Exodus 18

Hebrew (WLC)

⋮⋮

Greek (LXX)

⋮⋮

Latin (Vulgate)

⋮⋮

Samaritan (SP)

⋮⋮

English (KJV)

⋮⋮

Qumran (DSS)

⋮⋮

וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

Ἤκουσεν δὲ Ἰοθὸρ ὁ ἱερεὺς Μαδιὰμ ὁ γαμβρὸς Μωυσῆ πάντα ὅσα ἐποίησεν Κύριος Ἰσραὴλ τῷ ἑαυτοῦ λαῷ· ἐξήγαγεν γὰρ Κύριος τὸν Ἰσραὴλ ἐξ Αἰγύπτου.

Cumque audísset Iethro, sacérdos Mádian, cognátus Móysi, ómnia quæ fécerat Deus Móysi, et Israéli pópulo suo, et quod eduxísset Dóminus Israel de Ægýpto,

וישׁמע יתרו כהן מדין חתן משׁה את כל־אשׁר עשׂה אלהים למשׁה ולישׂראל עמו כי־הוציא יהוה את־ישׂראל ממצרים

When Jethro, the priest of Midian, Moses ’ father in law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel his people, and that the LORD had brought Israel out of Egypt;

[וישמע יתרו כהן מדין חתן ]משה את כל־א##[שר עשה אלהים למשה ולישראל] [עמ׳ו כי־הוציא יהוה את־יש]ר#אל ממצרים ׃

וישמע יתרו כהן] [מדין ]חתן משה את כל־אש[ר עשה אלה]י#?ם למשה [ולישראל] [עמ׳ו כ]י־הוציא יהוה את##[־ישראל מ]מ#צרים ׃

וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃

ἔλαβεν δὲ Ἰοθὸρ ὁ γαμβρὸς Μωυσῆ Σεπφώραν τὴν γυναῖκα Μωυσῆ, μετὰ τὴν ἄφεσιν αὐτῆς,

tulit Sephóram uxórem Móysi quam remíserat,

ויקח יתרו חתן משׁה את צפורה אשׁת משׁה אחר שׁלחיה

Then Jethro, Moses ’ father in law, took Zipporah, Moses ’ wife, after he had sent her back,

וי?[קח יתר]ו#? ח##תן משה א##[ת־צפרה] [אשת משה אחר שלוחי׳ה ׃

וי[קח יתרו חתן] [משה א]ת צפורה א[שת משה אחר]י? שלוחי׳ה ׃

וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃

καὶ τοὺς δύο υἱοὺς αὐτῆς· ὄνομα τῷ ἑνὶ αὐτῶν Γηρσάμ, λέγων Πάροικος ἤμην ἐν γῇ ἀλλοτρίᾳ·

et duos fílios eius: quorum unus vocabátur Gersam, dicénte patre: Advena fui in terra aliéna:

ואת שׁני בניה אשׁר שׁם האחד גרשׁם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה

And her two sons; of which the name of the one was Gershom; for he said, I have been an alien in a strange land:

ו]א##ת שנ#?י#? ב##נ#?י׳ה אשר שם האחד# גרש[ם כי אמר גר] [הייתי בארץ נכריה ׃

וא[ת שני בני׳ה] [אשר שם האחד גרשם כי] אמר##[ גר הי]יתי בארץ נוכריה[ ׃

וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃

καὶ τὸ ὄνομα τοῦ δευτέρου Ἐλιέζερ, λέγων Ὁ γὰρ θεὸς τοῦ πατρός μου βοηθός μου, καὶ ἐξείλατό με ἐκ χειρὸς Φαραώ.

alter vero Eliézer: Deus enim, ait, patris mei adiútor meus, et éruit me de gládio Pharaónis.

ושׁם האחד אליעזר כי־אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה

And the name of the other was Eliezer; for the God of my father, said he, was mine help, and delivered me from the sword of Pharaoh:

ושם ]האחד אליעזר כי־א##[לה]י#? א##[ב׳י ]ב##ע##ז#?ר##׳[י ]ו?י?צ##[ל׳ני] [מחרב פרעה ׃

ושם] [האחד א]ל##יעז[ר כי־אל]הי אב׳[י] בעזר׳י ויציל׳ני מח[ר]ב# [פרעה ׃

וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל הַ־מִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃

καὶ ἐξῆλθεν Ἰοθὸρ ὁ γαμβρὸς Μωυσῆ καὶ οἱ υἱοὶ καὶ ἡ γυνὴ πρὸς Μωυσῆν εἰς τὴν ἔρημον, οὗ παρενέβαλεν ἐπ᾽ ὄρους τοῦ θεοῦ.

Venit ergo Iethro cognátus Móysi, et fílii eius, et uxor eius ad Móysen in desértum, ubi erat castrametátus iuxta montem Dei.

ויבא יתרו חתן משׁה ובניו ואשׁתו אל־משׁה אל המדבר אשׁר־הוא חנה שׁם הר האלהים

And Jethro, Moses ’ father in law, came with his sons and his wife unto Moses into the wilderness, where he encamped at the mount of God:

ויבא יתרו חתן ]מ##שה ובני׳ו ואשת׳ו אל־מ[שה ]א##ל המדבר א[שר]־[הוא חנה שם הר האלהים ׃

[ויבא] יתרו[ חתן ]מ#שה ובני#?׳[ו] ואשת׳ו אל־משה#[ א]ל## המד[בר אשר]־[הוא ח]נ#?ה שם הר האלהים ׃

וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃

ἀνηγγέλη δὲ Μωυσεῖ λέγοντες Ἰδοὺ ὁ γαμβρός σου Ἰοθὸρ παραγίνεται πρὸς σέ, καὶ ἡ γυνὴ καὶ οἱ δύο υἱοί σου μετ᾽ αὐτοῦ.

Et mandávit Móysi, dicens: Ego Iethro cognátus tuus vénio ad te, et uxor tua, et duo fílii tui cum ea.

ויאמר למשׁה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשׁתך ושׁני בניה עמה

And he said unto Moses, I thy father in law Jethro am come unto thee, and thy wife, and her two sons with her.

ו]י#?א##מר אל־משה אנ#?י? יתרו ח##[תנ׳ך ]ב#א א##ל[י׳ך] [ואשת׳ך ושני בני׳ה עמ׳ה ׃

[ו]י#?אמר אל־משה הנה ח#תנ׳ך##[ יתרו] [בא אלי׳ך ]ו?אשת׳ך ו#?[ש]נ?י ב##נ#?[י׳ה] עמ׳ה ׃

וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ וַיִּשַּׁק ל֔־וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ לְרֵעֵ֖־הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃

ἐξῆλθεν δὲ Μωυσῆς εἰς συνάντησιν τῷ γαμβρῷ, καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ καὶ ἐφίλησεν αὐτόν, καὶ ἠσπάσαντο ἀλλήλους· καὶ εἰσήγαγεν αὐτὸν εἰς τὴν σκηνήν.

Qui egréssus in occúrsum cognáti sui, adorávit, et osculátus est eum: salutaverúntque se mútuo verbis pacíficis. Cumque intrásset tabernáculum,

ויצא משׁה לקראת חתנו וישׁתחוי למשׁה וישׁק לו וישׁאלו אישׁ לרעהו לשׁלום ויבאהו האהלה

And Moses went out to meet his father in law, and did obeisance, and kissed him; and they asked each other of their welfare; and they came into the tent.

ויצא ]משה ל#ק#ר##א#ת חת#[נ׳ו ]וישת#ח##[ו וישק ל׳ו וישאלו איש] [לרע׳הו לשלו]ם ויביא׳ה##ו האהל׳ה##[ ׃

[וישתחו וי]שק ל׳ו?[ ו]י#?שאלו אי[ש ל]רע##׳[הו] לשלום וי?[באו האהל׳ה ׃ ויצ#א#[ מש]ה## ל#[ק]ר##[את ]ח##[תנ׳ו]

וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל הַ־תְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה׃

καὶ διηγήσατο Μωσῆς τῷ γαμβρῷ πάντα ὅσα ἐποίησεν Κύριος τῷ Φαραὼ καὶ πᾶσι τοῖς Αἰγυπτίοις ἕνεκεν τοῦ Ἰσραήλ, καὶ πάντα τὸν μόχθον τὸν γενόμενον αὐτοῖς ἐν τῇ ὁδῷ, καὶ ὅτι ἐξείλατο αὐτοὺς Κύριος ἐκ χειρὸς Φαραὼ καὶ ἐκ χειρὸς τῶν Αἰγυπτίων.

narrávit Móyses cognáto suo cuncta quæ fécerat Dóminus Pharaóni et Ægýptiis propter Israel: universúmque labórem, qui accidísset eis in itínere, et quod liberáverat eos Dóminus.

ויספר משׁה לחתנו את כל־אשׁר עשׂה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישׂראל את כל התלאה אשׁר מצאתם בדרך ויצלם יהוה

And Moses told his father in law all that the LORD had done unto Pharaoh and to the Egyptians for Israel ’s sake, and all the travail that had come upon them by the way, and how the LORD delivered them.

ויספר משה לחתנ׳ו את כל־אשר] [עשה יהוה לפ]ר##ע#ה# ולמצרים על אדו#?ת## ישראל א#ת#[ כל התלאה אשר מצאת׳ם] [בדרך ויצל׳ם יהו]ה# ׃

[ויספר משה] לחת##[נ׳ו א]ת כל־אשר[ ע]שה יהוה לפ##[רעה ולמצרים] [על אדו]ת ישראל[ את כל התלא]ה## אשר מ[צאת׳ם בדרך] [ויצל׳ם יהוה ׃

וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל הַ־טּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃

ἐξέστη δὲ Ἰοθὸρ ἐπὶ πᾶσι τοῖς ἀγαθοῖς οἷς ἐποίησεν αὐτοῖς Κύριος, ὅτι ἐξείλατο αὐτοὺς ἐκ χειρὸς Αἰγυπτίων καὶ ἐκ χειρὸς Φαραώ.

Lætatúsque est Iethro super ómnibus bonis, quæ fécerat Dóminus Israéli, eo quod eruísset eum de manu Ægyptiórum.

ויחד יתרו על כל הטובה אשׁר־עשׂה יהוה לישׂראל אשׁר הצילו מיד מצרים

And Jethro rejoiced for all the goodness which the LORD had done to Israel, whom he had delivered out of the hand of the Egyptians.

ויחד ית#ר#ו#? על כל הטובה א[שר־עשה יהוה לישראל אשר] [הציל׳ו מיד ]מצרים ׃

]ו#?יחד יתר##[ו על כל הטובה] אשר־עש##[ה יהוה] [לישר]א##ל א##שר הציל׳ו מיד[ מצריים ׃

וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת הָ־עָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃

καὶ εἶπεν Ἰοθόρ Εὐλογητὸς Κύριος, ὅτι ἐξείλατο αὐτοὺς ἐκ χειρὸς Αἰγυπτίων καὶ ἐκ χειρὸς Φαραώ.

Et ait: Benedíctus Dóminus, qui liberávit vos de manu Ægyptiórum, et de manu Pharaónis: qui éruit pópulum suum de manu Ægýpti.

ויאמר יתרו ברוך יהוה אשׁר הציל אתכם מיד־מצרים ומיד פרעה אשׁר הציל את העם מתחת יד־מצרים

And Jethro said, Blessed be the LORD, who hath delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of Pharaoh, who hath delivered the people from under the hand of the Egyptians.

ויאמ#ר יתרו [בר]וך יה#ו?[ה אשר הציל את׳כם מיד־מצרים] [ומיד פרעה אש]ר## הציל את העם מתחת יד־מצ##[רים ׃

ו]י#?אמר יתרו?[ ברוך] יהוה אשר הציל א#ת׳כ#ם#[ מיד מצריי]ם# ומיד פרעה#[ אשר הציל] א##ת העם מתחת יד מצריי#?[ם ׃

עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל הָ־אֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃

νῦν ἔγνων ὅτι μέγας Κύριος παρὰ πάντας τοὺς θεούς, ἕνεκεν τούτου ὅτι ἐπέθεντο αὐτοῖς.

Nunc cognóvi, quia magnus Dóminus super omnes deos: eo quod supérbe égerint contra illos.

עתה ידעתי כי־גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשׁר זדו עליהם

Now I know that the LORD is greater than all gods: for in the thing wherein they dealt proudly he was above them.

עתה ידעתי כי־גדול יהוה] [מכל האלהים כי בדבר אשר זדו] על[י]׳ה##ם## ׃

עתה ]ידעתי כ[י־גדול יהוה] [מכל] האלהים כי בדבר## אש##[ר זדו עלי]׳הם ׃

וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃

καὶ ἔλαβεν Ἰοθὸρ ὁ γαμβρὸς Μωυσῆ ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας τῷ θεῷ· παρεγένετο δὲ Ἀαρὼν καὶ πάντες οἱ πρεσβύτεροι Ἰσραὴλ συνφαγεῖν ἄρτον μετὰ τοῦ γαμβροῦ Μωυσῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ.

Obtulit ergo Iethro cognátus Móysi holocáusta et hóstias Deo: venerúntque Aaron et omnes senióres Israel, ut coméderent panem cum eo coram Deo.

ויקח יתרו חתן משׁה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישׂראל לאכל־לחם עם־חתן משׁה לפני האלהים

And Jethro, Moses ’ father in law, took a burnt offering and sacrifices for God: and Aaron came, and all the elders of Israel, to eat bread with Moses ’ father in law before God.

ויק##ח ית##[רו חתן משה עלה וזבחים] [לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל־]ל[חם עם־חתן משה לפני האלהים ׃

[ויקח יתרו חתן] [משה] עולה וז[ב]ח##ים## ל[אלה]ים ו?י[ב]ו?א אהרו?ן ו#?[כל זקני] [ישראל ל]אכול ל##[חם עם־חת]ן#? משה לפני האלהי[ם ׃

וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת הָ־עָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן הַ־בֹּ֖קֶר עַד הָ־עָֽרֶב׃

Καὶ ἐγένετο μετὰ τὴν ἐπαύριον συνεκάθισεν Μωυσῆς κρίνειν τὸν λαόν· παριστήκει δὲ πᾶς ὁ λαὸς Μωυσεῖ ἀπὸ πρωίθεν ἕως δείλης.

Altera autem die sedit Móyses ut iudicáret pópulum, qui assistébat Móysi a mane usque ad vésperam.

ויהי ממחרת וישׁב משׁה לשׁפט את העם ויעמד העם על־משׁה מן הבקר ועד הערב

And it came to pass on the morrow, that Moses sat to judge the people: and the people stood by Moses from the morning unto the evening.

4Q22 · 18

ויהי] מ##מחר##[ת ויש[ב משה לשפו]ט## את העם ויעמד ה##[עם על־משה] מן בוקר [עד ]ע##ר#ב##[ ׃

וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה הַ־דָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל הָ־עָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃

καὶ ἰδὼν Ἰοθὸρ πάντα ὅσα ποιεῖ τῷ λαῷ λέγει Τί τοῦτο ὃ σὺ ποιεῖς τῷ λαῷ; διὰ τί σὺ κάθησαι μόνος, πᾶς δὲ ὁ λαὸς παρέστηκέν σοι ἀπὸ πρωίθεν ἕως δείλης.

Quod cum vidísset cognátus eius, ómnia scílicet quæ agébat in pópulo, ait: Quid est hoc quod facis in plebe? cur solus sedes, et omnis pópulus præstolátur de mane usque ad vésperam?

וירא חתן משׁה את כל־אשׁר־הוא עשׂה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשׁר אתה עשׂה לעם מדוע אתה ישׁב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב

And when Moses ’ father in law saw all that he did to the people, he said, What is this thing that thou doest to the people? why sittest thou thyself alone, and all the people stand by thee from morning unto even?

4Q22 · 18

וירא חתן ]מ#שה את כל־אשר־[הוא עשה] [לע]ם ו#?[יאומר מה הדבר הזה אשר אתה] עושה ל[עם מדוע אתה] יושב## לב#ד##׳[ך וכל העם נצב עלי׳ך ε ] # # [ ε ׃

וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃

καὶ λέγει Μωυσῆς τῷ γαμβρῷ Ὅτι παραγίνεται πρὸς μὲ ὁ λαὸς ἐκζητῆσαι κρίσιν παρὰ τοῦ θεοῦ.

Cui respóndit Móyses: Venit ad me pópulus quærens senténtiam Dei.

ויאמר משׁה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרשׁ אלהים

And Moses said unto his father in law, Because the people come unto me to inquire of God:

4Q22 · 18

ויאמר] משה לחתנ׳[ו כי־יבא אל׳י העם לדרש אלהים ׃

כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת תּוֹרֹתָֽי־ו׃

ὅταν γὰρ γένηται αὐτοῖς ἀντιλογία καὶ ἔλθωσι πρὸς μέ, διακρίνω ἕκαστον, καὶ συμβιβάζω αὐτοὺς τὰ προστάγματα τοῦ θεοῦ καὶ τὸν νόμον αὐτοῦ.

Cumque accíderit eis áliqua disceptátio, véniunt ad me ut iúdicem inter eos, et osténdam præcépta Dei, et leges eius.

כי־יהיה להם דבר בא אלי ושׁפטתי בין אישׁ ובין רעהו והודעתיו את־חקי האלהים ואת תורותיו

When they have a matter, they come unto me; and I judge between one and another, and I do make them know the statutes of God, and his laws.

ε ] # [ ε ] # ו? # [ε ] # [ ε ׃

כי־יהיה] ל׳הם דבר ו[בו]א# אל#׳י[ ושפטתי בי]ן? איש ובי#?[ן רע׳הו והודעתי] את חוקי#?[ ]האלהים[ ואת תורתי׳ו ׃

וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃

εἶπεν δὲ ὁ γαμβρὸς Μωυσῆ πρὸς αὐτόν.

At ille: Non bonam, inquit, rem facis.

ויאמר חתן משׁה אליו לא־טוב הדבר אשׁר אתה עשׂה

And Moses ’ father in law said unto him, The thing that thou doest is not good.

[ויא]מ##[ר חת]ן#?[ מש]ה##[ א]ל##י#?׳ו#? לא#־ט[וב הדבר אשר אתה עשה ׃

ויאמר חתן משה אלי׳[ו לא]־טוב ה##ד#ב##[ר אשר אתה עשה ׃

נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם הָ־עָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃

Οὐκ ὀρθῶς σὺ ποιεῖς τὸ ῥῆμα τοῦτο· φθορᾷ καταφθαρήσῃ ἀνυπομονήτῳ καὶ σὺ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὅς ἐστιν μετὰ σοῦ· βαρύ σοι τὸ ῥῆμα τοῦτο, οὐ δυνήσῃ ποιεῖν μόνος.

Stulto labóre consúmeris et tu, et pópulus iste qui tecum est: ultra vires tuas est negótium: solus illud non póteris sustinére.

נבל תבל גם־אתה גם העם הזה אשׁר עמך כי־כבד ממך הדבר לא־תוכל עשׂותו לבדך

Thou wilt surely wear away, both thou, and this people that is with thee: for this thing is too heavy for thee; thou art not able to perform it thyself alone.

נבל תבל] ג(# ם #)־א##ת#ה# ג#?ם## ה#עם ה#ז#?ה## א##ש##[ר ע]מ##׳ך##[ ]כ##י#?[־כ]ב##[ד ממ׳ך הדבר לא־תוכל עש׳הו לבד׳ך ׃

נבל תבל גם־אתה גם העם] הז[ה אשר עמ׳ך כי־כבד ממ׳ך הדבר לא־תוכל עש׳הו] לבד׳[ך ׃

עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת הַ־דְּבָרִ֖ים אֶל הָ־אֱלֹהִֽים׃

νῦν οὖν ἄκουσόν μου, καὶ συμβουλεύσω σοι, καὶ ἔσται ὁ θεὸς μετὰ σοῦ. γίνου σὺ τῷ λαῷ τὰ πρὸς τὸν θεόν, καὶ ἀνοίσεις τοὺς λόγους αὐτῶν πρὸς τὸν θεόν·

Sed audi verba mea atque consília, et erit Deus tecum. Esto tu pópulo in his quæ ad Deum pértinent, ut réferas quæ dicúntur ad eum:

עתה שׁמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים

Hearken now unto my voice, I will give thee counsel, and God shall be with thee: Be thou for the people to God-ward, that thou mayest bring the causes unto God:

עתה ש##מ#ע בקול׳י איע##צ##׳ך## ו?[יהי ]א##ל#ה##י(# ם #)[ ע]מ##׳[ך היה אתה לעם מול] האלה##י#?[ם] # # [ ]י? # # # א##ת## ה##ד##ב##ר##י(# ם #) א##ל ה##א##לה#י(# ם #) ׃

עתה שמע בקל׳י איעצ׳ך ויהי אלהים עמ׳ך ε ] # [ ε והבאת אתה את הדברים אל האלהים ׃

וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת הַ־חֻקִּ֖ים וְאֶת הַ־תּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת הַ־דֶּ֨רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת הַֽ־מַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃

καὶ διαμαρτυρῇ αὐτοῖς τὰ προστάγματα τοῦ θεοῦ καὶ τὸν νόμον αὐτοῦ, καὶ σημανεῖς αὐτοῖς τὰς ὁδοὺς ἐν αἷς πορεύσονται ἐν αὐταῖς, καὶ τὰ ἔργα ἃ ποιήσουσιν.

ostendásque pópulo cæremónias et ritum coléndi, viámque per quam íngredi débeant, et opus quod fácere débeant.

והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשׁר ילכו בה ואת המעשׂה אשׁר יעשׂון

And thou shalt teach them ordinances and laws, and shalt shew them the way wherein they must walk, and the work that they must do.

# # # # # [ את׳ה]ם## א##ת##[ ]ה##ח##ק## ים ו#?א##ת## התו(# ר #)ות וה[ודעת ל׳הם ]א#ת# ה##ד##ר#ך א#שר## י(# ל #)כ##ו#? ב##׳ה## ו#?א##ת## ה##מע#ש##ה## אשר# יעש#ו׳ן ׃

[והזהרתה את׳הם את החקים ואת התורת והודעת ל׳ה]ם## א[ת] הדרך אש##[ר ילכו ב׳ה ואת המעשה אשר יעשו׳ן ׃

וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל הָ֠־עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃

καὶ σὺ σεαυτῷ σκέψαι ἀπὸ παντὸς τοῦ λαοῦ ἄνδρας δυνατούς, θεοσεβεῖς, ἄνδρας δικαίους, μισοῦντας ὑπερηφανίαν, καὶ καταστήσεις ἐπ᾽ αὐτῶν χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ πεντηκοντάρχους καὶ δεκαδάρχους,

Próvide autem de omni plebe viros poténtes, et timéntes Deum, in quibus sit véritas, et qui óderint avarítiam, et constítue ex eis tribúnos, et centuriónes, et quinquagenários, et decános,

ואתה תחזה לך מכל העם אנשׁי־חיל יראי אלהים אנשׁי אמת שׂנאי בצע ושׂמת עליהם שׂרי אלפים ושׂרי מאות שׂרי חמשׁים ושׂרי עשׂרות

Moreover thou shalt provide out of all the people able men, such as fear God, men of truth, hating covetousness; and place such over them, to be rulers of thousands, and rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens:

ε ו#?א##[תה תחזה מכול העם אנשי־חיל] [יראי אלוהים ]אנשי אמ[ת שונאי בצע ושמת עלי׳הם] [שרי אלפים ש]ר#י מאיות[ שרי חמשים ושרי עשרות ׃

ואתה##[ תחזה ]מ##כ##ל ה##עם א#נש##י?־ח##יל י?ר##א##י#? י(# ה #)וה א#נ#?[ש]י? אמת ש#נ?א##י? [בצע ושמת ]א##ת#׳ם# עלי(# ׳ה##ם #) ש##ר#י? א#לפי?ם##[ ש]ר##י? מ##א# ו?ת# ש##רי ח##[משים ושרי עשרת ׃

ואת]ה## תחז[ה] מכל העם[ אנשי־חיל יראי אלהים אנשי אמת ש]ו?נאי בצ[ע] [ושמת עלי׳ה]ם## שרי [אלפ]י#?ם וש#ר##י מא##ות וש##[רי חמשים ושרי] [עשרת ׃

וְשָׁפְט֣וּ אֶת הָ־עָם֮ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל הַ־דָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל הַ־דָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃

καὶ κρινοῦσιν τὸν λαὸν πᾶσαν ὥραν· τὸ δὲ ῥῆμα τὸ ὑπέρογκον ἀνοίσουσιν ἐπὶ σέ, τὰ δὲ βραχέα τῶν κριμάτων κρινοῦσιν αὐτοί, καὶ κουφιοῦσιν ἀπὸ σοῦ καὶ συναντιλήμψονταί σοι.

qui iúdicent pópulum omni témpore: quidquid autem maius fúerit, réferant ad te, et ipsi minóra tantúmmodo iúdicent: leviúsque sit tibi, partíto in álios ónere.

ושׁפטו את העם בכל־עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישׁפטו־הם והקל מעליך ונשׂאו אתך

And let them judge the people at all seasons: and it shall be, that every great matter they shall bring unto thee, but every small matter they shall judge: so shall it be easier for thyself, and they shall bear the burden with thee.

[ושפטו את העם ב]כ##ו#?ל[ עת והיה כל הדבר הגדל] ׃

כ##ל ה##[ד]ב##ר## ה##ג#?[דול יביאו אלי׳ך וכל הדבר הקטן ישפטו־הם] [ו]ה##ק##ל## מ##ע#לי׳ך# ו#?נ#?[שאו את׳ך ׃ ושפ]ט##ו? א#ת ה##ע#ם ב#כ##ל[־עת והיה]

ושפטו[ את ]העם בכ#ל־עת ו[הי]ה##[ כל הדבר] [הגדל יביאו אלי׳ך וכל הדבר ]ה##[ק]ט#ן? ישפו?[טו הם והקל] [מעלי׳ך ונשאו את׳ך ׃

אִ֣ם אֶת הַ־דָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל הָ־עָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל מְקֹמ֖־וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃

ἐὰν τὸ ῥῆμα τοῦτο ποιήσῃς, κατισχύσει σε ὁ θεὸς καὶ δυνήσῃ παραστῆναι, καὶ πᾶς ὁ λαὸς οὗτος εἰς τὸν ἑαυτοῦ τόπον μετ᾽ εἰρήνης ἥξει.

Si hoc féceris, implébis impérium Dei, et præcépta eius póteris sustentáre: et omnis hic pópulus revertétur ad loca sua cum pace.

אם את הדבר הזה תעשׂה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשׁלום

If thou shalt do this thing, and God command thee so, then thou shalt be able to endure, and all this people shall also go to their place in peace.

אם את הדבר הזה תעשה וצו׳ך אלהים] [ו]יכלת עמד# ו#?ג(# ם #) כ#ל ה##ע#ם ה##זה ע#ל[ מקמ׳ו יבא בשלום ׃

אם את הד]ב##ר ה#זה# [ת]ע##[שה וצו׳ך] [אלהים ויכלת עמד וגם כל הע]ם## ה[זה] אל מ#קו?[מ׳ו יבוא בשלום ׃

וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃

ἤκουσεν δὲ Μωυσῆς τῆς φωνῆς τοῦ γαμβροῦ, καὶ ἐποίησεν ὅσα αὐτῷ εἶπεν.

Quibus audítis, Móyses fecit ómnia quæ ille suggésserat.

וישׁמע משׁה לקול חתנו ויעשׂ כל אשׁר אמר ויאמר משׁה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שׂאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השׁמים לרב יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשׁר דבר לכם איך אשׂא לבדי טרחכם משׂאכם וריבכם הבו לכם אנשׁים חכמים ונבונים וידעים לשׁבטיכם ואשׂימם בראשׁיכם ויענו ויאמרו טוב הדבר אשׁר דברת לעשׂות ויקח את ראשׁי שׁבטיהם אנשׁים חכמים וידעים

So Moses hearkened to the voice of his father in law, and did all that he had said.

וישמע משה] [לקו]ל[ חתנ׳ו ויע]ש## כ##ל# א##ש##ר## א##מ##[ר ׃

ו[ישמע משה לקול] חתנ׳[ו ויעש כל א]שר א##[מר ׃

וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֨יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל הָ־עָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃

καὶ ἐπέλεξεν Μωσῆς ἄνδρας δυνατοὺς ἀπὸ παντὸς Ἰσραήλ, καὶ ἐποίησεν αὐτοὺς ἐπ᾽ αὐτῶν χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ πεντηκοντάρχους καὶ δεκαδάρχους,

Et eléctis viris strénuis de cuncto Israel, constítuit eos príncipes pópuli, tribúnos, et centuriónes, et quinquagenários, et decános.

ויתן אתם ראשׁים עליהם שׂרי אלפים ושׂרי מאות שׂרי חמשׁים ושׂרי עשׂרות ושׁטרים לשׁבטיהם ויצו את שׁפטיהם לאמר שׁמעו בין אחיכם ושׁפטתם צדק בין אישׁ ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשׁפט כקטן כגדול תשׁמעון לא תגורו מפני אישׁ כי המשׁפט לאלהים הוא והדבר אשׁר יקשׁה מכם תקריבון אלי ושׁמעתיו ויצו אתם את כל הדברים אשׁר יעשׂון

And Moses chose able men out of all Israel, and made them heads over the people, rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.

ε ε ] # [ ] # [ ] # [ ε ׃

ד#ב#ר ל׳כ#ם##[ ׃ א]יכה א[שא ]ל##בד##׳[י] ט##ר##[ח׳כם## מש]א#׳כם## וריב׳כם ׃ [הבו ל׳כם] [אנ]שים [חכ]מ##ים#[ ונבונ]ים#[ וידעים לש]בטי׳כם ואש##[ימ׳ם] [ברא]ש##י׳כ#[ם ׃ ויענו וי]א##מר##[ו טוב הדבר א]שר דברת [לעשות ׃ [ויקח את ראשי שבטי׳הם אנשים חכמים וידעים ויתן] או[ת]׳ם## # [ ε שרי אלפים ושרי מאות שרי] ח#משים[ ושרי עשרת ושוטרים לש]ב#טי?׳ה##[ם ׃ ו]יצו#? את##[ שפטי׳הם לאמר שמעו ]בין א[חי׳כם ושפטתם צדק בין] א##יש[ ובין אחי׳ו ובין גר׳ו ε ׃ ו[יאומר משה אל העם ל]א## א##ו?כ##ל##[ ל]בד׳י[ שאת] את׳כם ׃ י?ה#ו?ה [אלהי׳כם] ה#ר##ב#ה##[ את׳כם והנ׳כם ]היום ככוכ#בי#?[ הש]מ##ים ל[ר]ו?ב# ׃ יהוה#[ אלהי] אבו?ת#[י׳כם יסף עלי]׳כ#ם# כ׳כם אל[ף פעמי]ם ו#?[יבר]ך# את׳כ#[ם כאשר]

וְשָׁפְט֥וּ אֶת הָ־עָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת הַ־דָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל הַ־דָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃

καὶ ἐκρίνοσαν τὸν λαὸν πᾶσαν ὥραν· πᾶν δὲ ῥῆμα ὑπέρογκον ἀνεφέροσαν ἐπὶ Μωυσῆν, πᾶν δὲ ῥῆμα ἐλαφρὸν ἐκρίνοσαν αὐτοί.

Qui iudicábant plebem omni témpore: quidquid autem grávius erat, referébant ad eum, facilióra tantúmmodo iudicántes.

וישׁפטו את העם בכל־עת את הדבר הגדול יביאון אל־משׁה וכל הדבר הקטן ישׁפטו הם

And they judged the people at all seasons: the hard causes they brought unto Moses, but every small matter they judged themselves.

4Q22 · 19

ε ] # א##[ ε וכל הדבר הקטן] [ישפו]טו הם ׃

וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת חֹתְנ֑־וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל אַרְצֽ־וֹ׃ פ

ἐξαπέστειλεν δὲ Μωυσῆς τὸν ἑαυτοῦ γαμβρόν, καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ.

Dimisítque cognátum suum: qui revérsus ábiit in terram suam.

וישׁלח משׁה את חתנו וילך לו אל ארצו

And Moses let his father in law depart; and he went his way into his own land.

4Q22 · 19

[וישלח משה] [את חתנ׳ו ]ו#?ילך# אל[ ארצ׳ו ׃

‹ ›

Word Analysis