THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת אֲדֹנָ֛־י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת הַ־הֵיכָֽל׃
1
Καὶ ἐγένετο τοῦ ἐνιαυτοῦ οὗ ἀπέθανεν Ὀζείας ὁ βασιλεὺς εἶδον τὸν κύριον καθήμενον ἐπὶ θρόνου ὑψηλοῦ καὶ ἐπηρμένου, καὶ πλήρης ὁ οἶκος τῆς δόξης αὐτοῦ.
1
In anno quo mórtuus est rex Ozías, vidi Dóminum sedéntem super sólium excélsum et elevátum: et ea quæ sub ipso erant, replébant templum.
1
[not available]
1
In the year that king Uzziah died I saw also the Lord sitting upon a throne, high and lifted up, and his train filled the temple.
1
1Qisaa · 5
בשנת־מות המלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסא׳ו? רם ונשא ושולי׳ו מלאים את ההיכל ׃
2📜
שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֨עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃
2
καὶ σεραφεὶμ εἱστήκεισαν κύκλῳ αὐτοῦ, ἓξ πτέρυγες τῷ ἑνί, καὶ ἓξ πτέρυγες τῷ ἑνί · καὶ ταῖς μὲν δυσὶν κατεκάλυπτον τὸ πρόσωπον, ταῖς δὲ δυσὶν κατεκάλυπτον τοὺς πόδας, καὶ ταῖς δυσὶν ἐπέταντο.
2
Séraphim stabant super illud: sex alæ uni, et sex alæ álteri: duábus velábant fáciem eius, et duábus velábant pedes eius, et duábus volábant.
2
[not available]
2
Above it stood the seraphims: each one had six wings; with twain he covered his face, and with twain he covered his feet, and with twain he did fly.
2
1Qisaa · 5
שרפים עומדים ממעל׳ה ל׳ו שש כנפים לאחד בשתים יכסה פני׳ו ובשתים יכסה רגלי׳ו ובשתים יעופף ׃
3📜
וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל הָ־אָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃
3
καὶ ἐκέκραγεν ἕτερος πρὸς τὸν ἕτερον καὶ ἔλεγον Ἅγιος ἅγιος ἅγιος Κύριος σαβαώθ, πλήρης πᾶσα ἡ γῆ τῆς δόξης αὐτοῦ.
3
Et clamábant alter ad álterum, et dicébant: Sanctus sanctus sanctus Dóminus Deus exercítuum, plena est omnis terra glória eius.
3
[not available]
3
And one cried unto another, and said, Holy, holy, holy, [is] the LORD of hosts: the whole earth [is] full of his glory.
3
1Qisaa · 5
וקראים זה אל־זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול הארץ כבוד׳ו[ ׃
4📜
וַיָּנֻ֨עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃
4
καὶ ἐπήρθη τὸ ὑπέρθυρον ἀπὸ τῆς φωνῆς ἧς ἐκέκραγον, καὶ ὁ οἶκος ἐνεπλήσθη καπνοῦ.
4
Et commóta sunt superliminária cárdinum a voce clamántis, et domus repléta est fumo.
4
[not available]
4
And the posts of the door moved at the voice of him that cried, and the house was filled with smoke.
4
1Qisaa · 5
וינועו אמות הספים מקול הקורה והבית נמלא עשן ׃
5📜
וָאֹמַ֞ר אֽוֹי לִ֣־י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֨יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת הַ־מֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃
5
καὶ εἶπον Ὢ τάλας ἐγώ, ὅτι κατανένυγμαι, ὅτι ἄνθρωπος ὢν καὶ ἀκάθαρτα χείλη ἔχων ἐν μέσῳ λαοῦ ἀκάθαρτα χείλη ἔχοντος ἐγὼ οἰκῶ, καὶ τὸν βασιλέα Κύριον σαβαὼθ εἶδον τοῖς ὀφθαλμοῖς μου.
5
Et dixi: Væ mihi, quia tácui, quia vir pollútus lábiis ego sum, et in médio pópuli pollúta lábia habéntis ego hábito, et regem Dóminum exercítuum vidi óculis meis.
5
[not available]
5
Then said I, Woe [is] me! for I am undone; because I [am] a man of unclean lips, and I dwell in the midst of a people of unclean lips: for mine eyes have seen the King, the LORD of hosts.
5
1Qisaa · 5
ואמר אי? ל׳י כי־נד#מיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ובתוך עם־טמא[־שפתים אנוכי יושב כ##י?א את המלך יהוה צבאות ראו עינ׳י ׃
6📜
וַיָּ֣עָף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן הַ־שְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
6
καὶ ἀπεστάλη πρὸς μὲ ἓν τῶν σεραφείν, καὶ ἐν τῇ χειρὶ εἶχεν ἄνθρακα ὃν τῇ λαβίδι ἔλαβεν ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου,
6
Et volávit ad me unus de Séraphim, et in manu eius cálculus, quem fórcipe túlerat de altári.
6
[not available]
6
Then flew one of the seraphims unto me, having a live coal in his hand, [which] he had taken with the tongs from off the altar:
6
1Qisaa · 5
ויעוף אל׳י אחד מן השרפים וביד׳ו רצפה במלקחים לקח מ#ע##ל המז#?[ב]ח## ׃
7📜
וַיַּגַּ֣ע עַל פִּ֔־י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל שְׂפָתֶ֑י־ךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃
7
καὶ ἥψατο τοῦ στόματός μου καὶ εἶπεν Ἰδοὺ ἥψατο τοῦτο τῶν χειλέων σου, καὶ ἀφελεῖ τὰς ἀνομίας σου, καὶ τὰς ἁμαρτίας σου περικαθαριεῖ.
7
Et tétigit os meum, et dixit: Ecce tétigit hoc lábia tua, et auferétur iníquitas tua, et peccátum tuum mundábitur.
7
[not available]
7
And he laid [it] upon my mouth, and said, Lo, this hath touched thy lips; and thine iniquity is taken away, and thy sin purged.
7
1Qisaa · 5, 6
ו?י?ג#?[ע ]ע##ל פ##׳[י ]ו#?יואמר הנה נגע זה על שפתי׳ך וסר[ עוונ׳ך וחטאותי׳ך תכפר ׃
8📜
וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ לָ֑־נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃
8
καὶ ἤκουσα τῆς φωνῆς Κυρίου λέγοντος Τίνα ἀποστείλω, καὶ τίς πορεύσεται πρὸς τὸν λαὸν τοῦτον; καὶ εἶπα Ἰδού εἰμι ἐγώ · ἀπόστειλόν με.
8
Et audívi vocem Dómini dicéntis: Quem mittam? et quis ibit nobis? Et dixi: Ecce ego, mitte me.
8
[not available]
8
Also I heard the voice of the Lord, saying, Whom shall I send, and who will go for us? Then said I, Here [am] I; send me.
8
1Qisaa · 6
ואשמע את־קול אדוני אמר את־מי אשלח ומי ילך ל׳נו ואמרה הנ׳ני שלח׳ני ׃
9📜
וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֨וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃
9
καὶ εἶπεν Πορεύθητι καὶ εἰπὸν τῷ λαῷ τούτῳ Ἀκοῇ ἀκούσετε καὶ οὐ μὴ συνῆτε, καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ οὐ μὴ ἴδητε.
9
Et dixit: Vade, et dices pópulo huic: Audíte audiéntes, et nolíte intellígere: et vidéte visiónem, et nolíte cognóscere.
9
[not available]
9
And he said, Go, and tell this people, Hear ye indeed, but understand not; and see ye indeed, but perceive not.
9
1Qisaa · 6
ויואמר לך ואמרתה לעם הזה שמעו שמוע ועל תבינו ראו ראו ועל ת#דעו ׃
10📜
הַשְׁמֵן֙ לֵב הָ־עָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃
10
ἐπαχύνθη γὰρ ἡ καρδία τοῦ λαοῦ τούτου, καὶ τοῖς ὠσὶν αὐτῶν βαρέως ἤκουσαν καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς ἐκάμμυσαν, μή ποτε ἴδωσιν τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ τοῖς ὠσὶν ἀκούσωσιν, καὶ τῇ καρδίᾳ συνῶσιν καὶ ἐπιστρέψωσιν, καὶ ἰάσομαι αὐτούς.
10
Excǽca cor pópuli huius, et aures eius ággrava: et óculos eius claude: ne forte vídeat óculis suis, et áuribus suis áudiat, et corde suo intélligat, et convertátur, et sanem eum.
10
[not available]
10
Make the heart of this people fat, and make their ears heavy, and shut their eyes; lest they see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and convert, and be healed.
10
1Qisaa · 6
השמ לב העם הזה ואוזני׳ו הכבד ועיני׳ו השע פן־יראה בעיני׳ו ובאוזני׳ו ישמעו בלבב׳ו יבין ושב ורפא ל׳ו ׃
11📜
וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃
11
καὶ εἶπα Ἕως πότε, Κύριε; καὶ εἶπεν Ἕως ἂν ἐρημωθῶσιν πόλεις παρὰ τὸ μὴ κατοικεῖσθαι, καὶ οἶκοι παρὰ τὸ μὴ εἶναι ἀνθρώπους, καὶ ἡ γῆ καταλειφθήσεται ἔρημος.
11
Et dixi: Usquequo Dómine? et dixit: Donec desoléntur civitátes absque habitatóre, et domus sine hómine, et terra relinquétur desérta.
11
[not available]
11
Then said I, Lord, how long? And he answered, Until the cities be wasted without inhabitant, and the houses without man, and the land be utterly desolate,
11
1Qisaa · 6
ואמרה עד־מתי יהוה ויואמר עד אשר אמ שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה ׃
12📜
וְרִחַ֥ק יְהוָ֖ה אֶת הָ־אָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
12
καὶ μετὰ ταῦτα μακρυνεῖ ὁ θεὸς τοὺς ἀνθρώπους, καὶ οἱ καταλειφθέντες πληθυνθήσονται ἐπὶ τῆς γῆς,
12
Et longe fáciet Dóminus hómines, et multiplicábitur quæ derelícta fúerat in médio terræ.
12
[not available]
12
And the LORD have removed men far away, and [there be] a great forsaking in the midst of the land.
12
1Qisaa · 6
ורחק יהוה את האדם ורבה עזובה בקרב הארץ ׃
13📜
וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֨כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃ פ
13
καὶ ἔτι ἐπ᾽ αὐτῆς ἐστιν τὸ ἐπιδέκατον, καὶ πάλιν ἔσται εἰς προνομήν, ὡς τερέβινθος καὶ ὡς βάλανος ὅταν ἐκπέσῃ ἐκ τῆς θήκης αὐτῆς.
13
Et adhuc in ea decimátio, et convertétur, et erit in ostensiónem sicut terebínthus, et sicut quercus, quæ expándit ramos suos: semen sanctum erit id, quod stéterit in ea.
13
[not available]
13
But yet in it [shall be] a tenth, and [it] shall return, and shall be eaten: as a teil tree, and as an oak, whose substance [is] in them, when they cast [their leaves: so] the holy seed [shall be] the substance thereof.
13
1Qisaa · 6
מצבת׳ה ׃ ועוד ב׳ה עשיריה ושבה והייתה לבער כאלה וכאלון אשר משלכת מצבת ב׳מה זרע הקודש
