THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1📜
וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל עֲבָדָ֖י־ו וּלְכָל אַרְצֽ־וֹ׃
1
Οὗτοι οἱ λόγοι τῆς διαθήκης οὓς ἐνετείλατο Κύριος Μωσῇ στῆσαι τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ ἐν γῇ Μωάβ, πλὴν τῆς διαθήκης ἧς διέθετο αὐτοῖς ἐν Χωρήβ.
1
29:2
Vocavítque Móyses omnem Israel, et dixit ad eos: Vos vidístis univérsa, quæ fecit Dóminus coram vobis in terra Ægýpti Pharaóni, et ómnibus servis eius, universǽque terræ illíus,
1
ויקרא משׁה אל־כל־ישׂראל ויאמר אליהם אתם ראיתם את כל־אשׁר עשׂה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו
1
29:2
And Moses called unto all Israel, and said unto them, Ye have seen all that the LORD did before your eyes in the land of Egypt unto Pharaoh, and unto all his servants, and unto all his land;
1
[not available]
2📜
הַמַּסּוֹת֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃
2
Καὶ ἐκάλεσεν Μωυσῆς πάντας τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς Ὑμεῖς ἑωράκατε πάντα ὅσα ἐποίησεν Κύριος ἐν γῇ Αἰγύπτῳ ἐνώπιον ὑμῶν Φαραὼ καὶ τοῖς θεράπουσιν αὐτοῦ καὶ πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ ·
2
29:3
tentatiónes magnas, quas vidérunt óculi tui, signa illa, portentáque ingéntia,
2
המסות הגדלות אשׁר ראו עיניך האתות והמופתים הגדלים ההם
2
29:3
The great temptations which thine eyes have seen, the signs, and those great miracles:
2
4Q39 · f4_5
[האתת והמפתים הגדלי]ם ה#ה#ם ׃
3📜
וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
3
τοὺς πειρασμοὺς τοὺς μεγάλους οὓς ἑωράκασιν οἱ ὀφθαλμοί σου, τὰ σημεῖα καὶ τὰ τὲρατα τὰ μεγάλα ἐκεῖνα ·
3
29:4
et non dedit vobis Dóminus cor intélligens, et óculos vidéntes, et aures quæ possunt audíre, usque in præséntem diem.
3
ולא־נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשׁמע עד היום הזה
3
29:4
Yet the LORD hath not given you an heart to perceive, and eyes to see, and ears to hear, unto this day.
3
4Q39 · f4_5
ו#?[ל]א##[־נתן יהוה ל׳כם לב לדעת] [ועינים לראות ואזנים לשמע ]עד היום ה#זה ׃
4📜
וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ׃
4
καὶ οὐκ ἔδωκεν Κύριος ὁ θεὸς ὑμῖν καρδίαν εἰδέναι καὶ ὀφθαλμοὺς βλέπειν καὶ ὦτα ἀκούειν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης.
4
29:5
Addúxit vos quadragínta annis per desértum: non sunt attríta vestiménta vestra, nec calceaménta pedum vestrórum vetustáte consúmpta sunt.
4
ואוליך אתכם ארבעים שׁנה במדבר לא־בלו שׂמלתיכם מעליכם ונעליכם לא־בלו מעל רגליכם
4
29:5
And I have led you forty years in the wilderness: your clothes are not waxen old upon you, and thy shoe is not waxen old upon thy foot.
4
4Q39 · f4_5
וא##[ול]ך#[ את׳כם ארבעים] [שנה במדבר לא־בלו שלמתי׳כם ]מעלי׳כם ונעל׳ך לו ב#לת#ה# מעל[ רגל׳ך] ׃
5📜
לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
5
καὶ ἤγαγεν ὑμᾶς ἐν τῇ ἐρήμῳ τεσσεράκοντα ἔτη; οὐκ ἐπαλαιώθη τὰ ἱμάτια ὑμῶν, καὶ τὰ ὑποδήματα ὑμῶν οὐ κατετρίβη ἀπὸ τῶν ποδῶν ὑμῶν.
5
29:6
Panem non comedístis, vinum et síceram non bibístis: ut scirétis quia ego sum Dóminus Deus vester.
5
לחם לא אכלתם ויין ושׁכר לא שׁתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם
5
29:6
Ye have not eaten bread, neither have ye drunk wine or strong drink: that ye might know that I [am] the LORD your God.
5
4Q39 · f4_5
[לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם ל]מען תדעו כי אני י#?ה##וה[ אלהי׳כם] ׃
6📜
וַתָּבֹ֖אוּ אֶל הַ־מָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבּוֹן וְע֨וֹג מֶֽלֶךְ הַ־בָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם׃
6
ἄρτον οὐκ ἐφάγετε, οἶνον καὶ σίκερα οὐκ ἐπίετε, ἵνα γνῶτε ὃτι Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐγώ.
6
29:7
Et venístis ad hunc locum: egressúsque est Sehon rex Hésebon, et Og rex Basan, occurréntes nobis ad pugnam. Et percússimus eos,
6
ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחון מלך־חשׁבון ועוג מלך הבשׁן לקראתנו למלחמה ונכם
6
29:7
And when ye came unto this place, Sihon the king of Heshbon, and Og the king of Bashan, came out against us unto battle, and we smote them:
6
[not available]
7📜
וַנִּקַּח֙ אֶת אַרְצָ֔־ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃
7
καὶ ἤλθετε ἕως τοῦ τόπου τούτου, καὶ ἐξῆλθεν Σηὼν βασιλεὺς Ἑσεβὼν καὶ Ὢγ βασιλεὺς Βασὰν εἰς συνάντησιν ὑμִιν ἐν πολέμῳ; καὶ ἐπατάξαμεν αὐτούς,
7
29:8
et túlimus terram eórum, ac tradídimus possidéndam Ruben et Gad, et dimídiæ tríbui Manásse.
7
ונקח את ארצם ונתנה נחלה לראובני ולגדי ולחצי שׁבט המנשׁה
7
29:8
And we took their land, and gave it for an inheritance unto the Reubenites, and to the Gadites, and to the half tribe of Manasseh.
7
[not available]
8📜
וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ
8
καὶ ἐλάβομεν τὴν γῆν αὐτῶν, καὶ ἔδωκα αὐτὴν ἐν κλήρῳ τῷ Ῥουβὴν καὶ τῷ Γαδδεὶ καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς Μανασσή.
8
29:9
Custodíte ergo verba pacti huius, et impléte ea: ut intelligátis univérsa quæ fácitis.
8
ושׁמרתם את־דברי הברית הזאת ועשׂיתם אתם למען תשׁכילו את כל־אשׁר תעשׂון
8
29:9
Keep therefore the words of this covenant, and do them, that ye may prosper in all that ye do.
8
[not available]
9📜
אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
9
καὶ φυλάξεσθε ποιεῖν πάντας τοὺς λόγους τῆς διαθήκης ταύτης, ἵνα συνῆτε πάντα ὅσα ποιήσετε.
9
29:10
Vos statis hódie cuncti coram Dómino Deo vestro, príncipes vestri, et tribus, ac maióres natu, atque doctóres, omnis pópulus Israel,
9
אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשׁיכם שׁבטיכם זקניכם ושׁטריכם כל אישׁ ישׂראל
9
29:10
Ye stand this day all of you before the LORD your God; your captains of your tribes, your elders, and your officers, [with] all the men of Israel,
9
1Q5 · f11
ε אתם ]נ?צבים##[ היום כל#׳כם לפני יהוה אלהי׳כם ראשי׳כם שבטי׳כם] [זקני׳כם ושטרי׳כם כל איש ישר]אל ׃
10📜
טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃
10
Ὑμεῖς ἑστήκατε πάντες σήμερον ἐναντίον Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, οἱ ἀρχίφυλοι ὑμῶν καὶ ἡ γερουσία ὑμῶν καὶ οἱ κριταὶ ὑμῶν καὶ οἱ γραμματοεισαγωγεῖς ὑμῶν, πᾶς ἀνὴρ Ἰσραήλ.
10
29:11
líberi et uxóres vestræ, et ádvena qui tecum morátur in castris, excéptis lignórum cæsóribus, et his, qui compórtant aquas:
10
טפכם ונשׁיכם וגרך אשׁר בקרב מחניך מחטב עציך ועד שׁאב מימיך
10
29:11
Your little ones, your wives, and thy stranger that [is] in thy camp, from the hewer of thy wood unto the drawer of thy water:
10
1Q5 · f11
טפ׳כם ונ?[שי׳כם וגר׳ך אשר בקרב מחני׳ך מחטב עצי׳ך עד] [שאב מימי׳ך ׃
11📜
לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָת֑וֹ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃
11
αἱ γυναῖκες ὑμῶν καὶ τὰ ἔκγονα ὑμῶν καὶ ὁ προσήλυτος ὁ ἐν μέσῳ τῆς παρεμβολῆς ὑμῶν, ἀπὸ ξυλοκόπου ὑμῶν καὶ ἕως ὑδροφόρου ὑμῶν,
11
29:12
ut tránseas in fœ́dere Dómini Dei tui, et in iureiurándo quod hódie Dóminus Deus tuus pércutit tecum:
11
לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשׁר יהוה אלהיך כרת עמך היום
11
29:12
That thou shouldest enter into covenant with the LORD thy God, and into his oath, which the LORD thy God maketh with thee this day:
11
1Q5 · f11
לעבר׳ך בברית יהוה א]להי׳[ך ובאלת׳ו אשר יהוה אלהי׳ך כרת עמ׳ך היום] ׃
12📜
לְמַ֣עַן הָקִֽים אֹתְ־ךָ֩ הַיּ֨וֹם ׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה לְּ־ךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר לָ֑־ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
12
παρελθεῖν ἐν τῇ διαθήκῃ Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ ἐν ταῖς ἀραῖς αὐτοῦ, ὅσα Κύριος ὁ θεός σου διατίθεται πρὸς σὲ σήμερον ·
12
29:13
ut súscitet te sibi in pópulum, et ipse sit Deus tuus sicut locútus est tibi, et sicut iurávit pátribus tuis, Abraham, Isaac, et Iacob.
12
ולמען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשׁר דבר לך וכאשׁר נשׁבע לאבתך לאברהם ליצחק וליעקב
12
29:13
That he may establish thee to day for a people unto himself, and [that] he may be unto thee a God, as he hath said unto thee, and as he hath sworn unto thy fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob.
12
1Q5 · f12_13i
[דבר ל׳ך וכאשר נשבע לאבתי׳ך לאברהם ליצחק וליע]ק##ב# ׃
13📜
וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת הַ־בְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת הָ־אָלָ֖ה הַזֹּֽאת׃
13
ἵνα στήσῃ σε αὐτῷ εἰς λαὸν καὶ αὐτὸς ἔσται σου θεός, ὃν τρόπον εἶπέν σοι, καὶ ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαὰκ καὶ Ἰακώβ.
13
29:14
Nec vobis solis ego hoc fœdus fério, et hæc iuraménta confírmo,
13
ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת
13
29:14
Neither with you only do I make this covenant and this oath;
13
1Q5 · f12_13i
ולא את׳כם [לבד׳כם א]נ?כי כרת את [הברית הזאת ואת האלה הזאת ׃
14📜
כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֨נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם׃
14
καὶ οὐχ ὑμῖν μόνοις ἐγὼ διατίθεμαι τὴν διαθήκην ταύτην καὶ τὴν ἀρὰν ταύτην,
14
29:15
sed cunctis præséntibus et abséntibus.
14
כי את־אשׁר ישׁנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת־אשׁר איננו פה עמנו היום
14
29:15
But with [him] that standeth here with us this day before the LORD our God, and also with [him] that [is] not here with us this day:
14
1Q5 · f12_13i
כי את־אשר יש׳נו פה ]עמ׳נים היום לפני יהוה אלהי׳נו ואת־[אשר אינ׳נו פה עמ׳נו היום ׃
15📜
כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲבַרְתֶּֽם׃
15
ἀλλὰ καὶ τοῖς ὧδε οὖσι μεθ᾽ ἡμῶν σήμερον ἐναντίον Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, καὶ τοῖς μὴ οὖσιν ὧδε σήμερον μεθ᾽ ὑμῶν.
15
29:16
Vos enim nostis quómodo habitavérimus in terra Ægýpti, et quómodo transiérimus per médium natiónum, quas transeúntes
15
כי־אתם ידעתם את אשׁר־ישׁבנו בארץ מצרים ואת אשׁר־עברנו בקרב הגוים אשׁר עברתם
15
29:16
( For ye know how we have dwelt in the land of Egypt; and how we came through the nations which ye passed by;
15
1Q5 · f12_13i
כי־אתם ידעתם ]את אשר־ישבנו בארץ מצרים ואת אשר־[עברנו בקרב הגוים אשר עברתם ׃
16📜
וַתִּרְאוּ֙ אֶת שִׁקּ֣וּצֵי־הֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃
16
ὅτι ὑμεῖς οἴδατε πῶς κατοικήσαμεν ἐν γῇ Αἰγύπτῳ, ὡς παρήλθαμεν ἐν μέσῳ τῶν ἐθνῶν, ὡς παρήλθετε.
16
29:17
vidístis abominatiónes et sordes, id est, idóla eórum, lignum et lápidem, argéntum et aurum, quæ colébant.
16
ותראו את שׁקציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשׁר עמהם
16
29:17
And ye have seen their abominations, and their idols, wood and stone, silver and gold, which [were] among them: )
16
1Q5 · f12_13i
ו]ת#[ר]או את [שקוצי׳ה]ם# ואת גלולי׳הם עץ ואבן כסף וזהב [אשר עמ׳הם ׃
17📜
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
17
καὶ ἴδετε τὰ βδελύγματα αὐτῶν καὶ τὰ εἴδωλα αὐτῶν, ξύλον καὶ λίθον, ἀργύριον καὶ χρυσίον, ἅ ἐστιν παρ᾽ αὐτοῖς ·
17
29:18
Ne forte sit inter vos vir aut múlier, família aut tribus, cuius cor avérsum est hódie a Dómino Deo nostro, ut vadat et sérviat diis illárum géntium: et sit inter vos radix gérminans fel et amaritúdinem.
17
פן־ישׁ בכם אישׁ או־אשׁה או משׁפחה או־שׁבט אשׁר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את־אלהי הגוים ההם פן־ישׁ בכם שׁרשׁ פרה ראשׁ ולענה
17
29:18
Lest there should be among you man, or woman, or family, or tribe, whose heart turneth away this day from the LORD our God, to go [and] serve the gods of these nations; lest there should be among you a root that beareth gall and wormwood;
17
1Q5 · f12_13i
פן־יש ב׳כם איש או־אשה ]א#ו משפחה א[ו־שבט א]ש#ר לבב׳ו פנה היום מעם יהוה אלהי׳נו [ללכת לעבד את־אלהי הגוים ההם פן־יש ב׳כם שרש פ]רה ראש ולענה ׃
18📜
וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה לִּ֔־י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת הַ־צְּמֵאָֽה׃
18
μή τίς ἐστιν ἐν ὑμִιν ἀνὴρ ἢ γυνὴ ἢ πατριὰ ἢ φυλή, τίνος ἡ διάνοια ἐξέκλινεν ἀπὸ Κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, πορευθέντες λατρεύειν τοῖς θεοῖς τῶν ἐθνῶν ἐκείνων · μή τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν ῥίζα ἄνω φύουσα ἐν χολῇ καὶ πικρίᾳ ·
18
29:19
Cumque audíerit verba iuraménti huius, benedícat sibi in corde suo, dicens: Pax erit mihi, et ambulábo in pravitáte cordis mei: et absúmat ébria sitiéntem,
18
והיה בשׁמעו את־דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שׁלום יהיה לי כי בשׁרירת לבי אלך למען ספות הרואה את הצמאה
18
29:19
And it come to pass, when he heareth the words of this curse, that he bless himself in his heart, saying, I shall have peace, though I walk in the imagination of mine heart, to add drunkenness to thirst:
18
1Q5 · f12_13i
והיה בשמע׳ו את־דברי [האלה הזאת והתברך בלבב׳ו לאמר שלום יהיה ל׳י כי בשרר]ות לב׳י אלך למע[ן ε ] # # [ ε [את הצמאה ׃
19📜
לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהוָ֤ה וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל הָ֣־אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהוָה֙ אֶת שְׁמ֔־וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
19
καὶ ἔσται ἐὰν ἀκούσῃ τὰ ῥήματα τῆς ἀρᾶς ταύτης, καὶ ἐπιφημίσηται ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ λέγων Ὅσιά μοι γένοιτο, ὅτι ἐν τῇ ἀποπλανήσει τῆς καρδίας μου πορεύσομαι, ἵνα μὴ συναπολέσῃ ὁ ἁμαρτωλὸς τὸν ἀναμάρτητον.
19
29:20
et Dóminus non ignóscat ei: sed tunc quam máxime furor eius fumet, et zelus contra hóminem illum, et sédeant super eum ómnia maledícta, quæ scripta sunt in hoc volúmine: et déleat Dóminus nomen eius sub cælo,
19
לא־יאבה יהוה לסלח לו כי אז יחר אף־יהוה וקנאתו באישׁ ההוא ורבצו בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שׁמו מתחת השׁמים
19
29:20
The LORD will not spare him, but then the anger of the LORD and his jealousy shall smoke against that man, and all the curses that are written in this book shall lie upon him, and the LORD shall blot out his name from under heaven.
19
1Q5 · f12_13i
לא־יאבה יהוה סלח ל׳ו כי אז יעשן אף־יהוה וקנא]ת׳ו באיש[ ההוא ורבצה ב׳ו] [כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמ׳ו מתחת השמים ׃
20📜
וְהִבְדִּיל֤וֹ יְהוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָל֣וֹת הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה׃
20
οὐ μὴ θελήσῃ ὁ θεὸς εὐιλατεῦσαι αὐτῷ, ἀλλ᾽ ἢ τότε ἐκκαυθήσεται ὀργὴ Κυρίου καὶ ὁ ζῆλος αὐτοῦ ἐν τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ, καὶ κολληθήσονται ἐν αὐτῷ πᾶσαι αἱ ἀραὶ τῆς διαθήκης ταύτης αἱ γεγραμμέναι ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ, καὶ ἐξαλείψει Κύριος τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανόν.
20
29:21
et consúmat eum in perditiónem ex ómnibus tríbubus Israel, iuxta maledictiónes, quæ in libro legis huius ac fœ́deris continéntur.
20
והבדילו יהוה לרעה מכל שׁבטי ישׂראל ככל האלות הברית הכתובה בספר התורה הזה
20
29:21
And the LORD shall separate him unto evil out of all the tribes of Israel, according to all the curses of the covenant that are written in this book of the law:
20
1Q5 · f12_13i, f28
ו]ה##בדיל׳ו[ יהוה לרעה מכל] [שבטי ישראל ככ]ל אלות##[ הברית הכתובה בספר התורה הזה ׃
21📜
וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָֽאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֨וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָאוּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת תַּ֣חֲלֻאֶ֔י־הָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהוָ֖ה בָּֽהּ׃
21
καὶ διαστελεῖ αὐτὸν Κύριος εἰς κακὰ ἐκ πάντων υἱῶν Ἰσραήλ, κατὰ πάσας τὰς ἀρὰς τῆς διαθήκης τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου.
21
29:22
Dicétque sequens generátio, et fílii qui nascéntur deínceps, et peregríni qui de longe vénerint, vidéntes plagas terræ illíus, et infirmitátes, quibus eam afflíxerit Dóminus,
21
ואמר הדור האחרון בניכם אשׁר יקומו מאחריכם והנכרי אשׁר יבוא מארץ רחוקה וראה את־מכות הארץ ההיא ואת תחלאיה אשׁר חלא יהוה בה
21
29:22
So that the generation to come of your children that shall rise up after you, and the stranger that shall come from a far land, shall say, when they see the plagues of that land, and the sicknesses which the LORD hath laid upon it;
21
[not available]
22📜
גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כָל אַרְצָ־הּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כָּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וצביים אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃
22
καὶ ἐροῦσιν ἡ γενεὰ ἡ ἑτέρα, οἱ υἱοὶ ὑμῶν οἳ ἀναστήσονται μεθ᾽ ὑμᾶς, καὶ ὁ ἀλλότριος ὃς ἂν ἔλθῃ ἐκ γῆς μακρόθεν, καὶ ὄψονται τὰς πληγὰς τῆς γῆς ἐκείνης καὶ τὰς νόσους αὐτῆς ἃς ἀπέστειλεν Κύριος ἐπ᾽ αὐτήν,
22
29:23
súlphure, et salis ardóre combúrens, ita ut ultra non serátur, nec virens quíppiam gérminet, in exémplum subversiónis Sódomæ et Gomórrhæ, Adamæ et Séboim, quas subvértit Dóminus in ira et furóre suo.
22
גפרית ומלח שׂרפה כל ארצה לא תזריע ולא תצמיח ולא־יעלה בה כל־עשׂב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבאים אשׁר הפך יהוה באפו ובחמתו
22
29:23
[And that] the whole land thereof [is] brimstone, and salt, [and] burning, [that] it is not sown, nor beareth, nor any grass groweth therein, like the overthrow of Sodom, and Gomorrah, Admah, and Zeboim, which the LORD overthrew in his anger, and in his wrath:
22
4Q42 · f15
[אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפ׳ו ו]ב#ח#מ#ת#׳ו ׃
23📜
וְאָֽמְרוּ֙ כָּל הַ־גּוֹיִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃
23
θεῖον καὶ ἅλα κατακεκαυμένον, πᾶσα ἡ γῆ αὐτῆς οὐ σπαρήσεται, οὐδὲ ἀνατελεῖ οὐδὲ μὴ ἀναβῇ ἐπ᾽ αὐτὴν πᾶν χλωρόν · ὥσπερ κατεστράφη Σόδομα καὶ Γόμορρα, Ἀδαμὰ καὶ Σεβωείμ, ἃς κατέστρεψεν Κύριος ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ.
23
29:24
Et dicent omnes gentes: Quare sic fecit Dóminus terræ huic? quæ est hæc ira furóris eius imménsa?
23
ואמרו כל הגוים על־מה עשׂה יהוה ככה לארץ הזאת ומה חרי האף הגדול הזה
23
29:24
Even all nations shall say, Wherefore hath the LORD done thus unto this land? what [meaneth] the heat of this great anger?
23
4Q42 · f15
ואמרו כ##[ל הגוים על־מה עשה יהוה ככה] [לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה ׃
24📜
וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֲשֶׁר֙ כָּרַ֣ת עִמָּ֔ם בְּהוֹצִיא֥וֹ אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
24
καὶ ἐροῦσιν πάντα τὰ ἔθνη Διὰ τί ἐποίησεν Κύριος οὕτως τῇ γῇ ταύτῃ; τίς ὁ θυμὸς τῆς ὀργῆς ὁ μέγας οὗτος;
24
29:25
Et respondébunt: Quia dereliquérunt pactum Dómini, quod pépigit cum pátribus eórum, quando edúxit eos de terra Ægýpti:
24
ואמרו על אשׁר עזבו את־ברית יהוה אלהי אבותם אשׁר כרת עמהם בהוצאו אתם מארץ מצרים
24
29:25
Then men shall say, Because they have forsaken the covenant of the LORD God of their fathers, which he made with them when he brought them forth out of the land of Egypt:
24
4Q29 · f1_2i+3
[ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהי ]א##בות׳ם כ##[רת עמ׳ם בהוציא׳ו את׳ם מארץ מצרים] ׃
25📜
וַיֵּלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא יְדָע֔וּ־ם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם׃
25
καὶ ἐροῦσιν Ὅτι κατελίποσαν τὴν διαθήκην Κυρίου τοῦ θεοῦ τῶν πατέρων αὐτῶν, ἃ διέθετο τοῖς πατράσιν αὐτῶν ὅτε ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου,
25
29:26
et serviérunt diis aliénis, et adoravérunt eos, quos nesciébant, et quibus non fúerant attribúti:
25
וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישׁתחוו להם אלהים אשׁר לא ידעום ולא חלק להם
25
29:26
For they went and served other gods, and worshipped them, gods whom they knew not, and [whom] he had not given unto them:
25
4Q29 · f1_2i+3
[וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו ל׳הם אלהים אשר לא ידעו׳ם ו]לא# חלק ל׳הם ׃
26📜
וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַהִ֑וא לְהָבִ֤יא עָלֶ֨יהָ֙ אֶת־כָּל הַ־קְּלָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃
26
καὶ πορευθέντες ἐλάτρευσαν θεοῖς ἑτέροις οὓς οὐκ ἠπίσταντο, οὐδὲ διένειμεν αὐτοῖς.
26
29:27
idcírco irátus est furor Dómini contra terram istam, ut indúceret super eam ómnia maledícta, quæ in hoc volúmine scripta sunt:
26
ויחר־אף יהוה בארץ ההיא להביא עליה את־כל הקללה הכתובה בספר הזה
26
29:27
And the anger of the LORD was kindled against this land, to bring upon it all the curses that are written in this book:
26
4Q29 · f1_2i+3
[ויחר־אף יהוה] [בארץ ההוא להביא עלי׳ה את־כל הקללה הכתובה בספר הזה ׃
27📜
וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
27
καὶ ὠργίσθη θυμῷ Κύριος ἐπὶ τὴν γῆν ἐκείνην ἐπαγαγεῖν ἐπ᾽ αὐτὴν κατὰ πάσας τὰς κατάρας τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου ·
27
29:28
et eiécit eos de terra sua in ira et in furóre, et in indignatióne máxima, proiecítque in terram aliénam, sicut hódie comprobátur.
27
ויתשׁם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישׁלכם אל־ארץ אחרת כיום הזה
27
29:28
And the LORD rooted them out of their land in anger, and in wrath, and in great indignation, and cast them into another land, as [it is] this day.
27
4Q29 · f1_2i+3
ויתש׳ם יהוה מעל אד]מת׳ם [באף] ׃
28📜
הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֨יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ס
28
καὶ ἐξῆρεν αὐτοὺς Κύριος ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ καὶ παροξυσμῷ μεγάλῳ σφόδρα, καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς εἰς γῆν ἑτέραν ὡσεὶ νῦν.
28
29:29
Abscóndita, Dómino Deo nostro: quæ manifésta sunt, nobis et fíliis nostris usque in sempitérnum, ut faciámus univérsa verba legis huius.
28
הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלאות לנו ולבנינו עד־עולם לעשׂות את־כל־דברי התורה הזאת
28
29:29
The secret [things belong] unto the LORD our God: but those [things which are] revealed [belong] unto us and to our children for ever, that [we] may do all the words of this law.
28
[not available]
