Deuteronomy 28

Hebrew (WLC)

⋮⋮

Greek (LXX)

⋮⋮

Latin (Vulgate)

⋮⋮

Samaritan (SP)

⋮⋮

English (KJV)

⋮⋮

Qumran (DSS)

⋮⋮

וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל מִצְוֺתָ֔י־ו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

Καὶ ἔσται ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσῃς τῆς φωνῆς Κύριου τοῦ θεοῦ σου, φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, καὶ δώσει σε Κύριος ὁ θεός σου ὑπεράνω ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς ·

Si autem audíeris vocem Dómini Dei tui, ut fácias atque custódias ómnia mandáta eius, quæ ego præcípio tibi hódie, fáciet te Dóminus Deus tuus excelsiórem cunctis géntibus, quæ versántur in terra.

והיה אם שׁמע תשׁמע בקול יהוה אלהיך לשׁמר לעשׂות את־כל מצותיו אשׁר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גוי הארץ

And it shall come to pass, if thou shalt hearken diligently unto the voice of the LORD thy God, to observe [and] to do all his commandments which I command thee this day, that the LORD thy God will set thee on high above all nations of the earth:

4Q30 · f43_45i

ו]היה אם־שמוע תשמע בק##ו#?ל יהוה אלהי׳ך ל#ע##שות את־[כל מצותי׳ו אשר ]אנוכי מצו׳ך היום ונתנ׳ך יהוה אלהי׳ך# [עליון על כל־גויי האר]ץ# ׃

וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל הַ־בְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

καὶ ἥξουσιν ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ εὐλογίαι αὗται καὶ εὑρήσουσίν σε, ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσῃς τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

Veniéntque super te univérsæ benedictiónes istæ, et apprehéndent te: si tamen præcépta eius audíeris.

ובאו עליך כל הברכות האלה והשׂיגוך כי תשׁמע בקול יהוה אלהיך

And all these blessings shall come on thee, and overtake thee, if thou shalt hearken unto the voice of the LORD thy God.

4Q30 · f43_45i

ובאו עלי׳ך כל הברכות האלה והש##[יג]ו׳ך [כי תשמע בקול יהוה אל]ה##י?׳ך ׃

בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃

εὐλογημένος σὺ ἐν πόλει, καὶ εὐλογημένος σὺ ἐν ἀγρῷ ·

Benedíctus tu in civitáte, et benedíctus in agro.

ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשׂדה

Blessed [shalt] thou [be] in the city, and blessed [shalt] thou [be] in the field.

4Q30 · f43_45i

ברוך אתה בעיר ובר##ו?ך אתה [בשדה ׃

בָּר֧וּךְ פְּרִֽי בִטְנְ־ךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃

εὐλογημένα τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου ·

Benedíctus fructus ventris tui, et fructus terræ tuæ, fructúsque iumentórum tuórum, greges armentórum tuórum, et caulæ óvium tuárum.

ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שׁגר אלפיך ועשׁתרות צאנך

Blessed [shall be] the fruit of thy body, and the fruit of thy ground, and the fruit of thy cattle, the increase of thy kine, and the flocks of thy sheep.

4Q30 · f43_45i

[ועשתרות צאנ׳ך ׃ ברוך פר]י#? בטנ׳ך ופרי? אדמת׳ך ופרי בה#מת׳ך שגר אלפי׳ך

בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃

εὐλογημέναι αἱ ἀποθῆκαί σου καὶ τὰ ἐνκαταλίμματά σου.

Benedícta hórrea tua, et benedíctæ relíquiæ tuæ.

ברוך טנאך ומשׁארתך

Blessed [shall be] thy basket and thy store.

4Q30 · f43_45i

]ב#רוך טנא׳ך ומשארת##׳ך# ׃

בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃

εὐλογημένος σὺ ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαί σε, καὶ εὐλογημένος σὺ ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαί σε.

Benedíctus eris tu ingrédiens et egrédiens.

ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך

Blessed [shalt] thou [be] when thou comest in, and blessed [shalt] thou [be] when thou goest out.

4Q30 · f43_45i

ב##רוך אתה ב##ב#וא׳ך [וברוך אתה בצ]א##ת׳ך ׃

יִתֵּ֨ן יְהוָ֤ה אֶת אֹיְבֶ֨י־ךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃

παραδῷ Κύριος ὁ θεός σου τοὺς ἐχθρούς σου τοὺς ἀνθεστηκότας σοι συντετριμμένους πρὸ προσώπου σου · ὁδῷ μιᾷ ἐξελεύσονται πρὸς σέ, καὶ ἐν ἑπτὰ ὁδοῖς φεύξονται ἀπὸ προσώπου σου.

Dabit Dóminus inimícos tuos, qui consúrgunt advérsum te, corruéntes in conspéctu tuo: per unam viam vénient contra te, et per septem fúgient a fácie tua.

יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחת יצאו אליך ובשׁבעה דרכים ינוסו לפניך

The LORD shall cause thine enemies that rise up against thee to be smitten before thy face: they shall come out against thee one way, and flee before thee seven ways.

4Q30 · f43_45i

יתן יה##וה את אויבי׳ך הקמ##[ים ]עלי׳ך [נגפים לפני׳ך בדרך אחד י]צאו אלי׳ך ובשבעה ד##[רכים ינוסו לפני׳ך] ׃

יְצַ֨ו יְהוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת הַ־בְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

ἀποστείλαι Κύριος ἐπὶ σὲ τὴν εὐλογίαν ἐν τοῖς ταμείοις σου, καὶ ἐπὶ πάντα οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τῆς γῆς ἧς Κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι.

Emíttet Dóminus benedictiónem super cellária tua, et super ómnia ópera mánuum tuárum: benedicétque tibi in terra, quam accéperis.

יצוה יהוה אתך את הברכה באסימך ובכל משׁלח ידיך וברכך בארץ אשׁר־יהוה אלהיך נתן לך

The LORD shall command the blessing upon thee in thy storehouses, and in all that thou settest thine hand unto; and he shall bless thee in the land which the LORD thy God giveth thee.

4Q30 · f46_47

ε יצו יהוה א]ת##׳ך את הברכ##[ה באסמי׳ך ובכל] [משלח יד׳ך וברכ׳ך בארץ אשר־יהוה אלהי׳ך נתן ל׳ך ׃

יְקִֽימְךָ֨ יְהוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע לָ֑־ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃

ἀναστήσαι σε Κύριος ἑαυτῷ λαὸν ἅγιον, ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου, ἐὰν ἀκούσῃς τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ πορευθῇς ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ ·

Suscitábit te Dóminus sibi in pópulum sanctum, sicut iurávit tibi: si custodíeris mandáta Dómini Dei tui, et ambuláveris in viis eius.

יקימך יהוה לו לעם קדשׁ כאשׁר נשׁבע לך כי תשׁמר את־מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו

The LORD shall establish thee an holy people unto himself, as he hath sworn unto thee, if thou shalt keep the commandments of the LORD thy God, and walk in his ways.

4Q30 · f46_47

יקימ׳ך יהוה ל]׳ו#? [לעם קדוש כאשר נשבע ל׳ך כי תשמר את־מצות יהוה א]להי׳ך [והלכת בדרכי׳ו ׃

וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃

καὶ ὄψονταί σε πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς ὅτι τὸ ὄνομα Κυρίου ἐπικέκληταί σοι, καὶ φοβηθήσονταί σε.

Videbúntque omnes terrárum pópuli quod nomen Dómini invocátum sit super te, et timébunt te.

וראו כל־עמי הארץ כי שׁם יהוה נקרא עליך וייראו ממך

And all people of the earth shall see that thou art called by the name of the LORD; and they shall be afraid of thee.

4Q30 · f46_47

וראו כל־עמי הארץ כי שם יהוה נק]ר#א עלי׳ך [ויראו ממ׳ך ׃

וְהוֹתִֽרְךָ֤ יְהוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהַמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃

καὶ πληθυνεῖ σε Κύριος ὁ θεός σου εἰς ἀγαθὰ ἐν τοῖς ἐκγόνοις τῆς κοιλίας σου καὶ ἐπὶ τοῖς γενήμασιν τῆς γῆς σου καὶ ἐπὶ τοῖς ἐκγόνοις τῶν κτηνῶν σου, ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ὤμοσεν Κύριος τοῖς πατράσιν σου δοῦναί σοι.

Abundáre te fáciet Dóminus ómnibus bonis, fructu úteri tui, et fructu iumentórum tuórum, fructu terræ tuæ, quam iurávit Dóminus pátribus tuis ut daret tibi.

והותירך יהוה לטוב בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשׁר נשׁבע יהוה לאבתיך לתת לך

And the LORD shall make thee plenteous in goods, in the fruit of thy body, and in the fruit of thy cattle, and in the fruit of thy ground, in the land which the LORD sware unto thy fathers to give thee.

4Q30 · f46_47

והותר׳ך יהוה לטובה בפרי בטנ׳ך ו]ב##פ##רי א##[דמת׳ך] ׃

יִפְתַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ אֶת אוֹצָר֨־וֹ הַטּ֜וֹב אֶת הַ־שָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר אַרְצְ־ךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֨יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃

ἀνοίξαι σοι Κύριος τὸν θησαυρὸν αὐτοῦ τὸν ἀγαθόν, τὸν οὐρανόν, δοῦναι τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου ἐπὶ καιροῦ, εὐλογῆσαι πάντα τὰ ἔργα τῶν χειρῶν σου · καὶ δανιεῖς ἔθνεσιν πολοῖς, σὺ δὲ οὐ δανιῇ.

Apériet Dóminus thesáurum suum óptimum, cælum, ut tríbuat plúviam terræ tuæ in témpore suo: benedicétque cunctis opéribus mánuum tuárum. Et fœnerábis géntibus multis, et ipse a nullo fœnus accípies.

יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השׁמים לתת את מטר ארצך בעתו לברך את כל־מעשׂה ידיך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה

The LORD shall open unto thee his good treasure, the heaven to give the rain unto thy land in his season, and to bless all the work of thine hand: and thou shalt lend unto many nations, and thou shalt not borrow.

4Q30 · f48

[כל־מעשה יד׳ך והלוית גוים] ר#בים ואתה##[ לא תלוה ׃

וּנְתָֽנְךָ֨ יְהוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֨יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֺ֣ת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת׃

καταστήσαι σε Κύριος ὁ θεός σου εἰς κεφαλὴν καὶ μὴ εἰς οὐράν, καὶ ἔσῃ τότε ἐπάνω καὶ οὐκ ἔσῃ ὑποκάτω, ἐὰν ἀκούσῃς τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ σου ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον φυλάσσειν.

Constítuet te Dóminus in caput, et non in caudam: et eris semper supra, et non subter: si tamen audíeris mandáta Dómini Dei tui quæ ego præcípio tibi hódie, et custodíeris et féceris,

ונתנך יהוה לראשׁ ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי־תשׁמע אל־מצות יהוה אלהיך אשׁר אנכי מצוך היום לשׁמר ולעשׂות

And the LORD shall make thee the head, and not the tail; and thou shalt be above only, and thou shalt not be beneath; if that thou hearken unto the commandments of the LORD thy God, which I command thee this day, to observe and to do [them]:

4Q30 · f48

ונתנ׳ך יהוה] [לראש ולא לזנב ו]ה#י[ית רק] למעל׳ה ולא ת##[היה למטה כי־תשמע] [אל־מצות יהוה אלהי׳ך אשר אנכ]י#?[ מצ]ו(# ׳ך #) היו[ם לשמר ולעשות] ׃

וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל הַ־דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם׃ ס

οὐ παραβήσῃ ἀπὸ πασῶν τῶν ἐντολῶν ὧν ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερά, πορεύεσθαι ὀπίσω θεῶν ἑτέρων λατρεύειν αὐτοῖς.

ac non declináveris ab eis nec ad déxteram, nec ad sinístram, nec secútus fúeris deos aliénos, neque colúeris eos.

ולא תסור מכל הדברים אשׁר אנכי מצוך היום ימין ושׂמאל ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם

And thou shalt not go aside from any of the words which I command thee this day, [to] the right hand, or [to] the left, to go after other gods to serve them.

4Q42 · f8

ε ] # [ ε ׃

וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל מִצְוֺתָ֣י־ו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל הַ־קְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃

Καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εἰσακούσῃς τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ σου, φυλάσσεσθαι πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, καὶ ἐλεύσονται ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ κατάραι αὗται καὶ καταλήμψονταί σε.

Quod si audíre nolúeris vocem Dómini Dei tui, ut custódias, et fácias ómnia mandáta eius et cæremónias, quas ego præcípio tibi hódie, vénient super te omnes maledictiónes istæ, et apprehéndent te.

והיה אם־לא תשׁמע בקול יהוה אלהיך לשׁמר מצותיו וחקתיו אשׁר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשׂיגוך

But it shall come to pass, if thou wilt not hearken unto the voice of the LORD thy God, to observe to do all his commandments and his statutes which I command thee this day; that all these curses shall come upon thee, and overtake thee:

4Q42 · f8

[והיה אם־לא תשמע ]בקול יהוה א#[להי׳ך לשמר לעשות את־כל מצותי׳ו וחקתי׳ו אשר] [אנכי מצו׳ך היום ובאו עלי׳ך כל ה]ק##ללות האלה והשיג?ו#?׳ך##[ ׃

אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃

ἐπικατάρατος σὺ ἐν πόλει, καὶ ἐπικατάρατος σὺ ἐν ἀγρῷ ·

Maledíctus eris in civitáte, maledíctus in agro.

ארור אתה בעיר וארור אתה בשׂדה

Cursed [shalt] thou [be] in the city, and cursed [shalt] thou [be] in the field.

4Q42 · f8

ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ׃

17📜

אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃

ἐπικατάρατοι αἱ ἀποθῆκαί σου καὶ τὰ ἐγκαταλίμματά σου ·

Maledíctum hórreum tuum, et maledíctæ relíquiæ tuæ.

ארור טנאך ומשׁארתך

Cursed [shall be] thy basket and thy store.

4Q42 · f8

ארור] [טנא׳ך ומשארת׳ך ׃

18📜

אָר֥וּר פְּרִֽי בִטְנְ־ךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃

ἐπικατάρατα τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου ·

Maledíctus fructus ventris tui, et fructus terræ tuæ, arménta boum tuórum, et greges óvium tuárum.

ארור פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שׁגר אלפיך ועשׁתרות צאנך

Cursed [shall be] the fruit of thy body, and the fruit of thy land, the increase of thy kine, and the flocks of thy sheep.

4Q42 · f8

ארור פרי בטנ׳ך ופרי] אדמת׳ך שגר אלפי׳[ך ועשתרות צאנ׳ך] ׃

19📜

אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃

ἐπικατάρατος σὺ ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαί σε, καὶ ἐπικατάρατος σὺ ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαί σε.

Maledíctus eris ingrédiens, et maledíctus egrédiens.

ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך

Cursed [shalt] thou [be] when thou comest in, and cursed [shalt] thou [be] when thou goest out.

4Q30 · f49

] # # [ ε ׃

20📜

יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ אֶת הַ־מְּאֵרָ֤ה אֶת הַ־מְּהוּמָה֙ וְאֶת הַ־מִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד אֲבָדְ־ךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃

ἀποστείλαι Κύριος ἐπὶ σὲ τὴν ἔνδειαν καὶ τὴν ἐκλιμίαν καὶ τὴν ἀνάλωσιν ἐπὶ πάντα οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε, καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε ἐν τάχει διὰ τὰ πονηρὰ ἐπιτηδεύματά σου, διότι ἐνκατέλιπές με.

Mittet Dóminus super te famem et esúriem, et increpatiónem in ómnia ópera tua, quæ tu fácies: donec cónterat te, et perdat velóciter, propter adinventiónes tuas péssimas in quibus reliquísti me.

ישׁלח יהוה בך את המרה ואת המהמה ואת המגערת בכל־משׁלח ידיך אשׁר תעשׂה עד השׁמידך ועד אבידך מהר מפני רע מעלליך אשׁר עזבתני

The LORD shall send upon thee cursing, vexation, and rebuke, in all that thou settest thine hand unto for to do, until thou be destroyed, and until thou perish quickly; because of the wickedness of thy doings, whereby thou hast forsaken me.

4Q30 · f49

ישלח י?[הוה ב׳ך את המארה את המהומה ואת המגערת] בכל־מ#[שלח יד׳ך אשר תעשה עד השמד׳ך ועד אבד׳ך מהר מפני רע] ׃

21📜

יַדְבֵּ֧ק יְהוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת הַ־דָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא שָׁ֖מָּ־ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

προσκολλήσαι Κύριος εἰς σὲ τὸν θάνατον, ἕως ἂν ἐξαναλώσῃ σε ἀπὸ τῆς γῆς εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

Adiúngat tibi Dóminus pestiléntiam, donec consúmat te de terra ad quam ingrediéris possidéndam.

ידבק יהוה בך את הדבר עד כלותו אתך מעל האדמה אשׁר־אתה בא שׁמה לרשׁתה

The LORD shall make the pestilence cleave unto thee, until he have consumed thee from off the land, whither thou goest to possess it.

4Q34 · f10

[אשר־אתה בא שמ׳ה ל]ר##שת#׳[ה ׃

22📜

יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃

πατάξαι σε Κύριος ἐν ἀπορίᾳ καὶ πυρετῷ καὶ ῥίγει καὶ ἐρεθισμῷ καὶ ἀνεμοφθορίᾳ καὶ τῇ ὤχρᾳ, καὶ καταδιώξονταί σε ἕως ἂν ἀπολέσωσίν σε.

Percútiat te Dóminus egestáte, febri et frígore, ardóre et æstu, et áere corrúpto ac rubígine, et persequátur donec péreas.

יכך יהוה בשׁחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשׁדפון ובירקון ירדפוך עד אבידוך

The LORD shall smite thee with a consumption, and with a fever, and with an inflammation, and with an extreme burning, and with the sword, and with blasting, and with mildew; and they shall pursue thee until thou perish.

4Q30 · f45ii

ב#שח#פ#ת ובק##[דחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון] ירדפו׳ך עד[ אבד׳ך ׃

23📜

וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל רֹאשְׁ־ךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּ֖י־ךָ בַּרְזֶֽל׃

καὶ ἔσται σοι ὁ οὐρανὸς ὁ ὑπὲρ κεφαλῆς σου χαλκοῦς, καὶ ἡ γῆ ἡ ὑποκάτω σου σιδηρᾶ.

Sit cælum, quod supra te est, ǽneum: et terra, quam calcas, férrea.

והיו שׁמיך אשׁר על ראשׁך נחשׁת והארץ אשׁר תחתיך ברזל

And thy heaven that [is] over thy head shall be brass, and the earth that [is] under thee [shall be] iron.

4Q30 · f45ii

והיו שמי׳ך אשר על ראש׳ך נחשת והארץ] אשר תח##[תי׳ך ברזל ׃

24📜

יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן הַ־שָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃

δῴη Κύριος ὁ θεός σου τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου κονιορτόν, καὶ χοῦς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβήσεται, ἕως ἂν ἐκτρίψῃ σε, καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε ἐν τάχει.

Det Dóminus imbrem terræ tuæ púlverem, et de cælo descéndat super te cinis, donec conteráris.

יתן יהוה את־מטר ארצך אבק ועפר מן השׁמים ירד עליך עד השׁמידך

The LORD shall make the rain of thy land powder and dust: from heaven shall it come down upon thee, until thou be destroyed.

4Q30 · f45ii

יתן יהוה את־מטר ארצ׳ך אבק ועפר מן] השמים י?ר##[ד עלי׳ך עד השמד׳ך ׃

25📜

יִתֶּנְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶיךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

δῴη σε Κύριος ἐπισκοπὴν ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν · ἐν ὁδῷ μιᾷ ἐξελεύσῃ πρὸς αὐτούς, καὶ ἐν ἑπτὰ ὁδοῖς φεύξῃ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ ἔσῃ διασπορὰ ἐν πάσαις βασιλείαις τῆς γῆς.

Tradat te Dóminus corruéntem ante hostes tuos: per unam viam egrediáris contra eos, et per septem fúgias, et dispergáris per ómnia regna terræ:

יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחת תצא אליו ובשׁבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזועה לכל ממלכת הארץ

The LORD shall cause thee to be smitten before thine enemies: thou shalt go out one way against them, and flee seven ways before them: and shalt be removed into all the kingdoms of the earth.

4Q30 · f45ii

יתנ׳ך יהוה נגף לפני איבי׳ך] ב[ד]ר##ך## א##ח##[ד תצא אלי׳ו ובשבעה דרכים תנוס לפני׳ו והיית לזעוה] ל##[כל ממלכות הארץ] ׃

26📜

וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַאֲכָ֔ל לְכָל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃

καὶ ἔσονται οἱ νεκροὶ ὑμῶν κατάβρωμα τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς, καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἐκφοβῶν.

sitque cadáver tuum in escam cunctis volatílibus cæli, et béstiis terræ, et non sit qui ábigat.

והיתה נבלתך למאכל לעוף השׁמים ולבהמת הארץ ואין מחריד

And thy carcase shall be meat unto all fowls of the air, and unto the beasts of the earth, and no man shall fray [them] away.

[not available]

27📜

יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ ובעפלים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃

πατάξαι σε Κύριος ἕλκει Αἰγυπτίῳ εἰς τὴν ἕδραν καὶ ψώρᾳ ἀγρίᾳ καὶ κνήφῃ, ὥστε μὴ δύνασθαί σε ἰαθῆναι.

Percútiat te Dóminus úlcere Ægýpti, et partem córporis, per quam stércora egerúntur, scábie quoque et prurígine: ita ut curári néqueas.

יכך יהוה בשׁחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשׁר לא־תוכל להרפא

The LORD will smite thee with the botch of Egypt, and with the emerods, and with the scab, and with the itch, whereof thou canst not be healed.

4Q34 · f11

[יכ׳כה יהוה בשחין מצרים ובעפלי]ם#[ ובגרב ובחרס אשר לא־תוכל להרפא] ׃

28📜

יַכְּכָ֣ה יְהוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב׃

πατάξαι σε Κύριος παραπληξίᾳ ἀορασίας καὶ ἐκστάσει διανοίας ·

Percútiat te Dóminus améntia et cæcitáte ac furóre mentis,

יכך יהוה בשׁגעון ובעורון ובתמהון לבב

The LORD shall smite thee with madness, and blindness, and astonishment of heart:

4Q34 · f11

[יכ׳כה יהוה בשגעון ובעורון ]ו#?בתמהון [לבב ׃

29📜

וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת דְּרָכֶ֑י־ךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל הַ־יָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ׃

καὶ ἔσῃ ψηλαφῶν μεσημβρίας, ὡς εἴ τις ψηλαφήσαι τυφλὸς ἐν τῷ σκότει, καὶ οὐκ εὐοδώσει τὰς ὁδούς σου; καὶ ἔσῃ τότε ἀδικούμενος καὶ διαρπαζόμενος πάσας τὰς ἡμέρας, καὶ οὐκ ἔσται ὁ βοηθῶν.

et palpes in merídie sicut palpáre solet cæcus in ténebris, et non dírigas vias tuas. Omníque témpore calúmniam sustíneas, et opprimáris violéntia, nec hábeas qui líberet te.

והיית ממשׁשׁ בצהרים כאשׁר ימשׁשׁ העור באפלה ולא תצליח דרכך והיית רק עשׁוק וגזול כל הימים ואין מושׁיע

And thou shalt grope at noonday, as the blind gropeth in darkness, and thou shalt not prosper in thy ways: and thou shalt be only oppressed and spoiled evermore, and no man shall save [thee].

4Q30 · f50

ב#צהרים כ[אשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכי׳ך והיית אך] עשוק וגזול##[ כל הימים ואין מושיע ׃

30📜

אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ ישגלנה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶּֽנּוּ׃

γυναῖκα λήμψῃ, καὶ ἀνήρ ἕτερος ἕξει αὐτήν; οἰκίαν οἰκοδομήσεις, καὶ οὐκ οἰκήσεις ἐν αὐτῇ; ἀμπελῶνα φυτεύσεις, καὶ οὐ τρυγήσεις αὐτόν.

Uxórem accípias, et álius dórmiat cum ea. Domum ædífices, et non hábites in ea. Plantes víneam, et non vindémies eam.

אשׁה תארשׂ ואישׁ אחר ישׁכב עמה בית תבנה ולא־תשׁב בו כרם תטע ולא תחללנו

Thou shalt betroth a wife, and another man shall lie with her: thou shalt build an house, and thou shalt not dwell therein: thou shalt plant a vineyard, and shalt not gather the grapes thereof.

4Q30 · f50

אשה תארש ואיש אחר] [ישג]ל##׳נ#?ה בי#?[ת תבנה ולא־תשב ב׳ו כרם תטע ולא תחלל׳נו] ׃

31📜

שׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּנּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ׃

ὁ μόσχος σου ἐσφαγμένος ἐναντίον σου, καὶ οὐ φάγῃ ἐξ αὐτοῦ · ὁ ὄνος σου ἡρπασμένος ἀπὸ σοῦ, καὶ οὐκ ἀποδοθήσεταί σοι · τὰ πρόβατά σου δεδομένα τοῖς ἐχθροῖς σου,

Bos tuus immolétur coram te, et non cómedas ex eo. Asinus tuus rapiátur in conspéctu tuo, et non reddátur tibi. Oves tuæ dentur inimícis tuis, et non sit qui te ádiuvet.

שׁורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמורך גזול מלפניך ולא ישׁוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושׁיע

Thine ox [shall be] slain before thine eyes, and thou shalt not eat thereof: thine ass [shall be] violently taken away from before thy face, and shall not be restored to thee: thy sheep [shall be] given unto thine enemies, and thou shalt have none to rescue [them].

[not available]

32📜

בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כָּל הַ־יּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃

καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου βλέψονται σφακελίζοντες εἰς αὐτά · οὐκ ἰσχύσει σου ἡ χείρ.

Fílii tui et fíliæ tuæ tradántur álteri pópulo, vidéntibus óculis tuis, et deficiéntibus ad conspéctum eórum tota die, et non sit fortitúdo in manu tua.

בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך

Thy sons and thy daughters [shall be] given unto another people, and thine eyes shall look, and fail [with longing] for them all the day long: and [there shall be] no might in thine hand.

[not available]

33📜

פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל יְגִ֣יעֲ־ךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל הַ־יָּמִֽים׃

τὰ ἐκφόρια τῆς γῆς σου καὶ πάντας τοὺς πόνους σου φάγεται ἔθνος ὃ οὐκ ἐπίστασαι, καὶ ἔσῃ ἀδικούμενος καὶ τεθραυσμένος πάσας τὰς ἡμέρας.

Fructus terræ tuæ, et omnes labóres tuos cómedat pópulus, quem ignóras: et sis semper calúmniam sústinens, et oppréssus cunctis diébus,

פרי אדמתך וכל יגעך יאכל עם אשׁר לא־ידעת והיית רק עשׁוק ורצוץ כל הימים

The fruit of thy land, and all thy labours, shall a nation which thou knowest not eat up; and thou shalt be only oppressed and crushed alway:

4Q42 · f9_11

[פרי אדמת׳ך וכל יגיע׳ך י]א##כ#ל עם אשר[ לא־ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל ]ה##י#?מ##[ים ׃

34📜

וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃

καὶ ἔσῃ παράπληκτος διὰ τὰ ὁράματα τῶν ὀφθαλμῶν σου ἃ βλέψῃ.

et stupens ad terrórem eórum quæ vidébunt óculi tui.

והיית משׁגע ממראה עיניך אשׁר תראה

So that thou shalt be mad for the sight of thine eyes which thou shalt see.

4Q42 · f9_11

והיית משגע] [ממראה עיני׳ך אשר תראה ׃

35📜

יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל הַ־בִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל הַ־שֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קָדְקֳדֶֽךָ׃

πατάξαι σε Κύριος ἐν ἕλκει πονηρῷ ἐπὶ τὰ γόνατα καὶ ἐπὶ τὰς κνήμας, ὥστε μὴ δύνασθαί σε ἰαθῆναι, ἀπὸ ἴχνους τῶν ποδῶν σου ἕως τῆς κορυφῆς σου.

Percútiat te Dóminus úlcere péssimo in génibus et in suris, sanaríque non possis a planta pedis usque ad vérticem tuum.

יכך יהוה בשׁחין רע על הברכים ועל השׁקים אשׁר לא־תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך

The LORD shall smite thee in the knees, and in the legs, with a sore botch that can not be healed, from the sole of thy foot unto the top of thy head.

4Q42 · f9_11

י]כ##׳כ##[ה י]ה#וה [בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר] לא־ת[וכל להרפא] [מכף רגל׳ך ועד קדקד׳ך ׃

36📜

יוֹלֵ֨ךְ יְהוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת מַלְכְּ־ךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃

ἀπαγάγοι Κύριός σε καὶ τοὺς ἄρχοντάς σου οὓς ἐὰν καταστήσῃς ἐπὶ σεαυτὸν ἐπ᾽ ἔθνος ὃ οὐκ ἐπίστασαι σὺ καὶ οἱ πατέρες σου, καὶ λατρεύσεις ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις, ξύλοις καὶ λίθοις.

Ducet te Dóminus, et regem tuum, quem constitúeris super te, in gentem, quam ignóras tu et patres tui: et sérvies ibi diis aliénis, ligno et lápidi.

יוליך יהוה אתך ואת מלכך אשׁר תקים עליך אל־גוי אשׁר לא־ידעת אתה ואבתיך ועבדת שׁם אלהים אחרים עץ ואבן

The LORD shall bring thee, and thy king which thou shalt set over thee, unto a nation which neither thou nor thy fathers have known; and there shalt thou serve other gods, wood and stone.

4Q42 · f9_11

יולך יהו]ה# או?ת׳ך#[ ואת מלכ׳ך אשר תקים עלי׳ך אל־גוי אשר] לא##[־ידעת אתה] [ואבתי׳ך ועבדת שם אלהים אח]ר#ים ע#[ץ ואבן ε ׃

37📜

וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר יְנַהֶגְ־ךָ֥ יְהוָ֖ה שָֽׁמָּה׃

καὶ ἔσῃ ἐκεῖ ἐν αἰνίγματι καὶ παραβολῇ καὶ διηγήματι ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν εἰς οὓς ἀπαγάγῃ σε Κύριος ἐκεῖ.

Et eris pérditus in provérbium ac fábulam ómnibus pópulis, ad quos te introdúxerit Dóminus.

והיית לשׁם ולמשׁל ולשׁנינה בכל העמים אשׁר ינהגך יהוה שׁמה

And thou shalt become an astonishment, a proverb, and a byword, among all nations whither the LORD shall lead thee.

[not available]

38📜

זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃

σπέρμα πολὺ ἐξοίσεις εἰς τὸ πεδίον, καὶ ὀλίγα εἰσοίσεις, ὅτι κατέδεται αὐτὰ ἡ ἀκρίς.

Seméntem multam iácies in terram, et módicum congregábis: quia locústæ devorábunt ómnia.

זרע רב תוצא השׂדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה

Thou shalt carry much seed out into the field, and shalt gather [but] little in; for the locust shall consume it.

[not available]

39📜

כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃

ἀμπελῶνα φυτεύσεις καὶ κατεργᾷ, καὶ οἶνον οὐ πίεσαι οὐδὲ εὐφρανθήσῃ ἐξ αὐτοῦ, ὅτι καταφάγεται αὐτὰ ὁ σκώληξ.

Víneam plantábis, et fódies: et vinum non bibes, nec cólliges ex ea quíppiam: quóniam vastábitur vérmibus.

כרמים תטע ועבדת ויין לא־תשׁתה ולא תאגר כי תאכלנו התולעת

Thou shalt plant vineyards, and dress [them], but shalt neither drink [of] the wine, nor gather [the grapes]; for the worms shall eat them.

[not available]

40📜

זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל גְּבוּלֶ֑־ךָ וְשֶׁ֨מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃

ἐλαῖαι ἔσονταί σοι ἐν πᾶσι τοῖς ὁρίοις σου, καὶ ἔλαιον οὐ χρίσῃ, ὅτι ἐκρυήσεται ἡ ἐλαία σου.

Olívas habébis in ómnibus términis tuis, et non ungéris óleo: quia défluent, et períbunt.

זיתים יהיו לך בכל גבולך ושׁמן לא תסך כי ישׁעל זיתיך

Thou shalt have olive trees throughout all thy coasts, but thou shalt not anoint [thyself] with the oil; for thine olive shall cast [his fruit].

[not available]

41📜

בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃

υἱοὺς καὶ θυγατέρας γεννήσεις, καὶ οὐκ ἔσονται · ἀπελεύσονται γὰρ ἐν αἰχμαλωσίᾳ.

Fílios generábis et fílias, et non fruéris eis: quóniam ducéntur in captivitátem.

בנים ובנות תוליד ולא־יהיו לך כי ילכו בשׁבי

Thou shalt beget sons and daughters, but thou shalt not enjoy them; for they shall go into captivity.

[not available]

42📜

כָּל עֵצְ־ךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃

πάντα τὰ ξύλινά σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου ἐξαναλώσει ἡ ἐρυσίβη.

Omnes árbores tuas et fruges terræ tuæ rubígo consúmet.

כל עצך ופרי אדמתך יורישׁ הצלצל

All thy trees and fruit of thy land shall the locust consume.

[not available]

43📜

הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃

ὁ προσήλυτος ὁ ἐν σοὶ ἀναβήσεται ἄνω ἄνω, σὺ δὲ καταβήσῃ κάτω κάτω.

Advena, qui tecum versátur in terra, ascéndet super te, erítque sublímior: tu autem descéndes, et eris inférior.

הגר אשׁר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה

The stranger that [is] within thee shall get up above thee very high; and thou shalt come down very low.

[not available]

44📜

ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃

οὗτος δανιεῖ σοι, σὺ δὲ τούτῳ οὐ δανιεῖς · οὗτος ἔσται κεφαλή, σὺ δὲ ἔσῃ οὐρά.

Ipse fœnerábit tibi, et tu non fœnerábis ei. Ipse erit in caput, et tu eris in caudam.

הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראשׁ ואתה תהיה לזנב

He shall lend to thee, and thou shalt not lend to him: he shall be the head, and thou shalt be the tail.

1Q5 · f10

[הוא ילו׳ך ואתה לא תלו׳נו הוא יהי]ה לר#א#[ש ואתה תהיה לזנב ׃

45📜

וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל הַ־קְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃

καὶ ἐλεύσονται ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ κατάραι αὗται καὶ καταδιώξονταί σε καὶ καταλήμψονταί σε, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε · ὅτι οὐκ εἰσήκουσας τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ σου, φυλάξαι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα ὅσα ἐνετeίλατό σοι.

Et vénient super te omnes maledictiónes istæ, et persequéntes apprehéndent te, donec intéreas: quia non audísti vocem Dómini Dei tui, nec servásti mandáta eius et cæremónias, quas præcépit tibi.

ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשׂיגוך עד השׁמידוך כי־לא שׁמעת בקול יהוה אלהיך לשׁמר מצותיו וחקתיו אשׁר צוך

Moreover all these curses shall come upon thee, and shall pursue thee, and overtake thee, till thou be destroyed; because thou hearkenedst not unto the voice of the LORD thy God, to keep his commandments and his statutes which he commanded thee:

1Q5 · f10

ובאו עלי׳ך כל הקללות האלה ורדפו׳ך] [והשיגו׳ך עד השמד׳ך כי־לא שמעת ב]ק#ול יהוה א#ל#ה[י]׳ך#[ לשמר מצותי׳ו וחקתי׳ו אשר צו׳ך ׃

46📜

וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃

καὶ ἔσται ἐν σοὶ σημεῖα καὶ τέρατα ἐν τῷ σπέρματί σου ἕως τοῦ αἰῶνος,

Et erunt in te signa atque prodígia, et in sémine tuo usque in sempitérnum:

והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד־עולם

And they shall be upon thee for a sign and for a wonder, and upon thy seed for ever.

1Q5 · f10

והיו ב׳ך לאות] [ולמופת ובזרע׳ך עד־עול]ם ׃

47📜

תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃

ἀνθ᾽ ὧν οὐκ ἐλάτρευσας Κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐν ευφροσύνῃ καὶ ἀγαθῇ διανοίᾳ διὰ τὸ πλῆθος πάντων.

eo quod non servíeris Dómino Deo tuo in gáudio, cordísque lætítia, propter rerum ómnium abundántiam.

תחת אשׁר לא־עבדת את־יהוה אלהיך בשׂמחה ובטוב לבב מרב כל

Because thou servedst not the LORD thy God with joyfulness, and with gladness of heart, for the abundance of all [things];

1Q5 · f10

תחת אשר לא[־עבדת את־יהוה אלהי׳ך בשמחה ובטוב לבב מרב כל] ׃

48📜

וְעָבַדְתָּ֣ אֶת אֹיְבֶ֗י־ךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל צַוָּארֶ֔־ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃

καὶ λατρεύσεις τοῖς ἐχθροῖς σου, οὓς ἐπαποστελεῖ Κύριος ἐπὶ σέ, ἐν λιμῷ καὶ ἐν ἐκλείψει πάντων · καὶ ἐπιθήσει κλοιὸν σιδηροῦν ἐπὶ τὸν τράχηλόν σου, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε.

Sérvies inimíco tuo, quem immíttet tibi Dóminus, in fame, et siti, et nuditáte, et omni penúria: et ponet iugum férreum super cervícem tuam, donec te cónterat.

ועבדת את איביך אשׁר ישׁלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובערום ובחסר כל ונתן עול ברזל על צוארך עד השׁמידו אתך

Therefore shalt thou serve thine enemies which the LORD shall send against thee, in hunger, and in thirst, and in nakedness, and in want of all [things]: and he shall put a yoke of iron upon thy neck, until he have destroyed thee.

1Q5 · f10

[ועבדת את ]איבי׳ך אשר יש#ל[ח׳נו יהוה ב׳ך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צואר׳ך עד השמיד׳ו את׳ך] ׃

49📜

יִשָּׂ֣א יְהוָה֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵרָחוֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ׃

ἐπάξει Κύριος ἐπὶ σὲ ἔθνος μακρόθεν ἀπ᾽ ἐσχάτου τῆς γῆς ὡσεὶ ὅρμημα ἀετοῦ, ἔθνος ὃ οὐκ ἀκούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ,

Addúcet Dóminus super te gentem de longínquo, et de extrémis terræ fínibus in similitúdinem áquilæ volántis cum ímpetu, cuius linguam intellígere non possis:

ישׂא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשׁר יראה הנשׁר גוי אשׁר לא־תשׁמע לשׁנו

The LORD shall bring a nation against thee from far, from the end of the earth, [as swift] as the eagle flieth; a nation whose tongue thou shalt not understand;

4Q30 · f51

ישא יהוה עלי׳ך גוי מרחוק] [מקצה ]הארץ כ##א##ש##ר##[ ידאה הנשר גוי אשר לא־תשמע לשנ׳ו ׃

50📜

גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃

ἔθνος ἀναιδὲς προσώπῳ, ὅστις οὐ θαυμάσει πρόσωπον πρεσβύτου καὶ νέον οὐκ ἐλεήσει.

gentem procacíssimam, quæ non déferat seni, nec misereátur párvuli,

גוי עז פנים אשׁר לא־ישׂא פנים לזקן ונער לא יחן

A nation of fierce countenance, which shall not regard the person of the old, nor shew favour to the young:

4Q30 · f51

גוי עז פנים] [אשר לא־ישא ]פ##נ#?ים##[ לזקן ונער לא יחן ε ׃

51📜

וְ֠אָכַל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי אַדְמָתְ־ךָ֮ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃

καὶ κατέδεται τὰ ἔκγονα τῶν κτηνῶν σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου, ὥστε μὴ καταλιπεῖν σοι σῖτον, οἶνον, ἔλαιον, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου, ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε

et dévoret fructum iumentórum tuórum, ac fruges terræ tuæ: donec intéreas, et non relínquat tibi tríticum, vinum, et óleum, arménta boum, et greges óvium: donec te dispérdat,

ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השׁמידך אשׁר לא־ישׁאיר לך דגן ותירשׁ ויצהר שׁגר אלפיך ועשׁתרות צאנך עד אבידו אתך

And he shall eat the fruit of thy cattle, and the fruit of thy land, until thou be destroyed: which [also] shall not leave thee [either] corn, wine, or oil, [or] the increase of thy kine, or flocks of thy sheep, until he have destroyed thee.

4Q42 · f12_14

ואכל פרי] בהמ##[ת׳ך ופרי אדמת׳ך עד השמד׳ך אשר לא]־[ישאיר ל׳ך דגן תירוש ויצהר שגר אלפי׳ך ועש]ת##רות צאנ׳[ך עד האביד׳ו את׳ך ׃

52📜

וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל שְׁעָרֶ֗י־ךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֨יךָ֙ הַגְּבֹה֣וֹת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכָל אַרְצֶ֑־ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל שְׁעָרֶ֔י־ךָ בְּכָ֨ל אַרְצְ־ךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃

καὶ ἐκτρίψῃ σε ἐν ταῖς πόλεσίν σου, ἕως ἂν καθαιρεθῶσιν τὰ τείχη τὰ ὑψηλὰ καὶ τὰ ὀχυρά, ἐφ᾽ οἷς σὺ πέποιθας ἐπ᾽ αὐτοῖς, ἐν πάσῃ τῇ γῇ σου · καὶ θλίψει σε ἐν ταῖς πόλεσίν σου αἷς ἔδωκέν σοι.

et cónterat in cunctis úrbibus tuis, et destruántur muri tui firmi atque sublímes, in quibus habébas fidúciam in omni terra tua. Obsidéberis intra portas tuas in omni terra tua, quam dabit tibi Dóminus Deus tuus:

והצר לך בכל שׁעריך עד רדת חומתך הגבחות והבצרות אשׁר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שׁעריך בכל ארצך אשׁר נתן יהוה אלהיך לך

And he shall besiege thee in all thy gates, until thy high and fenced walls come down, wherein thou trustedst, throughout all thy land: and he shall besiege thee in all thy gates throughout all thy land, which the LORD thy God hath given thee.

4Q42 · f12_14

והצר ל׳ך בכל שערי׳ך עד] [רדת חמתי׳ך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח ]ב׳הן בכ#ל##[ ארצ׳ך והצר ל׳ך בכל שערי׳ך בכל ארצ׳ך] [אשר נתן יהוה אלהי׳ך ל׳ך ׃

53📜

וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי בִטְנְ־ךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן לְ־ךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃

καὶ φάγῃ τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου, κρέα υἱῶν σου καὶ θυγατέρων σου ὅσα ἔδωκέν σοι, ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ θλίψει σε ὁ ἐχθρός σου.

et cómedes fructum úteri tui, et carnes filiórum tuórum et filiárum tuárum, quas déderit tibi Dóminus Deus tuus, in angústia et vastitáte qua ópprimet te hostis tuus.

ואכלת פרי בטנך בשׂר בניך ובנתיך אשׁר נתן לך במצור ובמצוק אשׁר־יציק לך איביך

And thou shalt eat the fruit of thine own body, the flesh of thy sons and of thy daughters, which the LORD thy God hath given thee, in the siege, and in the straitness, wherewith thine enemies shall distress thee:

4Q42 · f12_14

ε ] # # # [ ε ׃

54📜

הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר׃

ὁ ἁπαλὸς ὁ ἐν σοὶ καὶ ὁ τρυφερὸς σφόδρα βασκανεῖ τῷ ὀφθαλμῷ τὸν ἀδελφὸν καὶ τὴν γυναῖκα τὴν ἐν κόλπῳ καὶ τὰ καταλελιμμένα τέκνα ἃ ἂν καταλειφθῇ,

Homo delicátus in te, et luxuriósus valde, invidébit fratri suo, et uxóri, quæ cubat in sinu suo,

האישׁ הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשׁת חיקו וביתר בניו אשׁר יותר

[So that] the man [that is] tender among you, and very delicate, his eye shall be evil toward his brother, and toward the wife of his bosom, and toward the remnant of his children which he shall leave:

[not available]

55📜

מִתֵּ֣ת ׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר ל֖־וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכָל שְׁעָרֶֽי־ךָ׃

ὥστε δοῦναι ἑνὶ αὐτῶν ἀπὸ τῶν σαρκῶν τῶν τέκνων αὐτοῦ ὧν ἂν κατέσθῃ, διὰ τὸ μὴ καταλιφθῆναι αὐτῷ οὐδὲν ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ ἂν θλίψωσίν σε οἱ ἐχθροί σου ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου.

ne det eis de cárnibus filiórum suórum, quas cómedet: eo quod nihil áliud hábeat in obsidióne et penúria, qua vastáverint te inimíci tui intra omnes portas tuas.

מתת לאחד מהם מבשׂר בניו אשׁר יאכל מבלי השׁאיר לו כל במצור ובמצוק אשׁר יציק לך איביך בכל שׁעריך

So that he will not give to any of them of the flesh of his children whom he shall eat: because he hath nothing left him in the siege, and in the straitness, wherewith thine enemies shall distress thee in all thy gates.

[not available]

56📜

הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף רַגְלָ־הּ֙ הַצֵּ֣ג עַל הָ־אָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃

καὶ ἡ ἁπαλὴ ἐν ὑμῖν καὶ ἡ τρυφερά, ἧς οὐχὶ πεῖραν ἔλαβεν ὁ ποὺς αὐτῆς βαίνειν ἐπὶ τῆς γῆς διὰ τὴν τρυφερότητα, βασκανεῖ τῷ ὀφθαλμῷ αὐτῆς τὸν ἄνδρα αὐτης τὸν ἐν κόλπῳ αὐτῆς καὶ τὸν υἱὸν καὶ τὴν θυγατέρα αὐτῆς,

Ténera múlier et delicáta, quæ super terram íngredi non valébat, nec pedis vestígium fígere, propter mollítiem et teneritúdinem nímiam, invidébit viro suo, qui cubat in sinu eius, super fílii et fíliæ cárnibus,

הרכה בך והענגה אשׁר לא־נסתה כף רגלה הציגה על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באישׁ חיקה בבנה ובבתה

The tender and delicate woman among you, which would not adventure to set the sole of her foot upon the ground for delicateness and tenderness, her eye shall be evil toward the husband of her bosom, and toward her son, and toward her daughter,

[not available]

57📜

וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת ׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי תֹאכְלֵ֥־ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃

καὶ τὸ χόριον αὐτῆς τὸ ἐξελθὸν διὰ τῶν μηρῶν αὐτῆς καὶ τὸ τέκνον ὃ ἂν τέκῃ · καταφάγεται γὰρ αὐτὰ διὰ τὴν ἔνδειαν πάντων κρυφῇ ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου ᾗ θλίψει σε ὁ ἐχθρός σου ἐν ταῖς πόλεσίν σου;

et illúvie secundárum, quæ egrediúntur de médio féminum eius, et super líberis qui eádem hora nati sunt: cómedent enim eos clam propter rerum ómnium penúriam in obsidióne et vastitáte, qua ópprimet te inimícus tuus intra portas tuas.

ובשׁלתה היצאת מבין רגליה ובבניה אשׁר תלד כי תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשׁר יציקו לך איביך בשׁעריך

And toward her young one that cometh out from between her feet, and toward her children which she shall bear: for she shall eat them for want of all [things] secretly in the siege and straitness, wherewith thine enemy shall distress thee in thy gates.

[not available]

58📜

אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָה אֶת הַ־שֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

ἐὰν μὴ εἰσακούσῃς ποιεῖν πάντα τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ, φοβεῖσθαι τὸ ὄνομα τὸ ἔντιμον τὸ θαυμαστὸν τοῦτο, Κύριον τὸν θεόν σου.

Nisi custodíeris, et féceris ómnia verba legis huius, quæ scripta sunt in hoc volúmine, et timúeris nomen eius gloriósum et terríbile, hoc est, Dóminum Deum tuum:

אם־לא תשׁמר לעשׂות את־כל־דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השׁם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך

If thou wilt not observe to do all the words of this law that are written in this book, that thou mayest fear this glorious and fearful name, THE LORD THY GOD;

4Q42 · f12_14

ל#א# ת#ש#[מר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה לירא׳ה את השם הנכבד והנורא] הזה את [יהוה אלהי׳ך ׃

59📜

וְהִפְלָ֤א יְהוָה֙ אֶת מַכֹּ֣תְ־ךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלוֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃

καὶ παραδοξάσει Κύριος τὰς πληγάς σου καὶ τὰς πληγὰς τοῦ σπέρματός σου, πληγὰς μεγάλας καὶ θαυμαστάς, καὶ νόσους πονηρὰς καὶ πιστάς.

augébit Dóminus plagas tuas, et plagas séminis tui, plagas magnas et perseverántes, infirmitátes péssimas et perpétuas.

והפלא יהוה אלהיך את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים

Then the LORD will make thy plagues wonderful, and the plagues of thy seed, [even] great plagues, and of long continuance, and sore sicknesses, and of long continuance.

4Q42 · f12_14

והפלא יהוה את מכת׳ך ואת מכות זרע׳ך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים] ונאמנים[ ׃

60📜

וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃

καὶ ἐπιστρέψει πᾶσαν τὴν ὀδύνην Αἰγύπτου τὴν πονηρὰν ἣν διευλαβοῦ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ κολληθήσονται ἐν σοί.

Et convértet in te omnes afflictiónes Ægýpti, quas timuísti, et adhærébunt tibi.

והשׁיב בך את כל מדוי מצרים אשׁר יגרת מפניהם ודבק בך

Moreover he will bring upon thee all the diseases of Egypt, which thou wast afraid of; and they shall cleave unto thee.

4Q42 · f12_14

והשיב ב׳ך את כל־מדוה מצרים אשר יגרת מפני׳הם ודבקו ב׳ך ׃

גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃

καὶ πᾶσαν μαλακίαν καὶ πᾶσαν πληγὴν τὴν μὴ γεγραμμένην ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου ἐπάξει Κύριος ἐπὶ σέ, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε.

Insuper et univérsos languóres, et plagas, quæ non sunt scriptæ in volúmine legis huius, indúcet Dóminus super te, donec te cónterat:

גם כל־חלי וכל־מכה אשׁר לא כתוב בספר התורה הזה יעלם יהוה עליך עד השׁמידך

Also every sickness, and every plague, which [is] not written in the book of this law, them will the LORD bring upon thee, until thou be destroyed.

4Q30 · f52

[גם כל־חלי ו]כ##ל##־מכה[ אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעל׳ם] ׃

וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

καὶ καταλειφθήσεσθε ἐν ἀριθμῷ βραχεῖ, ἀνθ᾽ ὧν ὅτι ἦτε ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει, ὅτι οὐκ εἰσήκουσας τῆς φωνῆς Κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

et remanébitis pauci número, qui prius erátis sicut astra cæli præ multitúdine, quóniam non audísti vocem Dómini Dei tui.

ונשׁארתם במתי מעט תחת אשׁר הייתם ככוכבי השׁמים לרב כי־לא שׁמעתם בקול יהוה אלהיכם

And ye shall be left few in number, whereas ye were as the stars of heaven for multitude; because thou wouldest not obey the voice of the LORD thy God.

4Q42 · f12_14

ונשארתם במתי מעט תחת אשר] הייתם#[ ככוכבי השמים לרב כי־לא שמעת בקול יהוה אלהי׳ך ε ׃

וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא שָׁ֖מָּ־ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

καὶ ἔσται ὃν τρόπον εὐφράνθη Κύριος ἐφ᾽ ὑμῖν εὖ ποιῆσαι ὑμᾶς, οὕτως εὐφρανθήσεται Κύριος ἐφ᾽ ὑμῖν ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς · καὶ ἐξαρθήσεσθε ἐν τάχει ἀπὸ τῆς γῆς εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομεῖν αὐτήν.

Et sicut ante lætátus est Dóminus super vos, bene vobis fáciens, vosque multíplicans: sic lætábitur dispérdens vos atque subvértens, ut auferámini de terra, ad quam ingrediéris possidéndam.

והיה כאשׁר־שׂשׂ יהוה עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישׂשׂ יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשׁמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשׁר־אתה בא שׁמה לרשׁתה

And it shall come to pass, [that] as the LORD rejoiced over you to do you good, and to multiply you; so the LORD will rejoice over you to destroy you, and to bring you to nought; and ye shall be plucked from off the land whither thou goest to possess it.

[not available]

וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהוָה֙ בְּכָל הָ֣־עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃

καὶ διασπερεῖ σε Κύριος ὁ θεός σου εἰς πάντα τὰ ἔθνη, ἀπ᾽ ἄκρου τῆς γῆς ἕως ἄκρου τῆς γῆς, καὶ δουλεύσεις ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις, ξύλοις καὶ λίθοις, οὓς οὐκ ἠπίστω σὺ καὶ οἱ πατέρες σου.

Dispérget te Dóminus in omnes pópulos, a summitáte terræ usque ad términes eius: et sérvies ibi diis aliénis, quos et tu ignóras et patres tui, lignis et lapídibus.

והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד־קצה הארץ ועבדת שׁם אלהים אחרים אשׁר לא־ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן

And the LORD shall scatter thee among all people, from the one end of the earth even unto the other; and there thou shalt serve other gods, which neither thou nor thy fathers have known, [even] wood and stone.

[not available]

וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף רַגְלֶ֑־ךָ וְנָתַן֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַֽאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ׃

ἀλλὰ καὶ ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἐκείνοις οὐκ ἀναπαύσει σε, οὐδ᾽ οὐ μὴ γένηται στάσις τῷ ἴχνει τοῦ ποδός σου; καὶ δώσει σοι Κύριος ἐκεῖ καрдίαν ἑτέραν ἀπειθοῦσαν καὶ ἐκλιπόντας ὀφθαλμοὺς καὶ τηκομένην ψυχήν.

In géntibus quoque illis non quiésces, neque erit réquies vestígio pedis tui. Dabit enim tibi Dóminus ibi cor pávidum, et deficiéntes óculos, et ánimam consúmptam mœróre:

ובגוים ההם לא תרגיע ולא־יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שׁם לב רגז כליון עינים ודיבון נפשׁ

And among these nations shalt thou find no ease, neither shall the sole of thy foot have rest: but the LORD shall give thee there a trembling heart, and failing of eyes, and sorrow of mind:

[not available]

66📜

וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃

καὶ ἔσται ἡ ζωή σου κρεμαμένη ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν σου, καὶ φοβηθήσῃ ἡμέρας καὶ νυκτός, καὶ οὐ πιστεύσεις τῇ ζωῇ σου ·

et erit vita tua quasi pendens ante te. Timébis nocte et die, et non credes vitæ tuæ.

והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמן בחייך

And thy life shall hang in doubt before thee; and thou shalt fear day and night, and shalt have none assurance of thy life:

[not available]

67📜

בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃

τὸ πρωὶ ἐρεῖς Πῶς ἂν γένοιτο ἑσπέρα; καὶ τὸ ἑσπέρας ἐρεῖς Πῶς ἂν γένοιτο πρωί; ἀπὸ τοῦ φόβου τῆς καрдίας σου ἃ φοβηθήσῃ, καὶ ἀπὸ τῶν ὁραμάτων τῶν ὀφθαλμῶν σου ὧν ὄψῃ.

Mane dices: Quis mihi det vésperum? et véspere: Quis mihi det mane? propter cordis tui formídinem, qua terréberis, et propter ea, quæ tuis vidébis óculis.

בבקר תאמר מי־יתן ערב ובערב תאמר מי־יתן בקר מפחד לבבך אשׁר תפחד וממראה עיניך אשׁר תראה

In the morning thou shalt say, Would God it were even! and at even thou shalt say, Would God it were morning! for the fear of thine heart wherewith thou shalt fear, and for the sight of thine eyes which thou shalt see.

4Q39 · f3

[לבב׳ך אשר תפחד וממראה עינ]י׳ך א##[שר תראה ׃

68📜

וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ מִצְרַיִם֮ בָּאֳנִיּוֹת֒ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃ ס

καὶ ἀποστρέψει σε Κύριος εἰς Αἴγυπτον ἐν πλοίοις, ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ εἶπα Οὐ προσθήσει ἔτι ἰδεῖν αὐτήν · καὶ πραθήσεσθε ἐκεῖ τοῖς ἐχθροῖς ὑμῶν εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας, καὶ οὐκ ἔσται ὁ κτώμενος.

Redúcet te Dóminus clássibus in Ægýptum per viam, de qua dixit tibi ut eam ámplius non vidéres. Ibi vendéris inimícis tuis in servos et ancíllas, et non erit qui emat.

והשׁיבך יהוה מצרימה באניות בדרך אשׁר אמרתי לכם לא תוסיפון עוד לראותה והתמכרתם שׁם לאיביכם לעבדים ולשׁפחות ואין קנה

And the LORD shall bring thee into Egypt again with ships, by the way whereof I spake unto thee, Thou shalt see it no more again: and there ye shall be sold unto your enemies for bondmen and bondwomen, and no man shall buy [you].

4Q39 · f3

והשיב׳ך] [יהוה מצרים באניות בדרך א]ש##ר אמ##[רתי ל׳ך לא־תסיף עוד] ׃

69📜

אֵלֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃ פ

[not available]

29:1

Hæc sunt verba fœ́deris quod præcépit Dóminus Móysi ut feríret cum fíliis Israel in terra Moab: præter illud fœdus, quod cum eis pépigit in Horeb.

אלה דברי הברית אשׁר־צוה יהוה את־משׁה לכרת את־בני ישׂראל בארץ מואב מלבד הברית אשׁר־כרת אתם בחורב

29:1

These [are] the words of the covenant, which the LORD commanded Moses to make with the children of Israel in the land of Moab, beside the covenant which he made with them in Horeb.

[not available]

‹ ›

Word Analysis