THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
וַיְהִ֡י בְּאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃
1
Καὶ ἐγένετο τοῦ τεσσαρεσκαιδεκάτου ἔτους βασιλεύοντος Ἑζεκίου ἀνέβη Σενναχηρεὶμ βασιλεὺς Ἀσσυρίων ἐπὶ τὰς πόλεις τῆς Ἰουδαίας τὰς ὀχυρὰς καὶ ἔλαβεν αὐτάς.
1
Et factum est in quartodécimo anno regis Ezechíæ, ascéndit Sennácherib, rex Assyriórum, super omnes civitátes Iuda munítas, et cepit eas.
1
[not available]
1
Now it came to pass in the fourteenth year of king Hezekiah, [that] Sennacherib king of Assyria came up against all the defenced cities of Judah, and took them.
1
1Qisaa · 28
ויהי בארבע עשרה שנה למלכ חזקיה עלה סנחריב מלכ אשור על כול ערי יהודה הבצורות ויתפוש׳ם ׃
2📜
וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלְַ֛מָה אֶל הַ־מֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּחֵ֣יל כָּבֵ֑ד וַֽיַּעֲמֹ֗ד בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃
2
καὶ ἀπέστειλεν βασιλεὺς Ἀσσυρίων Ῥαβσάκην ἐκ Λαχεὶς εἰς Ἰερουσαλὴμ πρὸς τὸν βασιλέα Ἑζεκίαν μετὰ δυνάμεως πολλῆς, καὶ ἔστη ἐν τῷ ὑδραγωγῷ τῆς κολυμβήθρας τῆς ἄνω, ἐν τῇ ὁδῷ τοῦ ἀγροῦ τοῦ γναφέως.
2
Et misit rex Assyriórum Rábsacen de Lachis in Ierúsalem, ad regem Ezechíam in manu gravi: et stetit in aquædúctu piscínæ superióris in via Agri fullónis.
2
[not available]
2
And the king of Assyria sent Rabshakeh from Lachish to Jerusalem unto king Hezekiah with a great army. And he stood by the conduit of the upper pool in the highway of the fuller ’s field.
2
1Qisaa · 28
וישלח מלך אשו את־רב־שקה מלכיש ירושלים אל המלך חזקיה בחיל כבד מאוד׳ה ויעמוד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדי כובס ׃
3📜
וַיֵּצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל הַ־בָּ֑יִת וְשֶׁבְנָא֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃
3
καὶ ἐξῆλθεν πρὸς αὐτὸν Ἐλιακεὶμ ὁ τοῦ Χελκείου ὁ οἰκονόμος καὶ Σόβνας ὁ γραμματεὺς καὶ Ἰωὰχ ὁ τοῦ Ἀσὰφ ὁ ὑπομνηματογράφος.
3
Et egréssus est ad eum Elíacim, fílius Helcíæ, qui erat super domum, et Sobna scriba, et Ióahe fílius Asaph a commentáriis.
3
[not available]
3
Then came forth unto him Eliakim, Hilkiah ’s son, which was over the house, and Shebna the scribe, and Joah, Asaph ’s son, the recorder.
3
1Qisaa · 29
ויצא אלי׳ו אליקים בן חלקיה אשר על הבי?ת ושובנא הסופר# ויוא#ח בן אספ המזכיר ׃
4📜
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ רַב־שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃
4
καὶ εἶπεν αὐτοῖς Ῥαβσάκης Εἴπατε Ἑζεκίᾳ Τάδε λέγει ὁ βασιλεὺς ὁ μέγας βασιλεὺς Ἀσσυρίων Τί πεποιθὼς εἶ;
4
Et dixit ad eos Rábsaces: Dícite Ezechíæ: Hæc dicit rex magnus, rex Assyriórum: Quæ est ista fidúcia, qua confídis?
4
[not available]
4
And Rabshakeh said unto them, Say ye now to Hezekiah, Thus saith the great king, the king of Assyria, What confidence [is] this wherein thou trustest?
4
1Qisaa · 29
ויואמר אלי׳המה רב־שקה אמורו נא אל חזקיה {{ מלך יהודה }} כוה אמר המלך הגדול מלכ אשור מה הבטחון הזה אשר אתה בטחתה ב׳ו ׃
5📜
אָמַ֨רְתִּי֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃
5
μὴ ἐν βουλῇ καὶ λόγοις χειλέων παράταξις γίνεται; καὶ νῦν ἐπὶ τίνα πέποιθας ὅτι ἀπειθεῖς μοι;
5
aut quo consílio vel fortitúdine rebelláre dispónis? super quem habes fidúciam, quia recessísti a me?
5
[not available]
5
I say, [sayest thou], ( but [they are but] vain words ) [I have] counsel and strength for war: now on whom dost thou trust, that thou rebellest against me?
5
1Qisaa · 29
אמרתה אכ דבר־שפתים עצה וגבורא למלחמה עתה על מיא בטחתה כיא מרדתה ב׳יא ׃
6📜
הִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל הַ־בֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃
6
ἰδοὺ πεποιθὼς εἶ ἐπὶ τὴν ῥάβδον τὴν καλαμίνην τὴν τεθλασμένην ταύτην, ἐπ᾽ Αἴγυπτον · ὃς ἂν ἐπιστηρισθῇ ἑπ᾽ αὐτήν, εἰσελεύσεται εἰς τὴν χεῖρα αὐτοῦ · οὕτως ἐστὶν Φαραὼ βασιλεὺς Αἰγύπτου καὶ πάντες οἱ πεποιθότες ἐπ᾽ αὐτῷ.
6
Ecce confídis super báculum arundíneum confráctum istum, super Ægýptum: cui si inníxus fúerit homo, intrábit in manum eius, et perforábit eam: sic Phárao rex Ægýpti ómnibus, qui confídunt in eo.
6
[not available]
6
Lo, thou trustest in the staff of this broken reed, on Egypt; whereon if a man lean, it will go into his hand, and pierce it: so [is] Pharaoh king of Egypt to all that trust in him.
6
1Qisaa · 29
הנה בטחתה על־משענת הקנה הרצוצ הזה על־מצרים אשר יסמך איש עלי׳ו ובא בכפ׳ו ונקב׳ה כן פרעוה מלכ מצרים לכול הבוטחים עלי׳ו ׃
7📜
וְכִי־תֹאמַ֣ר אֵלַ֔י אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶת בָּמֹתָ֣י־ו וְאֶת מִזְבְּחֹתָ֔י־ו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵ֛י הַמִּזְבֵּ֥חַ הַזֶּ֖ה תִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
7
εἰ δὲ λέγετε Ἐπὶ Κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν πεποίθαμεν,
7
Quod si respondéris mihi: In Dómino Deo nostro confídimus: nonne ipse est, cuius ábstulit Ezechías excélsa et altária, et dixit Iudæ et Ierúsalem: Coram altári isto adorábitis?
7
[not available]
7
But if thou say to me, We trust in the LORD our God: [is it] not he, whose high places and whose altars Hezekiah hath taken away, and said to Judah and to Jerusalem, Ye shall worship before this altar?
7
1Qisaa · 29
לפני המזבח הזה תשתחוו? {{ בירושלים }} ׃ וכיא תואמרו אל׳י על יהוה אלוהי׳נו בטחנו הלוא הואה אשר הסיר חזקיה את במותי׳ו ואת מזבחותי׳ו ויואמר ליהודה ולירושלים
8📜
וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת אֲדֹנִ֖־י הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃
8
νῦν μίχθητε τῷ κυρίῳ μου τῷ βασιλεῖ Ἀσσυρίων, καὶ δώσω ὑμῖν δισχιλίαν ἵππον, εἰ δυνήσεσθε δοῦναι ἀναβάτας ἐπ᾽ αὐτούς.
8
Et nunc trade te dómino meo, regi Assyriórum, et dabo tibi duo míllia equórum, nec póteris ex te præbére ascensóres eórum.
8
[not available]
8
Now therefore give pledges, I pray thee, to my master the king of Assyria, and I will give thee two thousand horses, if thou be able on thy part to set riders upon them.
8
1Qisaa · 29
ועתה התערבו נא את אדונ׳י המלך אשור ואתנה ל׳כה אלפים סוסים אמ תוכל לתת ל׳כה רוכבים עלי׳המה ׃
9📜
וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים׃
9
καὶ πῶς δύνασθε ἀποστρέψαι εἰς πρόσωπον τῶν τοπαρχῶν; οἰκέται εἰσὶν οἱ πεποιθότες ἐπ᾽ Αἴγυπτον, εἰς ἵππον καὶ ἀναβάτην.
9
Et quómodo sustinébis fáciem iúdicis uníus loci ex servis dómini mei minóribus? Quod si confídis in Ægýpto, in quadrígis, et in equítibus:
9
[not available]
9
How then wilt thou turn away the face of one captain of the least of my master ’s servants, and put thy trust on Egypt for chariots and for horsemen?
9
1Qisaa · 29
ואיכה תשיב את פני פחת אחד מעבדי אדונ׳י הקטנים ותבטח ל׳כם על־מצרים לרכב ולפרשים ׃
10📜
וְעַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל הָ־אָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְהַשְׁחִיתָ֑הּ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה אֶל הָ־אָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃
10
καὶ νῦν μὴ ἄνευ Κυρίου ἀνέβημεν ἐπὶ τὴν χώραν ταύτην πολεμῆσαι αὐτήν; Κύριος εἶπεν πρὸς μέ Ἀνάβηθι ἐπὶ τὴν γῆν ταύτην καὶ διάφθειρον αὐτήν.
10
et nunc numquid sine Dómino ascéndi ad terram istam, ut dispérderem eam? Dóminus dixit ad me: Ascénde super terram istam, et dispérde eam.
10
[not available]
10
And am I now come up without the LORD against this land to destroy it? the LORD said unto me, Go up against this land, and destroy it.
10
1Qisaa · 29
ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזואת להשחית׳ה יהוה אמר אל׳י עלה אל הארץ הזות להשחית׳ה ׃
11📜
וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַב־שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל עֲבָדֶ֨י־ךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל הַ־חוֹמָֽה׃
11
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν Ἐλιακεὶμ καὶ Σόμνας καὶ Ἰώας Λάλησον πρὸς τοὺς παῖδάς σου Συριστί, ἀκούομεν γὰρ ἡμεῖς, καὶ μὴ λάλει πρὸς ἡμᾶς Ἰουδαιστί · καὶ ἵνα τί λαλεῖς εἰς τὰ ὦτα τῶν ἀνθρώπων ἐπὶ τῷ τείχει;
11
Et dixit Elíacim, et Sobna, et Ióahe ad Rábsacen: Lóquere ad servos tuos Syra lingua: intellígimus enim: ne loquáris ad nos Iudáice in áuribus pópuli, qui est super murum.
11
[not available]
11
Then said Eliakim and Shebna and Joah unto Rabshakeh, Speak, I pray thee, unto thy servants in the Syrian language; for we understand [it]: and speak not to us in the Jews ’ language, in the ears of the people that [are] on the wall.
11
1Qisaa · 29
ויואמר#ו אלי׳ו אליקים וש(^ ו ^)בנא ויואח דבר־נא עמ עבדי׳ך (<< עמ׳נו >>) ארמית כיא שומעים אנחנו ואל־תדבר את הדברים האלה באוז?ני האנשים היושבים על החומה ׃
12📜
וַיֹּ֣אמֶר רַב־שָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֨יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת הַ־דְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל הָ־אֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל הַ֣־חוֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת חראי־הם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת שיני־הם עִמָּכֶֽם׃
12
καὶ εἶπεν Ῥαβσάκης πρὸς αὐτούς Μὴ πρὸς τὸν κύριον ὑμῶν ἢ πρὸς ὑμᾶς ἀπέσταλκέν με ὁ κύριός μου λαλῆσαι τοὺς λόγους τούτους; οὐχὶ πρὸς τοὺς ἀνθρώπους τοὺς καθημένους ἐπὶ τῷ τείχει, ἵνα φάγωσιν κόπρον καὶ πίωσιν οὖρον μεθ᾽ ὑμῶν ἅμα;
12
Et dixit ad eos Rábsaces: Numquid ad dóminum tuum et ad te misit me dóminus meus, ut lóquerer ómnia verba ista: et non pótius ad viros, qui sedent in muro, ut cómedant stércora sua, et bibant urínam pedum suórum vobíscum?
12
[not available]
12
But Rabshakeh said, Hath my master sent me to thy master and to thee to speak these words? [hath he] not [sent me] to the men that sit upon the wall, that they may eat their own dung, and drink their own piss with you?
12
1Qisaa · 29
ויואמר רב־שקה האלי׳כמה ועל אדוני׳כמה שלח׳ני אדונ׳י לדבר את הדברים האלה הלוא על האנשים היושבים על החומה לאכול את חרי׳המה ולשתות את שיני׳המה עמ׳כמה ׃
13📜
וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
13
καὶ ἔστη Ῥαψάκης καὶ ἀνεβόησεν φωνῇ μεγάλῃ Ἰουδαιστὶ καὶ εἶπεν Ἀκούσατε τοὺς λόγους τοῦ βασιλέως τοῦ μεγάλου βασιλέως Ἀσσυρίων
13
Et stetit Rábsaces, et clamávit voce magna Iudáice, et dixit: Audíte verba regis magni, regis Assyriórum.
13
[not available]
13
Then Rabshakeh stood, and cried with a loud voice in the Jews ’ language, and said, Hear ye the words of the great king, the king of Assyria.
13
1Qisaa · 29
ויעמ#ו?ד רב השקה ויקרא בקול־גדול יהודית ויואמר שמעו את־דברי המלך הגדול מלך אשור ׃
14📜
כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥א לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֥י לֹֽא־יוּכַ֖ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶֽם׃
14
Τάδε λέγει ὁ βασιλεύς Μὴ ἀπατάτω ὑμᾶς Ἑζεκίας λόγοις, οὐ μὴ δύνηται ῥύσασθαι ὑμᾶς ·
14
Hæc dicit rex: Non sedúcat vos Ezechías, quia non póterit erúere vos.
14
[not available]
14
Thus saith the king, Let not Hezekiah deceive you: for he shall not be able to deliver you.
14
1Qisaa · 29
כוה אמר מלך אשור אל־ישא ל׳כמה יחזקיה כיא לוא יוכל להציל את׳כמה ׃
15📜
וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה לֹ֤א תִנָּתֵן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
15
καὶ μὴ λεγέτω ὑμῖν Ἑζεκίας ὅτι Ῥύσεται ὑμᾶς ὁ θεός, καὶ οὐ μὴ παραδοθῇ ἡ πόλις αὕτη ἐν χειρὶ βασιλέως Ἀσσυρίων ·
15
Et non vobis tríbuat fidúciam Ezechías super Dómino, dicens: Eruens liberábit nos Dóminus: non dábitur cívitas ista in manu regis Assyriórum.
15
[not available]
15
Neither let Hezekiah make you trust in the LORD, saying, The LORD will surely deliver us: this city shall not be delivered into the hand of the king of Assyria.
15
1Qisaa · 29
ואל־יבטח את׳כמה חוזקיה אל־יהוה לאמור הצל יציל׳נו יהוה ולוא תנתן העיר הזואת ביד מלך אשור ׃
16📜
אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ אִתִּ֤־י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ גַּפְנ־וֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵי בוֹרֽ־וֹ׃ ס
16
μὴ ἀκούετε Ἑζεκίου. τάδε λέγει ὁ βασιλεὺς Ἀσσυρίων Εἰ βούλεσθε εὐλογηθῆναι, ἐκπορεύεσθε πρὸς μέ, καὶ φάγεσθε ἕκαστος τὴν ἄμπελον αὐτοῦ καὶ τὰς συκᾶς, καὶ πίεσθε ὕδωρ τοῦ χαλκοῦ ὑμῶν,
16
Nolíte audíre Ezechíam: hæc enim dicit rex Assyriórum: Fácite mecum benedictiónem, et egredímini ad me, et comédite unusquísque víneam suam, et unusquísque ficum suam: et bíbite unusquísque aquam cistérnæ suæ,
16
[not available]
16
Hearken not to Hezekiah: for thus saith the king of Assyria, Make [an agreement] with me [by] a present, and come out to me: and eat ye every one of his vine, and every one of his fig tree, and drink ye every one the waters of his own cistern;
16
1Qisaa · 29
אל־תשמעו אל חוזקיה כיא כוה אמר מלך אשור עשו את׳י ברכה וצאו אל׳י ואכולו איש את גפנ׳ו ואיש את תנת׳ו ושתו איש מי בור׳ו ׃
17📜
עַד בֹּאִ֕־י וְלָקַחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֑ם אֶ֤רֶץ דָּגָן֙ וְתִיר֔וֹשׁ אֶ֥רֶץ לֶ֖חֶם וּכְרָמִֽים׃
17
ἕως ἂν ἔλθω καὶ λάβω ὑμᾶς εἰς γῆν ὡς ἡ γῆ ὑμῶν, γῆ σίτου καὶ οἴνου καὶ ἄρτων καὶ ἀμπελώνων.
17
donec véniam, et tollam vos ad terram, quæ est ut terra vestra, terram fruménti et vini, terram panum et vineárum.
17
[not available]
17
Until I come and take you away to a land like your own land, a land of corn and wine, a land of bread and vineyards.
17
1Qisaa · 29
עד בוא׳י ולקחתי את׳כמה אל ארצ כארצ׳כמה אל־ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכר#מים ׃
18📜
פֶּן־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵ֑נוּ הַהִצִּ֜ילוּ אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אִ֣ישׁ אֶת אַרְצ֔־וֹ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
18
μὴ ἀπατάτω ὑμᾶς Ἑζεκίας λέγων Ὁ θεὸς ῥύσεται ὑμᾶς. μὴ ἐρρύσαντο οἱ θεοὶ τῶν ἐθνῶν ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ χώραν ἐκ χειρὸς βασιλέως Ἀσσυρίων;
18
Nec contúrbet vos Ezechías, dicens: Dóminus liberábit nos. Numquid liberavérunt dii géntium unusquísque terram suam de manu regis Assyriórum?
18
[not available]
18
[Beware] lest Hezekiah persuade you, saying, The LORD will deliver us. Hath any of the gods of the nations delivered his land out of the hand of the king of Assyria?
18
1Qisaa · 29
פן?־יסית את׳כמה חוזקיה לאמור יהוה יציל׳נו ההצילו#? א##לוהי הגואים איש ארצ׳ו מיד מלך אשור ׃
19📜
אַיֵּ֞ה אֱלֹהֵ֤י חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֣י סְפַרְוָ֑יִם וְכִֽי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי׃
19
ποῦ ἐστιν ὁ θεὸς Ἑμὰθ καὶ Ἀρφάθ; καὶ ποῦ ὁ θεὸς τῆς πόλεως Ἐπφαρουαίμ; μὴ ἐδύναντο ῥύσασθαι Σαμάρειαν ἐκ χειρός μου;
19
Ubi est deus Emath, et Arphad? ubi est deus Sephárvaim? numquid liberavérunt Samaríam de manu mea?
19
[not available]
19
Where [are] the gods of Hamath and Arphad? where [are] the gods of Sepharvaim? and have they delivered Samaria out of my hand?
19
1Qisaa · 29
איה אלוהי חמת וארפד איה אלוהי ס#פרי?ים וכיא ההצילו את שומרון מיד׳י ׃
20📜
מִ֗י בְּכָל־אֱלֹהֵ֤י הָֽאֲרָצוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־הִצִּ֥ילוּ אֶת אַרְצָ֖־ם מִיָּדִ֑י כִּֽי־יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃
20
τίς τῶν θεῶν πάντων τῶν ἐθνῶν τούτων ὅστις ἐρρύσατο τὴν γῆν αὐτοῦ ἐκ χειρός μου, ὅτι ῥύσεται ὁ θεὸς τὴν Ἰερουσαλὴμ ἐκ χειρός μου;
20
Quis est ex ómnibus diis terrárum istárum, qui erúerit terram suam de manu mea, ut éruat Dóminus Ierúsalem de manu mea?
20
[not available]
20
Who [are they] among all the gods of these lands, that have delivered their land out of my hand, that the LORD should deliver Jerusalem out of my hand?
20
1Qisaa · 29, 30
מיא בכול אלוהי הארצות האלה אשר־הצילו את ארצ׳ם מיד׳י כיא יציל יהוה את ירושלים מיד׳י ׃
21📜
וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּֽי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃
21
καὶ ἐσιώπησαν, καὶ οὐδεὶς ἀπεκρίθη αὐτῷ λόγον, διὰ τὸ προστάξαι τὸν βασιλέα μηδένα ἀποκριθῆναι.
21
Et siluérunt, et non respondérunt ei verbum. Mandáverat enim rex, dicens: Ne respondeátis ei.
21
[not available]
21
But they held their peace, and answered him not a word: for the king ’s commandment was, saying, Answer him not.
21
1Qisaa · 30
והחרישו ולוא ענו אות׳וה דבר כיא מצות המלך היה לאמור לוא תענו׳הו ׃
22📜
וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִלְקִיָּ֣הוּ אֲשֶׁר־עַל הַ֠־בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסּוֹפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן־אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י רַב־שָׁקֵֽה׃ ס
22
καὶ εἰσῆλθεν Ἐλιακεὶμ ὁ τοῦ Χελκίου ὁ οἰκονόμος καὶ Σόμνας ὁ γραμματεὺς τῆς δυνάμεως καὶ Ἰωὰχ ὁ τοῦ Ἀσὰφ ὁ ὑπομνηματογράφος πρὸς Ἑζεκίαν ἐσχισμένοι τοὺς χιτῶνας, καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῷ τοὺς λόγους Ῥαβσάκου.
22
Et ingréssus est Elíacim, fílius Helcíæ, qui erat super domum, et Sobna scriba, et Ióahe fílius Asaph a commentáriis, ad Ezechíam scissis véstibus, et nuntiavérunt ei verba Rábsacis.
22
[not available]
22
Then came Eliakim, the son of Hilkiah, that [was] over the household, and Shebna the scribe, and Joah, the son of Asaph, the recorder, to Hezekiah with [their] clothes rent, and told him the words of Rabshakeh.
22
1Qisaa · 30
ויבוא אליקים בן חלקיה אשר־על הבית ושובנא הסופר ויואח בן־אסף המזכיר אל חוזקיה קרועי בגדים ויגידו ל׳וא את דברי רב־שקה ׃
