THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שִׁמְר֥וּ מִשְׁפָּ֖ט וַעֲשׂ֣וּ צְדָקָ֑ה כִּֽי־קְרוֹבָ֤ה יְשֽׁוּעָתִי֙ לָב֔וֹא וְצִדְקָתִ֖י לְהִגָּלֽוֹת׃
1
Τάδε λέγει Κύριος Φυλάσσεσθε κρίσιν καὶ ποιήσατε δικαιοσύνην· ἤγγικεν γὰρ τὸ σωτήριόν μου παραγίνεσθαι, καὶ τὸ ἔλεός μου ἀποκαλυφθῆναι.
1
Hæc dicit Dóminus: Custodíte iudícium, et fácite iustítiam, quia iuxta est salus mea ut véniat, et iustítia mea ut revelétur.
1
[not available]
1
Thus saith the LORD, Keep ye judgment, and do justice: for my salvation is near to come, and my righteousness to be revealed.
1
כה אמר# יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי־קרובה ישועת׳י לבוא וצד##קת׳י להגלות ׃
כיא כוה אמר יהוה שמורו משפט ו?ע#שו צדקה כיא קרובה ישועת#׳י לבוא וצדקת׳י להגלות ׃
כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה] [כי־קרובה ישועת׳י לבוא ו]צ##ד##ק##[ת׳י להגלות ׃
2
אַשְׁרֵ֤י אֱנוֹשׁ֙ יַעֲשֶׂה־זֹּ֔את וּבֶן־אָדָ֖ם יַחֲזִ֣יק בָּ֑הּ שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וְשֹׁמֵ֥ר יָד֖וֹ מֵעֲשׂ֥וֹת כָּל־רָֽע׃ ס
2
μακάριος ἀνὴρ ὁ ποιῶν ταῦτα, καὶ ἄνθρωπος ὁ ἀντεχόμενος αὐτῶν, καὶ φυλάσσων τὰ σάββατα μὴ βεβηλοῦν, καὶ διατηρῶν τὰς χεῖρας αὐτοῦ μὴ ποιεῖν ἄδικα.
2
Beátus vir, qui facit hoc, et fílius hóminis, qui apprehéndet istud: custódiens sábbatum ne pólluat illud, custódiens manus suas ne fáciat omne malum.
2
[not available]
2
Blessed is the man that doeth this, and the son of man that layeth hold on it; that keepeth the sabbath from polluting it, and keepeth his hand from doing any evil.
2
אשר##י אנוש יעשה־זאת [ו]בן־אדם יחזיק ב׳ה שומר שבת מחלל׳ו ו#?[ש]ומ##ר יד׳ו מעשות כל־רע ׃
אשרי אנוש יעשה זואת ובן־אדם יחזיק ב׳ה שומר שבת מחלל׳ה ושומר יד׳יו מעשות כול רע ׃
אשרי אנוש יעשה־זאת ε ׃
3
וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן הַ־נֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמּ֑וֹ וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃ ס
3
μὴ λεγέτω ὁ ἀλλογενὴς ὁ προσκείμενος πρὸς Κύριον Ἀφοριεῖ με ἄρα Κύριος ἀπὸ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ· καὶ μὴ λεγέτω ὁ εὐνοῦχος ὅτι Ἐγώ εἰμι ξύλον ξηρόν.
3
Et non dicat fílius ádvenæ qui adhǽret Dómino, dicens: Separatióne dívidet me Dóminus a pópulo suo: et non dicat eunúchus: Ecce ego lignum áridum.
3
[not available]
3
Neither let the son of the stranger, that hath joined himself to the LORD, speak, saying, The LORD hath utterly separated me from his people: neither let the eunuch say, Behold, I am a dry tree.
3
ואל־[יאמ]ר## בן הנכר ה#נלוה על יהוה לא[מר ה]בדל יבדיל׳ני יהוה מעל עמ׳ו [ואל־י]א#מר הס[ר]י#?ס הן אני עץ יבש ׃
אל יואמר בן הנכר הנלוא אל־יהוה לאמור הבדל יבדיל׳ני יהוה מעל עמ׳ו ואל יואמר הסריס הנה אנוכי עץ יבש ׃
4
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה לַסָּֽרִיסִים֙ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְרוּ֙ אֶת שַׁבְּתוֹתַ֔־י וּבָֽחֲר֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר חָפָ֑צְתִּי וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃
4
τάδε λέγει Κύριος τοῖς εὐνούχοις ὅσοι ἐὰν φυλάξωνται τὰ σάββατά μου καὶ ἐκλέξωνται ἃ ἐγὼ θέλω καὶ ἀντέχωνται τῆς διαθήκης μου,
4
Quia hæc dicit Dóminus eunúchis: Qui custodíerint sábbata mea, et elégerint quæ ego vólui, et tenúerint fœdus meum,
4
[not available]
4
For thus saith the LORD unto the eunuchs that keep my sabbaths, and choose the things that please me, and take hold of my covenant;
4
כ#י?־כ#[ה אמר יהוה ]לסריסים אשר [ישמרו ]את שבתת׳י ובחרו באשר חפצת#י#?[ ומחזיקים ]ב#ב#ר#ית׳י ׃
כיא כוה אמר יהוה לסריסים אשר ישמורו את שבתות#׳י ויבחורו באשר חפצתי ומחזיקים בברית׳י ׃
5
וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י וּבְחֽוֹמֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם ט֖וֹב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנ֑וֹת שֵׁ֤ם עוֹלָם֙ אֶתֶּן ל֔־וֹ אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס
5
δώσω αὐτοῖς ἐν τῷ οἴκῳ μου καὶ ἐν τῷ τείχει μου τόπον ὀνομαστόν, κρείττω υἱῶν καὶ θυγατέρων, ὄνομα αἰώνιον δώσω αὐτοῖς καὶ οὐκ ἐκλείψει.
5
dabo eis in domo mea et in muris meis locum, et nomen mélius a fíliis et filiábus: nomen sempitérnum dabo eis, quod non períbit.
5
[not available]
5
Even unto them will I give in mine house and within my walls a place and a name better than of sons and of daughters: I will give them an everlasting name, that shall not be cut off.
5
ונתתי [ל׳הם ]ב##בית׳י ו#?ב##חמת׳י יד ושם טוב מבנים [ו]מ##בנות שם עולם אתן ל׳ו א##ש##ר לא יכרת# ׃
ונתתי ל׳המה בבית׳י ובחומות׳י יד ושמ טוב מבנים ומן בנות שם עולם אתן ל׳המה אשר לוא יכרת ׃
6📜
וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהוָה֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לִהְי֥וֹת ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים כָּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃
6
καὶ τοῖς ἀλλογενέσι τοῖς προσκειμένοις Κυρίῳ δουλεύειν αὐτῷ, καὶ ἀγαπᾷν τὸ ὄνομα Κυρίου τῷ εἶναι αὐτῷ εἰς δούλους καὶ δούλας, καὶ πάντας τοὺς φυλασσομένους τὰ σάββατά μου μὴ βεβηλοῦν καὶ ἀντεχομένους τῆς διαθήκης μου,
6
Et fílios ádvenæ, qui adhǽrent Dómino, ut colant eum, et díligant nomen eius, ut sint ei in servos: omnem custodiéntem sábbatum ne pólluat illud, et tenéntem fœdus meum:
6
[not available]
6
Also the sons of the stranger, that join themselves to the LORD, to serve him, and to love the name of the LORD, to be his servants, every one that keepeth the sabbath from polluting it, and taketh hold of my covenant;
6
ובני (^ ה ^)נכר הנלוים על־יהוה לש##רת׳ו ולאהב׳ה את־שם יהוה להיות ל׳ו לעבדים כל־שמר [ש]ב##ת מחלל׳ו ומחז?יקים בברית׳י ׃
ובני הנכר הנלויים אל יהוה להיות ל׳ו לעבדים ולברך את שמ יהוה ושומרים את השבת מחלל׳ה ומחזיקים בברית׳י ׃
7📜
וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קָדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל מִזְבְּחִ֑־י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכָל הָ־עַמִּֽים׃
7
εἰσάξω αὐτοὺς εἰς τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν μου, καὶ εὐφρανῶ αὐτοὺς ἐν τῷ οἴκῳ τῆς προσευχῆς μου· τὰ ὁλοκαυτώματα αὐτῶν καὶ αἱ θυσίαι αὐτῶν ἔσονται δεκταὶ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριόν μου. ὁ γάρ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς κληθήσεται πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν,
7
addúcam eos in montem sanctum meum, et lætificábo eos in domo oratiónis meæ: holocáusta eórum, et víctimæ eórum placébunt mihi super altári meo: quia domus mea domus oratiónis vocábitur cunctis pópulis.
7
[not available]
7
Even them will I bring to my holy mountain, and make them joyful in my house of prayer: their burnt offerings and their sacrifices shall be accepted upon mine altar; for mine house shall be called an house of prayer for all people.
7
והביאתי׳ם אל־הר קדש׳י ושמחת##[י]׳ם בבי#?ת## תפלת׳י עלתי׳הם וזבחי׳הם לרצון על מזבח׳י כי בית׳י בית־ת[פל]ה## יקרא לכל העמים ׃
והביאותי׳ם אל־הר קודש׳י ושמחתי׳ם בבית תפלת׳י עולותי׳הםה וזבחי׳המה יעלו לרצון על מזבח׳י כיא בית׳י בית־תפלה יקרה לכול העמים ׃
[בבית תפלת׳י עו]ל#[ו]ת##י׳הם וזבחי׳הם לרצון על מזבח׳י כי בית׳י ב[ית־תפלה יקרא] [לכל העמים ׃
8📜
נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מְקַבֵּ֖ץ נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֛וֹד אֲקַבֵּ֥ץ עָלָ֖יו לְנִקְבָּצָֽיו׃
8
εἶπεν Κύριος ὁ συνάγων τοὺς διεσπαρμένους Ἰσραήλ, ὅτι συνάξω ἐπ᾽ αὐτὸν συναγωγήν.
8
Ait Dóminus Deus, qui cóngregat dispérsos Israel: Adhuc congregábo ad eum congregátos eius.
8
[not available]
8
The Lord GOD which gathereth the outcasts of Israel saith, Yet will I gather others to him, beside those that are gathered unto him.
8
נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד א##[קב]ץ לנקבצ׳ו ׃
נואמ אדוני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עלי׳ו לנקבצי׳ו ׃
נאם אדני יהו]ה## מ#קבץ נדחי ישראל עוד אקב##[ץ עלי׳ו לנקבצי׳ו] ׃
9📜
כֹּ֖ל חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י אֵתָ֕יוּ לֶאֱכֹ֥ל כָּל־חַיְת֖וֹ בַּיָּֽעַר׃ ס
9
Πάντα τὰ θηρία τὰ ἄγρια, δεῦτε φάγετε, πάντα τὰ θηρία τοῦ δρυμοῦ.
9
Omnes béstiæ agri veníte ad devorándum, univérsæ béstiæ saltus.
9
[not available]
9
All ye beasts of the field, come to devour, yea, all ye beasts in the forest.
9
כל־חיתו שדי#? את[יו ]לאכל כל חייתו ביער ׃
כול חיות שדה אתיו לאכול וכול חיות ביער ׃
10📜
צפו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם׃
10
ἴδετε ὅτι ἐκτετύφλωνται πάντες, οὐκ ἔγνωσαν, κύνες ἐνεοί, οὐ δυνήσονται ὑλακτεῖν, ἐνυπνιαζόμενοι κοίτην, φιλοῦντες νυστάξαι.
10
Speculatóres eius cæci omnes: nesciérunt univérsi: canes muti non valéntes latráre, vidéntes vana, dormiéntes, et amántes sómnia.
10
[not available]
10
His watchmen are blind: they are all ignorant, they are all dumb dogs, they can not bark; sleeping, lying down, loving to slumber.
10
צ##[פ ? עורים כ]ל׳ם לא ידעו כל׳ם כלבים אלמים לא יכלו לנבח הזים ש[כבים אהב] # לנום ׃
צופי׳ו עורים כול׳ם לוא ידעו כול׳ם כלבים אלמים לוא יוכלו לנבוח המה חוזים שוכבים אוהבים לנואם ׃
11📜
וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שָׂבְעָ֔ה וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃
11
καὶ οἱ κύνες ἀναιδεῖς τῇ ψυχῇ, οὐκ εἰδότες πλησμονήν· καί εἰσιν πονηροὶ οὐκ εἰδότες σύνεσιν, πάντες ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν ἐξηκολούθησαν, ἕκαστος κατὰ τὸ ἑαυτοῦ.
11
Et canes imprudentíssimi nesciérunt saturitátem: ipsi pastóres ignoravérunt intelligéntiam: omnes in viam suam declinavérunt, unusquísque ad avarítiam suam, a summo usque ad novíssimum.
11
[not available]
11
Yea, they are greedy dogs which can never have enough, and they are shepherds that can not understand: they all look to their own way, every one for his gain, from his quarter.
11
והכלבים עזי־נפש לא ידעו שבע##ה והם ר#עים לא י#?ד##[עו ]ה##בין כל׳ם לדרכ׳ם פנו איש לבצע׳ו מקצ׳הו ׃
והכלבים עזי־נפש לוא ידעו שבע#ה והמה הרועים לוא ידעו הבין כול׳ם לדרכ׳ם פנו איש לבצע׳ו מקצ׳הו ׃
12📜
אֵתָ֥יוּ אֶקְחָה־יַ֖יִן וְנִסְבְּאָ֣ה שֵׁכָ֑ר וְהָיָ֤ה כָזֶה֙ י֣וֹם מָחָ֔ר גָּד֖וֹל יֶ֥תֶר מְאֹֽד׃
12
[not available]
12
Veníte, sumámus vinum, et impleámur ebrietáte: et erit sicut hódie, sic et cras, et multo ámplius.
12
[not available]
12
Come ye, say they, I will fetch wine, and we will fill ourselves with strong drink; and to morrow shall be as this day, and much more abundant.
12
אתיו אקח יין ונסבאה ש##כר והיה כזה [י]ו#?ם##[ מחר ]גדול יתר מאד ׃
אתיו ונקח יין ונסבה שכר ויהי כזה היום ומחר (^ גדול ^) יתר מו?אד ׃
