THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֺתָ֖יו כָּל הַ־יָּמִֽים׃
1
Καὶ ἀγαπήσεις Κύριον τὸν θεόν σου, καὶ φυλάξῃ τὰ φυλάγματα αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας.
1
Ama ítaque Dóminum Deum tuum, et obsérva præcépta eius et cæremónias, iudícia atque mandáta, omni témpore.
1
ואהבת את יהוה אלהיך ושׁמרת משׁמרתו חקתיו ומצותיו ומשׁפטיו כל הימים
1
Therefore thou shalt love the LORD thy God, and keep his charge, and his statutes, and his judgments, and his commandments, alway.
1
1Q13 · f21_22
ואהבת] [את יהוה אלהי׳ך ו]שמרת[ משמרת׳ו וחקתי׳ו ומשפטי׳ו] ׃
2
וִֽידַעְתֶּם֮ הַיּוֹם֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת בְּנֵי־כֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת גָּדְל֕־וֹ אֶת יָד־וֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה׃
2
καὶ γνώσεσθε σήμερον ὅτι οὐχὶ τὰ παιδία ὑμῶν, ὅσοι οὐκ οἴδασιν οὐδὲ ἴδοσαν τὴν παιδίαν Κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ τὰ μεγαλεῖα αὐτοῦ καὶ τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλόν,
2
Cognóscite hódie quæ ignórant fílii vestri, qui non vidérunt disciplínam Dómini Dei vestri, magnália eius et robústam manum, extentúmque bráchium,
2
וידעתם היום כי לא את בניכם אשׁר לא־ידעו ואשׁר לא־ראו את־מוסר יהוה אלהיכם את גדלו ואת ידו החזקה ואת זרועו הנטויה
2
And know ye this day: for [I speak] not with your children which have not known, and which have not seen the chastisement of the LORD your God, his greatness, his mighty hand, and his stretched out arm,
2
4Q128 · f1
ו]י?דעתמה הי?ו#?ם## כ##י#? ל##ו#?א##[ את בני׳כ]מ##ה## אשר לוא ידעו ו#?א#ש##ר## ל#ו#?א## [ראו את־מוסר יהוה אלהי׳כם] [את גדל׳ו את יד׳ו ה]חזקה ואת א##[זרו]ע׳ו ה##[נטויה ׃
3
וְאֶת אֹֽתֹתָי־ו֙ וְאֶֽת מַעֲשָׂ֔י־ו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל אַרְצֽ־וֹ׃
3
καὶ τὰ σημεῖα αὐτοῦ καὶ τὰ τέρατα αὐτοῦ ὅσα ἐποίησεν ἐν μέσῳ Αἰγύπτου Φαραὼ βασιλεῖ Αἰγύπτου καὶ πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ,
3
signa et ópera quæ fecit in médio Ægýpti Pharaóni regi, et univérsæ terræ eius,
3
את אתותיו ואת מעשׂיו אשׁר עשׂה בתוך מצרים לפרעה ולכל ארצו
3
And his miracles, and his acts, which he did in the midst of Egypt unto Pharaoh the king of Egypt, and unto all his land;
3
4Q128 · f1
ואת או]תות׳ו ואת מעש׳ו? א##ש#ר ע##ש##ה##[ בתוך מצרים לפרעה מלך־מצרים ולכל] [ארצ׳ו ׃
4
וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל פְּנֵי־הֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהוָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
4
καὶ ὅσα ἐποίησεν τὴν δύναμιν τῶν Αἰγυπτίων, τὰ ἅρματα αὐτῶν καὶ τὴν ἵππον αὐτῶν καὶ τὴν δύναμιν αὐτῶν, ὡς ἐπέκλυσεν τὸ ὕδωρ τῆς θαλάσσης τῆς ἐρυθρᾶς ἐπὶ προσώπου αὐτῶν, καταδιωκόντων αὐτῶν ἐκ τῶν ὀπίσω ὑμῶν, καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς Κύριος ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας,
4
omníque exercítui Ægyptiórum, et equis ac cúrribus: quómodo operúerint eos aquæ maris Rubri, cum vos persequeréntur, et deléverit eos Dóminus usque in præséntem diem:
4
ואשׁר עשׂה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשׁר הציף את־מי ים־סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה
4
And what he did unto the army of Egypt, unto their horses, and to their chariots; how he made the water of the Red sea to overflow them as they pursued after you, and [how] the LORD hath destroyed them unto this day;
4
4Q128 · f1
ואשר עשה לחיל מצרים לס]ו#?ס׳ו ולרכב׳ו ו#?ל##פר##ש##[׳ו א]ש##ר# ה##[ציף את־]מ##י ים־סוף על פני?[׳המה ברדפ׳ם אחרי׳כם ויאבד׳ם יהוה עד] [היום הזה ׃
5
וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד בֹּאֲ־כֶ֖ם עַד הַ־מָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃
5
καὶ ὅσα ἐποίησεν ἡμῖν ἐν τῇ ἐρήμῳ ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον,
5
vobísque quæ fécerit in solitúdine donec venirétis ad hunc locum:
5
ואשׁר עשׂה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה
5
And what he did unto you in the wilderness, until ye came into this place;
5
4Q128 · f1
ואשר עשה ל׳כם במדבר עד בו]א#׳כ#מה ע##ד## המקום הזה ׃
6
וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת פִּ֔י־הָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת בָּתֵּי־הֶ֖ם וְאֶת אָהֳלֵי־הֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל הַ־יְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
6
καὶ ὅσα ἐποίησεν τῷ Δαθὰν καὶ Ἀβειρὼν υἱοῖς Ἐλιὰβ υἱοῦ Ῥουβήν, οὓς ἀνοίξασα ἡ γῆ τὸ στόμα αὐτῆς κατέπιεν αὐτοὺς καὶ τοὺς οἴκους αὐτῶν καὶ τὰς σκηνὰς αὐτῶν καὶ πᾶσαν αὐτῶν τὴν ὑπόστασιν τὴν μετ᾽ αὐτῶν ἐν μέσῳ παντὸς Ἰσραήλ ·
6
et Dathan atque Abiron fíliis Eliab, qui fuit fílius Ruben: quos apérto ore suo terra absórbuit, cum dómibus et tabernáculis, et univérsa substántia eórum, quam habébant in médio Israel.
6
ואשׁר עשׂה לדתן ולאבירם בני אליאב בן־ראובן אשׁר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת כל האדם אשׁר לקרח ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשׁר ברגליהם בקרב כל־ישׂראל
6
And what he did unto Dathan and Abiram, the sons of Eliab, the son of Reuben: how the earth opened her mouth, and swallowed them up, and their households, and their tents, and all the substance that [was] in their possession, in the midst of all Israel:
6
4Q128 · f1
וא##[שר עשה] ל##ד##ת#ן#? ו#?לאבי#?[רם בני אליאב בן־ראובן אשר פצתה] [הארץ את פי׳ה ותבלע׳ם ואת בתי׳הם ואת אהלי׳הם ואת כ]ו#?ל ה##א##[ד]ם## א#שר לקורח וא#[ת כל היקום אשר ברגלי׳הם בקרב כל־ישראל ׃
7
כִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֥ה יְהוָ֖ה הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה׃
7
ὅτι οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑώρακαν πάντα τὰ ἔργα Κυρίου ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν σήμερον.
7
Oculi vestri vidérunt ópera Dómini magna quæ fecit,
7
כי עיניכם הראות את־כל־מעשׂה יהוה הגדול אשׁר עשׂה
7
But your eyes have seen all the great acts of the LORD which he did.
7
4Q128 · f1
כי עיני׳כם הראת את]־[כל־מעשה יהוה הגדל אשר עש]ה## את׳כמה ׃
8
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל הַ־מִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת הָ־אָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
8
καὶ φυλάξεσθε πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε, καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσετε τὴν γῆν εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν Ἰορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν ·
8
ut custodiátis univérsa mandáta illíus, quæ ego hódie præcípio vobis, et possítis introíre, et possidére terram, ad quam ingredímini,
8
ושׁמרתם את־כל המצוה אשׁר אנכי מצוה אתכם היום למען תחזקו ובאתם וירשׁתם את הארץ אשׁר אתם באים שׁמה לרשׁתה
8
Therefore shall ye keep all the commandments which I command you this day, that ye may be strong, and go in and possess the land, whither ye go to possess it;
8
1Q13 · f23_25
ε ] # # [ ε [למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ]א##תם עובר[ים שמ׳ה] [לרשת׳ה ׃
9
וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל הָ֣־אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס
9
ἵνα μακροημερεύσητε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν Κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν δοῦναι αὐτοῖς καὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν μετ᾽ αὐτούς, γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι.
9
multóque in ea vivátis témpore: quam sub iuraménto pollícitus est Dóminus pátribus vestris, et sémini eórum, lacte et melle manántem.
9
ולמען תאריכון ימים על האדמה אשׁר נשׁבע יהוה לאבתיכם לתת לזרעם ארץ זבת חלב ודבשׁ
9
And that ye may prolong [your] days in the land, which the LORD sware unto your fathers to give unto them and to their seed, a land that floweth with milk and honey.
9
1Q13 · f23_25
ε ] # # [ ε על ה]אדמ##ה##[ א]שר נשבע#[ יהוה] [לאבתי׳כם ]לתת ל׳הם ולז[רע׳ם אר]ץ זבת חל##[ב ]ו#?דבש ׃
10
כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא שָׁ֨מָּ־ה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶֽת זַרְעֲ־ךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק׃
10
ἔστιν γὰρ ἡ γῆ εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν, οὐχ ὥσπερ γῆ Αἰγύπτου ἐστίν, ὅθεν ἐκπεπόρευσθε ἐκεῖθεν, ὅταν σπείρωσιν τὸν σπόρον καὶ ποτίζωσιν τοῖς ποσὶν αὐτῶν ὡσεὶ κῆπον λαχανίας ·
10
Terra enim, ad quam ingréderis possidéndam, non est sicut terra Ægýpti, de qua exísti, ubi iacto sémine in hortórum morem aquæ ducúntur irríguæ:
10
כי הארץ אשׁר אתם באים שׁמה לרשׁתה לא כארץ מצרים היא אשׁר יצאתם משׁם אשׁר תזרע את זרעך והשׁקית ברגליך כגן הירק
10
For the land, whither thou goest in to possess it, [is] not as the land of Egypt, from whence ye came out, where thou sowedst thy seed, and wateredst [it] with thy foot, as a garden of herbs:
10
1Q13 · f23_25
כי ה[ארץ] [אשר אתה בא שמ׳ה לרשת׳ה לא כ]א##רץ מצר#י#?[ם ה]י?א אשר י?[צאתם] [משם אשר תזרע את זרע׳ך והשקית ברגל׳ך ε ] # # # # # ׃
11
וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃
11
ἡ δὲ γῆ εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτὴν γῆ ὀρεινὴ καὶ πεδινή, ἐκ τοῦ ὑετοῦ τοῦ οὐρανοῦ πίεται ὕδωρ ·
11
sed montuósa est et campéstris, de cælo exspéctans plúvias,
11
והארץ אשׁר אתם עברים שׁמה לרשׁתה ארץ הרים ובקעות למטר השׁמים תשׁתה־מים
11
But the land, whither ye go to possess it, [is] a land of hills and valleys, [and] drinketh water of the rain of heaven:
11
1Q13 · f23_25
[והא]רץ # # [ ε ε ] # # ם# # [ ε ׃
12
אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ ס
12
γῆ ἣν Κύριος ὁ θεός σου ἐπισκοπεῖται αὐτὴν διὰ παντός, οἱ ὀφθαλμοὶ Κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπ᾽ αὐτῆς ἀπ᾽ ἀρχῆς τοῦ ἐνιαυτοῦ καὶ ἕως συντελείας τοῦ ἐνιαυτοῦ.
12
quam Dóminus Deus tuus semper invísit, et óculi illíus in ea sunt a princípio anni usque ad finem eius.
12
ארץ אשׁר־יהוה אלהיך דרשׁ אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מראשׁית השׁנה ועד אחרית השׁנה
12
A land which the LORD thy God careth for: the eyes of the LORD thy God [are] always upon it, from the beginning of the year even unto the end of the year.
12
1Q13 · f26_27
ε אר]ץ## אש[ר־]יהוה אל[הי׳ך דרש] [את׳ה תמיד עיני י]הוה אלה[י]׳ך ב׳ה מר[שית] [ה]שנה [עד ]א##חרי?[ת שנה ε ׃
13
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל מִצְוֺתַ֔־י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל לְבַבְ־כֶ֖ם וּבְכָל נַפְשְׁ־כֶֽם׃
13
Ἐὰν δὲ ἀκοῇ εἰσακούσητε πάσας τὰς ἐντολὰς ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἀγαπᾷν Κύριον τὸν θεόν σου καὶ λατρεύειν αὐτῷ ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου,
13
Si ergo obediéritis mandátis meis, quæ ego hódie præcípio vobis, ut diligátis Dóminum Deum vestrum, et serviátis ei in toto corde vestro, et in tota ánima vestra:
13
והיה אם־שׁמע תשׁמעו אל מצותי אשׁר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את־יהוה אלהיכם לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשׁכם
13
And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently unto my commandments which I command you this day, to love the LORD your God, and to serve him with all your heart and with all your soul,
13
4Q128 · f1
והיה אם־שמע תשמעו אל מצות׳י] א##ש##[ר] א##נוכי מצוה את׳כמה היום ל[אהב׳ה את־יהוה אלהי׳כם ולעוב]ד׳ו בכול [לבב׳כם ובכל נפש׳כם ׃
14
וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר אַרְצְ־כֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃
14
καὶ δώσει τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου καθ᾽ ὥραν πρόιμον καὶ ὄψιμον, καὶ εἰσοίσεις τὸν σῖτόν σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ἔλαιόν σου ·
14
dabit plúviam terræ vestræ temporáneam et serótinam, ut colligátis fruméntum, et vinum, et óleum,
14
ונתן מטר ארצך בעתו יורא ומלקושׁ ואספת דגנך תירשׁך ויצהרך
14
That I will give [you] the rain of your land in his due season, the first rain and the latter rain, that thou mayest gather in thy corn, and thy wine, and thine oil.
14
4Q128 · f1
ונתתי מטר ארצ׳כם] בעת#[׳ו] י#?ורה ומלקוש ואספתה# ד##[גנ׳כה ותירוש׳כה ויצהר׳כ]ה## ׃
15
וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃
15
καὶ δώσει χορτάσματα ἐν τοῖς ἀγροῖς σου τοῖς κτήνεσίν σου.
15
fœnúmque ex agris ad pascénda iuménta, et ut ipsi comedátis ac saturémini.
15
ונתן עשׂב בשׂדך לבהמתך ואכלת ושׂבעת
15
And I will send grass in thy fields for thy cattle, that thou mayest eat and be full.
15
4Q128 · f1
ו#?נתן ע#שב בשד##[׳כה לבהמת׳ך ואכלת ושבעת ׃
16
הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃
16
καὶ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς πρόσεχε σεαυτῷ μὴ πλατυνθῇ ἡ καρδία σου, καὶ παραβῆτε καὶ λατρεύσητε θεοῖς ἑτέροις καὶ προσκυνήσητε αὐτοῖς ·
16
Cavéte ne forte decipiátur cor vestrum, et recedátis a Dómino, serviatísque diis aliénis, et adorétis eos:
16
השׁמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשׁתחויתם להם
16
Take heed to yourselves, that your heart be not deceived, and ye turn aside, and serve other gods, and worship them;
16
4Q128 · f1
השמרו] ל׳כמ##ה## פן יפתה לבב׳כמה וסרת#[מה ועבדתם אלהים אחרים וה]שתחויתמה (^ ל#׳ה##מ##ה## ^) ׃
17
וְחָרָ֨ה אַף־יְהוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת הַ־שָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת יְבוּלָ֑־הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
17
καὶ θυμωθεὶς ὀργῇ Κύριος ἐφ᾽ ὑμῖν καὶ συνσχῇ τὸν οὐρανόν, καὶ οὐκ ἔσται ὁ ὑετὸς καὶ ἡ γῆ οὐ δώσει τὸν καρπὸν αὐτῆς, καὶ ἀπολεῖσθε ἐν τάχει ἀπὸ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ἧς ἔδωκεν ὁ κύριος ὑμῖν.
17
iratúsque Dóminus claudat cælum, et plúviæ non descéndant, nec terra det germen suum, pereatísque velóciter de terra óptima, quam Dóminus datúrus est vobis.
17
וחרה אף־יהוה בכם ועצר את השׁמים ולא־יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהר מעל הארץ הטובה אשׁר יהוה נתן לכם
17
And [then] the LORD ’S wrath be kindled against you, and he shut up the heaven, that there be no rain, and that the land yield not her fruit; and [lest] ye perish quickly from off the good land which the LORD giveth you.
17
4Q128 · f1
ו?ח##[רה אף־יהוה ב׳כם ועצר] [א]ת## השמים ולוא יהיה מ#[טר והאדמה לא תתן את יבול׳ה ואב]ד#ת#מ#ה מ##הר מע##ל ה##א##[רץ הטבה אשר יהוה נתן ל׳כם ׃
18
וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת דְּבָרַ֣־י אֵ֔לֶּה עַל לְבַבְ־כֶ֖ם וְעַֽל נַפְשְׁ־כֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל יֶדְ־כֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃
18
καὶ ἐμβαλεῖτε τὰ ῥήματα ταῦτα εἰς τὴν καρδίαν ὑμῶν καὶ εἰς τὴν ψυχὴν ὑμῶν, καὶ ἀφάψετε αὐτὰ εἰς σημεῖον ἐπὶ τῆς χειρὸς ὑμῶν, καὶ ἔσται ἀσάλευτον πρὸ ὀφθαλμῶν ὑμῶν ·
18
Pónite hæc verba mea in córdibus et in ánimis vestris, et suspéndite ea pro signo in mánibus, et inter óculos vestros collocáte.
18
ושׂמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשׁכם וקשׁרתם אתם לאות על ידיכם והיו לטטפות בין עיניכם
18
Therefore shall ye lay up these my words in your heart and in your soul, and bind them for a sign upon your hand, that they may be as frontlets between your eyes.
18
4Q128 · f1
ושמתם] [את דבר׳י אלה על לבב׳כמה ועל] נפש׳כמה וק[שרתמה אות׳מה לאות על ידי׳כמה והיו לטו]ט##פ##ת בין עיני׳כ(^ מה ^) ׃
19
וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת בְּנֵי־כֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃
19
καὶ διδάξετε αὐτὰ τὰ τέκνα ὑμῶν λαλεῖν ἐν αὐτοῖς, καθημένου σου ἐν οἴκῳ καὶ πορευομένου σου ἐν ὁδῷ, καὶ καθεύδοντός σου καὶ διανισταμένου σου ·
19
Docéte fílios vestros ut illa mediténtur: quando séderis in domo tua, et ambuláveris in via, et accubúeris atque surréxeris.
19
ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשׁבתך בבית בלכתך בדרך בשׁכבך ובקומך
19
And ye shall teach them your children, speaking of them when thou sittest in thine house, and when thou walkest by the way, when thou liest down, and when thou risest up.
19
4Q128 · f1
[ולמדתם את׳ם את בנ]י#?׳כמה לדבר ב׳מה בשבת׳כ#[ה בבית׳ך ובלכת׳ך בדרך ובשכב׳ך ובקו]מ##׳כ#ה ׃
20
וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃
20
καὶ γράψετε αὐτὰ ἐπὶ τὰς φλιὰς τῶν οἰκιῶν ὑμῶν καὶ τῶν πυλῶν ὑμῶν,
20
Scribes ea super postes et iánuas domus tuæ:
20
וכתבתם על מזזות בתיך ובשׁעריך
20
And thou shalt write them upon the door posts of thine house, and upon thy gates:
20
4Q128 · f1
[וכתבת׳ם על־מזוזות בית׳כ]ה ובשערי׳כה ׃
21
לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל הָ־אָֽרֶץ׃ ס
21
ἵνα μακροημερεύσητε, καὶ αἱ ἡμέραι τῶν υἱῶν ὑμῶν ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν Κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν δοῦναι αὐτοῖς καθὼς αἱ ἡμέραι τοῦ οὐρανοῦ ἐπὶ τῆς γῆς.
21
ut multiplicéntur dies tui, et filiórum tuórum in terra, quam iurávit Dóminus pátribus tuis, ut daret eis quámdiu cælum ímminet terræ.
21
למען ירבון ימיכם וימי בניכם על האדמה אשׁר נשׁבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השׁמים על הארץ
21
That your days may be multiplied, and the days of your children, in the land which the LORD sware unto your fathers to give them, as the days of heaven upon the earth.
21
4Q128 · f1
למען ירבו ימ##[י׳כמה וימי בני׳כם על האדמה אשר נ]שבע יהוה [לא]ב##[ותי׳כמה לתת אות׳ה ל׳ה]מה כימי השמים מעל האר##[ץ ׃
22
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל הַ־מִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל דְּרָכָ֖י־ו וּלְדָבְקָה בֽ־וֹ׃
22
καὶ ἔσται ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ποιεῖν, ἀγαπᾷν Κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν καὶ πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ προσκολλᾶσθαι αὐτῷ ·
22
Si enim custodiéritis mandáta quæ ego præcípio vobis, et fecéritis ea, ut diligátis Dóminum Deum vestrum, et ambulétis in ómnibus viis eius, adhæréntes ei,
22
כי אם־שׁמר תשׁמרון את־כל המצוה הזאת אשׁר אנכי מצוה אתכם היום לעשׂותה לאהבה את־יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולהדבקה בו
22
For if ye shall diligently keep all these commandments which I command you, to do them, to love the LORD your God, to walk in all his ways, and to cleave unto him;
22
[not available]
23
וְהוֹרִ֧ישׁ יְהוָ֛ה אֶת־כָּל הַ־גּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃
23
καὶ ἐκβαλεῖ Κύριος πάντα τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου ὑμῶν, καὶ κληρονομήσετε ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρὰ μᾶλλον ἢ ὑμεῖς.
23
dispérdet Dóminus omnes gentes istas ante fáciem vestram, et possidébitis eas, quæ maióres et fortióres vobis sunt.
23
והורישׁ יהוה את־כל הגוים האלה מלפניך וירשׁתם גוים גדלים ועצמים ממך
23
Then will the LORD drive out all these nations from before you, and ye shall possess greater nations and mightier than yourselves.
23
[not available]
24
כָּל הַ־מָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף רַגְלְ־כֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן הַ־מִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן הַ־נָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָֽאַחֲר֔וֹן יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃
24
πάντα τὸν τόπον οὗ ἐὰν πατήσῃ τὸ ἴχνος τοῦ ποδὸς ὑμῶν, ὑμῖν ἔσται · ἀπὸ τῆς ἐρήμου καὶ Ἀντιλιβάνου, καὶ ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου, ποταμοῦ Εὐφράτου, καὶ ἕως τῆς θαλάσσης τῆς ἐπὶ δυσμῶν ἔσται τὰ ὅριά σου.
24
Omnis locus, quem calcáverit pes vester, vester erit. A desérto, et a Líbano, a flúmine magno Euphráte usque ad mare occidentále erunt términi vestri.
24
כל המקום אשׁר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון ומן הנהר נהר־פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם
24
Every place whereon the soles of your feet shall tread shall be yours: from the wilderness and Lebanon, from the river, the river Euphrates, even unto the uttermost sea shall your coast be.
24
[not available]
25
לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל הָ־אָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ בָ֔־הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ ס
25
οὐκ ἀντιστήσεται οὐδεὶς κατὰ πρόσωπον ὑμῶν · τὸν τρόμον ὑμῶν καὶ τὸν φόβον ὑμῶν ἐπιθήσει Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς ἐφ᾽ ἧς ἐὰν ἐπιβῆτε ἐπ᾽ αὐτῆς, ὃν τρόπον ἐλάλησεν πρὸς ὑμᾶς.
25
Nullus stabit contra vos: terrórem vestrum et formídinem dabit Dóminus Deus vester super omnem terram quam calcatúri estis, sicut locútus est vobis.
25
לא־יתיצב אישׁ לפניכם פחדכם ומראכם יתן יהוה אלהיכם על־פני כל הארץ אשׁר תדרכו בה כאשׁר דבר לכם
25
There shall no man be able to stand before you: [for] the LORD your God shall lay the fear of you and the dread of you upon all the land that ye shall tread upon, as he hath said unto you.
25
[not available]
26
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
26
Ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον τὴν εὐλογίαν καὶ τὴν κατάραν ·
26
En propóno in conspéctu vestro hódie benedictiónem et maledictiónem:
26
ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה
26
Behold, I set before you this day a blessing and a curse;
26
[not available]
27
אֶֽת הַ־בְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
27
τὴν εὐλογίαν, ἐὰν ἀκούσητε τὰς ἐντολὰς Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον ·
27
benedictiónem, si obediéritis mandátis Dómini Dei vestri, quæ ego hódie præcípio vobis:
27
את הברכה אשׁר תשׁמעון אל־מצות יהוה אלהיכם אשׁר אנכי מצוה אתכם היום
27
A blessing, if ye obey the commandments of the LORD your God, which I command you this day:
27
1Q4 · f6i
ε את הברכה אשר תשמעו אל־מצות יהוה אלהי׳כם אשר ]א#נוכי [מצוה את׳כם היום ׃
28
וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן הַ־דֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ ס
28
καὶ αἱ κατάραι, ἐὰν μὴ ἀκούσητε τὰς ἐντολὰς Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον, καὶ πλανηθῆτε ἀπὸ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετειλάμην ὑμῖν, πορευθέντες λατρεύειν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ οἴδατε.
28
maledictiónem, si non obediéritis mandátis Dómini Dei vestri, sed recesséritis de via, quam ego nunc osténdo vobis, et ambulavéritis post deos aliénos, quos ignorátis.
28
והקללה אם־לא תשׁמעון אל־מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשׁר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשׁר לא־ידעתם
28
And a curse, if ye will not obey the commandments of the LORD your God, but turn aside out of the way which I command you this day, to go after other gods, which ye have not known.
28
1Q4 · f6i
והקללה אם־לא תשמעו אל־מצות יהוה אלהי׳כם וסרתם מן הד]ר##ך אשר אנוכי [מצוה את׳כם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם ׃
29
וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל הָ־אָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא שָׁ֖מָּ־ה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת הַ־בְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת הַ־קְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃
29
καὶ ἔσται ὅταν εἰσαγάγῃ σε Κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν εἰς ἣν διαβαίνεις ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν, καὶ δώσεις εὐλογίαν ἐπ᾽ ὄρος Γαριζεὶν καὶ τὴν κατάραν ἐπ᾽ ὄρος Γαιβάλ.
29
Cum vero introdúxerit te Dóminus Deus tuus in terram, ad quam pergis habitándam, pones benedictiónem super montem Garízim, maledictiónem super montem Hebal:
29
והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשׁר־אתה בא שׁמה לרשׁתה ונתתה את הברכה על הרגריזים ואת הקללה על־הר עיבל
29
And it shall come to pass, when the LORD thy God hath brought thee in unto the land whither thou goest to possess it, that thou shalt put the blessing upon mount Gerizim, and the curse upon mount Ebal.
29
1Q4 · f6i
[והיה כי יביא׳ך יהוה אלהי׳ך אל הארץ אשר־אתה בא שמ׳ה לרשת׳ה ונתתה את הברכה על־הר ]גריזים ואת [הקללה על־הר עיבל ׃
30
הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֨רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה׃
30
οὐκ ἰδοὺ ταῦτα πέραν τοῦ Ἰορδάνου ὀπίσω ὁδὸν δυσμῶν ἡλίου ἐν γῇ Χανάαν, τὸ κατοικοῦν ἐπὶ δυσμῶν ἐχόμενον τοῦ Γολγόλ, πλησίον τῆς δρυὸς τῆς ὑψηλῆς?
30
qui sunt trans Iordánem, post viam quæ vergit ad solis occúbitum in terra Chananǽi, qui hábitat in campéstribus contra Gálgalam, quæ est iuxta vallem tendéntem et intrántem procul.
30
הלוא הם בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השׁמשׁ בארץ הכנעני הישׁב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שׁכם
30
[Are] they not on the other side Jordan, by the way where the sun goeth down, in the land of the Canaanites, which dwell in the champaign over against Gilgal, beside the plains of Moreh?
30
1Q4 · f6i
הלא־המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מו]ל הגלגל ׃
31
כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת הַ־יַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת הָ־אָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם בָּֽ־הּ׃
31
ὑμεῖς γὰρ διαβαίνετε τὸν Ἰορδάνην, εἰσελθόντες κληρονομῆσαι τὴν γῆν ἣν Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐν κλήρῳ πάσας τὰς ἡμέρας, καὶ κατοικήσετε ἐν αὐτῇ.
31
Vos enim transíbitis Iordánem, ut possideátis terram, quam Dóminus Deus vester datúrus est vobis, ut habeátis et possideátis illam.
31
כי אתם עברים את הירדן לבוא לרשׁת את הארץ אשׁר־יהוה אלהיכם נתן לכם וירשׁתם אתה וישׁבתם בה
31
For ye shall pass over Jordan to go in to possess the land which the LORD your God giveth you, and ye shall possess it, and dwell therein.
31
1Q5 · f4
כי אתם] [עברים את הירדן לבא לרשת ]את[ הארץ אשר־יהוה אלהי׳כם נתן ל׳כם] ׃
32
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כָּל הַֽ־חֻקִּ֖ים וְאֶת הַ־מִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
32
καὶ φυλάξεσθε τοῦ ποιεῖν πάντα τὰ προστάγματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις ταύτας ὅσας ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον.
32
Vidéte ergo ut impleátis cæremónias atque iudícia, quæ ego hódie ponam in conspéctu vestro.
32
ושׁמרתם לעשׂות את כל החקים ואת כל המשׁפטים אשׁר אנכי נתן לפניכם היום
32
And ye shall observe to do all the statutes and judgments which I set before you this day.
32
4Q45 · f13_14
ו]ש##[מר]ת#ם## לעשות את כל הח##[קים ואת] [המשפטים אשר אנכי ]נ#?תן לפנ?י׳כ#ם# היום ׃
