THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ לִ֥־י לְעָֽם׃ ס
1
38:1
Ἐν τῷ χρόνῳ ἐκείνῳ, εἶπεν Κύριος, ἔσομαι εἰς θεὸν τῷ γένει Ἰσραήλ, καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν.
1
In témpore illo, dicit Dóminus, ero Deus univérsis cognatiónibus Israel, et ipsi erunt mihi in pópulum.
1
[not available]
1
At the same time, saith the LORD, will I be the God of all the families of Israel, and they shall be my people.
1
4Q72 · f34ii+36_43
[בעת ההיא נאם־יהוה אהיה לאלה]י#?ם לכל משפ[חות] [ישראל והמה יהיו ל׳י לעם ׃
2
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
2
38:2
οὕτως εἶπεν Κύριος Εὗρον θερμὸν ἐν ἐρήμῳ μετὰ ὀλωλότων ἐν μαχαίρᾳ · βαδίσατε καὶ μὴ ὀλέσητε τὸν Ἰσραήλ.
2
Hæc dicit Dóminus: Invénit grátiam in desérto pópulus, qui remánserat a gládio: vadet ad réquiem suam Israel.
2
[not available]
2
Thus saith the LORD, The people [which were] left of the sword found grace in the wilderness; [even] Israel, when I went to cause him to rest.
2
4Q72 · f34ii+36_43
[כה אמר יהוה מצא חן במדבר ]ע##ם## שריד##י#? ח##[ר]ב# הלוך [להרגיע׳ו ישראל ׃
3
מֵרָח֕וֹק יְהוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃
3
38:3
Κύριος πόρρωθεν ὤφθη αὐτῷ. Ἀγάπησιν αἰώνιον ἠγάπησά σε, διὰ τοῦτο εἵλκυσά σε εἰς οἰκτείρημα.
3
Longe Dóminus appáruit mihi. Et in caritáte perpétua diléxi te, ídeo attráxi te, míserans.
3
[not available]
3
The LORD hath appeared of old unto me, [saying], Yea, I have loved thee with an everlasting love: therefore with lovingkindness have I drawn thee.
3
4Q72 · f34ii+36_43
מרחוק יהוה נראה ל׳י ואהב]ת## עולם אהבתי׳ך[ ע]ל#־כן [משכתי׳ך חסד ׃
4
ע֤וֹד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל ע֚וֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַׂחֲקִֽים׃
4
38:4
ὅτι οἰκοδομήσω σε, καὶ οἰκοδομηθήσῃ παρθένος Ἰσραήλ · ἐπιλήμψει τύμπανόν σου καὶ ἐξελεύσῃ μετὰ συναγωγῆς παιζόντων.
4
Rursúmque ædificábo te, et ædificáberis virgo Israel: adhuc ornáberis týmpanis tuis, et egrediéris in choro ludéntium.
4
[not available]
4
Again I will build thee, and thou shalt be built, O virgin of Israel: thou shalt again be adorned with thy tabrets, and shalt go forth in the dances of them that make merry.
4
4Q72 · f34ii+36_43, f44_50
]עוד אב##[נ׳ך ונב]נ?ית בתולת י?[שר]א##ל עוד [תעדי תפי׳ך ויצאת] ב#מחו?[ל] משח[קי]ם# ׃
5
ע֚וֹד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְר֑וֹן נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ׃
5
38:5
ὅτι ἐφυτεύσατε ἀμπελῶνας ἐν ὄρεσιν Σαμαρείας, φυτεύσατε καὶ αἰνέσατε,
5
Adhuc plantábis víneas in móntibus Samaríæ: plantábunt plantántes, et donec tempus véniat, non vindemiábunt:
5
[not available]
5
Thou shalt yet plant vines upon the mountains of Samaria: the planters shall plant, and shall eat [them] as common things.
5
4Q72 · f44_50
[עוד תטעי כרמים] [בהרי שמרון נ]טעו נטעים וחל[לו ׃
6
כִּ֣י יֶשׁ־י֔וֹם קָרְא֥וּ נֹצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ
6
38:6
ὅτι ἔστιν ἡμέρα κλήσεως ἀπολογουμένων ἐν ὄρεσιν Ἐφράιμ Ἀνάστητε καὶ ἀνάβητε εἰς Σειὼν πρὸς Κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν.
6
quia erit dies, in qua clamábunt custódes in monte Ephraim: Súrgite, et ascendámus in Sion ad Dóminum Deum nostrum.
6
[not available]
6
For there shall be a day, [that] the watchmen upon the mount Ephraim shall cry, Arise ye, and let us go up to Zion unto the LORD our God.
6
4Q72 · f44_50
כי יש־יום קראו] [נצרים בה]ר## אפרים ק#ומו ונעלה##[ ציון אל־יהוה] [אלהי׳נו ׃
7
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֤ע יְהוָה֙ אֶֽת עַמְּ־ךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
7
38:7
ὅτι οὕτως εἶπεν Κύριος τῷ Ἰακώβ Εὐφράνθητε καὶ χρεμετίσατε ἐπὶ κεφαλὴν ἐθνῶν, ἀκουστὰ ποιήσατε καὶ αἰνέσατε · εἴπατε Ἔσωσεν Κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ, τὸ κατάλοιπον τοῦ Ἰσραήλ.
7
Quia hæc dicit Dóminus: Exsultáte in lætítia Iacob, et hinníte contra caput géntium: personáte, et cánite, et dícite: Salva Dómine pópulum tuum relíquias Israel.
7
[not available]
7
For thus saith the LORD; Sing with gladness for Jacob, and shout among the chief of the nations: publish ye, praise ye, and say, O LORD, save thy people, the remnant of Israel.
7
4Q72 · f44_50
כי־כה אמר יהוה רנו ]ליעקוב [שמחה וצה]לו ב##ר##א##ש הגוים השמ##[יעו הללו ו]א##מרו הושיע [י]ה##ו#?ה## [א]ת## ע#מ׳ך את שארית ישראל ׃
8
הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אוֹתָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפ֗וֹן וְקִבַּצְתִּים֮ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ֒ בָּ֚ם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּד֖וֹל יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה׃
8
38:8
ἰδοὺ ἐγὼ ἄγω αὐτοὺς ἀπὸ βορρᾶ, καὶ συνάξω αὐτοὺς ἀπ᾽ ἐσχάτου τῆς γῆς ἐν ἑορτῇ φάσεκ · καὶ τεκνοποιήσῃ ὄχλον πολύν, καὶ ἀποστρέψουσιν ὧδε.
8
Ecce ego addúcam eos de terra aquilónis, et congregábo eos ab extrémis terræ: inter quos erunt cæcus et claudus, prægnans et páriens simul, cœtus magnus reverténtium huc.
8
[not available]
8
Behold, I will bring them from the north country, and gather them from the coasts of the earth, [and] with them the blind and the lame, the woman with child and her that travaileth with child together: a great company shall return thither.
8
4Q72 · f44_50
הנ?׳[ני מביא או]ת׳ם מארץ צפון ואקבצ׳ם מירכתי־ארץ ב##׳[ם ]ע##ו#?ר## ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישבו הנה ׃
9
בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ ס
9
38:9
ἐν κλαυθμῷ ἐξῆλθον, καὶ ἐν παρακλήσει ἀνάξω αὐτούς, αὐλίζων ἐπὶ διώρυγας ὑδάτων ἐν ὁδῷ ὀρθῇ, καὶ οὐ μὴ πλανηθῶσιν ἐν αὐτῇ · ὅτι ἐγενόμην τῷ Ἰσραὴλ εἰς πατέρα, καὶ Ἐφράιμ πρωτότοκός μού ἐστιν.
9
In fletu vénient, et in misericórdia redúcam eos: et addúcam eos per torréntes aquárum in via recta, et non impíngent in ea, quia factus sum Israéli pater, et Ephraim primogénitus meus est.
9
[not available]
9
They shall come with weeping, and with supplications will I lead them: I will cause them to walk by the rivers of waters in a straight way, wherein they shall not stumble: for I am a father to Israel, and Ephraim [is] my firstborn.
9
4Q72 · f44_50
ל[אב ואפרים בכ]ר##׳[י] ה##[וא ׃ בבכ##י#? יבא[ו ובתחנונ]י#?ם [אובי]ל[׳ם או]ליכ׳ם על נחל[י מי]ם בדרך ישר ולא יכשלו ב׳ה כי היתי לישראל
10
שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃
10
38:10
Ἀκούσατε λόγους Κυρίου, ἔθνη, καὶ ἀναγγείλατε εἰς νήσους τὰς μακρότερον · εἴπατε Ὁ λικμήσας τὸν Ἰσραὴλ συνάξει αὐτόν, καὶ φυλάξει αὐτὸν ὡς ὁ βόσκων ποίμνιον αὐτοῦ.
10
Audíte verbum Dómini gentes, et annuntiáte in ínsulis, quæ procul sunt, et dícite: Qui dispérsit Israel, congregábit eum: et custódiet eum sicut pastor gregem suum.
10
[not available]
10
Hear the word of the LORD, O ye nations, and declare [it] in the isles afar off, and say, He that scattered Israel will gather him, and keep him, as a shepherd [doth] his flock.
10
4Q72 · f44_50
[שמעו דבר־יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל] [יקבצ׳נו ושמר׳ו כרעה עדר׳ו ׃
11
כִּֽי־פָדָ֥ה יְהוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃
11
38:11
ὅτι ἐλυτρώσατο Κύριος τὸν Ἰακώβ, ἐξείλατο αὐτὸν ἐκ χειρὸς στερεωτέρων αὐτοῦ.
11
Redémit enim Dóminus Iacob, et liberávit eum de manu potentióris.
11
[not available]
11
For the LORD hath redeemed Jacob, and ransomed him from the hand of [him that was] stronger than he.
11
4Q72 · f44_50
כי־פדה יהוה] [את יע]ק##ו#?[ב וגאל׳ו מיד חזק ממ׳נו ׃
12
וּבָאוּ֮ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרוֹם־צִיּוֹן֒ וְנָהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָיְתָ֤ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹא־יוֹסִ֥יפוּ לְדַאֲבָ֖ה עֽוֹד׃
12
38:12
καὶ ἥξουσιν καὶ εὐφρανθήσονται ἐν τῷ ὄρει Σειών, καὶ ἥξουσιν ἐπ᾽ ἀγαθὰ Κυρίου, ἐπὶ γῆν σίτου καὶ οἴνου καὶ καρπῶν καὶ κτηνῶν καὶ προβάτων · καὶ ἔσται ἡ ψυχὴ αὐτῶν ὥσπερ ξύλον ἔνκαρπον, καὶ οὐ πεινάσουσιν ἔτι.
12
Et vénient, et laudábunt in monte Sion: et cónfluent ad bona Dómini, super fruménto, et vino, et óleo, et fœtu pécorum et armentórum: erítque ánima eórum quasi hortus irríguus, et ultra non esúrient.
12
[not available]
12
Therefore they shall come and sing in the height of Zion, and shall flow together to the goodness of the LORD, for wheat, and for wine, and for oil, and for the young of the flock and of the herd: and their soul shall be as a watered garden; and they shall not sorrow any more at all.
12
4Q72 · f44_50
ובאו ורננו במרום־ציון] ונ#?הרו על טוב יהוה##[ על־דגן ועל־תירש ועל־יצהר ועל־בני־צאן] ובקר והיתה נפש׳ם כגן[ רוה ולא־יוסיפו לדאב׳ה ]עו[ד ׃
13
אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגוֹנָֽם׃
13
38:13
τότε χαρήσονται παρθένοι ἐν συναγωγῇ νεανίσκων, καὶ πρεσβῦται χαρήσονται, καὶ στρέψω τὸ πένθος αὐτῶν εἰς χαρμονήν, καὶ ποιήσω αὐτοὺς εὐφραινομένους.
13
Tunc lætábitur virgo in choro, iúvenes et senes simul: et convértam luctum eórum in gáudium, et consolábor eos, et lætificábo a dolóre suo.
13
[not available]
13
Then shall the virgin rejoice in the dance, both young men and old together: for I will turn their mourning into joy, and will comfort them, and make them rejoice from their sorrow.
13
4Q72 · f44_50
]א#ז#?[ תשמח] בתולה במחול ו#?[ב]ח#ורים [וזקנים יחדו והפכתי ]א##בלי׳כם[ לששון] [ונחמ]ת#י׳ם ושמחתי׳ם מיגונ׳ם ׃
14
וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת טוּבִ֥־י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
14
38:14
μεγαλυνῶ καὶ μεθύσω τὴν ψυχὴν τῶν ἱερέων υἱῶν Λευεί, καὶ ὁ λαός μου τῶν ἀγαθῶν μου ἐμπλησθήσεται.
14
Et inebriábo ánimam sacerdótum pinguédine: et pópulus meus bonis meis adimplébitur, ait Dóminus.
14
[not available]
14
And I will satiate the soul of the priests with fatness, and my people shall be satisfied with my goodness, saith the LORD.
14
4Q72 · f44_50
[ורויתי נפש ה]כ##[הני]ם# דשן ועמ׳[י] [את ]טוב׳י ישבעו נאם־יהוה ׃ ׃
15
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל בָּנֶ֑י־הָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל בָּנֶ֖י־הָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ ס
15
38:15
Οὕτως εἶπεν Κύριος Φωνὴ ἐν Ῥαμὰ ἠκούσθη θρήνου καὶ κλαυθμοῦ καὶ ὀδυρμοῦ · Ῥαχὴλ ἀποκλαιομένη οὐκ ἤθελεν παύσασθαι ἐπὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς, ὅτι οὐκ εἰσίν.
15
Hæc dicit Dóminus: Vox in excélso audíta est lamentatiónis, luctus, et fletus Rachel plorántis fílios suos, et noléntis consolári super eis, quia non sunt.
15
[not available]
15
Thus saith the LORD; A voice was heard in Ramah, lamentation, [and] bitter weeping; Rahel weeping for her children refused to be comforted for her children, because they [were] not.
15
[not available]
16
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃
16
38:16
οὕτως εἶπεν Κύριος Διαλιπέτω ἡ φωνή σου ἀπὸ κλαυθμοῦ, καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου ἀπὸ δακρύων σου, ὅτι ἔστιν μισθὸς τοῖς σοῖς ἔργοις, καὶ ἐπιστρέψουσιν ἐκ γῆς ἐχθρῶν,
16
Hæc dicit Dóminus: Quiéscat vox tua a plorátu, et óculi tui a lácrymis, quia est merces óperi tuo, ait Dóminus: et reverténtur de terra inimíci.
16
[not available]
16
Thus saith the LORD; Refrain thy voice from weeping, and thine eyes from tears: for thy work shall be rewarded, saith the LORD; and they shall come again from the land of the enemy.
16
[not available]
17
וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ ס
17
38:17
μόνιμον τοῖς σοῖς τέκνοις.
17
Et est spes novíssimis tuis, ait Dóminus: et reverténtur fílii ad términes suos.
17
[not available]
17
And there is hope in thine end, saith the LORD, that thy children shall come again to their own border.
17
[not available]
18
שָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֨יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֨נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁיבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
18
38:18
ἀκοὴν ἤκουσα Ἐφράιμ ὀδυρομένου Ἐπαίδευσάς με καὶ ἐπαιδεύθην · ἐγὼ ὥσπερ μόσχος οὐκ ἐδιδάχθην · ἐπίστρεψόν με καὶ ἐπιστρέψω, ὅτι σὺ Κύριος ὁ θεός μου.
18
Audiens audívi Ephraim transmigrántem: Castigásti me, et erudítus sum, quasi iuvénculus indómitus: convérte me, et convértar: quia tu Dóminus Deus meus.
18
[not available]
18
I have surely heard Ephraim bemoaning himself [thus]; Thou hast chastised me, and I was chastised, as a bullock unaccustomed [to the yoke]: turn thou me, and I shall be turned; for thou [art] the LORD my God.
18
[not available]
19
כִּֽי־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃
19
38:19
ὅτι ὕστερον αἰχμαλωσίας μου μετενόησα, καὶ ὕστερον τοῦ γνῶναί με ἐστέναξα ἐφ᾽ ἡμέρας αἰσχύνης, καὶ ὑπέδειξά σοι ὅτι ἔλαβον ὀνειδισμὸν ἐκ νεότητός μου.
19
Postquam enim convertísti me, egi pœniténtiam: et postquam ostendísti mihi, percússi femur meum. Confúsus sum, et erúbui, quóniam sustínui oppróbrium adolescéntiæ meæ.
19
[not available]
19
Surely after that I was turned, I repented; and after that I was instructed, I smote upon [my] thigh: I was ashamed, yea, even confounded, because I did bear the reproach of my youth.
19
4Q72 · f47_48ii+51_54
ε כי־אחרי] ש#ו(# ב #)׳י#?[ נחמתי ואחרי הודע׳י ספקתי על־ירך בשתי וגם־נכלמתי] כי נשאת[י חרפת נעור׳י ׃
20
הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי מִ־דֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
20
38:20
υἱὸς ἀγαπητὸς Ἐφράιμ ἐμοί, παιδίον ἐντρυφῶν, ὅτι ἀνθ᾽ ὧν οἱ λόγοι μου ἐν αὐτῷ, μνείᾳ μνησθήσομαι αὐτοῦ · διὰ τοῦτο ἔσπευσα ἐπ᾽ αὐτῷ, ἐλεῶν ἐλεήσω αὐτόν, φησὶν Κύριος.
20
Si fílius honorábilis mihi Ephraim, si puer delicátus: quia ex quo locútus sum de eo, adhuc recordábor eius. Idcírco conturbáta sunt víscera mea super eum: míserans miserébor eius, ait Dóminus.
20
[not available]
20
[Is] Ephraim my dear son? [is he] a pleasant child? for since I spake against him, I do earnestly remember him still: therefore my bowels are troubled for him; I will surely have mercy upon him, saith the LORD.
20
4Q72 · f47_48ii+51_54
[ארחמ׳נו נאם־יהוה ׃ הבן יקיר ל׳י אפרים אם ילד שעשעים] כי מ##[די דבר׳י ב׳ו זכר אזכר׳נו עוד על־כן המו מע׳י ל׳ו רחם]
21
הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה דֶּ֣רֶךְ הלכתי שׁ֚וּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל עָרַ֥יִ־ךְ אֵֽלֶּה׃
21
38:21
Στῆσον σεαυτήν, Σειών, ποίησον τιμωρίαν, δὸς καρδίαν σου εἰς τοὺς ὤμους · ὁδὸν ᾗ ἐπορεύθης ἀποστράφητι, παρθένος Ἰσραήλ, ἀποστράφητι εἰς τὰς πόλεις σου πενθοῦσα.
21
Státue tibi spéculam, pone tibi amaritúdines: dírige cor tuum in viam rectam, in qua ambulásti: revértere virgo Israel, revértere ad civitátes tuas istas.
21
[not available]
21
Set thee up waymarks, make thee high heaps: set thine heart toward the highway, [even] the way [which] thou wentest: turn again, O virgin of Israel, turn again to these thy cities.
21
4Q72 · f47_48ii+51_54
הציבי ל׳ך ציו[נים שמי ל׳ך תמרורים] ש##[תי לב׳ך למסלה דרך ה]ל##כ##תי שובי בתול[ת ישראל שבי אל ערי׳ך] [א]ל##ה ׃
22
עַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְהוָ֤ה חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר׃ ס
22
38:22
ἕως πότε ἀποστρέψεις, θυγάτηρ ἠτιμωμένη; ὅτι ἔκτισεν Κύριος σωτηρίαν εἰς καταφύτευσιν καινήν, ἐν σωτηρίᾳ περιελεύσονται ἄνθρωποι.
22
Usquequo delíciis dissolvéris fília vaga? quia creávit Dóminus novum super terram: fémina circúmdabit virum.
22
[not available]
22
How long wilt thou go about, O thou backsliding daughter? for the LORD hath created a new thing in the earth, A woman shall compass a man.
22
4Q72 · f47_48ii+51_54
עד־מתי # # # # ם הבת השובבה# כ##[י־ברא יהוה [חד]ש##ה בארץ##[ נ]ק##ב##[ה ת] # # # בב גבר ׃
23
כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ע֣וֹד יֹאמְר֞וּ אֶת הַ־דָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבְעָרָ֔יו בְּשׁוּבִ֖י אֶת שְׁבוּתָ֑־ם יְבָרֶכְךָ֧ יְהוָ֛ה נְוֵה־צֶ֖דֶק הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃
23
38:23
ὅτι οὕτως εἶπεν Κύριος Ἔτι ἐροῦσιν τὸν λόγον τοῦτον ἐν γῇ Ἰούδα καὶ ἐν πόλεσιν αὐτοῦ, ὅταν ἀποστρέψω τὴν αἰχμαλωσίαν αὐτοῦ Εὐλογημένος Κύριος ἐπὶ δίκαιον ὄρος τὸ ἅγιον αὐτοῦ ·
23
Hæc dicit Dóminus exercítuum, Deus Israel: Adhuc dicent verbum istud in terra Iuda et in úrbibus eius, cum convértero captivitátem eórum: Benedícat tibi Dóminus pulchritúdo iustítiæ, mons sanctus:
23
[not available]
23
Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; As yet they shall use this speech in the land of Judah and in the cities thereof, when I shall bring again their captivity; The LORD bless thee, O habitation of justice, [and] mountain of holiness.
23
4Q72 · f47_48ii+51_54
[כה־אמר יהוה צב]או?ת#[ אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ] [יהודה ובערי׳ו בשוב׳י את שבות׳ם יברכ׳ך יהוה נוה־צדק הר הקדש] ׃
24
וְיָ֥שְׁבוּ בָ֛הּ יְהוּדָ֥ה וְכָל עָרָ֖י־ו יַחְדָּ֑ו אִכָּרִ֕ים וְנָסְע֖וּ בַּעֵֽדֶר׃
24
38:24
καὶ ἐνοικοῦντες ἐν ταῖς πόλεσιν Ἰούδα καὶ ἐν πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ ἅμα γεωργῷ, καὶ ἀρθήσεται ἐν ποιμνίῳ.
24
et habitábunt in eo Iudas, et omnes civitátes eius simul, agrícolæ et minántes greges.
24
[not available]
24
And there shall dwell in Judah itself, and in all the cities thereof together, husbandmen, and they [that] go forth with flocks.
24
4Q72 · f47_48ii+51_54
[וישבו ב׳ה יהודה וכל ערי׳ו יחדו אכרים ונסעו בעדר ׃
25
כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכָל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃
25
38:25
ὅτι ἐμέθυσα πᾶσαν ψυχὴν διψῶσαν, καὶ πᾶσαν ψυχὴν πεινῶσαν ἐνέπλησα.
25
Quia inebriávi ánimam lassam, et omnem ánimam esuriéntem saturávi.
25
[not available]
25
For I have satiated the weary soul, and I have replenished every sorrowful soul.
25
4Q72 · f47_48ii+51_54
[כי הרויתי נפש עיפה ו]כ##[ל]־נפש[ דאבה מלאתי ׃
26
עַל־זֹ֖את הֱקִיצֹ֣תִי וָאֶרְאֶ֑ה וּשְׁנָתִ֖י עָ֥רְבָה לִּֽי׃ ס
26
38:26
διὰ τοῦτο ἐξηγέρθην καὶ ἴδον, καὶ ὁ ὕπνος μου ἡδύς μοι ἐγενήθη.
26
Ideo quasi de somno suscitátus sum: et vidi, et somnus meus dulcis mihi.
26
[not available]
26
Upon this I awaked, and beheld; and my sleep was sweet unto me.
26
4Q72 · f47_48ii+51_54
על־זאת הקיצתי] [ואראה ו]ש##נת׳י ע#[רבה ]ל׳י ׃
27
הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְזָרַעְתִּ֗י אֶת־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה׃
27
38:27
διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται, φησὶν Κύριος, καὶ σπερῶ τὸν Ἰσραὴλ καὶ τὸν Ἰουδά, σπέρμα ἀνθρώπου καὶ σπέρμα κτήνους.
27
Ecce dies véniunt, dicit Dóminus, et seminábo domum Israel et domum Iuda sémine hóminum et sémine iumentórum.
27
[not available]
27
Behold, the days come, saith the LORD, that I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man, and with the seed of beast.
27
[not available]
28
וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְת֧וֹשׁ וְלִנְת֛וֹץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנ֥וֹת וְלִנְט֖וֹעַ נְאֻם־יְהוָֽה׃
28
38:28
καὶ ἔσται ὥσπερ ἐγρηγόρουν ἐπ᾽ αὐτοὺς καθαιρεῖν καὶ κακοῦν, οὕτως γρηγορήσω ἐπ᾽ αὐτοὺς τοῦ οἰκοδομεῖν καὶ καταφυτεύειν, φησὶν Κύριος.
28
Et sicut vigilávi super eos ut evéllerem, et demolírer, et dissipárem, et dispérderem, et afflígerem: sic vigilábo super eos ut ædíficem, et plantem, ait Dóminus.
28
[not available]
28
And it shall come to pass, [that] like as I have watched over them, to pluck up, and to break down, and to throw down, and to destroy, and to afflict; so will I watch over them, to build, and to plant, saith the LORD.
28
[not available]
29
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא־יֹאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃
29
38:29
ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐ μὴ εἴπωσιν Οἱ πατέρες ἔφαγον ὄμφακα, καὶ οἱ ὀδόντες τῶν τέκνων ᾑμωδίασαν ·
29
In diébus illis non dicent ultra: Patres comedérunt uvam acérbam, et dentes filiórum obstupuérunt.
29
[not available]
29
In those days they shall say no more, The fathers have eaten a sour grape, and the children ’s teeth are set on edge.
29
[not available]
30
כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בַּעֲוֺנ֖וֹ יָמ֑וּת כָּל הָֽ־אָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃ ס
30
38:30
ἀλλ᾽ ἢ ἕκαστος ἐν τῇ ἑαυτοῦ ἁμαρτίᾳ ἀποθανεῖται, καὶ τοῦ φαγόντος τὸν ὄμφακα αἱμωδιάσουσιν οἱ ὀδόντες αὐτοῦ.
30
Sed unusquísque in iniquitáte sua moriétur: omnis homo, qui coméderit uvam acérbam, obstupéscent dentes eius.
30
[not available]
30
But every one shall die for his own iniquity: every man that eateth the sour grape, his teeth shall be set on edge.
30
[not available]
31📜
הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְכָרַתִּ֗י אֶת־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה בְּרִ֥ית חֲדָשָֽׁה׃
31
38:31
Ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται, φησὶν Κύριος, καὶ διαθήσομαι τῷ οἴκῳ Ἰσραὴλ καὶ τῷ οἴκῳ Ἰούδα διαθήκην καινήν,
31
Ecce dies vénient, dicit Dóminus, et fériam dómui Israel et dómui Iuda fœdus novum:
31
[not available]
31
Behold, the days come, saith the LORD, that I will make a new covenant with the house of Israel, and with the house of Judah:
31
[not available]
32📜
לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֨תִּי֙ אֶת אֲבוֹתָ֔־ם בְּיוֹם֙ הֶחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֖רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת בְּרִיתִ֗־י וְאָנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃
32
38:32
οὐ κατὰ τὴν διαθήκην ἣν διεθέμην τοῖς πατράσιν αὐτῶν, ἐν ἡμέρᾳ ἐπιλαβομένου μου τῆς χειρὸς αὐτῶν ἐξαγαγεῖν αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου, ὅτι αὐτοὶ οὐκ ἐνέμειναν ἐν τῇ διαθήκῃ μου, καὶ ἐγὼ ἠμέλησα αὐτῶν, φησὶν Κύριος.
32
non secúndum pactum, quod pépigi cum pátribus eórum in die, qua apprehéndi manum eórum ut edúcerem eos de terra Ægýpti: pactum, quod írritum fecérunt, et ego dominátus sum eórum, dicit Dóminus.
32
[not available]
32
Not according to the covenant that I made with their fathers in the day [that] I took them by the hand to bring them out of the land of Egypt; which my covenant they brake, although I was an husband unto them, saith the LORD:
32
[not available]
33📜
כִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַחֲרֵ֨י הַיָּמִ֤ים הָהֵם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה נָתַ֤תִּי אֶת תּֽוֹרָתִ־י֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל לִבָּ֖־ם אֶכְתֲּבֶ֑נָּה וְהָיִ֤יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ לִ֥־י לְעָֽם׃
33
38:33
ὅτι αὕτη ἡ διαθήκη μου ἣν διαθήσομαι τῷ οἴκῳ Ἰσραήλ Μετὰ τὰς ἡμέρας ἐκείνας, φησὶν Κύριος, διδοὺς δώσω νόμους μου εἰς τὴν διάνοιαν αὐτῶν, καὶ ἐπὶ καρδίας αὐτῶν γράψω αὐτούς, καὶ ἔσομαι αὐτοῖς εἰς θεὸν καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν.
33
Sed hoc erit pactum, quod fériam cum domo Israel, post dies illos, dicit Dóminus: dabo legem meam in viscéribus eórum, et in corde eórum scribam eam, et ero eis in Deum, et ipsi erunt mihi in pópulum.
33
[not available]
33
But this [shall be] the covenant that I will make with the house of Israel; After those days, saith the LORD, I will put my law in their inward parts, and write it in their hearts; and will be their God, and they shall be my people.
33
[not available]
34📜
וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת רֵעֵ֜־הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת אָחִי־ו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּֽי כוּלָּ־ם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְטַנָּ֤ם וְעַד גְּדוֹלָ־ם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֺנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד׃ ס
34
38:34
καὶ οὐ διδάξουσιν ἕκαστος τὸν πολίτην αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ λέγων Γνῶθι τὸν κύριον · ὅτι πάντες εἰδήσουσίν με ἀπὸ μικροῦ αὐτῶν ἕως μεγάλου αὐτῶν, ὅτι ἵλεως ἔσομαι ταῖς ἀδικίαις αὐτῶν καὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν οὐ μὴ μνησθῶ ἔτι.
34
Et non docébit ultra vir próximum suum, et vir fratrem suum, dicens: Cognósce Dóminum: omnes enim cognóscent me a mínimo eórum usque ad máximum, ait Dóminus: quia propitiábor iniquitáti eórum, et peccáti eórum non memorábor ámplius.
34
[not available]
34
And they shall teach no more every man his neighbour, and every man his brother, saying, Know the LORD: for they shall all know me, from the least of them unto the greatest of them, saith the LORD: for I will forgive their iniquity, and I will remember their sin no more.
34
[not available]
35📜
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
35
38:35
ἐὰν ὑψωθῇ ὁ οὐρανὸς εἰς τὸ μετέωρον, φησὶν Κύριος, καὶ ἐὰν ταπεινωθῇ τὸ ἔδαφος τῆς γῆς κάτω, καὶ ἐγὼ οὐκ ἀποδοκιμῶ τὸ γένος Ἰσραήλ, φησὶν Κύριος, περὶ πάντων ὧν ἐποίησαν.
35
Hæc dicit Dóminus, qui dat solem in lúmine diéi, órdinem lunæ et stellárum in lúmine noctis: qui turbat mare, et sonant fluctus eius: Dóminus exercítuum nomen illi.
35
[not available]
35
Thus saith the LORD, which giveth the sun for a light by day, [and] the ordinances of the moon and of the stars for a light by night, which divideth the sea when the waves thereof roar; The LORD of hosts [is] his name:
35
[not available]
36📜
אִם־יָמֻ֜שׁוּ הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִֽהְי֥וֹת גּ֛וֹי לְפָנַ֖י כָּל הַ־יָּמִֽים׃ ס
36
38:36
οὕτως εἶπεν Κύριος, ὁ δοὺς τὸν ἥλιον εἰς φῶς τῆς ἡμέρας, σελήνην καὶ ἀστέρας εἰς φῶς τῆς νυκτός, καὶ κραυγὴν ἐν θαλάσσῃ, καὶ ἐβόμβησεν τὰ κύματα αὐτῆς, Κύριος Παντοκράτωρ ὄνομα αὐτῷ.
36
Si defécerint leges istæ coram me, dicit Dóminus, tunc et semen Israel defíciet, ut non sit gens coram me cunctis diébus.
36
[not available]
36
If those ordinances depart from before me, saith the LORD, [then] the seed of Israel also shall cease from being a nation before me for ever.
36
[not available]
37📜
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־יִמַּ֤דּוּ שָׁמַ֨יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָקְר֥וּ מֽוֹסְדֵי־אֶ֖רֶץ לְמָ֑טָּה גַּם־אֲנִ֞י אֶמְאַ֨ס בְּכָל־זֶ֧רַע יִשְׂרָאֵ֛ל עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
37
[not available]
37
Hæc dicit Dóminus: Si mensurári potúerint cæli sursum, et investigári fundaménta terræ deórsum: et ego abíciam univérsum semen Israel, propter ómnia quæ fecérunt, dicit Dóminus.
37
[not available]
37
Thus saith the LORD; If heaven above can be measured, and the foundations of the earth searched out beneath, I will also cast off all the seed of Israel for all that they have done, saith the LORD.
37
[not available]
38📜
הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְנִבְנְתָ֤ה הָעִיר֙ לַֽיהוָ֔ה מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה׃
38
38:38
ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται, φησὶν Κύριος, καὶ οἰκοδομηθήσεται πόλις τῷ κυρίῳ ἀπὸ πύργου Ἁναμεὴλ ἕως πύλης τῆς γωνίας,
38
Ecce dies véniunt, dicit Dóminus: et ædificábitur cívitas Dómino, a turre Hanáneel usque ad portam ánguli.
38
[not available]
38
Behold, the days come, saith the LORD, that the city shall be built to the LORD from the tower of Hananeel unto the gate of the corner.
38
[not available]
39📜
וְיָצָ֨א ע֜וֹד קוה הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה׃
39
38:39
καὶ ἐξελεύσεται ἡ διαμέτρησις αὐτῆς ἀπέναντι αὐτῶν ἕως βουνῶν Γαρήβ, καὶ περικυκλωθήσεται κύκλῳ ἐξ ἐκλεκτῶν λίθων,
39
Et exíbit ultra norma mensúræ in conspéctu eius super collem Gareb, et circuíbit Góatha,
39
[not available]
39
And the measuring line shall yet go forth over against it upon the hill Gareb, and shall compass about to Goath.
39
[not available]
40📜
וְכָל הָ־עֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים ׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכָֽל ה־שרמות עַד־נַ֨חַל קִדְר֜וֹן עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס ע֖וֹד לְעוֹלָֽם׃ ס
40
38:40
καὶ πάντες ἁσαρημὼθ ἕως νάχαλ Κεδρών, ἕως γωνίας πύλης ἵππων ἀνατολῆς, ἁγίασμα τῷ κυρίῳ, καὶ οὐκέτι οὐ μὴ ἐκλίπῃ καὶ οὐ μὴ καθαιρεθῇ ἕως τοῦ αἰῶνος.
40
et omnem vallem cadáverum, et cíneris, et univérsam regiónem mortis usque ad torréntem Cedron, et usque ad ángulum portæ equórum orientális, Sanctum Dómini: non evellétur, et non destruétur ultra in perpétuum.
40
[not available]
40
And the whole valley of the dead bodies, and of the ashes, and all the fields unto the brook of Kidron, unto the corner of the horse gate toward the east, [shall be] holy unto the LORD; it shall not be plucked up, nor thrown down any more for ever.
40
[not available]
