THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהֽוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת הַ־דְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
1
Καὶ ἤκουσεν Πασχὼρ υἱὸς Ἐμμὴρ ὁ ἱερεύς, καὶ οὗτος ἦν καθεσταμένος ἡγούμενος οἴκου Κυρίου, τοῦ Ἰερεμίου προφητεύοντος τοὺς λόγους τούτους.
1
Et audívit Phassur fílius Emmer sacérdos, qui constitútus erat princeps in domo Dómini, Ieremíam prophetántem sermónes istos.
1
[not available]
1
Now Pashur the son of Immer the priest, who [was] also chief governor in the house of the LORD, heard that Jeremiah prophesied these things.
1
[not available]
2📜
וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל הַ־מַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃
2
καὶ ἐπάταξεν αὐτόν, καὶ ἐνέβαλεν αὐτόν εἰς τὸν καταράκτην ὃς ἦν ἐν πύλῃ οἴκου ἀποτεταγμένου τοῦ ὑπερῴου, ὃς ἦν ἐν οἴκῳ Κυρίου.
2
Et percússit Phassur Ieremíam prophétam, et misit eum in nervum, quod erat in porta Béniamin superióri, in domo Dómini.
2
[not available]
2
Then Pashur smote Jeremiah the prophet, and put him in the stocks that [were] in the high gate of Benjamin, which [was] by the house of the LORD.
2
4Q72 · f8i
ε ויכה פשחור ]א##ת# [ירמיהו הנביא ויתן את׳ו על ה]מ#הפכת [אשר בשער בנימן ה]עליון אשר בבית [יהוה ׃
3📜
וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן הַ־מַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א פַשְׁחוּר֙ קָרָ֤א יְהוָה֙ שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם־מָג֥וֹר מִסָּבִֽיב׃ פ
3
καὶ ἐξήγαγεν Πασχὼρ τὸν Ἰερεμίαν ἐκ τοῦ καταράκτου, καὶ εἶπεν αὐτῷ Ἰερεμίας Οὐχὶ Πασχὼρ ἐκάλεσεν Κύριος τὸ ὄνομά σου ἀλλ᾽ ἢ Μέτοικον.
3
Cumque illuxísset in crástinum, edúxit Phassur Ieremíam de nervo: et dixit ad eum Ieremías: Non Phassur vocávit Dóminus nomen tuum, sed pavórem úndique.
3
[not available]
3
And it came to pass on the morrow, that Pashur brought forth Jeremiah out of the stocks. Then said Jeremiah unto him, The LORD hath not called thy name Pashur, but Magormissabib.
3
4Q72 · f8i
ויהי ממחר]ת## ויצא פשחור את [ירמיה מן המהפ]כ##ת ויאמר אלי׳ו ירמיה [לא פשחור קרא ]י#?הוה שמ׳ך כי אם־מגור [מסביב ׃
4📜
כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֨ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכָל אֹהֲבֶ֗י־ךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת־כָּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב׃
4
διότι τάδε λέγει Κύριος Ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμί σε εἰς μετοικίαν σὺν πᾶσι τοῖς φίλοις σου · καὶ πεσοῦνται ἐν μαχαίρᾳ ἐχθρῶν αὐτῶν, καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου ὄψονται · καὶ σὲ καὶ πάντα Ἰουδὰ δώσω εἰς χεῖρας βασιλέως Βαβυλῶνος, μετοικιοῦσιν αὐτοὺς καὶ κατακόψουσιν ἐν μαχαίραις.
4
Quia hæc dicit Dóminus: Ecce ego dabo te in pavórem, te et omnes amícos tuos: et córruent gládio inimicórum suórum, et óculi tui vidébunt: et omnem Iudam dabo in manum regis Babylónis, et tradúcet eos in Babylónem, et percútiet eos gládio.
4
[not available]
4
For thus saith the LORD, Behold, I will make thee a terror to thyself, and to all thy friends: and they shall fall by the sword of their enemies, and thine eyes shall behold [it]: and I will give all Judah into the hand of the king of Babylon, and he shall carry them captive into Babylon, and shall slay them with the sword.
4
4Q72 · f8i
[ועיני׳ך רא]ות ואת־כל־יהודה את#[ן] [ביד מלך־בבל ו]הגל׳ם בבל והכ׳ם[ בחרב] ׃ [כי כה אמ]ר# {{ # # }} יהוה הנ׳ני נתנ׳ך מגור [ל׳ך ולכל א]הו?בי?׳ך ונפלו בחרב אויבי׳ה##[ם]
5📜
וְנָתַתִּ֗י אֶת־כָּל־חֹ֨סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כָּל יְגִיעָ֖־הּ וְאֶת־כָּל יְקָרָ֑־הּ וְאֵ֨ת כָּל־אוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃
5
καὶ δώσω τὴν πᾶσαν ἰσχὺν τῆς πόλεως ταύτης καὶ πάντας τοὺς πόνους αὐτῆς καὶ πάντας τοὺς θησαυροὺς τοῦ βασιλέως Ἰούδα εἰς χεῖρας ἐχθρῶν αὐτοῦ, καὶ ἄξουσιν αὐτοὺς εἰς Βαβυλῶνα.
5
Et dabo univérsam substántiam civitátis huius, et omnem labórem eius, omnéque prétium, et cunctos thesáuros regum Iuda dabo in manu inimicórum eórum: et dirípient eos, et tollent, et ducent in Babylónem.
5
[not available]
5
Moreover I will deliver all the strength of this city, and all the labours thereof, and all the precious things thereof, and all the treasures of the kings of Judah will I give into the hand of their enemies, which shall spoil them, and take them, and carry them to Babylon.
5
4Q72 · f8i
[ונתתי את־כל־ח]ס##ן הע##י(# ר #)[ הזאת ואת־כל] ׃
6📜
וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי וּבָבֶ֣ל תָּב֗וֹא וְשָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכָל אֹ֣הֲבֶ֔י־ךָ אֲשֶׁר־נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר׃ ס
6
καὶ σύ καὶ πάντες οἱ κατοικοῦντες ἐν τῷ οἴκῳ σου πορεύσεσθε ἐν αἰχμαλωσίᾳ, καὶ ἐν Βαβυλῶνι ἀποθανῇ, καὶ ἐκεῖ ταφήσῃ σὺ καὶ πάντες οἱ φίλοι σου οἷς ἐπροφήτευσας αὐτοῖς ψευδῆ.
6
Tu autem Phassur, et omnes habitatóres domus tuæ, íbitis in captivitátem: et in Babylónem vénies, et ibi moriéris, ibíque sepeliéris tu, et omnes amíci tui, quibus prophetásti mendácium.
6
[not available]
6
And thou, Pashur, and all that dwell in thine house shall go into captivity: and thou shalt come to Babylon, and there thou shalt die, and shalt be buried there, thou, and all thy friends, to whom thou hast prophesied lies.
6
[not available]
7📜
פִּתִּיתַ֤נִי יְהוָה֙ וָֽאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙ כָּל הַ־יּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי׃
7
Ἠπάτησάς με, Κύριε, καὶ ἠπατήθην, ἐκράτησας καὶ ἠδυνάσθης · ἐγενόμην εἰς γέλωτα, πᾶσαν ἡμέραν διετέλεσα μυκτηριζόμενος ·
7
Seduxísti me Dómine, et sedúctus sum: fórtior me fuísti, et invaluísti: factus sum in derísum tota die, omnes subsánnant me.
7
[not available]
7
O LORD, thou hast deceived me, and I was deceived: thou art stronger than I, and hast prevailed: I am in derision daily, every one mocketh me.
7
4Q72 · f8ii
פתית׳ני יהוה[ ואפת חזקת׳ני ותוכל הייתי לשחוק] כל היום כל׳ה [לעג ל׳י ׃
8📜
כִּֽי מִ־דֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כָּל הַ־יּֽוֹם׃
8
ὅτι πικρῷ λόγῳ μου γελάσομαι, ἀθεσίαν καὶ ταλαιπωρίαν ἐπικαλέσομαι, ὅτι ἐγενήθη λόγος Κυρίου εἰς ὀνειδισμὸν ἐμοὶ καὶ χλευασμὸν πᾶσαν ἡμέραν μου.
8
Quia iam olim loquor, vocíferans iniquitátem, et vastitátem clámito: et factus est mihi sermo Dómini in oppróbrium, et in derísum tota die.
8
[not available]
8
For since I spake, I cried out, I cried violence and spoil; because the word of the LORD was made a reproach unto me, and a derision, daily.
8
4Q72 · f8ii
כי מדי אדבר אזעק חמס] ושד אקרא[ כי־היה דבר־יהוה ל׳י לחרפה ולקלס] כל הי?[ום ׃
9📜
וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא אֶזְכְּרֶ֗־נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃
9
καὶ εἶπα Οὐ μὴ ὀνομάσω τὸ ὄνομα Κυρίου, καὶ οὐ μὴ λαλήσω ἔτι ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ. καὶ ἐγένετο ὡς πῦρ καιόμενον φλέγον ἐν τοῖς ὀστοῖς μου, καὶ παρεῖμαι πάντοθεν καὶ οὐ δύναμαι φέρειν,
9
Et dixi: Non recordábor eius, neque loquar ultra in nómine illíus: et factus est in corde meo quasi ignis exǽstuans, clausúsque in óssibus meis: et deféci, ferre non sústinens.
9
[not available]
9
Then I said, I will not make mention of him, nor speak any more in his name. But [his word] was in mine heart as a burning fire shut up in my bones, and I was weary with forbearing, and I could not [stay].
9
4Q72 · f8ii
ואמרתי לא אזכר׳נו ולא־אדבר עוד] ב[שמ׳ו והיה בלב׳י כאש בערת עצר בעצמת׳י] ׃
10📜
כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֨ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלוֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃
10
ὅτι ἤκουσα ψόγον πολλῶν συναθροιζομένων κυκλόθεν κυκλόθεν Ἐπισύστητε, καὶ ἐπισυστῶμεν ἐπ᾽ αὐτῷ πάντες ἄνδρες φίλοι αὐτοῦ · τηρήσατε τὴν ἐπίνοιαν αὐτοῦ εἰ ἀπατηθήσεται, καὶ δυνησόμεθα αὐτῷ καὶ λημψόμεθα τὴν ἐκδίκησιν ἡμῶν ἐξ αὐτοῦ.
10
Audívi enim contumélias multórum, et terrórem in circúitu: Persequímini, et persequámur eum: ab ómnibus viris, qui erant pacífici mei, et custodiéntes latus meum: si quo modo decipiátur, et prævaleámus advérsus eum, et consequámur ultiónem ex eo.
10
[not available]
10
For I heard the defaming of many, fear on every side. Report, [say they], and we will report it. All my familiars watched for my halting, [saying], Peradventure he will be enticed, and we shall prevail against him, and we shall take our revenge on him.
10
[not available]
11📜
וַֽיהוָ֤ה אוֹתִי֙ כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּ֤שׁוּ מְאֹד֙ כִּֽי־לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עוֹלָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃
11
ὁ δὲ κύριος μετ᾽ ἐμοῦ καθὼς μαχητὴς ἰσχύων · διὰ τοῦτο ἐδίωξαν καὶ νοῆσαι οὐκ ἠδύναντο · ᾐσχύνθησαν σφόδρα, ὅτι οὐκ ἐνόησαν ἀτιμίας αὐτῶν, αἳ δι᾽ αἰῶνος οὐκ ἐπιλησθήσονται.
11
Dóminus autem mecum est, quasi bellátor fortis: idcírco qui persequúntur me cadent, et infírmi erunt: confundéntur veheménter, quia non intellexérunt oppróbrium sempitérnum, quod numquam delébitur.
11
[not available]
11
But the LORD [is] with me as a mighty terrible one: therefore my persecutors shall stumble, and they shall not prevail: they shall be greatly ashamed; for they shall not prosper: [their] everlasting confusion shall never be forgotten.
11
[not available]
12📜
וַיהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת רִיבִֽ־י׃ ס
12
Κύριε, δοκιμάζων δίκαια, συνίων νεφροὺς καὶ καρδίας, ἴδοιμι τὴν παρὰ σοῦ ἐκδίκησιν ἐν αὐτοῖς, ὅτι πρὸς σὲ ἀπεκάλυψα τὰ ἀπολογήματά μου.
12
Et tu Dómine exercítuum, probátor iusti, qui vides renes et cor: vídeam quæso ultiónem tuam ex eis: tibi enim revelávi causam meam.
12
[not available]
12
But, O LORD of hosts, that triest the righteous, [and] seest the reins and the heart, let me see thy vengeance on them: for unto thee have I opened my cause.
12
[not available]
13📜
שִׁ֚ירוּ לַֽיהוָ֔ה הַֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת־נֶ֥פֶשׁ אֶבְי֖וֹן מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים׃ ס
13
ᾄσατε τῷ κυρίῳ, αἰνέσατε αὐτῷ, ὅτι ἐξείλατο ψυχὴν πένητος ἐκ χειρὸς πονηρευομένων.
13
Cantáte Dómino, laudáte Dóminum: quia liberávit ánimam páuperis de manu malórum.
13
[not available]
13
Sing unto the LORD, praise ye the LORD: for he hath delivered the soul of the poor from the hand of evildoers.
13
4Q70 · f30_32i
[נפש אביון מיד מרעים ׃
14📜
אָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ י֛וֹם אֲשֶׁר יְלָדַ֥תְ־נִי אִמִּ֖י אַל־יְהִ֥י בָרֽוּךְ׃
14
Ἐπικατάρατος ἡ ἡμέρα ἐν ᾗ ἐτέχθην ἐν αὐτῇ. ἡ ἡμέρα ἐν ᾗ ἔτεκέν με ἡ μήτηρ μου μὴ ἔστω ἐπευκτή ·
14
Maledícta dies, in qua natus sum: dies, in qua péperit me mater mea, non sit benedícta.
14
[not available]
14
Cursed [be] the day wherein I was born: let not the day wherein my mother bare me be blessed.
14
4Q70 · f30_32i
[ארור היו]ם אשר[ ילדתי ב׳ו יום אשר ילדת׳ני אמ׳י אל־יהי ברוך ׃
15📜
אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת אָבִ־י֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד לְ־ךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמֳּחָֽהוּ׃
15
ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὁ εὐαγγελισάμενος τῷ πατρί μου λέγων Ἐτέχθη σοι ἄρσεν, εὐφραινόμενος.
15
Maledíctus vir, qui annuntiávit patri meo, dicens: Natus est tibi puer másculus: et quasi gáudio lætificávit eum.
15
[not available]
15
Cursed [be] the man who brought tidings to my father, saying, A man child is born unto thee; making him very glad.
15
4Q70 · f30_32i
]ארור האיש [אשר ב]ש##ר## את א##[ב׳י לאמר ילד ל׳ך בן זכר שמח שמח׳הו ׃
16📜
וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּֽעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צָהֳרָֽיִם׃
16
ἔστω ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος ὡς αἱ πόλεις ἃς κατέστρεψεν Κύριος ἐν θυμῷ καὶ οὐ μετεμελήθη, ἀκουσάτω κραυγῆς τὸ πρωὶ καὶ ἀλαλαγμοῦ μεσημβρίας ·
16
Sit homo ille ut sunt civitátes, quas subvértit Dóminus, et non pœnítuit eum: áudiat clamórem mane, et ululátum in témpore meridiáno:
16
[not available]
16
And let that man be as the cities which the LORD overthrew, and repented not: and let him hear the cry in the morning, and the shouting at noontide;
16
4Q70 · f30_32i
והיה האיש ה]הוא כער[ים] [אשר־הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת ]צ##הרים ׃
17📜
אֲשֶׁ֥ר לֹא מוֹתְתַ֖־נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי לִ֤־י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עוֹלָֽם׃
17
ὅτι οὐκ ἀπέκτεινέν με ἐν μήτρᾳ καὶ ἐγένετό μοι ἡ μήτηρ μου τάφος μου καὶ ἡ μήτρα συλλήμψεως αἰωνίας.
17
qui non me interfécit a vulva, ut fíeret mihi mater mea sepúlcrum, et vulva eius concéptus ætérnus.
17
[not available]
17
Because he slew me not from the womb; or that my mother might have been my grave, and her womb [to be] always great [with me].
17
4Q70 · f30_32i
אש[ר לא] [מותת׳ני מרחם ותהי ל׳י אמ׳י קבר׳י ורחמ׳ה הרת עולם ׃
18📜
לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃ פ
18
ἵνα τί τοῦτο ἐξῆλθον ἐκ μήτρας τοῦ βλέπειν κόπους καὶ πόνους, καὶ διετέλεσαν ἐν αἰσχύνῃ αἱ ἡμέραι μου?
18
Quare de vulva egréssus sum, ut vidérem labórem et dolórem, et consumeréntur in confusióne dies mei?
18
[not available]
18
Wherefore came I forth out of the womb to see labour and sorrow, that my days should be consumed with shame?
18
4Q70 · f30_32i
]ל##[מה זה מרחם יצאתי לראות] [עמל ויגון ויכלו בבשת ימ׳י ׃
