THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רֵ֖ד בֵּֽית־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת הַ־דָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
1
Τάδε λέγει Κύριος Πορεύου καὶ κατάβηθι εἰς τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως Ἰούδα, καὶ λαλήσεις ἐκεῖ τὸν λόγον τοῦτον,
1
Hæc dicit Dóminus: Descénde in domum regis Iuda, et loquéris ibi verbum hoc,
1
[not available]
1
Thus saith the LORD; Go down to the house of the king of Judah, and speak there this word,
1
[not available]
2📜
וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס
2
καὶ ἐρεῖς Ἄκουε λόγον Κυρίου, βασιλεῦ Ἰούδα ὁ καθήμενος ἐπὶ θρόνου Δαυείδ, σὺ καὶ ὁ οἶκός σου καὶ ὁ λαός σου καὶ οἱ εἰσπορευόμενοι ταῖς πύλαις ταύταις
2
et dices: Audi verbum Dómini rex Iuda, qui sedes super sólium David: tu et servi tui, et pópulus tuus, qui ingredímini per portas istas.
2
[not available]
2
And say, Hear the word of the LORD, O king of Judah, that sittest upon the throne of David, thou, and thy servants, and thy people that enter in by these gates:
2
[not available]
3📜
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשׁ֑וֹק וְגֵר֩ יָת֨וֹם וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ אַל־תַּחְמֹ֔סוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃
3
Τάδε λέγει Κύριος Ποιεῖτε κρίσιν καὶ δικαιοσύνην, καὶ ἐξαιρεῖσθε διηρπασμένον ἐκ χειρὸς ἀδικοῦντος αὐτόν, καὶ προσήλυτον καὶ ὀρφανὸν καὶ χήραν μὴ καταδυναστεύετε, καὶ μὴ ἀσεβεῖτε, καὶ αἷμα ἀθῷον μὴ ἐκχέητε ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ.
3
Hæc dicit Dóminus: Fácite iudícium et iustítiam, et liberáte vi oppréssum de manu calumniatóris: et ádvenam, et pupíllum, et víduam nolíte contristáre, neque opprimátis iníque, et sánguinem innocéntem ne effundátis in loco isto.
3
[not available]
3
Thus saith the LORD; Execute ye judgment and righteousness, and deliver the spoiled out of the hand of the oppressor: and do no wrong, do no violence to the stranger, the fatherless, nor the widow, neither shed innocent blood in this place.
3
4Q70 · f32ii_35
[כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד ]ע(^ ו ^)ש{{ ו }}ק#[ וגר יתום ואלמנה] [אל־תנו אל־תחמסו ודם נקי אל־תשפכו במקום הזה ׃
4📜
כִּ֤י אִם־עָשׂוֹ֙ תַּֽעֲשׂ֔וּ אֶת הַ־דָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל כִּסְא֗־וֹ רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא ועבדו וְעַמּֽוֹ׃
4
διότι ἐὰν ποιοῦντες ποιήσητε τὸν λόγον τοῦτον, καὶ εἰσελεύσονται ἐν ταῖς πύλαις τοῦ οἴκου τούτου βασιλεῖς καθήμενοι ἐπὶ θρόνου Δαυεὶδ καὶ ἐπιβεβηκότες ἐφ᾽ ἁρμάτων καὶ ἵππων, αὐτοὶ καὶ οἱ παῖδες αὐτῶν καὶ ὁ λαὸς αὐτῶν.
4
Si enim faciéntes fecéritis verbum istud, ingrediéntur per portas domus huius reges sedéntes de génere David super thronum eius, et ascendéntes currus et equos, ipsi et servi, et pópulus eórum.
4
[not available]
4
For if ye do this thing indeed, then shall there enter in by the gates of this house kings sitting upon the throne of David, riding in chariots and on horses, he, and his servants, and his people.
4
4Q70 · f32ii_35
כי אם־]ע##שו תעשו[ א]ת## ה#ד##[בר הזה ובאו] [בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסא׳ו ]ר#וכבים ברכב בסוסי#?[ם הוא ועבד׳ו ועמ׳ו] ׃
5📜
וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּ אֶת הַ־דְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בִּ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּי לְ־חָרְבָּ֥ה יִֽהְיֶ֖ה הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ ס
5
ἐὰν δὲ μὴ ποιήσητε τοὺς λόγους τούτους, κατ᾽ ἐμαυτοῦ ὤμοσα, λέγει Κύριος, ὅτι εἰς ἐρήμωσιν ἔσται ὁ οἶκος οὗτος.
5
Quod si non audiéritis verba hæc: in memetípso iurávi, dicit Dóminus, quia in solitúdinem erit domus hæc.
5
[not available]
5
But if ye will not hear these words, I swear by myself, saith the LORD, that this house shall become a desolation.
5
4Q70 · f32ii_35
[ואם לא תשמעו את הדברים האלה ב׳י נשבעתי] נאם־יהוה כי לחרבה יהיה[ הבית הזה] ׃
6📜
כִּֽי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א נושבה׃
6
ὅτι τάδε λέγει Κύριος κατὰ τοῦ οἴκου βασιλέως Ἰούδα Γαλαὰδ σύ μοι, ἀρχὴ τοῦ Λιβάνου, ἐὰν μὴ θῶ σε εἰς ἔρημον, πόλεις μὴ κατοικηθησομένας ·
6
Quia hæc dicit Dóminus super domum regis Iuda: Gálaad tu mihi caput Líbani: si non posúero te solitúdinem, urbes inhabitábiles.
6
[not available]
6
For thus saith the LORD unto the king ’s house of Judah; Thou [art] Gilead unto me, [and] the head of Lebanon: [yet] surely I will make thee a wilderness, [and] cities [which] are not inhabited.
6
4Q70 · f32ii_35
[כי־כה אמר יהוה על־בית מלך יהוד]ה## גלעד אתה ל׳י ראש הלבנון אם־ל##[א אשית׳ך] [מדבר ערים לא נושבה ׃
7📜
וְקִדַּשְׁתִּ֥י עָלֶ֛יךָ מַשְׁחִתִ֖ים אִ֣ישׁ וְכֵלָ֑יו וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ וְהִפִּ֖ילוּ עַל הָ־אֵֽשׁ׃
7
καὶ ἐπάξω ἐπὶ σὲ ἄνδρα ὀλεθρεύοντα καὶ τὸν πέλεκυν αὐτοῦ, καὶ ἐκκόψουσιν τὰς ἐκλεκτὰς κέδρους σου καὶ ἐμβαλοῦσιν εἰς τὸ πῦρ.
7
Et sanctificábo super te interficiéntem virum et arma eius: et succídent eléctas cedros tuas, et præcipitábunt in ignem.
7
[not available]
7
And I will prepare destroyers against thee, every one with his weapons: and they shall cut down thy choice cedars, and cast [them] into the fire.
7
4Q70 · f32ii_35
וקדשתי עלי׳ך מ]ש##חתים איש וכלי׳ו וכרתו מבחור[ ארזי׳ך והפילו] [על האש ׃
8📜
וְעָֽבְרוּ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל רֵעֵ֔־הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּֽאת׃
8
καὶ διελεύσονται ἔθνη διὰ τῆς πόλεως ταύτης, καὶ ἐρεῖ ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ Διὰ τί ἐποίησεν Κύριος οὕτως τῇ πόλει ταύτῃ τῇ μεγάλῃ;
8
Et pertransíbunt gentes multæ per civitátem hanc, et dicet unusquísque próximo suo: Quare fecit Dóminus sic civitáti huic grandi?
8
[not available]
8
And many nations shall pass by this city, and they shall say every man to his neighbour, Wherefore hath the LORD done thus unto this great city?
8
4Q70 · f32ii_35
ועברו גוים רבים על העיר הז]א##ת## ו#?אמרו א[י]ש# על רע׳הו על־מה [עשה יהוה ככה] [לעיר הגדולה הזא]ת##[ ׃
9📜
וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם׃ ס
9
καὶ ἐροῦσιν Ἀνθ᾽ ὧν ἐγκατέλιπον τὴν διαθήκην Κυρίου θεοῦ αὐτῶν, καὶ προσεκύνησαν θεοῖς ἀλλοτρίοις καὶ ἐδούλευσαν αὐτοῖς.
9
Et respondébunt: Eo quod derelíquerint pactum Dómini Dei sui, et adoráverint deos aliénos, et servíerint eis.
9
[not available]
9
Then they shall answer, Because they have forsaken the covenant of the LORD their God, and worshipped other gods, and served them.
9
4Q70 · f32ii_35
ו]אמר##ו#? ע##[ל אשר עזבו את־ברית י]ה##וה אלהי׳הם וישתח[וו לאלהים] [אחרים ויעבדו׳ם ׃
10📜
אַל־תִּבְכּ֣וּ לְמֵ֔ת וְאַל־תָּנֻ֖דוּ ל֑וֹ בְּכ֤וּ בָכוֹ֙ לַֽהֹלֵ֔ךְ כִּ֣י לֹ֤א יָשׁוּב֙ ע֔וֹד וְרָאָ֖ה אֶת־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּֽוֹ׃ ס
10
Μὴ κλαίετε τὸν τεθνηκότα μηδὲ θρηνεῖτε αὐτόν · κλαύσατε κλαυθμῷ τὸν ἐκπορευόμενον, ὅτι οὐκ ἐπιστρέφει ἔτι οὐδὲ ὄψεται τὴν γῆν πατρίδος αὐτοῦ.
10
Nolíte flere mórtuum, neque lugeátis super eum fletu: plángite eum, qui egréditur, quia non revertétur ultra, nec vidébit terram nativitátis suæ.
10
[not available]
10
Weep ye not for the dead, neither bemoan him: [but] weep sore for him that goeth away: for he shall return no more, nor see his native country.
10
4Q70 · f32ii_35
[אל־תבכו למת ו]א##ל תנודו ל׳ו בכ##[ו בכו ]להולך כי לא ישוב עוד וראה א#ת##[־ארץ מולדת׳ו] ׃
11📜
כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה אֶל־שַׁלֻּ֨ם בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן הַ־מָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה לֹֽא־יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֽוֹד׃
11
διότι τάδε λέγει Κύριος ἐπὶ Σελλὴμ υἱὸν Ἰωσεία τὸν βασιλεύοντα ἀντὶ Ἰωσεία τοῦ πατρὸς αὐτοῦ, ὃς ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ τόπου τούτου Οὐκ ἀναστρέψει ἐκεῖ ἔτι,
11
Quia hæc dicit Dóminus ad Sellum fílium Iosíæ regem Iuda, qui regnávit pro Iosía patre suo, qui egréssus est de loco isto: Non revertétur huc ámplius,
11
[not available]
11
For thus saith the LORD touching Shallum the son of Josiah king of Judah, which reigned instead of Josiah his father, which went forth out of this place; He shall not return thither any more:
11
4Q70 · f32ii_35
[כי כה אמר־יהוה א]ל־שלם ב##[ן] יאשי?ה# מלך יהודה# [המל]ך תחת יאשיהו אבי#?׳[ו אשר יצא מן] [המקום הזה לא־ישוב שם עוד ׃
12📜
כִּ֗י בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹת֖וֹ שָׁ֣ם יָמ֑וּת וְאֶת הָ־אָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹֽא־יִרְאֶ֥ה עֽוֹד׃ ס
12
ἀλλ᾽ ἢ ἐν τῷ τόπῳ οὗ μετῴκισα αὐτὸν ἐκεῖ ἀποθανεῖται, καὶ τὴν γῆν ταύτην οὐκ ὄψεται ἔτι.
12
sed in loco, ad quem tránstuli eum, ibi moriétur, et terram istam non vidébit ámplius.
12
[not available]
12
But he shall die in the place whither they have led him captive, and shall see this land no more.
12
4Q70 · f32ii_35
כי במקום אשר הג]ל##(^ ו ^){{ ה## }} את׳ו (^ ש##[ם ^) ימות ואת הארץ הזאת] לא־י?[ראה עוד ׃
13📜
ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן לֽ־וֹ׃
13
Ὁ οἰκοδομῶν οἰκίαν αὐτοῦ οὐ μετὰ δικαιοσύνης καὶ τὰ ὑπερῷα αὐτοῦ οὐκ ἐν κρίματι, παρὰ τῷ πλησίον αὐτοῦ ἐργᾶται δωρεάν, καὶ τὸν μισθὸν αὐτοῦ οὐ μὴ ἀποδώσει αὐτῷ.
13
Væ qui ædíficat domum suam in iniustítia, et cœnácula sua non in iudício: amícum suum ópprimet frustra, et mercédem eius non reddet ei.
13
[not available]
13
Woe unto him that buildeth his house by unrighteousness, and his chambers by wrong; [that] useth his neighbour ’s service without wages, and giveth him not for his work;
13
4Q70 · f32ii_35
הוי בנה בית׳ו בלא־]צ##[דק ועליותי׳ו בל]א משפ#[ט ברע׳הו יעבד חנם ופעל׳ו] לא [יתן ל׳ו ׃
14📜
הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה לִּ־י֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃
14
ᾠκοδόμησας σεαυτῷ οἶκον σύμμετρον, ὑπερῷα ῥιπιστὰ διεσταλμένα θυρίσιν καὶ ἐξυλωμένα ἐν κέδρῳ καὶ κεχρισμένα ἐν μίλτῳ.
14
Qui dicit: Ædificábo mihi domum latam, et cœnácula spatiósa: qui áperit sibi fenéstras, et facit laqueária cédrina, pingítque sinópide.
14
[not available]
14
That saith, I will build me a wide house and large chambers, and cutteth him out windows; and [it is] cieled with cedar, and painted with vermilion.
14
4Q70 · f32ii_35
האמר א]ב##נ#?[ה ל]׳י בית# מ#ד#ו?ת ועליות מ##{{ [ # # ] # # }}(^ [ו]חים ^) וקרע#[ ל׳ו חלונ׳י וספון בארז] [ומשוח בששר ׃
15📜
הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃
15
μὴ βασιλεύσεις, ὅτι σὺ παροξύνῃ ἐν Ἀχὰζ τῷ πατρί σου; οὐ φάγονται καὶ οὐ πίονται · βέλτιόν σε ποιεῖν κρίμα καὶ δικαιοσύνην.
15
Numquid regnábis, quóniam confers te cedro? pater tuus numquid non comédit et bibit, et fecit iudícium et iustítiam tunc cum bene erat ei?
15
[not available]
15
Shalt thou reign, because thou closest [thyself] in cedar? did not thy father eat and drink, and do judgment and justice, [and] then [it was] well with him?
15
4Q70 · f32ii_35
התמלך כי א]תה מ[ת]ח##רה בארז אבי׳ך הלוא א##[כל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב] [ל׳ו ׃
16📜
דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃
16
οὐκ ἔγνωσαν, οὐκ ἔκριναν κρίσιν ταπεινῷ οὐδὲ κρίσιν πένητος · οὐ τοῦτό ἐστιν τὸ μὴ γνῶναί σε ἐμέ, λέγει Κύριος;
16
Iudicávit causam páuperis et egéni in bonum suum: numquid non ídeo quia cognóvit me, dicit Dóminus?
16
[not available]
16
He judged the cause of the poor and needy; then [it was] well [with him: was] not this to know me? saith the LORD.
16
4Q70 · f32ii_35
דן דין־עני {{ ו]א##ב##ו#?ן }} ואביון אז טוב הלוא הוא[ הדעת את׳י נאם־יהוה ׃
17📜
כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֨יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־עַל בִּצְעֶ֑־ךָ וְעַ֤ל דַּֽם הַ־נָּקִי֙ לִשְׁפּ֔וֹךְ וְעַל הָ־עֹ֥שֶׁק וְעַל הַ־מְּרוּצָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃ ס
17
ἰδοὺ οὐκ εἰσὶν οἱ ὀφθαλμοί σου οὐδὲ ἡ καρδία σου καλή, ἀλλ᾽ εἰς τὴν πλεονεξίαν σου καὶ εἰς τὸ αἷμα τὸ ἀθῷον τοῦ ἐκχέειν αὐτό, καὶ εἰς ἀδίκημα καὶ εἰς φόνον τοῦ ποιεῖν.
17
Tui vero óculi et cor ad avarítiam, et ad sánguinem innocéntem fundéndum, et ad calúmniam, et ad cursum mali óperis.
17
[not available]
17
But thine eyes and thine heart [are] not but for thy covetousness, and for to shed innocent blood, and for oppression, and for violence, to do [it].
17
4Q72 · f14_18, f19_21
[כי אין עיני׳ך ולב׳ך כי אם־על בצע׳ך ועל דם ](^ ה ^)נקי [לשפוך ועל העשק ועל המר]ו#?צה לעשות[ ׃
18📜
לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָחִ֖י וְה֣וֹי אָח֑וֹת לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָד֖וֹן וְה֥וֹי הֹדֹֽה׃
18
διὰ τοῦτο τάδε λέγει Κύριος ἐπὶ Ἰωακεὶμ υἱὸν Ἰωσεία βασιλέα Ἰούδα Καὶ ἐπὶ τὸν ἄνδρα τοῦτον οὐ μὴ κόψωνται αὐτόν Ὢ ἀδελφέ, οὐδὲ μὴ κλαύσονται αὐτόν Οἴμοι κύριε.
18
Proptérea hæc dicit Dóminus ad Ióakim, fílium Iosíæ, regem Iuda: Non plangent eum: Væ frater et væ soror: non concrepábunt ei: Væ dómine, et væ ínclyte.
18
[not available]
18
Therefore thus saith the LORD concerning Jehoiakim the son of Josiah king of Judah; They shall not lament for him, [saying], Ah my brother! or, Ah sister! they shall not lament for him, [saying], Ah lord! or, Ah his glory!
18
4Q72 · f19_21
[לכן כה־אמר יהוה אל־יהויקים ב]ן יאושי[ה מלך יהודה] [לא־יספדו ל׳ו הוי אח׳י והוי אחות ]לא־יספדו[ ל׳ו הוי אדון] [והוי הד׳ה ׃
19📜
קְבוּרַ֥ת חֲמ֖וֹר יִקָּבֵ֑ר סָח֣וֹב וְהַשְׁלֵ֔ךְ מֵהָ֖לְאָה לְשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
19
ταφὴν ὄνου ταφήσεται, συμψησθεὶς ῥιφήσεται ἐπέκεινα τῆς πύλης Ἰερουσαλήμ.
19
Sepultúra ásini sepeliétur, putrefáctus et proiéctus extra portas Ierúsalem.
19
[not available]
19
He shall be buried with the burial of an ass, drawn and cast forth beyond the gates of Jerusalem.
19
4Q72 · f19_21
קבורת חמור יקבר ]ס##חוב וה#[שלך מהלאה] לשערי ירו[שלם ׃
20📜
עֲלִ֤י הַלְּבָנוֹן֙ וּֽצְעָ֔קִי וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קוֹלֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵֽעֲבָרִ֔ים כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כָּל מְאַהֲבָֽיִ־ךְ׃
20
Ἀνάβηθι εἰς τὸν Λίβανον καὶ κράξον, καὶ εἰς τὴν Βασὰν δὸς τὴν φωνήν σου, καὶ βόησον εἰς τὸ πέραν τῆς θαλάσσης, ὅτι συνετρίβησαν πάντες οἱ ἐρασταί σου.
20
Ascénde Líbanum, et clama, et in Basan da vocem tuam: et clama ad transeúntes, quia contríti sunt omnes amatóres tui.
20
[not available]
20
Go up to Lebanon, and cry; and lift up thy voice in Bashan, and cry from the passages: for all thy lovers are destroyed.
20
4Q72 · f19_21
עלי בל#ב##נ?ון? [וצעקי ובבשן תני קול׳ך וצעקי מעברים כי] נשפכו כל מא[הבי׳ך ׃
21📜
דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֨יִךְ֙ בְּשַׁלְוֺתַ֔יִךְ אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ כִּ֥י לֹֽא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקוֹלִֽי׃
21
ἐλάλησα πρὸς σὲ ἐν τῇ παραπτώσει σου, καὶ εἶπας Οὐκ ἀκούσομαι · αὕτη ἡ ὁδός σου ἐκ νεότητός σου, οὐκ ἤκουσας τῆς φωνῆς μου.
21
Locútus sum ad te in abundántia tua, et dixísti: Non áudiam: hæc est via tua ab adolescéntia tua, quia non audísti vocem meam.
21
[not available]
21
I spake unto thee in thy prosperity; [but] thou saidst, I will not hear. This [hath been] thy manner from thy youth, that thou obeyedst not my voice.
21
4Q72 · f19_21
דברתי אלי׳ך בשלותי׳ך אמרת לא אשמע] זה# דרכ׳ך מנעור[י׳ך כי לא־שמעת בקול׳י ׃
22📜
כָּל רֹעַ֨יִ־ךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֨שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃
22
πάντας τοὺς ποιμένας σου ποιμανεῖ ἄνεμος, καὶ οἱ ἐρασταί σου ἐν αἰχμαλωσίᾳ ἐξελεύσονται, ὅτι τότε αἰσχυνθήσῃ καὶ ἀτιμωθήσῃ ἀπὸ πάντων τῶν φιλούντων σε.
22
Omnes pastóres tuos pascet ventus, et amatóres tui in captivitátem ibunt: et tunc confundéris, et erubésces ab omni malítia tua.
22
[not available]
22
The wind shall eat up all thy pastors, and thy lovers shall go into captivity: surely then shalt thou be ashamed and confounded for all thy wickedness.
22
4Q72 · f19_21
כל רעי׳ך תרעה־רוח] [ומ]אהבי׳ך בשבי[ ילכו ]כי א[ז תבשי ונכלמת מכל רעת׳ך ׃
23📜
ישבתי בַּלְּבָנ֔וֹן מקננתי בָּֽאֲרָזִ֑ים מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא לָ֣־ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃
23
κατοικοῦσα ἐν τῷ Λιβάνῳ, ἐννοσσεύουσα ἐν ταῖς κέδροις, καταστενάξεις ἐν τῷ ἐλθεῖν σοι ὀδύνας ὡς τικτούσης.
23
Quæ sedes in Líbano, et nidíficas in cedris, quómodo congemuísti cum veníssent tibi dolóres, quasi dolóres parturiéntis?
23
[not available]
23
O inhabitant of Lebanon, that makest thy nest in the cedars, how gracious shalt thou be when pangs come upon thee, the pain as of a woman in travail!
23
4Q72 · f19_21
[ב]ל#בנון מק#ננ?תי ב#א#רזים מ#[ה־נחנת בבא ל׳ך חבלים חיל] [כ]ילדה ׃ ישבתי]
24📜
חַי־אָנִי֮ נְאֻם־יְהוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כָּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃
24
ζῶ ἐγώ, λέγει Κύριος, ἐὰν γενόμενος γένηται Ἰεχονίας υἱὸς Ἰωακεὶμ βασιλεὺς Ἰούδα ἀποσφράγισμα ἐπὶ τῆς χειρὸς τῆς δεξιᾶς μου, ἐκεῖθεν ἐκσπάσω σε,
24
Vivo ego, dicit Dóminus: quia si fúerit Iechonías fílius Ióakim regis Iuda, ánnulus in manu déxtera mea, inde evéllam eum.
24
[not available]
24
[As] I live, saith the LORD, though Coniah the son of Jehoiakim king of Judah were the signet upon my right hand, yet would I pluck thee thence;
24
4Q72 · f19_21
ח#י־א##ני נא##ם־י?ה#וה כי#?[ אם־יהיה כניהו בן־יהויקים] [מ]ל##ך## יהודה ח#[ו]תם# ע#ל־יד י?מ##[ינ׳י כי משם אתק׳נך ׃
25📜
וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃
25
καὶ παραδώσω σε εἰς χεῖρας τῶν ζητούντων τὴν ψυχήν σου, ὧν σὺ εὐλαβῇ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, εἰς χεῖρας τῶν Χαλδαίων.
25
Et dabo te in manu quæréntium ánimam tuam, et in manu quorum tu formídas fáciem, et in manu Nabuchodónosor regis Babylónis, et in manu Chaldæórum.
25
[not available]
25
And I will give thee into the hand of them that seek thy life, and into the hand [of them] whose face thou fearest, even into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and into the hand of the Chaldeans.
25
4Q72 · f19_21
ונתתי׳ך ביד] [מבק]שי נפש׳ך ו#?ב##[יד א]ש#ר#־א#[תה יגור מפני׳הם וביד נבוכדראצר] מלך־בבל וביד הכשד#יים ׃
26📜
וְהֵֽטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת אִמְּ־ךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃
26
καὶ ἀπορίψω σὲ καὶ τὴν μητέρα σου τὴν τεκοῦσάν σε εἰς γῆν οὗ οὐκ ἐτέχθης ἐκεῖ, καὶ ἐκεῖ ἀποθανεῖσθε ·
26
Et mittam te, et matrem tuam, quæ génuit te, in terram aliénam, in qua nati non estis, ibíque moriémini:
26
[not available]
26
And I will cast thee out, and thy mother that bare thee, into another country, where ye were not born; and there shall ye die.
26
4Q72 · f19_21
[והטלתי את׳ך ואת אמ׳ך אשר] ילדת׳ך על הארץ א##חר##ת אש#[ר לא־ילדתם שם ושם תמותו] ׃
27📜
וְעַל הָ־אָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת נַפְשָׁ֖־ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃ ס
27
εἰς δὲ τὴν γῆν ἣν αὐτοὶ εὔχονται ταῖς ψυχαῖς αὐτῶν οὐ μὴ ἀποστρέψωσιν.
27
et in terram, ad quam ipsi levant ánimam suam ut revertántur illuc, non reverténtur.
27
[not available]
27
But to the land whereunto they desire to return, thither shall they not return.
27
4Q72 · f19_21
ועל הארץ אשר־הם מנשאים [את נפש׳ם לשוב שם שמ׳ה] לא ישבו ׃
28📜
הַעֶ֨צֶב נִבְזֶ֜ה נָפ֗וּץ הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ כָּנְיָ֔הוּ אִ֨ם־כְּלִ֔י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בּ֑וֹ מַדּ֤וּעַ הֽוּטֲלוּ֙ ה֣וּא וְזַרְע֔וֹ וְהֻ֨שְׁלְכ֔וּ עַל הָ־אָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדָֽעוּ׃
28
ἠτιμώθη Ἰεχονίας ὡς σκεῦος οὗ οὐκ ἔστιν χρεία αὐτοῦ, ὅτι ἐξερίφη καὶ ἐξεβλήθη εἰς γῆν ἣν οὐκ ᾔδει.
28
Numquid vas fíctile atque contrítum vir iste Iechonías? numquid vas absque omni voluptáte? quare abiécti sunt ipse et semen eius, et proiécti in terram, quam ignoravérunt?
28
[not available]
28
[Is] this man Coniah a despised broken idol? [is he] a vessel wherein [is] no pleasure? wherefore are they cast out, he and his seed, and are cast into a land which they know not?
28
4Q72 · f19_21
העצב נבזה נפוץ ה[איש הזה כניהו אם־כלי] ׃
29📜
אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהוָֽה׃ ס
29
γῆ γῆ, ἄκουε λόγον Κυρίου ·
29
Terra, terra, terra, audi sermónem Dómini.
29
[not available]
29
O earth, earth, earth, hear the word of the LORD.
29
[not available]
30📜
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כִּתְב֞וּ אֶת הָ־אִ֤ישׁ הַזֶּה֙ עֲרִירִ֔י גֶּ֖בֶר לֹא־יִצְלַ֣ח בְּיָמָ֑יו כִּי֩ לֹ֨א יִצְלַ֜ח מִזַּרְע֗וֹ אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙ עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וּמֹשֵׁ֥ל ע֖וֹד בִּיהוּדָֽה׃
30
γράψον τὸν ἄνδρα τοῦτον ἐκκήρυκτον ἄνθρωπον, ὅτι οὐ μὴ αὐξηθῇ ἐκ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ καθήμενος ἐπὶ θρόνου Δαυείδ, ἄρχων ἔτι ἐν τῷ Ἰούδᾳ.
30
Hæc dicit Dóminus: Scribe virum istum stérilem, virum, qui in diébus suis non prosperábitur: nec enim erit de sémine eius vir, qui sédeat super sólium David, et potestátem hábeat ultra in Iuda.
30
[not available]
30
Thus saith the LORD, Write ye this man childless, a man [that] shall not prosper in his days: for no man of his seed shall prosper, sitting upon the throne of David, and ruling any more in Judah.
30
[not available]
