THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃
1
Οὐαὶ τέκνα ἀποστάται, λέγει Κύριος· ἐποιήσατε βουλὴν οὐ δι᾽ ἐμοῦ, καὶ συνθήκας οὐ διὰ τοῦ πνεύματός μου, προσθεῖναι ἁμαρτίας ἐφ᾽ ἁμαρτίας·
1
Væ fílii desertóres, dicit Dóminus, ut facerétis consílium, et non ex me: et ordirémini telam, et non per spíritum meum, ut adderétis peccátum super peccátum:
1
[not available]
1
Woe to the rebellious children, saith the LORD, that take counsel, but not of me; and that cover with a covering, but not of my spirit, that they may add sin to sin:
1
1Qisaa · 24
הוי בנים סוררים נואמ יהוה לעשות עצה ולוא ממ׳ני ולנסך מסכה ולוא רוח׳י למען ספות חטאת על־חטאת ׃
2📜
הַהֹלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם׃
2
οἱ πορευόμενοι καταβῆναι εἰς Αἴγυπτον, ἐμὲ δὲ οὐκ ἐπερώτησαν, τοῦ βοηθηθῆναι ὑπὸ Φαραὼ καὶ σκεπασθῆναι ὑπὸ Αἰγυπτίων.
2
qui ambulátis ut descendátis in Ægýptum, et os meum non interrogástis, sperántes auxílium in fortitúdine Pharaónis, et habéntes fidúciam in umbra Ægýpti.
2
[not available]
2
That walk to go down into Egypt, and have not asked at my mouth; to strengthen themselves in the strength of Pharaoh, and to trust in the shadow of Egypt!
2
1Qisaa · 24
ההולכים לרד(^ ת ^) מצרים ופ׳י לוא שאלו לעוז במעוז פרעוה ולחסות בצל מצרים ׃
3📜
וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה׃
3
ἔσται γὰρ ὑμῖν σκέπη Φαραὼ εἰς αἰσχύνην, καὶ τοῖς πεποιθόσιν ἐπ᾽ Αἴγυπτον ὄνειδος.
3
Et erit vobis fortitúdo Pharaónis in confusiónem, et fidúcia umbræ Ægýpti in ignomíniam.
3
[not available]
3
Therefore shall the strength of Pharaoh be your shame, and the trust in the shadow of Egypt your confusion.
3
1Qisaa · 24
והיה ל׳כמ מעוז פרעה לבשת והחסות בצל־מצרים ל׳כמה ׃
4📜
כִּֽי־הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ׃
4
ὅτι εἰσὶν ἐν Τάνει ἀρχηγοὶ ἄγγελοι πονηροί·
4
Erant enim in Tani príncipes tui, et núntii tui usque ad Hanes pervenérunt.
4
[not available]
4
For his princes were at Zoan, and his ambassadors came to Hanes.
4
1Qisaa · 24
יגיעו ׃ כי היה בצען שרי׳ו ומלאכי׳ו חנס
5📜
כֹּ֣ל הבאיש עַל־עַ֖ם לֹא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֨זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם לְ־חֶרְפָּֽה׃ ס
5
μάτην κοπιάσουσιν πρὸς λαὸν ὃς οὐκ ὠφελήσει αὐτοὺς εἰς βοήθειαν ἀλλὰ εἰς αἰσχύνην καὶ ὄνειδος.
5
Omnes confúsi sunt super pópulo, qui eis prodésse non pótuit: non fuérunt in auxílium et in áliquam utilitátem, sed in confusiónem et in oppróbrium.
5
[not available]
5
They were all ashamed of a people that could not profit them, nor be an help nor profit, but a shame, and also a reproach.
5
1Qisaa · 24
כלה באש על עמ לוא יועילו ל׳מו לוא לעזרה ולוא תועיל כי לבשת וגמ לחרפה ׃
6📜
מַשָּׂ֖א בַּהֲמ֣וֹת נֶ֑גֶב בְּאֶרֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם אֶפְעֶה֙ וְשָׂרָ֣ף מְעוֹפֵ֔ף יִשְׂאוּ֩ עַל־כֶּ֨תֶף עֲיָרִ֜ים חֵֽילֵהֶ֗ם וְעַל־דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֽוֹצְרֹתָ֔ם עַל־עַ֖ם לֹ֥א יוֹעִֽילוּ׃
6
Ἡ ὅρασις τῶν τετραπόδων τῶν ἐν τῇ ἐρήμῳ. Ἐν τῇ θλίψει καὶ τῇ στενοχωρίᾳ λέων καὶ σκύμνος λέοντος, ἐκεῖθεν καὶ ἀσπίδες καὶ ἔκγονα ἀσπίδων, οἳ ἔφερον ἐπ᾽ ὄνων καὶ καμήλων τὸν πλοῦτον αὐτῶν πρὸς ἔθνος ὃ οὐκ ὠφελήσει αὐτούς.
6
Onus iumentórum austri. In terra tribulatiónis et angústiæ leǽna, et leo ex eis, vípera et régulus volans: portántes super húmeros iumentórum divítias suas, et super gibbum camelórum thesáuros suos, ad pópulum qui eis prodésse non póterit.
6
[not available]
6
The burden of the beasts of the south: into the land of trouble and anguish, from whence come the young and old lion, the viper and fiery flying serpent, they will carry their riches upon the shoulders of young asses, and their treasures upon the bunches of camels, to a people that shall not profit them.
6
1Qisaa · 24
משא בהמות נגב בארץ צרה וציה וצוקה לביא וליש ואין מים אפעה ושרפ מעופפ ישא על כתפ עירים חיל׳ם ועל־דבשת גמלים אוצרות׳מ על עמ לוא יועילו ׃
7📜
וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת׃
7
Αἰγύπτιοι μάταια καὶ κενὰ ὠφελήσουσιν ὑμᾶς· ἀπάγγειλον αὐτοῖς ὅτι ματαία ἡ παράκλησις ὑμῶν αὕτη.
7
Ægýptus enim frustra et vane auxiliábitur. Ideo clamávi super hoc: Supérbia tantum est, quiésce.
7
[not available]
7
For the Egyptians shall help in vain, and to no purpose: therefore have I cried concerning this, Their strength is to sit still.
7
ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזואת רהב ה##ם שבת ׃
ε ] # [ ε ׃
8📜
עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כָתְבָ֥הּ עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד־עוֹלָֽם׃
8
νῦν οὖν καθίσας γράψον ἐπὶ πυξίου ταῦτα καὶ εἰς βιβλίον, ὅτι ἔσται εἰς ἡμέρας ταῦτα καιρῷ καὶ ἕως εἰς τὸν αἰῶνα.
8
Nunc ergo ingréssus, scribe ei super buxum, et in libro diligénter éxara illud, et erit in die novíssimo in testimónium usque in ætérnum.
8
[not available]
8
Now go, write it before them in a table, and note it in a book, that it may be for the time to come for ever and ever:
8
עתה בוא כ(^ ו ^)תב׳הא על־לוח אות׳ם ועל־ספר חק׳ה ותהי ליומ אחרון לעד עד־עולם ׃
ε עתה בוא כתו]ב על־ל[וח את׳ם ועל־ספר חק׳ה ותהי ליום אחרון לעד] [עד־עולם ׃
9📜
כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹֽא־אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ תּוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃
9
ὅτι λαὸς ἀπειθής ἐστιν, υἱοὶ ψευδεῖς οἳ οὐκ ἠβούλοντο ἀκούειν τὸν νόμον τοῦ θεοῦ,
9
Pópulus enim ad iracúndiam próvocans est, et fílii mendáces, fílii noléntes audíre legem Dei.
9
[not available]
9
That this is a rebellious people, lying children, children that will not hear the law of the LORD:
9
כי עמ מרי הוא בנים כחשים בנים לוא אבו לשמוע תורת יהוה ׃
כיא ע]ם## מר[י הו]אה בנ?י?ם##[ כחשים ]ב##נ#?[ים לא־אבו שמוע] [תורת יהוה ׃
10📜
אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ לָ֖־נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ לָ֣־נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת׃
10
οἱ λέγοντες τοῖς προφήταις Μὴ ἀναγγέλλετε ἡμῖν, καὶ τοῖς τὰ ὁράματα ὁρῶσιν Μὴ λαλεῖτε ἡμῖν, ἀλλὰ ἡμῖν λαλεῖτε καὶ ἀναγγέλλετε ἡμῖν ἑτέραν πλάνησιν,
10
Qui dicunt vidéntibus: Nolíte vidére: et aspiciéntibus: Nolíte aspícere nobis ea, quæ recta sunt: loquímini nobis placéntia, vidéte nobis erróres.
10
[not available]
10
Which say to the seers, See not; and to the prophets, Prophesy not unto us right things, speak unto us smooth things, prophesy deceits:
10
ε אשר אמרו לראים ]ל##א תר#א#ו#?[ ולחזים] [לא תחזו ל׳נו נכחות דברו ל׳נו חלקות חזו מהתלות ׃
אשר אמרו לראים לוא תראו ולחוזים לוא תחזו ל׳נו נכחות דברו ל׳נו חלקות חזו מתלות ׃
אשר א]מ##[רו לרו]אים לוא תרא#ו#? ו#?לחוזים [לא תחזו ל׳נו נכחות] [דברו ל׳נו חלקות חזו מהת]ל#[ו]ת ׃
11📜
ס֚וּרוּ מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
11
καὶ ἀποστρέψατε ἡμᾶς ἀπὸ τῆς ὁδοῦ ταύτης· ἀφέλετε ἀφ᾽ ἡμῶν τὸν τρίβον τοῦτον, καὶ ἀφέλετε ἀφ᾽ ἡμῶν τὸ λόγιον τοῦ Ἰσραήλ.
11
Auférte a me viam, declináte a me sémitam, cesset a fácie nostra sanctus Israel.
11
[not available]
11
Get you out of the way, turn aside out of the path, cause the Holy One of Israel to cease from before us.
11
סורו מני־]דרך הטו מני־א#[רח] [השביתו מפני׳נו את־קדוש ישראל ׃
תסירו מנו? דרך הטו מני־ארח השביתו מפני׳נו את־קדוש ישראל ׃
סורו מני־דרך ה##טו מנ#?[י ] # # [ השביתו] [מפני׳נו את־קדוש ישר]א#ל# ׃
12📜
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מָֽאָסְכֶ֖ם בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽתִּבְטְחוּ֙ בְּעֹ֣שֶׁק וְנָל֔וֹז וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו׃
12
διὰ τοῦτο τάδε λέγει ὁ ἅγιος τοῦ Ἰσραήλ Ὅτι ἠπειθήσατε τοῖς λόγοις τούτοις καὶ ἠλπίσατε ἐπὶ ψεύδει, καὶ ὅτι ἐγόγγυσας καὶ πεποιθὼς ἐγένου ἐπὶ τῷ λόγῳ τούτῳ,
12
Proptérea hæc dicit sanctus Israel: Pro eo quod reprobástis verbum hoc, et sperástis in calúmnia et in tumúltu, et inníxi estis super eo:
12
[not available]
12
Wherefore thus saith the Holy One of Israel, Because ye despise this word, and trust in oppression and perverseness, and stay thereon:
12
ל]כ##ן? כ#ה אמר קדוש [ישראל יען מאס׳כם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ]ו?תשענו עלי׳ו ׃
לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאס׳כמ בדבר הזה ותבטחו בעושק ותעלוז ותשענו עלי׳ו ׃
לכן כו?ה## אמר קדוש י?ש#[ראל יען מאס׳כם] [בדבר הזה ות]ב#ט#חו ב##[עוש]ק# ו#?[נ]ל#[וז ות]ש#ענו עלי׳ו ׃
13📜
לָכֵ֗ן יִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ׃
13
διὰ τοῦτο ἔσται ὑμῖν ἡ ἁμαρτία αὕτη ὡς τεῖχος πίπτον παραχρῆμα πόλεως ὀχυρᾶς ἑαλωκυίας, ἧς παραχρῆμα πάρεστιν τὸ πτῶμα·
13
proptérea erit vobis iníquitas hæc sicut interrúptio cadens, et requisíta in muro excélso, quóniam súbito, dum non sperátur, véniet contrítio eius.
13
[not available]
13
Therefore this iniquity shall be to you as a breach ready to fall, swelling out in a high wall, whose breaking cometh suddenly at an instant.
13
לכן יהיה [ל]׳כ##ם# ה#ע#ו#?ן?[ הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אש]ר#־פתאם לפתע# יבוא שבר׳ה ׃
לכן יהיה ל׳כם הע{{ ה }}(^ וו ^)ן הזה כפרץ נופל נבעה בחומה נשגבה אשר־פתאם לפתע יבוא שבר׳ה ׃
לכ#[ן יהיה ל׳כם העון] [הזה כפר]ץ נ(# [ופ]ל #)[ נבעה בחומה נשג]ב##ה אשר פ##[תאום לפתע יבוא] [שבר׳ה ׃
14📜
וּ֠שְׁבָרָהּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא׃ פ
14
καὶ τὸ πτῶμα αὐτῆς ἔσται ὡς σύντριμμα ἀγγίου ὀστρακίνου, ἐκ κεραμίου λεπτὰ ὥστε μὴ εὑρεῖν ἐν αὐτοῖς ὄστρακον ἐν ᾧ πῦρ ἀρεῖς, καὶ ἐν ᾧ ἀποσυριεῖς ὕδωρ μικρόν.
14
Et comminuétur sicut contéritur lagéna fíguli contritióne perválida: et non inveniétur de fragméntis eius testa, in qua portétur ignículus de incéndio, aut hauriátur parum aquæ de fóvea.
14
[not available]
14
And he shall break it as the breaking of the potters ’ vessel that is broken in pieces; he shall not spare: so that there shall not be found in the bursting of it a sherd to take fire from the hearth, or to take water withal out of the pit.
14
ו#?שבר׳ה כש#[בר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא־י]מ##צ##א# במכ#ת#[ת׳ו חרש ]ל[חת]ו(# ת #) א##ש מיקוד##[ ולחשף מים מגבא ׃
ושבר׳ה כשבר נבל יוצרים כתות לוא יחמ(^ ו ^)לו ולוא ימצא במכתת׳ו חרש לחתות אש מיקוד ולחסוף מים מגבה ׃
[במכתת׳ו חרש ε ] # [ ε מיקוד ולחשו]ף מים מג?ב##א# ׃ ושבר׳ה כשבר נבל יוצרי]ם כתות ל#וא# י?חמ##[ול ולא־ימצא]
15📜
כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֨חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם׃
15
οὕτω λέγει κύριος Κύριος ὁ ἅγιος τοῦ Ἰσραήλ Ὅταν ἀποστραφεὶς στενάξῃς, τότε σωθήσῃ καὶ γνώσῃ ποῦ ἦσθα· ὅτε ἐπεποίθεις ἐπὶ τοῖς ματαίοις, ματαία ἡ ἰσχὺς ὑμῶν ἐγενήθη. καὶ οὐκ ἠβούλεσθε ἀκούειν,
15
Quia hæc dicit Dóminus Deus sanctus Israel: Si revertámini et quiescátis, salvi éritis: in siléntio et in spe erit fortitúdo vestra. Et noluístis:
15
[not available]
15
For thus saith the Lord GOD, the Holy One of Israel; In returning and rest shall ye be saved; in quietness and in confidence shall be your strength: and ye would not.
15
כי כה־אמר אדוני יהוה] [קדוש] י#?שר##[אל בשובה ונחת תושעו׳ן בהשקט ובבטחה תהיה גבורת׳כם ולא אביתם] ׃
כי כה־אמר (^ אדוני ^) יהוה קדוש ישראל בשיבה ונחת תושעו׳ן בהשקט ובבטחה תהיה גבורת׳כם ולוא אביתם ׃
כיא כוה ]א##מר אדונ[י יהוה קדוש ]י#?שראל בש#ו?ב##[ה ונחת תושעו׳ן] [בהשקט ובבטחה תהיה ]גבורת##׳[כם ולא אביתם ׃
16📜
וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל־כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם׃
16
ἀλλ᾽ εἴπατε Ἐφ᾽ ἵππων φευξόμεθα· διὰ τοῦτο φεύξεσθε· καὶ ἐπὶ κούφοις ἀναβάταις ἐσόμεθα· διὰ τοῦτο κοῦφοι ἔσονται οἱ διώκοντες ὑμᾶς.
16
et dixístis: Nequáquam, sed ad equos fugiémus: ídeo fugiétis. Et super velóces ascendémus: ídeo velocióres erunt, qui persequéntur vos.
16
[not available]
16
But ye said, No; for we will flee upon horses; therefore shall ye flee: and, We will ride upon the swift; therefore shall they that pursue you be swift.
16
ותאמרו לוא כי אל סוס ננוס על־כן תנוסו׳ן ואל קל נרכב על־כן יקלו רוד#פי׳כם ׃
ו]תואמרו לוא כ##י#?[א על־סוס] [ננוס על־כן תנוסו׳ן ועל־קל נרכב על־כן יקלו רודפי]׳כ##ם ׃
17📜
אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם־נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֨רֶן֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל הַ־גִּבְעָֽה׃
17
χίλιοι διὰ φωνὴν ἑνὸς φεύξονται, καὶ διὰ φωνὴν πέντε φεύξονται πολλοί, ἕως ἂν καταλειφθῆτε ὡς ἱστὸς ἐπ᾽ ὄρους, καὶ ὡς σημαίαν φέρων ἐπὶ βουνοῦ.
17
Mille hómines a fácie terróris uníus: et a fácie terróris quinque fugiétis, donec relinquámini quasi malus navis in vértice montis, et quasi signum super collem.
17
[not available]
17
One thousand shall flee at the rebuke of one; at the rebuke of five shall ye flee: till ye be left as a beacon upon the top of a mountain, and as an ensign on an hill.
17
אלף אחד מפני גערת אחד ומפני חמשה תנוסו עד אמ נותר#תם כתרן על רא(^ ו ^)ש הר וכנס על הגבעה ׃
אל[ף אחד מפני] ׃
18📜
וְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהוָה֙ לַֽחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַֽחֶמְכֶ֑ם כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהוָ֔ה אַשְׁרֵ֖י כָּל־ח֥וֹכֵי לֽוֹ׃ ס
18
καὶ πάλιν μενεῖ ὁ θεὸς τοῦ οἰκτειρῆσαι ὑμᾶς, καὶ διὰ τοῦτο ὑψωθήσεται τοῦ ἐλεῆσαι ὑμᾶς, διότι κριτὴς Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν· μακάριοι οἱ ἐμμένοντες ἐπ᾽ αὐτῷ.
18
Proptérea exspéctat Dóminus ut misereátur vestri: et ídeo exaltábitur parcens vobis: quia Deus iudícii Dóminus: beáti omnes qui exspéctant eum.
18
[not available]
18
And therefore will the LORD wait, that he may be gracious unto you, and therefore will he be exalted, that he may have mercy upon you: for the LORD is a God of judgment: blessed are all they that wait for him.
18
1Qisaa · 24
ולכן יחכה יהוה לחונ׳כם ולכן ירים לרחמ׳כם כיא אלוהי משפט יהוה אשרי כול חוכי ל׳ו ׃
19📜
כִּי־עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם בָּכ֣וֹ לֹֽא־תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יָחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ כְּשָׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ׃
19
Διότι λαὸς ἅγιος ἐν Σειὼν οἰκήσει· καὶ Ἰερουσαλὴμ κλαυθμῷ ἔκλαυσεν Ἐλέησόν με· ἐλεήσει σε, τὴν φωνὴν τῆς κραυγῆς σου ἡνίκα εἶδεν, ἐπήκουσέν σου.
19
Pópulus enim Sion habitábit in Ierúsalem: plorans nequáquam plorábis, míserans miserébitur tui: ad vocem clamóris tui statim ut audíerit, respondébit tibi.
19
[not available]
19
For the people shall dwell in Zion at Jerusalem: thou shalt weep no more: he will be very gracious unto thee at the voice of thy cry; when he shall hear it, he will answer thee.
19
1Qisaa · 24
כי־עם בציון ישב ובירושלם בכו לוא תבכו חנון יחונ׳ך יהוה לקול זעק׳ך כשמועת׳ו ענ׳ך ׃
20📜
וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹֽא־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת מוֹרֶֽי־ךָ׃
20
καὶ δώσει Κύριος ὑμῖν ἄρτον θλίψεως καὶ ὕδωρ στενόν, καὶ οὐκέτι μὴ ἐγγίσωσίν σοι οἱ πλανῶντές σε· ὅτι οἱ ὀφθαλμοί σου ὄψονται τοὺς πλανῶντάς σε,
20
Et dabit vobis Dóminus panem arctum, et aquam brevem: et non fáciet avoláre a te ultra doctórem tuum: et erunt óculi tui vidéntes præceptórem tuum.
20
[not available]
20
And though the Lord give you the bread of adversity, and the water of affliction, yet shall not thy teachers be removed into a corner any more, but thine eyes shall see thy teachers:
20
ε ] # # [ ε ׃
ונתן ל׳כם אדוני לחמ צר ומי לחץ ולוא יכנפו עוד מוראי׳ך והיו עיני׳ך ראות את מורי׳ך ׃
21📜
וְאָזְנֶ֨יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵֽאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ׃
21
καὶ τὰ ὦτά σου ἀκούσονται τοὺς λόγους τῶν ὀπίσω σε πλανησάντων, οἱ λέγοντες Αὕτη ἡ ὁδός, πορευθῶμεν ἐν αὐτῇ εἴτε δεξιὰ εἴτε ἀριστερά.
21
Et aures tuæ áudient verbum post tergum monéntis: Hæc est via, ambuláte in ea, et non declinétis neque ad déxteram, neque ad sinístram.
21
[not available]
21
And thine ears shall hear a word behind thee, saying, This is the way, walk ye in it, when ye turn to the right hand, and when ye turn to the left.
21
ε ε וכי ת]ש#מא#י?לו#? ׃
ואוזני׳ך תשמענה דבר מאחרי׳ך לאמור זה הדרך לכו ב׳ו כי תיאמינו וכי תשמאילו ׃
22📜
וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃
22
καὶ μιανεῖς τὰ εἴδωλα τὰ περιηργυρωμένα καὶ περικεχρυσωμένα, λεπτὰ ποιήσεις καὶ λικμήσεις ὡς ὕδωρ ἀποκαθημένης, καὶ ὡς κόπρον ὤσεις αὐτά.
22
Et contaminábis láminas sculptílium argénti tui, et vestiméntum conflátilis auri tui, et dispérges ea sicut immundítiam menstruátæ. Egrédere, dices ei:
22
[not available]
22
Ye shall defile also the covering of thy graven images of silver, and the ornament of thy molten images of gold: thou shalt cast them away as a menstruous cloth; thou shalt say unto it, Get thee hence.
22
[וטמאתם את ? ? צא ת]א##מר ל׳ו ׃
וטמיתם את־צפוי פסילי כספ׳ך ואת אפודות מסכות זהב׳ך תזר׳ם כמו? דוה צא תאמר ל׳ו ׃
23📜
וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת הָ־אֲדָמָ֗ה וְלֶ֨חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָֽאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב׃
23
τότε ἔσται ὁ ὑετὸς τῷ σπέρματι τῆς γῆς σου, καὶ ὁ ἄρτος τοῦ γενήματος τῆς γῆς σου ἔσται πλησμονὴ καὶ λιπαρός· καὶ βοσκηθήσεταί σου τὰ κτήνη τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τόπον πίονα καὶ εὐρύχωρον,
23
et dábitur plúvia sémini tuo, ubicúmque semináveris in terra, et panis frugum terræ erit ubérrimus, et pinguis: pascétur in possessióne tua in die illo agnus spatióse:
23
[not available]
23
Then shall he give the rain of thy seed, that thou shalt sow the ground withal; and bread of the increase of the earth, and it shall be fat and plenteous: in that day shall thy cattle feed in large pastures.
23
ונ#?[תן מטר זרע׳ך אשר־תזרע את האדמה] [ולחם תבואת האדמה ו]ה##י?ה# דש#ן#? ו#?[שמן ירעה מקני׳ך ביום ההוא כר] [נרחב ׃
ונתן מטר זרע׳ך אשר תזרע׳{{ ך }} את (^ ה ^)אדמה ולחם תבואת האדמה יהיה דשן ושמן זרעה מקני׳ך ביומ ההוא כר נרהב ׃
[ונתן מטר זרע׳ך אשר־תזרע א]ת# האדמה# ול#חמ[ תבואת האדמה ε ε ] # # [ ε ׃
24📜
וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָֽאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃
24
οἱ ταῦροι ὑμῶν καὶ οἱ βόες οἱ ἐργαζόμενοι τὴν γῆν ἄχυρα ἀναπεποιημένα φάγονται ἐν κριθῇ λελικμημένῃ.
24
et tauri tui, et pulli asinórum, qui operántur terram, commístum migma cómedent sicut in área ventilátum est.
24
[not available]
24
The oxen likewise and the young asses that ear the ground shall eat clean provender, which hath been winnowed with the shovel and with the fan.
24
והאלפים והעירים] עבדי האד##מ##ה##[ בליל חמיץ יאכלו אשר־זרה ברחת] [ובמזרה ׃
והאלפים והעירים עובדי האדםה בליל חמץ יאכלו אשר יזרה ברחת ובמזרה ׃
25📜
וְהָיָ֣ה ׀ עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַ וְעַל֙ כָּל־גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי־מָ֑יִם בְּיוֹם֙ הֶ֣רֶג רָ֔ב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים׃
25
καὶ ἔσται ἐπὶ παντὸς ὄρους ὑψηλοῦ καὶ ἐπὶ παντὸς βουνοῦ μετεώρου ὕδωρ διαπορευόμενον ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ, ὅταν ἀπόλωνται πολλοί, ὅταν πέσωσιν πύργοι.
25
Et erunt super omnem montem excélsum, et super omnem collem elevátum, rivi curréntium aquárum, in die interfectiónis multórum, cum cecíderint turres:
25
[not available]
25
And there shall be upon every high mountain, and upon every high hill, rivers and streams of waters in the day of the great slaughter, when the towers fall.
25
והיה על־כל־הר ג]ב#ה ו?על־כל־גב##ע##[ה נשאה פלגים יבלי־מים ביום] [הרג רב בנפל מגדלים ׃
והיה על כול הר גבה ועל כול גבעה נשאה פלגים יובלי מים בי(^ ו ^)ם הרג רב בנפל מגדלים ׃
26📜
וְהָיָ֤ה אֽוֹר הַ־לְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃ ס
26
καὶ ἔσται τὸ φῶς τῆς σελήνης ὡς τὸ φῶς τοῦ ἡλίου, καὶ τὸ φῶς τοῦ ἡλίου ἔσται ἑπταπλάσιον, ἐν τῇ ἡμέρᾳ ὅταν ἰάσηται Κύριος τὸ σύντριμμα τοῦ λαοῦ αὐτοῦ, καὶ τὴν ὀδύνην τῆς πληγῆς σου ἰάσεται.
26
et erit lux lunæ sicut lux solis, et lux solis erit septemplíciter sicut lux septem diérum, in die qua alligáverit Dóminus vulnus pópuli sui, et percussúram plagæ eius sanáverit.
26
[not available]
26
Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of seven days, in the day that the LORD bindeth up the breach of his people, and healeth the stroke of their wound.
26
והי]ה## אור ה##ל##ב##נ#?ה##[ כאור החמה ואור החמה] [יהיה שבעתים כאור שבעת ה]י#?מים ב##[י]ו#?ם## [חבש יהוה את־שבר עמ׳ו ε ε ] # [ ε ׃
כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים {{ # }} כאור שבעת הימים ביום חבוש יהוה את־שבר עמ׳ו ומחץ מכת׳ו ירפא ׃ והיה אור הלבנה
27📜
הִנֵּ֤ה שֵׁם־יְהוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑ה שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשׁוֹנ֖וֹ כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת׃
27
Ἰδοὺ τὸ ὄνομα Κυρίου ἔρχεται διὰ χρόνου, καιόμενος θυμός· μετὰ δόξης τὸ λόγιον τῶν χειλέων αὐτοῦ, τὸ λόγιον ὀργῆς πλῆρες, καὶ ἡ ὀργὴ τοῦ θυμοῦ ὡς πῦρ ἔδεται·
27
Ecce nomen Dómini venit de longínquo, ardens furor eius, et gravis ad portándum: lábia eius repléta sunt indignatióne, et lingua eius quasi ignis dévorans.
27
[not available]
27
Behold, the name of the LORD cometh from far, burning with his anger, and the burden thereof is heavy: his lips are full of indignation, and his tongue as a devouring fire:
27
1Qisaa · 25
הנה שמ יהוה בא ממרחק בוער אפ׳ו וכבד משאה שפתי׳ו מלאו זעם ולשונ׳ו כאש אוכלת ׃
28📜
וְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ עַד־צַוָּ֣אר יֶֽחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים׃
28
καὶ τὸ πνεῦμα αὐτοῦ ὡς ὕδωρ ἐν φάραγγι σῦρον ἥξει ἕως τοῦ τραχήλου, καὶ διαιρεθήσεται τοῦ ταράξαι ἔθνη ἐπὶ πλανήσει ματαίᾳ, καὶ διώξεται αὐτοὺς πλάνησις καὶ λήμψεται αὐτοὺς κατὰ πρόσωπον αὐτῶν.
28
Spíritus eius velut torrens inúndans usque ad médium colli ad perdéndas gentes in níhilum, et frenum erróris, quod erat in maxíllis populórum.
28
[not available]
28
And his breath, as an overflowing stream, shall reach to the midst of the neck, to sift the nations with the sieve of vanity: and there shall be a bridle in the jaws of the people, causing them to err.
28
1Qisaa · 25
ורוח׳ו כנחל שוטפ עד־צואר וחצה לנפ׳ה גואים בנפת שוא ורסן מתעה על לוחי(^ י ^) עמים ׃
29📜
הַשִּׁיר֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּֽהוֹלֵךְ֙ בֶּֽחָלִ֔יל לָב֥וֹא בְהַר־יְהוָ֖ה אֶל־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל׃
29
μὴ διὰ παντὸς δεῖ ὑμᾶς εὐφραίνεσθαι, καὶ εἰσπορεύεσθαι εἰς τὰ ἅγιά μου διὰ παντὸς ὡσεὶ ἑορτάζοντας, καὶ ὡσεὶ εὐφραινομένους εἰσελθεῖν μετὰ αὐλοῦ εἰς τὸ ὄρος Κυρίου πρὸς τὸν θεὸν τοῦ Ἰσραήλ;
29
Cánticum erit vobis sicut nox sanctificátæ solemnitátis, et lætítia cordis sicut qui pergit cum tíbia, ut intret in montem Dómini ad fortem Israel.
29
[not available]
29
Ye shall have a song, as in the night when a holy solemnity is kept; and gladness of heart, as when one goeth with a pipe to come into the mountain of the LORD, to the mighty One of Israel.
29
1Qisaa · 25
השיר (^ ו ^)היה ל׳כמה כליל התקדישו חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר־יהוה אל־צור ישראל ׃
30📜
וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהוָ֜ה אֶת־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד׃
30
καὶ ἀκουστὴν ποιήσει Κύριος τὴν δόξαν τῆς φωνῆς αὐτοῦ καὶ τὸν θυμὸν τοῦ βραχίονος αὐτοῦ δεῖξαι μετὰ θυμοῦ καὶ ὀργῆς καὶ φλογὸς κατεσθιούσης, κεραυνώσει βιαίῳ, καὶ ὡς ὕδωρ καὶ χάλαζα συνκαταφερομένη βίᾳ.
30
Et audítam fáciet Dóminus glóriam vocis suæ, et terrórem bráchii sui osténdet in comminatióne furóris, et flamma ignis devorántis: allídet in túrbine, et in lápide grándinis.
30
[not available]
30
And the LORD shall cause his glorious voice to be heard, and shall shew the lighting down of his arm, with the indignation of his anger, and with the flame of a devouring fire, with scattering, and tempest, and hailstones.
30
1Qisaa · 25
השמיע השמיע יהוה את־הוד קול׳ו ונחת זרוע׳ו יראה בזעפ אפ ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד ׃
31📜
כִּֽי מִ־קּ֥וֹל יְהוָ֖ה יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה׃
31
διὰ γὰρ τῆς φωνῆς Κυρίου ἡττηθήσονται Ἀσσύριοι, τῇ πληγῇ ᾗ ἂν πατάξῃ αὐτούς.
31
A voce enim Dómini pavébit Assur virga percússus.
31
[not available]
31
For through the voice of the LORD shall the Assyrian be beaten down, which smote with a rod.
31
1Qisaa · 25
כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יאכה ׃
32📜
וְהָיָ֗ה כֹּ֤ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ יְהוָה֙ עָלָ֔יו בְּתֻפִּ֖ים וּבְכִנֹּר֑וֹת וּבְמִלְחֲמ֥וֹת תְּנוּפָ֖ה נִלְחַם ב־ה׃
32
καὶ ἔσται αὐτῷ κυκλόθεν, ὅθεν ἦν αὐτῶν ἡ ἐλπὶς τῆς βοηθείας, ἐφ᾽ ᾗ αὐτὸς πεποίθει· αὐτοὶ μετὰ τυμπάνων καὶ κιθάρας πολεμήσουσιν αὐτὸν ἐκ μεταβολῆς.
32
Et erit tránsitus virgæ fundátus, quam requiéscere fáciet Dóminus super eum in týmpanis et cítharis: et in bellis præcípuis expugnábit eos.
32
[not available]
32
And in every place where the grounded staff shall pass, which the LORD shall lay upon him, it shall be with tabrets and harps: and in battles of shaking will he fight with it.
32
1Qisaa · 25
והיה כול מעבר מטה מוסד׳ו אשר יניח יהוה עלי׳ו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחמ ב׳ה ׃
33📜
כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תָּפְתֶּ֔ה גַּם־הוא לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהוָה֙ כְּנַ֣חַל גָּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃ ס
33
σὺ γὰρ πρὸ ἡμερῶν ἀπαιτηθήσῃ· μὴ καὶ σοὶ βασιλεύειν ἡτοιμάσθη, φάραγγα βαθεῖαν, ξύλα κείμενα, πῦρ καὶ ξύλα πολλά; ὁ θυμὸς Κυρίου ὡς φάραγξ ὑπὸ θείου καιομένη.
33
Præparáta est enim ab heri Topheth, a rege præparáta, profúnda, et dilatáta. Nutriménta eius, ignis et ligna multa: flatus Dómini sicut torrens súlphuris succéndens eam.
33
[not available]
33
For Tophet is ordained of old; yea, for the king it is prepared; he hath made it deep and large: the pile thereof is fire and much wood; the breath of the LORD, like a stream of brimstone, doth kindle it.
33
1Qisaa · 25
כי־ערוך מאתמול תפתח גמ היה למלך יוכן הכיני והעמיקי הרחיבי מדורת׳ה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה ב׳ה ׃
