֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ פ
33
καὶ οὐκ ἐνκαθήσονται ἐν τῇ γῇ σου, ἵνα μὴ ἁμαρτεῖν σε ποιήσωσιν πρὸς μέ · ἐὰν γὰρ δουλεύσῃς τοῖς θεοῖς αὐτῶν, οὗτοι ἔσονταί σοι πρόσκομμα.
33
Non hábitent in terra tua, ne forte peccáre te fáciant in me, si servíeris diis eórum: quod tibi certe erit in scándalum.
33
לא ישׁבו בארצך פן־יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיו לך למוקשׁ
33
They shall not dwell in thy land, lest they make thee sin against me: for if thou serve their gods, it will surely be a snare unto thee.
33
[not available]
