THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל הַ־דְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ ס
1
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πάντας τοὺς λόγους τούτους λέγων
1
Locutúsque est Dóminus cunctos sermónes hos:
1
וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר
1
And God spake all these words, saying,
1
1Q2 · f2_3
וידבר אלה#[ים את כל הדברים הא]לה לא#מ##[ר ׃
2
אָֽנֹכִ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
2
Ἐγώ εἰμι Κύριος ὁ θεός σου, ὅστις ἐξήγαγόν σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου, ἐξ οἴκου δουλίας.
2
Ego sum Dóminus Deus tuus, qui edúxi te de terra Ægýpti, de domo servitútis.
2
אנכי יהוה אלהיך אשׁר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
2
I [am] the LORD thy God, which have brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
2
1Q2 · f2_3
ε ]ל[ε ׃
3
לֹֽ֣א יִהְיֶֽה לְ־ךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל פָּנָֽ־יַ׃
3
Οὐκ ἔσονταί σοι θεοὶ ἕτεροι πλὴν ἐμοῦ.
3
Non habébis deos aliénos coram me.
3
לא יהיה לך אלהים אחרים על פני
3
Thou shalt have no other gods before me.
3
[not available]
4
לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה לְ־ךָ֥ פֶ֨סֶל֙ וְכָל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֨יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃
4
Οὐ ποιήσεις σεαυτῷ εἴδωλον οὐδὲ παντὸς ὁμοίωμα, ὅσα ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ὅσα ἐν τῇ γῇ κάτω καὶ ὅσα ἐν τοῖς ὕδασιν ὑποκάτω τῆς γῆς.
4
Non fácies tibi scúlptile, neque omnem similitúdinem quæ est in cælo désuper, et quæ in terra deórsum, nec eórum quæ sunt in aquis sub terra.
4
לא תעשׂה לך פסל וכל־תמונה אשׁר בשׁמים ממעל ואשׁר בארץ מתחת ואשׁר במים מתחת לארץ
4
Thou shalt not make unto thee any graven image, or any likeness [of any thing] that [is] in heaven above, or that [is] in the earth beneath, or that [is] in the water under the earth:
4
[not available]
5
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃
5
οὐ προσκυνήσεις αὐτοῖς οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς · ἐγὼ γάρ εἰμι Κύριος ὁ θεός σου, θεὸς ζηλωτής, ἀποδιδοὺς ἁμαρτίας πατέρων ἐπὶ τέκνα ἕως τρίτης καὶ τετάρτης γενεᾶς τοῖς μισοῦσίν με,
5
Non adorábis ea, neque coles: ego sum Dóminus Deus tuus fortis, zelótes, vísitans iniquitátem patrum in fílios, in tértiam et quartam generatiónem eórum qui odérunt me:
5
לא־תשׁתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים על שׁלישׁים ועל רביעים לשׂנאי
5
Thou shalt not bow down thyself to them, nor serve them: for I the LORD thy God [am] a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth [generation] of them that hate me;
5
1Q2 · f4
[ולא תעבד׳ם כי אנכי יהוה א]ל##הי׳ך א[ל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים] [ועל־רבעים לשנא׳י ׃
6
וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ ס
6
καὶ ποιῶν ἔλεος εἰς χιλιάδας τοῖς ἀγαπῶσίν με καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰ προστάγματά μου.
6
et fáciens misericórdiam in míllia his qui díligunt me, et custódiunt præcépta mea.
6
ועשׂה חסד לאלפים לאהבי ולשׁמרי מצותי
6
And shewing mercy unto thousands of them that love me, and keep my commandments.
6
1Q2 · f4
ועשה ]ח#סד [לאלפים לאהב׳י ולשמרי מצות׳י ׃ ε
7
לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת שְׁמ֖־וֹ לַשָּֽׁוְא׃ פ
7
Οὐ λήμψῃ τὸ ὄνομα Κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ ματαίῳ · οὐ γὰρ μὴ καθαρίσῃ Κύριος ὁ θεός σου τὸν λαμβάνοντα τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπὶ ματαίῳ.
7
Non assúmes nomen Dómini Dei tui in vanum: nec enim habébit insóntem Dóminus eum qui assúmpserit nomen Dómini Dei sui frustra.
7
לא תשׂא את־שׁם־יהוה אלהיך לשׁוא כי לא ינקה יהוה את אשׁר־ישׂא את שׁמו לשׁוא
7
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh his name in vain.
7
4Q149 · f1
ε ε [כי] ל#[וא] ינקה יהוה א#ת# כ#[ל א]ש##ר##־[י]ש##א# א##ת## שמ׳ו ל#ש##[וא ׃
8
זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃
8
Μνήσθητι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων ἁγιάζειν αὐτήν ·
8
Meménto ut diem sábbati sanctífices.
8
שׁמור את־יום השׁבת לקדשׁהו
8
Remember the sabbath day, to keep it holy.
8
4Q149 · f1
זכור את־יום השבת לקדש׳ו ׃
9
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל מְלַאכְתֶּֽ־ךָ׃
9
ἓξ ἡμέρας ἐργᾷ καὶ ποιήσεις πάντα τὰ ἔργα σου,
9
Sex diébus operáberis, et fácies ómnia ópera tua.
9
שׁשׁת ימים תעבד ועשׂית כל מלאכתך
9
Six days shalt thou labour, and do all thy work:
9
4Q149 · f1
[ששת ימים] תעבוד ועשיתה את כל מ[ל]א##כת׳כה ׃
10
וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֨ה כָל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣ וּבִתֶּ֗־ךָ עַבְדְּךָ֤ וַאֲמָֽתְךָ֙ וּבְהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
10
τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα Κυρίῳ τῷ θεῷ σου · οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον, σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου, ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου, ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου καὶ πᾶν κτῆνός σου, καὶ ὁ προσήλυτος ὁ παροικῶν ἐν σοί.
10
Séptimo autem die sábbatum Dómini Dei tui est: non fácies omne opus in eo, tu, et fílius tuus et fília tua, servus tuus et ancílla tua, iuméntum tuum, et ádvena qui est intra portas tuas.
10
ויום השׁביעי שׁבת ליהוה אלהיך לא־תעשׂה בו כל־מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך בהמתך וגרך אשׁר בשׁעריך
10
But the seventh day [is] the sabbath of the LORD thy God: [in it] thou shalt not do any work, thou, nor thy son, nor thy daughter, thy manservant, nor thy maidservant, nor thy cattle, nor thy stranger that [is] within thy gates:
10
4Q149 · f1
י[ום השביעי שבת ליהוה אלהי׳ך לא־תעשה כל־מלאכה אתה] [ובנ׳כה ובת]׳כ#ה עבד[׳כה] ואמת׳כה ש[ור]׳כ##ה וחמו#?[ר׳כה וגר׳ך אשר בשערי׳ך ׃
11
כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֶת הַ־שָּׁמַ֣יִם וְאֶת הָ־אָ֗רֶץ אֶת הַ־יָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּ֔־ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ ס
11
ἐν γὰρ ἓξ ἡμέραις ἐποίησεν Κύριος τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτοῖς, καὶ κατέπαυσεν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ · διὰ τοῦτο εὐλόγησεν Κύριος τὴν ἡμέραν τὴν ἑβδόμην καὶ ἡγίασεν αὐτήν.
11
Sex enim diébus fecit Dóminus cælum et terram, et mare, et ómnia quæ in eis sunt, et requiévit in die séptimo: idcírco benedíxit Dóminus diéi sábbati, et sanctificávit eum.
11
כי שׁשׁת־ימים עשׂה יהוה את השׁמים ואת הארץ את הים ואת־כל־אשׁר בם וינח ביום השׁביעי על־כן ברך יהוה את־יום השׁבת ויקדשׁהו
11
For [in] six days the LORD made heaven and earth, the sea, and all that in them [is], and rested the seventh day: wherefore the LORD blessed the sabbath day, and hallowed it.
11
4Q134 · f1
כי ששת־[ימים עשה] י?הוה את ה[ש]מים ואת ה##[ארץ את הי]ם## ואת כול אשר ב׳ם וינוח ב[יום השביע]י#? על־כן ב[ר]ך יהוה את־[יום הש]ב##ת ו#?[י]ק##דש׳הו ׃
12
כַּבֵּ֥ד אֶת אָבִ֖י־ךָ וְאֶת אִמֶּ֑־ךָ לְמַ֨עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס
12
Τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα, ἵνα εὖ σοι γένηται, καὶ ἵνα μακροχρόνιος γένῃ ἐπὶ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ἧς Κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι.
12
Honóra patrem tuum et matrem tuam, ut sis longǽvus super terram, quam Dóminus Deus tuus dabit tibi.
12
כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשׁר־יהוה אלהיך נתן לך
12
Honour thy father and thy mother: that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee.
12
4Q149 · f1
כ]בד את [אבי׳כ]ה# ו?את##[ אמ׳כה] כ##א##ש##[ר יארכו׳ן ימי׳ך על האדמה] [אשר־י]הוה [אלו]ה#י׳כה# נ#?[ותן ל׳ך ׃ ε ε ε ׃
13
לֹ֖א תִּרְצָֽח׃ ס
13
20:15
Οὐ φονεύσεις.
13
Non occídes.
13
לא תרצח
13
Thou shalt not kill.
13
[not available]
14
לֹ֖א תִּנְאָֽף׃ ס
14
20:13
Οὐ μοιχεύσεις.
14
Non mœcháberis.
14
לא תנאף
14
Thou shalt not commit adultery.
14
[not available]
15
לֹ֖א תִּגְנֹֽב׃ ס
15
20:14
Οὐ κλέψεις.
15
Non furtum fácies.
15
לא תגנב
15
Thou shalt not steal.
15
[not available]
16
לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ ס
16
Οὐ ψευδομαρτυρήσεις κατὰ τοῦ πλησίον σου μαρτυρίαν ψευδῆ.
16
Non loquéris contra próximum tuum falsum testimónium.
16
לא־תענה ברעך עד שׁקר
16
Thou shalt not bear false witness against thy neighbour.
16
[not available]
17
לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ פ
17
Οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον σου · οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν οἰκίαν τοῦ πλησίον σου οὔτε τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ οὔτε τὸν παῖδα αὐτοῦ οὔτε τὴν παιδίσκην αὐτοῦ οὔτε τοῦ βοὸς αὐτοῦ οὔτε τοῦ ὑποζυγίου αὐτοῦ οὔτε παντὸς κτήνους αὐτοῦ οὔτε ὅσα τῷ πλησίον σού ἐστιν.
17
Non concupísces domum próximi tui, nec desiderábis uxórem eius, non servum, non ancíllam, non bovem, non ásinum, nec ómnia quæ illíus sunt.
17
לא־תחמד בית רעך ולא־תחמד אשׁת רעך שׂדהו עבדו ואמתו שׁורו וחמורו וכל אשׁר לרעך והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשׁר אתה בא שׁמה לרשׁתה והקמת לך אבנים גדלות ושׂדת אתם בשׂיד וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשׁר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים ובנית שׁם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שׁלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שׁלמים ואכלת שׁם ושׂמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השׁמשׁ בארץ הכנעני הישׁב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שׁכם
17
Thou shalt not covet thy neighbour ’s house, thou shalt not covet thy neighbour ’s wife, nor his manservant, nor his maidservant, nor his ox, nor his ass, nor any thing that [is] thy neighbour ’s.
17
[not available]
18
וְכָל הָ־עָם֩ רֹאִ֨ים אֶת הַ־קּוֹלֹ֜ת וְאֶת הַ־לַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת הָ־הָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃
18
Καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἑώρα τὴν φωνὴν καὶ τὰς λαμπάδας καὶ τὴν φωνὴν τῆς σάλπιγγος καὶ τὸ ὄρος τὸ καπνίζον · φοβηθέντες δὲ πᾶς ὁ λαὸς ἔστησαν μακρόθεν,
18
Cunctus autem pópulus vidébat voces et lámpades, et sónitum búccinæ, montémque fumántem: et pertérriti ac pavóre concússi, stetérunt procul,
18
וכל העם שׁמע את הקולות ואת קול השׁופר וראים את הלפידים ואת ההר עשׁן ויראו כל העם וינעו ויעמדו מרחק
18
And all the people saw the thunderings, and the lightnings, and the noise of the trumpet, and the mountain smoking: and when the people saw [it], they removed, and stood afar off.
18
4Q22 · 21
ε וירא ]העם# [וינעו] [ויעמדו מרחק ׃
19
וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת׃
19
καὶ εἶπαν πρὸς Μωυσῆν Λάλησον σὺ ἡμῖν, καὶ μὴ λαλείτω πρὸς ἡμᾶς ὁ θεός, μὴ ἀποθάνωμεν.
19
dicéntes Móysi: Lóquere tu nobis, et audiémus: non loquátur nobis Dóminus, ne forte moriámur.
19
ויאמרו אל־משׁה הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שׁמענו מתוך האשׁ היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האשׁ הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשׁמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשׂר אשׁר שׁמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האשׁ כמונו וחי קרב אתה ושׁמע את כל אשׁר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשׁר ידבר יהוה אלהינו אליך ושׁמענו ועשׂינו ואל־ידבר עמנו האלהים פן־נמות
19
And they said unto Moses, Speak thou with us, and we will hear: but let not God speak with us, lest we die.
19
4Q22 · 21
ויאמרו אל־משה ה]ן? הרא׳נו [יהוה] [אל]הי׳נו [את כבוד׳ו ואת גדל׳ו ואת קו]ל##[׳ו ]ש#מענ#?[ו מתוך] [האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם] [וחי ׃ ועתה למה נמות כי תאכל׳נו האש הגדלה הז]את [אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אל]הי׳נו [עוד ומתנו ׃ כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים] חי [מדבר מתוך האש כמו׳נו ויחי ׃ קרב אתה ושמע את כל ]א##שר [יאמר יהוה אלהי׳נו ואתה תדבר אלי׳נו את כל א]שר ׃
20
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל הָ־עָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל פְּנֵי־כֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃
20
καὶ λέγει αὐτοῖς Μωσῆς Θαρσεῖτε · ἕνεκεν γὰρ τοῦ πειράσαι ὑμᾶς παρεγενήθη ὁ θεὸς πρὸς ὑμᾶς, ὅπως ἂν γένηται ὁ φόβος αὐτοῦ ἐν ὑμῖν, ἵνα μὴ ἁμαρτάνητε.
20
Et ait Móyses ad pópulum: Nolíte timére: ut enim probáret vos venit Deus, et ut terror illíus esset in vobis, et non peccarétis.
20
ויאמר משׁה אל העם אל־תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו
20
And Moses said unto the people, Fear not: for God is come to prove you, and that his fear may be before your faces, that ye sin not.
20
[not available]
21
וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל הָֽ־עֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים׃ פ
21
ἱστήκει δὲ ὁ λαὸς μακρόθεν, Μωυσῆς δὲ εἰσῆλθεν εἰς τὸν γνόφον οὗ ἦν ὁ θεός.
21
Stetítque pópulus de longe. Móyses autem accéssit ad calíginem in qua erat Deus.
21
ויעמד העם מרחק ומשׁה נגשׁ אל הערפל אשׁר־שׁם האלהים וידבר יהוה אל משׁה לאמר שׁמעתי את קול דברי העם הזה אשׁר דברו אליך הטיבו כל אשׁר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשׁמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשׁר אצונו והיה האישׁ אשׁר לא ישׁמע אל דבריו אשׁר ידבר בשׁמי אנכי אדרשׁ מעמו אך הנביא אשׁר יזיד לדבר דבר בשׁמי את אשׁר לא צויתיו לדבר ואשׁר ידבר בשׁם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשׁר לא דברו יהוה אשׁר ידבר הנביא בשׁם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשׁר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו לך אמר להם שׁובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשׁפטים אשׁר תלמדם ועשׂו בארץ אשׁר אנכי נתן להם לרשׁתה
21
And the people stood afar off, and Moses drew near unto the thick darkness where God [was].
21
[not available]
22
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן הַ־שָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃
22
Εἶπεν δὲ Κύριος πρὸς Μωυσῆν Τάδε ἐρεῖς τῷ οἴκῳ Ἰακὼβ καὶ ἀναγγελεῖς τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ Ὑμεῖς ἑωράκατε ὅτι ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λελάληκα πρὸς ὑμᾶς ·
22
Dixit prætérea Dóminus ad Móysen: Hæc dices fíliis Israel: Vos vidístis quod de cælo locútus sim vobis.
22
וידבר יהוה אל־משׁה לאמר דבר אל־בני ישׂראל אתם ראיתם כי מן השׁמים דברתי עמכם
22
And the LORD said unto Moses, Thus thou shalt say unto the children of Israel, Ye have seen that I have talked with you from heaven.
22
[not available]
23
לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֨סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃
23
οὐ ποιήσετε ὑμῖν αὐτοῖς θεοὺς ἀργυροῦς, καὶ θεοὺς χρυσοῦς οὐ ποιήσετε ὑμῖν ἑαυτοῖς.
23
Non faciétis deos argénteos, nec deos áureos faciétis vobis.
23
לא תעשׂו אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשׂו לכם
23
Ye shall not make with me gods of silver, neither shall ye make unto you gods of gold.
23
[not available]
24
מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה לִּ־י֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת עֹלֹתֶ֨י־ךָ֙ וְאֶת שְׁלָמֶ֔י־ךָ אֶת צֹֽאנְ־ךָ֖ וְאֶת בְּקָרֶ֑־ךָ בְּכָל הַ־מָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת שְׁמִ֔־י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃
24
Θυσιαστήριον ἐκ γῆς ποιήσετέ μοι, καὶ θύσετε ἐπ᾽ αὐτοῦ τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν καὶ τὰ σωτήρια ὑμῶν καὶ τὰ πρόβατα καὶ τοὺς μόσχους ὑμῶν ἐν παντὶ τόπῳ οὗ ἐὰν ἐπονομάσω τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ · καὶ ἥξω πρὸς σὲ καὶ εὐλογήσω σε.
24
Altáre de terra faciétis mihi, et offerétis super eo holocáusta et pacífica vestra, oves vestras et boves in omni loco in quo memória fúerit nóminis mei: véniam ad te, et benedícam tibi.
24
מזבח אדמה תעשׂה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שׁלמיך מצאנך ומבקרך ובמקום אשׁר אזכרתי את שׁמי שׁמה אבוא אליך וברכתיך
24
An altar of earth thou shalt make unto me, and shalt sacrifice thereon thy burnt offerings, and thy peace offerings, thy sheep, and thine oxen: in all places where I record my name I will come unto thee, and I will bless thee.
24
[not available]
25
וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה לִּ֔־י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃
25
ἐὰν δὲ θυσιαστήριον ἐκ λίθων ποιῇς μοι, οὐκ οἰκοδομήσεις αὐτοὺς τμητούς · τὸ γὰρ ἐνχειρίδιόν σου ἐπιβέβληκας ἐπ᾽ αὐτοὺς καὶ μεμίανται.
25
Quod si altáre lapídeum féceris mihi, non ædificábis illud de sectis lapídibus: si enim leváveris cultrum super eo, polluétur.
25
ואם־מזבח אבנים תעשׂה לי לא־תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליו ותחללהו
25
And if thou wilt make me an altar of stone, thou shalt not build it of hewn stone: for if thou lift up thy tool upon it, thou hast polluted it.
25
1Q2 · f5_6
ε ] # ם[ ε [כי חרב׳ך הנפת עלי׳ו ו]תחלל׳הו ׃
26
וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל מִזְבְּחִ֑־י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃ פ
26
οὐκ ἀναβήσῃ ἐν ἀναβαθμίσιν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριόν μου, ὅπως ἂν μὴ ἀποκαλύψῃς τὴν ἀσχημοσύνην σου ἐπ᾽ αὐτοῦ.
26
Non ascéndes per gradus ad altáre meum, ne revelétur turpitúdo tua.
26
ולא־תעלה במעלות על מזבחי אשׁר לא־תגלה ערותך אליו
26
Neither shalt thou go up by steps unto mine altar, that thy nakedness be not discovered thereon.
26
1Q2 · f5_6
ולא־ת[עלה במעל]ות על[ מזבח׳י אשר לא־תגלה] [ערות׳ך עלי׳ו ׃
