THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
אֵ֣ת כָּל הַ־דָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ פ
1
Ἐὰν δὲ ἀναστῇ ἐν σοὶ προφήτης ἢ ἐνυπνιαζόμενος τὸ ἐνύπνιον καὶ δῷ σοι σημεῖον ἢ τέρας,
1
12:32
Quod præcípio tibi, hoc tantum fácito Dómino: nec addas quidquam, nec mínuas.
1
את כל הדבר אשׁר אנכי מצוך היום אתו תשׁמרו לעשׂות לא תוסיפו עליו ולא תגרעו ממנו
1
12:32
What thing soever I command you, observe to do it: thou shalt not add thereto, nor diminish from it.
1
1Q4 · f7_8
[אשר אנכי מצוה את׳כם את׳ו תשמרו ]ל#עשות[ לא־תסף עלי׳ו ולא תגרע ממ׳נו ׃
2
כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
2
καὶ ἔλθῃ τὸ σημεῖον ἢ τὸ τέρας ὃ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων Πορευθῶμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ οἴδατε ·
2
13:1
Si surréxerit in médio tui prophétes, aut qui sómnium vidísse se dicat, et prædíxerit signum atque porténtum,
2
כי־יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת
2
13:1
If there arise among you a prophet, or a dreamer of dreams, and giveth thee a sign or a wonder,
2
1Q4 · f7_8
כי־יקום בקרב׳ך נביא] [או חלם חלום ונתן אלי׳ך אות או מו]פ##ת ׃
3
וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא יְדַעְתָּ֖־ם וְנָֽעָבְדֵֽם׃
3
οὐκ ἀκούσεσθε τῶν λόγων τοῦ προφήτου ἐκείνου ἢ τοῦ ἐνυπνιαζομένου τὸ ἐνύπνιον ἐκεῖνο · ὅτι πειράζει κύριος ὁ θεός σου ὑμᾶς, εἰδέναι εἰ ἀγαπᾶτε τὸν θεὸν ὑμῶν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς ὑμῶν.
3
13:2
et evénerit quod locútus est, et díxerit tibi: Eámus, et sequámur deos aliénos quos ignóras, et serviámus eis:
3
ובא האות והמופת אשׁר־דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשׁר לא ידעתם ונעבדם
3
13:2
And the sign or the wonder come to pass, whereof he spake unto thee, saying, Let us go after other gods, which thou hast not known, and let us serve them;
3
1Q4 · f7_8
ובא הא[ות והמופת אשר־דבר אלי׳ך לאמר נלכה אחרי אלהים] [אחרים אשר לא ידעת׳ם ונעבד׳ם ׃
4
לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל לְבַבְ־כֶ֖ם וּבְכָל נַפְשְׁ־כֶֽם׃
4
ὀπίσω Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν πορεύεσθε, καὶ τοῦτον φοβηθήσεσθε καὶ τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούσεσθε καὶ αὐτῷ προστεθήσεσθε.
4
13:3
non áudies verba prophétæ illíus aut somniatóris: quia tentat vos Dóminus Deus vester, ut palam fiat utrum diligátis eum an non, in toto corde, et in tota ánima vestra.
4
לא תשׁמע אל־דברי הנביא ההוא או אל החלם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישׁכם אהבים את־יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשׁכם
4
13:3
Thou shalt not hearken unto the words of that prophet, or that dreamer of dreams: for the LORD your God proveth you, to know whether ye love the LORD your God with all your heart and with all your soul.
4
1Q4 · f7_8, f9
לא תש]מעו א[ל־דברי] הנבי ההואה[ או אל־חולם החלום ההוא] [כי מנסה יהוה אלהי׳כם את׳כם לד]עת היש׳כמ#[ה אהבים את־יהוה אלהי׳כם בכל לבב׳כם] [ובכל נפש׳כם ׃
5
אַחֲרֵ֨י יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת מִצְוֺתָ֤י־ו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
5
καὶ ὁ προφήτης ἐκεῖνος ἢ ὁ τὸ ἐνύπνιον ἐνυπνιαζόμενος ἐκεῖνος ἀποθανεῖται · ἐλάλησεν γὰρ πλανῆσαί σε ἀπὸ Κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου, τοῦ λυτρωσαμένου σε ἐκ τῆς δουλίας, ἐξῶσαί σε ἀπὸ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετείλατό σοι Κύριος ὁ θεός σου πορεύεσθαι ἐν αὐτῇ · καὶ ἀφανιεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.
5
13:4
Dóminum Deum vestrum sequímini, et ipsum timéte, et mandáta illíus custodíte, et audíte vocem eius: ipsi serviétis, et ipsi adhærébitis.
5
אחרי יהוה אלהיכם תלכון ואתו תיראון ואת מצותיו תשׁמרון ובקולו תשׁמעון ואתו תעבדו ובו תדבקו
5
13:4
Ye shall walk after the LORD your God, and fear him, and keep his commandments, and obey his voice, and ye shall serve him, and cleave unto him.
5
1Q4 · f9
אחרי יהוה ]אלוהי׳כמה תלכו׳ן ואו?ת׳ו תעב[דו ε ε תשמ]ר ׃
6
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָה עַל־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן הַ־דֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃
6
Ἐὰν δὲ παρακαλέσῃ σε ὁ ἀδελφός σου ἐκ πατρός σου ἢ ἐκ μητρός σου, ἢ ὁ υἱός σου ἢ ἡ θυγάτηρ σου ἢ ἡ γυνὴ ἡ ἐν κόλπῳ σου, ἢ φίλος ἴσος τῆς ψυχῆς σου, λάθρα λέγων Βαδίσωμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ ᾔδεις σὺ καὶ οἱ πατέρες σου,
6
13:5
Prophéta autem ille aut fictor somniórum interficiétur: quia locútus est ut vos avérteret a Dómino Deo vestro, qui edúxit vos de terra Ægýpti, et redémit vos de domo servitútis: ut erráre te fáceret de via, quam tibi præcépit Dóminus Deus tuus: et áuferes malum de médio tui.
6
והנביא ההוא או החלם החלום ההוא יומת כי דבר־סרה על־יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשׁר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך
6
13:5
And that prophet, or that dreamer of dreams, shall be put to death; because he hath spoken to turn [you] away from the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt, and redeemed you out of the house of bondage, to thrust thee out of the way which the LORD thy God commanded thee to walk in. So shalt thou put the evil away from the midst of thee.
6
1Q4 · f9
והנבי ההואה או ה## לם ה[חלום ההוא יומת כי דבר־סרה על־יהוה] [אלהי׳כם המוציא את׳כם מארץ מ]צרים וה[פוד׳כה] מ#בי[ת עבדים להדיח׳ך מן הדרך אשר צו׳ך] [יהוה אלהי׳ך ללכת ב׳ה ובערת הרע מ]קרב׳כה ׃
7
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן אִ֠מֶּ־ךָ אֽוֹ בִנְ־ךָ֨ אֽוֹ בִתְּ־ךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
7
ἀπὸ τῶν θεῶν τῶν ἐθνῶν τῶν περικύκλῳ ὑμῶν, τῶν ἐγγιζόντων σοι ἢ τῶν μακρὰν ἀπὸ σοῦ, ἀπ᾽ ἄκρου τῆς γῆς ἕως ἄκρου τῆς γῆς ·
7
13:6
Si tibi volúerit persuadére frater tuus fílius matris tuæ, aut fílius tuus vel fília, sive uxor quæ est in sinu tuo, aut amícus, quem díligis ut ánimam tuam, clam dicens: Eámus, et serviámus diis aliénis, quos ignóras tu, et patres tui,
7
כי יסיתך אחיך בן אביך או בן אמך או בנך או בתך או אשׁת חיקך או רעך אשׁר כנפשׁך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשׁר לא ידעת אתה ואבתיך
7
13:6
If thy brother, the son of thy mother, or thy son, or thy daughter, or the wife of thy bosom, or thy friend, which [is] as thine own soul, entice thee secretly, saying, Let us go and serve other gods, which thou hast not known, thou, nor thy fathers;
7
4Q30 · f22_23
[כי יסית׳ך אחי׳ך בן ]אבי#?׳ך##[ או בן אמ׳ך] א##ו#? בנ׳ך או אש[ת חיק׳ך] [או רע׳ך ]אשר כנפ#[ש׳ך בסתר לאמ]ר## נ(# ל #)[כה ונעבדה אלהים אחרים] ׃
8
מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃
8
οὐ συνθελήσεις αὐτῷ καὶ οὐκ εἰσακούσῃ αὐτοῦ, καὶ οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ᾽ αὐτῷ, οὐκ ἐπιποθήσεις ἐπ᾽ αὐτῷ οὐδ᾽ οὐ μὴ σκεπάσῃς αὐτόν.
8
13:7
cunctárum in circúitu géntium, quæ iuxta vel procul sunt, ab inítio usque ad finem terræ,
8
מאלהי העמים אשׁר סביבתיכם הקרובים אליך או הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד־קצה הארץ
8
13:7
[Namely], of the gods of the people which [are] round about you, nigh unto thee, or far off from thee, from the [one] end of the earth even unto the [other] end of the earth;
8
1Q4 · f15
[מאלוהי העמים אשר סביבותי׳כמה הקרובים אלי׳כה או ה]ר##חוקים#[ ממ׳כה ε ׃
9
לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃
9
ἀναγγέλλων ἀναγγελεῖς περὶ αὐτοῦ, αἱ χεῖρές σου ἔσονται ἐπ᾽ αὐτὸν ἐν πρώτοις ἀποκτεῖναι αὐτόν, καὶ αἱ χεῖρες παντὸς τοῦ λαοῦ ἐπ᾽ ἐσχάτῳ ·
9
13:8
non acquiéscas ei, nec áudias, neque parcat ei óculus tuus ut misereáris et occúltes eum,
9
לא־תאבה אליו ולא תשׁמע אליו ולא־תחוס עינך עליו ולא־תחמל ולא־תכסה עליו
9
13:8
Thou shalt not consent unto him, nor hearken unto him; neither shall thine eye pity him, neither shalt thou spare, neither shalt thou conceal him:
9
[not available]
10
כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָֽדְךָ֛ תִּֽהְיֶה בּ֥־וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כָּל הָ־עָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃
10
καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὸν ἐν λίθοις, καὶ ἀποθανεῖται, ὅτι ἐζήτησεν ἀποστῆσαί σε ἀπὸ Κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου, ἐξ οἴκου δουλίας.
10
13:9
sed statim interfícies: sit primum manus tua super eum, et póstea omnis pópulus mittat manum.
10
כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראישׁונה להמיתו ויד כל העם באחרנה
10
13:9
But thou shalt surely kill him; thine hand shall be first upon him to put him to death, and afterwards the hand of all the people.
10
[not available]
11
וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
11
καὶ πᾶς Ἰσραὴλ ἀκούσας φοβηθήσεται, καὶ οὐ προσθήσει ἔτι ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο ἐν ὑμῖν.
11
13:10
Lapídibus óbrutus necábitur: quia vóluit te abstráhere a Dómino Deo tuo, qui edúxit te de terra Ægýpti, de domo servitútis:
11
וסקלתו באבנים ומת כי בקשׁ להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים
11
13:10
And thou shalt stone him with stones, that he die; because he hath sought to thrust thee away from the LORD thy God, which brought thee out of the land of Egypt, from the house of bondage.
11
4Q30 · f24
[אלהי׳ך המוציא׳ך מארץ מ]צ##רים מב#[ית עבדים ׃
12
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס
12
Ἐὰν δὲ ἀκούσῃς ἐν μιᾷ τῶν πόλεών σου ὧν Κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κατοικεῖν σε ἐκεῖ λεγόντων
12
13:11
ut omnis Israel áudiens tímeat, et nequáquam ultra fáciat quíppiam huius rei símile.
12
וכל־ישׂראל ישׁמעו וייראו ולא יוסיפו עוד לעשׂות כדבר הרע הזה בקרבך
12
13:11
And all Israel shall hear, and fear, and shall do no more any such wickedness as this is among you.
12
4Q30 · f24
וכל־ישראל] [ישמעו ויראו׳ן ולא ]י?וס#יפו ל#[עשות כדבר הרע הזה בקרב׳ך] ׃
13
כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃
13
Ἐξήλθοσαν ἄνδρες παράνομοι ἐξ ὑμῶν, καὶ ἀπέστησαν πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν αὐτῶν λέγοντες Πορευθῶμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ ᾔδειτε ·
13
13:12
Si audíeris in una úrbium tuárum, quas Dóminus Deus tuus dabit tibi ad habitándum, dicéntes áliquos:
13
כי־תשׁמע באחת עריך אשׁר יהוה אלהיך נתן לך לשׁבת שׁם לאמר
13
13:12
If thou shalt hear [say] in one of thy cities, which the LORD thy God hath given thee to dwell there, saying,
13
1Q4 · f10
ε ]כיא תשמע ב#אחת ע##ר##י(# ׳כ #)ה אשר#[ יהוה אלהי׳ך נתן ל׳ך לשבת שם לאמר ׃
14
יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֨עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃
14
καὶ ἐρωτήσεις καὶ ἐραυνήσεις σφόδρα, καὶ ἰδοὺ ἀληθῶς σαφῶς ὁ λόγος, γεγένηται τὸ βδέλυγμα τοῦτο ἐν ὑμῖν ·
14
13:13
Egréssi sunt fílii Bélial de médio tui, et avertérunt habitatóres urbis suæ, atque dixérunt: Eámus, et serviámus diis aliénis quos ignorátis:
14
יצאו אנשׁים בני בלעיל מקרבך וידיחו את־ישׁבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשׁר לא־ידעתם
14
13:13
[Certain] men, the children of Belial, are gone out from among you, and have withdrawn the inhabitants of their city, saying, Let us go and serve other gods, which ye have not known;
14
1Q4 · f10
יצאו אנשים] [בני־בליעל מקרב׳ך וידיחו את־ישבי ]ע##יר׳מה לאמ[ור נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא־ידעתם] ׃
15
וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃
15
ἀναιρῶν ἀνελεῖς πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐν τῇ γῇ ἐκείνῃ ἐν φόνῳ μαχαίρας, ἀναθέματι ἀναθεματιεῖτε αὐτὴν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτῇ ·
15
13:14
quære sollícite et diligénter, rei veritáte perspécta, si invéneris certum esse quod dícitur, et abominatiónem hanc ópere perpetrátam,
15
ודרשׁת וחקרת ושׁאלת הייטב והנה אמת נכון הדבר נעשׂתה התועבה הזאת בקרבך
15
13:14
Then shalt thou inquire, and make search, and ask diligently; and, behold, [if it be] truth, [and] the thing certain, [that] such abomination is wrought among you;
15
[not available]
16
הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י הָעִ֥יר ההוא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּ֛־הּ וְאֶת בְּהֶמְתָּ֖־הּ לְפִי־חָֽרֶב׃
16
καὶ πάντα τὰ σκῦλα αὐτῆς συνάξεις εἰς τὰς διόδους αὐτῆς, καὶ ἐνπρήσεις τὴν πόλιν ἐν πυρὶ καὶ πάντα τὰ σκῦλα αὐτῆς πανδημεὶ ἐναντίον Κυρίου τοῦ θεοῦ σου · καὶ ἔσται ἀοίκητος εἰς τὸν αἰῶνα, οὐκ ἀνοικοδομηθήσεται ἔτι.
16
13:15
statim percúties habitatóres urbis illíus in ore gládii, et delébis eam ac ómnia quæ in illa sunt, usque ad pécora.
16
הכה תכה את־ישׁבי העיר ההיא לפי־חרב החרים אתה ואת־כל־אשׁר בה ואת בהמתה לפי־חרב
16
13:15
Thou shalt surely smite the inhabitants of that city with the edge of the sword, destroying it utterly, and all that [is] therein, and the cattle thereof, with the edge of the sword.
16
4Q30 · f25ii
ואת בהמת׳ה [לפי־חרב ׃
17
וְאֶת־כָּל שְׁלָלָ֗־הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת הָ־עִ֤יר וְאֶת־כָּל שְׁלָלָ־הּ֙ כָּלִ֔יל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃
17
καὶ οὐ προσκολληθήσεται ἐν τῇ χειρί σου οὐδὲν ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος, ἵνα ἀποστραφῇ Κύριος ἀπὸ θυμοῦ τῆς ὀργῆς αὐτοῦ, καὶ δώσει σοι ἔλεος καὶ ἐλεήσει σε καὶ πληθυνεῖ σε ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου,
17
13:16
Quidquid étiam supelléctilis fúerit, congregábis in médio plateárum eius, et cum ipsa civitáte succéndes, ita ut univérsa consúmas Dómino Deo tuo, et sit túmulus sempitérnus: non ædificábitur ámplius,
17
ואת־כל שׁללה תקבץ אל־תוך רחבה ושׂרפת באשׁ את העיר ואת־כל שׁללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד
17
13:16
And thou shalt gather all the spoil of it into the midst of the street thereof, and shalt burn with fire the city, and all the spoil thereof every whit, for the LORD thy God: and it shall be an heap for ever; it shall not be built again.
17
4Q30 · f25ii
ε ] # [ ] # [ ε ׃
18
וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן הַ־חֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן לְ־ךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
18
ἐὰν ἀκούσῃς τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ σου, φυλάσσειν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ποιεῖν τὸ ἀρεστὸν καὶ τὸ καλὸν ἐναντίον Κυρίου τοῦ θεοῦ σου.
18
13:17
et non adhærébit de illo anathémate quidquam in manu tua: ut avertátur Dóminus ab ira furóris sui, et misereátur tui, multiplicétque te sicut iurávit pátribus tuis,
18
ולא־ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישׁוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשׁר נשׁבע לאבתיך
18
13:17
And there shall cleave nought of the cursed thing to thine hand: that the LORD may turn from the fierceness of his anger, and shew thee mercy, and have compassion upon thee, and multiply thee, as he hath sworn unto thy fathers;
18
[not available]
19
כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כָּל מִצְוֺתָ֔י־ו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לַעֲשׂוֹת֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס
19
[not available]
19
13:18
quando audíeris vocem Dómini Dei tui custódiens ómnia præcépta eius, quæ ego præcípio tibi hódie, ut fácias quod plácitum est in conspéctu Dómini Dei tui.
19
כי תשׁמע בקול יהוה אלהיך לשׁמר את־כל מצותיו אשׁר אנכי מצוך היום לעשׂות הישׁר והטוב בעיני יהוה אלהיך
19
13:18
When thou shalt hearken to the voice of the LORD thy God, to keep all his commandments which I command thee this day, to do [that which is] right in the eyes of the LORD thy God.
19
4Q45 · f19
ε כי] תשמ[ע בקול יהוה אלהי׳ך] [לשמר את־כל מ]צות#י?׳ו א[שר אנכי מצו׳ך היום] [לעשות הישר ו]הטוב#[ בעיני יהוה אלהי׳ך ׃
