THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
1
[not available]
1
Verbum, quod factum est ad Ieremíam a Dómino, dicens:
1
[not available]
1
The word that came to Jeremiah from the LORD, saying,
1
4Q70 · f1
הדבר אשר] [היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמ]ר ׃
2
עֲמֹ֗ד בְּשַׁ֨עַר֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת הַ־דָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וְאָמַרְתָּ֞ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֗ה כָּל־יְהוּדָה֙ הַבָּאִים֙ בַּשְּׁעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַיהוָֽה׃ ס
2
Ἀκούσατε λόγον Κυρίου, πᾶσα ἡ Ἰουδαία.
2
Sta in porta domus Dómini, et prǽdica ibi verbum istud, et dic: Audíte verbum Dómini omnis Iuda, qui ingredímini per portas has, ut adorétis Dóminum.
2
[not available]
2
Stand in the gate of the LORD ’S house, and proclaim there this word, and say, Hear the word of the LORD, all [ye of] Judah, that enter in at these gates to worship the LORD.
2
4Q70 · f1
עמד[ בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר] ׃
3
כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַֽעַלְלֵיכֶ֑ם וַאֲשַׁכְּנָ֣ה אֶתְכֶ֔ם בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃
3
τάδε λέγει Κύριος ὁ θεὸς Ἰσραήλ Διορθώσατε τὰς ὁδοὺς ὑμῶν, καὶ τὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν καὶ κατοικιῶ ὑμᾶς ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ.
3
Hæc dicit Dóminus exercítuum, Deus Israel: Bonas fácite vias vestras, et stúdia vestra: et habitábo vobíscum in loco isto.
3
[not available]
3
Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel, Amend your ways and your doings, and I will cause you to dwell in this place.
3
[not available]
4
אַל־תִּבְטְח֣וּ לָכֶ֔ם אֶל־דִּבְרֵ֥י הַשֶּׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ הֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה הֵיכַ֥ל יְהוָ֖ה הֵֽמָּה׃
4
μὴ πεποίθατε ἐφ᾽ ἑαυτοῖς ἐπὶ λόγοις ψευδέσιν, ὅτι τὸ παράπαν οὐκ ὠφελήσουσιν ὑμᾶς λέγοντες Ναὸς Κυρίου, ναὸς Κυρίου ἐστίν.
4
Nolíte confídere in verbis mendácii, dicéntes: Templum Dómini, templum Dómini, templum Dómini est.
4
[not available]
4
Trust ye not in lying words, saying, The temple of the LORD, The temple of the LORD, The temple of the LORD, [are] these.
4
[not available]
5
כִּ֤י אִם־הֵיטֵיב֙ תֵּיטִ֔יבוּ אֶת דַּרְכֵי־כֶ֖ם וְאֶת מַֽעַלְלֵי־כֶ֑ם אִם־עָשׂ֤וֹ תַֽעֲשׂוּ֙ מִשְׁפָּ֔ט בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֥ין רֵעֵֽהוּ׃
5
ὅτι ἐὰν διορθοῦντες διορθώσητε τὰς ὁδοὺς ὑμῶν καὶ τὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν, καὶ ποιοῦντες ποιήσητε κρίσιν ἀνὰ μέσον ἀνδρὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ πλησίον αὐτοῦ,
5
Quóniam si bene direxéritis vias vestras, et stúdia vestra: si fecéritis iudícium inter virum et próximum eius,
5
[not available]
5
For if ye throughly amend your ways and your doings; if ye throughly execute judgment between a man and his neighbour;
5
[not available]
6
גֵּ֣ר יָת֤וֹם וְאַלְמָנָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשֹׁ֔קוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְאַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים לֹ֥א תֵלְכ֖וּ לְרַ֥ע לָכֶֽם׃
6
καὶ προσήλυτον καὶ ὀρφανὸν καὶ χήραν μὴ καταδυναστεύσητε, καὶ αἷμα ἀθῷον μὴ ἐκχέητε ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ, καὶ ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων μὴ πορεύησθε εἰς κακὸν ὑμῖν ·
6
ádvenæ, et pupíllo, et víduæ non fecéritis calúmniam, nec sánguinem innocéntem effudéritis in loco hoc, et post deos aliénos non ambulavéritis in malum vobismetípsis:
6
[not available]
6
[If] ye oppress not the stranger, the fatherless, and the widow, and shed not innocent blood in this place, neither walk after other gods to your hurt:
6
[not available]
7
וְשִׁכַּנְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן־עוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃
7
καὶ κατοικιῶ ὑμᾶς ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ἐν γῇ ᾗ ἔδωκα τοῖς πατράσιν ὑμῶν ἐξ αἰῶνος καὶ ἕως αἰῶνος.
7
habitábo vobíscum in loco isto: in terra, quam dedi pátribus vestris a sǽculo et usque in sǽculum.
7
[not available]
7
Then will I cause you to dwell in this place, in the land that I gave to your fathers, for ever and ever.
7
[not available]
8
הִנֵּ֤ה אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים לָכֶ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י הַשָּׁ֑קֶר לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃
8
εἰ δὲ ὑμεῖς πεποίθατε ἐπὶ λόγοις ψευδέσιν ὅθεν οὐκ ὠφεληθήσεσθε,
8
Ecce vos confíditis vobis in sermónibus mendácii, qui non próderunt vobis:
8
[not available]
8
Behold, ye trust in lying words, that can not profit.
8
[not available]
9
הֲגָנֹ֤ב ׀ רָצֹ֨חַ֙ וְֽנָאֹ֔ף וְהִשָּׁבֵ֥עַ לַשֶּׁ֖קֶר וְקַטֵּ֣ר לַבָּ֑עַל וְהָלֹ֗ךְ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃
9
καὶ φονεύετε καὶ μοιχᾶσθε καὶ κλέπτετε καὶ ὀμνύετε ἐπ᾽ ἀδίκῳ, καὶ ἐθυμιᾶτε τῇ Βάαλ καὶ ἐπορεύεσθε ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων ὧν οὐκ οἴδατε
9
furári, occídere, adulterári, iuráre mendáciter, libáre Báalim, et ire post deos aliénos, quos ignorátis.
9
[not available]
9
Will ye steal, murder, and commit adultery, and swear falsely, and burn incense unto Baal, and walk after other gods whom ye know not;
9
[not available]
10
וּבָאתֶ֞ם וַעֲמַדְתֶּ֣ם לְפָנַ֗י בַּבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר נִקְרָא שְׁמִ֣־י עָלָ֔יו וַאֲמַרְתֶּ֖ם נִצַּ֑לְנוּ לְמַ֣עַן עֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כָּל הַ־תּוֹעֵב֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃
10
τοῦ κακῶς εἶναι ὑμῖν, καὶ ἤλθετε καὶ ἔστητε ἐνώπιον ἐμοῦ ἐν τῷ οἴκῳ οὗ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ᾽ αὐτῷ, καὶ εἴπατε Ἀπεσχήμεθα τοῦ μὴ ποιεῖν πάντα τὰ βδελύγματα ταῦτα.
10
Et venístis, et stetístis coram me in domo hac, in qua invocátum est nomen meum, et dixístis: Liberáti sumus, eo quod fecérimus omnes abominatiónes istas.
10
[not available]
10
And come and stand before me in this house, which is called by my name, and say, We are delivered to do all these abominations?
10
[not available]
11
הַמְעָרַ֣ת פָּרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָֽא שְׁמִ֥־י עָלָ֖יו בְּעֵינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
11
μὴ σπήλαιον λῃστῶν ὁ οἶκός μου οὗ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ᾽ αὐτῷ ἐκεῖ ἐνώπιον ὑμῶν; καὶ ἐγὼ ἰδοὺ ἑόρακα, λέγει Κύριος.
11
Numquid ergo spelúnca latrónum facta est domus ista, in qua invocátum est nomen meum in óculis vestris? ego, ego sum: ego vidi, dicit Dóminus.
11
[not available]
11
Is this house, which is called by my name, become a den of robbers in your eyes? Behold, even I have seen [it], saith the LORD.
11
[not available]
12
כִּ֣י לְכוּ־נָ֗א אֶל מְקוֹמִ־י֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשִׁיל֔וֹ אֲשֶׁ֨ר שִׁכַּ֧נְתִּֽי שְׁמִ֛י שָׁ֖ם בָּרִֽאשׁוֹנָ֑ה וּרְאוּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי ל֔וֹ מִפְּנֵ֕י רָעַ֖ת עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
12
ὅτι ἐπορεύθητε εἰς τὸν τόπον μου τὸν ἐν Σηλώ, οὗ κατεσκήνωσα τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ ἔμπροσθεν, καὶ ἴδετε ἃ ἐποίησα αὐτῷ ἀπὸ προσώπου κακίας λαοῦ μου Ἰσραήλ.
12
Ite ad locum meum in Silo, ubi habitávit nomen meum a princípio: et vidéte quæ fécerim ei propter malítiam pópuli mei Israel:
12
[not available]
12
But go ye now unto my place which [was] in Shiloh, where I set my name at the first, and see what I did to it for the wickedness of my people Israel.
12
[not available]
13
וְעַתָּ֗ה יַ֧עַן עֲשׂוֹתְכֶ֛ם אֶת־כָּל הַ־מַּֽעֲשִׂ֥ים הָאֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וָאֲדַבֵּ֨ר אֲלֵיכֶ֜ם הַשְׁכֵּ֤ם וְדַבֵּר֙ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֔ם וָאֶקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֥א עֲנִיתֶֽם׃
13
καὶ νῦν ἀνθ᾽ ὧν ἐποιήσατε πάντα τὰ ἔργα ταῦτα, καὶ ἐλάλησα πρὸς ὑμᾶς καὶ οὐκ ἠκούσατέ μου, καὶ ἐκάλεσα ὑμᾶς καὶ οὐκ ἀπεκρίθητε ·
13
et nunc, quia fecístis ómnia ópera hæc, dicit Dóminus, et locútus sum ad vos mane consúrgens, et loquens, et non audístis: et vocávi vos, et non respondístis:
13
[not available]
13
And now, because ye have done all these works, saith the LORD, and I spake unto you, rising up early and speaking, but ye heard not; and I called you, but ye answered not;
13
[not available]
14
וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת ׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא שְׁמִ֣־י עָלָ֗יו אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים בּ֔וֹ וְלַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְשִׁלֽוֹ׃
14
καὶ ποιήσω τῷ οἴκῳ ᾧ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ᾽ αὐτῷ, ἐφ᾽ ᾧ ὑμεῖς πεποίθατε ἐπ᾽ αὐτῷ, καὶ τῷ τόπῳ ᾧ ἔδωκα ὑμῖν καὶ τοῖς πατράσιν ὑμῶν, καθὼς ἐποίησα τῇ Σηλώ.
14
fáciam dómui huic, in qua invocátum est nomen meum, et in qua vos habétis fidúciam, et loco, quem dedi vobis et pátribus vestris, sicut feci Silo.
14
[not available]
14
Therefore will I do unto [this] house, which is called by my name, wherein ye trust, and unto the place which I gave to you and to your fathers, as I have done to Shiloh.
14
[not available]
15
וְהִשְׁלַכְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑י כַּאֲשֶׁ֤ר הִשְׁלַ֨כְתִּי֙ אֶת־כָּל אֲחֵי־כֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע אֶפְרָֽיִם׃ ס
15
καὶ ἀπορρίψω ὑμᾶς ἀπὸ προσώπου μου, καθὼς ἀπέριψα τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν, πᾶν τὸ σπέρμα Ἐφράιμ.
15
Et proíciam vos a fácie mea sicut proiéci omnes fratres vestros, univérsum semen Ephraim.
15
[not available]
15
And I will cast you out of my sight, as I have cast out all your brethren, [even] the whole seed of Ephraim.
15
4Q70 · f2
[א]פ#ר#ים ׃
16📜
וְאַתָּ֞ה אַל־תִּתְפַּלֵּ֣ל ׀ בְּעַד הָ־עָ֣ם הַזֶּ֗ה וְאַל־תִּשָּׂ֧א בַעֲדָ֛ם רִנָּ֥ה וּתְפִלָּ֖ה וְאַל־תִּפְגַּע בִּ֑־י כִּי אֵינֶ֥־נִּי שֹׁמֵ֖עַ אֹתָֽךְ׃
16
Καὶ σὺ μὴ προσεύχου περὶ τοῦ λαοῦ τούτου, καὶ μὴ ἀξίου τοῦ ἐλεηθῆναι αὐτούς, καὶ μὴ εὔχου καὶ μὴ προσέλθῃς μοι περὶ αὐτῶν, ὅτι οὐκ εἰσακούσομαι.
16
Tu ergo noli oráre pro pópulo hoc, nec assúmas pro eis laudem et oratiónem: et non obsístas mihi, quia non exáudiam te.
16
[not available]
16
Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession to me: for I will not hear thee.
16
4Q70 · f2
[ואתה אל־תתפלל בעד העם הזה ואל־תשא בעד׳ם רנה ותפלה ואל]־[תפג]ע## ב׳י כי אינ׳[ני שמע את׳ך ׃
17📜
הַֽאֵינְךָ֣ רֹאֶ֔ה מָ֛ה הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃
17
ἢ οὐχ ὁρᾷς τί αὐτοὶ ποιοῦσιν ἐν ταῖς πόλεσιν Ἰούδα καὶ ἐν ταῖς ὁδοῖς Ἰερουσαλήμ;
17
Nonne vides quid isti fáciunt in civitátibus Iuda, et in platéis Ierúsalem?
17
[not available]
17
Seest thou not what they do in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem?
17
4Q70 · f2
האינ׳ך ראה מה המה עשים בערי] [יהודה ובח]צו[ת ירושלם ׃
18📜
הַבָּנִ֞ים מְלַקְּטִ֣ים עֵצִ֗ים וְהָֽאָבוֹת֙ מְבַעֲרִ֣ים אֶת הָ־אֵ֔שׁ וְהַנָּשִׁ֖ים לָשׁ֣וֹת בָּצֵ֑ק לַעֲשׂ֨וֹת כַּוָּנִ֜ים לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֗יִם וְהַסֵּ֤ךְ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃
18
οἱ υἱοὶ αὐτῶν συλλέγουσιν ξύλα, καὶ οἱ πατέρες αὐτῶν καίουσι πῦρ, καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν τρίβουσιν σταῖς, τοῦ ποιῆσαι χαυῶνας τῇ στρατιᾷ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ ἔσπεισαν σπονδὰς θεοῖς ἀλλοτρίοις ἵνα παροργίσωσίν με.
18
Fílii cólligunt ligna, et patres succéndunt ignem, et mulíeres conspérgunt ádipem, ut fáciant placéntas regínæ cæli, et libent diis aliénis, et me ad iracúndiam próvocent.
18
[not available]
18
The children gather wood, and the fathers kindle the fire, and the women knead [their] dough, to make cakes to the queen of heaven, and to pour out drink offerings unto other gods, that they may provoke me to anger.
18
4Q70 · f2
ε [והסך נ]ס##כ#[י]ם# לא##[להים אחרים למען הכעס׳ני ׃
19📜
הַאֹתִ֛י הֵ֥ם מַכְעִסִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֣וֹא אֹתָ֔ם לְמַ֖עַן בֹּ֥שֶׁת פְּנֵיהֶֽם׃ ס
19
μὴ ἐμὲ αὐτοὶ παροργίζουσιν; λέγει Κύριος, οὐχὶ ἑαυτούς, ὅπως καταισχυνθῇ τὰ πρόσωπα αὐτῶν;
19
Numquid me ad iracúndiam próvocant, dicit Dóminus? nonne semetípsos in confusiónem vultus sui?
19
[not available]
19
Do they provoke me to anger? saith the LORD: [do they] not [provoke] themselves to the confusion of their own faces?
19
4Q70 · f2
האת׳י הם מכעסים נאם־יהוה] [הלוא את׳ם למ]ע#ן? [בשת פני׳הם ׃
20📜
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה אַפִּ֤י וַֽחֲמָתִי֙ נִתֶּ֨כֶת֙ אֶל הַ־מָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה עַל הָֽ־אָדָם֙ וְעַל הַ־בְּהֵמָ֔ה וְעַל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְעַל־פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָעֲרָ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ ס
20
διὰ τοῦτο τάδε λέγει Κύριος ἰδοὺ ὀργὴ καὶ θυμός μου χεῖται ἐπὶ τὸν τόπον τοῦτον καὶ ἐπὶ τοὺς ἀνθρώπους καὶ ἐπὶ τὰ κτήνη καὶ ἐπὶ πᾶν ξύλον τοῦ ἀγροῦ αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς, καὶ καυθήσεται καὶ οὐ σβεσθήσεται.
20
Ideo hæc dicit Dóminus Deus: Ecce furor meus, et indignátio mea conflátur super locum istum, super viros, et super iuménta, et super lignum regiónis, et super fruges terræ, et succendétur, et non exstinguétur.
20
[not available]
20
Therefore thus saith the Lord GOD; Behold, mine anger and my fury shall be poured out upon this place, upon man, and upon beast, and upon the trees of the field, and upon the fruit of the ground; and it shall burn, and shall not be quenched.
20
[not available]
21📜
כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹלוֹתֵיכֶ֛ם סְפ֥וּ עַל זִבְחֵי־כֶ֖ם וְאִכְל֥וּ בָשָֽׂר׃
21
Τάδε λέγει Κύριος Τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν συναγάγετε μετὰ τῶν θυσιῶν ὑμῶν καὶ φάγετε κρέα.
21
Hæc dicit Dóminus exercítuum, Deus Israel: Holocautómata vestra áddite víctimis vestris, et comédite carnes.
21
[not available]
21
Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; Put your burnt offerings unto your sacrifices, and eat flesh.
21
[not available]
22📜
כִּ֠י לֹֽא־דִבַּ֤רְתִּי אֶת אֲבֽוֹתֵי־כֶם֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים בְּי֛וֹם הוציא אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־דִּבְרֵ֥י עוֹלָ֖ה וָזָֽבַח׃
22
ὅτι οὐκ ἐλάλησα πρὸς τοὺς πατέρας ὑμῶν καὶ οὐκ ἐνετειλάμην αὐτοῖς ἐν ἡμέρᾳ ᾗ ἀνήγαγον αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου περὶ ὁλοκαυτωμάτων καὶ θυσίας ·
22
Quia non sum locútus cum pátribus vestris, et non præcépi eis in die, qua edúxi eos de terra Ægýpti, de verbo holocautómatum et victimárum.
22
[not available]
22
For I spake not unto your fathers, nor commanded them in the day that I brought them out of the land of Egypt, concerning burnt offerings or sacrifices:
22
[not available]
23📜
כִּ֣י אִֽם־אֶת הַ־דָּבָ֣ר הַ֠זֶּה צִוִּ֨יתִי אוֹתָ֤ם לֵאמֹר֙ שִׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י וְהָיִ֤יתִי לָכֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ לִ֣־י לְעָ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם בְּכָל הַ־דֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם לְמַ֖עַן יִיטַ֥ב לָכֶֽם׃
23
ἀλλ᾽ ἢ τὸ ῥῆμα τοῦτο ἐνετειλάμην αὐτοῖς λέγων Ἀκούσατε τῆς φωνῆς μου, καὶ ἔσομαι ὑμῖν εἰς θεὸν καὶ ὑμεῖς ἔσεσθέ μοι εἰς λαόν, καὶ πορεύεσθε ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς μου αἷς ἂν ἐντείλωμαι ὑμῖν, ὅπως ἂν εὖ ᾖ ὑμῖν.
23
Sed hoc verbum præcépi eis, dicens: Audíte vocem meam, et ero vobis Deus, et vos éritis mihi pópulus: et ambuláte in omni via, quam mandávi vobis, ut bene sit vobis.
23
[not available]
23
But this thing commanded I them, saying, Obey my voice, and I will be your God, and ye shall be my people: and walk ye in all the ways that I have commanded you, that it may be well unto you.
23
[not available]
24📜
וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת אָזְנָ֔־ם וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּמֹ֣עֵצ֔וֹת בִּשְׁרִר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וַיִּהְי֥וּ לְאָח֖וֹר וְלֹ֥א לְפָנִֽים׃
24
καὶ οὐκ ἤκουσάν μου καὶ οὐ προσέσχεν τὸ οὖς αὐτῶν, ἀλλ᾽ ἐπορεύθησαν τοῖς ἐνθυμήμασιν τῆς καρδίας αὐτῶν τῆς κακῆς, καὶ ἐγενήθησαν εἰς τὰ ὄπισθεν καὶ οὐκ εἰς τὰ ἔμπροσθεν,
24
Et non audiérunt, nec inclinavérunt aurem suam: sed abiérunt in voluntátibus, et in pravitáte cordis sui mali: factíque sunt retrórsum et non in ante,
24
[not available]
24
But they hearkened not, nor inclined their ear, but walked in the counsels [and] in the imagination of their evil heart, and went backward, and not forward.
24
[not available]
25📜
לְמִן הַ־יּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יָצְא֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל עֲבָדַ֣־י הַנְּבִיאִ֔ים י֖וֹם הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹֽחַ׃
25
ἀφ᾽ ἧς ἡμέρας ἐξήλθοσαν οἱ πατέρες αὐτῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης. καὶ ἐξαπέστειλα πρὸς ὑμᾶς πάντας τοὺς δούλους μου τοὺς προφήτας, ἡμέρας καὶ ὄρθρου · καὶ ἀπέστειλα,
25
a die qua egréssi sunt patres eórum de terra Ægýpti usque ad diem hanc. Et misi ad vos omnes servos meos prophétas per diem, consúrgens dilúculo, et mittens.
25
[not available]
25
Since the day that your fathers came forth out of the land of Egypt unto this day I have even sent unto you all my servants the prophets, daily rising up early and sending [them]:
25
[not available]
26📜
וְל֤וֹא שָׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת אָזְנָ֑־ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת עָרְפָּ֔־ם הֵרֵ֖עוּ מֵאֲבוֹתָֽם׃
26
καὶ οὐκ ἤκουσάν μου καὶ οὐ προσέσχεν τὸ οὖς αὐτῶν, καὶ ἐσκλήρυναν τὸν τράχηλον αὐτῶν ὑπὲρ τοὺς πατέρας αὐτῶν.
26
Et non audiérunt me, nec inclinavérunt aurem suam: sed induravérunt cervícem suam, et peius operáti sunt, quam patres eórum.
26
[not available]
26
Yet they hearkened not unto me, nor inclined their ear, but hardened their neck: they did worse than their fathers.
26
[not available]
27📜
וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל הַ־דְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ אֵלֶ֑יךָ וְקָרָ֥אתָ אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יַעֲנֽוּכָה׃
27
[not available]
27
Et loquéris ad eos ómnia verba hæc, et non áudient te: et vocábis eos, et non respondébunt tibi.
27
[not available]
27
Therefore thou shalt speak all these words unto them; but they will not hearken to thee: thou shalt also call unto them; but they will not answer thee.
27
[not available]
28📜
וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֤ה הַגּוֹי֙ אֲשֶׁ֣ר לֽוֹא־שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָֽאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם׃ ס
28
καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς τὸν λόγον τοῦτον Τοῦτο τὸ ἔθνος ὃ οὐκ ἤκουσεν τῆς φωνῆς Κυρίου οὐδὲ ἐδέξατο παιδείαν · ἐξέλιπεν ἡ πίστις ἐκ στόματος αὐτῶν.
28
Et dices ad eos: Hæc est gens, quæ non audívit vocem Dómini Dei sui, nec recépit disciplínam: périit fides, et abláta est de ore eórum.
28
[not available]
28
But thou shalt say unto them, This [is] a nation that obeyeth not the voice of the LORD their God, nor receiveth correction: truth is perished, and is cut off from their mouth.
28
4Q70 · f3+4i+5_7
ε ואמרת אלי׳הם זה ]ה##ג#?[וי אשר] [לוא־שמעו בקול יהוה אלהי׳ו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ו]נ?כ#רתה מ#פ##[י׳הם ׃
29📜
גָּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְהוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דּ֥וֹר עֶבְרָתֽוֹ׃
29
Κεῖρε τὴν κεφαλήν σου καὶ ἀπόριπτε, καὶ ἀνάλαβε ἐπὶ χειλέων θρῆνον, ὅτι ἀπεδοκίμασεν Κύριος καὶ ἀπώσατο τὴν γενεὰν τὴν ποιοῦσαν ταῦτα.
29
Tonde capíllum tuum, et próice, et sume in diréctum planctum: quia proiécit Dóminus et relíquit generatiónem furóris sui,
29
[not available]
29
Cut off thine hair, [O Jerusalem], and cast [it] away, and take up a lamentation on high places; for the LORD hath rejected and forsaken the generation of his wrath.
29
4Q70 · f3+4i+5_7
גזי נזר׳ך והשליכי ושאי על־שפים קינ]ה## כי מאס [יהוה ויטש את־דור עברת׳ו ׃
30📜
כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻום־יְהוָ֑ה שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִ֥־י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ׃
30
ὅτι ἐποίησαν οἱ υἱοὶ Ἰούδα τὸ πονηρὸν ἐναντίον ἐμοῦ, λέγει Κύριος · ἔταξαν τὰ βδελύγματα αὐτῶν ἐν τῷ οἴκῳ οὗ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ᾽ αὐτόν, τοῦ μιᾶναι αὐτόν ·
30
quia fecérunt fílii Iuda malum in óculis meis, dicit Dóminus. Posuérunt offendícula sua in domo, in qua invocátum est nomen meum, ut pollúerent eam:
30
[not available]
30
For the children of Judah have done evil in my sight, saith the LORD: they have set their abominations in the house which is called by my name, to pollute it.
30
4Q70 · f3+4i+5_7
(- א -) (<< כי־עשו בני־יהודה הרע בעינ׳י נא]ם## יהוה שמו שקצי׳הם ב##[בית אש]ר## (- א -) [נקרא שמ׳י עלי׳ו לטמא׳ו ׃
31📜
וּבָנ֞וּ בָּמ֣וֹת הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת בְּנֵי־הֶ֥ם וְאֶת בְּנֹתֵי־הֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל לִבִּֽ־י׃ ס
31
καὶ ᾠκοδόμησαν τὸν βωμὸν τοῦ Τάφεθ, ὅς ἐστιν ἐν φάραγγι υἱοῦ Ἑννόμ, τοῦ κατακαίειν τοὺς υἱοὺς αὐτῶν καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῶν ἐν πυρί, ὃ οὐκ ἐνετειλάμην αὐτοῖς καὶ οὐ διενοήθην ἐν τῇ καρδίᾳ μου.
31
et ædificavérunt excélsa Topheth, quæ est in valle fílii Ennom: ut incénderent fílios suos et fílias suas igni: quæ non præcépi, nec cogitávi in corde meo.
31
[not available]
31
And they have built the high places of Tophet, which [is] in the valley of the son of Hinnom, to burn their sons and their daughters in the fire; which I commanded [them] not, neither came it into my heart.
31
4Q70 · f3+4i+5_7
ובנ]ו#? במות התפת אשר בגיא# (- ב -)[בן־הנם לשרף את בני׳הם ואת בנת]י׳הם באש אשר לא צויתי (- ג -) [ול]א# עלתה על לב׳י ׃
32📜
לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹא־יֵאָמֵ֨ר ע֤וֹד הַתֹּ֨פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַהֲרֵגָ֑ה וְקָבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֽוֹם׃
32
διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται, λέγει Κύριος, καὶ οὐκ ἐροῦσιν ἔτι Βωμὸς τοῦ Τάφεθ καὶ φάραγξ υἱοῦ Ἑννόμ, ἁλλ᾽ Ἡ φάραγξ τῶν ἀνῃρημένων · καὶ θάψουσιν ἐν τῷ Τάφεθ διὰ τὸ μὴ ὑπάρχειν τόπον,
32
Ideo ecce dies vénient, dicit Dóminus, et non dicétur ámplius, Topheth, et Vallis fílii Ennom, sed Vallis interfectiónis: et sepélient in Topheth, eo quod non sit locus.
32
[not available]
32
Therefore, behold, the days come, saith the LORD, that it shall no more be called Tophet, nor the valley of the son of Hinnom, but the valley of slaughter: for they shall bury in Tophet, till there be no place.
32
4Q70 · f3+4i+5_7
[לכן הנ]ה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמר ע##[וד התפת וגיא בן־הנם כי אם־גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום ׃
33📜
וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃
33
καὶ ἔσονται οἱ νεκροὶ τοῦ λαοῦ τούτου εἰς βρῶσιν τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς, καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἀποσοβῶν.
33
Et erit morticínum pópuli huius in cibos volúcribus cæli, et béstiis terræ, et non erit qui ábigat.
33
[not available]
33
And the carcases of this people shall be meat for the fowls of the heaven, and for the beasts of the earth; and none shall fray [them] away.
33
4Q70 · f3+4i+5_7
והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים] (- ד -) ולבהמת הא[ר]ץ ו#?א[ין מח]ריד ׃
34📜
וְהִשְׁבַּתִּ֣י ׀ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצוֹת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ׃
34
καὶ καταλύσω ἐκ πόλεως Ἰούδα καὶ ἐκ διόδων Ἰερουσαλὴμ φωνὴν εὐφραινομένων καὶ φωνὴν χαιρόντων, φωνὴν νυμφίου καὶ φωνὴν νύμφης, ὅτι εἰς ἐρήμωσιν ἔσται πᾶσα ἡ γῆ.
34
Et quiéscere fáciam de úrbibus Iuda, et de platéis Ierúsalem, vocem gáudii et vocem lætítiæ, vocem sponsi et vocem sponsæ: in desolatiónem enim erit terra.
34
[not available]
34
Then will I cause to cease from the cities of Judah, and from the streets of Jerusalem, the voice of mirth, and the voice of gladness, the voice of the bridegroom, and the voice of the bride: for the land shall be desolate.
34
4Q70 · f3+4i+5_7
והשבתי מערי יה#ו?ד##ה ו#?מ##[חצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ ׃
