THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃ פ
1
ἀφανισθήσεται Σαμάρεια, ὅτι ἀντέστη πρὸς τὸν θεὸν αὐτῆς · ἐν ῥομφαίᾳ πεσοῦνται αὐτοί, καὶ τὰ ὑποτίτθια αὐτῶν ἐδαφισθήσονται, καὶ αἱ ἐν γαστρὶ ἔχουσαι αὐτῶν διαρραγήσονται.
1
Péreat Samaría, quóniam ad amaritúdinem concitávit Deum suum: in gládio péreant, párvuli eórum elidántur, et fœtæ eius discindántur.
1
[not available]
1
13:16
Samaria shall become desolate; for she hath rebelled against her God: they shall fall by the sword: their infants shall be dashed in pieces, and their women with child shall be ripped up.
1
4Q78 · f9
תאשם שמרון כי מרתה ]ב#א##לוהי׳ה בחר[ב יפלו עללי׳הם ירטשו והריותי׳ו] [יבקעו ׃
2📜
שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃
2
Ἐπιστράφηθι, Ἰσραήλ, πρὸς Κύριον τὸν θεόν σου, διότι ἠσθένησας ἐν ταῖς ἀδικίαις σου.
2
Convértere Israel ad Dóminum Deum tuum: quóniam corruísti in iniquitáte tua.
2
[not available]
2
14:1
O Israel, return unto the LORD thy God; for thou hast fallen by thine iniquity.
2
4Q78 · f9
[שוב׳ה ישראל עד יהוה אלהי׳ך כי כשלת בעונ׳ך ׃
3📜
קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃
3
λάβετε μεθ᾽ ἑαυτῶν λόγους καὶ ἐπιστράφητε πρὸς Κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν · εἴπατε αὐτῷ ὅπως μὴ λάβητε ἀδικίαν καὶ λάβητε ἀγαθά, καὶ ἀνταποδώσομεν καρπὸν χειλέων ἡμῶν.
3
Tóllite vobíscum verba, et convertímini ad Dóminum: et dícite ei: Omnem aufer iniquitátem, áccipe bonum: et reddémus vítulos labiórum nostrórum.
3
[not available]
3
14:2
Take with you words, and turn to the LORD: say unto him, Take away all iniquity, and receive [us] graciously: so will we render the calves of our lips.
3
4Q78 · f9
]קחו עמ׳כמ(^ כ## ^)ה## דברים וש[ובו אל־יהוה אמרו] [אלי׳ו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פ]ר##ים שפתי׳נו ׃
4📜
אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר בְּ־ךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃
4
Ἀσσοὺρ οὐ μὴ σώσῃ ἡμᾶς, ἐφ᾽ ἵππον οὐκ ἀναβησόμεθα · οὐκέτι μὴ εἴπωμεν Θεοὶ ἡμῶν, τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν ἡμῶν · ὁ ἐν σοὶ ἐλεήσει ὀρφανόν.
4
Assur non salvábit nos, super equum non ascendémus, nec dicémus ultra: Dii nostri ópera mánuum nostrárum: quia eius, qui in te est, miseréberis pupílli.
4
[not available]
4
14:3
Asshur shall not save us; we will not ride upon horses: neither will we say any more to the work of our hands, [Ye are] our gods: for in thee the fatherless findeth mercy.
4
4Q78 · f9
אשור לוא י#?[ושיע׳ינו על־סוס לא נרכב] [ולא־נאמר עוד אלהי׳נו למעשה ידי׳נ]ו אשר ב׳כה ירוחם יתום ׃
5📜
אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃
5
ἰάσομαι τὰς κατοικίας αὐτῶν, ἀγαπήσω αὐτοὺς ὁμολόγως, ὅτι ἀπέστρεψεν τὴν ὀργήν μου ἀπ᾽ αὐτοῦ.
5
Sanábo contritiónes eórum, díligam eos spontánee: quia avérsus est furor meus ab eis.
5
[not available]
5
14:4
I will heal their backsliding, I will love them freely: for mine anger is turned away from him.
5
4Q78 · f9
[ארפא משובת׳ם אהב׳ם נדבה כי] [שב אפ׳י ממ׳נו ׃
6📜
אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃
6
ἔσομαι ὡς δρόσος τῷ Ἰσραήλ, ἀνθήσει ὡς κρίνον, καὶ βαλεῖ τὰς ῥίζας αὐτοῦ ὡς ὁ Λίβανος ·
6
Ero quasi ros, Israel germinábit sicut lílium, et erúmpet radix eius ut Líbani.
6
[not available]
6
14:5
I will be as the dew unto Israel: he shall grow as the lily, and cast forth his roots as Lebanon.
6
4Q78 · f9
אהיה כטל לי]שראל יפרח כשושנה יכ שר##[שי׳ו כלבנון ׃ ε
7📜
יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃
7
πορεύσονται οἱ κλάδοι αὐτοῦ, καὶ ἔσται ὡς ἐλαία κατάκαρπος, καὶ ἡ ὀσφρασία αὐτοῦ ὡς Λιβάνου ·
7
Ibunt rami eius, et erit quasi olíva glória eius, et odor eius ut Líbani.
7
[not available]
7
14:6
His branches shall spread, and his beauty shall be as the olive tree, and his smell as Lebanon.
7
[not available]
8📜
יָשֻׁ֨בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃ ס
8
ἐπιστρέψουσιν καὶ καθιοῦνται ὑπὸ τὴν σκέπην αὐτοῦ, ζήσονται καὶ μεθυσθήσονται σίτῳ · καὶ ἐξανθήσει ἄμπελος μνημόσυνον αὐτοῦ, ὡς οἶνος Λιβάνου.
8
Converténtur sedéntes in umbra eius: vivent trítico, et germinábunt quasi vínea: memoriále eius sicut vinum Líbani.
8
[not available]
8
14:7
They that dwell under his shadow shall return; they shall revive [as] the corn, and grow as the vine: the scent thereof [shall be] as the wine of Lebanon.
8
[not available]
9📜
אֶפְרַ֕יִם מַה לִּ֥־י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃
9
τῷ Ἐφράιμ, τί αὐτῷ ἔτι καὶ εἰδώλοις; ἐγὼ ἐταπείνωσα αὐτόν, καὶ κατισχύσω αὐτόν · ἐγὼ ὡς ἄρκευθος πυκάζουσα, ἐξ ἐμοῦ ὁ καρπός σου εὕρηται.
9
Ephraim quid mihi ultra idóla? ego exáudiam, et dírigam eum ego ut abiétem viréntem: ex me fructus tuus invéntus est.
9
[not available]
9
14:8
Ephraim [shall say], What have I to do any more with idols? I have heard [him], and observed him: I [am] like a green fir tree. From me is thy fruit found.
9
4Q82 · f8a
[לעצבים אני עניתי ואשור׳נו אני כבר]ו#?ש ר##[ענן ממ׳ני פרי׳ך נמצא ׃
10📜
מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃
10
τίς σοφὸς καὶ συνήσει ταῦτα; ἢ συνετὸς καὶ ἐπιγνώσεται αὐτά; διότι εὐθεῖαι αἱ ὁδοὶ τοῦ κυρίου, καὶ δίκαιοι πορεύσονται ἐν αὐταῖς, οἱ δὲ ἀσεβεῖς ἀσθενήσουσιν ἐν αὐταῖς.
10
Quis sápiens, et intélliget ista? intélligens, et sciet hæc? quia rectæ viæ Dómini, et iusti ambulábunt in eis: prævaricatóres vero córruent in eis.
10
[not available]
10
14:9
Who [is] wise, and he shall understand these [things]? prudent, and he shall know them? for the ways of the LORD [are] right, and the just shall walk in them: but the transgressors shall fall therein.
10
4Q82 · f8a
מי] [חכם ויבן אלה נבון ]ו#?י(# ד##ע #)׳ם# כי[־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו] [ב׳ם ופוש]ע##י?ם## [יכשלו ב׳ם ׃ ε
