THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
וּֽלְנָעֳמִ֞י מידע לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃
1
Καὶ τῇ Νωεμεὶν ἀνὴρ γνώριμος τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς · ὁ δὲ ἀνὴρ δυνατὸς ἰσχύι ἐκ τῆς συγγενίας Ἀβειμέλεχ, καὶ ὄνομα αὐτῷ Βόος.
1
Erat autem viro Elímelech consanguíneus, homo potens, et magnárum opum, nómine Booz.
1
[not available]
1
And Naomi had a kinsman of her husband ’s, a mighty man of wealth, of the family of Elimelech; and his name [was] Boaz.
1
[not available]
2📜
וַתֹּאמֶר֩ ר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֜ה אֶֽל־נָעֳמִ֗י אֵֽלְכָה־נָּ֤א הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳטָּ֣ה בַשִׁבֳּלִ֔ים אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי׃
2
καὶ εἶπεν Ῥοὺθ ἡ Μωαβεῖτις πρὸς Νωεμείν Πορευθῶ δὴ εἰς ἀγρόν, καὶ συνάξω ἐν τοῖς στάχυσιν κατόπισθεν οὗ ἐὰν εὕρω χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ. εἶπεν δὲ αὐτῇ Πορεύου, θυγάτηρ.
2
Dixítque Ruth Moabítis ad socrum suam: Si iubes, vadam in agrum, et cólligam spicas, quæ fúgerint manus meténtium, ubicúmque cleméntis in me patrisfamílias repérero grátiam. Cui illa respóndit: Vade fília mea.
2
[not available]
2
And Ruth the Moabitess said unto Naomi, Let me now go to the field, and glean ears of corn after [him] in whose sight I shall find grace. And she said unto her, Go, my daughter.
2
[not available]
3📜
וַתֵּ֤לֶךְ וַתָּבוֹא֙ וַתְּלַקֵּ֣ט בַּשָּׂדֶ֔ה אַחֲרֵ֖י הַקֹּצְרִ֑ים וַיִּ֣קֶר מִקְרֶ֔הָ חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ לְבֹ֔עַז אֲשֶׁ֖ר מִמִּשְׁפַּ֥חַת אֱלִימֶֽלֶךְ׃
3
καὶ ἐπορεύθη, καὶ συνέλεξεν ἐν τῷ ἀγρῷ κατόπισθεν τῶν θεριζόντων · καὶ περιέπεσεν περιπτώματι τῇ μερίδι τοῦ ἀγροῦ Βόος, τοῦ ἐκ συγγενείας Ἀβειμέλεχ.
3
Abiit ítaque et colligébat spicas post terga meténtium. Accidit autem ut ager ille habéret dóminum nómine Booz, qui erat de cognatióne Elímelech.
3
[not available]
3
And she went, and came, and gleaned in the field after the reapers: and her hap was to light on a part of the field [belonging] unto Boaz, who [was] of the kindred of Elimelech.
3
[not available]
4📜
וְהִנֵּה־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָֽה׃
4
Καὶ ἰδοὺ Βόος ἦλθεν ἐκ Βαιθλέεμ καὶ εἶπεν τοῖς θερίζουσιν Κύριος μεθ᾽ ὑμῶν · καὶ εἶπον αὐτῷ Εὐλογήσαι σε Κύριος.
4
Et ecce, ipse veniébat de Béthlehem, dixítque messóribus: Dóminus vobíscum. Qui respondérunt ei: Benedícat tibi Dóminus.
4
[not available]
4
And, behold, Boaz came from Bethlehem, and said unto the reapers, The LORD [be] with you. And they answered him, The LORD bless thee.
4
[not available]
5📜
וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֨עַז֙ לְנַעֲר֔וֹ הַנִּצָּ֖ב עַל הַ־קּֽוֹצְרִ֑ים לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
5
καὶ εἶπεν Βόος τῷ παιδαρίῳ αὐτοῦ τῷ ἐφεστῶτι ἐπὶ τοὺς θερίζοντας Τίνος ἡ νεᾶνις αὕτη;
5
Dixítque Booz iúveni, qui messóribus prǽerat: Cuius est hæc puélla?
5
[not available]
5
Then said Boaz unto his servant that was set over the reapers, Whose damsel [is] this?
5
[not available]
6📜
וַיַּ֗עַן הַנַּ֛עַר הַנִּצָּ֥ב עַל הַ־קּוֹצְרִ֖ים וַיֹּאמַ֑ר נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם־נָעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃
6
καὶ ἀπεκρίθη τὸ παιδάριον τὸ ἐφεστὸς ἐπὶ τοὺς θερίζοντας καὶ εἶπεν Ἡ παῖς ἡ Μωαβεῖτίς ἐστιν, ἡ ἀποστραφεῖσα μετὰ Νωεμεὶν ἐξ ἀγροῦ Μωάβ ·
6
Cui respóndit: Hæc est Moabítis, quæ venit cum Nóemi, de regióne Moabítide,
6
[not available]
6
And the servant that was set over the reapers answered and said, It [is] the Moabitish damsel that came back with Naomi out of the country of Moab:
6
[not available]
7📜
וַתֹּ֗אמֶר אֲלַקֳטָה־נָּא֙ וְאָסַפְתִּ֣י בָֽעֳמָרִ֔ים אַחֲרֵ֖י הַקּוֹצְרִ֑ים וַתָּב֣וֹא וַֽתַּעֲמ֗וֹד מֵאָ֤ז הַבֹּ֨קֶר֙ וְעַד־עַ֔תָּה זֶ֛ה שִׁבְתָּ֥הּ הַבַּ֖יִת מְעָֽט׃
7
καὶ εἶπεν Συλλέξω δὴ καὶ συνάξω ἐν τοῖς δράγμασιν ὄπισθεν τῶν θεριζόντων · καὶ ἦλθεν καὶ ἔστη ἀπὸ πρωίθεν καὶ ἕως ἑσπέρας, οὐ κατέπαυσεν ἐν τῷ ἀγρῷ μικρόν.
7
et rogávit ut spicas collígeret remanéntes, sequens messórum vestígia: et de mane usque nunc stat in agro, et ne ad moméntum quidem domum revérsa est.
7
[not available]
7
And she said, I pray you, let me glean and gather after the reapers among the sheaves: so she came, and hath continued even from the morning until now, that she tarried a little in the house.
7
[not available]
8📜
וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז אֶל־ר֜וּת הֲל֧וֹא שָׁמַ֣עַתְּ בִּתִּ֗י אַל־תֵּלְכִי֙ לִלְקֹט֙ בְּשָׂדֶ֣ה אַחֵ֔ר וְגַ֛ם לֹ֥א תַעֲבוּרִ֖י מִזֶּ֑ה וְכֹ֥ה תִדְבָּקִ֖ין עִם נַעֲרֹתָֽ־י׃
8
καὶ εἶπεν Βόος πρὸς Ῥούθ Οὐκ ἤκουσας, θυγάτηρ; μὴ πορευθῇς ἐν ἀγρῷ συλλέξαι ἑτέρῳ · καὶ σὺ οὐ πορεύσῃ ἐντεῦθεν, ὧδε κολλήθητι μετὰ τῶν κορασίων μου.
8
Et ait Booz ad Ruth: Audi fília, ne vadas in álterum agrum ad colligéndum, nec recédas ab hoc loco: sed iúngere puéllis meis,
8
[not available]
8
Then said Boaz unto Ruth, Hearest thou not, my daughter? Go not to glean in another field, neither go from hence, but abide here fast by my maidens:
8
[not available]
9📜
עֵינַ֜יִךְ בַּשָּׂדֶ֤ה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּ־ן֙ וְהָלַ֣כְתִּ אַחֲרֵיהֶ֔ן הֲל֥וֹא צִוִּ֛יתִי אֶת הַ־נְּעָרִ֖ים לְבִלְתִּ֣י נָגְעֵ֑ךְ וְצָמִ֗ת וְהָלַכְתְּ֙ אֶל הַ־כֵּלִ֔ים וְשָׁתִ֕ית מֵאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאֲב֖וּן הַנְּעָרִֽים׃
9
οἱ ὀφθαλμοί σου εἰς τὸν ἀγρὸν οὗ ἐὰν θερίζωσιν, καὶ πορεύσῃ κατόπισθεν αὐτῶν · ἰδοὺ ἐνετειλάμην τοῖς παιδαρίοις τοῦ μὴ ἅψασθαί σου · καὶ ὅ τι διψήσεις, πορευθήσῃ εἰς τὰ σκεύη καὶ πίεσαι ὅθεν ἂν ὑδρεύωνται τὰ παιδάρια.
9
et ubi messúerint, séquere. Mandávi enim púeris meis, ut nemo moléstus sit tibi: sed étiam si sitíeris, vade ad sarcínulas, et bibe aquas, de quibus et púeri bibunt.
9
[not available]
9
[Let] thine eyes [be] on the field that they do reap, and go thou after them: have I not charged the young men that they shall not touch thee? and when thou art athirst, go unto the vessels, and drink of [that] which the young men have drawn.
9
[not available]
10📜
וַתִּפֹּל֙ עַל פָּנֶ֔י־הָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּוּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָּנֹכִ֖י נָכְרִיָּֽה׃
10
καὶ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτῆς καὶ προσεκύνησεν ἐπὶ τὴν γῆν, καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν Τί ὅτι εὗρον χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου τοῦ ἐπιγνῶναί με, ἐγώ εἰμι ξένη;
10
Quæ cadens in fáciem suam et adórans super terram, dixit ad eum: Unde mihi hoc, ut invenírem grátiam ante óculos tuos, et nosse me dignaréris peregrínam mulíerem?
10
[not available]
10
Then she fell on her face, and bowed herself to the ground, and said unto him, Why have I found grace in thine eyes, that thou shouldest take knowledge of me, seeing I [am] a stranger?
10
[not available]
11📜
וַיַּ֤עַן בֹּ֨עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ אֶת חֲמוֹתֵ֔־ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּֽעַזְבִ֞י אָּבִ֣יךְ וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֨רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל־עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
11
καὶ ἀπεκρίθη Βόος καὶ εἶπεν αὐτῇ Ἀπαγγελίᾳ ἀπηγγέλη μοι ὅσα πεποίηκας μετὰ τῆς πενθερᾶς σου μετὰ τὸ ἀποθανεῖν τὸν ἄνδρα σου, καὶ πῶς κατέλιπες τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου καὶ τὴν γῆν γενέσεώς σου, ἐπορεύθης πρὸς λαὸν ὃν οὐκ ᾔδεις ἐχθὲς καὶ τρίτης.
11
Cui ille respóndit: Nuntiáta sunt mihi ómnia, quæ féceris sócrui tuæ post mortem viri tui: et quod relíqueris paréntes tuos, et terram in qua nata es, et véneris ad pópulum, quem ántea nesciébas.
11
[not available]
11
And Boaz answered and said unto her, It hath fully been shewed me, all that thou hast done unto thy mother in law since the death of thine husband: and [how] thou hast left thy father and thy mother, and the land of thy nativity, and art come unto a people which thou knewest not heretofore.
11
[not available]
12📜
יְשַׁלֵּ֥ם יְהוָ֖ה פָּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־בָּ֖את לַחֲס֥וֹת תַּֽחַת כְּנָפָֽי־ו׃
12
ἀποτίσαι Κύριος τὴν ἐργασίαν σου · γένοιτο ὁ μισθός σου πλήρης παρὰ Κυρίου θεοῦ Ἰσραήλ, πρὸς ὃν ἦλθες πεποιθέναι ὑπὸ τὰς πτέρυγας αὐτοῦ.
12
Reddat tibi Dóminus pro ópere tuo, et plenam mercédem recípias a Dómino Deo Israel, ad quem venísti, et sub cuius confugísti alas.
12
[not available]
12
The LORD recompense thy work, and a full reward be given thee of the LORD God of Israel, under whose wings thou art come to trust.
12
[not available]
13📜
וַ֠תֹּאמֶר אֶמְצָא־חֵ֨ן בְּעֵינֶ֤יךָ אֲדֹנִי֙ כִּ֣י נִֽחַמְתָּ֔נִי וְכִ֥י דִבַּ֖רְתָּ עַל־לֵ֣ב שִׁפְחָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִי֙ לֹ֣א אֶֽהְיֶ֔ה כְּאַחַ֖ת שִׁפְחֹתֶֽיךָ׃
13
ἡ δὲ εἶπεν Εὕροιμι χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου, κύριε, ὅτι παρεκάλεσάς με, καὶ ὅτι ἐλάλησας ἐπὶ καρδίαν τῆς δούλης σου, καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἔσομαι ὡς μία τῶν παιδισκῶν σου.
13
Quæ ait: Invéni grátiam apud óculos tuos dómine mi, qui consolátus es me, et locútus es ad cor ancíllæ tuæ, quæ non sum símilis uníus puellárum tuárum.
13
[not available]
13
Then she said, Let me find favour in thy sight, my lord; for that thou hast comforted me, and for that thou hast spoken friendly unto thine handmaid, though I be not like unto one of thine handmaidens.
13
2Q16 · f1i
ε ותאמר] [אמצא־חן בעיני׳ך אדנ׳י כי נחמת׳ני וכי דברת] [על־לב שפחת׳ך ואנכי לא אהיה כאחת שפ]ח#תי׳ך ׃
14📜
וַיֹּאמֶר֩ לָ֨ה בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן הַ־לֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֨שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקּֽוֹצְרִ֔ים וַיִּצְבָּט לָ֣־הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר׃
14
καὶ εἶπεν αὐτῇ Βόος Ἤδη ὥρα τοῦ φαγεῖν, πρόσελθε ὧδε καὶ φάγεσαι τῶν ἄρτων, καὶ βάψεις τὸν ψωμόν σου τῷ ὄξει. καὶ ἐκάθισεν Ῥοὺθ ἐκ πλαγίων τῶν θεριζόντων · καὶ ἐβούνισεν αὐτῇ Βόος ἄλφιτον, ἔφαγεν καὶ ἐνεπλήσθη καὶ κατέλιπεν,
14
Dixítque ad eam Booz: Quando hora vescéndi fúerit, veni huc, et cómede panem, et intínge buccéllam tuam in acéto. Sedit ítaque ad messórum latus, et congéssit poléntam sibi, comedítque et saturáta est, et tulit relíquias.
14
[not available]
14
And Boaz said unto her, At mealtime come thou hither, and eat of the bread, and dip thy morsel in the vinegar. And she sat beside the reapers: and he reached her parched [corn], and she did eat, and was sufficed, and left.
14
2Q16 · f1i, f1ii_4i
[ויאמר ל׳ה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת ]מן [הלחם וטבלת פת׳ך בחמץ ותשב מצד ]ה##קצרים ויצבט ל׳ה קלי ותא[כל ותש]ב#ע ות[תר ׃
15📜
וַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת נְעָרָ֜י־ו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ׃
15
καὶ ἀνέστη τοῦ συλλέγειν. καὶ ἐνετείλατο Βόος τοῖς παιδαρίοις αὐτοῦ λέγων Καί γε ἀνὰ μέσον τῶν δραγμάτων συλλεγέτω, καὶ μὴ καταισχύνητε αὐτήν ·
15
Atque inde surréxit, ut spicas ex more collígeret. Præcépit autem Booz púeris suis, dicens: Etiámsi vobíscum métere volúerit, ne prohibeátis eam:
15
[not available]
15
And when she was risen up to glean, Boaz commanded his young men, saying, Let her glean even among the sheaves, and reproach her not:
15
2Q16 · f1ii_4i
ות]ק#ם ללק[ט] ויצו בעז את נערי׳ו#?[ לאמר ]גם[ בין העמרים ]תלקט ולא תכלימו׳ה[ ׃
16📜
וְגַ֛ם שֹׁל־תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן הַ־צְּבָתִ֑ים וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ בָֽ־הּ׃
16
καὶ βαστάζοντες βαστάξατε αὐτῇ, καί γε παραβάλλοντες παραβαλεῖτε αὐτῇ ἐκ τῶν βεβουνισμένων · καὶ φάγεται καὶ συλλέξει, καὶ οὐκ ἐπιτιμήσετε αὐτῇ.
16
et de vestris quoque manípulis proícite de indústria, et remanére permíttite, ut absque rubóre cólligat, et colligéntem nemo corrípiat.
16
[not available]
16
And let fall also [some] of the handfuls of purpose for her, and leave [them], that she may glean [them], and rebuke her not.
16
2Q16 · f1ii_4i
וגם של־]תשל[ו ל׳ה מן הצבתים] ועזבתם ולקט[ה ו]לא[ תגערו ב׳ה ׃
17📜
וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד הָ־עָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים׃
17
καὶ συνέλεξεν ἐν τῷ ἀγρῷ ἕως ἑσπέρας, καὶ ἐράβδισεν ἃ συνέλεξεν, καὶ ἐγενήθη ὡς οἰφὶ κριθῶν.
17
Collégit ergo in agro usque ad vésperam: et quæ collégerat virga cædens et excútiens, invénit hórdei quasi ephi mensúram, id est, tres módios.
17
[not available]
17
So she gleaned in the field until even, and beat out that she had gleaned: and it was about an ephah of barley.
17
2Q16 · f1ii_4i
ותלק]ט בשדה עד הערב ותח#[בט את אשר־לקטה וי]הי כאיפה שערים ׃
18📜
וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן לָ֔־הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־הוֹתִ֖רָה מִשָּׂבְעָֽהּ׃
18
Καὶ ἦρεν καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὴν πόλιν · καὶ εἶδεν ἡ πενθερὰ αὐτῆς ἃ συνέλεξεν, ἐξενέγκασα Ῥοὺθ ἔδωκεν αὐτῇ ἃ κατέλιπεν ἐξ ὧν ἐνεπλήσθη.
18
Quos portans revérsa est in civitátem, et osténdit sócrui suæ: ínsuper prótulit, et dedit ei de relíquiis cibi sui, quo saturáta fúerat.
18
[not available]
18
And she took [it] up, and went into the city: and her mother in law saw what she had gleaned: and she brought forth, and gave to her that she had reserved after she was sufficed.
18
2Q16 · f1ii_4i
ותשא ותבוא[ העיר ותרא ]חמות׳ה את אשר־לקטה ותוצא ותתן?[ ל׳ה את ]אשר־הותרה בשבע׳ה ׃
19📜
וַתֹּאמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז׃
19
καὶ εἶπεν αὐτῇ ἡ πενθερὰ αὐτῆς Ποῦ συνέλεξας σήμερον καὶ ποῦ ἐποίησας; εἴη ὁ ἐπιγνούς σε εὐλογημένος. καὶ ἀνήγγειλεν Ῥοὺθ τῇ πενθερᾷ αὐτῆς ποῦ ἐποίησεν, καὶ εἶπεν Τὸ ὄνομα τοῦ ἀνδρὸς μεθ᾽ οὗ ἐποίησα σήμερον Βόος.
19
Dixítque ei socrus sua: Ubi hódie collegísti, et ubi fecísti opus? sit benedíctus qui misértus est tui. Indicavítque ei apud quem fuísset operáta: et nomen dixit viri, quod Booz vocarétur.
19
[not available]
19
And her mother in law said unto her, Where hast thou gleaned to day? and where wroughtest thou? blessed be he that did take knowledge of thee. And she shewed her mother in law with whom she had wrought, and said, The man ’s name with whom I wrought to day [is] Boaz.
19
2Q16 · f1ii_4i, f4ii_5i
ותאמ[ר ]ל׳ה חמ[ות׳ה איפה ]לקטת היום [ו]אנ#?׳ה## עשית[ יהי מכיר׳ך ברוך ]ותגד#[ לחמות׳ה] את אשר־עשתה[ עמ׳ו ותאמר ]שם [האיש ]א##[שר] עש[ית]י? עמ׳ו היו?[ם בעז ׃
20📜
וַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת הַ־חַיִּ֖ים וְאֶת הַ־מֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֨נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא׃
20
καὶ εἶπεν Νωεμεὶν τῇ νύμφῃ αὐτῆς Εὐλογητός ἐστιν τῷ κυρίῳ, ὅτι οὐκ ἐνκατέλιπεν τὸ ἔλεος αὐτοῦ μετὰ τῶν ζώντων καὶ μετὰ τῶν τεθνηκότων. καὶ εἶπεν αὐτῇ Νωεμείν Ἐγγίζει ἡμῖν ὁ ἀνήρ, ἐκ τῶν ἀγχιστευόντων ἡμᾶς ἐστιν.
20
Cui respóndit Nóemi: Benedíctus sit a Dómino: quóniam eámdem grátiam, quam præbúerat vivis, servávit et mórtuis. Rursúmque ait: Propínquus noster est homo.
20
[not available]
20
And Naomi said unto her daughter in law, Blessed [be] he of the LORD, who hath not left off his kindness to the living and to the dead. And Naomi said unto her, The man [is] near of kin unto us, one of our next kinsmen.
20
2Q16 · f4ii_5i
ותאמ]ר# נעמי? לכ[ל]ת׳ה ברוך הוא ל[יהוה אשר לא־עזב ]חסד׳ו את החיים ו?א#[ת ]ה[מתים ותאמר ל׳ה נעמי ]קרוב ל׳נו האיש [מגאל׳נו ]ה[וא ׃
21📜
וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם ׀ כִּי־אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם הַ־נְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר לִ־י֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם־כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כָּל הַ־קָּצִ֖יר אֲשֶׁר לִֽ־י׃
21
καὶ εἶπεν Ῥοὺθ πρὸς τὴν πενθερὰν αὐτῆς Καί γε ὅτι εἶπεν πρὸς μέ Μετὰ τῶν παιδαρίων μου κολλήθητι ἕως ἂν τελέσωσιν ὅλον τὸν ἀμητὸν ὃς ὑπάρχει μοι.
21
Et ait Ruth: Hoc quoque, inquit præcépit mihi, ut támdiu messóribus eius iúngerer, donec omnes ségetes meteréntur.
21
[not available]
21
And Ruth the Moabitess said, He said unto me also, Thou shalt keep fast by my young men, until they have ended all my harvest.
21
2Q16 · f4ii_5i
ותאמר רות המואבי]ה גם כי־אמר# ל׳י עם הנערים[ אשר ל׳י תדבקי׳ן עד א]ם#־כלו את כל הק[ציר אשר ל׳י ׃
22📜
וַתֹּ֥אמֶר נָעֳמִ֖י אֶל־ר֣וּת כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם נַ֣עֲרוֹתָ֔י־ו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ בָ֖־ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר׃
22
καὶ εἶπεν Νωεμεὶν πρὸς Ῥοὺθ τὴν νύμφην αὐτῆς Ἀγαθόν, θυγάτηρ, ὅτι ἐπορεύθης μετὰ τῶν κορασίων αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἀπαντήσονταί σοι ἐν ἀγρῷ ἑτέρῳ.
22
Cui dixit socrus: Mélius est, fília mea, ut cum puéllis eius éxeas ad meténdum, ne in aliéno agro quíspiam resístat tibi.
22
[not available]
22
And Naomi said unto Ruth her daughter in law, [It is] good, my daughter, that thou go out with his maidens, that they meet thee not in any other field.
22
2Q16 · f4ii_5i, f5ii_6i
ותאמר נעמי א]ל־רות כ#[לת׳ה טוב בת׳י כי תצאי עם ]נ?ער#ות׳ו ולא[ יפגעו] ב׳ך בש[דה אחר ׃
23📜
וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֨עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד־כְּל֥וֹת קְצִֽיר הַ־שְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת חֲמוֹתָֽ־הּ׃
23
καὶ προσεκολλήθη Ῥοὺθ τοῖς κορασίοις Βόος συλλέγειν ἕως οὗ συνετέλεσεν τὸν θερισμὸν τῶν κριθῶν καὶ τῶν πυρῶν. καὶ ἐκάθισεν μετὰ τῆς πενθερᾶς αὐτῆς.
23
Iuncta est ítaque puéllis Booz: et támdiu cum eis méssuit, donec hórdea et tríticum in hórreis conderéntur.
23
[not available]
23
So she kept fast by the maidens of Boaz to glean unto the end of barley harvest and of wheat harvest; and dwelt with her mother in law.
23
2Q16 · f5ii_6i
ותדב]ק בנערות בעז לל(^ ק ^)וט עד־כל[ות קציר השער]ים וקצי?[ר ]החטים ו?ת##[שב את חמות׳ה ׃
