THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
דְּבַר־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה אֶל־יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּתוּאֵֽל׃
1
ΛΟΓΟΣ Κυρίου ὃς ἐγενήθη πρὸς Ἰωὴλ τὸν τοῦ Βαθουήλ.
1
Verbum Dómini, quod factum est ad Ioel fílium Phátuel.
1
[not available]
1
The word of the LORD that came to Joel the son of Pethuel.
1
[not available]
2📜
שִׁמְעוּ־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֤יְתָה זֹּאת֙ בִּֽימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶֽם׃
2
Ἀκούσατε ταῦτα, οἱ πρεσβύτεροι, καὶ ἐνωτίσασθε, πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν. εἰ γέγονεν τοιαῦτα ἐν ταῖς ἡμέραις ἡμῶν, ἢ ἐν ταῖς ἡμέραις τῶν πατέρων ὑμῶν?
2
Audíte hoc senes, et áuribus percípite omnes habitatóres terræ: si factum est istud in diébus vestris, aut in diébus patrum vestrórum?
2
[not available]
2
Hear this, ye old men, and give ear, all ye inhabitants of the land. Hath this been in your days, or even in the days of your fathers?
2
[not available]
3📜
עָלֶ֖יהָ לִבְנֵיכֶ֣ם סַפֵּ֑רוּ וּבְנֵיכֶם֙ לִבְנֵיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם לְד֥וֹר אַחֵֽר׃
3
ὑπὲρ αὐτῶν τοῖς τέκνοις ὑμῶν διηγήσασθε, καὶ τὰ τέκνα ὑμῶν τοῖς τέκνοις αὐτῶν, καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν εἰς γενεὰν ἑτέραν.
3
Super hoc fíliis vestris narráte, et fílii vestri fíliis suis, et fílii eórum generatióni álteræ.
3
[not available]
3
Tell ye your children of it, and [let] your children [tell] their children, and their children another generation.
3
[not available]
4📜
יֶ֤תֶר הַגָּזָם֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה וְיֶ֥תֶר הָאַרְבֶּ֖ה אָכַ֣ל הַיָּ֑לֶק וְיֶ֣תֶר הַיֶּ֔לֶק אָכַ֖ל הֶחָסִֽיל׃
4
τὰ κατάλοιπα τῆς κάμπης κατέφαγεν ἡ ἀκρίς, καὶ τὰ κατάλοιπα τῆς ἀκρίδος κατέφαγεν ὁ βροῦχος, καὶ τὰ κατάλοιπα τοῦ βρούχου κατέφαγεν ἡ ἐρυσίβη.
4
Resíduum erúcæ comédit locústa, et resíduum locústæ comédit bruchus, et resíduum bruchi comédit rubígo.
4
[not available]
4
That which the palmerworm hath left hath the locust eaten; and that which the locust hath left hath the cankerworm eaten; and that which the cankerworm hath left hath the caterpiller eaten.
4
[not available]
5📜
הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כָּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם׃
5
Ἐκνήψατε, οἱ μεθύοντες, ἐξ οἴνου αὐτῶν καὶ κλαύσατε · θρηνήσατε, πάντες οἱ πίνοντες οἶνον, εἰς μέθην, ὅτι ἐξήρθη ἐκ στόματος ὑμῶν εὐφροσύνη καὶ χαρά.
5
Expergiscímini ébrii, et flete, et ululáte omnes, qui bíbitis vinum in dulcédine: quóniam périit ab ore vestro.
5
[not available]
5
Awake, ye drunkards, and weep; and howl, all ye drinkers of wine, because of the new wine; for it is cut off from your mouth.
5
[not available]
6📜
כִּֽי־גוֹי֙ עָלָ֣ה עַל אַרְצִ֔־י עָצ֖וּם וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ׃
6
ὅτι ἔθνος ἀνέβη ἐπὶ τὴν γῆν μου ἰσχυρὸν καὶ ἀναρίθμητον, οἱ ὀδόντες αὐτοῦ ὀδόντες λέοντος, καὶ αἱ μύλαι αὐτοῦ σκύμνου ·
6
Gens enim ascéndit super terram meam, fortis et innumerábilis: dentes eius ut dentes leónis, et moláres eius ut cátuli leónis.
6
[not available]
6
For a nation is come up upon my land, strong, and without number, whose teeth [are] the teeth of a lion, and he hath the cheek teeth of a great lion.
6
[not available]
7📜
שָׂ֤ם גַּפְנִי֙ לְשַׁמָּ֔ה וּתְאֵנָתִ֖י לִקְצָפָ֑ה חָשֹׂ֤ף חֲשָׂפָהּ֙ וְהִשְׁלִ֔יךְ הִלְבִּ֖ינוּ שָׂרִיגֶֽיהָ׃
7
ἔθετο τὴν ἄμπελόν μου εἰς ἀφανισμόν, καὶ τὰς συκᾶς μου εἰς συνκλασμόν · ἐρευνῶν ἐξηρεύνησεν αὐτὴν καὶ ἔριψεν, ἐλεύκανεν τὰ κλήματα αὐτῆς.
7
Pósuit víneam meam in desértum, et ficum meam decorticávit: nudans spoliávit eam, et proiécit: albi facti sunt rami eius.
7
[not available]
7
He hath laid my vine waste, and barked my fig tree: he hath made it clean bare, and cast [it] away; the branches thereof are made white.
7
[not available]
8📜
אֱלִ֕י כִּבְתוּלָ֥ה חֲגֻֽרַת־שַׂ֖ק עַל־בַּ֥עַל נְעוּרֶֽיהָ׃
8
θρήνησον πρὸς μὲ ὑπὲρ νύμφην περιεζωσμένην σάκκον ἐπὶ τὸν ἄνδρα αὐτῆς τὸν παρθενικόν.
8
Plange quasi virgo accíncta sacco super virum pubertátis suæ.
8
[not available]
8
Lament like a virgin girded with sackcloth for the husband of her youth.
8
[not available]
9📜
הָכְרַ֥ת מִנְחָ֛ה וָנֶ֖סֶךְ מִבֵּ֣ית יְהוָ֑ה אָֽבְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהוָֽה׃
9
ἐξῆρται θυσία καὶ σπονδὴ ἐξ οἴκου Κυρίου · πενθεῖτε, ἱερεῖς οἱ λειτουργοῦντες θυσιαστηρίῳ.
9
Périit sacrifícium, et libátio de domo Dómini: luxérunt sacerdótes minístri Dómini.
9
[not available]
9
The meat offering and the drink offering is cut off from the house of the LORD; the priests, the LORD ’S ministers, mourn.
9
[not available]
10📜
שֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּ֚י שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר׃
10
ὅτι τεταλαιπώρηκεν τὰ πεδία, πενθείτω ἡ γῆ · ὅτι τεταλαιπώρηκεν σῖτος, ἐξηράνθη οἶνος, ὠλιγώθη ἔλαιον,
10
Depopuláta est régio, luxit humus: quóniam devastátum est tríticum, confúsum est vinum, elánguit óleum.
10
[not available]
10
The field is wasted, the land mourneth; for the corn is wasted: the new wine is dried up, the oil languisheth.
10
4Q78 · f10_12
[שדה א]בלה אדמה כ#[י שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר ׃
11📜
הֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֨ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל־חִטָּ֖ה וְעַל־שְׂעֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה׃
11
ἐξηράνθησαν γεωργοί · θρηνεῖτε, κτήματα, ὑπέρ πυροῦ καὶ κριθῆς, ὅτι ἀπόλωλεν τρυγητὸς ἐξ ἀγροῦ ·
11
Confúsi sunt agrícolæ, ululavérunt vinitóres super fruménto, et hórdeo, quia périit messis agri.
11
[not available]
11
Be ye ashamed, O ye husbandmen; howl, O ye vinedressers, for the wheat and for the barley; because the harvest of the field is perished.
11
4Q78 · f10_12
הובישו אכרים הילילו כר]מ##ים [על־ח]טה ועל־שער##[ה כי אבד קציר שדה ׃
12📜
הַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כָּל־עֲצֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּֽי־הֹבִ֥ישׁ שָׂשׂ֖וֹן מִן־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ ס
12
ἡ ἄμπελος ἐξηράνθη, καὶ αἱ συκαῖ ὠλιγώθησαν · ῥόα καὶ φοίνιξ καὶ μῆλον καὶ πάντα τὰ ξύλου ἀγροῦ ἐξηράνθησαν, ὅτι ᾔσχυναν χαρὰν οἱ υἱοὶ τῶν ἀνθρώπων.
12
Vínea confúsa est, et ficus elánguit: malogranátum, et palma, et malum, et ómnia ligna agri aruérunt: quia confúsum est gáudium a fíliis hóminum.
12
[not available]
12
The vine is dried up, and the fig tree languisheth; the pomegranate tree, the palm tree also, and the apple tree, [even] all the trees of the field, are withered: because joy is withered away from the sons of men.
12
4Q78 · f10_12
הגפן הובישה והתאנה גם־תמר ותפוח אמלל]ה## רמון [כול ]עצי השדה י#?ב[שו כי־הביש ששון מן־בני אדם ׃
13📜
חִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּהֲנִ֗ים הֵילִ֨ילוּ֙ מְשָׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּ֚אוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ׃
13
περιζώσασθε καὶ κόπτεσθε οἱ ἱερεῖς, θρηνεῖτε οἱ λειτουργοῦντες θυσιαστηρίῳ · εἰσέλθατε, ὑπνώσατε ἐν σάκκοις, λειτουργοῦντες θεῷ, ὅτι ἀπέσχηκεν ἐξ οἴκου θεοῦ ὑμῶν θυσία καὶ σπονδή.
13
Accíngite vos, et plángite sacerdótes: ululáte minístri altáris: ingredímini, cubáte in sacco minístri Dei mei: quóniam intériit de domo Dei vestri sacrifícium, et libátio.
13
[not available]
13
Gird yourselves, and lament, ye priests: howl, ye ministers of the altar: come, lie all night in sackcloth, ye ministers of my God: for the meat offering and the drink offering is withholden from the house of your God.
13
4Q78 · f10_12
חגרו וספדו הכוהני]ם## ה##י#?ל[י]לו#? [מ]שרתי מזב[ח] ב##[ואו לינו בשקים משרתי אלה׳י כי נמנע מבית אלהי׳כם מנחה ונסך ׃
14📜
קַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְזַעֲק֖וּ אֶל־יְהוָֽה׃
14
ἁγιάσατε νηστείαν, κηρύξατε θεραπείαν, συναγάγετε πρεσβυτέρους, πάντας κατοικοῦντας γῆν εἰς οἶκον θεοῦ ὑμῶν, καὶ κεκράξατε πρὸς Κύριον ἐκτενῶς
14
Sanctificáte ieiúnium, vocáte cœtum, congregáte senes omnes habitatóres terræ in domum Dei vestri: et clamáte ad Dóminum:
14
[not available]
14
Sanctify ye a fast, call a solemn assembly, gather the elders [and] all the inhabitants of the land [into] the house of the LORD your God, and cry unto the LORD,
14
4Q78 · f10_12
קדשו]־]צ##ו?ם וקראו ע##צ[רה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהי׳כם וזעקו אל־יהוה ׃
15📜
אֲהָ֖הּ לַיּ֑וֹם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה וּכְשֹׁ֖ד מִשַׁדַּ֥י יָבֽוֹא׃
15
Οἴμοι οἴμοι οἴμοι εἰς ἡμέραν, ὅτι ἐγγὺς ἡμέρα Κυρίου, καὶ ὡς ταλαιπωρία ἐκ ταλαιπωρίας ἥξει.
15
A a a, diéi: quia prope est dies Dómini, et quasi vástitas a poténte véniet.
15
[not available]
15
Alas for the day! for the day of the LORD [is] at hand, and as a destruction from the Almighty shall it come.
15
4Q78 · f10_12
אהה] ליום כי קרוב יום [יהוה וכשד משדי יבוא ׃
16📜
הֲל֛וֹא נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל׃
16
κατέναντι τῶν ὀφθαλμῶν ὑμῶν βρώματα ἐξωλεθρεύθη, ἐξ οἴκου θεοῦ ὑμῶν εὐφροσύνη καὶ χαρά.
16
Numquid non coram óculis vestris aliménta periérunt de domo Dei nostri, lætítia et exsultátio?
16
[not available]
16
Is not the meat cut off before our eyes, [yea], joy and gladness from the house of our God?
16
4Q78 · f10_12
הלוא נגד עיני׳נו אכל נכרת מבית אלהי׳נו שמחה] ו#?גיל ׃
17📜
עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֨מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן׃
17
ἐσκίρτησαν δαμάλεις ἐπὶ ταῖς φάτναις αὐτῶν, ἠφανίσθησαν θησαυροί, κατεσκάφησαν ληνοί, ὅτι ἐξηράνθη σῖτος.
17
Computruérunt iuménta in stércore suo, demolíta sunt hórrea, dissipátæ sunt apothécæ: quóniam confúsum est tríticum.
17
[not available]
17
The seed is rotten under their clods, the garners are laid desolate, the barns are broken down; for the corn is withered.
17
4Q78 · f10_12
עפ(^ ש ^)ו פורות תחת מ##[גרפתי׳הם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן ׃
18📜
מַה־נֶּאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֨כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ׃
18
τί ἀποθήσομεν ἑαυτοῖς? ἔκλαυσαν βουκόλια βοῶν, ὅτι οὐχ ὑπῆρχεν νομὴ αὐτοῖς, καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων ἠφανίσθησαν.
18
Quid ingémuit ánimal, mugiérunt greges arménti? Quia non est páscua eis: sed et greges pécorum disperiérunt.
18
[not available]
18
How do the beasts groan! the herds of cattle are perplexed, because they have no pasture; yea, the flocks of sheep are made desolate.
18
4Q78 · f10_12
מה־נאנחה] (^ בהמה ^) נ(# ב #)וכו עדרי ה##בקר כי א##[ין מרעה ל׳הם גם־עדרי הצאן נאשמו ׃
19📜
אֵלֶ֥יךָ יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א כִּ֣י אֵ֗שׁ אָֽכְלָה֙ נְא֣וֹת מִדְבָּ֔ר וְלֶ֣הָבָ֔ה לִהֲטָ֖ה כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃
19
πρὸς σέ, Κύριε, βοήσομαι, ὅτι πῦρ ἀνήλωσεν τὰ ὡραῖα τῆς ἐρήμου, καὶ φλὸξ ἀνῆψεν πάντα τὰ ξύλα τοῦ ἀγροῦ ·
19
Ad te Dómine clamábo: quia ignis comédit speciósa desérti, et flamma succéndit ómnia ligna regiónis.
19
[not available]
19
O LORD, to thee will I cry: for the fire hath devoured the pastures of the wilderness, and the flame hath burned all the trees of the field.
19
4Q78 · f10_12
אלי׳ך יהוה אקרא] כי אש אכלה נוות ה##מדב##[ר ולהבה להטה כל־עצי השדה ׃
20📜
גַּם־בַּהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֤י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר׃ פ
20
καὶ τὰ κτήνη τοῦ πεδίου ἀνέβλεψαν πρὸς σέ · ὅτι ἐξηράνθησαν ἀφέσεις ὑδάτων, καὶ πῦρ κατέφαγεν τὰ ὡραῖα τῆς ἐρήμου.
20
Sed et béstiæ agri, quasi área sítiens imbrem, suspexérunt ad te: quóniam exsiccáti sunt fontes aquárum, et ignis devorávit speciósa desérti.
20
[not available]
20
The beasts of the field cry also unto thee: for the rivers of waters are dried up, and the fire hath devoured the pastures of the wilderness.
20
4Q78 · f10_12
כי יבשו אפקי מים ואש##[ אכלה נאות המדבר ׃ גם־בהמות שדה תערוג אלי׳ך]
