THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
כֹּ֤ה הִרְאַ֨נִי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
1
Οὕτως ἔδειξέν μοι Κύριος ὁ θεός, καὶ ἰδοὺ ἐπιγονὴ ἀκρίδων ἐρχομένη ἑωθινή, καὶ ἰδοὺ βροῦχος εἷς Γὼγ ὁ Βασιλεύς.
1
Hæc osténdit mihi Dóminus Deus: et ecce fictor locústæ in princípio germinántium serótini imbris, et ecce serótinus post tonsiónem regis.
1
[not available]
1
Thus hath the Lord GOD shewed unto me; and, behold, he formed grasshoppers in the beginning of the shooting up of the latter growth; and, lo, [it was] the latter growth after the king ’s mowings.
1
4Q78 · f30_33
כ##וה הרא׳ני א##[דוני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה־לקש אחר גזי] ה##מלכ ׃
2📜
וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃
2
καὶ ἔσται ἐὰν συντελέσῃ τοῦ καταφαγεῖν τὸν χόρτον τῆς γῆς, καὶ εἶπα Κύριε Κύριε, ἵλεως γενοῦ · τίς ἀναστήσει τὸν Ἰακώβ; ὅτι ὀλιγοστός ἐστιν ·
2
Et factum est: cum consummásset comédere herbam terræ, dixi: Dómine Deus propítius esto, óbsecro: quis suscitábit Iacob, quia párvulus est?
2
[not available]
2
And it came to pass, [that] when they had made an end of eating the grass of the land, then I said, O Lord GOD, forgive, I beseech thee: by whom shall Jacob arise? for he [is] small.
2
4Q78 · f30_33
והיה אם־כ##[לה לאכול את־עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח־נא מי יקום] יעקוב כיא קטן [הוא ׃
3📜
נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את לֹ֥א תִהְיֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
3
μετανόησον, Κύριε, ἐπὶ τούτῳ. Καὶ τοῦτο οὐκ ἔσται, λέγει Κύριος.
3
Misértus est Dóminus super hoc: Non erit, dixit Dóminus.
3
[not available]
3
The LORD repented for this: It shall not be, saith the LORD.
3
4Q78 · f30_33
נחם יהוה על־זאת לא תהיה אמר יהוה ׃
4📜
כֹּ֤ה הִרְאַ֨נִי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִנֵּ֥ה קֹרֵ֛א לָרִ֥ב בָּאֵ֖שׁ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וַתֹּ֨אכַל֙ אֶת־תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אֶת הַ־חֵֽלֶק׃
4
Οὕτως ἔδειξέν μοι Κύριος, καὶ ἰδοὺ ἐκάλεσεν τὴν δίκην ἐν πυρὶ Κύριος, καὶ κατέφαγε τὴν ἄβυσσον τὴν πολλήν, καὶ κατέφαγεν τὴν μερίδα Κυρίου.
4
Hæc osténdit mihi Dóminus Deus: et ecce vocábat iudícium ad ignem Dóminus Deus: et devorávit abýssum multam, et comédit simul partem.
4
[not available]
4
Thus hath the Lord GOD shewed unto me: and, behold, the Lord GOD called to contend by fire, and it devoured the great deep, and did eat up a part.
4
4Q78 · f30_33
כ#וה הרא׳ני אדוני י?ה##[וה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את־תהום רבה ואכלה את החלק ׃
5📜
וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ חֲדַל־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃
5
καὶ εἶπα Κύριε, κόπασον δή · τίς ἀναστήσει τὸν Ἰακώβ; ὅτι ὀλιγοστός ἐστιν ·
5
Et dixi: Dómine Deus quiésce, óbsecro: quis suscitábit Iacob, quia párvulus est?
5
[not available]
5
Then said I, O Lord GOD, cease, I beseech thee: by whom shall Jacob arise? for he [is] small.
5
4Q78 · f30_33
] # # # [ (^ # # [ ^) ε ׃
6📜
נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את גַּם־הִיא֙ לֹ֣א תִֽהְיֶ֔ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
6
μετανόησον, Κύριε, ἐπὶ τούτῳ. Καὶ τοῦτο οὐ μὴ γένηται, λέγει Κύριος.
6
Misértus est Dóminus super hoc: Sed et istud non erit, dixit Dóminus Deus.
6
[not available]
6
The LORD repented for this: This also shall not be, saith the Lord GOD.
6
4Q78 · f30_33
נחם יהוה על־זאת גם־היא לא תהיה] [אמר אדני יהוה ׃
7📜
כֹּ֣ה הִרְאַ֔נִי וְהִנֵּ֧ה אֲדֹנָ֛י נִצָּ֖ב עַל־חוֹמַ֣ת אֲנָ֑ךְ וּבְיָד֖וֹ אֲנָֽךְ׃
7
Οὕτως ἔδειξέν μοι Κύριος, καὶ ἰδοὺ ἑστηκὼς ἐπὶ τείχους ἀδαμαντίνου, καὶ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ ἀδάμας.
7
Hæc osténdit mihi Dóminus: et ecce Dóminus stans super murum litum, et in manu eius trulla cæmentárii.
7
[not available]
7
Thus he shewed me: and, behold, the Lord stood upon a wall [made] by a plumbline, with a plumbline in his hand.
7
4Q78 · f30_33
כה הרא׳ני והנה אדני נצב על־חומת אנך ובי]ד##׳ו#? אנכ[ ׃
8📜
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֨רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃
8
καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς μέ Τί σὺ ὁρᾷς, Ἀμώς; καὶ εἶπα Ἀδάμαντα. καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς μέ Ἰδοὺ ἐγὼ ἐντάσσω ἀδάμαντα ἐν μέσῳ λαοῦ μου Ἰσραήλ, οὐκέτι μὴ προσθῶ τοῦ παρελθεῖν αὐτόν ·
8
Et dixit Dóminus ad me: Quid tu vides Amos? Et dixi: Trullam cæmentárii. Et dixit Dóminus: Ecce ego ponam trullam in médio pópuli mei Israel: non adíciam ultra superindúcere eum.
8
[not available]
8
And the LORD said unto me, Amos, what seest thou? And I said, A plumbline. Then said the Lord, Behold, I will set a plumbline in the midst of my people Israel: I will not again pass by them any more:
8
4Q78 · f30_33
ε ׃ ויאומר יהוה אל׳י] [מה־אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאומר אדוני הנה ]ש##מת##י#? אנכ # [ ε
9📜
וְנָשַׁ֨מּוּ֙ בָּמ֣וֹת יִשְׂחָ֔ק וּמִקְדְּשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יֶחֱרָ֑בוּ וְקַמְתִּ֛י עַל־בֵּ֥ית יָרָבְעָ֖ם בֶּחָֽרֶב׃ פ
9
καὶ ἀφανισθήσονται βωμοὶ τοῦ γέλωτος, καὶ αἱ τελεταὶ τοῦ Ἰσραὴλ ἐρημωθήσονται, καὶ ἀναστήσομαι ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰεροβοὰμ ἐν ῥομφαίᾳ.
9
Et demoliéntur excélsa idóli, et sanctificatiónes Israel desolabúntur: et consúrgam super domum Ieróboam in gládio.
9
[not available]
9
And the high places of Isaac shall be desolate, and the sanctuaries of Israel shall be laid waste; and I will rise against the house of Jeroboam with the sword.
9
4Q78 · f30_33
ונשמו במות ישחק ומקדשי י]ש##ר##א##ל## [יחרבו וקמתי על־בית] [ירבעם בחרב ׃
10📜
וַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֨רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כָּל דְּבָרָֽי־ו׃
10
Καὶ ἐξαπέστειλεν Ἀμασίας ὁ ἱερεὺς Βαιθὴλ πρὸς Ἰεροβοὰμ βασιλέα Ἰσραὴλ λέγων Συστροφὰς ποιεῖται κατὰ σοῦ Ἀμὼς ἐν μέσῳ οἴκου Ἰσραήλ; οὐ μὴ δύνηται ἡ γῆ ὑπενεγκεῖν πάντας τοὺς λόγους αὐτοῦ.
10
Et misit Amasías sacérdos Bethel ad Ieróboam regem Israel, dicens: Rebellávit contra te Amos in médio domus Israel: non póterit terra sustinére univérsos sermónes eius.
10
[not available]
10
Then Amaziah the priest of Bethel sent to Jeroboam king of Israel, saying, Amos hath conspired against thee in the midst of the house of Israel: the land is not able to bear all his words.
10
4Q78 · f30_33
וישלח אמציה כהן בית־אל אל־ירבעם מלך־ישראל לאמר קשר עלי׳ך עמוס] [בקרב בית ישראל לא־תוכל הארץ להכיל את־כל דברי׳ו ׃
11📜
כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר עָמ֔וֹס בַּחֶ֖רֶב יָמ֣וּת יָרָבְעָ֑ם וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ ס
11
διότι τάδε λέγει Ἀμώς Ἐν ῥομφαίᾳ τελευτήσει Ἰεροβοάμ, ὁ δὲ Ἰσραὴλ αἰχμάλωτος ἀχθήσεται ἀπὸ τῆς γῆς αὐτοῦ.
11
Hæc enim dicit Amos: In gládio moriétur Ieróboam, et Israel captívus migrábit de terra sua.
11
[not available]
11
For thus Amos saith, Jeroboam shall die by the sword, and Israel shall surely be led away captive out of their own land.
11
4Q78 · f30_33
ε ε ׃
12📜
וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח לְ־ךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶאֱכָל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא׃
12
καὶ εἶπεν Ἀμασίας πρὸς Ἀμώς Ὁ ὁρῶν, βάδιζε, ἐκχώρησον σὺ εἰς γῆν Ἰούδα, καὶ ἐκεῖ καταβίου, καὶ ἐκεῖ προφητεύσεις ·
12
Et dixit Amasías ad Amos: Qui vides, grádere, fuge in terram Iuda: et cómede ibi panem, et prophetábis ibi.
12
[not available]
12
Also Amaziah said unto Amos, O thou seer, go, flee thee away into the land of Judah, and there eat bread, and prophesy there:
12
4Q78 · f30_33
ויאמר א]מ#ציה##[ אל־עמוס חזה] [לך ברח ל׳ך אל־ארץ יהודה ואכל־שם לחם ושם תנבא ׃
13📜
וּבֵֽית־אֵ֔ל לֹֽא־תוֹסִ֥יף ע֖וֹד לְהִנָּבֵ֑א כִּ֤י מִקְדַּשׁ־מֶ֨לֶךְ֙ ה֔וּא וּבֵ֥ית מַמְלָכָ֖ה הֽוּא׃ ס
13
εἰς δὲ Βαιθὴλ οὐκέτι προσθήσεις τοῦ προφητεῦσαι, ὅτι ἁγίασμα βασιλέως ἐστίν, καὶ οἶκος βασιλείας ἐστίν.
13
Et in Bethel non adícies ultra ut prophétes: quia sanctificátio regis est, et domus regni est.
13
[not available]
13
But prophesy not again any more at Bethel: for it [is] the king ’s chapel, and it [is] the king ’s court.
13
4Q78 · f30_33
ו]ב##ית־אל## לוא ת##[וסיף עוד להנבא] [כי מקדש־מלך הוא ובית ממלכה הוא ׃
14📜
וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּֽי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים׃
14
καὶ ἀπεκρίθη Ἀμὼς καὶ εἶπεν πρὸς Ἀμασίαν Οὐκ ἤμην προφήτης ἐγὼ οὐδὲ υἱὸς προφήτου, ἀλλ᾽ ἢ αἰπόλος ἤμην καὶ κνίζων συκάμινα.
14
Respondítque Amos, et dixit ad Amasíam: Non sum prophéta, et non sum fílius prophétæ: sed armentárius ego sum véllicans sycómoros.
14
[not available]
14
Then answered Amos, and said to Amaziah, I [was] no prophet, neither [was] I a prophet ’s son; but I [was] an herdman, and a gatherer of sycomore fruit:
14
4Q78 · f30_33
]ויען עמוס [ו]יאמר אל־אמצי[ה לא־נביא אנכי ולא] [בן־נביא אנכי כי־בוקר אנכי ובולס ]ש##י?ק#מ#ים ׃
15📜
וַיִּקָּחֵ֣נִי יְהוָ֔ה מֵאַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ יְהוָ֔ה לֵ֥ךְ הִנָּבֵ֖א אֶל עַמִּ֥־י יִשְׂרָאֵֽל׃
15
καὶ ἀνέλαβέν με Κύριος ἐκ τῶν προβάτων, καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς μέ Βάδιζε, προφήτευσον ἐπὶ τὸν λαόν μου Ἰσραήλ.
15
Et tulit me Dóminus cum séquerer gregem, et dixit Dóminus ad me: Vade prophéta ad pópulum meum Israel.
15
[not available]
15
And the LORD took me as I followed the flock, and the LORD said unto me, Go, prophesy unto my people Israel.
15
4Q78 · f30_33
ו[יקח]׳נ#?י יהוה[ מאחרי הצאן ויאמר אל׳י יהוה] [לך הנבא אל עמ׳י ישראל ׃
16📜
וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק׃
16
καὶ νῦν ἄκουε λόγον Κυρίου Σὺ λέγεις Μὴ προφήτευε ἐπὶ τὸν Ἰσραήλ, καὶ οὐ μὴ ὀχλαγωγήσεις ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰακώβ ·
16
Et nunc audi verbum Dómini: Tu dicis: Non prophetábis super Israel, et non stillábis super domum idóli.
16
[not available]
16
Now therefore hear thou the word of the LORD: Thou sayest, Prophesy not against Israel, and drop not [thy word] against the house of Isaac.
16
4Q78 · f30_33
ועתה ]ש#מע דב[ר־יהוה ε ] # # [ ε ׃
17📜
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִשְׁתְּךָ֞ בָּעִ֤יר תִּזְנֶה֙ וּבָנֶ֤יךָ וּבְנֹתֶ֨יךָ֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְאַדְמָתְךָ֖ בַּחֶ֣בֶל תְּחֻלָּ֑ק וְאַתָּ֗ה עַל־אֲדָמָ֤ה טְמֵאָה֙ תָּמ֔וּת וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ ס
17
διὰ τοῦτο τάδε λέγει Κύριος Ἡ γυνή σου ἐν τῇ πόλει πορνεύσει, καὶ οἱ υἱοί σου καὶ αἱ θυγατέρες σου ἐν ῥομφαίᾳ πεσοῦνται, καὶ ἡ γῆ σου ἐν σχοινίῳ καταμετρηθήσεται, καὶ σὺ ἐν γῇ ἀκαθάρτῳ τελευτήσεις, ὁ δὲ Ἰσραὴλ αἰχμάλωτος ἀχθήσεται ἀπὸ τῆς γῆς αὐτοῦ.
17
Propter hoc hæc dicit Dóminus: Uxor tua in civitáte fornicábitur: et fílii tui, et fíliæ tuæ in gládio cadent, et humus tua funículo metiétur: et tu in terra pollúta moriéris, et Israel captívus migrábit de terra sua.
17
[not available]
17
Therefore thus saith the LORD; Thy wife shall be an harlot in the city, and thy sons and thy daughters shall fall by the sword, and thy land shall be divided by line; and thou shalt die in a polluted land: and Israel shall surely go into captivity forth of his land.
17
4Q82 · f52b_54b+56b+59_64
[לכן כה־אמר ]א#דני יהוה א[שת׳כה בעיר תזנה ובני׳ך ובנתי׳ך בחרב] [יפלו] ואד#מת׳כה ב#ח#ב#ל ת#ח##לק##[ ואתה על־אדמה טמאה] [תמות וישראל גלה ]יגלה מעל אדמת׳ו ׃
