THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שׁוֹמֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
1
Εὐφράνθητι, στεῖρα ἡ οὐ τίκτουσα, ῥῆξον καὶ βόησον, ἡ οὐκ ὠδίνουσα, ὅτι πολλὰ τὰ τέκνα τῆς ἐρήμου μᾶλλον ἢ τῆς ἐχούσης τὸν ἄνδρα · εἶπεν γὰρ Κύριος.
1
Lauda stérilis quæ non paris: decánta laudem, et hinni quæ non pariébas: quóniam multi fílii desértæ magis quam eius, quæ habet virum, dicit Dóminus.
1
[not available]
1
Sing, O barren, thou [that] didst not bear; break forth into singing, and cry aloud, thou [that] didst not travail with child: for more [are] the children of the desolate than the children of the married wife, saith the LORD.
1
1Q8 · 23
רני ע]ק##ר##ה## לא ילדה פצחי רנה וצ#הל[י] [לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בע]ו#?לה אמר יהוה ׃
2📜
הַרְחִ֣יבִי ׀ מְק֣וֹם אָהֳלֵ֗ךְ וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֨יכִי֙ מֵֽיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃
2
πλάτυνον τὸν τόπον τῆς σκηνῆς σου καὶ τῶν αὐλαιῶν σου, πῆξον, μὴ φείσῃ, μάκρυνον τὰ σχοινίσματά σου, καὶ τοὺς πασσάλους σου κατίσχυσον,
2
Diláta locum tentórii tui, et pelles tabernaculórum tuórum exténde, ne parcas: longos fac funículos tuos, et clavos tuos consólida.
2
[not available]
2
Enlarge the place of thy tent, and let them stretch forth the curtains of thine habitations: spare not, lengthen thy cords, and strengthen thy stakes;
2
1Q8 · 23
הרחיב##[י] [מקום אהל׳ך ויריעות משכנותי׳ך יטו אל]־תחשכי הא#ריכי מתרי#?׳[ך] [ויתדתי׳ך חזקי ׃
3📜
כִּי־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֖אול תִּפְרֹ֑צִי וְזַרְעֵךְ֙ גּוֹיִ֣ם יִירָ֔שׁ וְעָרִ֥ים נְשַׁמּ֖וֹת יוֹשִֽׁיבוּ׃
3
ἔτι εἰς τὰ δεξιὰ καὶ τὰ ἀριστερὰ ἐκπέτασον · καὶ τὸ σπέρμα σου ἔθνη κληρονομήσει, καὶ πόλεις ἠρημωμένας κατοικιεῖς.
3
Ad déxteram enim, et ad lævam penetrábis, et semen tuum gentes hereditábit, et civitátes desértas inhabitábit.
3
[not available]
3
For thou shalt break forth on the right hand and on the left; and thy seed shall inherit the Gentiles, and make the desolate cities to be inhabited.
3
1Q8 · 23
כי־ימין וש]מ##אול תפרצי וזרע׳ך גוים יירשו וערי#?[ם] [נשמות יושיבו ׃
4📜
אַל־תִּֽירְאִי֙ כִּי־לֹ֣א תֵב֔וֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי כִּ֣י בֹ֤שֶׁת עֲלוּמַ֨יִךְ֙ תִּשְׁכָּ֔חִי וְחֶרְפַּ֥ת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֽוֹד׃
4
μὴ φοβοῦ ὅτι κατῃσχύνθης, μηδὲ ἐντραπῇς ὅτι ὠνειδίσθης, ὅτι αἰσχύνην αἰώνιον ἐπιλήσῃ, καὶ ὄνειδος τῆς χηρείας σου οὐ μὴ μνησθήσῃ.
4
Noli timére, quia non confundéris, neque erubésces: non enim te pudébit, quia confusiónis adolescéntiæ tuæ obliviscéris, et oppróbrii viduitátis tuæ non recordáberis ámplius.
4
[not available]
4
Fear not; for thou shalt not be ashamed: neither be thou confounded; for thou shalt not be put to shame: for thou shalt forget the shame of thy youth, and shalt not remember the reproach of thy widowhood any more.
4
1Q8 · 23
אל־תיר]אי כי־לא תבשי אל־תכלמי כי־לא תחפר[י] [כי בשת עלומי׳ך תשכחי וח]ר##פת אלמנת׳ך לא תזכרי־עוד ׃
5📜
כִּ֤י בֹעֲלַ֨יִךְ֙ עֹשַׂ֔יִךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ וְגֹֽאֲלֵךְ֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהֵ֥י כָל הָ־אָ֖רֶץ יִקָּרֵֽא׃
5
ὅτι Κύριος ὁ ποιῶν σε, Κύριος σαβαὼθ ὄνομα αὐτῷ · καὶ ὁ ῥυσάμενός σε, αὐτὸς θεὸς Ἰσραήλ, πάσῃ τῇ γῇ κληθήσεται.
5
Quia dominábitur tui qui fecit te, Dóminus exercítuum nomen eius: et redémptor tuus sanctus Israel, Deus omnis terræ vocábitur.
5
[not available]
5
For thy Maker [is] thine husband; the LORD of hosts [is] his name; and thy Redeemer the Holy One of Israel; The God of the whole earth shall he be called.
5
1Q8 · 23
כי [בעלי׳ך עשי׳ך יהוה צבאות ]שמ׳ו וגואל׳ך קדוש ישראל אלהי [כל הארץ יקרא
6📜
כִּֽי כְ־אִשָּׁ֧ה עֲזוּבָ֛ה וַעֲצ֥וּבַת ר֖וּחַ קְרָאָ֣ךְ יְהוָ֑ה וְאֵ֧שֶׁת נְעוּרִ֛ים כִּ֥י תִמָּאֵ֖ס אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃
6
οὐχ ὡς γυναῖκα καταλελιμμένην καὶ ὀλιγόψυχον κέκληκέν σε ὁ κύριος, οὐδ᾽ ὡς γυναῖκα ἐκ νεότητος μεμισημένην · εἶπεν ὁ θεός σου.
6
Quia ut mulíerem derelíctam et mœréntem spíritu vocávit te Dóminus, et uxórem ab adolescéntia abiéctam, dixit Deus tuus.
6
[not available]
6
For the LORD hath called thee as a woman forsaken and grieved in spirit, and a wife of youth, when thou wast refused, saith thy God.
6
1Q8 · 23
כ#י כאשה עזובה ועצובת רוח## ׃ [קרא׳ך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר א]ל##[הי׳ך ׃
7📜
בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃
7
χρόνον μικρὸν ἐνκατέλιπόν σε, καὶ μετ᾽ ἐλέους μεγάλου ἐλεήσω σε ·
7
Ad punctum in módico derelíqui te, et in miseratiónibus magnis congregábo te.
7
[not available]
7
For a small moment have I forsaken thee; but with great mercies will I gather thee.
7
1Q8 · 23
ברגע קטן] ׃
8📜
בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֨גַע֙ מִמֵּ֔ךְ וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם רִֽחַמְתִּ֑יךְ אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ ס
8
ἐν θυμῷ μικρῷ ἀπέστρεψα τὸ πρόσωπόν μου ἀπὸ σοῦ, καὶ ἐν ἐλέει αἰωνίῳ ἐλεήσω σε · εἶπεν ὁ ῥυσάμενός σε Κύριος.
8
In moménto indignatiónis abscóndi fáciem meam parúmper a te, et in misericórdia sempitérna misértus sum tui: dixit redémptor tuus Dóminus.
8
[not available]
8
In a little wrath I hid my face from thee for a moment; but with everlasting kindness will I have mercy on thee, saith the LORD thy Redeemer.
8
1Qisaa · 45
בשצף קצף הסתרתי פנ׳י רוגע ממ׳ך ובחסדי עולם רחמתי׳ך אמר ג(^ ו ^)אל׳כי יהוה ׃
9📜
כִּי־מֵ֥י נֹ֨חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל הָ־אָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעָר בָּֽ־ךְ׃
9
ἀπὸ τοῦ ὕδατος τοῦ ἐπὶ Νῶε τοῦτό μοί ἐστιν, καθότι ὤμοσα αὐτῷ ἐν τῷ χρόνῳ ἐκείνῳ, τῇ γῇ μὴ θυμωθήσεσθαι ἐπὶ σοὶ ἔτι, μηδὲ ἐν ἀπειλῇ σου.
9
Sicut in diébus Noe istud mihi est, cui iurávi ne indúcerem aquas Noe ultra super terram: sic iurávi ut non iráscar tibi, et non íncrepem te.
9
[not available]
9
For this [is as] the waters of Noah unto me: for [as] I have sworn that the waters of Noah should no more go over the earth; so have I sworn that I would not be wroth with thee, nor rebuke thee.
9
1Qisaa · 45
כי?מ # נ?וח זואת ל׳י אשר נשבעתי מעבור מי נוח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עלי׳ך עוד ומגעור ב׳ך ׃
10📜
כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑נָה וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַחֲמֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ ס
10
τὰ ὄρη μεταστήσεσθαι, οὐδ᾽ οἱ βουνοί σου μετακινηθήσονται · οὕτως οὐδὲ τὸ παρ᾽ ἐμοῦ σοι ἔλεος ἐκλείψει, οὐδὲ ἡ διαθήκη τῆς εἰρήνης σου οὐ μὴ μεταστῇ · εἶπεν γάρ Ἵλεώς σοι, Κύριε.
10
Montes enim commovebúntur, et colles contremíscent: misericórdia autem mea non recédet a te, et fœdus pacis meæ non movébitur: dixit miserátor tuus Dóminus.
10
[not available]
10
For the mountains shall depart, and the hills be removed; but my kindness shall not depart from thee, neither shall the covenant of my peace be removed, saith the LORD that hath mercy on thee.
10
1Qisaa · 45
כיא ההרים ימושו ו(^ ה ^)גבעות תתמוטינה וחסד׳י מאת׳ך לוא ימוש וברית שלומ׳י לוא ת#מוט אמר מרחמ׳כי יהוה ׃
11📜
עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃
11
Ταπεινὴ καὶ ἀκατάστατος οὐ παρεκλήθης · ἰδοὺ ἐγὼ ἑτοιμάζω σοὶ ἄνθρακα τὸν λίθον σου, καὶ τὰ θεμέλιά σου σάπφειρον,
11
Paupércula tempestáte convúlsa, absque ulla consolatióne. Ecce ego sternam per órdinem lápides tuos, et fundábo te in sapphíris,
11
[not available]
11
O thou afflicted, tossed with tempest, [and] not comforted, behold, I will lay thy stones with fair colours, and lay thy foundations with sapphires.
11
1Qisaa · 45
ענייה סחורה לוא נחמה הנה אנוכי מרביץ בפוך אבני׳ך ויסודו(^ תי׳ך ^) בספירים ׃
12📜
וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל גְּבוּלֵ֖־ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃
12
καὶ θήσω τὰς ἐπάλξεις σου ἴασπιν, καὶ τὰς πύλας σου λίθους κρυστάλλου, καὶ τὸν περίβολόν σου λίθους ἐκλεκτούς,
12
et ponam iáspidem propugnácula tua, et portas tuas in lápides sculptos, et omnes términos tuos in lápides desiderábiles:
12
[not available]
12
And I will make thy windows of agates, and thy gates of carbuncles, and all thy borders of pleasant stones.
12
1Qisaa · 45
ושמתי כדכוד שמשותי׳ך ושערי׳ך לאבני א(^ ו ^)קדח וכול גבולי׳ך לאבני־חפץ ׃
13📜
וְכָל בָּנַ֖יִ־ךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ׃
13
καὶ πάντας τοὺς υἱούς σου διδακτοὺς θεοῦ, καὶ ἐν πολλῇ εἰρήνῃ τὰ τέκνα σου.
13
univérsos fílios tuos doctos a Dómino: et multitúdinem pacis fíliis tuis.
13
[not available]
13
And all thy children [shall be] taught of the LORD; and great [shall be] the peace of thy children.
13
1Qisaa · 45
וכול בני׳ך למודי יהוה ורב שלום ב(^ ו ^)ני׳כי ׃
14📜
בִּצְדָקָ֖ה תִּכּוֹנָ֑נִי רַחֲקִ֤י מֵעֹ֨שֶׁק֙ כִּֽי־לֹ֣א תִירָ֔אִי וּמִ֨מְּחִתָּ֔ה כִּ֥י לֹֽא־תִקְרַ֖ב אֵלָֽיִךְ׃
14
καὶ ἐν δικαιοσύνῃ οἰκοδομηθήσῃ · ἀπέχου ἀπὸ ἀδίκου, καὶ οὐ φοβηθήσῃ, καὶ τρόμος οὐκ ἐγγιεῖ σοι.
14
Et in iustítia fundáberis: recéde procul a calúmnia, quia non timébis: et a pavóre, quia non appropinquábit tibi.
14
[not available]
14
In righteousness shalt thou be established: thou shalt be far from oppression; for thou shalt not fear: and from terror; for it shall not come near thee.
14
1Qisaa · 45
בצדקה תתכונני רחקי מעושק כיא לוא תיראי וממחתה כיא לוא תקרב אלי׳ך ׃
15📜
הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵֽאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל׃
15
ἰδοὺ προσήλυτοι προσελεύσονταί σοι δι᾽ ἐμοῦ, καὶ παροικήσουσίν σοι καὶ ἐπὶ σὲ καταφεύξονται.
15
Ecce áccola véniet, qui non erat mecum, ádvena quondam tuus adiungétur tibi.
15
[not available]
15
Behold, they shall surely gather together, [but] not by me: whosoever shall gather together against thee shall fall for thy sake.
15
1Qisaa · 45
הנה גור יגור אכס מאת׳י מי יגר את׳ך עלי׳ך יפולו ׃
16📜
הן אָֽנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֨חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃
16
ἰδοὺ ἐγὼ ἔκτισά σε, οὐχ ὡς χαλκεὺς φυσῶν ἄνθρακας καὶ ἐκφέρων σκεῦος εἰς ἔργον · ἐγὼ δὲ ἔκτισά σε οὐκ εἰς ἀπώλειαν φθεῖραι.
16
Ecce ego creávi fabrum sufflántem in igne prunas, et proferéntem vas in opus suum: et ego creávi interfectórem ad disperdéndum.
16
[not available]
16
Behold, I have created the smith that bloweth the coals in the fire, and that bringeth forth an instrument for his work; and I have created the waster to destroy.
16
1Qisaa · 45
הנה אנוכי בר(^ א ^)תי חרש נופח באש פחם (^ ו ^)מוציא כלי למעשו?׳הי אנוכי בראתי משחית לחבל ׃
17📜
כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֨יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשׁ֛וֹן תָּֽקוּם אִתָּ֥־ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
17
πᾶν σκεῦος σκευαστὸν ἐπὶ σὲ οὐκ εὐοδώσω · καὶ πᾶσα φωνὴ ἀναστήσεται ἐπὶ σὲ εἰς κρίσιν, πάντας αὐτοὺς ἡττήσεις, οἱ δὲ ἔνοχοί σου ἔσονται ἐν αὐτῇ. ἔστιν κληρονομία τοῖς θεραπεύουσιν Κύριον, καὶ ὑμεῖς ἔσεσθέ μοι δίκαιοι, λέγει Κύριος.
17
Omne vas, quod fictum est contra te, non dirigétur: et omnem linguam resisténtem tibi in iudício, iudicábis. Hæc est heréditas servórum Dómini, et iustítia eórum apud me, dicit Dóminus.
17
[not available]
17
No weapon that is formed against thee shall prosper; and every tongue [that] shall rise against thee in judgment thou shalt condemn. This [is] the heritage of the servants of the LORD, and their righteousness [is] of me, saith the LORD.
17
1Qisaa · 45
כול כלי יוצר עלי׳ך לוא יצלח זואת נחלת עבדי יהוה וצדקת׳ם מאת׳י נואמ יהוה ׃
