THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
ה֥וֹי הַחֹֽקְקִ֖ים חִקְקֵי־אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃
1
Οὐαὶ τοῖς γράφουσιν πονηρίαν · γράφοντες γὰρ πονηρίαν γράφουσιν,
1
Væ qui condunt leges iníquas: et scribéntes iniustítiam scripsérunt:
1
[not available]
1
Woe unto them that decree unrighteous decrees, and that write grievousness [which] they have prescribed;
1
1Qisaa · 9
הוי חוקקים חוקקי און ומכתבים עמל כתבו ׃
2📜
לְהַטּ֤וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִהְי֤וֹת אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת־יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּ׃
2
ἐκκλίνοντες κρίσιν πτωχῶν, ἁρπάζοντες κρίμα πενήτων τοῦ λαοῦ μου, ὥστε εἶναι αὐτοῖς χήραν εἰς ἁρπαγὴν καὶ ὀρφανὸν εἰς προνομήν.
2
ut opprímerent in iudício páuperes, et vim fácerent causæ humílium pópuli mei: ut essent víduæ præda eórum, et pupíllos diríperent.
2
[not available]
2
To turn aside the needy from judgment, and to take away the right from the poor of my people, that widows may be their prey, and [that] they may rob the fatherless!
2
1Qisaa · 9
להטות מדין דלים ולגזול משפט עניי עמ׳י להיות אלמנות שלל׳ם ואת־יתומים יבוזו ׃
3📜
וּמַֽה־תַּעֲשׂוּ֙ לְי֣וֹם פְּקֻדָּ֔ה וּלְשׁוֹאָ֖ה מִמֶּרְחָ֣ק תָּב֑וֹא עַל־מִי֙ תָּנ֣וּסוּ לְעֶזְרָ֔ה וְאָ֥נָה תַעַזְב֖וּ כְּבוֹדְכֶֽם׃
3
καὶ τί ποιήσουσιν τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐπισκοπῆς; ἡ γὰρ θλίψις ὑμῖν πόρρωθεν ἥξει · καὶ πρὸς τίνα καταφεύξεσθε τοῦ βοηθηθῆναι; καὶ ποῦ καταλείψετε τὴν δόξαν ὑμῶν
3
Quid faciétis in die visitatiónis, et calamitátis de longe veniéntis? ad cuius confugiétis auxílium? et ubi derelinquétis glóriam vestram,
3
[not available]
3
And what will ye do in the day of visitation, and in the desolation [which] shall come from far? to whom will ye flee for help? and where will ye leave your glory?
3
1Qisaa · 9
ומה־תעשו ליום פקודה ולשאה ממרחק תבוא על־מי תנוסו לעזרה ואנ׳ה תעזובו כבוד׳כם ׃
4📜
בִּלְתִּ֤י כָרַע֙ תַּ֣חַת אַסִּ֔יר וְתַ֥חַת הֲרוּגִ֖ים יִפֹּ֑לוּ בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ ס
4
τοῦ μὴ ἐμπεσεῖν εἰς ἀπαγωγήν; ἐπὶ πᾶσι τούτοις οὐκ ἀπεστράφη ἡ ὀργή, ἀλλ᾽ ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή.
4
ne incurvémini sub vínculo, et cum interféctis cadátis? Super ómnibus his non est avérsus furor eius, sed adhuc manus eius exténta.
4
[not available]
4
Without me they shall bow down under the prisoners, and they shall fall under the slain. For all this his anger is not turned away, but his hand [is] stretched out still.
4
1Qisaa · 9
בלתי כרע תחת אסור ותחת הרו?גים יפלו ובכול זואת לוא שב אפ׳ו ועוד יד׳יו נטויה ׃
5📜
ה֥וֹי אַשּׁ֖וּר שֵׁ֣בֶט אַפִּ֑י וּמַטֶּה־ה֥וּא בְיָדָ֖ם זַעְמִֽי׃
5
Οὐαὶ Ἀσσυρίοις, ἡ ῥάβδος τοῦ θυμοῦ μου καὶ ἡ ὀργή ἐστιν ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν.
5
Væ Assur, virga furóris mei et báculus ipse est, in manu eórum indignátio mea.
5
[not available]
5
O Assyrian, the rod of mine anger, and the staff in their hand is mine indignation.
5
1Qisaa · 9
הוי אשור שבט אפ׳י ומטה־הוא ביד׳ם זעמ׳י ׃
6📜
בְּג֤וֹי חָנֵף֙ אֲשַׁלְּחֶ֔נּוּ וְעַל־עַ֥ם עֶבְרָתִ֖י אֲצַוֶּ֑נּוּ לִשְׁלֹ֤ל שָׁלָל֙ וְלָבֹ֣ז בַּ֔ז ולשימו מִרְמָ֖ס כְּחֹ֥מֶר חוּצֽוֹת׃
6
τὴν ὀργήν μου εἰς ἔθνος ἄνομον ἀποστελῶ, καὶ τῷ ἐμῷ λαῷ συντάξω ποιῆσαι σκῦλα καὶ προνομήν, καὶ καταπατεῖν τὰς πόλεις καὶ θεῖναι αὐτὰς εἰς κονιορτόν.
6
Ad gentem fallácem mittam eum, et contra pópulum furóris mei mandábo illi, ut áuferat spólia, et dirípiat prædam, et ponat illum in conculcatiónem quasi lutum plateárum.
6
[not available]
6
I will send him against an hypocritical nation, and against the people of my wrath will I give him a charge, to take the spoil, and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.
6
1Qisaa · 9
בגוי חנפ אשלח׳נו ועל עמ עברת׳י אצו׳נו לשלול שלל ולבז בז ולשום מרמס כחמר חוצות ׃
7📜
וְהוּא֙ לֹא־כֵ֣ן יְדַמֶּ֔ה וּלְבָב֖וֹ לֹא־כֵ֣ן יַחְשֹׁ֑ב כִּ֚י לְהַשְׁמִ֣יד בִּלְבָב֔וֹ וּלְהַכְרִ֥ית גּוֹיִ֖ם לֹ֥א מְעָֽט׃
7
αὐτὸς δὲ οὐχ οὕτως ἐνεθυμήθη, καὶ τῇ ψυχῇ οὐχ οὕτως λελόγισται · ἀλλὰ ἀπαλλάξει ὁ νοῦς αὐτοῦ, καὶ τοῦ ἔθνη ἐξολοθρεῦσαι οὐκ ὀλίγα.
7
Ipse autem non sic arbitrábitur, et cor eius non ita existimábit: sed ad conteréndum erit cor eius, et ad interneciónem géntium non paucárum.
7
[not available]
7
Howbeit he meaneth not so, neither doth his heart think so; but [it is] in his heart to destroy and cut off nations not a few.
7
1Qisaa · 9
והוא לוא כן ידמה ולבב׳ו לוא כן יחשוב כיא להשמיד בלבב׳ו ולהכרית גואים לוא מעט ׃
8📜
כִּ֖י יֹאמַ֑ר הֲלֹ֥א שָׂרַ֛י יַחְדָּ֖ו מְלָכִֽים׃
8
καὶ ἐὰν εἴπωσιν αὐτῷ Σὺ μόνος εἶ ἄρχων,
8
Dicet enim:
8
[not available]
8
For he saith, [Are] not my princes altogether kings?
8
1Qisaa · 9
כיא יואמר הלוא שר׳י יחדו מלכים ׃
9📜
הֲלֹ֥א כְּכַרְכְּמִ֖ישׁ כַּלְנ֑וֹ אִם־לֹ֤א כְאַרְפַּד֙ חֲמָ֔ת אִם־לֹ֥א כְדַמֶּ֖שֶׂק שֹׁמְרֽוֹן׃
9
καὶ ἐρεῖ Οὐκ ἔλαβον τὴν χώραν τὴν ἐπάνω Βαβυλῶνος καὶ Χαλαννή, οὗ ὁ πύργος ᾠκοδομήθη; καὶ ἔλαβον Ἀραβίαν καὶ Δαμασκὸν καὶ Σαμάρειαν ·
9
Numquid non príncipes mei simul reges sunt? numquid non ut Chárcamis, sic Cálano? et ut Arphad, sic Emath? numquid non ut Damáscus, sic Samaría?
9
[not available]
9
[Is] not Calno as Carchemish? [is] not Hamath as Arpad? [is] not Samaria as Damascus?
9
1Qisaa · 9
הלוא ככרכמיש כלנו אמ לוא כארפד ח##מת אמ לוא כדרמשק שומרון ׃
10📜
כַּאֲשֶׁר֙ מָצְאָ֣ה יָדִ֔י לְמַמְלְכֹ֖ת הָאֱלִ֑יל וּפְסִ֣ילֵיהֶ֔ם מִירֽוּשָׁלִַ֖ם וּמִשֹּׁמְרֽוֹן׃
10
ὃν τρόπον ταύτας ἔλαβον, καὶ πάσας τὰς ἀρχὰς λήμψομαι. ὀλολύξατε, τὰ γλυπτὰ ἐν Ἰερουσαλὴμ καὶ ἐν Σαμαρείᾳ ·
10
Quómodo invénit manus mea regna idóli, sic et simulácra eórum de Ierúsalem, et de Samaría.
10
[not available]
10
As my hand hath found the kingdoms of the idols, and whose graven images did excel them of Jerusalem and of Samaria;
10
1Qisaa · 9
כאשר מצאה יד׳י לממלכות האלילים ופסילי׳הם מירושלים ומשומרון ׃
11📜
הֲלֹ֗א כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי לְשֹׁמְר֖וֹן וְלֶאֱלִילֶ֑יהָ כֵּ֛ן אֶעֱשֶׂ֥ה לִירוּשָׁלִַ֖ם וְלַעֲצַבֶּֽיהָ׃ ס
11
ὃν τρόπον γὰρ ἐποίησα Σαμαρείᾳ καὶ τοῖς χειροποιήτοις αὐτῆς, οὕτως ποιήσω καὶ Ἰερουσαλὴμ καὶ τοῖς εἰδώλοις αὐτῆς.
11
Numquid non sicut feci Samaríæ et idólis eius, sic fáciam Ierúsalem, et simulácris eius?
11
[not available]
11
Shall I not, as I have done unto Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?
11
1Qisaa · 9
הלוא כאשר ע#שיתי לשומרון ולאלי?לי׳ה כן אעשה לירושלים ולעצבי׳ה ׃
12📜
וְהָיָ֗ה כִּֽי־יְבַצַּ֤ע אֲדֹנָי֙ אֶת־כָּל מַֽעֲשֵׂ֔־הוּ בְּהַ֥ר צִיּ֖וֹן וּבִירוּשָׁלִָ֑ם אֶפְקֹ֗ד עַל־פְּרִי־גֹ֨דֶל֙ לְבַ֣ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֔וּר וְעַל־תִּפְאֶ֖רֶת ר֥וּם עֵינָֽיו׃
12
Καὶ ἔσται ὅταν συντελέσῃ Κύριος πάντα ποιῶν ἐν τῷ ὄρει Σειὼν καὶ Ἰερουσαλήμ, ἐπάξει ἐπὶ τὸν νοῦν τὸν μέγαν, ἐπὶ τὸν ἄρχοντα τῶν Ἀσσυρίων, καὶ ἐπὶ τὸ ὕψος τῆς δόξης τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ.
12
Et erit, cum impléverit Dóminus cuncta ópera sua in monte Sion et in Ierúsalem, visitábo super fructum magnífici cordis regis Assur, et super glóriam altitúdinis oculórum eius.
12
[not available]
12
Wherefore it shall come to pass, [that] when the Lord hath performed his whole work upon mount Zion and on Jerusalem, I will punish the fruit of the stout heart of the king of Assyria, and the glory of his high looks.
12
1Qisaa · 9
כי־יבצע אדוני את כול מעשו?׳הי בהר ציון ובירושלים אפקוד על־פרי גודל לבב מלך־אשור ועל־תפארת רום עיני׳ו ׃
13📜
כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחָכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר ׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים ועתידתיהם שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּאבִּ֖יר יוֹשְׁבִֽים׃
13
εἶπεν γάρ Ἐν τῇ ἰσχύι ποιήσω, καὶ ἐν τῇ σοφίᾳ τῆς συνέσεως ἀφελῶ ὅρια ἐθνῶν, καὶ τὴν ἰσχὺν αὐτῶν προνομεύσω ·
13
Dixit enim: In fortitúdine manus meæ feci, et in sapiéntia mea intelléxi: et ábstuli términes populórum, et príncipes eórum deprædátus sum, et detráxi quasi potens in sublími residéntes.
13
[not available]
13
For he saith, By the strength of my hand I have done [it], and by my wisdom; for I am prudent: and I have removed the bounds of the people, and have robbed their treasures, and I have put down the inhabitants like a valiant [man]:
13
1Qisaa · 9
כי יואמר בכוח יד׳י עשיתי ובחכמת׳י כ##י? נ?בו?נות##י ו?אס(^ י ^)ר גבלות עמים ועתידותי׳המה ש#ו#?שיתי ואור#יד ? יוש]ב##ים ׃
14📜
וַתִּמְצָ֨א כַקֵּ֤ן ׀ יָדִי֙ לְחֵ֣יל הָֽעַמִּ֔ים וְכֶאֱסֹף֙ בֵּיצִ֣ים עֲזֻב֔וֹת כָּל הָ־אָ֖רֶץ אֲנִ֣י אָסָ֑פְתִּי וְלֹ֤א הָיָה֙ נֹדֵ֣ד כָּנָ֔ף וּפֹצֶ֥ה פֶ֖ה וּמְצַפְצֵֽף׃
14
καὶ σείσω πόλεις κατοικουμένας, καὶ τὴν οἰκουμένην ὅλην καταλήμψομαι τῇ χειρὶ ὡς νοσσιάν, καὶ ὡς καταλελιμμένα ὠὰ ἀρῶ · καὶ οὐκ ἔστιν ὃς διαφεύξεταί με ἢ ἀντείπῃ μοι.
14
Et invénit quasi nidum manus mea fortitúdinem populórum: et sicut colligúntur ova, quæ derelícta sunt, sic univérsam terram ego congregávi: et non fuit qui movéret pennam, et aperíret os, et ganníret.
14
[not available]
14
And my hand hath found as a nest the riches of the people: and as one gathereth eggs [that are] left, have I gathered all the earth; and there was none that moved the wing, or opened the mouth, or peeped.
14
1Qisaa · 10, 9
ומצפצף ׃ ותמצא כקן יד׳י לחיל העמים וכ#אסוף בצים [עזבות כול הא]ר#ץ אני אספתי ולוא היה נודד כנפ ופוצה פה
15📜
הֲיִתְפָּאֵר֙ הַגַּרְזֶ֔ן עַ֖ל הַחֹצֵ֣ב בּ֑וֹ אִם־יִתְגַּדֵּ֤ל הַמַּשּׂוֹר֙ עַל מְנִיפ֔־וֹ כְּהָנִ֥יף שֵׁ֨בֶט֙ וְאֶת מְרִימָ֔י־ו כְּהָרִ֥ים מַטֶּ֖ה לֹא־עֵֽץ׃
15
μὴ δοξασθήσεται ἀξίνη ἄνευ τοῦ κόπτοντος ἐν αὐτῇ; ἢ ὑψωθήσεται πρίων ἄνευ τοῦ ἕλκοντος αὐτόν; ὡς ἄν τις ἄρῃ ῥάβδον ἢ ξύλον, καὶ οὐχ οὕτως;
15
Numquid gloriábitur secúris contra eum, qui secat in ea? aut exaltábitur serra contra eum a quo tráhitur? Quómodo si elevétur virga contra elevántem se, et exaltétur báculus, qui útique lignum est.
15
[not available]
15
Shall the axe boast itself against him that heweth therewith? [or] shall the saw magnify itself against him that shaketh it? as if the rod should shake [itself] against them that lift it up, [or] as if the staff should lift up [itself, as if it were] no wood.
15
1Q8 · 5a
[כהניף שבט את מרימי׳ו כהרים מטה לא־עץ ׃
16📜
לָ֠כֵן יְשַׁלַּ֨ח הָאָד֜וֹן יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת בְּמִשְׁמַנָּ֖יו רָז֑וֹן וְתַ֧חַת כְּבֹד֛וֹ יֵקַ֥ד יְקֹ֖ד כִּיק֥וֹד אֵֽשׁ׃
16
ἀλλὰ ἀποστελεῖ Κύριος σαβαὼθ εἰς τὴν σὴν τιμὴν ἀτιμίαν, καὶ εἰς τὴν σὴν δόξαν πῦρ καιόμενον καυθήσεται ·
16
Propter hoc mittet dominátor Dóminus exercítuum in pínguibus eius tenuitátem: et subtus glóriam eius succénsa ardébit quasi combústio ignis.
16
[not available]
16
Therefore shall the Lord, the Lord of hosts, send among his fat ones leanness; and under his glory he shall kindle a burning like the burning of a fire.
16
1Q8 · 5a
לכן ישלח האדון י]הוה## [צבאות במשמני׳ו רזון ותחת כבד׳ו יקד יקד כיקוד אש ׃
17📜
וְהָיָ֤ה אֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֙ לְאֵ֔שׁ וּקְדוֹשׁ֖וֹ לְלֶהָבָ֑ה וּבָעֲרָ֗ה וְאָֽכְלָ֛ה שִׁית֥וֹ וּשְׁמִיר֖וֹ בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃
17
καὶ ἔσται τὸ φῶς τοῦ Ἰσραὴλ εἰς πῦρ, καὶ ἁγιάσει αὐτὸν ἐν πυρὶ καιομένῳ, καὶ φάγεται ὡσεὶ χόρτον τὴν ὕλην.
17
Et erit lumen Israel in igne, et Sanctus eius in flamma: et succendétur, et devorábitur spina eius et vepres in die una.
17
[not available]
17
And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame: and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day;
17
1Q8 · 5a
והיה ]א##ור־ישראל [לאש וקדוש׳ו ללהבה ובערה ואכלה שית׳ו ושמיר׳ו ביום אחד ׃
18📜
וּכְב֤וֹד יַעְרוֹ֙ וְכַרְמִלּ֔וֹ מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃
18
τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀποσβεσθήσεται τὰ ὄρη καὶ οἱ βουνοὶ καὶ οἱ δρυμοί, καὶ καταφάγεται ἀπὸ ψυχῆς ἕως σαρκῶν · καὶ ἔσται ὁ φεύγων ὡς ὁ φεύγων ἀπὸ φλογὸς καιομένης ·
18
Et glória saltus eius, et carméli eius, ab ánima usque ad carnem consumétur, et erit terróre prófugus.
18
[not available]
18
And shall consume the glory of his forest, and of his fruitful field, both soul and body: and they shall be as when a standardbearer fainteth.
18
1Q8 · 5a
וכבו]ד## יער׳ו וכרמל׳ו [מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס ׃
19📜
וּשְׁאָ֥ר עֵ֛ץ יַעְר֖וֹ מִסְפָּ֣ר יִֽהְי֑וּ וְנַ֖עַר יִכְתְּבֵֽם׃ פ
19
καὶ οἱ καταλειφθέντες ἀπ᾽ αὐτῶν ἔσονται ἀριθμός, καὶ παιδίον γράψει αὐτούς.
19
Et relíquiæ ligni saltus eius præ paucitáte numerabúntur, et puer scribet eos.
19
[not available]
19
And the rest of the trees of his forest shall be few, that a child may write them.
19
1Q8 · 5a
ושאר עץ יער׳ו מספר י]ה##יו ונער [יכתב׳ם ׃
20📜
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹֽא־יוֹסִ֨יף ע֜וֹד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל מַכֵּ֑־הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּאֱמֶֽת׃
20
Καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ οὐκέτι προστεθήσεται τὸ καταλειφθὲν Ἰσραήλ, καὶ οἱ σωθέντες τοῦ Ἰακὼβ οὐκέτι μὴ πεποιθότες ὦσιν ἐπὶ τοὺς ἀδικήσαντας αὐτούς, ἀλλὰ ἔσονται πεποιθότες ἐπὶ τὸν θεὸν τὸν ἃγιον τοῦ Ἰσραὴλ τῇ ἀληθείᾳ.
20
Et erit in die illa: non adíciet resíduum Israel, et hi, qui fúgerint de domo Iacob, inníti super eo, qui pércutit eos: sed innitétur super Dóminum sanctum Israel in veritáte.
20
[not available]
20
And it shall come to pass in that day, [that] the remnant of Israel, and such as are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.
20
1Q8 · 5a
ε ] # # [ ] # # [ ] # ׃
21📜
שְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּב שְׁאָ֣ר יַעֲקֹ֑ב אֶל־אֵ֖ל גִּבּֽוֹר׃
21
καὶ ἔσται τὸ καταλειφθὲν τοῦ Ἰακὼβ ἐπὶ θεὸν ἰσχύοντα.
21
Relíquiæ converténtur, relíquiæ, inquam, Iacob ad Deum fortem.
21
[not available]
21
The remnant shall return, [even] the remnant of Jacob, unto the mighty God.
21
1Qisaa · 10
שאר ישוב שאר יעקוב אל־אל גבור ׃
22📜
כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה עַמְּךָ֤ יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם שְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בּ֑וֹ כִּלָּי֥וֹן חָר֖וּץ שׁוֹטֵ֥ף צְדָקָֽה׃
22
καὶ ἐὰν γένηται ὁ λαὸς Ἰσραὴλ ὡς ἡ ἄμμος τῆς θαλάσσης, τὸ κατάλιμμα αὐτῶν σωθήσεται · λόγον συντελῶν καὶ συντέμνων ἐν δικαιοσύνῃ,
22
Si enim fúerit pópulus tuus Israel quasi aréna maris, relíquiæ converténtur ex eo: consummátio abbreviáta inundábit iustítiam.
22
[not available]
22
For though thy people Israel be as the sand of the sea, [yet] a remnant of them shall return: the consumption decreed shall overflow with righteousness.
22
1Qisaa · 10
כיא אמ יהיה עמ׳ך ישראל כחול הים שאר ישוב ב׳ו כליון חרוץ שוטף צדקה ׃
23📜
כִּ֥י כָלָ֖ה וְנֶחֱרָצָ֑ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת עֹשֶׂ֖ה בְּקֶ֥רֶב כָּל הָ־אָֽרֶץ׃ ס
23
ὅτι λόγον συντετμημένον ποιήσει Κύριος ἐν τῇ οἰκουμένῃ ὅλῃ.
23
Consummatiónem enim et abbreviatiónem Dóminus Deus exercítuum fáciet in médio omnis terræ.
23
[not available]
23
For the Lord GOD of hosts shall make a consumption, even determined, in the midst of all the land.
23
1Qisaa · 10
אדוני יהוה צבאות עושה בקרב כול הארץ ׃ כי כלה ונחרצה
24📜
לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת אַל־תִּירָ֥א עַמִּ֛י יֹשֵׁ֥ב צִיּ֖וֹן מֵֽאַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֣בֶט יַכֶּ֔כָּה וּמַטֵּ֥הוּ יִשָּֽׂא עָלֶ֖י־ךָ בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם׃
24
Διὰ τοῦτο τάδε λέγει Κύριος σαβαώθ Μὴ φοβοῦ, ὁ λαός μου, οἱ κατοικοῦντες ἐν Σειών, ἀπὸ Ἀσσυρίων, ὅτι ἐν ῥάβδῳ πατάξει σε · πληγὴν γὰρ ἐπάγω ἐπὶ σέ, τοῦ ἰδεῖν ὁδὸν Αἰγύπτου.
24
Propter hoc, hæc dicit Dóminus Deus exercítuum: Noli timére pópulus meus habitátor Sion, ab Assur: in virga percútiet te, et báculum suum levábit super te in via Ægýpti.
24
[not available]
24
Therefore thus saith the Lord GOD of hosts, O my people that dwellest in Zion, be not afraid of the Assyrian: he shall smite thee with a rod, and shall lift up his staff against thee, after the manner of Egypt.
24
1Qisaa · 10
לכן כוה אמר אדוני יהוה צבאות אל־תירא עמ׳י יושב ציון מאשור משבט יכ׳כה ומט׳ו ישא עלי׳ך בדרך מצ#רים ׃
25📜
כִּי־ע֖וֹד מְעַ֣ט מִזְעָ֑ר וְכָ֣לָה זַ֔עַם וְאַפִּ֖י עַל תַּבְלִיתָֽ־ם׃
25
ἔτι γὰρ μικρὸν καὶ παύσεται ἡ ὀργή, ὁ δὲ θυμός μου ἐπὶ τὴν βουλὴν αὐτῶν ·
25
Adhuc enim páululum modicúmque, et consummábitur indignátio et furor meus super scelus eórum.
25
[not available]
25
For yet a very little while, and the indignation shall cease, and mine anger in their destruction.
25
1Qisaa · 10
כי־עוד מעט מזער וכלה זעמ ואפ׳י על תבלות׳ם ׃
26📜
וְעוֹרֵ֨ר עָלָ֜יו יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שׁ֔וֹט כְּמַכַּ֥ת מִדְיָ֖ן בְּצ֣וּר עוֹרֵ֑ב וּמַטֵּ֨הוּ֙ עַל הַ־יָּ֔ם וּנְשָׂא֖וֹ בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם׃
26
καὶ ἐγερεῖ ὁ θεὸς ἐπ᾽ αὐτοὺς κατὰ τὴν πληγὴν Μαδιὰμ ἐν τόπῳ θλίψεως, καὶ ὁ θυμὸς αὐτοῦ τῇ ὁδῷ τῇ κατὰ θάλασσαν, εἰς τὴν ὁδὸν τὴν κατ᾽ Αἴγυπτον.
26
Et suscitábit super eum Dóminus exercítuum flagéllum, iuxta plagam Mádian in petra Oreb: et virgam suam super mare, et levábit eam in via Ægýpti.
26
[not available]
26
And the LORD of hosts shall stir up a scourge for him according to the slaughter of Midian at the rock of Oreb: and [as] his rod [was] upon the sea, so shall he lift it up after the manner of Egypt.
26
1Qisaa · 10
ויעיר עלי׳ו יהוה צבאות שוט כמכת# מדין בצור עורב ומט׳הו על הים ונשא׳ו בדרך מצרים ׃
27📜
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָס֤וּר סֻבֳּלוֹ֙ מֵעַ֣ל שִׁכְמֶ֔ךָ וְעֻלּ֖וֹ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֑ךָ וְחֻבַּ֥ל עֹ֖ל מִפְּנֵי־שָֽׁמֶן׃
27
καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀφαιρεθήσεται ὁ ζυγὸς αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ὤμου σου, καὶ ὁ φόβος αὐτοῦ ἀπὸ σοῦ, καὶ καταφθαρήσεται ὁ ζυγὸς ἀπὸ τῶν ὤμων ὑμῶν.
27
Et erit in die illa: auferétur onus eius de húmero tuo et iugum eius de collo tuo, et computréscet iugum a fácie ólei.
27
[not available]
27
And it shall come to pass in that day, [that] his burden shall be taken away from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall be destroyed because of the anointing.
27
1Qisaa · 10
והיה ביום ההוא יסור סבל׳ו מעל שכמ׳ך וע##ו?ל׳ו מעל צואר׳ך וחבל עול מפני־שמן ׃
28📜
בָּ֥א עַל־עַיַּ֖ת עָבַ֣ר בְּמִגְר֑וֹן לְמִכְמָ֖שׂ יַפְקִ֥יד כֵּלָֽיו׃
28
ἥξει γὰρ εἰς τὴν πόλιν Ἀγγαί,
28
Véniet in Aiath, transíbit in Magron, apud Machmas commendábit vasa sua.
28
[not available]
28
He is come to Aiath, he is passed to Migron; at Michmash he hath laid up his carriages:
28
1Qisaa · 10
בא על עי(^ ת ^)׳ה עבר במגרון למכמש יפקוד כלי׳ו ׃
29📜
עָֽבְרוּ֙ מַעְבָּרָ֔ה גֶּ֖בַע מָל֣וֹן לָ֑נוּ חָֽרְדָה֙ הָֽרָמָ֔ה גִּבְעַ֥ת שָׁא֖וּל נָֽסָה׃
29
καὶ παρελεύσεται εἰς Μαγεδώ, καὶ ἐν Μαχμὰς θήσει τὰ σκεύη αὐτοῦ · καὶ παρελεύσεται φάραγγα καὶ ἥξει εἰς Ἀγγαί, φόβος λήμψεται Ῥαμὰ πόλιν Σαούλ. φεύξεται
29
Transiérunt cursim Gaba sedes nostra: obstúpuit Rama, Gábaath Saulis fugit.
29
[not available]
29
They are gone over the passage: they have taken up their lodging at Geba; Ramah is afraid; Gibeah of Saul is fled.
29
1Qisaa · 10
עבר במעברה גבע מלון ל׳נו חרדה הרמה גבעת שאול נסה ׃
30📜
צַהֲלִ֥י קוֹלֵ֖ךְ בַּת־גַּלִּ֑ים הַקְשִׁ֥יבִי לַ֖יְשָׁה עֲנִיָּ֥ה עֲנָתֽוֹת׃
30
ἡ θυγάτηρ Γαλείμ, ἐπακούσεται ἐν Σά, ἐπακούσεται ἐν Ἀναθώθ ·
30
Hinni voce tua fília Gallim, atténde Láisa, paupércula Anathoth.
30
[not available]
30
Lift up thy voice, O daughter of Gallim: cause it to be heard unto Laish, O poor Anathoth.
30
1Qisaa · 10
צהלי קול׳ך בת־גלים הקשיבי ליש עניה ענתות ׃
31📜
נָדְדָ֖ה מַדְמֵנָ֑ה יֹשְׁבֵ֥י הַגֵּבִ֖ים הֵעִֽיזוּ׃
31
καὶ ἐξέστη Μαδεβηνὰ καὶ οἱ κατοικοῦντες Γιββείρ.
31
Migrávit Medeména: habitatóres Gabim confortámini.
31
[not available]
31
Madmenah is removed; the inhabitants of Gebim gather themselves to flee.
31
1Qisaa · 10
נדדה מרמנה יושבי (^ ה ^)גבים העיזו ׃
32📜
ע֥וֹד הַיּ֖וֹם בְּנֹ֣ב לַֽעֲמֹ֑ד יְנֹפֵ֤ף יָדוֹ֙ הַ֣ר בית־צִיּ֔וֹן גִּבְעַ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
32
παρακαλεῖτε σήμερον ἐν ὁδῷ τοῦ μεῖναι, τῇ χειρὶ παρακαλεῖτε τὸ ὄρος τὴν θυγατέρα Σειών, καὶ οἱ βουνοὶ οἱ ἐν Ἰερουσαλήμ.
32
Adhuc dies est, ut in Nobe stetur: agitábit manum suam super montem fíliæ Sion, collem Ierúsalem.
32
[not available]
32
As yet shall he remain at Nob that day: he shall shake his hand [against] the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.
32
1Qisaa · 10
עוד היום בנב לעמוד ינופ יד׳יו הר בת ציון גבעת ירושלים ׃
33📜
הִנֵּ֤ה הָאָדוֹן֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת מְסָעֵ֥ף פֻּארָ֖ה בְּמַעֲרָצָ֑ה וְרָמֵ֤י הַקּוֹמָה֙ גְּדוּעִ֔ים וְהַגְּבֹהִ֖ים יִשְׁפָּֽלוּ׃
33
ἰδοὺ ὁ δεσπότης Κύριος σαβαὼθ συνταράσσει τοὺς ἐνδόξους μετὰ ἰσχύος, καὶ οἱ ὑψηλοὶ τῇ ὕβρει συντριβήσονται, καὶ οἱ ὑψηλοὶ ταπεινωθήσονται,
33
Ecce dominátor Dóminus exercítuum confrínget lagúnculam in terróre: et excélsi statúra succidéntur, et sublímes humiliabúntur.
33
[not available]
33
Behold, the Lord, the LORD of hosts, shall lop the bough with terror: and the high ones of stature [shall be] hewn down, and the haughty shall be humbled.
33
1Qisaa · 10
הנה האדון יהוה צבאות מסעפ פארה במערצה ורמי (^ ה ^)קומה גדועים והגבהים ישפלו ׃
34📜
וְנִקַּ֛ף סִֽבְכֵ֥י הַיַּ֖עַר בַּבַּרְזֶ֑ל וְהַלְּבָנ֖וֹן בְּאַדִּ֥יר יִפּֽוֹל׃ ס
34
καὶ πεσοῦνται ὑψηλοὶ μαχαίρᾳ, ὁ δὲ Λίβανος σὺν τοῖς ὑψηλοῖς πεσεῖται.
34
Et subverténtur condénsa saltus ferro: et Líbanus cum excélsis cadet.
34
[not available]
34
And he shall cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon shall fall by a mighty one.
34
1Qisaa · 10
ונקף סבכ##י היער בברזל והלבנון באדיר יפול ׃
