THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֨רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס
1
Καὶ ἐπιστραφέντες ἀπήραμεν εἰς τὴν ἔρημον, ὁδὸν θάλασσαν ἐρυθράν, ὃν τρόπον ἐλάλησεν Κύριος πρὸς μέ, καὶ ἐκυκλώσαμεν τὸ ὄρος τὸ Σηεὶρ ἡμέρας πολλάς.
1
Profectíque inde, vénimus in solitúdinem, quæ ducit ad mare Rubrum, sicut mihi díxerat Dóminus: et circuívimus montem Seir longo témpore.
1
ונפנה ונסעה המדברה דרך ים־סוף כאשׁר דבר יהוה אלי ונסב את־הר־שׂעיר ימים רבים
1
Then we turned, and took our journey into the wilderness by the way of the Red sea, as the LORD spake unto me: and we compassed mount Seir many days.
1
4Q35 · f5_6
[ונפן ונסע המדבר׳ה דרך ים־]סוף כאשר דבר יהוה אל׳י ונסב את־הר־שעיר ימי[ם רבים] ׃
2
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
2
καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς μέ.
2
Dixítque Dóminus ad me:
2
ויאמר יהוה אלי לאמר
2
And the LORD spake unto me, saying,
2
4Q35 · f5_6
[ויאמר יהו]ה אל׳י לאמר ׃
3
רַב לָ־כֶ֕ם סֹ֖ב אֶת הָ־הָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃
3
Ἱκανούσθω ὑμῖν κυκλοῦν τὸ ὄρος τοῦτο, ἐπιστράφητε οὖν ἐπὶ βορρᾶν ·
3
Súfficit vobis circuíre montem istum: ite contra aquilónem:
3
רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה
3
Ye have compassed this mountain long enough: turn you northward.
3
4Q35 · f5_6
(^ רב ^) ל׳ך סוב את ההר הזה פנו ל׳כם צפונ׳ה ׃
4
וְאֶת הָ־עָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃
4
καὶ τῷ λαῷ ἔντειλαι λέγων Ὑμεῖς παραπορεύεσθε διὰ τῶν ὁρίων τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν υἱῶν Ἠσαύ, οἳ κατοικοῦσιν ἐν Σηείρ, καὶ φοβηθήσονται ὑμᾶς καὶ εὐλαβηθήσονται ὑμᾶς σφόδρα.
4
et pópulo prǽcipe, dicens: Transíbitis per términos fratrum vestrórum filiórum Esau, qui hábitant in Seir, et timébunt vos.
4
ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשׂו הישׁבים בשׂעיר וייראו מכם ונשׁמרתם מאד
4
And command thou the people, saying, Ye [are] to pass through the coast of your brethren the children of Esau, which dwell in Seir; and they shall be afraid of you: take ye good heed unto yourselves therefore:
4
4Q35 · f5_6
ואת[ העם צו לאמר אתם] [עברים בגבול אחי׳כם בני־עשו הישב]ים בשעיר ויראו מ##׳[כ]ם## ונשמרתם מאד ׃
5
אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃
5
μὴ συνάψητε πρὸς αὐτοὺς πόλεμον · οὐ γὰρ μὴ δῶ ὑμῖν ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν οὐδὲ βῆμα ποδός, ὅτι ἐν κλήρῳ υἱοῖς Ἠσαὺ δέδωκα τὸ ὄρος τὸ Σηείρ.
5
Vidéte ergo diligénter ne moveámini contra eos: neque enim dabo vobis de terra eórum quantum potest uníus pedis calcáre vestígium, quia in possessiónem Esau dedi montem Seir.
5
אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם ירשׁה עד מדרך כף־רגל כי־ירשׁה לעשׂו נתתי את־הר שׂעיר
5
Meddle not with them; for I will not give you of their land, no, not so much as a foot breadth; because I have given mount Seir unto Esau [for] a possession.
5
4Q35 · f5_6
[ל׳כם מארצ׳ם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר] ׃ אל#־ת#תגרו[ ב׳ם כי לא־אתן]
6
אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃
6
βρώματα ἀργυρίου ἀγοράσατε παρ᾽ αὐτῶν καὶ φάγεσθε, καὶ ὕδωρ μέτρῳ λήμψεσθε παρ᾽ αὐτῶν ἀργυρίου καὶ πίεσθε ·
6
Cibos emétis ab eis pecúnia, et comedétis: aquam emptam hauriétis, et bibétis.
6
אכל תשׁברו מאתם בכסף ואכלתם וגם־מים תכירו מאתם בכסף ושׁתיתם
6
Ye shall buy meat of them for money, that ye may eat; and ye shall also buy water of them for money, that ye may drink.
6
4Q35 · f5_6
אכל ת##ש##[ברו מאת׳ם בכסף] ׃
7
כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת הַ־מִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃
7
ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εὐλόγησέν σε ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου. διάγνωθι πῶς διῆλθες τὴν ἔρημον τὴν μεγάλην καὶ τὴν φοβερὰν ἐκείνην · ἰδοὺ τεσσεράκοντα ἔτη Κύριος ὁ θεός σου μετὰ σοῦ, οὐκ ἐπεδεήθης ῥήματος.
7
Dóminus Deus tuus benedíxit tibi in omni ópere mánuum tuárum: novit iter tuum, quómodo transíeris solitúdinem hanc magnam, per quadragínta annos hábitans tecum Dóminus Deus tuus, et nihil tibi défuit.
7
כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשׂה ידיך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שׁנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר ואשׁלחה מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה בארצך לא אטה בשׂדה ובכרם ולא נשׁתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושׂמאל עד אשׁר נעבר גבולך ויאמר לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
7
For the LORD thy God hath blessed thee in all the works of thy hand: he knoweth thy walking through this great wilderness: these forty years the LORD thy God [hath been] with thee; thou hast lacked nothing.
7
[not available]
8
וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֨רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַנֵּ֨פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃ ס
8
καὶ παρήλθομεν τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν υἱοὺς Ἠσαύ, τοὺς κατοικοῦντας ἐν Σηεὶρ παρὰ τὴν ὁδὸν τὴν Ἀραβὰ ἀπὸ Αἰλὼν καὶ ἀπὸ Γασιὼν Γάβερ · καὶ ἐπιστρέψαντες παρήλθομεν ἔρημον ὁδὸν Μωάβ.
8
Cumque transissémus fratres nostros fílios Esau, qui habitábant in Seir, per viam campéstrem de Elath, et de Asióngaber, vénimus ad iter, quod ducit in desértum Moab.
8
ונעברה מאת אחינו בני־עשׂו הישׁבים בשׂעיר מדרך הערבה מאילת ומעציונ גבר ונפנה ונעברה דרך מדבר מואב
8
And when we passed by from our brethren the children of Esau, which dwelt in Seir, through the way of the plain from Elath, and from Eziongaber, we turned and passed by the way of the wilderness of Moab.
8
4Q42 · f1
ε ]ש### # [ ε ε ונפן ונ]ע##בר דרך מ#דב#ר## [מואב ε ׃
9
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־תָּ֨צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃
9
Καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς μέ Μὴ ἐχθραίνετε τοῖς Μωαβείταις, καὶ μὴ συνάψητε πρὸς αὐτοὺς πόλεμον · οὐ γὰρ δῶ ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν ὑμῖν ἐν κλήρῳ, τοῖς γὰρ υἱοῖς Λὼτ δέδωκα τὴν Σηεὶρ κληρονομεῖν.
9
Dixítque Dóminus ad me: Non pugnes contra Moabítas, nec íneas advérsus eos prœ́lium: non enim dabo tibi quidquam de terra eórum, quia fíliis Loth trádidi Ar in possessiónem.
9
ויאמר יהוה אלי אל תצור את־מואב ואל־תתגר בו כי לא־אתן לך מארצו ירשׁה כי לבני־לוט נתתי את־ער ירשׁה
9
And the LORD said unto me, Distress not the Moabites, neither contend with them in battle: for I will not give thee of their land [for] a possession; because I have given Ar unto the children of Lot [for] a possession.
9
[not available]
10
הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃
10
οἱ Ὀμμεὶν πρότεροι ἐνεκάθηντο ἐπ᾽ αὐτῆς, ἔθνος μέγα καὶ πολύ, καὶ ἰσχύοντες ὥσπερ οἱ Ἐνακείμ ·
10
Emim primi fuérunt habitatóres eius, pópulus magnus, et válidus, et tam excélsus ut de Enacim stirpe,
10
האימים לפנים ישׁבו בה עם גדול ורב ורם כענקים
10
The Emims dwelt therein in times past, a people great, and many, and tall, as the Anakims;
10
[not available]
11
רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃
11
Ῥαφαεὶν λογισθήσονται καὶ οὗτοι ὥσπερ οἱ Ἐνακείμ · καὶ οἱ Μωαβεῖται ἐπονομάζουσιν αὐτοὺς Ὀμμείν.
11
quasi gigántes crederéntur, et essent símiles filiórum Enacim. Dénique Moabítæ appéllant eos Emim.
11
והמואבים יקראו להם אימים
11
Which also were accounted giants, as the Anakims; but the Moabites call them Emims.
11
[not available]
12
וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֨רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃
12
καὶ ἐν Σηεὶρ ἐνεκάθητο ὁ Χορραῖος πρότερον, καὶ υἱοὶ Ἠσαὺ ἀπώλεσαν αὐτοὺς καὶ ἐξέτριψαν αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ᾽ αὐτῶν · ὃν τρόπον ἐποίησεν Ἰσραὴλ τὴν γῆν τῆς κληρονομίας αὐτοῦ, ἣν δέδωκεν Κύριος αὐτοῖς.
12
In Seir autem prius habitavérunt Horrhǽi: quibus expúlsis atque delétis, habitavérunt fílii Esau, sicut fecit Israel in terra possessiónis suæ, quam dedit illi Dóminus.
12
ובשׂעיר ישׁבו החרי לפנים ובני עשׂו יירשׁום וישׁמדם יהוה מפניהם ויירשׁום וישׁבו תחתיהם כאשׁר עשׂה ישׂראל לארץ ירשׁתו אשׁר־נתן יהוה להם
12
The Horims also dwelt in Seir beforetime; but the children of Esau succeeded them, when they had destroyed them from before them, and dwelt in their stead; as Israel did unto the land of his possession, which the LORD gave unto them.
12
[not available]
13
עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃
13
νῦν οὖν ἀνάστητε καὶ ἀπάρατε ὑμεῖς, καὶ παραπορεύεσθε τὴν φάραγγα Ζάρετ. καὶ παρήλθομεν τὴν φάραγγα Ζάρετ,
13
Surgéntes ergo ut transirémus torréntem Zared, vénimus ad eum.
13
ועתה קומו סעו ועברו לכם את־נחל זרד ונעברה את־נחל זרד
13
Now rise up, [said I], and get you over the brook Zered. And we went over the brook Zered.
13
[not available]
14
וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֨רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כָּל הַ־דּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃
14
καὶ αἱ ἡμέραι ἃς παρεπορεύθημεν ἀπὸ Καδὴς Βαρνὴ ἕως οὗ παρήλθομεν τὴν φάραγγα Ζάρετ τριάκοντα καὶ ὀκτὼ ἔτη, ἕως οὗ διέπεσεν πᾶσα γενεὰ ἀνδρῶν πολεμιστῶν ἀποθνήσκοντες ἐκ τῆς παρεμβολῆς, καθότι ὤμοσεν αὐτοῖς ὁ θεός ·
14
Tempus autem, quo ambulávimus de Cadesbárne usque ad tránsitum torréntis Zared, trigínta et octo annórum fuit: donec consumerétur omnis generátio hóminum bellatórum de castris, sicut iuráverat Dóminus:
14
והימים אשׁר־הלכנו מקדשׁ ברנע עד אשׁר־עברנו את־נחל זרד שׁלשׁים ושׁמנה שׁנה עד־תם כל הדור אנשׁי המלחמה מקרב המחנה כאשׁר נשׁבע יהוה להם
14
And the space in which we came from Kadeshbarnea, until we were come over the brook Zered, [was] thirty and eight years; until all the generation of the men of war were wasted out from among the host, as the LORD sware unto them.
14
[not available]
15
וְגַ֤ם יַד־יְהוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃
15
καὶ ἡ χεὶρ τοῦ θεοῦ ἦν ἐπ᾽ αὐτοῖς ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς ἐκ μέσου τῆς παρεμβολῆς, ἕως οὗ διέπεσαν.
15
cuius manus fuit advérsum eos, ut interírent de castrórum médio.
15
וגם יד־יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם
15
For indeed the hand of the LORD was against them, to destroy them from among the host, until they were consumed.
15
[not available]
16
וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כָּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ ס
16
Καὶ ἐγενήθη ἐπεὶ διέπεσαν πάντες οἱ ἄνδρες οἱ πολεμισταὶ ἀποθνήσκοντες ἐκ μέσου τοῦ λαοῦ,
16
Postquam autem univérsi cecidérunt pugnatóres,
16
ויהי כאשׁר־תמו כל־אנשׁי המלחמה למות מקרב העם
16
So it came to pass, when all the men of war were consumed and dead from among the people,
16
[not available]
17
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
17
καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς μὲ λέγων.
17
locútus est Dóminus ad me, dicens:
17
ויאמר יהוה אלי לאמר
17
That the LORD spake unto me, saying,
17
[not available]
18
אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־עָֽר׃
18
Σὺ παραπορεύσῃ σήμερον τὰ ὅρια Μωὰβ τὴν Σηείρ,
18
Tu transíbis hódie términos Moab, urbem nómine Ar:
18
אתה עבר היום את־גבול מואב את־ער
18
Thou art to pass over through Ar, the coast of Moab, this day:
18
[not available]
19
וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל תְּצֻרֵ֖־ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃
19
καὶ προσάξετε ἐγγὺς υἱῶν Ἀμμάν · μὴ ἐχθραίνετε αὐτοῖς καὶ μὴ συνάψητε αὐτοῖς εἰς πόλεμον, οὐ γὰρ μὴ δῶ ἀπὸ τῆς γῆς υἱῶν Ἀμμάν σοι ἐν κλήρῳ, ὅτι τοῖς υἱοῖς Λὼτ δέδωκα αὐτὴν ἐν κλήρῳ.
19
et accédens in vicína filiórum Ammon, cave ne pugnes contra eos, nec moveáris ad prœ́lium: non enim dabo tibi de terra filiórum Ammon, quia fíliis Loth dedi eam in possessiónem.
19
וקרבת מול בני־עמון אל תצורם ואל־תתגר בם כי לא־אתן מארץ בני־עמון לך ירשׁה כי לבני־לוט נתתיה ירשׁה
19
And [when] thou comest nigh over against the children of Ammon, distress them not, nor meddle with them: for I will not give thee of the land of the children of Ammon [any] possession; because I have given it unto the children of Lot [for] a possession.
19
[not available]
20
אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ בָ־הּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃
20
γῆ Ῥαφαεὶν λογισθήσεται, καὶ γὰρ ἐπ᾽ αὐτῆς κατῴκουν οἱ Ῥαφαεὶν τὸ πρότερον, καὶ οἱ Ἀμμανεῖται ὀνομάζουσιν αὐτοὺς Ζοχομείν,
20
Terra gigántum reputáta est: et in ipsa olim habitavérunt gigántes, quos Ammonítæ vocant Zomzómmim,
20
ארץ־רפאים תחשׁב אף היא רפאים ישׁבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזמים
20
( That also was accounted a land of giants: giants dwelt therein in old time; and the Ammonites call them Zamzummims;
20
[not available]
21
עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃
21
ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ δυνατώτερον ὑμῶν ὥσπερ οἱ Ἐνακείμ · καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς Κύριος πρὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ κατεκληρονόμησαν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ᾽ αὐτῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ·
21
pópulus magnus, et multus, et procéræ longitúdinis, sicut Enacim, quos delévit Dóminus a fácie eórum: et fecit illos habitáre pro eis,
21
עם גדול ורב ורם כענקים וישׁמדם יהוה מפניהם ויירשׁום וישׁבו תחתיהם
21
A people great, and many, and tall, as the Anakims; but the LORD destroyed them before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead:
21
[not available]
22
כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת הַ־חֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
22
ὥσπερ ἐποίησαν τοῖς υἱοῖς Ἠσαὺ τοῖς κατοικοῦσιν ἐν Σηείρ, ὃν τρόπον ἐξέτριψαν τὸν Χορραῖον ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ κατεκληρονόμησαν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ᾽ αὐτῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ·
22
sicut fécerat fíliis Esau, qui hábitant in Seir, delens Horrhǽos, et terram eórum illis tradens, quam póssident usque in præsens.
22
כאשׁר עשׂה לבני עשׂו הישׁבים בשׂעיר אשׁר השׁמיד את החרי מפניהם ויירשׁום וישׁבו תחתיהם עד היום הזה
22
As he did to the children of Esau, which dwelt in Seir, when he destroyed the Horims from before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead even unto this day:
22
[not available]
23
וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתּ֔וֹר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃
23
καὶ οἱ Εὐαῖοι οἱ κατοικοῦντες ἐν Ἁσηδὼθ ἕως Γάζης, καὶ οἱ Καππάδοκες οἱ ἐξελθόντες ἐκ Καππαδοκίας ἐξέτριψαν αὐτοὺς καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ᾽ αὐτῶν.
23
Hevǽos quoque, qui habitábant in Háserim usque Gazan, Cappádoces expulérunt: qui egréssi de Cappadócia delevérunt eos, et habitavérunt pro illis.
23
והעוים הישׁבים בחצרים עד־עזה כפתרים היוצאים מכפתר השׁמידם וישׁבו תחתם
23
And the Avims which dwelt in Hazerim, [even] unto Azzah, the Caphtorims, which came forth out of Caphtor, destroyed them, and dwelt in their stead. )
23
[not available]
24
ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת אַרְצ֖־וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה׃
24
νῦν οὖν ἀνάστητε καὶ ἀπάρατε, καὶ παρέλθατε ὑμεῖς τὴν φάραγγα Ἀρνών · ἰδοὺ παραδέδωκα εἰς χεῖράς σου τὸν Σηὼν βασιλέα Ἑσεβὼν τὸν Ἀμορραῖον καὶ τὴν γῆν αὐτοῦ · ἐνάρχου κληρονομεῖν, σύναπτε πρὸς αὐτὸν πόλεμον.
24
Súrgite, et transíte torréntem Arnon: ecce trádidi in manu tua Sehon regem Hésebon Amorrhǽum, et terram eius íncipe possidére, et commítte advérsus eum prœ́lium.
24
קומו סעו ועברו את־נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך־חשׁבון האמרי ואת ארצו החל רשׁ והתגר בו מלחמה
24
Rise ye up, take your journey, and pass over the river Arnon: behold, I have given into thine hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land: begin to possess [it], and contend with him in battle.
24
4Q31 · 1
[את־סיחן מלך־חשבון האמרי ואת ארצ׳ו החל רש וה]ת##ג#?ר ב׳ו מלח#[מה ׃
25
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל הַ־שָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ׃
25
ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐνάρχου δοῦναι τὸν τρόμον σου καὶ τὸν φόβον σου ἐπὶ πρόσωπον πάντων τῶν ἐθνῶν τῶν ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ, οἵτινες ἀκούσαντες ταραχθήσονται, καὶ ὠδῖνες ἕξουσιν ἀπὸ προσώπου σου.
25
Hódie incípiam míttere terrórem atque formídinem tuam in pópulos, qui hábitant sub omni cælo: ut audíto nómine tuo páveant, et in morem parturiéntium contremíscant, et dolóre teneántur.
25
היום הזה החל תת פחדך ויראתך על־פני העמים תחת כל השׁמים אשׁר ישׁמעו את שׁמעך ורגזו וחלו מפניך
25
This day will I begin to put the dread of thee and the fear of thee upon the nations [that are] under the whole heaven, who shall hear report of thee, and shall tremble, and be in anguish because of thee.
25
4Q31 · 1
היום הזה] [אחל תת פחד׳ך ויראת׳ך על־פני העמים תחת כל] הש##מ##ים אשר ישמע#ו#?׳ן א#[ת שמע׳ך] [ורגזו וחלו מפני׳ך ׃
26
וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל־סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר׃
26
Καὶ ἀπέστειλα πρέσβεις ἐκ τῆς ἐρήμου Κεδαμὼθ πρὸς Σηὼν βασιλέα Ἑσεβὼν λόγοις εἰρηνικοῖς λέγων.
26
Misi ergo núntios de solitúdine Cádemoth ad Sehon regem Hésebon verbis pacíficis, dicens:
26
ואשׁלחה מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשׁבון דברי שׁלום לאמר
26
And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth unto Sihon king of Heshbon with words of peace, saying,
26
4Q31 · 1
ואשלח מלאכים מ]מדבר קדמת אל סיחן מלך חשבון [דברי שלום] [לאמר ׃
27
אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃
27
Παρελεύσομαι διὰ τῆς γῆς σου · ἐν τῇ ὁδῷ παρελεύσομαι, οὐχὶ ἐκκλινῶ δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερά.
27
Transíbimus per terram tuam: pública gradiémur via: non declinábimus neque ad déxteram, neque ad sinístram.
27
אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושׂמאל
27
Let me pass through thy land: I will go along by the high way, I will neither turn unto the right hand nor to the left.
27
4Q31 · 1
אעברה בארצ׳ך בד]ר#ך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל ׃
28
אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֨נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן לִ֖־י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃
28
βρώματα ἀργυρίου ἀποδώσῃ μοι καὶ φάγομαι, καὶ ὕδωρ ἀργυρίου ἀποδώσῃ μοι καὶ πίομαι · πλὴν ὅτι παρελεύσομαι τοῖς ποσίν,
28
Aliménta prétio vende nobis, ut vescámur: aquam pecúnia tríbue, et sic bibémus. Tantum est ut nobis concédas tránsitum,
28
אכל בכסף תשׁבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושׁתיתי רק אעברה ברגלי
28
Thou shalt sell me meat for money, that I may eat; and give me water for money, that I may drink: only I will pass through on my feet;
28
11Q3 · f2
ε ומים בכסף תתן ל׳י ]ו#?שת##[יתי] [רק אעברה ברגל׳י ׃
29
כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ לִ֜־י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת הַ־יַּרְדֵּ֔ן אֶל הָ־אָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃
29
καθὼς ἐποίησάν μοι οἱ υἱοὶ Ἠσαὺ οἱ κατοικοῦντες ἐν Σηεὶρ καὶ οἱ Μωαβεῖται οἱ κατοικοῦντες ἐν Ἀροήρ, ἕως παρέλθω τὸν Ἰορδάνην εἰς τὴν γῆν ἣν Κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ἡμῖν.
29
sicut fecérunt fílii Esau, qui hábitant in Seir, et Moabítæ, qui morántur in Ar: donec veniámus ad Iordánem, et transeámus ad terram, quam Dóminus Deus noster datúrus est nobis.
29
כאשׁר עשׂו לי בני עשׂו הישׁבים בשׂעיר והמואבים הישׁבים בער עד אשׁר אעברה את הירדן אל הארץ אשׁר־יהוה אלהינו נתן לנו
29
( As the children of Esau which dwell in Seir, and the Moabites which dwell in Ar, did unto me; ) until I shall pass over Jordan into the land which the LORD our God giveth us.
29
11Q3 · f2
כאשר עשו ל׳י ]ב##ני עישו [היושבים בשעיר והמואבים היו]שבים [בער עד אשר אעבור את הירד]ן? אל הארץ# [אשר־יהוה אלוהי׳נו נותן ל׳נו ׃
30
וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת רוּח֗־וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת לְבָב֔־וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
30
καὶ οὐκ ἠθέλησεν Σηὼν βασιλεὺς Ἑσεβὼν παρελθεῖν ἡμᾶς δι᾽ αὐτοῦ, ὅτι ἐσκλήρυνεν Κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τὸ πνεῦμα αὐτοῦ καὶ κατίσχυσεν τὴν καρδίαν αὐτοῦ, ἵνα παραδοθῇ εἰς τὰς χεῖράς σου ὡς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ.
30
Noluítque Sehon rex Hésebon dare nobis tránsitum: quia induráverat Dóminus Deus tuus spíritum eius, et obfirmáverat cor illíus, ut traderétur in manus tuas, sicut nunc vides.
30
ולא אבה סיחון מלך חשׁבון העבירנו בו כי־הקשׁה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה
30
But Sihon king of Heshbon would not let us pass by him: for the LORD thy God hardened his spirit, and made his heart obstinate, that he might deliver him into thy hand, as [appeareth] this day.
30
11Q3 · f2
ולוא אב]ה סיח##[ון] ׃
31
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֨תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת אַרְצ֑־וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת אַרְצֽ־וֹ׃
31
καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς μέ Ἰδοὺ ἦργμαι παραδοῦναι πρὸ προσώπου σου τὸν Σηὼν βασιλέα Ἑσεβὼν τὸν Ἀμορραῖον καὶ τὴν γῆν αὐτοῦ · ἔναρξαι κληρονομῆσαι τὴν γῆν αὐτοῦ.
31
Dixítque Dóminus ad me: Ecce cœpi tibi trádere Sehon, et terram eius: íncipe possidére eam.
31
ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחון מלך חשׁבון האמרי ואת ארצו החל רשׁ לרשׁת את ארצו
31
And the LORD said unto me, Behold, I have begun to give Sihon and his land before thee: begin to possess, that thou mayest inherit his land.
31
4Q31 · 1
וי]א##מ##ר## [יהוה אל׳י ראה החלתי תת לפני׳ך את־סיחן ואת ]ארצ׳ו החל רש לר##[שת את א]ר#צ׳ו ׃
32
וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל עַמּ֛־וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃
32
καὶ ἐξῆλθεν Σηὼν βασιλεὺς Ἑσεβὼν εἰς συνάντησιν ἡμῖν, αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτοῦ, εἰς πόλεμον Ἰάσσα.
32
Egressúsque est Sehon óbviam nobis cum omni pópulo suo ad prœ́lium in Iasa.
32
ויצא סיחון לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יחצה
32
Then Sihon came out against us, he and all his people, to fight at Jahaz.
32
4Q31 · 1
[ויצא סיחן לקראת׳נו הוא וכל עמ׳ו למלחמה יהצ׳ה ׃
33
וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת בנ־ו וְאֶת־כָּל עַמּֽ־וֹ׃
33
καὶ παρέδωκεν αὐτὸν Κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πρὸ προσώπου ἡμῶν, καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ ·
33
Et trádidit eum Dóminus Deus noster nobis: percussimúsque eum cum fíliis suis et omni pópulo suo.
33
ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכה אתו ואת בניו ואת־כל עמו
33
And the LORD our God delivered him before us; and we smote him, and his sons, and all his people.
33
4Q31 · 1
וית]נ#?׳הו יהוה אלהי׳נו?[ לפני]׳נו [ונך את׳ו ואת בנ׳ו ואת־כל עמ׳ו ׃
34
וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל עָרָי־ו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃
34
καὶ ἐκρατήσαμεν πασῶν τῶν πόλεων αὐτοῦ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ, καὶ ἐξωλεθρεύσαμεν πᾶσαν πόλιν ἑξῆς καὶ τὰς γυναῖκας αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν · οὐ κατελίπομεν ζωγρείαν.
34
Cunctásque urbes in témpore illo cépimus, interféctis habitatóribus eárum, viris ac muliéribus et párvulis: non relíquimus in eis quidquam,
34
ונלכדה את־כל עריו בעת ההיא ונחרימה את־כל עריו מתם הנשׁים והטף לא השׁאירנו שׂריד
34
And we took all his cities at that time, and utterly destroyed the men, and the women, and the little ones, of every city, we left none to remain:
34
4Q31 · 1
ונלכד את־כל ערי]׳ו#? בעת# ה##ה##י#?[א ונחרם את־כ]ל־[עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד ׃
35
רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃
35
πλὴν τὰ κτήνη ἐπρονομεύσαμεν καὶ τὰ σκῦλα τῶν πόλεων ἐλάβομεν,
35
absque iuméntis, quæ in partem venére prædántium: et spóliis úrbium, quas cépimus
35
רק הבהמה בזזנו לנו ושׁלל הערים אשׁר לכדנו
35
Only the cattle we took for a prey unto ourselves, and the spoil of the cities which we took.
35
4Q31 · 1
רק] הב#המ#ה#[ בזזנו ל׳נו ושלל הע]ר##ים [אשר לכדנו ׃
36
מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֨חַל֙ וְעַד הַ־גִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת הַ־כֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃
36
ἐξ Ἀροὴρ ἥ ἐστιν παρὰ τὸ χεῖλος χειμάρρου Ἀρνών, καὶ τὴν πόλιν τὴν οὖσαν ἐν τῇ φάραγγι, καὶ ἕως ὄρους τοῦ Γαλαάδ · οὐκ ἐγενήθη πόλις ἥτις διέφυγεν ἡμᾶς, τὰς πάσας παρέδωκεν Κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν.
36
ab Aroer, quæ est super ripam torréntis Arnon, óppido quod in valle situm est, usque Gálaad. Non fuit vicus et cívitas, quæ nostras effúgeret manus: omnes trádidit Dóminus Deus noster nobis,
36
מערער אשׁר על־שׂפת־נחל ארנן והעיר אשׁר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשׁר שׂגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו בידנו
36
From Aroer, which [is] by the brink of the river of Arnon, and [from] the city that [is] by the river, even unto Gilead, there was not one city too strong for us: the LORD our God delivered all unto us:
36
4Q31 · 1
מערער אשר על־שפת־נחל ארנן והע]י?ר אשר בנחל ועד הגלעד#[ ל]א## הי(# ת##ה #) ׃
37
רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כָּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
37
πλὴν ἐγγὺς υἱῶν Ἀμμὼν οὐ προσήλθομεν, πάντα τὰ συνκυροῦντα χειμάρρου Ἰαβὸκ καὶ τὰς πόλεις τὰς ἐν τῇ ὀρεινῇ, καθότι ἐνετείλατο Κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν.
37
absque terra filiórum Ammon, ad quam non accéssimus: et cunctis quæ ádiacent torrénti Ieboc, et úrbibus montánis, universísque locis, a quibus nos prohíbuit Dóminus Deus noster.
37
רק אל־ארץ בני־עמון לא קרבת כל־יד נחל היבק וערי ההר וכל אשׁר צונו יהוה אלהינו
37
Only unto the land of the children of Ammon thou camest not, [nor] unto any place of the river Jabbok, nor unto the cities in the mountains, nor unto whatsoever the LORD our God forbad us.
37
[not available]
