THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֨וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת הַ־דָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה׃
1
DAG 10:1
Ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῷ πρώτῳ Κύρου τοῦ βασιλέως Περσῶν πρόσταγμα ἐδείχθη τῷ Δανιήλ ὃς ἐπεκλήθη τὸ ὄνομα Βαλτασάρ καὶ ἀληθὲς τὸ ὅραμα καὶ τὸ πρόσταγμα καὶ τὸ πλῆθος τὸ ἰσχυρὸν διανοηθήσεται τὸ πρόσταγμα καὶ διενοήθην αὐτὸ ἐν ὁράματι.
1
DAG 10:1
Anno tértio Cyri regis Persárum, verbum revelátum est Daniéli cognoménto Baltássar, et verbum verum, et fortitúdo magna: intellexítque sermónem: intelligéntia enim est opus in visióne.
1
[not available]
1
In the third year of Cyrus king of Persia a thing was revealed unto Daniel, whose name was called Belteshazzar; and the thing [was] true, but the time appointed [was] long: and he understood the thing, and had understanding of the vision.
1
[not available]
2
בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֤י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃
2
DAG 10:2
ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐγὼ Δανιὴλ ἤμην πενθῶν τρεῖς ἑβδομάδας ·
2
DAG 10:2
In diébus illis ego Dániel lugébam trium hebdomadárum diébus,
2
[not available]
2
In those days I Daniel was mourning three full weeks.
2
[not available]
3
לֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹא־בָ֥א אֶל פִּ֖־י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃ פ
3
DAG 10:3
ἄρτον ἐπιθυμιῶν οὐκ ἔφαγον καὶ κρέας καὶ οἶνος οὐκ εἰσῆλθεν εἰς τὸ στόμα μου ἔλαιον οὐκ ἠλειψάμην ἕως τοῦ συντελέσαι με τὰς τρεῖς ἑβδομάδας τῶν ἡμερῶν.
3
DAG 10:3
panem desiderábilem non comédi, et caro et vinum non introiérunt in os meum, sed neque unguénto unctus sum: donec compleréntur trium hebdomadárum dies.
3
[not available]
3
I ate no pleasant bread, neither came flesh nor wine in my mouth, neither did I anoint myself at all, till three whole weeks were fulfilled.
3
[not available]
4
וּבְי֛וֹם עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי עַ֣ל יַ֧ד הַנָּהָ֛ר הַגָּד֖וֹל ה֥וּא חִדָּֽקֶל׃
4
DAG 10:4
καὶ ἐγένετο τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου καὶ ἐγὼ ἤμην ἐπὶ τοῦ χείλους τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου ὅς ἐστι Τίγρης.
4
DAG 10:4
Die autem vigésima et quarta mensis primi, eram iuxta flúvium magnum, qui est Tigris.
4
[not available]
4
And in the four and twentieth day of the first month, as I was by the side of the great river, which [is] Hiddekel;
4
[not available]
5
וָאֶשָּׂ֤א אֶת עֵינַ־י֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז׃
5
DAG 10:5
καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος εἷς ἐνδεδυμένος βύσσινα καὶ τὴν ὀσφὺν περιεζωσμένος βυσσίνῳ καὶ ἐκ μέσου αὐτοῦ φῶς ·
5
DAG 10:5
Et levávi óculos meos, et vidi: et ecce vir unus vestítus líneis, et renes eius accíncti auro obrízo:
5
[not available]
5
Then I lifted up mine eyes, and looked, and behold a certain man clothed in linen, whose loins [were] girded with fine gold of Uphaz:
5
4Q114 · 1
# [ ε והנה אי]ש־אחד לבש[ בדים ומת]נ#?י?׳ו חגור בכ##[תם אופז ׃
6
וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃
6
DAG 10:6
καὶ τὸ στόμα αὐτοῦ ὡσεὶ θαλάσσης καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις ἀστραπῆς καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ὡσεὶ λαμπάδες πυρός καὶ οἱ βραχίονες αὐτοῦ καὶ οἱ πόδες ὡσεὶ χαλκὸς ἐξαστράπτων καὶ φωνὴ λαλιᾶς αὐτοῦ ὡσεὶ φωνὴ θορύβου.
6
DAG 10:6
et corpus eius quasi chrysólithus, et fácies eius velut spécies fúlguris, et óculi eius ut lampas ardens: et bráchia eius, et quæ deórsum sunt usque ad pedes, quasi spécies æris candéntis: et vox sermónum eius ut vox multitúdinis.
6
[not available]
6
His body also [was] like the beryl, and his face as the appearance of lightning, and his eyes as lamps of fire, and his arms and his feet like in colour to polished brass, and the voice of his words like the voice of a multitude.
6
4Q114 · 1
וגוי]את׳ו כתרשיש ו#?פ#נ#?[י]׳ו#? כ#מראה ברק ועינ#?[י׳ו ]כ##ל##פידי א##ש וזרעתי׳ו ומרגלת׳ו כ##[ע]י#?ן#? נחשת קלל וקול דבר׳ו? כקול המון ׃
7
וְרָאִיתִי֩ אֲנִ֨י דָנִיֵּ֤אל לְבַדִּי֙ אֶת הַ־מַּרְאָ֔ה וְהָאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹ֥א רָא֖וּ אֶת הַ־מַּרְאָ֑ה אֲבָ֗ל חֲרָדָ֤ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵחָבֵֽא׃
7
DAG 10:7
καὶ εἶδον ἐγὼ Δανιὴλ τὴν ὅρασιν τὴν μεγάλην ταύτην καὶ οἱ ἄνθρωποι οἱ ὄντες μετ᾽ ἐμοῦ οὐκ εἴδοσαν τὴν ὅρασιν ταύτην καὶ φόβος ἰσχυρὸς ἐπέπεσεν ἐπ᾽ αὐτούς καὶ ἀπέδρασαν ἐν σπουδῇ.
7
DAG 10:7
Vidi autem ego Dániel solus visiónem: porro viri, qui erant mecum, non vidérunt: sed terror nímius írruit super eos, et fugérunt in abscónditum.
7
[not available]
7
And I Daniel alone saw the vision: for the men that were with me saw not the vision; but a great quaking fell upon them, so that they fled to hide themselves.
7
4Q114 · 1
וראיתי אני ד##נ#?[י]אל לבד׳י את המראה והאנשים אשר היו עמ׳י לא ראו את המראה אבל ח#ר#ד##[ה ]ג?דולה נפלה עלי׳הם ויברחו בהחבא ׃
8
וַאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת הַ־מַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹ֥א נִשְׁאַר בִּ֖־י כֹּ֑ח וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃
8
DAG 10:8
καὶ ἐγὼ κατελείφθην μόνος καὶ εἶδον τὴν ὅρασιν τὴν μεγάλην ταύτην οὐκ ἐνκατελείφθη ἐν ἐμοὶ ἰσχύς καὶ ἰδοὺ πνεῦμα ἐπεστράφη ἐπ᾽ ἐμὲ εἰς φθοράν καὶ οὐ κατίσχυσα.
8
DAG 10:8
Ego autem relíctus solus vidi visiónem grandem hanc: et non remánsit in me fortitúdo, sed et spécies mea immutáta est in me, et emárcui, nec hábui quidquam vírium.
8
[not available]
8
Therefore I was left alone, and saw this great vision, and there remained no strength in me: for my comeliness was turned in me into corruption, and I retained no strength.
8
4Q114 · 1
ואני נש##[אר]ת##י#? לבד׳י ואראה את המראה# ה##ג?דול הזה ולא נשאר ב׳י כח והוד׳י נהפך על׳י למשחית ו#?ל[א] [עצרתי כח ׃
9
וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל פָּנַ֖־י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה׃
9
DAG 10:9
καὶ οὐκ ἤκουσα τὴν φωνὴν λαλιᾶς αὐτοῦ ἐγὼ ἤμην πεπτωκὼς ἐπὶ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν γῆν.
9
DAG 10:9
Et audívi vocem sermónum eius: et áudiens iacébam consternátus super fáciem meam, et vultus meus hærébat terræ.
9
[not available]
9
Yet heard I the voice of his words: and when I heard the voice of his words, then was I in a deep sleep on my face, and my face toward the ground.
9
4Q114 · 1
[קול דברי׳ו ואני הייתי נרדם על פנ׳י ופנ׳י ארצ׳ה] ׃ וא]ש##[מע ]א##ת##־ק##ו#?ל[ דברי׳ו וכשמע׳י את]
10
וְהִנֵּה־יָ֖ד נָ֣גְעָה בִּ֑י וַתְּנִיעֵ֥נִי עַל בִּרְכַּ֖־י וְכַפּ֥וֹת יָדָֽי׃
10
DAG 10:10
καὶ ἰδοὺ χεῖρα προσήγαγέ μοι καὶ ἤγειρέ με ἐπὶ τῶν γονάτων ἐπὶ τὰ ἴχνη τῶν ποδῶν μου.
10
DAG 10:10
Et ecce manus tétigit me, et eréxit me super génua mea, et super artículos mánuum meárum.
10
[not available]
10
And, behold, an hand touched me, which set me upon my knees and [upon] the palms of my hands.
10
6Q7 · f2_5
והנה־יד נגע]ה ב׳י לה##נ#?יע׳ני ע[ל ברכ׳י וכפות] [יד׳י ׃
11
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י דָּנִיֵּ֣אל אִישׁ־חֲ֠מֻדוֹת הָבֵ֨ן בַּדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר֩ אָנֹכִ֨י דֹבֵ֤ר אֵלֶ֨יךָ֙ וַעֲמֹ֣ד עַל עָמְדֶ֔־ךָ כִּ֥י עַתָּ֖ה שֻׁלַּ֣חְתִּי אֵלֶ֑יךָ וּבְדַבְּר֥וֹ עִמִּ֛י אֶת הַ־דָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עָמַ֥דְתִּי מַרְעִֽיד׃
11
DAG 10:11
καὶ εἶπέ μοι Δανιήλ ἄνθρωπος ἐλεεινὸς εἶ διανοήθητι τοῖς προστάγμασιν οἷς ἐγὼ λαλῶ ἐπὶ σέ καὶ στῆθι ἐπὶ τοῦ τόπου σου ἄρτι γὰρ ἀπεστάλην ἐπὶ σέ καὶ ἐν τῷ λαλῆσαι αὐτὸν μετ᾽ ἐμοῦ τὸ πρόσταγμα τοῦτο ἔστην τρέμων.
11
DAG 10:11
Et dixit ad me: Dániel vir desideriórum, intéllige verba, quæ ego loquor ad te, et sta in gradu tuo: nunc enim sum missus ad te. Cumque dixísset mihi sermónem istum, steti tremens.
11
[not available]
11
And he said unto me, O Daniel, a man greatly beloved, understand the words that I speak unto thee, and stand upright: for unto thee am I now sent. And when he had spoken this word unto me, I stood trembling.
11
4Q114 · 1
ε ו]י#?אמר אל׳י [דניאל איש־חמדות הבן בדברים אשר אנ]כ##י? דבר אלי׳ך [ועמד על עמד׳ך כי עתה שלחתי אלי׳ך ובדבר]׳ו#? עמ׳י את [הדבר הזה עמדתי מרעיד ׃
12
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל־תִּירָ֣א דָנִיֵּאל֒ כִּ֣י ׀ מִן הַ־יּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת לִבְּ־ךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ׃
12
DAG 10:12
καὶ εἶπεν πρὸς μέ Μὴ φοβοῦ Δανιήλ ὅτι ἀπὸ τῆς ἡμέρας τῆς πρώτης ἧς ἔδωκας τὸ πρόσωπόν σου διανοηθῆναι καὶ ταπεινωθῆναι ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου εἰσηκούσθη τὸ ῥῆμά σου καὶ ἐγὼ εἰσῆλθον τῷ ῥήματί σου.
12
DAG 10:12
Et ait ad me: Noli metúere Dániel: quia ex die primo, quo posuísti cor tuum ad intelligéndum ut te afflígeres in conspéctu Dei tui, exaudíta sunt verba tua: et ego veni propter sermónes tuos.
12
[not available]
12
Then said he unto me, Fear not, Daniel: for from the first day that thou didst set thine heart to understand, and to chasten thyself before thy God, thy words were heard, and I am come for thy words.
12
4Q114 · 1
וי]א##מ##[ר ]א#ל##׳[י] א[ל־]ת##י(# [ר]א #) דניאל כי [מן היום הר]א##[ש]ו?ן? אשר נתתה את לב׳ך להבין ולהתע##נות לפני אלהי׳ך [נשמעו ד]ברי׳ך ואני־באתי בעב[ו]ר##׳ך ׃
13
וְשַׂ֣ר ׀ מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֤ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִֽיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָרִאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעָזְרֵ֑נִי וַאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס׃
13
DAG 10:13
καὶ ὁ στρατηγὸς βασιλέως Περσῶν ἀνθειστήκει ἐναντίον μου εἴκοσι καὶ μίαν ἡμέραν καὶ ἰδοὺ Μιχαὴλ εἷς τῶν ἀρχόντων τῶν πρώτων ἐπῆλθε βοηθῆσαί μοι καὶ αὐτὸν ἐκεῖ κατέλιπον μετὰ τοῦ στρατηγοῦ τοῦ βασιλέως Περσῶν.
13
DAG 10:13
Princeps autem regni Persárum réstitit mihi vigínti et uno diébus: et ecce Míchael, unus de princípibus primis, venit in adiutórium meum, et ego remánsi ibi iuxta regem Persárum.
13
[not available]
13
But the prince of the kingdom of Persia withstood me one and twenty days: but, lo, Michael, one of the chief princes, came to help me; and I remained there with the kings of Persia.
13
4Q114 · 1, 2
[ו]שרי מלכות פרס [ע]מד לנגד׳י[ עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים] הראש[נים בא לעזר׳ני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס ׃
14
וּבָ֨אתִי֙ לַהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים׃
14
DAG 10:14
καὶ εἶπέν μοι Ἦλθον ὑποδεῖξαί σοι τί ὑπαντήσεται τῷ λαῷ σου ἐπ᾽ ἐσχάτου τῶν ἡμερῶν ἔτι γὰρ ὥρα εἰς ἡμέρας.
14
DAG 10:14
Veni autem ut docérem te quæ ventúra sunt pópulo tuo in novíssimis diébus, quóniam adhuc vísio in dies.
14
[not available]
14
Now I am come to make thee understand what shall befall thy people in the latter days: for yet the vision [is] for [many] days.
14
4Q114 · 2
ובאתי] להבינ׳ך#[ את אשר־יקרה לעמ׳ך באחרית הימים כי־עוד חזון לימים] ׃
15
וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה נָתַ֧תִּי פָנַ֛י אַ֖רְצָה וְנֶאֱלָֽמְתִּי׃
15
DAG 10:15
καὶ ἐν τῷ αὐτὸν λαλῆσαι μετ᾽ ἐμοῦ τὰ προστάγματα ταῦτα ἔδωκα τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐσιώπησα.
15
DAG 10:15
Cumque loquerétur mihi huiuscémodi verbis, deiéci vultum meum ad terram, et tácui.
15
[not available]
15
And when he had spoken such words unto me, I set my face toward the ground, and I became dumb.
15
4Q114 · 2
וכדב[ר׳ו עמ׳י כדברים האלה נתתי פנ׳י ארצ׳ה ונאלמתי ׃
16
וְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל שְׂפָתָ֑־י וָאֶפְתַּח פִּ֗־י וָאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל הָ־עֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶהֶפְכ֤וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃
16
DAG 10:16
καὶ ἰδοὺ ὡς ὁμοίωσις χειρὸς ἀνθρώπου ἥψατό μου τῶν χειλέων καὶ ἤνοιξα τὸ στόμα μου καὶ ἐλάλησα καὶ εἶπα τῷ ἑστηκότι ἀπέναντί μου Κύριε καὶ ὡς ὅρασις ἀπεστράφη ἐπὶ τὸ πλευρόν μου ἐπ᾽ ἐμέ καὶ οὐκ ἦν ἐπ᾽ ἐμοὶ ἰσχύς ·
16
DAG 10:16
Et ecce quasi similitúdo fílii hóminis tétigit lábia mea: et apériens os meum locútus sum, et dixi ad eum, qui stabat contra me: Dómine mi, in visióne tua dissolútæ sunt compáges meæ, et nihil in me remánsit vírium.
16
[not available]
16
And, behold, [one] like the similitude of the sons of men touched my lips: then I opened my mouth, and spake, and said unto him that stood before me, O my lord, by the vision my sorrows are turned upon me, and I have retained no strength.
16
4Q112 · f15
ε לנגד׳י אדנ׳י במ]ר##אה נהפכ#[ו ציר׳י על׳י ולא עצרתי ] # [ ׃
17
וְהֵ֣יךְ יוּכַ֗ל עֶ֤בֶד אֲדֹנִי֙ זֶ֔ה לְדַבֵּ֖ר עִם אֲדֹ֣נִ־י זֶ֑ה וַאֲנִ֤י מֵעַ֨תָּה֙ לֹֽא־יַעֲמָד בִּ֣־י כֹ֔חַ וּנְשָׁמָ֖ה לֹ֥א נִשְׁאֲרָה בִֽ־י׃
17
DAG 10:17
καὶ πῶς δυνήσεται ὁ παῖς λαλῆσαι μετὰ τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ ἐγὼ ἠσθένησα καὶ οὐκ ἔστιν ἐν ἐμοὶ ἰσχὺς καὶ πνεῦμα οὐ κατελείφθη ἐν ἐμοί.
17
DAG 10:17
Et quómodo póterit servus Dómini mei loqui cum Dómino meo? nihil enim in me remánsit vírium, sed et hálitus meus interclúditur.
17
[not available]
17
For how can the servant of this my lord talk with this my lord? for as for me, straightway there remained no strength in me, neither is there breath left in me.
17
4Q112 · f15
והיך יוכל עבד] [אדנ׳י זה לדבר עם אדנ׳י זה וא]נ?י מעתה לא־י[עמד ב׳י כח ]ו#?נשמה לא נ[שארה ב׳י] ׃
18
וַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע בִּ֛־י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי׃
18
DAG 10:18
καὶ προσέθηκε καὶ ἥψατό μου ὡς ὅρασις ἀνθρώπου καὶ κατίσχυσέ με,
18
DAG 10:18
Rursum ergo tétigit me quasi vísio hóminis, et confortávit me,
18
[not available]
18
Then there came again and touched me [one] like the appearance of a man, and he strengthened me,
18
4Q112 · f15
[ויסף ויגע ב׳י כמראה אדם וי]ח##ז#?ק׳ני ׃
19
וַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַחֲזָ֑ק וּֽבְדַבְּר֤וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָאֹֽמְרָ֛ה יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי׃
19
DAG 10:19
καὶ εἶπέν μοι Ἄνθρωπος ἐλεεινὸς εἶ μὴ φοβοῦ ὑγίαινε ἀνδρίζου καὶ ἴσχυσαι καὶ ἐν τῷ λαλῆσαι αὐτὸν μετ᾽ ἐμοῦ ἴσχυσα καὶ εἶπα Λαλησάτω ὁ κύριός μου ὅτι ἐνίσχυσέν με.
19
DAG 10:19
et dixit: Noli timére vir desideriórum: pax tibi: confortáre, et esto robústus. Cumque loquerétur mecum, conválui, et dixi: Lóquere Dómine mi, quia confortásti me.
19
[not available]
19
And said, O man greatly beloved, fear not: peace [be] unto thee, be strong, yea, be strong. And when he had spoken unto me, I was strengthened, and said, Let my lord speak; for thou hast strengthened me.
19
4Q112 · f15
ויאמר אל־תי#?[ר]א## אי?ש החמדות שלום# ל׳ך# [חזק וחזק וכדבר׳ו עמ׳י התחזקתי ]ו#?אמר דבר אדנ׳י כי חזקת׳ני ׃
20
וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֨עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא׃
20
DAG 10:20
καὶ εἶπεν πρὸς μέ Γινώσκεις τί ἦλθον πρὸς σέ καὶ νῦν ἐπιστρέψω διαμάχεσθαι μετὰ τοῦ στρατηγοῦ βασιλέως τῶν Περσῶν καὶ ἐγὼ ἐξεπορευόμην καὶ ἰδοὺ στρατηγὸς Ἑλλήνων εἰσεπορεύετο.
20
DAG 10:20
Et ait: Numquid scis quare vénerim ad te? et nunc revértar ut prœ́lier advérsum príncipem Persárum: cum ego egréderer, appáruit princeps Græcórum véniens.
20
[not available]
20
Then said he, Knowest thou wherefore I come unto thee? and now will I return to fight with the prince of Persia: and when I am gone forth, lo, the prince of Grecia shall come.
20
4Q112 · f15
ויאמר הידעת ׃
21
אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת הָ־רָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם׃ פ
21
DAG 10:21
καὶ μάλα ὑποδείξω σοι τὰ πρῶτα ἐν ἀπογραφῇ ἀληθείας καὶ οὐθεὶς ἦν ὁ βοηθῶν μετ᾽ ἐμοῦ ὑπὲρ τούτων ἀλλ᾽ ἢ Μιχαὴλ ὁ ἄγγελος.
21
DAG 10:21
Verúmtamen annuntiábo tibi quod expréssum est in scriptúra veritátis: et nemo est adiútor meus in ómnibus his, nisi Míchael princeps vester.
21
[not available]
21
But I will shew thee that which is noted in the scripture of truth: and [there is] none that holdeth with me in these things, but Michael your prince.
21
4Q114 · 2
אבל אגיד ל׳ך את הרשום בכתב אמת] ואין אחד## מ##ת##[חזק עמ׳י על־אלה ε ] # # [ מ]י(# כאל #) שר׳כם ׃
