THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽידִידִ֔י שִׁירַ֥ת דּוֹדִ֖י לְכַרְמ֑וֹ כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִֽידִידִ֖י בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃
1
ᾌσω δὴ τῷ ἠγαπημένῳ ᾆσμα τοῦ ἀγαπητοῦ μου τῷ ἀμπελῶνί μου. ἀμπελὼν ἐγενήθη τῷ ἠγαπημένῳ ἐν κέρατι ἐν τόπῳ πίονι.
1
Cantábo dilécto meo cánticum patruélis mei víneæ suæ. Vínea facta est dilécto meo in cornu fílio ólei.
1
[not available]
1
Now will I sing to my wellbeloved a song of my beloved touching his vineyard. My wellbeloved hath a vineyard in a very fruitful hill:
1
1Qisaa · 4
אשירה לידיד׳י שירת דוד׳י לכרמ׳ו כר#מ היהא לידיד׳י בקרן בן־שמן ׃
2📜
וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֨הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃
2
καὶ φραγμὸν περιέθηκα καὶ ἐχαράκωσα, καὶ ἐφύτευσα ἄμπελον σωρήκ, καὶ ᾠκοδόμησα πύργον ἐν μέσῳ αὐτοῦ, καὶ προλήνιον ὤρυξα ἐν αὐτῷ · καὶ ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι σταφυλήν, καὶ ἐποίησεν ἀκάνθας.
2
Et sepívit eam, et lápides elégit ex illa, et plantávit eam eléctam, et ædificávit turrim in médio eius, et tórcular exstrúxit in ea: et exspectávit ut fáceret uvas, et fecit labrúscas.
2
[not available]
2
And he fenced it, and gathered out the stones thereof, and planted it with the choicest vine, and built a tower in the midst of it, and also made a winepress therein: and he looked that it should bring forth grapes, and it brought forth wild grapes.
2
1Qisaa · 4
ויעזק׳הו ויסקול׳הו ויטע׳הו שורק ויבנא מגדל בתוכ׳ו וגמ יקב חצב ב׳ו ויקו לעשות ענבים ויעשה באושים ׃
3📜
וְעַתָּ֛ה יוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה שִׁפְטוּ־נָ֕א בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין כַּרְמִֽי׃
3
καὶ νῦν, οἱ ἐνοικοῦντες ἐν Ἰερουσαλὴμ καὶ ἄνθρωπος τοῦ Ἰούδα, κρίνατε ἐν ἐμοὶ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ἀμπελῶνός μου.
3
Nunc ergo habitatóres Ierúsalem et viri Iuda, iudicáte inter me et víneam meam.
3
[not available]
3
And now, O inhabitants of Jerusalem, and men of Judah, judge, I pray you, betwixt me and my vineyard.
3
1Qisaa · 4
ועתה יושבי ירושלם ואיש יהודה שפוטו נה בינ׳י ובין כרמ׳י ׃
4📜
מַה לַּ־עֲשׂ֥וֹת עוֹד֙ לְכַרְמִ֔י וְלֹ֥א עָשִׂ֖יתִי בּ֑וֹ מַדּ֧וּעַ קִוֵּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃
4
τί ποιήσω ἔτι τῷ ἀμπελῶνί μου, καὶ οὐκ ἐποίησα αὐτῷ; διότι ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι σταφυλήν, ἐποίησεν δὲ ἀκάνθας.
4
Quid est quod débui ultra fácere víneæ meæ, et non feci ei? an quod exspectávi ut fáceret uvas, et fecit labrúscas?
4
[not available]
4
What could have been done more to my vineyard, that I have not done in it? wherefore, when I looked that it should bring forth grapes, brought it forth wild grapes?
4
1Qisaa · 4
מה לעשות עוד בכרמ׳י ולוא ע#שיתי ב׳ו מדוע קויתי לעשות ענבים וישה באושים ׃
5📜
וְעַתָּה֙ אוֹדִֽיעָה־נָּ֣א אֶתְכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה לְכַרְמִ֑י הָסֵ֤ר מְשׂוּכָּתוֹ֙ וְהָיָ֣ה לְבָעֵ֔ר פָּרֹ֥ץ גְּדֵר֖וֹ וְהָיָ֥ה לְמִרְמָֽס׃
5
νῦν δὲ ἀναγγελῶ ὑμῖν τί ποιήσω τῷ ἀμπελῶνί μου. ἀφελῶ τὸν φραγμὸν αὐτοῦ καὶ ἔσται εἰς διαρπαγήν, καὶ καθελῶ τὸν τοῖχον αὐτοῦ καὶ ἔσται εἰς καταπάτημα.
5
Et nunc osténdam vobis quid ego fáciam víneæ meæ: áuferam sepem eius, et erit in direptiónem: díruam macériam eius, et erit in conculcatiónem.
5
[not available]
5
And now go to; I will tell you what I will do to my vineyard: I will take away the hedge thereof, and it shall be eaten up; [and] break down the wall thereof, and it shall be trodden down:
5
1Qisaa · 4
ואתה אודיע נא את׳כמה את אשר־אני עושא לכרמ׳י אסיר מס#וכת׳ו ויהיה בער פרץ גדר׳ו ויהיה למרמס ׃
6📜
וַאֲשִׁיתֵ֣הוּ בָתָ֗ה לֹ֤א יִזָּמֵר֙ וְלֹ֣א יֵעָדֵ֔ר וְעָלָ֥ה שָׁמִ֖יר וָשָׁ֑יִת וְעַ֤ל הֶעָבִים֙ אֲצַוֶּ֔ה מֵהַמְטִ֥יר עָלָ֖יו מָטָֽר׃
6
καὶ ἀνήσω τὸν ἀμπελῶνά μου, καὶ οὐ μὴ τμηθῇ οὐδὲ μὴ σκαφῇ, καὶ ἀναβήσονται εἰς αὐτὸν ὡς εἰς χέρσον ἄκανθαι. καὶ ταῖς νεφέλαις ἐντελοῦμαι τοῦ μὴ βρέξαι εἰς αὐτὸν ὑετόν.
6
Et ponam eam desértam: non putábitur, et non fodiétur: et ascéndent vepres et spinæ: et núbibus mandábo ne pluant super eam imbrem.
6
[not available]
6
And I will lay it waste: it shall not be pruned, nor digged; but there shall come up briers and thorns: I will also command the clouds that they rain no rain upon it.
6
1Qisaa · 4
ואשית׳הו בתה ולוא יזמר ולוא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עלי׳ו מטר ׃
7📜
כִּ֣י כֶ֜רֶם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה נְטַ֖ע שַׁעֲשׁוּעָ֑יו וַיְקַ֤ו לְמִשְׁפָּט֙ וְהִנֵּ֣ה מִשְׂפָּ֔ח לִצְדָקָ֖ה וְהִנֵּ֥ה צְעָקָֽה׃ ס
7
ὁ γὰρ ἀμπελὼν Κυρίου σαβαὼθ οἶκος τοῦ Ἰσραήλ, καὶ ἄνθρωπος τοῦ Ἰούδα νεόφυτον ἠγαπημένον · ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι κρίσιν, ἐποίησεν δὲ ἀνομίαν καὶ οὐ δικαιοσύνην ἀλλὰ κραυγήν.
7
Vínea enim Dómini exercítuum domus Israel est: et vir Iuda germen eius delectábile: et exspectávi ut fáceret iudícium, et ecce iníquitas: et iustítiam, et ecce clamor.
7
[not available]
7
For the vineyard of the LORD of hosts [is] the house of Israel, and the men of Judah his pleasant plant: and he looked for judgment, but behold oppression; for righteousness, but behold a cry.
7
1Qisaa · 4
כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע# שעשוע׳ו ויקו למשפט והנה למשפח לצדקה והנה צעקה ׃
8📜
ה֗וֹי מַגִּיעֵ֥י בַ֨יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָק֔וֹם וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
8
Οὐαὶ οἱ συνάπτοντες οἰκίαν πρὸς οἰκίαν, καὶ ἀγρὸν πρὸς ἀγρὸν ἐγγίζοντες, ἵνα τοῦ πλησίον ἀφέλωνταί τι · μὴ οἰκήσετε μόνοι ἐπὶ τῆς γῆς;
8
Væ qui coniúngitis domum ad domum, et agrum agro copulátis usque ad términum loci: numquid habitábitis vos soli in médio terræ?
8
[not available]
8
Woe unto them that join house to house, [that] lay field to field, till [there be] no place, that they may be placed alone in the midst of the earth!
8
1Qisaa · 4
הוי מגיע#י בית בית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום וישתם לבד׳כם בקרב הארץ ׃
9📜
בְּאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֞א בָּתִּ֤ים רַבִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה יִֽהְי֔וּ גְּדֹלִ֥ים וְטוֹבִ֖ים מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
9
ἠκούσθη γὰρ εἰς τὰ ὦτα Κυρίου σαβαὼθ ταῦτα · ἐὰν γὰρ γένωνται οἰκίαι πολλαί, εἰς ἔρημον ἔσονται · μεγάλαι καὶ καλαί, καὶ οὐκ ἔσονται οἱ ἐνοικοῦντες ἐν αὐταῖς.
9
In áuribus meis sunt hæc, dicit Dóminus exercítuum: nisi domus multæ desértæ fúerint, grandes et pulchræ, absque habitatóre.
9
[not available]
9
In mine ears [said] the LORD of hosts, Of a truth many houses shall be desolate, [even] great and fair, without inhabitant.
9
1Qisaa · 4
בא(^ ו ^)זנ׳י יהוה צבאות אמ לוא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב ׃
10
כִּ֗י עֲשֶׂ֨רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה׃ פ
10
οὗ γὰρ ἐργῶνται δέκα ζεύγη βοῶν, ποιήσει κεράμιον ἕν, καὶ ὁ σπείρων ἀρτάβας ἕξ ποιήσει μέτρα τρία.
10
Decem enim iúgera vineárum fácient lagúnculam unam, et trigínta módii seméntis fácient módios tres.
10
[not available]
10
Yea, ten acres of vineyard shall yield one bath, and the seed of an homer shall yield an ephah.
10
1Qisaa · 4
כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחד וזר[ע חמר יע]שה איפה ׃
11
ה֛וֹי מַשְׁכִּימֵ֥י בַבֹּ֖קֶר שֵׁכָ֣ר יִרְדֹּ֑פוּ מְאַחֲרֵ֣י בַנֶּ֔שֶׁף יַ֖יִן יַדְלִיקֵֽם׃
11
Οὐαὶ οἱ ἐγειρόμενοι τὸ πρωὶ καὶ τὸ σίκερα διώκοντες, οἱ μένοντες τὸ ὀψέ · ὁ γὰρ οἶνος αὐτοὺς συνκαύσει.
11
Væ qui consúrgitis mane ad ebrietátem sectándam, et potándum usque ad vésperam, ut vino æstuétis.
11
[not available]
11
Woe unto them that rise up early in the morning, [that] they may follow strong drink; that continue until night, [till] wine inflame them!
11
1Qisaa · 4
ה[וי משכימי ]ב##בקר שכר ירדופו מאחזי בנשף יין ידליק׳ם ׃
12
וְהָיָ֨ה כִנּ֜וֹר וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֨ת פֹּ֤עַל יְהוָה֙ לֹ֣א יַבִּ֔יטוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדָ֖יו לֹ֥א רָאֽוּ׃
12
μετὰ γὰρ κιθάρας καὶ ψαλτηρίου καὶ τυμπάνων καὶ αὐλῶν τὸν οἶνον πίνουσιν, τὰ δὲ ἔργα Κυρίου οὐκ ἐμβλέπουσιν, καὶ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν αὐτοῦ οὐ κατανοοῦσιν.
12
Cíthara, et lyra, et týmpanum, et tíbia, et vinum in convíviis vestris: et opus Dómini non respícitis, nec ópera mánuum eius considerátis.
12
[not available]
12
And the harp, and the viol, the tabret, and pipe, and wine, are in their feasts: but they regard not the work of the LORD, neither consider the operation of his hands.
12
1Qisaa · 4
והיה [כנור ונבל וח]ל##[י]ל[ ו]י?ין משתי׳הם ואת פעלת יהוה לוא הביטו ומעשה [ידי׳ו לוא ראו ׃
13
לָכֵ֛ן גָּלָ֥ה עַמִּ֖י מִבְּלִי־דָ֑עַת וּכְבוֹדוֹ֙ מְתֵ֣י רָעָ֔ב וַהֲמוֹנ֖וֹ צִחֵ֥ה צָמָֽא׃
13
τοίνυν αἰχμάλωτος ὁ λαός μου ἐγενήθη διὰ τὸ μὴ εἰδέναι αὐτοὺς τὸν κύριον, καὶ πλῆθος ἐγενήθη νεκρῶν διὰ λιμὸν καὶ δίψος ὕδατος.
13
Proptérea captívus ductus est pópulus meus, quia non hábuit sciéntiam, et nóbiles eius interiérunt fame, et multitúdo eius siti exáruit.
13
[not available]
13
Therefore my people are gone into captivity, because [they have] no knowledge: and their honourable men [are] famished, and their multitude dried up with thirst.
13
1Qisaa · 4
לכן ]ג(# ל##ה #) עמ׳י מבלי־דעת וכבוד׳י מתי רעב והמונ׳ו [צחה צמא ׃
14
לָכֵ֗ן הִרְחִ֤יבָה שְּׁאוֹל֙ נַפְשָׁ֔הּ וּפָעֲרָ֥ה פִ֖יהָ לִבְלִי־חֹ֑ק וְיָרַ֨ד הֲדָרָ֧הּ וַהֲמוֹנָ֛הּ וּשְׁאוֹנָ֖הּ וְעָלֵ֥ז בָּֽהּ׃
14
καὶ ἐπλάτυνεν ὁ ᾅδης τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ διήνοιξεν τὸ στόμα αὐτοῦ τοῦ μὴ διαλιπεῖν, καὶ καταβήσονται οἱ ἔνδοξοι καὶ οἱ μεγάλοι καὶ οἱ πλούσιοι καὶ οἱ λοιμοὶ αὐτῆς.
14
Proptérea dilatávit inférnus ánimam suam, et apéruit os suum absque ullo término: et descéndent fortes eius, et pópulus eius, et sublímes, gloriosíque eius ad eum.
14
[not available]
14
Therefore hell hath enlarged herself, and opened her mouth without measure: and their glory, and their multitude, and their pomp, and he that rejoiceth, shall descend into it.
14
1Qisaa · 4, 5
לכן ]ה#רחיבה שאול נפש׳ה ופערה פי׳ה לבלי חוק וירד[ ה#דר׳ה והמו?נ׳ה ושאונ׳ה ועל[ז ]ב׳ה ׃
15
וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְעֵינֵ֥י גְבֹהִ֖ים תִּשְׁפַּֽלְנָה׃
15
καὶ ταπεινωθήσεται ἄνθρωπος, καὶ ἀτιμασθήσεται ἀνήρ, καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ μετέωροι ταπεινωθήσονται ·
15
Et incurvábitur homo, et humiliábitur vir, et óculi sublímium depriméntur.
15
[not available]
15
And the mean man shall be brought down, and the mighty man shall be humbled, and the eyes of the lofty shall be humbled:
15
1Qisaa · 5
ישח אדם וישפל־איש ועיני גבהים תשפלנה ׃
16
וַיִּגְבַּ֛ה יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה׃
16
καὶ ὑψωθήσεται Κύριος σαβαὼθ ἐν κρίματι, καὶ ὁ θεὸς ὁ ἅγιος δοξασθήσεται ἐν δικαιοσύνῃ ·
16
Et exaltábitur Dóminus exercítuum in iudício, et Deus sanctus sanctificábitur in iustítia.
16
[not available]
16
But the LORD of hosts shall be exalted in judgment, and God that is holy shall be sanctified in righteousness.
16
1Qisaa · 5
ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ׃
17
וְרָע֥וּ כְבָשִׂ֖ים כְּדָבְרָ֑ם וְחָרְב֥וֹת מֵחִ֖ים גָּרִ֥ים יֹאכֵֽלוּ׃
17
καὶ βοσκηθήσονται οἱ διηρπασμένοι ὡς ταῦροι, καὶ τὰς ἐρήμους τῶν ἀπειλημμένων ἄρνες φάγονται.
17
Et pascéntur agni iuxta órdinem suum, et desérta in ubertátem versa ádvenæ cómedent.
17
[not available]
17
Then shall the lambs feed after their manner, and the waste places of the fat ones shall strangers eat.
17
1Qisaa · 5
ורעו כבושים כדבר׳ם וחרבות מיחים גרים יאכלו ׃
18
ה֛וֹי מֹשְׁכֵ֥י הֶֽעָוֺ֖ן בְּחַבְלֵ֣י הַשָּׁ֑וְא וְכַעֲב֥וֹת הָעֲגָלָ֖ה חַטָּאָֽה׃
18
Οὐαὶ οἱ ἐπισπώμενοι τὰς ἁμαρτίας ὡς σχοινίῳ μακρῷ, καὶ ὡς ζυγοῦ ἱμάντι δαμάλεως τὰς ἀνομίας,
18
Væ qui tráhitis iniquitátem in funículis vanitátis, et quasi vínculum plaustri peccátum.
18
[not available]
18
Woe unto them that draw iniquity with cords of vanity, and sin as it were with a cart rope:
18
1Qisaa · 5
הוי משכי (^ ה ^)עוון בחבלי השי וכעבות העגלה חטאה ׃
19
הָאֹמְרִ֗ים יְמַהֵ֧ר ׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂ֖הוּ לְמַ֣עַן נִרְאֶ֑ה וְתִקְרַ֣ב וְתָב֗וֹאָה עֲצַ֛ת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֵדָֽעָה׃ ס
19
οἱ λέγοντες Τὸ τάχος ἐγγισάτω ἃ ποιήσει, ἵνα εἰδῶμεν, καὶ ἐλθάτω ἡ βουλὴ τοῦ ἁγίου Ἰσραήλ, ἵνα γνῶμεν.
19
Qui dícitis: Festínet, et cito véniat opus eius, ut videámus: et apprópiet, et véniat consílium sancti Israel, et sciémus illud.
19
[not available]
19
That say, Let him make speed, [and] hasten his work, that we may see [it]: and let the counsel of the Holy One of Israel draw nigh and come, that we may know [it]!
19
1Qisaa · 5
האומרים ימהר יחיש מעש(^ י ^)׳הו למען נראה ותקרב׳ה ותבוא׳ה עצת קדוש ישראל ונדע ׃
20
ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃ ס
20
Οὐαὶ οἱ λέγοντες τὸ πονηρὸν καλὸν καὶ τὸ καλὸν πονηρόν, οἱ τιθέντες τὸ σκότος φῶς καὶ τὸ φῶς σκότος, οἱ τιθέντες τὸ πικρὸν γλυκὺ καὶ τὸ γλυκὺ πικρόν.
20
Væ qui dícitis malum bonum, et bonum malum: ponéntes ténebras lucem, et lucem ténebras: ponéntes amárum in dulce, et dulce in amárum.
20
[not available]
20
Woe unto them that call evil good, and good evil; that put darkness for light, and light for darkness; that put bitter for sweet, and sweet for bitter!
20
1Qisaa · 5
הוי האומרים לרע טוב (^ ו ^)לטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר ׃
21
ה֖וֹי חֲכָמִ֣ים בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם וְנֶ֥גֶד פְּנֵיהֶ֖ם נְבֹנִֽים׃
21
Οὐαὶ οἱ συνετοὶ ἐν ἑαυτοῖς καὶ ἐνώπιον αὑτῶν ἐπιστήμονες.
21
Væ qui sapiéntes estis in óculis vestris, et coram vobismetípsis prudéntes.
21
[not available]
21
Woe unto [them that are] wise in their own eyes, and prudent in their own sight!
21
1Qisaa · 5
הוי חכמים ב(^ ע ^)יני׳הם ונגד פני׳הם נבונים ׃
22
ה֕וֹי גִּבּוֹרִ֖ים לִשְׁתּ֣וֹת יָ֑יִן וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לִמְסֹ֥ךְ שֵׁכָֽר׃
22
Οὐαὶ οἱ ἰσχύοντες ὑμῶν οἱ πίνοντες τὸν οἶνον, καὶ οἱ δυνάσται οἱ κεραννύντες τὸ σίκερα,
22
Væ qui poténtes estis ad bibéndum vinum, et viri fortes ad miscéndam ebrietátem.
22
[not available]
22
Woe unto [them that are] mighty to drink wine, and men of strength to mingle strong drink:
22
1Qisaa · 5
הוי גבורים לשתות יין ואנשי־חיל למסך שכר ׃
23
מַצְדִּיקֵ֥י רָשָׁ֖ע עֵ֣קֶב שֹׁ֑חַד וְצִדְקַ֥ת צַדִּיקִ֖ים יָסִ֥ירוּ מִמֶּֽנּוּ׃ ס
23
οἱ δικαιοῦντες τὸν ἀσεβῆ ἕνεκεν δώρων καὶ τὸ δίκαιον τοῦ δικαίου αἴροντες.
23
Qui iustificátis ímpium pro munéribus, et iustítiam iusti aufértis ab eo.
23
[not available]
23
Which justify the wicked for reward, and take away the righteousness of the righteous from him!
23
1Qisaa · 5
מצדיקי רשע עקב שחוד וצדקת צדיקים יסירו ממ׳נו ׃
24
לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶֽהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שָׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃
24
διὰ τοῦτο ὃν τρόπον καυθήσεται καλάμη ὑπὸ ἄνθρακος πυρός, καὶ συνκαυθήσεται ὑπὸ φλογὸς ἀνειμένης, ἡ ῥίζα αὐτῶν ὡς χνοῦς ἔσται, καὶ τὸ ἄνθος αὐτῶν ὡς κονιορτὸς ἀναβήσεται · οὐ γὰρ ἠθέλησαν τὸν νόμον Κυρίου σαβαώθ, ἀλλὰ τὸ λόγιον τοῦ ἁγίου Ἰσραὴλ παρώξυναν.
24
Propter hoc, sicut dévorat stípulam lingua ignis, et calor flammæ exúrit: sic radix eórum quasi favílla erit, et germen eórum ut pulvis ascéndet. Abiecérunt enim legem Dómini exercítuum, et elóquium sancti Israel blasphemavérunt.
24
[not available]
24
Therefore as the fire devoureth the stubble, and the flame consumeth the chaff, [so] their root shall be as rottenness, and their blossom shall go up as dust: because they have cast away the law of the LORD of hosts, and despised the word of the Holy One of Israel.
24
1Qisaa · 5
כאכל קש לשון אש ואש לוהבת ירפה שרש׳ם כמק יהיה ופרח׳ם כאבק יעלה כיא מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש־ישראל נאצו ׃ לכן
25
עַל־כֵּ֡ן חָרָה֩ אַף־יְהוָ֨ה בְּעַמּ֜וֹ וַיֵּ֣ט יָד֧וֹ עָלָ֣יו וַיַּכֵּ֗הוּ וַֽיִּרְגְּזוּ֙ הֶֽהָרִ֔ים וַתְּהִ֧י נִבְלָתָ֛ם כַּסּוּחָ֖ה בְּקֶ֣רֶב חוּצ֑וֹת בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃
25
καὶ ἐθυμώθη ὀργῇ Κύριος σαβαὼθ ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ, καὶ ἐπέβαλεν τὴν χεῖρα ἐπ᾽ αὐτοὺς καὶ ἐπάταξεν αὐτούς · καὶ παρωξύνθη τὰ ὄρη, καὶ ἐγενήθη τὰ θνησιμαῖα αὐτῶν ὡς κοπρία ἐν μέσῳ ὁδοῦ. καὶ ἐν πᾶσι τούτοις οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμὸς αὐτοῦ, ἀλλὰ ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή.
25
Ideo irátus est furor Dómini in pópulum suum, et exténdit manum suam super eum, et percússit eum: et conturbáti sunt montes, et facta sunt morticína eórum quasi stercus in médio plateárum. In his ómnibus non est advérsus furor eius, sed adhuc manus eius exténta.
25
[not available]
25
Therefore is the anger of the LORD kindled against his people, and he hath stretched forth his hand against them, and hath smitten them: and the hills did tremble, and their carcases [were] torn in the midst of the streets. For all this his anger is not turned away, but his hand [is] stretched out still.
25
1Qisaa · 5
על־כן חרה אפ יהוה בעמ׳ו ויט יד׳יו עלי׳ו ויכ׳הו וירגזו ההרים ותהיה נבלת׳ם כסוחה בקרב חוצות בכול זאות לוא שב אפ׳ו ועוד יד׳יו נטויה ׃
26
וְנָֽשָׂא־נֵ֤ס לַגּוֹיִם֙ מֵרָח֔וֹק וְשָׁ֥רַק ל֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה מְהֵרָ֖ה קַ֥ל יָבֽוֹא׃
26
τοιγαροῦν ἀρεῖ σύσσημον ἐν τοῖς ἔθνεσιν τοῖς μακρὰν καὶ συριεῖ αὐτοὺς ἀπ᾽ ἄκρου τῆς γῆς, καὶ ἰδοὺ ταχὺ κούφως ἔρχονται.
26
Et elevábit signum in natiónibus procul, et sibilábit ad eum de fínibus terræ: et ecce festínus velóciter véniet.
26
[not available]
26
And he will lift up an ensign to the nations from far, and will hiss unto them from the end of the earth: and, behold, they shall come with speed swiftly:
26
1Qisaa · 5
ונשא־נס לגואים מרחוק ושר#ק ל׳וא מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא ׃
27
אֵין־עָיֵ֤ף וְאֵין־כּוֹשֵׁל֙ בּ֔וֹ לֹ֥א יָנ֖וּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן וְלֹ֤א נִפְתַּח֙ אֵז֣וֹר חֲלָצָ֔יו וְלֹ֥א נִתַּ֖ק שְׂר֥וֹךְ נְעָלָֽיו׃
27
οὐ πεινάσουσιν οὐδὲ κοπιάσουσιν οὐδὲ νυστάξουσιν οὐδὲ κοιμηθήσονται, οὐδὲ λύσουσιν τὰς ζώνας αὐτῶν ἀπὸ τῆς ὀσφύος αὐτῶν, οὐδὲ μὴ ῥαγῶσιν οἱ ἱμάντες τῶν ὑποδημάτων αὐτῶν ·
27
Non est defíciens, neque labórans in eo: non dormitábit, neque dórmiet, neque solvétur cíngulum renum eius, nec rumpétur corrígia calceaménti eius.
27
[not available]
27
None shall be weary nor stumble among them; none shall slumber nor sleep; neither shall the girdle of their loins be loosed, nor the latchet of their shoes be broken:
27
1Qisaa · 5
אין יעף ואין־כושל ולוא ינום ולוא יישן ולוא נפתחה אזור חלצי׳ו ולוא נתק שרוך נעלי׳ו ׃
28
אֲשֶׁ֤ר חִצָּיו֙ שְׁנוּנִ֔ים וְכָל קַשְּׁתֹתָ֖י־ו דְּרֻכ֑וֹת פַּרְס֤וֹת סוּסָיו֙ כַּצַּ֣ר נֶחְשָׁ֔בוּ וְגַלְגִּלָּ֖יו כַּסּוּפָֽה׃
28
ὧν τὰ βέλη ὀξεῖά ἐστιν καὶ τὰ τόξα αὐτῶν ἐντεταμένα. οἱ πόδες τῶν ἵππων αὐτῶν ὡς στερεὰ πέτρα · ἐλογίσθησαν οἱ τροχοὶ τῶν ἁρμάτων αὐτῶν ὡς καταιγίς.
28
Sagíttæ eius acútæ, et omnes arcus eius exténti. Ungulæ equórum eius ut silex, et rotæ eius quasi ímpetus tempestátis.
28
[not available]
28
Whose arrows [are] sharp, and all their bows bent, their horses ’ hoofs shall be counted like flint, and their wheels like a whirlwind:
28
1Qisaa · 5
אשר חצי׳ו שנונים וכול קשתותי׳ו דרוכות פרסות סוסי׳ו כצור נחשבו וגלגלי׳ו כסופה ׃
29📜
שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יא ושאג כַּכְּפִירִ֤ים וְיִנְהֹם֙ וְיֹאחֵ֣ז טֶ֔רֶף וְיַפְלִ֖יט וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃
29
ὀργιῶσιν ὡς λέοντες, παρέστηκαν ὡς σκύμνοι λέοντος · καὶ ἐπιλήμψεται, καὶ βοήσει ὡς θηρίον, καὶ ἐκβαλεῖ, καὶ οὐκ ἔσται ὁ ῥυόμενος αὐτούς,
29
Rugítus eius ut leónis, rúgiet ut cátuli leónum: et frendet, et tenébit prædam: et amplexábitur, et non erit qui éruat.
29
[not available]
29
Their roaring [shall be] like a lion, they shall roar like young lions: yea, they shall roar, and lay hold of the prey, and shall carry [it] away safe, and none shall deliver [it].
29
1Qisaa · 5
שאגה ל׳ו כלביא ישאג וככפירים ינהם וי{{ ו }}(^ א ^)חז? טרף ויפליט ואין מציל ׃
30📜
וְיִנְהֹ֥ם עָלָ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּנַהֲמַת־יָ֑ם וְנִבַּ֤ט לָאָ֨רֶץ֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ צַ֣ר וָא֔וֹר חָשַׁ֖ךְ בַּעֲרִיפֶֽיהָ׃ פ
30
καὶ βοήσει δι᾽ αὐτοὺς τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὡς φωνὴ θαλάσσης κυμαινούσης · καὶ ἐμβλέψονται εἰς τὴν γῆν, καὶ ἰδοὺ σκότος σκληρὸν ἐν τῇ ἀπορίᾳ αὐτῶν.
30
Et sonábit super eum in die illa sicut sónitus maris: aspiciémus in terram, et ecce ténebræ tribulatiónis, et lux obtenebráta est in calígine eius.
30
[not available]
30
And in that day they shall roar against them like the roaring of the sea: and if [one] look unto the land, behold darkness [and] sorrow, and the light is darkened in the heavens thereof.
30
1Qisaa · 5
ינהם עלי׳ו ביום ההוא כנהמת־ים ונבט לארץ והנה חושך צר ואור חשך בעריפי׳ה ׃
