THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃
1
Φωτίζου φωτίζου, Ἰερουσαλήμ, ἥκει γάρ σου τὸ φῶς, καὶ ἡ δόξα Κυρίου ἐπὶ σὲ ἀνατέταλκεν.
1
Surge illumináre Ierúsalem: quia venit lumen tuum, et glória Dómini super te orta est.
1
[not available]
1
Arise, shine; for thy light is come, and the glory of the LORD is risen upon thee.
1
קומי אורי כי בא אור׳ך וכבוד יהוה ע##[לי׳ך זרח ׃
קומי אורי כיא בא אור׳ך כבוד יהוה עלי׳כ{{ ה# }} זרח ׃
2
כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֨שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֨יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהוָ֔ה וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃
2
ἰδοὺ σκότος καλύψει γῆν, καὶ γνόφος ἐπ᾽ ἔθνη· ἐπὶ δὲ σὲ φανήσεται Κύριος, καὶ ἡ δόξα αὐτοῦ ἐπὶ σὲ ὀφθήσεται·
2
Quia ecce ténebræ opérient terram, et calígo pópulos: super te autem oriétur Dóminus, et glória eius in te vidébitur.
2
[not available]
2
For, behold, the darkness shall cover the earth, and gross darkness the people: but the LORD shall arise upon thee, and his glory shall be seen upon thee.
2
כ]י#?־הנה החשך יכסה־ארץ והערפל לאמים ועלי׳ך י#?[זרח יהו]ה## וכבד׳ו עלי׳ך יראה ׃
כיא הנה החושך יכסה־ארץ וערפל לאומים ועלי׳ך יזרח יהוה וכבוד׳ו עלי׳ך יראה ׃
3
וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ׃
3
καὶ πορεύσονται βασιλεῖς τῷ φωτί σου, καὶ ἔθνη τῇ λαμπρότητί σου.
3
Et ambulábunt gentes in lúmine tuo, et reges in splendóre ortus tui.
3
[not available]
3
And the Gentiles shall come to thy light, and kings to the brightness of thy rising.
3
והלכו גוים לאור׳ך ומלכים [לנגה] ז#?רח׳ך ׃
והלכו גואים לאור׳ך ומלכים לנגד זרח׳ך ׃
4
שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֨יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ לָ֑־ךְ בָּנַ֨יִךְ֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃
4
ἆρον κύκλῳ τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἴδε συνηγμένα τὰ τέκνα σου· ἥκασιν πάντες οἱ υἱοί σου μακρόθεν, καὶ αἱ θυγατέρες σου ἐπ᾽ ὤμων ἀρθήσονται.
4
Leva in circúitu óculos tuos, et vide: omnes isti congregáti sunt, venérunt tibi: fílii tui de longe vénient, et fíliæ tuæ de látere surgent.
4
[not available]
4
Lift up thine eyes round about, and see: all they gather themselves together, they come to thee: thy sons shall come from far, and thy daughters shall be nursed at thy side.
4
שאי־סביב עיני׳ך וראי כל׳ם נקבצו באו ל׳ך בני׳ך##[ ]מ##ר##ח##וק יבאו ובנתי׳ך על־צד תנשינה ׃
שאי־סביב עיני׳ך וראי כול׳מה נקבצו באו ל׳ך בני׳ך מרחוק יבואו ובנותי׳ך על־צד תאמנה ׃
5
אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֨יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃
5
τότε ὄψῃ, καὶ φοβηθήσῃ καὶ ἐκστήσῃ τῇ καρδίᾳ, ὅτι μεταβαλεῖ εἰς σὲ πλοῦτος θαλάσσης καὶ ἐθνῶν καὶ λαῶν. καὶ ἥξουσίν σοι
5
Tunc vidébis, et áfflues, mirábitur et dilatábitur cor tuum, quando convérsa fúerit ad te multitúdo maris, fortitúdo géntium vénerit tibi.
5
[not available]
5
Then thou shalt see, and flow together, and thine heart shall fear, and be enlarged; because the abundance of the sea shall be converted unto thee, the forces of the Gentiles shall come unto thee.
5
אז תראי ונהרת ופחד ו#?[רח]ב## לבב׳ך כי־יהפך אלי׳ך המון ים חיל גוים יבוא ל׳ך ׃
אז תראי ונהר ורחב לבב׳ך כיא יהפך אלי׳ך המון ים חי?ל גואים יבואו ל׳כ ׃
6
שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת יְהוָ֖ה יְבַשֵּֽׂרוּ׃
6
ἀγέλαι καμήλων, καὶ καλύψουσίν σε κάμηλοι Μαδιὰμ καὶ Γαιφά· πάντες ἐκ Σαβὰ ἥξουσιν φέροντες χρυσίον, καὶ λίβανον οἴσουσιν, καὶ τὸ σωτήριον Κυρίου εὐαγγελιοῦνται·
6
Inundátio camelórum opériet te, dromedárii Mádian et Epha: omnes de Saba vénient, aurum et thus deferéntes, et laudem Dómino annuntiántes.
6
[not available]
6
The multitude of camels shall cover thee, the dromedaries of Midian and Ephah; all they from Sheba shall come: they shall bring gold and incense; and they shall shew forth the praises of the LORD.
6
יבאו זהב ולבנה ישאו ו#?תהלת [י]ה##וה יבשרו׳ן ׃ שפעת גמלים תכס׳ך# בכרי מדין ועיפה כל׳ם משבא
יבואו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו ׃ שפעת גמלים תכס׳ך בכרי מדים ועיפו כול׳ם משבאו
7
כָּל־צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָי֖וֹת יְשָׁרְת֑וּנֶךְ יַעֲל֤וּ עַל־רָצוֹן֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃
7
καὶ πάντα τὰ πρόβατα Κηδὰρ συναχθήσονται, καὶ κριοὶ Ναβαιὼθ ἥξουσιν, καὶ ἀνενεχθήσεται δεκτὰ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριόν μου, καὶ ὁ οἶκος τῆς προσευχῆς μου δοξασθήσεται.
7
Omne pecus Cedar congregábitur tibi, aríetes Nábaioth ministrábunt tibi: offeréntur super placábili altári meo, et domum maiestátis meæ glorificábo.
7
[not available]
7
All the flocks of Kedar shall be gathered together unto thee, the rams of Nebaioth shall minister unto thee: they shall come up with acceptance on mine altar, and I will glorify the house of my glory.
7
כל־צאן קדר יקבצו ל׳ך אילי נביות ישרתו׳נ׳ך יעלו ר##צון מזבח׳י ובית תפארת׳י אפאר ׃
כול צואן קדר יקבצו ל׳ך אילי נבאות ישרתו׳נ׳ך ויעלו לרצון על מזבח׳י ובית תפארת׳י אפאר ׃
8
מִי־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיּוֹנִ֖ים אֶל אֲרֻבֹּתֵי־הֶֽם׃
8
τίνες οἵδε ὡς νεφέλαι πέτονται, καὶ ὡς περιστεραὶ σὺν νοσσοῖς ἐπ᾽ ἐμέ;
8
Qui sunt isti, qui ut nubes volant, et quasi colúmbæ ad fenéstras suas?
8
[not available]
8
Who are these that fly as a cloud, and as the doves to their windows?
8
מי־אלה כעב תעפינה וכ#[י]ו#?נים על ארבתי׳הם ׃
מיא אלה כעב תעופפנה וכיונים אל ארבותי׳המה ׃
9
כִּֽי לִ֣־י ׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֨יִךְ֙ מֵֽרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃
9
ἐμὲ αἱ νῆσοι ὑπέμειναν καὶ πλοῖα Θαρσεὶς ἐν πρώτοις, ἀγαγεῖν τὰ τέκνα σου μακρόθεν καὶ τὸν ἄργυρον καὶ τὸν χρυσὸν αὐτῶν μετ᾽ αὐτῶν, καὶ τὸ ὄνομα Κυρίου τὸ ἅγιον, καὶ διὰ τὸ τὸν ἅγιον τοῦ Ἰσραὴλ ἔνδοξον εἶναι.
9
Me enim ínsulæ exspéctant, et naves maris in princípio, ut addúcam fílios tuos de longe: argéntum eórum, et aurum eórum cum eis, nómini Dómini Dei tui, et sancto Israel, quia glorificávit te.
9
[not available]
9
Surely the isles shall wait for me, and the ships of Tarshish first, to bring thy sons from far, their silver and their gold with them, unto the name of the LORD thy God, and to the Holy One of Israel, because he hath glorified thee.
9
כי ל׳י איים יקוו ואניות תרשיש ברא##ש##נה להביא בני׳ך מרחוק כספ׳ם וזהב׳ם את׳ם לשם יהוה אלהי׳ך ולקדוש ישראל כי פאר׳ך ׃
כיא ל׳יא איים יקוו ואניות תרשיש ברישונה להביא בנ׳י מרחוק כספ׳ם וזהב׳ם את׳ם לשמ יהוה אלוהי׳ך ולקדוש ישראל כיא פאר׳ך ׃
10📜
וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ׃
10
καὶ οἰκοδομήσουσιν ἀλλογενεῖς τὰ τείχη σου, καὶ οἱ βασιλεῖς αὐτῶν παραστήσονταί σοι· διὰ γὰρ ὀργήν μου ἐπάταξά σε, καὶ διὰ ἔλεον ἠγάπησά σε.
10
Et ædificábunt fílii peregrinórum muros tuos, et reges eórum ministrábunt tibi: in indignatióne enim mea percússi te, et in reconciliatióne mea misértus sum tui.
10
[not available]
10
And the sons of strangers shall build up thy walls, and their kings shall minister unto thee: for in my wrath I smote thee, but in my favour have I had mercy on thee.
10
ובנו בני־נכר חמתי׳ך ומלכי׳הם ישרתו׳נ׳ך כי בקצפ׳י הכיתי׳ך וברצנ׳י רחמתי׳ך ׃
ובנו בני־נכר חומותי׳ך ומלכי׳המה ישרתו׳נ׳ך כיא בקצפ׳י הכיתי׳ך וברצונ׳י רחמתי׳ך ׃
11📜
וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֨יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃
11
καὶ ἀνοιχθήσονται αἱ πύλαι σου διὰ παντός, ἡμέρας καὶ νυκτὸς οὐ κλεισθήσονται, εἰσαγαγεῖν πρὸς σὲ δύναμιν ἐθνῶν καὶ βασιλεῖς αὐτῶν ἀγομένους.
11
Et aperiéntur portæ tuæ iúgiter: die ac nocte non claudéntur, ut afferátur ad te fortitúdo géntium, et reges eárum adducántur.
11
[not available]
11
Therefore thy gates shall be open continually; they shall not be shut day nor night; that men may bring unto thee the forces of the Gentiles, and that their kings may be brought.
11
ופתחו שערי׳ך תמיד י?ו?מם ולילה לא יסגרו להביא אלי׳ך חיל גוים ומלכי׳הם נהוגים ׃
ופתחו שערי׳ך תמיד יוממ ולילה ולוא יסגרו להביא אלי׳ך חיל גואים ומלכי׳המה נהוגים ׃
12📜
כִּֽי הַ־גּ֧וֹי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא יַעַבְד֖וּ־ךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגּוֹיִ֖ם חָרֹ֥ב יֶחֱרָֽבוּ׃
12
τὰ γὰρ ἔθνη καὶ οἱ βασιλεῖς οἵτινες οὐ δουλεύσουσίν σοι ἀπολοῦνται, καὶ τὰ ἔθνη ἐρημίᾳ ἐρημωθήσεται.
12
Gens enim et regnum, quod non servíerit tibi, períbit: et gentes solitúdine vastabúntur.
12
[not available]
12
For the nation and kingdom that will not serve thee shall perish; yea, those nations shall be utterly wasted.
12
כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדו׳ך יאבדו והגוים חרוב יחרבו ׃
כיא הגוי והממלכה אשר לוא יעבודו׳כי יאבדו (^ ו ^)הגואים חרוב יחרבו ׃
13📜
כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃
13
καὶ ἡ δόξα τοῦ Λιβάνου πρὸς σὲ ἥξει ἐν κυπαρίσσῳ καὶ πεύκῃ καὶ κέδρῳ ἅμα, δοξάσαι τὸν τόπον τὸν ἅγιόν μου.
13
Glória Líbani ad te véniet, ábies et buxus, et pinus simul, ad ornándum locum sanctificatiónis meæ: et locum pedum meórum glorificábo.
13
[not available]
13
The glory of Lebanon shall come unto thee, the fir tree, the pine tree, and the box together, to beautify the place of my sanctuary; and I will make the place of my feet glorious.
13
כבוד הלבנון אלי׳ך יבוא בראש תרהר ותאשור יחדיו ל##פ##א#ר מ#קום מקדש׳י ומקום רגל׳י אכבד ׃
כבוד הלבנון נתן ל׳ך ואלי׳ך יבוא ברוש ותהרהר ותאשור יחדיו לפאר מקום מקדש׳י ומקום רגל׳י אכבד ׃
14📜
וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֨וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל מְנַֽאֲצָ֑יִ־ךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהוָ֔ה צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
14
καὶ πορεύσονται πρὸς σὲ δεδοικότες υἱοὶ ταπεινωσάντων σε καὶ παροξυνάντων σε, κληθήσῃ Πόλις Κυρίου, Σειὼν Ἁγίου Ἰσραήλ.
14
Et vénient ad te curvi fílii eórum, qui humiliavérunt te, et adorábunt vestígia pedum tuórum omnes, qui detrahébant tibi, et vocábunt te Civitátem Dómini, Sion sancti Israel.
14
[not available]
14
The sons also of them that afflicted thee shall come bending unto thee; and all they that despised thee shall bow themselves down at the soles of thy feet; and they shall call thee, The city of the LORD, The Zion of the Holy One of Israel.
14
והלכו אלי׳ך שחוח כל ב##[ני מעני׳ך] והשתחוו על־כ#פות רגלי׳ך כל מנאצי׳ך וקראו ל׳ך עי#?ר##[ יהוה צ]י#?ון קדוש ישראל ׃
ו?אהלכו אלי׳ך שחוח כול בני {{ מנע#צי׳ך }} מעני׳ך והשתחוו על־כפות רגלי׳ך כול מנאצי׳ך וקראו ל׳ך עיר יהוה ציון קדוש ישראל ׃
15📜
תַּ֧חַת הֱיוֹתֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עוֹבֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְא֣וֹן עוֹלָ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃
15
διὰ τὸ γεγενῆσθαί σε ἐνκαταλελιμμένην καὶ μεμισημένην, καὶ οὐκ ἦν ὁ βοηθῶν· καὶ θήσω σε ἀγαλλίαμα αἰώνιον, εὐφροσύνην γενεῶν γενεαῖς.
15
Pro eo quod fuísti derelícta, et ódio hábita, et non erat qui per te transíret, ponam te in supérbiam sæculórum, gáudium in generatiónem et generatiónem:
15
[not available]
15
Whereas thou hast been forsaken and hated, so that no man went through thee, I will make thee an eternal excellency, a joy of many generations.
15
תחת היות׳ך עזובה ושנו?אה ואי?ן?[ עו]בר ושמתי׳ך לגאון עולם משוש דור ודור ׃
תחת הייות׳ך עזובה ושנ(^ ו ^)אה ואין עובר ושמתי׳ך לגאון עולם משוש דור ודור ׃
16📜
וְיָנַקְתְּ֙ חֲלֵ֣ב גּוֹיִ֔ם וְשֹׁ֥ד מְלָכִ֖ים תִּינָ֑קִי וְיָדַ֗עַתְּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
16
καὶ θηλάσεις γάλα ἐθνῶν, καὶ πλοῦτον βασιλέων φάγεσαι, καὶ γνώσῃ ὅτι ἐγὼ Κύριος ὁ σώζων σε, καὶ ἐξαιρούμενός σε θεὸς Ἰσραήλ.
16
et suges lac géntium, et mamílla regum lactáberis: et scies quia ego Dóminus salvans te, et redémptor tuus fortis Iacob.
16
[not available]
16
Thou shalt also suck the milk of the Gentiles, and shalt suck the breast of kings: and thou shalt know that I the LORD am thy Saviour and thy Redeemer, the mighty One of Jacob.
16
וינקת חלב ג#?[וי]ם## ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיע׳ך וגואל׳ך אביר יעקב ׃
וינקתי חלב גואים ושד מלכים תינקי וידעתי כיא אני יהוה מושיע׳ך וגואל׳ך אביר יעקוב ׃
17📜
תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָֽעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁל֔וֹם וְנֹגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃
17
ἀντὶ χαλκοῦ οἴσω σοι χρυσίον, ἀντὶ δὲ σιδήρου οἴσω σοι ἀργύριον, ἀντὶ δὲ ξύλων οἴσω σοι χαλκόν, ἀντὶ δὲ λίθων σίδηρον. καὶ δώσω τοὺς ἄρχοντάς σου ἐν εἰρήνῃ, καὶ τοὺς ἐπισκόπους σου ἐν δικαιοσύνῃ·
17
Pro ære áfferam aurum, et pro ferro áfferam argéntum, et pro lignis æs, et pro lapídibus ferrum: et ponam visitatiónem tuam pacem, et præpósitos tuos iustítiam.
17
[not available]
17
For brass I will bring gold, and for iron I will bring silver, and for wood brass, and for stones iron: I will also make thy officers peace, and thine exactors righteousness.
17
תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדת׳ך שלום ונגשי׳ך צדקה ׃
תחת הנחושת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת (^ ה ^)עצים נחושת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקודת׳ך שלום ונוגשי׳ך צדקה ׃
18📜
לֹא־יִשָּׁמַ֨ע ע֤וֹד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה׃
18
καὶ οὐκ ἀκουσθήσεται ἔτι ἀδικία ἐν τῇ γῇ σου, οὐδὲ σύντριμμα οὐδὲ ταλαιπωρία ἐν τοῖς ὁρίοις σου, ἀλλά κληθήσεται Σωτήριον τὰ τείχη σου, καὶ αἱ πύλαι σου Γλύμμα.
18
Non audiétur ultra iníquitas in terra tua, vástitas et contrítio in términis tuis, et occupábit salus muros tuos, et portas tuas laudátio.
18
[not available]
18
Violence shall no more be heard in thy land, wasting nor destruction within thy borders; but thou shalt call thy walls Salvation, and thy gates Praise.
18
לא־יש##מע עוד חמס בארצ׳ך# שד# ו?שבר בגבול׳ך וקראת ישועה חמ[ת]י#?׳ך ושערי׳ך תהלה ׃
ולוא ישמע עוד חמס בארצ׳ך שד ושבר בגבולי׳ך וקראתה הישועה חומותי׳ך ושערי׳ך תהלה ׃
19📜
לֹא־יִֽהְיֶה לָּ֨־ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָיָה לָ֤־ךְ יְהוָה֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃
19
καὶ οὐκ ἔσται σοι ἔτι ὁ ἥλιος εἰς φῶς ἡμέρας, οὐδὲ ἀνατολὴ σελήνης φωτιεῖ σοι τὴν νύκτα, ἀλλ᾽ ἔσται σοι Κύριος φῶς αἰώνιον, καὶ ὁ θεὸς δόξα σου.
19
Non erit tibi ámplius sol ad lucéndum per diem, nec splendor lunæ illuminábit te: sed erit tibi Dóminus in lucem sempitérnam, et Deus tuus in glóriam tuam.
19
[not available]
19
The sun shall be no more thy light by day; neither for brightness shall the moon give light unto thee: but the LORD shall be unto thee an everlasting light, and thy God thy glory.
19
לא־יהיה ל׳ך עוד השמש לאור יומם ולנג#?ה הירח לא־יאיר ל׳ך והיה# ל׳ך יהוה לאור עולם ׃
לוא יהיה ל׳ך עוד השמש לאור יוממ ולנ(^ ו ^)גה הירח בלילה לוא יאיר ל׳ך והיה ל׳ך יהוה לאור עולם ואלוהי׳ך לתפארת׳ך ׃
20📜
לֹא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהוָ֗ה יִֽהְיֶה לָּ־ךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃
20
οὐ γὰρ δύσεται ὁ ἥλιός σοι, καὶ ἡ σελήνη σοι οὐκ ἐκλείψει· ἔσται γὰρ Κύριός σοι φῶς αἰώνιον, καὶ ἀναπληρωθήσονται αἱ ἡμέραι τοῦ πένθους σου.
20
Non óccidet ultra sol tuus, et luna tua non minuétur: quia erit tibi Dóminus in lucem sempitérnam, et complebúntur dies luctus tui.
20
[not available]
20
Thy sun shall no more go down; neither shall thy moon withdraw itself: for the LORD shall be thine everlasting light, and the days of thy mourning shall be ended.
20
ושלמו ימי אבל׳ך ׃
לוא יבוא שמש׳ך וירח׳ך לוא יאסף כיא יהוה יהיה ל׳ך לא#ור עולם ושלמו ימי אבל׳ך ׃
ε לא־יבוא עוד שמש׳ך וירח׳ך לא יאסף כי יהוה (^ ] # # [ ^) ]י#?ה##י?ה ל#׳ך לא[ור עולם ושלמו] [ימי אבל׳ך ׃
21📜
וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מטעו מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃
21
καὶ ὁ λαός σου πᾶς δίκαιος, δι᾽ αἰῶνος κληρονομήσουσιν τὴν γῆν, φυλάσσων τὸ φύτευμα, ἔργα χειρῶν αὐτοῦ εἰς δόξαν.
21
Pópulus autem tuus omnes iusti, in perpétuum hereditábunt terram, germen plantatiónis meæ, opus manus meæ ad glorificándum.
21
[not available]
21
Thy people also shall be all righteous: they shall inherit the land for ever, the branch of my planting, the work of my hands, that I may be glorified.
21
ועמ׳ך כל׳ם צדיקים לעו?לם יירשו ארץ מטעי׳ו מעשה ידי׳ו להתפאר ׃
ועמ׳ך כול׳ם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטע׳י יהוה מעשי ידי׳ו להתפאר ׃
ועמ׳ך כל׳ם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצ]ר## מט[ע׳ו מעשה יד׳י] [להתפאר ׃
22📜
הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ ס
22
ὁ ὀλιγοστὸς ἔσται εἰς χιλιάδας, καὶ ὁ ἐλάχιστος εἰς ἔθνος μέγα· ἐγὼ Κύριος κατὰ καιρὸν συνάξω αὐτούς.
22
Mínimus erit in mille, et párvulus in gentem fortíssimam: ego Dóminus in témpore eius súbito fáciam istud.
22
[not available]
22
A little one shall become a thousand, and a small one a strong nation: I the LORD will hasten it in his time.
22
הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי ע#צום אני יהוה בעת׳ה אחיש׳נה ׃
הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעת׳ה אחיש׳נה ׃
ε ׃
הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ]י?הוה ב[עת׳ה אחיש׳נה ׃
