THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
1
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν καὶ Ἀαρὼν λέγων
1
Locutúsque est Dóminus ad Móysen et Aaron, dicens:
1
וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר
1
And the LORD spake unto Moses and unto Aaron, saying,
1
4Q27 · f12
וידבר יהוה אל מו(^ ש ^)ה ואל אהרון לאמור ׃
2
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין בָּ־הּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
2
Αὕτη ἡ διαστολὴ τοῦ νόμου, ὅσα συνέταξεν Κύριος λέγων Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ, καὶ λαβέτωσαν πρὸς σὲ δάμαλιν πυρρὰν ἄμωμον, ἥτις οὐκ ἔχει ἐν αὐτῇ μῶμον καὶ ᾗ οὐκ ἐπεβλήθη ἐπ᾽ αὐτὴν ζυγός.
2
Ista est relígio víctimæ, quam constítuit Dóminus. Prǽcipe fíliis Israel, ut addúcant ad te vaccam rufam ætátis íntegræ, in qua nulla sit mácula, nec portáverit iugum:
2
זאת חקות התורה אשׁר־צוה יהוה לאמר דבר אל־בני ישׂראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשׁר אין בה מום ואשׁר לא־עלה עליה עול
2
This [is] the ordinance of the law which the LORD hath commanded, saying, Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer without spot, wherein [is] no blemish, [and] upon which never came yoke:
2
4Q27 · f12
ז#?[ו]את חוקת#[ התורה אשר־צוה] יהוה לאמור דבר אל#־בני ישר#אל ויקחו אלי׳כה פרה##[ אדומה תמימה אשר אין] ב׳ה מום אשר לוא עלה עלי׳ה# עול ׃
3
וּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל־אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהוֹצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל מִ־ח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו׃
3
καὶ δώσεις αὐτὴν πρὸς Ἐλεαζὰρ τὸν ἱερέα · καὶ ἐξάξουσιν αὐτὴν ἔξω τῆς παρεμβολῆς εἰς τόπον καθαρόν, καὶ σφάξουσιν αὐτὴν ἐνώπιον αὐτοῦ ·
3
tradetísque eam Eleázaro sacerdóti, qui edúctam extra castra, immolábit in conspéctu ómnium:
3
ונתתם אתה אל־אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושׁחט אתה לפניו
3
And ye shall give her unto Eleazar the priest, that he may bring her forth without the camp, and [one] shall slay her before his face:
3
4Q27 · f12
ונתתה אות׳ה אל#[־אלעזר הכוהן והוציאו] אות׳ה [א]ל מחוץ למחנה ושחטו אות׳ה[ ]ל[פ]נ#?י׳ו ׃
4
וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּע֑וֹ וְהִזָּ֞ה אֶל־נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃
4
καὶ λήμψεται Ἐλεαζὰρ ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῆς, καὶ ῥανεῖ ἀπέναντι τοῦ προσώπου τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῆς ἑπτάκις.
4
et tingens dígitum in sánguine eius, aspérget contra fores tabernáculi septem vícibus,
4
ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שׁבע פעמים
4
And Eleazar the priest shall take of her blood with his finger, and sprinkle of her blood directly before the tabernacle of the congregation seven times:
4
4Q27 · f12
ו?לקח אל#[עזר הכוהן מדמ׳ה] באצבע׳ו והזה##[ ]אל נוכח פתח אוהל[ מועד מדמ׳ה שבע פעמים ׃
5
וְשָׂרַ֥ף אֶת הַ־פָּרָ֖ה לְעֵינָ֑יו אֶת עֹרָ֤־הּ וְאֶת בְּשָׂרָ־הּ֙ וְאֶת דָּמָ֔־הּ עַל פִּרְשָׁ֖־הּ יִשְׂרֹֽף׃
5
καὶ κατακαύσουσιν αὐτὴν ἐναντίον αὐτοῦ · καὶ τὸ δέρμα καὶ τὰ κρέα αὐτῆς καὶ τὸ αἷμα αὐτῆς σὺν τῇ κόπρῳ αὐτῆς κατακαυθήσεται.
5
comburétque eam cunctis vidéntibus, tam pelle et cárnibus eius quam sánguine et fimo flammæ tráditis.
5
ושׂרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשׂרה ואת דמה על פרשׁה ישׂרף
5
And [one] shall burn the heifer in his sight; her skin, and her flesh, and her blood, with her dung, shall he burn:
5
4Q27 · f12
ושרף] את הפרה[ ]לעיני׳ו את עור׳ה ו#?[את בשר׳ה ואת דמ׳ה על פרש׳ה ישרוף ׃
6
וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵ֗ן עֵ֥ץ אֶ֛רֶז וְאֵז֖וֹב וּשְׁנִ֣י תוֹלָ֑עַת וְהִשְׁלִ֕יךְ אֶל־תּ֖וֹךְ שְׂרֵפַ֥ת הַפָּרָֽה׃
6
καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς ξύλον κέδρινον καὶ ὕσσωπον καὶ κόκκινον, καὶ ἐμβαλοῦσιν εἰς μέσον τοῦ κατακαύματος τῆς δαμάλεως.
6
Lignum quoque cédrinum, et hyssópum, coccúmque bis tinctum sacérdos mittet in flammam, quæ vaccam vorat.
6
ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושׁני תולעת והשׁליך אל־תוך שׂרפת הפרה
6
And the priest shall take cedar wood, and hyssop, and scarlet, and cast [it] into the midst of the burning of the heifer.
6
4Q27 · f12
ולקח הכוחן עץ] [ארז ואזוב ]ו#?ש##[נ]י#?[ תו]ל[ע]ת##[ והשליך אל־תוך שרפת הפרה ׃ ε
7
וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרוֹ֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל הַֽ־מַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד הָ־עָֽרֶב׃
7
καὶ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς καὶ λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι, καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολήν · καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ὁ ἱερεὺς ἕως ἑσπέρας.
7
Et tunc demum, lotis véstibus et córpore suo, ingrediétur in castra, commaculatúsque erit usque ad vésperum.
7
וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשׂרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב
7
Then the priest shall wash his clothes, and he shall bathe his flesh in water, and afterward he shall come into the camp, and the priest shall be unclean until the even.
7
[not available]
8
וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔הּ יְכַבֵּ֤ס בְּגָדָיו֙ בַּמַּ֔יִם וְרָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְטָמֵ֖א עַד הָ־עָֽרֶב׃
8
καὶ ὁ κατακαίων αὐτὴν πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ, καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.
8
Sed et ille qui combússerit eam, lavábit vestiménta sua et corpus, et immúndus erit usque ad vésperum.
8
והשׂרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ את בשׂרו במים וטמא עד הערב
8
And he that burneth her shall wash his clothes in water, and bathe his flesh in water, and shall be unclean until the even.
8
[not available]
9
וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ טָה֗וֹר אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָק֣וֹם טָה֑וֹר וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא׃
9
καὶ συνάξει ἄνθρωπος καθαρὸς τὴν σποδὸν τῆς δαμάλεως καὶ ἀποθήσει ἔξω τῆς παρεμβολῆς εἰς τόπον καθαρόν. καὶ ἔσται τῇ συναγωγῇ υἱῶν Ἰσραὴλ εἰς διατήρησιν · ὕδωρ ῥαντισμοῦ, ἅγνισμά ἐστιν.
9
Cólliget autem vir mundus cíneres vaccæ, et effúndet eos extra castra in loco puríssimo, ut sint multitúdini filiórum Israel in custódiam, et in aquam aspersiónis: quia pro peccáto vacca combústa est.
9
ואסף אישׁ טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישׂראל למשׁמרת למי נדה חטאת היא
9
And a man [that is] clean shall gather up the ashes of the heifer, and lay [them] up without the camp in a clean place, and it shall be kept for the congregation of the children of Israel for a water of separation: it [is] a purification for sin.
9
[not available]
10
וְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת־אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת בְּגָדָ֔י־ו וְטָמֵ֖א עַד הָ־עָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
10
καὶ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια ὁ συνάγων τὴν σποδιὰν τῆς δαμάλεως, καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας · καὶ ἔσται τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ καὶ τοῖς προσκειμένοις προσηλύτοις νόμιμον αἰώνιον.
10
Cumque láverit qui vaccæ portáverat cíneres vestiménta sua, immúndus erit usque ad vésperum. Habébunt hoc fílii Israel, et ádvenæ, qui hábitant inter eos, sanctum iure perpétuo.
10
וכבס האסף את־אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישׂראל ולגר הגר בתוכם לחקות עולם
10
And he that gathereth the ashes of the heifer shall wash his clothes, and be unclean until the even: and it shall be unto the children of Israel, and unto the stranger that sojourneth among them, for a statute for ever.
10
[not available]
11
הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכָל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
11
Ὁ ἁπτόμενος τοῦ τεθνηκότος πάσης ψυχῆς ἀνθρώπου ἀκάθαρτος ἔσται ἑπτὰ ἡμέρας ·
11
Qui tetígerit cadáver hóminis, et propter hoc septem diébus fúerit immúndus:
11
הנגע במת לכל־נפשׁ אדם יטמא שׁבעת ימים
11
He that toucheth the dead body of any man shall be unclean seven days.
11
34Se2 · f2ii
לכל־נפ#ש## ε ׃
12
ה֣וּא יִתְחַטָּא ב֞־וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃
12
οὗτος ἁγνισθήσεται τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ, καὶ καθαρὸς ἔσται · ἐὰν δὲ μὴ ἀφαγνισθῇ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ, οὐ καθαρὸς ἔσται.
12
aspergétur ex hac aqua die tértio et séptimo, et sic mundábitur. Si die tértio aspérsus non fúerit, séptimo non póterit emundári.
12
והוא יתחטא בו ביום השׁלישׁי וביום השׁביעי וטהר ואם־לא יתחטא ביום השׁלישׁי וביום השׁביעי לא יטהר
12
He shall purify himself with it on the third day, and on the seventh day he shall be clean: but if he purify not himself the third day, then the seventh day he shall not be clean.
12
[not available]
13
כָּֽל הַ־נֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ׃
13
πᾶς ὁ ἁπτόμενος τοῦ τεθνηκότος ἀπὸ ψυχῆς ἀνθρώπου, ἐὰν ἀποθάνῃ καὶ μὴ ἀφαγνισθῇ, τὴν σκηνὴν Κυρίου ἐμίανεν · ἐκτριβήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐξ Ἰσραήλ, ὅτι ὕδωρ ῥαντισμοῦ οὐ περιεραντίσθη ἐπ᾽ αὐτόν · ἀκάθαρτός ἐστιν, ἔτι ἡ ἀκαθαρσία αὐτοῦ ἐν αὐτῷ ἐστιν.
13
Omnis qui tetígerit humánæ ánimæ morticínum, et aspérsus hac commistióne non fúerit, pólluet tabernáculum Dómini, et períbit ex Israel: quia aqua expiatiónis non est aspérsus, immúndus erit, et manébit spurcítia eius super eum.
13
כל הנגע במת בנפשׁ אדם אשׁר־ימות ולא יתחטא את־משׁכן יהוה טמא ונכרתה הנפשׁ ההיא מישׂראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו
13
Whosoever toucheth the dead body of any man that is dead, and purifieth not himself, defileth the tabernacle of the LORD; and that soul shall be cut off from Israel: because the water of separation was not sprinkled upon him, he shall be unclean; his uncleanness [is] yet upon him.
13
[not available]
14
זֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כָּל הַ־בָּ֤א אֶל הָ־אֹ֨הֶל֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
14
καὶ οὗτος ὁ νόμος · ἄνθρωπος ἐὰν ἀποθάνῃ ἐν τῇ οἰκίᾳ, πᾶς ὁ εἰσπορευόμενος εἰς τὴν οἰκίαν καὶ ὅσα ἐστὶν ἐν τῇ οἰκίᾳ ἀκάθαρτα ἔσται ἑπτὰ ἡμέρας ·
14
Ista est lex hóminis qui móritur in tabernáculo: Omnes qui ingrediúntur tentórium illíus, et univérsa vasa quæ ibi sunt, pollúta erunt septem diébus.
14
וזאת התורה אדם כי־ימות באהל כל הבא אל האהל וכל־אשׁר באהל יטמא שׁבעת ימים
14
This [is] the law, when a man dieth in a tent: all that come into the tent, and all that [is] in the tent, shall be unclean seven days.
14
[not available]
15
וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃
15
καὶ πᾶν σκεῦος ἀνεῳγμένον, ὅσα οὐχὶ δεσμὸν καταδέδεται ἐν αὐτῷ, ἀκάθαρτά ἐστιν.
15
Vas, quod non habúerit opérculum nec ligatúram désuper, immúndum erit.
15
וכל כלי פתוח אשׁר אין־צמיד ופתיל עליו טמא הוא
15
And every open vessel, which hath no covering bound upon it, [is] unclean.
15
[not available]
16
וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־יִגַּ֜ע עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה בַּֽחֲלַל־חֶ֨רֶב֙ א֣וֹ בְמֵ֔ת אֽוֹ בְ־עֶ֥צֶם אָדָ֖ם א֣וֹ בְקָ֑בֶר יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
16
καὶ πᾶς ὃς ἐὰν ἅψηται ἐπὶ προσώπου τοῦ πεδίου τραυματίου ἢ νεκροῦ ἢ ὀστέου ἀνθρωπίνου ἢ μνήματος, ἑπτὰ ἡμέρας ἀκάθαρτος ἔσται.
16
Si quis in agro tetígerit cadáver occísi hóminis, aut per se mórtui, sive os illíus, vel sepúlcrum, immúndus erit septem diébus.
16
וכל אשׁר־יגע על־פני השׂדה בחלל־חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שׁבעת ימים
16
And whosoever toucheth one that is slain with a sword in the open fields, or a dead body, or a bone of a man, or a grave, shall be unclean seven days.
16
[not available]
17
וְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל־כֶּֽלִי׃
17
καὶ λήμψονται τῷ ἀκαθάρτῳ ἀπὸ τῆς σποδιᾶς τῆς κατακεκαυμένης τοῦ ἁγνισμοῦ, καὶ ἐκχεοῦσιν ἐπ᾽ αὐτὴν ὕδωρ ζῶν εἰς σκεῦος ·
17
Tolléntque de cinéribus combustiónis atque peccáti, et mittent aquas vivas super eos in vas:
17
ולקחו לטמא מעפר שׂרפת החטאת ונתנו עליו מים חיים אל־כלי
17
And for an unclean [person] they shall take of the ashes of the burnt heifer of purification for sin, and running water shall be put thereto in a vessel:
17
[not available]
18
וְלָקַ֨ח אֵז֜וֹב וְטָבַ֣ל בַּמַּיִם֮ אִ֣ישׁ טָהוֹר֒ וְהִזָּ֤ה עַל הָ־אֹ֨הֶל֙ וְעַל־כָּל הַ־כֵּלִ֔ים וְעַל הַ־נְּפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר הָֽיוּ־שָׁ֑ם וְעַל הַ־נֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֨צֶם֙ א֣וֹ בֶֽחָלָ֔ל א֥וֹ בַמֵּ֖ת א֥וֹ בַקָּֽבֶר׃
18
καὶ λήμψεται ὕσσωπον καὶ βάψει εἰς τὸ ὕδωρ ἀνὴρ καθαρός, καὶ περιρανεῖ ἐπὶ τὸν οἶκον καὶ ἐπὶ τὰ σκεύη καὶ ἐπὶ τὰς ψυχάς, ὅσαι ἐὰν ὦσιν ἐκεῖ, καὶ ἐπὶ τὸν ἡμμένον τοῦ ὀστέου τοῦ ἀνθρωπίνου ἢ τοῦ τραυματίου ἢ τοῦ τεθνηκότος ἢ τοῦ μνήματος ·
18
in quibus cum homo mundus tínxerit hyssópum, aspérget ex eo omne tentórium, et cunctam supelléctilem, et hómines huiuscémodi contagióne pollútos:
18
ולקח אזוב וטבל במים אישׁ טהור והזה על האהל ועל הכלים ועל הנפשׁות אשׁר היו־שׁם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר
18
And a clean person shall take hyssop, and dip [it] in the water, and sprinkle [it] upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there, and upon him that touched a bone, or one slain, or one dead, or a grave:
18
[not available]
19
וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל הַ־טָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב׃
19
καὶ περιρανεῖ ὁ καθαρὸς ἐπὶ τὸν ἀκάθαρτον ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ καὶ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ, καὶ ἀφαγνισθήσεται τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ · καὶ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται ὕδατι, καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.
19
atque hoc modo mundus lustrábit immúndum tértio et séptimo die: expiatúsque die séptimo, lavábit et se et vestiménta sua, et immúndus erit usque ad vésperum.
19
והזה הטהור על הטמא ביום השׁלישׁי וביום השׁביעי וחטאו ביום השׁביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
19
And the clean [person] shall sprinkle upon the unclean on the third day, and on the seventh day: and on the seventh day he shall purify himself, and wash his clothes, and bathe himself in water, and shall be clean at even.
19
[not available]
20
וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת־מִקְדַּ֨שׁ יְהוָ֜ה טִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא־זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא׃
20
καὶ ἄνθρωπος ὃς ἐὰν μιανθῇ καὶ μὴ ἀφαγνισθῇ, ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ μέσου τῆς συναγωγῆς, ὅτι τὰ ἅγια Κυρίου ἐμίανεν · ὅτι ὕδωρ ῥαντισμοῦ οὐ περιεραντίσθη ἐπ᾽ αὐτόν, ἀκάθαρτός ἐστιν.
20
Si quis hoc ritu non fúerit expiátus, períbit ánima illíus de médio ecclésiæ: quia sanctuárium Dómini pólluit, et non est aqua lustratiónis aspérsus.
20
והאישׁ אשׁר־יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפשׁ ההיא מתוך הקהל כי את־מקדשׁ יהוה טמא מי נדה לא־זרק עליו טמא הוא
20
But the man that shall be unclean, and shall not purify himself, that soul shall be cut off from among the congregation, because he hath defiled the sanctuary of the LORD: the water of separation hath not been sprinkled upon him; he [is] unclean.
20
[not available]
21
וְהָיְתָ֥ה לָּהֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמַזֵּ֤ה מֵֽי הַ־נִּדָּה֙ יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְהַנֹּגֵ֨עַ֙ בְּמֵ֣י הַנִּדָּ֔ה יִטְמָ֖א עַד הָ־עָֽרֶב׃
21
καὶ ἔσται ὑμῖν νόμιμον αἰώνιον · καὶ ὁ περιραίνων ὕδωρ ῥαντισμοῦ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ, καὶ ὁ ἁπτόμενος τοῦ ὕδατος τοῦ ῥαντισμοῦ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας ·
21
Erit hoc præcéptum legítimum sempitérnum. Ipse quoque qui aspérgit aquas, lavábit vestiménta sua. Omnis qui tetígerit aquas expiatiónis, immúndus erit usque ad vésperum.
21
והיתה לכם לחקות עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב
21
And it shall be a perpetual statute unto them, that he that sprinkleth the water of separation shall wash his clothes; and he that toucheth the water of separation shall be unclean until even.
21
[not available]
22
וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּע בּ֥־וֹ הַטָּמֵ֖א יִטְמָ֑א וְהַנֶּ֥פֶשׁ הַנֹּגַ֖עַת תִּטְמָ֥א עַד הָ־עָֽרֶב׃ פ
22
καὶ παντὸς οὗ ἐὰν ἅψηται αὐτοῦ ὁ ἀκάθαρτος, ἀκάθαρτον ἔσται, καὶ ἡ ψυχὴ ἡ ἁπτομένη ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.
22
Quidquid tetígerit immúndus, immúndum fáciet: et ánima, quæ horum quíppiam tetígerit, immúnda erit usque ad vésperum.
22
וכל אשׁר־יגע בו הטמא יטמא והנפשׁ הנגעת תטמא עד הערב
22
And whatsoever the unclean [person] toucheth shall be unclean; and the soul that toucheth [it] shall be unclean until even.
22
[not available]
