THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
1
37:1
Ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς Ἰερεμίαν παρὰ Κυρίου εἰπεῖν
1
Hoc verbum, quod factum est ad Ieremíam a Dómino, dicens:
1
[not available]
1
The word that came to Jeremiah from the LORD, saying,
1
[not available]
2
כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב לְ־ךָ֗ אֵ֧ת כָּל הַ־דְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־סֵֽפֶר׃
2
37:2
Οὕτως εἶπεν Κύριος ὁ θεὸς Ἰσραὴλ λέγων Γράψον πάντας τοὺς λόγους οὓς ἐχρημάτισα πρὸς σὲ ἐπὶ βιβλίου.
2
Hæc dicit Dóminus Deus Israel, dicens: Scribe tibi ómnia verba, quæ locútus sum ad te, in libro.
2
[not available]
2
Thus speaketh the LORD God of Israel, saying, Write thee all the words that I have spoken unto thee in a book.
2
[not available]
3
כִּ֠י הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְ֠שַׁבְתִּי אֶת־שְׁב֨וּת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוּדָ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֗ים אֶל הָ־אָ֛רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לַאֲבוֹתָ֖ם וִֽירֵשֽׁוּהָ׃ פ
3
37:3
ὅτι ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται, φησὶν Κύριος, καὶ ἀποστρέψω τὴν ἀποικίαν λαοῦ μου Ἰσραὴλ καὶ Ἰουδά, εἶπεν Κύριος, καὶ ἀποστρέψω αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν ἣν ἔδωκα τοῖς πατράσιν αὐτῶν, καὶ κυριεύσουσιν αὐτῆς.
3
Ecce enim dies véniunt, dicit Dóminus, et convértam conversiónem pópuli mei Israel et Iuda, ait Dóminus: et convértam eos ad terram, quam dedi pátribus eórum, et possidébunt eam.
3
[not available]
3
For, lo, the days come, saith the LORD, that I will bring again the captivity of my people Israel and Judah, saith the LORD: and I will cause them to return to the land that I gave to their fathers, and they shall possess it.
3
[not available]
4
וְאֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶל־יְהוּדָֽה׃
4
37:4
Καὶ οὗτοι οἱ λόγοι οὓς ἐλάλησεν Κύριος ἐπὶ Ἰσραὴλ καὶ Ἰουδά.
4
Et hæc verba, quæ locútus est Dóminus ad Israel et ad Iudam:
4
[not available]
4
And these [are] the words that the LORD spake concerning Israel and concerning Judah.
4
[not available]
5
כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה ק֥וֹל חֲרָדָ֖ה שָׁמָ֑עְנוּ פַּ֖חַד וְאֵ֥ין שָׁלֽוֹם׃
5
37:5
Οὕτως εἶπεν Κύριος Φωνὴν φόβου ἀκούσεσθε · φόβος, καὶ οὐκ ἔστιν εἰρήνη.
5
Quóniam hæc dicit Dóminus: Vocem terróris audívimus: formído, et non est pax.
5
[not available]
5
For thus saith the LORD; We have heard a voice of trembling, of fear, and not of peace.
5
[not available]
6
שַׁאֲלוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ אִם־יֹלֵ֖ד זָכָ֑ר מַדּוּעַ֩ רָאִ֨יתִי כָל־גֶּ֜בֶר יָדָ֤יו עַל חֲלָצָי־ו֙ כַּיּ֣וֹלֵדָ֔ה וְנֶהֶפְכ֥וּ כָל־פָּנִ֖ים לְיֵרָקֽוֹן׃
6
37:6
ἐρωτήσατε καὶ ἴδετε εἰ ἔτεκεν ἄρσεν, καὶ περὶ φόβου ἐν ᾧ καθέξουσιν ὀσφὺν καὶ σωτηρίαν · διότι ἑώρακα πάντα ἄνθρωπον καὶ αἱ χεῖρες αὐτοῦ ἐπὶ τῆς ὀσφύος αὐτοῦ, ἐστράφησαν πρόσωπα, εἰς ἴκτερον ἐγενήθη.
6
Interrogáte, et vidéte si génerat másculus: quare ergo vidi omnis viri manum super lumbum suum, quasi parturiéntis, et convérsæ sunt univérsæ fácies in aurúginem?
6
[not available]
6
Ask ye now, and see whether a man doth travail with child? wherefore do I see every man with his hands on his loins, as a woman in travail, and all faces are turned into paleness?
6
4Q72 · f34i_35
ε שאלו־נא וראו אם־ילד ]ז?כר [מדוע ראיתי כל־גבר ידי׳ו ע]ל חלצי׳ו [כיולדה ונה]פ##כו כל#־פ##[נ]י#?ם לירקון ׃
7
ה֗וֹי כִּ֥י גָד֛וֹל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ׃
7
37:7
ὅτι μεγάλη ἡ ἡμέρα ἐκείνη καὶ οὐκ ἔστιν τοιαύτη, καὶ χρόνος στενός ἐστιν τῷ Ἰακώβ,
7
Væ, quia magna dies illa, nec est símilis eius: tempúsque tribulatiónis est Iacob, et ex ipso salvábitur.
7
[not available]
7
Alas! for that day [is] great, so that none [is] like it: it [is] even the time of Jacob ’s trouble; but he shall be saved out of it.
7
4Q72 · f34i_35
[הוי כי גדול היום ההוא מאין כמ׳הו ועת־צרה] היא ליעקוב וממ׳נה [יושע ׃
8
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אֶשְׁבֹּ֤ר עֻלּוֹ֙ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֔ךָ וּמוֹסְרוֹתֶ֖יךָ אֲנַתֵּ֑ק וְלֹא־יַעַבְדוּ ב֥־וֹ ע֖וֹד זָרִֽים׃
8
37:8
καὶ ἀπὸ τούτου σωθήσεται. ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ, εἶπεν Κύριος, συντρίψω τὸν ζυγὸν ἀπὸ τοῦ τραχήλου αὐτῶν καὶ τοὺς δεσμοὺς αὐτῶν διαρρήξω, καὶ οὐκ ἐργῶνται αὐτοὶ ἀλλοτρίοις,
8
Et erit in die illa, ait Dóminus exercítuum: cónteram iugum eius de collo tuo: et víncula eius dirúmpam, et non dominabúntur ei ámplius aliéni:
8
[not available]
8
For it shall come to pass in that day, saith the LORD of hosts, [that] I will break his yoke from off thy neck, and will burst thy bonds, and strangers shall no more serve themselves of him:
8
4Q72 · f34i_35
[והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר על׳ו מע]ל צואר׳ך ומסרותי׳ך [אנתק ולא־יעבדו ב׳ו עוד זרים ׃
9
וְעָ֣בְד֔וּ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְאֵת֙ דָּוִ֣ד מַלְכָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָקִ֖ים לָהֶֽם׃ ס
9
37:9
καὶ ἐργῶνται τῷ κυρίῳ θεῷ αὐτῶν, καὶ τὸν Δαυεὶδ βασιλέα αὐτῶν ἀναστήσω αὐτοῖς.
9
sed sérvient Dómino Deo suo, et David regi suo, quem suscitábo eis.
9
[not available]
9
But they shall serve the LORD their God, and David their king, whom I will raise up unto them.
9
4Q72 · f34i_35
ועבדו את יהוה אלהי׳הם ואת דו]ד# מלכ׳ם [אשר אקים ל׳הם ε ׃
10
וְאַתָּ֡ה אַל־תִּירָא֩ עַבְדִּ֨י יַעֲקֹ֤ב נְאֻם־יְהֹוָה֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁיעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת זַרְעֲ־ךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛ב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃
10
[not available]
10
Tu ergo ne tímeas serve meus Iacob, ait Dóminus, neque páveas Israel: quia ecce ego salvábo te de terra longínqua, et semen tuum de terra captivitátis eórum: et revertétur Iacob, et quiéscet, et cunctis áffluet bonis, et non erit quem formídet:
10
[not available]
10
Therefore fear thou not, O my servant Jacob, saith the LORD; neither be dismayed, O Israel: for, lo, I will save thee from afar, and thy seed from the land of their captivity; and Jacob shall return, and shall be in rest, and be quiet, and none shall make [him] afraid.
10
[not available]
11
כִּֽי אִתְּ־ךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהֽוֹשִׁיעֶ֑ךָ כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל הַ־גּוֹיִ֣ם ׀ אֲשֶׁ֧ר הֲפִצוֹתִ֣יךָ שָּׁ֗ם אַ֤ךְ אֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֨יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ פ
11
[not available]
11
quóniam tecum ego sum, ait Dóminus, ut salvem te: fáciam enim consummatiónem in cunctis géntibus, in quibus dispérsi te: te autem non fáciam in consummatiónem: sed castigábo te in iudício, ut non videáris tibi innóxius.
11
[not available]
11
For I [am] with thee, saith the LORD, to save thee: though I make a full end of all nations whither I have scattered thee, yet will I not make a full end of thee: but I will correct thee in measure, and will not leave thee altogether unpunished.
11
[not available]
12
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ׃
12
37:12
Οὕτως εἶπεν Κύριος Ἀνέστησα σύντριμμα, ἀλγηρὰ ἡ πληγή σου,
12
Quia hæc dicit Dóminus: Insanábilis fractúra tua, péssima plaga tua.
12
[not available]
12
For thus saith the LORD, Thy bruise [is] incurable, [and] thy wound [is] grievous.
12
[not available]
13
אֵֽין־דָּ֥ן דִּינֵ֖ךְ לְמָז֑וֹר רְפֻא֥וֹת תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃
13
37:13
οὐκ ἔστιν κρίνων κρίσιν σου, εἰς ἀλγηρὸν ἰατρεύθης, ὠφελία σοι οὐκ ἔστιν.
13
Non est qui iúdicet iudícium tuum ad alligándum: curatiónum utílitas non est tibi.
13
[not available]
13
[There is] none to plead thy cause, that thou mayest be bound up: thou hast no healing medicines.
13
[not available]
14
כָּל מְאַהֲבַ֣יִ־ךְ שְׁכֵח֔וּךְ אוֹתָ֖ךְ לֹ֣א יִדְרֹ֑שׁוּ כִּי֩ מַכַּ֨ת אוֹיֵ֤ב הִכִּיתִיךְ֙ מוּסַ֣ר אַכְזָרִ֔י עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנֵ֔ךְ עָצְמ֖וּ חַטֹּאתָֽיִךְ׃
14
37:14
πάντες οἱ φίλοι σου ἐπελάθοντό σου, οὐ μὴ ἐπερωτήσουσιν · ὅτι πληγὴν ἐχθροῦ ἔπαισά σε, παιδείαν στερεάν, ἐπὶ πᾶσαν ἀδικίαν σου ἐπλήθυναν αἱ ἁμαρτίαι σου.
14
Omnes amatóres tui oblíti sunt tui, teque non quærent: plaga enim inimíci percússi te castigatióne crudéli: propter multitúdinem iniquitátis tuæ dura facta sunt peccáta tua.
14
[not available]
14
All thy lovers have forgotten thee; they seek thee not; for I have wounded thee with the wound of an enemy, with the chastisement of a cruel one, for the multitude of thine iniquity; [because] thy sins were increased.
14
[not available]
15
מַה־תִּזְעַק֙ עַל שִׁבְרֵ֔־ךְ אָנ֖וּשׁ מַכְאֹבֵ֑ךְ עַ֣ל ׀ רֹ֣ב עֲוֺנֵ֗ךְ עָֽצְמוּ֙ חַטֹּאתַ֔יִךְ עָשִׂ֥יתִי אֵ֖לֶּה לָֽךְ׃
15
[not available]
15
Quid clamas super contritióne tua? insanábilis est dolor tuus: propter multitúdinem iniquitátis tuæ, et propter dura peccáta tua, feci hæc tibi.
15
[not available]
15
Why criest thou for thine affliction? thy sorrow [is] incurable for the multitude of thine iniquity: [because] thy sins were increased, I have done these things unto thee.
15
[not available]
16
לָכֵ֞ן כָּל אֹכְלַ֨יִ־ךְ֙ יֵאָכֵ֔לוּ וְכָל צָרַ֥יִ־ךְ כֻּלָּ֖ם בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ וְהָי֤וּ שֹׁאסַ֨יִךְ֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וְכָל בֹּזְזַ֖יִ־ךְ אֶתֵּ֥ן לָבַֽז׃
16
37:16
διὰ τοῦτο πάντες οἱ ἔσθοντές σε βρωθήσονται, καὶ πάντες οἱ ἐχθροί σου κρέας αὐτῶν πᾶν ἔδονται · ἐπὶ πλῆθος ἀδικιῶν σου ἐπληθύνθησαν αἱ ἁμαρτίαι σου, ἐποίησαν ταῦτά σοι · καὶ ἔσονται οἱ διαφοροῦντές σε εἰς διαφόρημα, καὶ πάντας τοὺς προνομεύοντάς σε δώσω εἰς προνομήν.
16
Proptérea omnes, qui cómedunt te, devorabúntur: et univérsi hostes tui in captivitátem ducéntur: et qui te vastant, vastabúntur, cunctósque prædatóres tuos dabo in prædam.
16
[not available]
16
Therefore all they that devour thee shall be devoured; and all thine adversaries, every one of them, shall go into captivity; and they that spoil thee shall be a spoil, and all that prey upon thee will I give for a prey.
16
[not available]
17
כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכּוֹתַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֤י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיּ֣וֹן הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ׃ ס
17
37:17
ὅτι ἀνάξω τὸ ἴαμά σου, ἀπὸ πληγῆς ὀδυνηρᾶς ἰατρεύσω σε, φησὶν Κύριος · ὅτι ἐσπαρμένη ἐκλήθης · θήρευμα ὑμῶν ἐστίν, ὅτι ζητῶν οὐκ ἔστιν αὐτήν.
17
Obdúcam enim cicatrícem tibi, et a vulnéribus tuis sanábo te, dicit Dóminus. Quia eiéctam vocavérunt te Sion: Hæc est, quæ non habébat requiréntem.
17
[not available]
17
For I will restore health unto thee, and I will heal thee of thy wounds, saith the LORD; because they called thee an Outcast, [saying], This [is] Zion, whom no man seeketh after.
17
4Q72 · f34ii+36_43
כי נדחת קראו ל׳ך [ציון היא דרש אין ל׳ה ׃
18
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִי־שָׁב֙ שְׁבוּת֙ אָהֳלֵ֣י יַֽעֲק֔וֹב וּמִשְׁכְּנֹתָ֖יו אֲרַחֵ֑ם וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ עַל תִּלָּ֔־הּ וְאַרְמ֖וֹן עַל מִשְׁפָּט֥־וֹ יֵשֵֽׁב׃
18
37:18
οὕτως εἶπεν Κύριος Ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστρέψω τὴν ἀποικίαν Ἰακώβ, καὶ αἰχμαλωσίαν αὐτοῦ ἐλεήσω · καὶ οἰκοδομηθήσεται πόλις ἐπὶ τὸ ὕψος αὐτῆς, καὶ ὁ λαὸς κατὰ τὸ κρίμα αὐτοῦ καθεδεῖται.
18
Hæc dicit Dóminus: Ecce ego convértam conversiónem tabernaculórum Iacob, et tectis eius miserébor, et ædificábitur cívitas in excélso suo, et templum iuxta órdinem suum fundábitur.
18
[not available]
18
Thus saith the LORD; Behold, I will bring again the captivity of Jacob ’s tents, and have mercy on his dwellingplaces; and the city shall be builded upon her own heap, and the palace shall remain after the manner thereof.
18
4Q72 · f34ii+36_43
כה אמר יהוה הנ׳ני ש##[ב שבות אהלי יע]קוב ומשכנותי׳ו ארח#ם ונבנה עיר על תל׳ה וארמ##ו#?ן? על משפט׳ו ישב ׃
19
וְיָצָ֥א מֵהֶ֛ם תּוֹדָ֖ה וְק֣וֹל מְשַׂחֲקִ֑ים וְהִרְבִּתִים֙ וְלֹ֣א יִמְעָ֔טוּ וְהִכְבַּדְתִּ֖ים וְלֹ֥א יִצְעָֽרוּ׃
19
37:19
καὶ ἐξελεύσονται ἀπ᾽ αὐτῶν ᾄδοντες, φωνὴ παιζόντων · καὶ πλεονάσω αὐτούς, καὶ οὐ μὴ ἐλαττωθῶσιν.
19
Et egrediétur de eis laus, voxque ludéntium: et multiplicábo eos, et non minuéntur: et glorificábo eos, et non attenuabúntur.
19
[not available]
19
And out of them shall proceed thanksgiving and the voice of them that make merry: and I will multiply them, and they shall not be few; I will also glorify them, and they shall not be small.
19
4Q72 · f34ii+36_43
ו?י?צ#א ׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳ מ׳הם תודה וקול משחקי[ם] והרבי?תי?׳ם[ ו]ל#א## ימעטו ׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳׳ והכבד#[תי׳ם] ו#?ל##[א ]יצערו ׃
20
וְהָי֤וּ בָנָיו֙ כְּקֶ֔דֶם וַעֲדָת֖וֹ לְפָנַ֣י תִּכּ֑וֹן וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל לֹחֲצָֽי־ו׃
20
37:20
καὶ εἰσελεύσονται οἱ υἱοὶ αὐτῶν ὡς τὸ πρότερον, καὶ τὰ μαρτύρια αὐτῶν κατὰ πρόσωπόν μου ὀρθωθήσεται · καὶ ἐπισκέψομαι τοὺς θλίβοντας αὐτούς,
20
Et erunt fílii eius sicut a príncipio, et cœtus eius coram me permanébit: et visitábo advérsum omnes, qui tríbulant eum.
20
[not available]
20
Their children also shall be as aforetime, and their congregation shall be established before me, and I will punish all that oppress them.
20
4Q72 · f34ii+36_43
והיו בני׳ו כקדם ועדות׳ו לפנ׳י [תכון ופק]דתי ע#[ל כל לחצי]׳ו ׃
21
וְהָיָ֨ה אַדִּיר֜וֹ מִמֶּ֗נּוּ וּמֹֽשְׁלוֹ֙ מִקִּרְבּ֣וֹ יֵצֵ֔א וְהִקְרַבְתִּ֖יו וְנִגַּ֣שׁ אֵלָ֑י כִּי֩ מִ֨י הוּא־זֶ֜ה עָרַ֧ב אֶת לִבּ֛־וֹ לָגֶ֥שֶׁת אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃
21
37:21
καὶ ἔσονται ἰσχυρότεροι αὐτοῦ ἐπ᾽ αὐτούς, καὶ ὁ ἄρχων αὐτοῦ ἐξ αὐτοῦ ἐξελεύσεται · καὶ συνάξω αὐτούς καὶ ἀποστρέψουσιν πρὸς μέ, ὅτι τίς ἐστιν οὗτος ὃς ἔδωκεν τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἀποστρέψαι πρὸς μέ, φησὶν Κύριος;
21
Et erit dux eius ex eo, et princeps de médio eius producétur: et applicábo eum, et accédet ad me: quis enim iste est, qui ápplicet cor suum ut appropínquet mihi, ait Dóminus?
21
[not available]
21
And their nobles shall be of themselves, and their governor shall proceed from the midst of them; and I will cause him to draw near, and he shall approach unto me: for who [is] this that engaged his heart to approach unto me? saith the LORD.
21
4Q72 · f34ii+36_43
והיו אדיר׳ו ממ׳נו ומשל׳ו מקרב׳ו [יצא והק]ר##בת##[י׳ו ונגש ]א#ל׳י כי מי הוא־זה ערב את לב׳ו [לגשת אל׳י נאם־יהו]ה ׃
22
וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס
22
[not available]
22
Et éritis mihi in pópulum, et ego ero vobis in Deum.
22
[not available]
22
And ye shall be my people, and I will be your God.
22
4Q72 · f34ii+36_43
[לאלהים ׃ והייתם ל׳י לעם ואנכי אהיה ל׳כם
23
הִנֵּ֣ה ׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה סַ֖עַר מִתְגּוֹרֵ֑ר עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃
23
37:23
ὅτι ὀργὴ Κυρίου ἐξῆλθεν θυμώδης, ἐξῆλθεν ὀργὴ στρεφομένη, ἐπ᾽ ἀσεβεῖς ἥξει.
23
Ecce turbo Dómini, furor egrédiens, procélla ruens: in cápite impiórum conquiéscet.
23
[not available]
23
Behold, the whirlwind of the LORD goeth forth with fury, a continuing whirlwind: it shall fall with pain upon the head of the wicked.
23
4Q72 · f34ii+36_43
[הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתג]ו#?רר על ר##[אש] [רשעים יחול ׃
24
לֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרוֹן֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד עֲשֹׂת֥־וֹ וְעַד הֲקִימ֖־וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָֽהּ׃
24
37:24
οὐ μὴ ἀποστραφῇ ὀργὴ θυμοῦ Κυρίου ἕως ποιήσῃ, καὶ ἕως καταστήσῃ ἐγχείρημα καρδίας αὐτοῦ · ἐπ᾽ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν γνώσεσθε αὐτά.
24
Non avértet iram indignatiónis Dóminus, donec fáciat et cómpleat cogitatiónem cordis sui: in novíssimo diérum intelligétis ea.
24
[not available]
24
The fierce anger of the LORD shall not return, until he have done [it], and until he have performed the intents of his heart: in the latter days ye shall consider it.
24
4Q72 · f34ii+36_43
לא ישוב חרון אף־יהוה ]עד עשות׳ו?[ ועד] [הקימ׳ו מזמות לב׳ו באחרית הימי]ם## תתבננו ב##׳ה## ׃
