THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהוָ֡ה ויציאו אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת שָׂרָי־ו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ עַצְמ֣וֹת הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמ֥וֹת יוֹשְׁבֵֽי־יְרוּשָׁלִָ֖ם מִקִּבְרֵיהֶֽם׃
1
Ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ, λέγει Κύριος, ἐξοίσουσιν τὸ ὀστᾶ τῶν βασιλέων Ἰούδα καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν ἀρχόντων αὐτοῦ καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν ἱερέων καὶ τὰ ὀστᾶ προφητῶν καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν κατοικούντων ἐν Ἰερουσαλὴμ ἐκ τῶν τάφων αὐτῶν,
1
In illo témpore, ait Dóminus: Eícient ossa regum Iuda, et ossa príncipum eius, et ossa sacerdótum, et ossa prophetárum, et ossa eórum, qui habitavérunt Ierúsalem, de sepúlcris suis:
1
[not available]
1
At that time, saith the LORD, they shall bring out the bones of the kings of Judah, and the bones of his princes, and the bones of the priests, and the bones of the prophets, and the bones of the inhabitants of Jerusalem, out of their graves:
1
4Q70 · f3+4i+5_7
בעת ההיא נאם־יהוה] (- ה -)יוציאו את־עצמות מלכי#?־יהודה ואת־עצמ#ו?ת# שרי#?׳ו#? ו?א#ת־[עצמות הכהנים ואת־עצמות הנביאים ואת־עצמות יושבי־ירושלם מקברי׳הם ׃
2📜
וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל ׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃
2
καὶ ψύξουσιν αὐτὰ πρὸς τὸν ἥλιον καὶ τὴν σελήνην καὶ πρὸς πάντας τοὺς ἀστέρας καὶ πρὸς πᾶσαν τὴν στρατιὰν τοῦ οὐρανοῦ, ἃ ἠγάπησαν καὶ οἷς ἐδούλευσαν καὶ ὧν ἐπορεύθησαν ὀπίσω αὐτῶν καὶ ὧν ἀντείχοντο καὶ οἷς προσεκύνησαν αὐτοῖς · οὐ κοπήσονται καὶ οὐ ταφήσονται, καὶ ἔσονται εἰς παράδειγμα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς,
2
et expándent ea ad solem, et lunam, et omnem milítiam cæli, quæ dilexérunt, et quibus serviérunt, et post quæ ambulavérunt, et quæ quæsiérunt, et adoravérunt. Non colligéntur, et non sepeliéntur: in sterquilínium super fáciem terræ erunt.
2
[not available]
2
And they shall spread them before the sun, and the moon, and all the host of heaven, whom they have loved, and whom they have served, and after whom they have walked, and whom they have sought, and whom they have worshipped: they shall not be gathered, nor be buried; they shall be for dung upon the face of the earth.
2
4Q70 · f3+4i+5_7
ושטחו׳ם לשמש ולירח ולכל צבא] (- ו -)השמים אשר א#הבו׳ם ואשר עבדו׳ם ואשר [הלכו אחרי׳הם ואשר דרשו׳ם ואשר השתחוו ל׳הם ולא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו ׃
3📜
וְנִבְחַ֥ר מָ֨וֶת֙ מֵֽחַיִּ֔ים לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן הַ־מִּשְׁפָּחָ֥ה הָֽרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכָל הַ־מְּקֹמ֤וֹת הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ ס
3
ὅτι εἵλοντο τὸν θάνατον ἢ τὴν ζωήν, καὶ πᾶσιν τοῖς καταλοίποις τοῖς καταλειφθεῖσιν ἀπὸ τῆς γενεᾶς ἐκείνης, ἐν παντὶ τόπῳ οὗ ἐὰν ἐξώσω αὐτοὺς ἐκεῖ.
3
Et éligent magis mortem quam vitam omnes qui resídui fúerint de cognatióne hac péssima, in univérsis locis, quæ derelícta sunt, ad quæ eiéci eos, dicit Dóminus exercítuum.
3
[not available]
3
And death shall be chosen rather than life by all the residue of them that remain of this evil family, which remain in all the places whither I have driven them, saith the LORD of hosts.
3
4Q70 · f3+4i+5_7
ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים] (- ז -) [מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקמות הנשארים אשר הדחתי׳ם שם נאם י]הוה צבאות >>) ׃
4📜
וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב׃
4
Ὅτι τάδε λέγει Κύριος Μὴ ὁ πίπτων οὐκ ἀνίσταται; ἢ ὁ ἀποστρέφων οὐκ ἀναστρέφει;
4
Et dices ad eos: Hæc dicit Dóminus: Numquid qui cadit, non resúrget? et qui avérsus est, non revertétur?
4
[not available]
4
Moreover thou shalt say unto them, Thus saith the LORD; Shall they fall, and not arise? shall he turn away, and not return?
4
4Q70 · f3+4i+5_7
[ואמרת אלי׳הם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם־ישוב ׃
5📜
מַדּ֨וּעַ שׁוֹבְבָ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁלִַ֖ם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֨יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ית מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃
5
διὰ τί ἀπέστρεψεν ὁ λαός μου οὗτος ἀποστροφὴν ἀναιδῆ, καὶ κατεκρατήθησαν ἐν τῇ προαιρέσει αὐτῶν καὶ οὐκ ἠθέλησαν τοῦ ἐπιστρέψαι;
5
Quare ergo avérsus est pópulus iste in Ierúsalem aversióne contentiósa? Apprehendérunt mendácium, et noluérunt revérti.
5
[not available]
5
Why [then] is this people of Jerusalem slidden back by a perpetual backsliding? they hold fast deceit, they refuse to return.
5
4Q70 · f3+4i+5_7
מדוע שוב]בה העם הזה [ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב ׃
6📜
הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל רָ֣עָת֔־וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב במרצותם כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃
6
ἐνωτίσασθε δὴ καὶ ἀκούσατε · οὐχ οὕτως λαλήσουσιν Οὐκ ἔστιν ἄνθρωπος μετανοῶν ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ, λέγων Τί ἐποίησα; διέλιπεν ὁ τρέχων ἀπὸ τοῦ δρόμου αὐτοῦ ὡς ἵππος κάθιδρος ἐν χρεμετισμῷ αὐτοῦ.
6
Atténdi, et auscultávi: nemo quod bonum est lóquitur, nullus est qui agat pœniténtiam super peccáto suo, dicens: Quid feci? omnes convérsi sunt ad cursum suum, quasi equus ímpetu vadens ad prœ́lium.
6
[not available]
6
I hearkened and heard, [but] they spake not aright: no man repented him of his wickedness, saying, What have I done? every one turned to his course, as the horse rusheth into the battle.
6
4Q70 · f3+4i+5_7
[שוטף במלחמה ׃ ]ה#קשבתי ואשמע [לוא־כן ידברו אין איש נחם על רעת׳ו לאמר מה עשיתי כל׳ה שב ]ב##מ#ר#צת׳ם כסוס
7📜
גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מֽוֹעֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר וסוס וְעָג֔וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהוָֽה׃
7
καὶ ἡ ἁσιδὰ ἐν τῷ οὐρανῷ ἔγνω τὸν καιρὸν αὐτῆς · τρυγὼν καὶ χελιδὼν ἀγροῦ, στρουθία ἐφύλαξαν καιροὺς εἰσόδων ἑαυτῶν · ὁ δὲ λαός μου οὐκ ἔγνω τὰ κρίματα Κυρίου.
7
Milvus in cælo cognóvit tempus suum: turtur, et hirúndo, et cicónia custodiérunt tempus advéntus sui: pópulus autem meus non cognóvit iudícium Dómini.
7
[not available]
7
Yea, the stork in the heaven knoweth her appointed times; and the turtle and the crane and the swallow observe the time of their coming; but my people know not the judgment of the LORD.
7
4Q70 · f3+4i+5_7
גם־חסידה בשמים ידעה מועדי׳ה ותר וסוס ו]ע#גור ישמרו את־[עת בא׳נה ועמ׳י לא ידעו את משפט יהוה ׃
8📜
אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃
8
πῶς ἐρεῖτε ὅτι Σοφοί ἐσμεν ἡμεῖς, καὶ νόμος Κυρίου ἐστὶν μεθ᾽ ἡμῶν; εἰς μάτην ἐγενήθη σχοῖνος ψευδὴς γραμματεῦσιν.
8
Quómodo dícitis: Sapiéntes nos sumus, et lex Dómini nobíscum est? vere mendácium operátus est stylus mendax scribárum.
8
[not available]
8
How do ye say, We [are] wise, and the law of the LORD [is] with us? Lo, certainly in vain made he [it]; the pen of the scribes [is] in vain.
8
4Q70 · f3+4i+5_7
[איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה את׳נו אכן הנ]ה# לשק#ר עשה עט שקר ספרים ׃
9📜
הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחָכְמַֽת־מֶ֖ה לָהֶֽם׃ ס
9
ᾐσχύνθησαν σοφοὶ καὶ ἐπτοήθησαν καὶ ἑάλωσαν, ὅτι τὸν νόμον Κυρίου ἀπεδοκίμασαν · σοφία τίς ἐστιν ἐν αὐτοῖς;
9
Confúsi sunt sapiéntes, pertérriti et capti sunt: verbum enim Dómini proiecérunt, et sapiéntia nulla est in eis.
9
[not available]
9
The wise [men] are ashamed, they are dismayed and taken: lo, they have rejected the word of the LORD; and what wisdom [is] in them?
9
4Q70 · f3+4i+5_7
[הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר־יהוה מאסו ]וחכמת־מ[ה ל]׳ה##ם## ׃
10📜
לָכֵן֩ אֶתֵּ֨ן אֶת נְשֵׁי־הֶ֜ם לַאֲחֵרִ֗ים שְׂדֽוֹתֵיהֶם֙ לְי֣וֹרְשִׁ֔ים כִּ֤י מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל כֻּלֹּ֖ה בֹּצֵ֣עַ בָּ֑צַע מִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ה עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃
10
διὰ τοῦτο δώσω τὰς γυναῖκας αὐτῶν ἑτέροις, καὶ τοὺς ἀγροὺς αὐτῶν τοῖς κληρονόμοις,
10
Proptérea dabo mulíeres eórum éxteris, agros eórum herédibus, quia a mínimo usque ad máximum omnes avarítiam sequúntur: a prophéta usque ad sacerdótem cuncti fáciunt mendácium.
10
[not available]
10
Therefore will I give their wives unto others, [and] their fields to them that shall inherit [them]: for every one from the least even unto the greatest is given to covetousness, from the prophet even unto the priest every one dealeth falsely.
10
4Q70 · f3+4i+5_7
[לכן אתן את נשי׳הם לאחרים שדותי׳הם ליורשים כי ]מ##קטן וע##ד#־ג#?דול כל׳ה בצע ב#צ#ע## [מנביא ועד־כהן כל׳ה עשה שקר ׃
11📜
וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר בַּת עַמִּ־י֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃
11
[no text]
11
Et sanábant contritiónem fíliæ pópuli mei ad ignomíniam, dicéntes: Pax, pax: cum non esset pax.
11
[not available]
11
For they have healed the hurt of the daughter of my people slightly, saying, Peace, peace; when [there is] no peace.
11
4Q70 · f3+4i+5_7
וירפו א]ת##[־שבר בת ]עמ׳י על##[־נקלה לאמר שלום] [שלום ואין שלום ׃
12📜
הֹבִ֕שׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵבֹ֗שׁוּ וְהִכָּלֵם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֣וּ בַנֹּפְלִ֗ים בְּעֵ֧ת פְּקֻדָּתָ֛ם יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
12
[no text]
12
Confúsi sunt, quia abominatiónem fecérunt: quinímmo confusióne non sunt confúsi, et erubéscere nesciérunt: idcírco cadent inter corruéntes, in témpore visitatiónis suæ córruent, dicit Dóminus.
12
[not available]
12
Were they ashamed when they had committed abomination? nay, they were not at all ashamed, neither could they blush: therefore shall they fall among them that fall: in the time of their visitation they shall be cast down, saith the LORD.
12
4Q70 · f3+4i+5_7
הבשו כי תועב]ה (^ ]עשו ^) גם־בוש#[ לא־יבשו והכלם ולא ידעו לכן יפלו] [בנפלים בעת פקדת׳ם יכשלו אמר יהוה ׃
13📜
אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶֽעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃
13
καὶ συνάξουσιν τὰ γενήματα αὐτῶν, λέγει Κύριος · οὐκ ἔστιν σταφυλὴ ἐν ταῖς ἀμπέλοις, καὶ οὐκ ἔστιν σῦκα ἐν ταῖς συκαῖς, καὶ τὰ φύλλα κατερρύηκεν.
13
Cóngregans congregábo eos, ait Dóminus: non est uva in vítibus, et non sunt ficus in ficúlnea, fólium deflúxit: et dedi eis quæ prætergréssa sunt.
13
[not available]
13
I will surely consume them, saith the LORD: [there shall be] no grapes on the vine, nor figs on the fig tree, and the leaf shall fade; and [the things that] I have given them shall pass away from them.
13
4Q70 · f3+4i+5_7
[אסף אסיפ׳ם נאם־יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן] [ל׳הם יעברו׳ם ׃
14📜
עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵֽאָסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֨נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַיהוָֽה׃
14
ἐπὶ τί ἡμεῖς καθήμεθα; συνάχθητε καὶ εἰσέλθωμεν εἰς τὰς πόλεις τὰς ὀχυρὰς καὶ ἀποριφῶμεν, ὅτι ὁ θεὸς ἀπέριψεν ἡμᾶς καὶ ἐπότισεν ἡμᾶς ὕδωρ χολῆς, ὅτι ἡμάρτομεν ἐναντίον αὐτοῦ.
14
Quare sedémus? conveníte, et ingrediámur civitátem munítam, et sileámus ibi: quia Dóminus Deus noster silére nos fecit, et potum dedit nobis aquam fellis: peccávimus enim Dómino.
14
[not available]
14
Why do we sit still? assemble yourselves, and let us enter into the defenced cities, and let us be silent there: for the LORD our God hath put us to silence, and given us water of gall to drink, because we have sinned against the LORD.
14
4Q70 · f3+4i+5_7
על־מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל־ערי המבצר ונדמה־שם כי] [יהוה אלהי׳נו הדמ׳נו וישק׳נו מי־ראש כי חטאנו ליהוה ׃
15📜
קַוֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין ט֑וֹב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃
15
συνήχθημεν εἰς εἰρήνην, καὶ οὐκ ἦν ἀγαθά · εἰς καιρὸν ἰάσεως, καὶ ἰδοὺ σπουδή.
15
Exspectávimus pacem, et non erat bonum: tempus medélæ, et ecce formído.
15
[not available]
15
We looked for peace, but no good [came; and] for a time of health, and behold trouble!
15
4Q70 · f3+4i+5_7
קוה לשלום ואין טוב] [לעת מרפה והנה בעתה ׃
16📜
מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֗יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כָּל הָ־אָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ ס
16
ἐκ Δὰν ἀκουσόμεθα φωνὴν ὀξύτητος ἵππων αὐτοῦ, ἀπὸ φωνῆς χρεμετισμοῦ ἱππασίας ἵππων αὐτοῦ ἐσείσθη πᾶσα ἡ γῆ · καὶ ἥξει καὶ καταφάγεται τὴν γῆν καὶ τὸ πλήρωμα αὐτῆς, πόλιν καὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐν αὐτῇ.
16
A Dan audítus est frémitus equórum eius: a voce hinnítuum pugnatórum eius commóta est omnis terra: et venérunt, et devoravérunt terram, et plenitúdinem eius: urbem et habitatóres eius.
16
[not available]
16
The snorting of his horses was heard from Dan: the whole land trembled at the sound of the neighing of his strong ones; for they are come, and have devoured the land, and all that is in it; the city, and those that dwell therein.
16
4Q70 · f3+4i+5_7
מדן נשמע נחרת סוסי׳ו מקול מצהלות אבירי׳ו רעשה כל] [הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלוא׳ה עיר וישבי ב׳ה ׃
17📜
כִּי֩ הִנְנִ֨י מְשַׁלֵּ֜חַ בָּכֶ֗ם נְחָשִׁים֙ צִפְעֹנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין לָ־הֶ֖ם לָ֑חַשׁ וְנִשְּׁכ֥וּ אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
17
διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἐξαποστέλλω εἰς ὑμᾶς ὄφεις θανατοῦντας, οἷς οὐκ ἔστιν ἐπᾷσαι, καὶ δήξονται ὑμᾶς
17
Quia ecce ego mittam vobis serpéntes régulos, quibus non est incantátio: et mordébunt vos, ait Dóminus.
17
[not available]
17
For, behold, I will send serpents, cockatrices, among you, which [will] not [be] charmed, and they shall bite you, saith the LORD.
17
4Q70 · f3+4i+5_7
כי הנ׳ני משלח ב׳כם נחשים] [צפענים אשר אין ל׳הם לחש ונשכו את׳כם נאם־יהוה ׃
18📜
מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָג֑וֹן עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי׃
18
ἀνίατα μετ᾽ ὀδύνης, καρδίας ὑμῶν ἀπορουμένης.
18
Dolor meus super dolórem, in me cor meum mœrens.
18
[not available]
18
[When] I would comfort myself against sorrow, my heart [is] faint in me.
18
4Q70 · f3+4i+5_7
[מבליגית׳י על]י#?[ יגון על׳י לב׳י דוי ׃
19📜
הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת עַמִּ֗־י מֵאֶ֨רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיּ֔וֹן אִם מַלְכָּ֖־הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃
19
ἰδοὺ φωνὴ κραυγῆς θυγατρὸς λαοῦ μου ἀπὸ γῆς μακρόθεν · μὴ Κύριος οὐκ ἔστιν ἐν Σειών; ἢ βασιλεὺς οὐκ ἔστιν ἐκεῖ; διὰ τί οὐκ παρώργισάν με ἐν τοῖς γλυπτοῖς αὐτῶν καὶ ἐν ματαίοις ἀλλοτρίοις;
19
Ecce vox clamóris fíliæ pópuli mei de terra longínqua: Numquid Dóminus non est in Sion? aut rex eius non est in ea? Quare ergo me ad iracúndiam concitavérunt in sculptílibus suis, et in vanitátibus aliénis?
19
[not available]
19
Behold the voice of the cry of the daughter of my people because of them that dwell in a far country: [Is] not the LORD in Zion? [is] not her king in her? Why have they provoked me to anger with their graven images, [and] with strange vanities?
19
4Q70 · f3+4i+5_7
הנה־קול שועת בת עמ׳י מארץ] [מרחקים הי]ה#וה אין ב#[ציון אם מלכ׳ה אין ב׳ה מדוע הכעסו׳ני בפסלי׳הם בהבלי נכר] ׃
20📜
עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃
20
διῆλθεν θέρος, παρῆλθεν ἄμητος, καὶ ἡμεῖς οὐ διεσώθημεν.
20
Tránsiit messis, finíta est æstas: et nos salváti non sumus.
20
[not available]
20
The harvest is past, the summer is ended, and we are not saved.
20
4Q70 · f3+4i+5_7
[עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו ׃
21📜
עַל־שֶׁ֥בֶר בַּת עַמִּ֖־י הָשְׁבָּ֑רְתִּי קָדַ֕רְתִּי שַׁמָּ֖ה הֶחֱזִקָֽתְנִי׃
21
ἐπὶ συντρίμματι θυγατρὸς λαοῦ μου ἐσκοτώθην · ἀπορίᾳ κατίσχυσάν με ὠδῖνες ὡς τικτούσης.
21
Super contritióne fíliæ pópuli mei contrítus sum, et contristátus, stupor obtínuit me.
21
[not available]
21
For the hurt of the daughter of my people am I hurt; I am black; astonishment hath taken hold on me.
21
4Q70 · f3+4i+5_7
על־שבר בת עמ׳י השברתי קדרתי שמה] [החזקת׳ני ׃
22📜
הַצֳרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת עַמִּֽ־י׃
22
μὴ ῥητίνη οὐκ ἔστιν ἐν Γαλαάδ, ἢ ἰατρὸς οὐκ ἔστιν ἐκεῖ; διὰ τί οὐκ ἀνέβη ἴασις θυγατρὸς λαοῦ μου;
22
Numquid resína non est in Gálaad? aut médicus non est ibi? quare ígitur non est obdúcta cicátrix fíliæ pópuli mei?
22
[not available]
22
[Is there] no balm in Gilead; [is there] no physician there? why then is not the health of the daughter of my people recovered?
22
4Q70 · f3+4i+5_7
הצרי אין בגלעד אם־רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמ׳י] ׃
23📜
מִֽי־יִתֵּ֤ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם וְעֵינִ֖י מְק֣וֹר דִּמְעָ֑ה וְאֶבְכֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֵ֖ת חַֽלְלֵ֥י בַת עַמִּֽ־י׃
23
[not available]
23
9:1
Quis dabit cápiti meo aquam, et óculis meis fontem lacrymárum? et plorábo die ac nocte interféctos fíliæ pópuli mei.
23
[not available]
23
9:1
Oh that my head were waters, and mine eyes a fountain of tears, that I might weep day and night for the slain of the daughter of my people!
23
4Q70 · f3+4i+5_7
[מי־י]ת##ן#? ר##א##[ש׳י מים ועינ׳י מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמ׳י ׃
