THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶֽאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי מִ־פְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃
1
Ἴδετε ὡς ὁ δίκαιος ἀπώλετο, καὶ οὐδεὶς ἐκδέχεται τῇ καρδίᾳ, καὶ ἄνδρες δίκαιοι αἴρονται, καὶ οὐδεὶς κατανοεῖ. ἀπὸ γὰρ προσώπου ἀδικίας ἦρται ὁ δίκαιος·
1
Iustus perit, et non est qui recógitet in corde suo: et viri misericórdiæ colligúntur, quia non est qui intélligat: a fácie enim malítiæ colléctus est iustus.
1
[not available]
1
The righteous perisheth, and no man layeth it to heart: and merciful men are taken away, none considering that the righteous is taken away from the evil to come.
1
הצדיק אבד ואין איש שם על־לב ואנשי־[חסד נאס]פ#ים באין מבין כי מפני הרעה נא[ס]ף##[ הצדיק ׃
והצדיק אובד ואין איש שמ על־לב## ואנשי החסד נאספים באין מבין כיא מפני הרעה נאסף הצדיק ׃
2📜
יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָ֑־ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃
2
ἔσται ἐν εἰρήνῃ ἡ ταφὴ αὐτοῦ, ἦρται ἐκ τοῦ μέσου.
2
Véniat pax: requiéscat in cubíli suo qui ambulávit in directióne sua.
2
[not available]
2
He shall enter into peace: they shall rest in their beds, each one walking in his uprightness.
2
יבו]א##ו שלום [ינוחו על ]מ#שכבת׳ם הולך נכחה ׃
ויבוא שלום וינוחו על משכבותי׳ו הלוך נ(^ ו ^)כחה ׃
3📜
וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃
3
ὑμεῖς δὲ προσαγάγετε ὧδε, υἱοὶ ἄνομοι, σπέρμα μοιχῶν καὶ πόρνης·
3
Vos autem accédite huc fílii auguratrícis: semen adúlteri, et fornicáriæ.
3
[not available]
3
But draw near hither, ye sons of the sorceress, the seed of the adulterer and the whore.
3
ואתם קרבו[־הנה בני עננה] זרע [מנאף ותזנה ׃
ואתמה קרובו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנו ׃
4📜
עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן הֲלֽוֹא־אַתֶּ֥ם יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע זֶ֥רַע שָֽׁקֶר׃
4
ἐν τίνι ἐνετρυφήσατε; καὶ ἐπὶ τίνα ἠνοίξατε τὸ στόμα ὑμῶν; καὶ ἐπὶ τίνα ἐχαλάσατε τὴν γλῶσσαν ὑμῶν; οὐχ ὑμεῖς ἐστε τέκνα ἀπωλείας, σπέρμα ἄνομον;
4
Super quem lusístis? super quem dilatástis os, et eiecístis linguam? numquid non vos fílii scelésti, semen mendax?
4
[not available]
4
Against whom do ye sport yourselves? against whom make ye a wide mouth, and draw out the tongue? are ye not children of transgression, a seed of falsehood,
4
ע]ל#[־מי] תתענ?ג#?ו#? ע##ל־מי ת#ר##ח##[יבו פה תאריכו לשו]ן#? הלוא ׃
על מיא תתענגו ועל מיא תרחיבו פ#ה תאריכו לשון הלוא אתמה יל(^ ו ^)די פשע זרע שקר ׃
5📜
הַנֵּֽחָמִים֙ בָּֽאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃
5
οἱ παρακαλοῦντες τὰ εἴδωλα ὑπὸ δένδρα δασέα, σφάζοντες τὰ τέκνα αὐτῶν ἐν ταῖς φάραγξιν ἀνὰ μέσον τῶν πετρῶν.
5
Qui consolámini in diis subter omne lignum frondósum, immolántes párvulos in torréntibus, subter eminéntes petras?
5
[not available]
5
Enflaming yourselves with idols under every green tree, slaying the children in the valleys under the clifts of the rocks?
5
הנחמים באלים תחת כול עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת שעפי הסלעים ׃
כל עצ ר##[ענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים ׃
6📜
בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם לָ־הֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֨סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם׃
6
ἐκείνη σου ἡ μερίς, οὗτός σου ὁ κλῆρος, κἀκείνοις ἐκείνοις ἐξέχεας σπονδὰς καὶ τούτοις ἀνήνεγκας θυσίας· ἐπὶ τούτοις οὖν οὐκ ὀργισθήσομαι;
6
In pártibus torréntis pars tua, hæc est sors tua: et ipsis effudísti libámen, obtulísti sacrifícium: numquid super his non indignábor?
6
[not available]
6
Among the smooth stones of the stream is thy portion; they, they are thy lot: even to them hast thou poured a drink offering, thou hast offered a meat offering. Should I receive comfort in these?
6
בחלקי־נחל חלק׳כה שמ׳ה המה גורל׳כה גמ ל׳המה שפכתה נסך העליתה מנחה העל אלה אנחם ׃
בחלקי־נחל] חלק׳ך הם##[ הם גורל׳ך גם ל׳הם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם] ׃
7📜
עַ֤ל הַר־גָּבֹ֨הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח׃
7
ἐπ᾽ ὄρος ὑψηλὸν καὶ μετέωρον, ἐκεῖ σου ἡ κοίτη, καὶ ἐκεὶ ἀνεβίβασας θυσίας·
7
Super montem excélsum et sublímem posuísti cubíle tuum, et illuc ascendísti ut immoláres hóstias.
7
[not available]
7
Upon a lofty and high mountain hast thou set thy bed: even thither wentest thou up to offer sacrifice.
7
על הר־גבה ונשא שמת משכב׳כה גמ שמ עלית לזבוח זבח ׃
על הר־גב[ה ונשא שמת משכב׳ך גם־שם עלית לזבח זבח ׃
8📜
וְאַחַ֤ר הַדֶּ֨לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת לָ֣־ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃
8
καὶ ὀπίσω τῶν σταθμῶν τῆς θύρας σου ἔθηκας μνημόσυνά σου· ᾤου ὅτι ἐὰν ἀπ᾽ ἐμοῦ ἀποστῇς, πλεῖόν τι ἕξεις· ἠγάπησας τοὺς κοιμωμένους μετὰ σοῦ,
8
Et post óstium, et retro postem posuísti memoriále tuum. Quia iuxta me discooperuísti, et suscepísti adúlterum, dilatásti cubíle tuum, et pepigísti cum eis fœdus: dilexísti stratum eórum manu apérta.
8
[not available]
8
Behind the doors also and the posts hast thou set up thy remembrance: for thou hast discovered thyself to another than me, and art gone up; thou hast enlarged thy bed, and made thee a covenant with them; thou lovedst their bed where thou sawest it.
8
ואחר הדלת והמזוזה שמתה זכרונ׳כה כיא מאת׳י גליתה ותעלו הרחבת משכב׳ך ותכרותו ל׳כה מ׳המה אהבת משכב׳םה יד חזית ׃
ε ] # [ ε ׃
ואחר הדלת והמזוזה] שמת זכ##[רונ׳ך כי מאת׳י גלית ותעלי הרחבת משכב׳ך ותכרת ל׳ך מ׳הם אהבת] ׃
9📜
וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֨לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֨יִךְ֙ עַד מֵ֣־רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃
9
καὶ ἐπλήθυνας τὴν πορνείαν σου μετ᾽ αὐτῶν, καὶ πολλοὺς ἐποίησας τοὺς μακρὰν ἀπὸ σοῦ, καὶ ἀπέστειλας πρέσβεις ὑπὲρ τὰ ὅριά σου, καὶ ἐταπεινώθης ἕως ᾅδου.
9
Et ornásti te regi unguénto, et multiplicásti pigménta tua. Misísti legátos tuos procul, et humiliáta es usque ad ínferos.
9
[not available]
9
And thou wentest to the king with ointment, and didst increase thy perfumes, and didst send thy messengers far off, and didst debase thyself even unto hell.
9
ותשרי למלך בשמן ותרבי? רוקחי׳ך ותשלחי צירי׳ך עד מרחק ות#שפולי עד־שאול ׃
ותשרי למלך בשמן ותרבי] [רקחי׳ך ו]ת##שלחי צירי׳ך ע##[ד מרחק ε ] # # [ ε ׃
10📜
בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית׃
10
ταῖς πολυοδίαις σου ἐκοπίασας, καὶ οὐκ εἶπας Παύσομαι, ἐνισχύουσα ὅτι ἔπραξας ταῦτα, διὰ τοῦτο οὐ κατεδεήθης μου σύ.
10
In multitúdine viæ tuæ laborásti: non dixísti: Quiéscam: vitam manus tuæ invenísti, proptérea non rogásti.
10
[not available]
10
Thou art wearied in the greatness of thy way; yet saidst thou not, There is no hope: thou hast found the life of thine hand; therefore thou wast not grieved.
10
על־כן לוא חלית ׃ ברוב דרכי׳ך יגעת{{ י? }} לוא אמרת נואש חית יד׳ך מצת
ברב דרכ׳ך] [יגע]ת## לא אמרת נואש חית י?ד##׳ך#[ מצאת על־כן ]לא חלי?[ת ׃
11📜
וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל לִבֵּ֑־ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃
11
τίνα εὐλαβηθεῖσα ἐφοβήθης, καὶ ἐψεύσω με καὶ οὐκ ἐμνήσθης, οὐδὲ ἔλαβές με εἰς τὴν διάνοιαν οὐδὲ εἰς τὴν καρδίαν σου; καὶ ἐγώ σε ἰδὼν παρορῶ, καὶ ἐμὲ οὐκ ἐφοβήθης.
11
Pro quo sollícita timuísti, quia mentíta es, et mei non es recordáta, neque cogitásti in corde tuo? quia ego tacens et quasi non videns, et mei oblíta es.
11
[not available]
11
And of whom hast thou been afraid or feared, that thou hast lied, and hast not remembered me, nor laid it to thy heart? have not I held my peace even of old, and thou fearest me not?
11
ואת־מי דאגת ותיראי׳ני כיא תכזבי ואות׳י לוא זכרתי ולוא שמתי אלה על לב׳כה הלוא אני מחשה ומעולם ואות׳י לוא תיראי ׃
ואת־מי] דאגת ותיראי כי תכ#זבי ואת׳י לא זכר#ת# ל##[א־ש]מ#ת על לב׳ך הלוא אני#? מחשה ומעולם ואת׳י לא תיראי ׃
12📜
אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת מַעֲשַׂ֖יִ־ךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃
12
καὶ ἐγὼ ἀπαγγελῶ τὴν δικαιοσύνην σου καὶ τὰ κακά σου, ἃ οὐκ ὠφελήσει σε·
12
Ego annuntiábo iustítiam tuam, et ópera tua non próderunt tibi.
12
[not available]
12
I will declare thy righteousness, and thy works; for they shall not profit thee.
12
אני אגיד צדקת׳ך ואת מעשי׳ך ולוא יועילו׳ך קובצי׳ך ׃
אני#? אגיד צדק׳ך וא#ת [מעשי׳ך] ולא יועלו׳ך ׃
13📜
בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת כֻּלָּ֥־ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר קָדְשִֽׁ־י׃
13
ὅταν ἀναβοήσῃς, ἐξελέσθωσάν σε ἐν τῇ θλίψει σου· τούτους γὰρ πάντας λήμψεται ἄνεμος καὶ ἀποίσει καταιγίς. οἱ δὲ ἀντεχόμενοί μου κτήσονται γῆν, καὶ κληρονομήσουσιν τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν μου,
13
Cum clamáveris, líberent te congregáti tui, et omnes eos áuferet ventus, tollet aura. Qui autem fidúciam habet mei, hereditábit terram, et possidébit montem sanctum meum.
13
[not available]
13
When thou criest, let thy companies deliver thee; but the wind shall carry them all away; vanity shall take them: but he that putteth his trust in me shall possess the land, and shall inherit my holy mountain;
13
בזעק׳ך יצילו׳ך קובצי׳ך ואת כול׳ם ישא־רוח ויקח־הבל וחוסה ב׳יא ינחל־ארץ וירש הר קודש׳י ׃
בזעק׳ך יצילו׳ך קב##צי׳ך ואת כל׳ם ישא##־[רוח יקח־ה]ב##ל והחסה ב׳י ינחל־ארץ ו#?ירש הר קדש׳י ׃
14📜
וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ ס
14
καὶ ἐροῦσιν Καθαρίσατε ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ ὁδούς, καὶ ἄρατε σκῶλα ἀπὸ τῆς ὁδοῦ τοῦ λαοῦ μου.
14
Et dicam: Viam fácite, præbéte iter: declináte de sémita, auférte offendícula de via pópuli mei.
14
[not available]
14
And shall say, Cast ye up, cast ye up, prepare the way, take up the stumblingblock out of the way of my people.
14
ויואמר סולו סולו המסלה פנו־דרך הרימו מכשול מדרך עמ׳יא ׃
[ואמר סלו־ס]ל##[ו פ]נ#?ו־דרך הרימו מכשול מ##ד#רך עמ׳י ׃
15📜
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃
15
Τάδε λέγει ὁ ὕψιστος ἐν ὑψηλοῖς, κατοικῶν τὸν αἰῶνα, Ἅγιος ἐν ἁγίοις ὄνομα αὐτῷ, Ὕψιστος ἐν ἁγίοις ἀναπαυόμενος, καὶ ὀλιγοψύχοις διδοὺς μακροθυμίαν, καὶ διδοὺς ζωὴν τοῖς τὴν καρδίαν συντετριμμένοις.
15
Quia hæc dicit Excélsus, et sublímis hábitans æternitátem, et sanctum nomen eius: in excélso et in sancto hábitans, et cum contríto et húmili spíritu: ut vivíficet spíritum humílium, et vivíficet cor contritórum.
15
[not available]
15
For thus saith the high and lofty One that inhabiteth eternity, whose name is Holy; I dwell in the high and holy place, with him also that is of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones.
15
כיא כוה אמר# רם ונשא שוכן עד וקדוש שמ׳ו במרום ובקודש ישכון ואת־דכא ושפל־רוח לחיות רוח שפלים ולחיות לב נדכאים ׃
כי כה# אמר [רם ונשא שכן עד ]ו#?קדוש שמ׳ו מרום וקדוש ישכן ואת־דכא [ושפל־רוח להחיו]ת# רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים ׃
16📜
כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֨וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃
16
Οὐκ εἰς τὸν αἰῶνα ἐκδικήσω ὑμᾶς, οὐδὲ διὰ παντὸς ὀργισθήσομαι ὑμῖν· πνεῦμα γὰρ παρ᾽ ἐμοῦ ἐξελεύσεται, καὶ πνοὴν πᾶσαν ἐγὼ ἐποίησα.
16
Non enim in sempitérnum litigábo, neque usque ad finem iráscar: quia spíritus a fácie mea egrediétur, et flatus ego fáciam.
16
[not available]
16
For I will not contend for ever, neither will I be always wroth: for the spirit should fail before me, and the souls which I have made.
16
כיא לוא לעולם אריב ולוא לנצח אקצוף כיא רוח מלפנ׳י יעטוף ונשמות אני עשיתי ׃
כ##י#? לא [לעולם אריב ולא ]לנצח אקצף כי־רוח מלפנ׳י יעטף ונשמו[ת ]אני [עשיתי ׃
17📜
בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃
17
δι᾽ ἁμαρτίαν βραχύ τι ἐλύπησα αὐτόν, καὶ ἐπάταξα αὐτὸν καὶ ἀπέστρεψα τὸ πρόσωπόν μου ἀπ᾽ αὐτοῦ· καὶ ἐλυπήθη, καὶ ἐπορεύθη στυγνὸς ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ.
17
Propter iniquitátem avarítiæ eius irátus sum, et percússi eum: abscóndi a te fáciem meam, et indignátus sum: et ábiit vagus in via cordis sui.
17
[not available]
17
For the iniquity of his covetousness was I wroth, and smote him: I hid me, and was wroth, and he went on frowardly in the way of his heart.
17
[בעון בצע׳ו קצ]פתי ו[א]כ׳הו הסתר ואקצף וילך שובב ב#[דרך לב׳ו ׃
בעוון בצע׳ו קצפתי ואכ׳הו ואהסתר ואקצופה וילך שובב בדרך לב׳י ׃
בעון ]בצע׳ו קצפתי ואכ׳הו ואסתר ואקצף ׃
18📜
דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו׃
18
τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ ἑόρακα, καὶ ἰασάμην αὐτὸν καὶ παρεκάλεσα αὐτόν, καὶ ἔδωκα αὐτῷ παράκλησιν ἀληθινήν,
18
Vias eius vidi, et sanávi eum: et redúxi eum, et réddidi consolatiónes ipsi, et lugéntibus eius.
18
[not available]
18
I have seen his ways, and will heal him: I will lead him also, and restore comforts unto him and to his mourners.
18
[דרכי׳ו ראית]י? וארפא׳הו? ו?אנח׳הו ואשלמה נחמ#י#?ם ל׳ו ולאב##[לי׳ו ׃
דרכי׳ו ראיתי וארפא׳הו ואשלם ל׳וא תנחומים ל׳וא ולאבלי׳ו ׃
ε דרכ׳ו ראי#?ת[י] ו?[ארפ]א##׳הו [ואנח׳הו ואשלם נחמים ]ל#׳ו ולאבלי׳ו ׃
19📜
בּוֹרֵ֖א נוב שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃
19
εἰρήνην ἐπ᾽ εἰρήνην τοῖς μακρὰν καὶ τοῖς ἐγγὺς οὖσιν. καὶ εἶπεν Κύριος Ἰάσομαι αὐτούς·
19
Creávi fructum labiórum pacem, pacem ei, qui longe est, et qui prope, dixit Dóminus, et sanávi eum.
19
[not available]
19
I create the fruit of the lips; Peace, peace to him that is far off, and to him that is near, saith the LORD; and I will heal him.
19
בורא] [ניב שפ]ת##ים ש##לו#?ם##[ ש]לו#?ם לרחוק ולקרוב[ א]מר יהוה [ורפא]ת[י׳ו ׃
בבורה ניב שפתים שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפתי׳הו ׃
בורה נו?ב ש#פ#תים [שלום שלום לרחו]ק# ולרקרוב אמר [י]הוה ור#פתי׳ו ׃
20📜
וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט׃
20
οἱ δὲ ἄδικοι κλυδωνισθήσονται καὶ ἀναπαύσασθαι οὐ δυνήσονται.
20
Impii autem quasi mare fervens, quod quiéscere non potest, et redúndant fluctus eius in conculcatiónem et lutum.
20
[not available]
20
But the wicked are like the troubled sea, when it can not rest, whose waters cast up mire and dirt.
20
והרשע]ים כים נ?ר#ג#?[ש כי ה]ש##ק#ט לא יוכל ויגר[שו מי]מי׳ו רפש וט[יט ׃
והרשעים כים נגרשו כיא לאשקוט לוא יוכל ויתגרשו מימי׳ו רפש וטיט ׃
[והרשעים כים נג]ר#ש כי השקט לא יוכל ויגרשו [מימי׳ו רפש וטיט ׃
21📜
אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ ס
21
οὐκ ἔστιν χαίρειν, εἶπεν ὁ θεός, τοῖς ἀσεβέσιν.
21
Non est pax ímpiis, dicit Dóminus Deus.
21
[not available]
21
There is no peace, saith my God, to the wicked.
21
אין ש]ל##[ו]ם אמר אלה#׳[י לר]ש##עים ׃
ואין שלום אמר אלוה׳י לרשעים ׃
אין ]ש#לום אמר אלה׳י [לרשעים ׃
