THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ לָ֛־ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב לָֽ־ךְ׃
1
Εἶπεν δὲ αὐτῇ Νωεμεὶν ἡ πενθερὰ αὐτῆς Θυγάτηρ, οὐ μὴ ζητήσω σοι ἀνάπαυσιν ἵνα εὖ γένηταί σοι;
1
Postquam autem revérsa est ad socrum suam, audívit ab ea: Fília mea, quæram tibi réquiem, et providébo ut bene sit tibi.
1
[not available]
1
Then Naomi her mother in law said unto her, My daughter, shall I not seek rest for thee, that it may be well with thee?
1
2Q16 · f5ii_6i
]ותאמר ל׳ה נעמי חמות׳ה [בת׳י הלא אבק]ש## ל׳ך מנוח אשר ייט[ב ל׳ך] ׃
2📜
וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֨עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת נַעֲרוֹתָ֑י־ו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה׃
2
καὶ νῦν οὐχὶ Βόος γνώριμος ἡμῶν, οὗ ἦς μετὰ τῶν κορασίων αὐτοῦ; ἰδοὺ αὐτὸς λικμᾷ τὸν ἅλωνα τῶν κριθῶν ταύτῃ τῇ νυκτί.
2
Booz iste, cuius puéllis in agro iuncta es, propínquus noster est, et hac nocte áream hórdei véntilat.
2
[not available]
2
And now [is] not Boaz of our kindred, with whose maidens thou wast? Behold, he winnoweth barley to night in the threshingfloor.
2
2Q16 · f5ii_6i
[ועתה הלא ]ב##עז מדע#[ת׳נו ]אשר היית את [נערותי׳ו הנ]ה#־הוא[ זרה את־ג]רן השערים [הלילה ׃
3📜
וְרָחַ֣צְתְּ ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ שמלתך עָלַ֖יִךְ וירדתי הַגֹּ֑רֶן אַל־תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת׃
3
σὺ δὲ λούσῃ καὶ ἀλείψῃ καὶ περιθήσεις τὸν ἱματισμόν σου ἐπὶ σέ, καὶ ἀναβήσῃ ἐπὶ τὸν ἅλω · μὴ γνωρισθῇς τῷ ἀνδρὶ ἕως οὗ συντελέσαι αὐτὸν πιεῖν καὶ φαγεῖν ·
3
Laváre ígitur, et úngere, et indúere cultióribus vestiméntis, et descénde in áream: non te vídeat homo, donec esum potúmque finíerit.
3
[not available]
3
Wash thyself therefore, and anoint thee, and put thy raiment upon thee, and get thee down to the floor: [but] make not thyself known unto the man, until he shall have done eating and drinking.
3
2Q16 · f5ii_6i
ורחצת וס]כ##[ת ושמת שמל]תי׳ך עלי׳ך ׃
4📜
וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֨עַתְּ֙ אֶת הַ־מָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ושכבתי וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעַשִֽׂין׃
4
καὶ ἔσται ἐν τῷ κοιμηθῆναι αὐτὸν καὶ γνώσῃ τὸν τόπον ὅπου κοιμᾶται ἐκεῖ, καὶ ἐλεύσῃ καὶ ἀποκαλύψεις τὰ πρὸς ποδῶν αὐτοῦ καὶ κοιμηθήσῃ, καὶ αὐτὸς ἀπαγγελεῖ σοι ἃ ποιήσεις.
4
Quando autem íerit ad dormiéndum, nota locum in quo dórmiat: veniésque et discoopéries pállium, quo operítur a parte pedum, et proícies te, et ibi iacébis: ipse autem dicet quid ágere débeas.
4
[not available]
4
And it shall be, when he lieth down, that thou shalt mark the place where he shall lie, and thou shalt go in, and uncover his feet, and lay thee down; and he will tell thee what thou shalt do.
4
2Q16 · f6ii_7
ויהי בשכב׳ו? ו?[ידעת את המקום אשר ישכב־שם] וב#[א]ת וגלית מר[גלתי׳ו ושכבתי והוא יגיד ל׳ך את] [אשר ]תעשי׳ן ׃
5📜
וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֥י אֶֽעֱשֶֽׂה׃
5
εἶπεν δὲ Ῥοὺθ πρὸς αὐτήν Πάντα ὅσα ἐὰν εἴπῃς ποιήσω.
5
Quæ respóndit: Quidquid præcéperis, fáciam.
5
[not available]
5
And she said unto her, All that thou sayest unto me I will do.
5
2Q16 · f6ii_7
ות#[אמר אלי׳ה כל אשר־תאמרי אעשה] ׃
6📜
וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר צִוַּ֖תָּ־ה חֲמוֹתָֽהּ׃
6
Καὶ κατέβη εἰς τὸν ἅλω, καὶ ἐποίησεν κατὰ πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῇ ἡ πενθερὰ αὐτῆς.
6
Descendítque in áream, et fecit ómnia, quæ sibi imperáverat socrus.
6
[not available]
6
And she went down unto the floor, and did according to all that her mother in law bade her.
6
2Q16 · f6ii_7
[ותרד ]הגרן ו[תעש ככל אשר צות׳ה חמות׳ה ׃
7📜
וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב׃
7
καὶ ἔφαγεν Βόος καὶ ἠγαθύνθη ἡ καρδία αὐτοῦ, καὶ ἦλθεν κοιμηθῆναι ἐν μερίδι τῆς στοιβῆς · ἡ δὲ ἦλθεν κρυφῇ καὶ ἀπεκάλυψεν τὰ πρὸς ποδῶν αὐτοῦ.
7
Cumque comedísset Booz, et bibísset, et factus esset hilárior, issétque ad dormiéndum iuxta acérvum manipulórum, venit abscóndite, et discoopérto pállio, a pédibus eius se proiécit.
7
[not available]
7
And when Boaz had eaten and drunk, and his heart was merry, he went to lie down at the end of the heap of corn: and she came softly, and uncovered his feet, and laid her down.
7
2Q16 · f6ii_7
ויאכל] ב##ע##ז#? וישת וייט[ב לב׳ו ]ו#?י#?[בא לשכב בקצה הערמה] ותבא בלט ותגל מרגלתי׳ו ותשכב ׃
8📜
וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃
8
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ μεσονυκτίῳ καὶ ἐξέστη ὁ ἀνὴρ καὶ ἐταράχθη, καὶ ἰδοὺ γυνὴ κοιμᾶατι πρὸς ποδῶν αὐτοῦ.
8
Et ecce, nocte iam média expávit homo, et conturbátus est: vidítque mulíerem iacéntem ad pedes suos,
8
[not available]
8
And it came to pass at midnight, that the man was afraid, and turned himself: and, behold, a woman lay at his feet.
8
2Q16 · f6ii_7
ו?[יהי בחצי הליל]ה [ו]י#?[חרד ]האיש[ וי]לפת והנה אשה#[ שכבת מ]ר#גלתי׳ו ׃
9📜
וַיֹּ֖אמֶר מִי־אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֨ךָ֙ עַל אֲמָ֣תְ־ךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה׃
9
εἶπεν δέ Τίς εἶ σύ; ἡ δὲ εἶπεν Ἐγώ εἰμι Ῥοὺθ ἡ δούλη σου, καὶ περιβαλεῖς τὸ πτερύγιόν σου ἐπὶ τὴν δούλην σου, ὅτι ἀγχιστεὺς εἶ σύ.
9
et ait illi: Quæ es? Illáque respóndit: Ego sum Ruth ancílla tua: expánde pállium tuum super fámulam tuam, quia propínquus es.
9
[not available]
9
And he said, Who [art] thou? And she answered, I [am] Ruth thine handmaid: spread therefore thy skirt over thine handmaid; for thou [art] a near kinsman.
9
[not available]
10📜
וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן הָ־רִאשׁ֑וֹן לְבִלְתִּי־לֶ֗כֶת אַחֲרֵי֙ הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם־דַּ֖ל וְאִם־עָשִֽׁיר׃
10
καὶ εἶπεν Βόος Εὐλογημένη σὺ τῷ κυρίῳ θεῷ, θύγατερ, ὅτι ἠγάθυνας τὸ ἔλεός σου τὸ ἔσχατον ὑπὲρ τὸ πρῶτον τὸ μὴ πορευθῆναι ὀπίσω νεανιῶν, εἴτοι πτωχὸς εἴτοι πλούσιος.
10
Et ille: Benedícta, inquit, es a Dómino fília, et priórem misericórdiam posterióre superásti: quia non es secúta iúvenes páuperes, sive dívites.
10
[not available]
10
And he said, Blessed [be] thou of the LORD, my daughter: [for] thou hast shewed more kindness in the latter end than at the beginning, inasmuch as thou followedst not young men, whether poor or rich.
10
[not available]
11📜
וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֖י אֶֽעֱשֶׂה לָּ֑־ךְ כִּ֤י יוֹדֵ֨עַ֙ כָּל־שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ׃
11
καὶ νῦν, θύγατερ, μὴ φοβοῦ · πάντα ὅσα ἐὰν εἴπῃς ποιήσω σοι · οἶδεν γὰρ πᾶσα φυλὴ λαοῦ μου ὅτι γυνὴ δυνάμεως εἶ σύ.
11
Noli ergo metúere, sed quidquid díxeris mihi, fáciam tibi. Scit enim omnis pópulus, qui hábitat intra portas urbis meæ, mulíerem te esse virtútis.
11
[not available]
11
And now, my daughter, fear not; I will do to thee all that thou requirest: for all the city of my people doth know that thou [art] a virtuous woman.
11
[not available]
12📜
וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י אם גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי׃
12
καὶ ὅτι ἀληθῶς ἀγχιστεὺς ἐγώ εἰμι · καί γέ ἐστιν ἀγχιστεὺς ἐγγίων ὑπὲρ ἐμέ.
12
Nec ábnuo me propínquum, sed est álius me propínquior.
12
[not available]
12
And now it is true that I [am thy] near kinsman: howbeit there is a kinsman nearer than I.
12
[not available]
13📜
לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ אִם יִגְאָלֵ֥־ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד הַ־בֹּֽקֶר׃
13
αὐλίσθητι τὴν νύκτα, καὶ ἔσται τὸ πρωὶ ἐὰν ἀγχιστεύσῃ σε, ἀγαθόν, ἀγχιστευέτω · ἐὰν δὲ μὴ βούληται ἀγχιστεῦσαί σε, ἀγχιστεύσω σε ἐγώ, ζῇ Κύριος, σὺ εἶ Κύριος · κοιμήθητι ἕως πρωί.
13
Quiésce hac nocte: et facto mane, si te volúerit propinquitátis iure retinére, bene res acta est: sin autem ille nolúerit, ego te absque ulla dubitatióne suscípiam, vivit Dóminus: dormi usque mane.
13
[not available]
13
Tarry this night, and it shall be in the morning, [that] if he will perform unto thee the part of a kinsman, well; let him do the kinsman ’s part: but if he will not do the part of a kinsman to thee, then will I do the part of a kinsman to thee, [as] the LORD liveth: lie down until the morning.
13
2Q17 · f1
[יחפץ לג]אל׳ך וג?[אלתי׳ך אנכי חי־יהוה שכבי עד הבקר ׃
14📜
וַתִּשְׁכַּ֤ב מרגלתו עַד הַ־בֹּ֔קֶר וַתָּ֕קָם בטרום יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת רֵעֵ֑־הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן׃
14
καὶ ἐκοιμήθη πρὸς ποδῶν αὐτοῦ ἕως πρωί · ἡ δὲ ἀνέστη πρὸ τοῦ ἐπιγνῶναι ἄνδρα τὸν πλησίον αὐτοῦ · καὶ εἶπεν Βόος Μὴ γνωσθήτω ὅτι ἦλθεν γυνὴ εἰς τὴν ἅλωνα.
14
Dormívit ítaque ad pedes eius, usque ad noctis abscéssum. Surréxit ítaque ántequam hómines se cognóscerent mútuo, et dixit Booz: Cave ne quis nóverit quod huc véneris.
14
[not available]
14
And she lay at his feet until the morning: and she rose up before one could know another. And he said, Let it not be known that a woman came into the floor.
14
2Q17 · f1
ותשכב] מ[רג]לתי׳ו עד הב[קר ותקם בטרום יכיר איש את רע׳הו ויאמר אל]־יודע כי־באה הגרן ׃
15📜
וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִי הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר עָלַ֛יִ־ךְ וְאֶֽחֳזִי בָ֖־הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מָד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר׃
15
καὶ εἶπεν αὐτῇ Φέρε τὸ περίζωμα τὸ ἐπάνω σου. καὶ ἐκράτησεν αὐτό, ἐμέτρησεν ἓξ κριθῶν καὶ ἐπέθηκεν ἐπ᾽ αὐτήν · εἰσῆλθεν εἰς τὴν πόλιν.
15
Et rursum: Expánde, inquit, pállium tuum, quo operíris, et tene utráque manu. Qua extendénte, et tenénte, mensus est sex módios hórdei, et pósuit super eam. Quæ portans ingréssa est civitátem,
15
[not available]
15
Also he said, Bring the vail that [thou hast] upon thee, and hold it. And when she held it, he measured six [measures] of barley, and laid [it] on her: and she went into the city.
15
2Q17 · f1
ויא[מר הבי המטפחת אשר עלי׳ך ואחזי ב׳ה ותאחז] ב׳ה וימד שם שש־שערי[ם וישת עלי׳ה ויבא העיר ׃
16📜
וַתָּבוֹא֙ אֶל חֲמוֹתָ֔־הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד לָ֔־הּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה לָ֖־הּ הָאִֽישׁ׃
16
καὶ Ῥοὺθ εἰσῆλθεν πρὸς τὴν πενθερὰν αὐτῆς · ἡ δὲ εἶπεν αὐτῇ Θύγατερ · καὶ εἶπεν αὐτῇ πάντα ὅσα ἐποίησεν αὐτῇ ὁ ἀνήρ.
16
et venit ad socrum suam. Quæ dixit ei: Quid egísti fília? Narravítque ei ómnia, quæ sibi fecísset homo.
16
[not available]
16
And when she came to her mother in law, she said, Who [art] thou, my daughter? And she told her all that the man had done to her.
16
2Q17 · f1
ותבוא אל חמות׳ה] [ו]תאמר מה את בת׳י ות[גד ל׳ה את כל־אשר עשה ל׳ה האיש ׃
17📜
וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ הַ־שְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר אַל־תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל חֲמוֹתֵֽ־ךְ׃
17
καὶ εἶπεν αὐτῇ Τὰ ἓξ τῶν κριθῶν ταῦτα ἔδωκέν μοι, ὅτι εἶπεν πρὸς μέ Μὴ εἰσέλθῃς κενὴ πρὸς τὴν πενθεράν σου.
17
Et ait: Ecce sex módios hórdei dedit mihi, et ait: Nolo vácuam te revérti ad socrum tuam.
17
[not available]
17
And she said, These six [measures] of barley gave he me; for he said to me, Go not empty unto thy mother in law.
17
2Q17 · f1
ותאמר] שש [ה]שערים האלה נת#[ן ל׳י כי אמר אל־תבואי ריקם אל חמות׳ך ׃
18📜
וַתֹּ֨אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם׃
18
ἡ δὲ εἶπεν Κάθου, θύγατερ, ἕως τοῦ ἐπιγνῶναί σε πῶς οὐ πεσεῖται ῥῆμα · οὐ γὰρ μὴ ἡσυχάσῃ ὁ ἀνήρ ἕως ἄν τελέσῃ τὸ ῥῆμα σήμερον.
18
Dixítque Nóemi: Exspécta fília, donec videámus quem res éxitum hábeat: neque enim cessábit homo, nisi compléverit quod locútus est.
18
[not available]
18
Then said she, Sit still, my daughter, until thou know how the matter will fall: for the man will not be in rest, until he have finished the thing this day.
18
2Q17 · f1
ותאמר] [שבי בת׳י עד א]שר תדעי?׳[ן איך יפל דבר ε ׃
