THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ׃
1
Οὕτως ἔδειξέν μοι κύριος Κύριος, καὶ ἰδοὺ ἄγγος ἰξευτοῦ · καὶ εἶπεν Τί σὺ βλέπεις, Ἀμώς; καὶ εἶπα Ἄγγος ἰξευτοῦ.
1
Hæc osténdit mihi Dóminus Deus: et ecce uncínus pomórum.
1
[not available]
1
Thus hath the Lord GOD shewed unto me: and behold a basket of summer fruit.
1
4Q82 · f52b_54b+56b+59_64
[כה הרא׳ני אדוני יה]ו#?ה## והנה כלוב קיץ ׃
2📜
וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל עַמִּ֣־י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃
2
καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς μέ Ἥκει τὸ πέρας ἐπὶ τὸν λαόν μου Ἰσραήλ, οὐ προσθήσω ἔτι τοῦ παρελθεῖν αὐτόν.
2
Et dixit: Quid tu vides Amos? Et dixi: Uncínum pomórum. Et dixit Dóminus ad me: Venit finis super pópulum meum Israel: non adíciam ultra ut pertránseam eum.
2
[not available]
2
And he said, Amos, what seest thou? And I said, A basket of summer fruit. Then said the LORD unto me, The end is come upon my people of Israel; I will not again pass by them any more.
2
4Q82 · f52b_54b+56b+59_64
ויאמ##[ר מה־אתה ראה עמוס] [ואמר כלוב קיץ וי]א##מ#ר#[ יהוה ]א##ל׳י בא הקץ## [אל עמ׳י ישראל לא־אוסיף] [עוד עבור ל׳ו ׃
3📜
וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס׃ פ
3
καὶ ὀλολύξει τὰ φατνώματα τοῦ ναοῦ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ, λέγει κύριος Κύριος · πολὺς ὁ πεπτωκὼς ἐν παντὶ τόπῳ, ἐπιρρίψω σιωπήν.
3
Et stridébunt cárdines templi in die illa, dicit Dóminus Deus: multi moriéntur: in omni loco proiciétur siléntium.
3
[not available]
3
And the songs of the temple shall be howlings in that day, saith the Lord GOD: [there shall be] many dead bodies in every place; they shall cast [them] forth with silence.
3
4Q82 · f52b_54b+56b+59_64
והילילו ] # # # # ת## ה##י#?כ##ל[ ביו]ם# ה##ה##[וא נאם אדני יהוה] [רב הפג]ר# ב##כ#ו?ל## מ##ק##ו#?ם## ה##[ש]ל##[יך הס ׃ ε
4📜
שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית ענוי־אָֽרֶץ׃
4
ἀκούσατε δὴ ταῦτα οἱ ἐκτρίβοντες εἰς τὸ πρωὶ πένητα, καὶ καταδυναστεύοντες πτωχοὺς ἀπὸ τῆς γῆς,
4
Audíte hoc qui contéritis páuperem, et defícere fácitis egénos terræ,
4
[not available]
4
Hear this, O ye that swallow up the needy, even to make the poor of the land to fail,
4
4Q82 · f52b_54b+56b+59_64
ε שמעו־זאת ה]ש##א##פים אב#[יון ולשבית ענוי־ארץ ׃ ε
5📜
לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֨דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה׃
5
λέγοντες Πότε διελεύσεται ὁ μὴν καὶ ἐμπολήσομεν, καὶ τὰ σάββατα καὶ ἀνοίξομεν θησαυρὸν τοῦ ποιῆσαι μικρὸν μέτρον, καὶ τοῦ μεγαλῦναι στάθμιον καὶ ποιῆσαι ζυγὸν ἄδικον,
5
dicéntes: Quando transíbit mensis, et venumdábimus merces: et sábbatum, et aperiémus fruméntum: ut imminuámus mensúram, et augeámus siclum, et supponámus statéras dolósas,
5
[not available]
5
Saying, When will the new moon be gone, that we may sell corn? and the sabbath, that we may set forth wheat, making the ephah small, and the shekel great, and falsifying the balances by deceit?
5
4Q82 · f52b_54b+56b+59_64
[לאמר מתי יעבר החדש ו]נ#?שבים[ שבר והשבת ונפתחה־בר] ׃
6📜
לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֨סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר׃
6
τοῦ κτᾶσθαι ἐν ἀργυρίῳ καὶ πτωχοὺς καὶ ταπεινὸν ἀντὶ ὑποδημάτων, καὶ ἀπὸ παντὸς γενήματος ἐμπορευσόμεθα;
6
ut possideámus in argénto egénos et páuperes pro calceaméntis, et quisquílias fruménti vendámus?
6
[not available]
6
That we may buy the poor for silver, and the needy for a pair of shoes; [yea], and sell the refuse of the wheat?
6
Mur88 · 7
לקנות בכסף ד##[לים ואביון בעבור נעלים ומפל] [בר נשביר ׃
7📜
נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַעֲקֹ֑ב אִם־אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל מַעֲשֵׂי־הֶֽם׃
7
ὀμνύει Κύριος κατὰ τῆς ὑπερηφανίας Ἰακώβ Εἰ ἐπιλησθήσεται εἰς νῖκος πάντα τὰ ἔργα ὑμῶν,
7
Iurávit Dóminus in supérbiam Iacob: Si oblítus fúero usque ad finem ómnia ópera eórum.
7
[not available]
7
The LORD hath sworn by the excellency of Jacob, Surely I will never forget any of their works.
7
Mur88 · 7
נ#?שב[ע י]ה##ו#?[ה בגאון יעקב אם־אשכח לנצח] [כל מעשי׳הם ׃
8📜
הַ֤עַל זֹאת֙ לֹֽא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה ונשקה כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃ ס
8
καὶ ἐπὶ τούτοις οὐ ταραχθήσεται ἡ γῆ, καὶ πενθήσει πᾶς ὁ κατοικῶν ἐν αὐτῇ, καὶ ἀναβήσεται ὡς ποταμὸς συντέλεια, καὶ καταβήσεται ὡς ποταμὸς Αἰγύπτου.
8
Numquid super isto non commovébitur terra, et lugébit omnis habitátor eius: et ascéndet quasi flúvius univérsus, et eicicétur, et défluet quasi rivus Ægýpti?
8
[not available]
8
Shall not the land tremble for this, and every one mourn that dwelleth therein? and it shall rise up wholly as a flood; and it shall be cast out and drowned, as [by] the flood of Egypt.
8
Mur88 · 7
ε ] # # # [ ε
9📜
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר׃
9
καὶ ἔσται ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ, λέγει κύριος Κύριος, καὶ δύσεται ὁ ἥλιος μεσημβρίας, καὶ συσκοτάσει ἐπὶ τῆς γῆς ἐν ἡμέρᾳ τὸ φῶς ·
9
Et erit in die illa, dicit Dóminus Deus: óccidet sol in merídie, et tenebréscere fáciam terram in die lúminis:
9
[not available]
9
And it shall come to pass in that day, saith the Lord GOD, that I will cause the sun to go down at noon, and I will darken the earth in the clear day:
9
[not available]
10📜
וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל שִֽׁירֵי־כֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֨יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֨יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃
10
καὶ μεταστρέψω τὰς ἑορτὰς ὑμῶν εἰς πένθος, καὶ πάσας τὰς ᾠδὰς ὑμῶν εἰς θρῆνον, καὶ ἀναβιβῶ ἐπὶ πᾶσαν ὀσφὺν σάκκον, καὶ ἐπὶ πᾶσαν κεφαλὴν φαλάκρωμα, καὶ θήσομαι αὐτὸν ὡς πένθος ἀγαπητοῦ, καὶ τοὺς μετ᾽ αὐτοῦ ὡς ἡμέραν ὀδύνης.
10
et convértam festivitátes vestras in luctum, et ómnia cántica vestra in planctum: et indúcam super omne dorsum vestrum saccum, et super omne caput calvítium: et ponam eam quasi luctum unigéniti, et novíssima eius quasi diem amárum.
10
[not available]
10
And I will turn your feasts into mourning, and all your songs into lamentation; and I will bring up sackcloth upon all loins, and baldness upon every head; and I will make it as the mourning of an only [son], and the end thereof as a bitter day.
10
[not available]
11📜
הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֨חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם לִ־שְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃
11
ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται, λέγει Κύριος, καὶ ἐξαποστελῶ λιμὸν ἐπὶ τὴν γῆν, οὐ λιμὸν ἄρτων οὐδὲ δίψαν ὕδατος, ἀλλὰ λιμὸν τοῦ ἀκοῦσαι λόγον Κύριου ·
11
Ecce dies véniunt, dicit Dóminus: et mittam famem in terram: non famem panis, neque sitim aquæ, sed audiéndi verbum Dómini.
11
[not available]
11
Behold, the days come, saith the Lord GOD, that I will send a famine in the land, not a famine of bread, nor a thirst for water, but of hearing the words of the LORD:
11
4Q82 · f65_68
[והשלחתי רעב בארץ לא־רעב ללחם ולא־צמא ]ל##מים [כי א]ם## לשמוע [את דברי יהוה ׃
12📜
וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשֽׁוֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ׃
12
καὶ σαλευθήσονται ὕδατα τῆς θαλάσσης, καὶ ἀπὸ βορρᾶ ἕως ἀνατολῶν περιδραμοῦνται ζητοῦντες τὸν λόγον Κυρίου καὶ οὐ μὴ εὕρωσιν.
12
Et commovebúntur a mari usque ad mare, et ab aquilóne usque ad oriéntem: circuíbunt quæréntes verbum Dómini, et non invénient.
12
[not available]
12
And they shall wander from sea to sea, and from the north even to the east, they shall run to and fro to seek the word of the LORD, and shall not find [it].
12
4Q82 · f65_68
ונעו מים עד־ים ומ]צפון וע##ד##[־]מ#ז#?רח ישוט##[טו] [לבקש את־דבר־יהוה ולוא ימצאו ׃
13
בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא׃
13
ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκλείψουσιν αἱ παρθένοι αἱ καλαὶ καὶ οἱ νεανίσκοι ἐν δίψει,
13
In die illa defícient vírgines pulchræ, et adolescéntes in siti.
13
[not available]
13
In that day shall the fair virgins and young men faint for thirst.
13
4Q82 · f65_68
]ב##יום#[ ה]ה#וא תתעל[פנה] [הבתולת היפות והבחורים בצמא ׃
14
הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֨יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃ ס
14
οἱ ὀμνύοντες κατὰ τοῦ ἱλασμοῦ Σαμαρείας, καὶ οἱ λέγοντες Ζῇ ὁ θεός σου, Δάν, καὶ ζῇ ὁ θεός σου, Βηρσάβεε. καὶ πεσοῦνται καὶ οὐ μὴ ἀναστῶσιν ἔτι.
14
Qui iurant in delícto Samaríæ, et dicunt: Vivit Deus tuus Dan: et vivit via Bersabée: et cadent, et non resúrgent ultra.
14
[not available]
14
They that swear by the sin of Samaria, and say, Thy god, O Dan, liveth; and, The manner of Beersheba liveth; even they shall fall, and never rise up again.
14
4Q82 · f65_68
הנשב]ע##ים ב#[אשמת שמרון] [ואמרו חי אלהי׳ך דן וחי דרך בא]ר##־שבע [ונפלו ולוא יקומו] [עוד ׃
