THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין ל֖־וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃
1
Οἱ διψῶντες, πορεύεσθε ἐφ᾽ ὕδωρ, καὶ ὅσοι μὴ ἔχετε ἀργύριον, βαδίσαντες ἀγοράσατε, καὶ φάγετε ἄνευ ἀργυρίου καὶ τιμῆς οἴνου καὶ στέαρ.
1
Omnes sitiéntes veníte ad aquas: et qui non habétis argéntum, properáte, émite, et comédite: veníte, émite absque argénto et absque ulla commutatióne vinum et lac.
1
[not available]
1
Ho, every one that thirsteth, come ye to the waters, and he that hath no money; come ye, buy, and eat; yea, come, buy wine and milk without money and without price.
1
הוי כול צמא לכו למים ואשר אין ל׳ו כסף לכו שבורו בלוא־כסף ובלוא מחיר יין וחלב ׃
הוי כל־צמא לכו ]למים ואשר אין ל׳ו כסף ל[כו ]שב##[ורו ואכלו ולכו שברו בלוא־כסף ובלוא מחיר ]י#?י?ן ו#?חלב ׃
2📜
לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֨סֶף֙ בְּֽלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשָׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃
2
ἵνα τί τιμᾶσθε ἀργυρίου, καὶ τὸν μόχθον ὑμῶν οὐκ εἰς πλησμονήν? καὶ φάγεσθε ἀγαθά, καὶ ἐντρυφήσει ἐν ἀγαθοῖς ἡ ψυχὴ ὑμῶν.
2
Quare appénditis argéntum non in pánibus, et labórem vestrum non in saturitáte? Audíte audiéntes me, et comédite bonum, et delectábitur in crassitúdine ánima vestra.
2
[not available]
2
Wherefore do ye spend money for that which is not bread? and your labour for that which satisfieth not? hearken diligently unto me, and eat ye that which is good, and let your soul delight itself in fatness.
2
שמעו שמוע אל׳י וא##[כלו־טוב ותתע]נ?ג#? בדשן נפש׳כם ׃
למה תשקולו כסף בלוא־לחם ויגיע׳כ#ם בלוא שבעה שמעו שמעוא אל׳י ואכולו טוב ותתענג בדשן נפש׳כם ׃
למה תשקולו [כסף בלוא־לחם ויגיע׳כם בלוא לשבעה שמעו שמוע א]ל##׳י#? ואכלו־טו?ב ותתע#[נ]ג#? [בדשן נפש׳כם ׃
3📜
הַטּ֤וּ אָזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃
3
προσέχετε τοῖς ὠσὶν ὑμῶν καὶ ἐπακολουθήσατε ταῖς ὁδοῖς μου· εἰσακούσατέ μου, καὶ ζήσεται ἐν ἀγαθοῖς ἡ ψυχὴ ὑμῶν, καὶ διαθήσομαι ὑμῖν διαθήκην αἰώνιον, τὰ ὅσια Δαυεὶδ τὰ πιστά.
3
Inclináte aurem vestram, et veníte ad me: audíte, et vivet ánima vestra, et fériam vobíscum pactum sempitérnum, misericórdias David fidéles.
3
[not available]
3
Incline your ear, and come unto me: hear, and your soul shall live; and I will make an everlasting covenant with you, even the sure mercies of David.
3
הטו אזנ׳כם ולכו אל׳י שמעו ותחי נפש׳כ#ם##[ ואכרת]ה## ל׳כם ברית עולם חסדי דויד הנאמ##נ#?ים ׃
הטו אוזנ׳כמה ולכו אל׳י ושמעו ותחי{{ ה }} נפש׳כםה ואכרות ל׳כמה ברית עולם חסדי דויד הנאמנים ׃
הטו אזנ׳כם ולכו אל׳י שמעו ותח]י נפ#ש#׳כם ואכרותה[ ל׳כם ברית] [עולם חסדי דוד הנאמנים ׃
4📜
הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃
4
ἰδοὺ μαρτύριον ἐν ἔθνεσιν ἔδωκα αὐτόν, ἄρχοντα καὶ προστάσσοντα ἔθνεσιν.
4
Ecce testem pópulis dedi eum, ducem ac præceptórem géntibus.
4
[not available]
4
Behold, I have given him for a witness to the people, a leader and commander to the people.
4
הן עד לאמים נתתי׳ו נגי#?[ד ומצו]ה לאומ##[ים] ׃
הנה עד לאומים נתתי׳הו נגיד ומצוה לאומים ׃
הן עד ]ל##אומים נתתי׳הו [נגיד ומצוה לאמים] ׃
5📜
הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא יְדָע֖וּ־ךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֨עַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ ס
5
ἔθνη ἃ οὐκ οἴδασίν σε ἐπικαλέσονταί σε, καὶ λαοὶ οἳ οὐκ ἐπίστανταί σε ἐπὶ σὲ καταφεύξονται, ἕνεκεν Κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἁγίου Ἰσραήλ, ὅτι ἐδόξασέν σε.
5
Ecce gentem, quam nesciébas, vocábis: et gentes, quæ te non cognovérunt, ad te current propter Dóminum Deum tuum, et sanctum Israel, quia glorificávit te.
5
[not available]
5
Behold, thou shalt call a nation that thou knowest not, and nations that knew not thee shall run unto thee because of the LORD thy God, and for the Holy One of Israel; for he hath glorified thee.
5
הן גוי לא־תדע תקרא וגו?[י] אשר [ל]א## ידעו׳ך אלי׳ך יר##[וצו ]ל##מ##ע#ן י?ה##[וה א]ל##הי׳ך וקדוש ישראל כי#?[ פא]ר##׳ך ׃
הנה גוי לוא תדע תקרא וגוי לוא ידע׳כה אלי׳כה ירוץ למען יהוה אלוהי׳ך ו(^ ל ^)קדוש ישראל כיא פאר׳ך ׃
]ה#ן ג[וי ]ל##ו(# א #)[ תדע תקרא וגוי ]ל##[ו]א## ידעו?׳כה אלי?׳[כה ירוצו למען] [יהוה] אלוהי׳כה##[ ולקדוש ישראל כי פאר׳ך] ׃ ε ε
6📜
דִּרְשׁ֥וּ יְהוָ֖ה בְּהִמָּצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃
6
Ζητήσατε τὸν κύριον, καὶ ἐν τῷ εὑρίσκειν αὐτὸν ἐπικαλέσασθε· ἡνίκα δ᾽ ἂν ἐγγίζῃ ὑμῖν,
6
Quǽrite Dóminum, dum inveníri potest: invocáte eum, dum prope est.
6
[not available]
6
Seek ye the LORD while he may be found, call ye upon him while he is near:
6
ד##[רשו יהוה בה]מצא׳ו קרא׳הו בהיות׳ו קרוב {{ # # # }} ׃
דרושו יהוה בהמצא׳ו קראו׳הי בהיות׳ו קרוב ׃
[דרשו יהוה בהמ]צ#א קראו#?[ בהיות׳ו קרוב ׃
7📜
יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל אֱלֹהֵ֖י־נוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃
7
ἀπολιπέτω ὁ ἀσεβὴς τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ καὶ ἀνὴρ ἄνομος τὰς βουλὰς αὐτοῦ καὶ ἐπιστραφήτω ἐπὶ Κύριον, καὶ ἐλεηθήσεται, ὅτι ἐπὶ πολὺ ἀφήσει τὰς ἁμαρτίας ὑμῶν.
7
Derelínquat ímpius viam suam, et vir iníquus cogitatiónes suas, et revertátur ad Dóminum, et miserébitur eius, et ad Deum nostrum: quóniam multus est ad ignoscéndum.
7
[not available]
7
Let the wicked forsake his way, and the unrighteous man his thoughts: and let him return unto the LORD, and he will have mercy upon him; and to our God, for he will abundantly pardon.
7
יעז#?ב## רשע דרכ׳ו ואי#?ש און [מחשבתי׳ו] וישב אל־יהוה וירחמ׳הו ואל אלהי׳נו כי־ירבה לסלוח ׃
יעזב רשע דרכ׳ו ואיש און מחשבותי׳ו וישוב אל־יהוה וירחמ׳הו ואל אלוהי׳נו כיא ירבה לסלוח ׃
יעזב רשע דרכ׳ו ואיש און] [מחשבתי׳ו וישב א]ל##[־יהוה וירחמ׳הו ואל אלהי׳נו כי־ירבה לסלוח] ׃
8📜
כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃
8
οὐ γάρ εἰσιν αἱ βουλαί μου ὥσπερ αἱ βουλαὶ ὑμῶν, οὐδ᾽ ὥσπερ αἱ ὁδοὶ ὑμῶν αἱ ὁδοί μου, λέγει Κύριος·
8
Non enim cogitatiónes meæ cogitatiónes vestræ, neque viæ vestræ viæ meæ, dicit Dóminus.
8
[not available]
8
For my thoughts are not your thoughts, neither are your ways my ways, saith the LORD.
8
כי לא מ##[חשבת]י#?׳כם מחשבת׳י ולא דרכי׳כם דרכ׳י נאם יהוה ׃
כיא לוא מח#שבות׳י מחשבותי׳כם ולוא דרכי׳כמה דרכ׳י נואמ יהוה ׃
9📜
כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃
9
ἀλλ᾽ ὡς ἀπέχει ὁ οὐρανὸς ἀπὸ τῆς γῆς, οὕτως ἀπέχει ἡ ὁδός μου ἀπὸ τῶν ὁδῶν ὑμῶν καὶ τὰ διανοήματα ὑμῶν ἀπὸ τῆς διανοίας μου.
9
Quia sicut exaltántur cæli a terra, sic exaltátæ sunt viæ meæ a viis vestris, et cogitatiónes meæ a cogitatiónibus vestris.
9
[not available]
9
For as the heavens are higher than the earth, so are my ways higher than your ways, and my thoughts than your thoughts.
9
כי־גבהו שמים מ#[ארץ כן ]גבהו דרכ׳י מדרכי׳כם ומחשבת׳י ממחשבתי׳כם ׃
כיא כגובה שמים מארץ כן גבהו דרכ׳י מדרכי׳כמה ומחשבות׳י ממחשבותי׳כמה ׃
10📜
כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן הַ־שָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת הָ־אָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֨רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃
10
ὡς γὰρ ἂν καταβῇ ὁ ὑετὸς ἢ χιὼν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ οὐ μὴ ἀποστραφῇ ἕως ἂν μεθύσῃ τὴν γῆν, καὶ ἐκτέκῃ καὶ ἐκβλαστήσῃ, καὶ δῷ σπέρμα τῷ σπείροντι καὶ ἄρτον εἰς βρῶσιν·
10
Et quómodo descéndit imber et nix de cælo, et illuc ultra non revértitur, sed inébriat terram, et infúndit eam, et germináre eam facit, et dat semen serénti, et panem comedénti:
10
[not available]
10
For as the rain cometh down, and the snow from heaven, and returneth not thither, but watereth the earth, and maketh it bring forth and bud, that it may give seed to the sower, and bread to the eater:
10
כי אם־הרוה את ה#ארץ וה[וליד׳ה] והצמיח׳ה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל ׃ (^ כי ^) כאשר ירד##[ הגש]ם## והשלג מן השמים ושמ׳ה לא ישוב
כיא כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמ׳ה לוא ישוב כיא אמ הרוה את הארץ והוליד׳ה# והצמיח׳ה ׳׳׳׳ ונתן זרע לזורע ולחם לאכול ׃
11📜
כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃
11
οὕτως ἔσται τὸ ῥῆμά μου ὃ ἐὰν ἐξέλθῃ ἐκ τοῦ στόματός μου, οὐ μὴ ἀποστραφῇ ἕως ἂν τελεσθῇ ὅσα ἠθέλησα, καὶ εὐοδώσω τὰς ὁδούς σου καὶ τὰ ἐντάλματά μου.
11
sic erit verbum meum, quod egrediétur de ore meo: non revertétur ad me vácuum, sed fáciet quæcúmque vólui, et prosperábitur in his, ad quæ misi illud.
11
[not available]
11
So shall my word be that goeth forth out of my mouth: it shall not return unto me void, but it shall accomplish that which I please, and it shall prosper in the thing whereto I sent it.
11
כן יהיה דבר׳י אשר יצא מ#פ##[׳י ל]א#־ישוב אל׳י ריקם כי אם־עשה את־אשר חפצתי והצליח את־אשר שלחתי ׃
כן יהיה דבר׳י אש#ר# יצא מפ׳י לוא ישוב אל׳י ריקם כיא אמ עשה את־אשר חפצתי והצליח את־אשר שלחתי׳ו ׃
12📜
כִּֽי בְ־שִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּֽוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃
12
ἐν γὰρ εὐφροσύνῃ ἐξελεύσεσθε καὶ ἐν χαρᾷ διδαχθήσεσθε· τὰ γὰρ ὄρη καὶ οἱ βουνοὶ ἐξαλοῦνται προσδεχόμενοι ὑμᾶς ἐν χαρᾷ, καὶ πάντα τὰ ξύλα τοῦ ἀγροῦ ἐπικροτήσει τοῖς κλάδοις,
12
Quia in lætítia egrediémini, et in pace deducémini: montes et colles cantábunt coram vobis laudem, et ómnia ligna regiónis plaudent manu.
12
[not available]
12
For ye shall go out with joy, and be led forth with peace: the mountains and the hills shall break forth before you into singing, and all the trees of the field shall clap their hands.
12
כי בשמחה תצאו׳ן ובשלום תובלו׳ן ההרים והגבעות יפצח#ו לפני׳כם רנה וכל־עצי השדה ימחיו כף ׃
כיא בשמחה תצאו ובשלום תלכו ההרים והגבעות יפצחו לפני׳כמה רונה ו?כול עצי השדה ימחוא כפ ׃
[וכל־עצי השדה ימחאו־]כ##ף## ׃
13📜
תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְר֔וֹשׁ תחת הַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה לַֽיהוָה֙ לְשֵׁ֔ם לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס
13
καὶ ἀντὶ τῆς στοιβῆς ἀναβήσεται κυπάρισσος, ἀντὶ δὲ τῆς κονύζης ἀναβήσεται μυρσίνη· καὶ ἔσται Κύριος εἰς ὄνομα καὶ εἰς σημεῖον αἰώνιον, καὶ οὐκ ἐκλείψει.
13
Pro saliúnca ascéndet ábies, et pro urtíca crescet myrtus: et erit Dóminus nominátus in signum ætérnum, quod non auferétur.
13
[not available]
13
Instead of the thorn shall come up the fir tree, and instead of the brier shall come up the myrtle tree: and it shall be to the LORD for a name, for an everlasting sign that shall not be cut off.
13
תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הס(^ ר# ^)פד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת ׃
תחת הנעצוץ יעלה בראוש ותחת הסרפוד יעלה אדס והיו ליהוה לאות ולשמ עולם לוא יכרת ׃
תחת ה[נעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס] [והיה ליהוה לשם לאות ]עולם לא[ יכרת ׃
