Deuteronomy 7

Hebrew (WLC)

⋮⋮

Greek (LXX)

⋮⋮

Latin (Vulgate)

⋮⋮

Samaritan (SP)

⋮⋮

English (KJV)

⋮⋮

Qumran (DSS)

⋮⋮

כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל הָ־אָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא שָׁ֖מָּ־ה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃

Ἐὰν δὲ εἰσαγάγῃ σε Κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι, καὶ ἐξαρεῖ ἔθνη μεγάλα ἀπὸ προσώπου σου, τὸν Χετταῖον καὶ Ἀμορραῖον καὶ Γεργεσαῖον καὶ Χαναναῖον καὶ Φερεζαῖον καὶ Εὑαῖον καὶ Ἰεβουσαῖον, ἑπτὰ ἔθνη πολλὰ καὶ ἰσχυρότερα ὑμῶν,

Cum introdúxerit te Dóminus Deus tuus in terram, quam possessúrus ingrediéris, et deléverit gentes multas coram te, Hethǽum, et Gergesǽum, et Amorrhǽum, Chananǽum, et Pherezǽum, et Hevǽum, et Iebusǽum, septem gentes multo maióris númeri quam tu es, et robustióres te:

כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשׁר־אתה בא שׁמה לרשׁתה ונשׁל גוים־רבים מפניך החתי והגרגשׁי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שׁבעה גוים־רבים ועצמים ממך

When the LORD thy God shall bring thee into the land whither thou goest to possess it, and hath cast out many nations before thee, the Hittites, and the Girgashites, and the Amorites, and the Canaanites, and the Perizzites, and the Hivites, and the Jebusites, seven nations greater and mightier than thou;

[not available]

וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃

καὶ παραδώσει αὐτοὺς Κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου, καὶ πατάξεις αὐτούς, ἀφανισμῷ, ἀφανιεῖς αὐτούς · οὐ διαθήσῃ πρὸς αὐτοὺς διαθήκην, οὐδὲ μὴ ἐλεήσητε αὐτούς,

tradiderítque eas Dóminus Deus tuus tibi, percúties eas usque ad interneciónem. Non iníbis cum eis fœdus, nec miseréberis eárum,

ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרים תחרים אתם לא־תכרת להם ברית ולא תחנם

And when the LORD thy God shall deliver them before thee; thou shalt smite them, [and] utterly destroy them; thou shalt make no covenant with them, nor shew mercy unto them:

4Q45 · f2

[אלהי׳ך לפני׳ך והכית׳ם החרי]ם תח##רים# א#[ות׳ם לא־תכרת ל׳הם ברית] [ולא תחנ׳ם ׃

וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃

οὐδὲ μὴ γαμβρεύσητε πρὸς αὐτούς · τὴν θυγατέρα σου οὐ δώσεις τῷ υἱῷ αὐτοῦ, καὶ τὴν θυγατέρα αὐτοῦ οὐ λήμψῃ τῷ υἱῷ σου ·

neque sociábis cum eis coniúgia. Fíliam tuam non dabis fílio eius, nec fíliam illíus accípies fílio tuo:

ולא תתחתן בם בתך לא־תתן לבנו ובתו לא־תקח לבנך

Neither shalt thou make marriages with them; thy daughter thou shalt not give unto his son, nor his daughter shalt thou take unto thy son.

4Q30 · f4

[לא־תתן לבנ׳ו ובת׳ו לא־תקח ל]בנ׳ך ׃

כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת בִּנְ־ךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃

ἀποστήσει γὰρ τὸν υἱόν σου ἀπ᾽ ἐμοῦ, καὶ λατρεύσει θεοῖς ἑτέροις, καὶ ὀργισθήσεται θυμῷ Κύριος εἰς ὑμᾶς, καὶ ἐξολεθρεύσει σε τὸ τάχος.

quia sedúcet fílium tuum, ne sequátur me, et ut magis sérviat diis aliénis: irascetúrque furor Dómini, et delébit te cito.

כי־יסיר את בנך מאחרי ועבד אלהים אחרים וחרה אף־יהוה בכם והשׁמידך מהר

For they will turn away thy son from following me, that they may serve other gods: so will the anger of the LORD be kindled against you, and destroy thee suddenly.

4Q30 · f4

כ[י־יסיר את בנ׳ך מאחר׳י ועבדו] [אלהים אחרים וחרה אף־יהוה ]אלהי׳[כם ב׳כם והשמיד׳ך מהר] ׃

כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃

ἀλλ᾽ οὕτως ποιήσετε αὐτοῖς · τοὺς βωμοὺς αὐτῶν καθελεῖτε, καὶ τὰς στήλας αὐτῶν συντρίψετε, καὶ τὰ ἄλση αὐτῶν ἐκκόψετε, καὶ τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε πυρί ·

Quin pótius hæc faciétis eis: aras eórum subvértite, et confríngite státuas, lucósque succídite, et sculptília combúrite:

כי־אם־כה תעשׂה להם מזבחתיהם תתצון ומצבתיהם תשׁברון ואשׁריהם תגדעון ופסיליהם תשׂרפון באשׁ

But thus shall ye deal with them; ye shall destroy their altars, and break down their images, and cut down their groves, and burn their graven images with fire.

4Q45 · f2

כי־אם־כ[ה תעשו ל׳הם מזבחתי׳הם תתצו] ׃

כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס

ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ Κυρίῳ τῷ θεῷ σου, καὶ σὲ προείλατο Κύριος ὁ θεός σου, εἶναί σε αὐτῷ λαὸν περιούσιον παρὰ πάντα τὰ ἔθνη ὅσα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς.

quia pópulus sanctus es Dómino Deo tuo. Te elégit Dóminus Deus tuus, ut sis ei pópulus peculiáris de cunctis pópulis, qui sunt super terram.

כי עם קדשׁ אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשׁר על־פני האדמה

For thou [art] an holy people unto the LORD thy God: the LORD thy God hath chosen thee to be a special people unto himself, above all people that [are] upon the face of the earth.

4Q45 · f3_4

[קדוש אתה ליהוה ]אל#ה##י(# ׳ך #)[ ב׳ך בחר] יהוה אלה#י#?׳[ך להיות ל׳ו] [לעם סגלה מכל] העמי[ם אשר על־פני ]ה#א#דמ#ה# ׃

לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל הָֽ־עַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל הָ־עַמִּֽים׃

οὐχ ὅτι πολυπληθεῖτε παρὰ πάντα τὰ ἔθνη, προείλατο Κύριος ὑμᾶς καὶ ἐξελέξατο ὑμᾶς · ὑμεῖς γάρ ἐστε ὀλιγοστοὶ παρὰ πάντα τὰ ἔθνη ·

Non quia cunctas gentes número vincebátis, vobis iunctus est Dóminus, et elégit vos, cum ómnibus sitis pópulis paucióres:

לא מרבכם מכל העמים חשׁק יהוה בכם ויבחר בכם כי־אתם המעט מכל העמים

The LORD did not set his love upon you, nor choose you, because ye were more in number than any people; for ye [were] the fewest of all people:

4Q45 · f3_4

[לא] [מרב׳כם מכל העמים חשק יהוה] ב׳כם [ויבחר ב׳כם ] # [ ] # [ ] # [ ε ] # [ ε ׃

כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְר֤וּ אֶת הַ־שְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃

ἀλλὰ παρὰ τὸ ἀγαπᾷν Κύριον ὑμᾶς, καὶ διατηρῶν τὸν ὅρκον ὃν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν, ἐξήγαγεν Κύριος ὑμᾶς ἐν χειρὶ κραταιᾷ, καὶ ἐλυτρώσατό ἐξ οἴκου δουλίας, ἐκ χειρὸς Φαραὼ βασιλέως Αἰγύπτου.

sed quia diléxit vos Dóminus, et custodívit iuraméntum, quod iurávit pátribus vestris: eduxítque vos in manu forti, et redémit de domo servitútis, de manu Pharaónis regis Ægýpti.

כי מאהבת יהוה אתכם ומשׁמרו את השׁבועה אשׁר נשׁבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים

But because the LORD loved you, and because he would keep the oath which he had sworn unto your fathers, hath the LORD brought you out with a mighty hand, and redeemed you out of the house of bondmen, from the hand of Pharaoh king of Egypt.

[not available]

וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מצותו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃

καὶ γνώσεσθε σήμερον ὅτι Κύριος ὁ θεός σου, οὗτος θεός, θεὸς πιστός, ὁ φυλάσσων διαθήκην καὶ ἔλεος τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτὸν καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ εἰς χιλίας γενεάς,

Et scies, quia Dóminus Deus tuus, ipse est Deus fortis et fidélis, custódiens pactum et misericórdiam diligéntibus se, et his qui custódiunt præcépta eius in mille generatiónes:

וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שׁמר הברית והחסד לאהביו ולשׁמרי מצותיו לאלף דור

Know therefore that the LORD thy God, he [is] God, the faithful God, which keepeth covenant and mercy with them that love him and keep his commandments to a thousand generations;

4Q45 · f54

[הנאמן שומר הברית והחסד לא]ו?הב#י׳[ו ולשומרי מצות׳ו] [לאלף דור ׃

וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל פָּנָ֖י־ו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל פָּנָ֖י־ו יְשַׁלֶּם לֽ־וֹ׃

καὶ ἀποδιδοὺς τοῖς μισοῦσιν κατὰ πρόσωπον ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς · καὶ οὐχὶ βραδυνεῖ τοῖς μισοῦσιν · κατὰ πρόσωπον ἀποδώσει αὐτοῖς.

et reddens odiéntibus se statim, ita ut dispérdat eos, et ultra non dífferat, prótinus eis restítuens quod meréntur.

ומשׁלם לשׂנאיו על פניו להאבידו לא יאחר לשׂנאיו על פניו ישׁלם לו

And repayeth them that hate him to their face, to destroy them: he will not be slack to him that hateth him, he will repay him to his face.

4Q45 · f54

ומשלם לשונאי׳ו אל ]פ#ני׳ו [להאבי׳ו לא ε ׃

וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת הַ־מִּצְוָ֜ה וְאֶת הַֽ־חֻקִּ֣ים וְאֶת הַ־מִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃ פ

καὶ φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰ κρίματα αὐτοῦ ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ποιεῖν.

Custódi ergo præcépta et cæremónias atque iudícia, quæ ego mando tibi hódie ut fácias.

ושׁמרת את המצוה את החקים ואת המשׁפטים אשׁר אנכי מצוך היום לעשׂותם

Thou shalt therefore keep the commandments, and the statutes, and the judgments, which I command thee this day, to do them.

[not available]

וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת הַ־בְּרִית֙ וְאֶת הַ־חֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

Καὶ ἔσται ἐὰν ἀκούσητε τὰ δικαιώματα ταῦτα, καὶ φυλάξητε καὶ ποιήσητε αὐτά, καὶ διαφυλάξει Κύριος ὁ θεός σού σοι τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος ὃ ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν ·

Si postquam audíeris hæc iudícia, custodíeris ea, et féceris, custódiet et Dóminus Deus tuus pactum tibi, et misericórdiam quam iurávit pátribus tuis:

והיה עקב תשׁמעון את המשׁפטים האלה ושׁמרתם ועשׂיתם אתם ושׁמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשׁר נשׁבע לאבתיך

Wherefore it shall come to pass, if ye hearken to these judgments, and keep, and do them, that the LORD thy God shall keep unto thee the covenant and the mercy which he sware unto thy fathers:

4Q32 · f2i

[עשיתם את׳ם ]ו#?שמ[ר יהוה אלהי׳ך ל]׳ך##[ א]ת## # [ ε ואת החסד אשר] [נשב]ע## לאבתי׳ך## ׃

וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי בִטְנְ־ךָ֣ וּפְרִֽי אַ֠דְמָתֶ־ךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר אֲלָפֶ֨י־ךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃

καὶ ἀγαπήσει σε Κύριος καὶ εὐλογήσει σε καὶ πληθυνεῖ σε, καὶ εὐλογήσει τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὸν καρπὸν τῆς γῆς σου, τὸν σῖτόν σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ἔλαιόν σου, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου, ἐπὶ τῆς γῆς ὡς ὤμοσεν Κύριος τοῖς πατράσιν σου δοῦναί σοι.

et díliget te, ac multiplicábit, benedicétque frúctui ventris tui, et frúctui terræ tuæ, fruménto tuo, atque vindémiæ, óleo, et arméntis grégibus óvium tuárum super terram, pro qua iurávit pátribus tuis ut daret eam tibi.

ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך תירשׁך ויצהרך שׁגר אלפיך ועשׁתרות צאנך על האדמה אשׁר־נשׁבע יהוה לאבתיך לתת לך

And he will love thee, and bless thee, and multiply thee: he will also bless the fruit of thy womb, and the fruit of thy land, thy corn, and thy wine, and thine oil, the increase of thy kine, and the flocks of thy sheep, in the land which he sware unto thy fathers to give thee.

4Q32 · f2i

ואהב׳ך וברכ׳ך והרב׳ך ובר[ך פרי בטנ׳ך ופרי] [אדמת׳ך דג]נ?׳ך ותירש׳ך ויצהר׳ך שגר[ א]ל[פי]׳ך# ועשתר##[ת צאנ׳ך על ה]א##ד##מ##ה##[ א##[שר־נש]בע לאבתי׳ך לתת ל׳ך ׃

בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל הָ־עַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃

εὐλογητὸς ἔσῃ παρὰ πάντα τὰ ἔθνη · οὐκ ἔσται ἐν ὑμῖν ἄγονος οὐδὲ στεῖρα, καὶ ἐν τοῖς κτήνεσίν σου.

Benedíctus eris inter omnes pópulos. Non erit apud te stérilis utriúsque sexus, tam in homínibus quam in grégibus tuis.

ברוך תהיה מכל העמים לא־יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך

Thou shalt be blessed above all people: there shall not be male or female barren among you, or among your cattle.

4Q32 · f2i

ברוך תהיה מכל הע#מ#י#?[ם ל]א##־י#?ה##י?ה ב׳ך עקר ועקרה ובבהמת׳ך ׃

וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל שֹׂנְאֶֽי־ךָ׃

καὶ περιελεῖ Κύριος ἀπὸ σοῦ πᾶσαν μαλακίαν · καὶ πάσας νόσους Αἰγύπτου τὰς πονηρὰς ἃς ἑώρακας καὶ ὅσα ἔγνως οὐκ ἐπιθήσει ἐπὶ σέ, καὶ ἐπιθήσει αὐτὰ ἐπὶ πάντας τοὺς μισοῦντὰς σε.

Auferet Dóminus a te omnem languórem: et infirmitátes Ægýpti péssimas quas novísti, non ínferet tibi, sed cunctis hóstibus tuis.

והסיר יהוה ממך כל־חלי וכל־מדוי מצרים הרעים אשׁר ידעת לא ישׂימם בך ונתנם בכל שׂנאיך

And the LORD will take away from thee all sickness, and will put none of the evil diseases of Egypt, which thou knowest, upon thee; but will lay them upon all [them] that hate thee.

4Q32 · f2i

והסיר#[ ]י#?הוה ממ׳ך כל[־חלי ]ו?כל־מ#[דוי מ]צ#רים הרעים אשר ידעת לא [י]שי#?[מ׳ם ]ב׳ך ונתנ׳ם בכל שנאי׳ך ׃

וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל הָֽ־עַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָחֹ֥ס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת אֱלֹ֣הֵי־הֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ ס

καὶ φάγῃ πάντα τὰ σκῦλα τῶν ἐθνῶν ἃ Κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι · οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ᾽ αὐτοῖς, καὶ οὐ λατρεύσεις τοῖς θεοῖς αὐτῶν, ὅτι σκῶλον τοῦτό ἐστίν σοι.

Devorábis omnes pópulos, quos Dóminus Deus tuus datúrus est tibi. Non parcet eis óculus tuus, nec sérvies diis eórum, ne sint in ruínam tui.

ואכלת את־כל העמים אשׁר יהוה אלהיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי־מוקשׁ הוא לך

And thou shalt consume all the people which the LORD thy God shall deliver thee; thine eye shall have no pity upon them: neither shalt thou serve their gods; for that [will be] a snare unto thee.

4Q32 · f2i

ואכ#לת את ׃

כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם׃

Ἐὰν δὲ λέγῃς ἐν τῇ διανοίᾳ σου ὅτι Πολὺ τὸ ἔθνος τοῦτο ἢ ἐγώ, πῶς δυνήσομαι ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς;

Si díxeris in corde tuo: Plures sunt gentes istæ quam ego: quómodo pótero delére eas?

כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איך אוכל להורישׁם

If thou shalt say in thine heart, These nations [are] more than I; how can I dispossess them?

4Q45 · f5_6

כי[ ת]א##מר## ב#ל[ב]ב##׳ך# ר[בים הגוים האלה ממ׳ני] [איכה אוכל ל]הוריש׳ם ׃

לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃

οὐ φοβηθήσῃ αὐτούς · μνείᾳ μνησθήσῃ ὅσα ἐποίησεν Κύριος ὁ θεός σου τῷ Φαραὼ καὶ πᾶσι τοῖς Αἰγυπτίοις,

noli metúere, sed recordáre quæ fécerit Dóminus Deus tuus Pharaóni, et cunctis Ægýptiis,

לא תירא מהם זכר תזכר את אשׁר־עשׂה יהוה אלהיך לפרעה ולכל־מצרים

Thou shalt not be afraid of them: [but] shalt well remember what the LORD thy God did unto Pharaoh, and unto all Egypt;

4Q40 · f5

[תזכר את אשר־עשה יהוה אלוה]י׳כ#ה##[ לפרעה ולכל־מצרים ׃

הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוֹצִֽאֲךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְכָל הָ֣־עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃

τοὺς πειρασμοὺς τοὺς μεγάλους οὓς ἴδοσαν οἱ ὀφθαλμοί σου, τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα, τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλόν, ὡς ἐξήγαγέν σε Κύριος ὁ θεός σου · οὕτως ποιήσει Κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν οὓς σὺ φοβῇ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν.

plagas máximas, quas vidérunt óculi tui, et signa atque porténta, manúmque robústam, et exténtum bráchium, ut edúceret te Dóminus Deus tuus: sic fáciet cunctis pópulis, quos métuis.

המסות הגדלות אשׁר־ראו עיניך האתות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשׁר הוציאך יהוה אלהיך כן־יעשׂה יהוה אלהיך לכל העמים אשׁר־אתה ירא מפניהם

The great temptations which thine eyes saw, and the signs, and the wonders, and the mighty hand, and the stretched out arm, whereby the LORD thy God brought thee out: so shall the LORD thy God do unto all the people of whom thou art afraid.

4Q40 · f5

המסת הגדלת] [אשר־ראו עיני׳ך והאתת והמפתים וה]יד החזקה ו#?[הזרע הנטויה אשר הוצא׳ך יהוה] [אלהי׳ך כן־יעשה יהוה אלוהי׳כה לכול העמים אש##[ר־אתה ירא מפני׳הם ׃

וְגַם֙ אֶת הַ־צִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃

καὶ τὰς σφηκίας ἀποστελεῖ Κύριος ὁ θεός σου εἰς αὐτούς, ἕως ἂν ἐκτριβῶσιν οἱ καταλελιμμένοι καὶ οἱ κεκρυμμένοι ἀπὸ σοῦ ·

Insuper et crabrónes mittet Dóminus Deus tuus in eos, donec déleat omnes atque dispérdat qui te fúgerint, et latére potúerint.

וגם את הצרעה ישׁלח יהוה אלהיך בם עד־אבד הנשׁארים והנסתרים מפניך

Moreover the LORD thy God will send the hornet among them, until they that are left, and hide themselves from thee, be destroyed.

4Q40 · f5

וגם] [את הצרעה ישלח יהוה אלהי׳ך ]ב׳מה עד אבוד הנשאר[ים והנסתרים מפני׳ך ׃

לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃

οὐ τρωθήσῃ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, ὅτι Κύριος ὁ θεός σου ἐν σοί, θεὸς μέγας καὶ κραταιός.

Non timébis eos, quia Dóminus Deus tuus in médio tui est, Deus magnus et terríbilis:

לא תערץ מפניהם כי־יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא

Thou shalt not be affrighted at them: for the LORD thy God [is] among you, a mighty God and terrible.

4Q32 · f2ii+3i+4

ε לא תערץ מפנ]י#?׳הם [כי־יהוה אלהי׳ך בקרב׳ך אל גדול ונו]ר#א ׃

וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת הַ־גּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃

καὶ καταναλώσει Κύριος ὁ θεός σου τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου σου κατὰ μικρὸν μικρόν · οὐ δυνήσῃ ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς τὸ τάχος, ἵνα μὴ γένηται ἡ γῆ ἔρημος καὶ πληθυνθῇ ἐπὶ σὲ τὰ θηρία τὰ ἄγρια.

ipse consúmet natiónes has in conspéctu tuo paulátim atque per partes. Non póteris eas delére páriter: ne forte multiplicéntur contra te béstiæ terræ.

ונשׁל יהוה אלהיך את הגוים האלה מלפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן־תרבה עליך חית השׂדה

And the LORD thy God will put out those nations before thee by little and little: thou mayest not consume them at once, lest the beasts of the field increase upon thee.

4Q32 · f2ii+3i+4

[אלהי׳ך את הגוים האל מפני׳ך מע]ט# מעט לא תוכל כל[ת]׳ם##[ מ]ה#ר פן־תרבה [עלי׳ך חית השדה ׃ ונ?ש#ל## י?הוה

וּנְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃

καὶ παραδώσει αὐτοὺς Κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου, καὶ ἀπολεῖς αὐτοὺς ἀπωλίᾳ μεγάλῃ ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ αὐτούς ·

Dabítque eos Dóminus Deus tuus in conspéctu tuo: et interfíciet illos, donec pénitus deleántur.

ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהמה גדלה עד השׁמידם

But the LORD thy God shall deliver them unto thee, and shall destroy them with a mighty destruction, until they be destroyed.

4Q32 · f2ii+3i+4

ונתנ׳ם יהוה אלהי׳ך ]ב#יד׳ך והמ׳ם מה#ו?מה#[ ]ג?ד#לה עד השמ#ד#׳ם ׃

וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת שְׁמָ֔־ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃

καὶ παραδώσει τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν, καὶ ἀπολεῖται τὸ ὄνομα αὐτῶν ἐκ τοῦ τόπου ἐκείνων · οὐκ ἀντιστήσεται οὐδεὶς κατὰ πρόσωπόν σου, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ αὐτούς.

Tradétque reges eórum in manus tuas, et dispérdes nómina eórum sub cælo: nullus póterit resístere tibi, donec cónteras eos.

ונתן מלכיהם בידך ואבדת את שׁמם מתחת השׁמים לא־יתיצב אישׁ לפניך עד השׁמידך אתם

And he shall deliver their kings into thine hand, and thou shalt destroy their name from under heaven: there shall no man be able to stand before thee, until thou have destroyed them.

4Q32 · f2ii+3i+4

[ונתן מלכי׳הם ביד׳ך והאבדת את שמ׳ם מ]ת##חת ה#שמים לא#־יתיצ#ב איש [בפני׳ך עד השמד׳ך את׳ם ׃

פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃

τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν καύσετε ἐν πυρί · οὐκ ἐπιθυμήσεις ἀργύριον καὶ χρυσίον ἀπ᾽ αὐτῶν · οὐ λήμψῃ σεαυτῷ, μὴ πταίσῃς δι᾽ αὐτό, ὃτι βδέλυγμα Κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν ·

Sculptília eórum igne combúres: non concupísces argéntum et aurum, de quibus facta sunt, neque assúmes ex eis tibi quidquam, ne offéndas, proptérea quia abominátio est Dómini Dei tui.

פסילי אלהיהם תשׂרפון באשׁ לא־תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקשׁ בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא

The graven images of their gods shall ye burn with fire: thou shalt not desire the silver or gold [that is] on them, nor take [it] unto thee, lest thou be snared therein: for it [is] an abomination to the LORD thy God.

4Q32 · f2ii+3i+4

פסילי אלהי׳הם תשר]פ#ו׳ן בא#ש# לא־תחמד כ#ס#ף [וזהב עלי׳הם ולקחת ל׳ך פן תוקש ב׳ו כי תוע]ב##ת יהוה אלהי׳ך הוא ׃

וְלֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל בֵּיתֶ֔־ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃ פ

καὶ οὐκ εἰσοίσεις βδέλυγμα εἰς τὸν οἶκόν σου, καὶ ἔσῃ ἀνάθημα ὥσπερ τοῦτο · προσοχθίσματι προσοχθιεῖς καὶ βδελύγματι βδελύξῃ, ὅτι ἀνάθημά ἐστιν.

Nec ínferes quíppiam ex idólo in domum tuam, ne fias anáthema, sicut et illud est. Quasi spurcítiam detestáberis, et velut inquinaméntum ac sordes abominatióni habébis, quia anáthema est.

ולא־תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שׁקץ תשׁקצנו ותעב תתעבנו כי־חרם הוא

Neither shalt thou bring an abomination into thine house, lest thou be a cursed thing like it: [but] thou shalt utterly detest it, and thou shalt utterly abhor it; for it [is] a cursed thing.

4Q32 · f2ii+3i+4

ולא־[תביא תועבה אל בית׳ך והיית חרם כמ׳הו שק]ץ## תשקצ׳נו ותעב תתעב׳נו [כי־חרם הוא ׃

‹ ›

Word Analysis