THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
1
Καὶ ταῦτα τὰ δικαιώματα ἃ παραθήσῃ ἐνώπιον αὐτῶν.
1
Hæc sunt iudícia quæ propónes eis.
1
אלה המשׁפטים אשׁר תשׂים לפניהם
1
Now these [are] the judgments which thou shalt set before them.
1
1Q2 · f5_6
[ואלה המשפטים אשר תשי]ם## לפני׳הם ׃
2
כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
2
Ἐὰν κτήσῃ παῖδα Ἐβραῖον, ἓξ ἔτη δουλεύσει σοι · τῷ δὲ ἑβδόμῳ ἔτει ἀπελεύσεται ἐλεύθερος δωρεάν.
2
Si émeris servum Hebrǽum, sex annis sérviet tibi: in séptimo egrediétur liber gratis.
2
כי תקנה עבד עברי שׁשׁ שׁנים יעבדך ובשׁבעית יצא לחפשׁי חנם
2
If thou buy an Hebrew servant, six years he shall serve: and in the seventh he shall go out free for nothing.
2
1Q2 · f5_6
כ#[י תקנ]ה# עבד ע#[ברי שש שנים יעבד] ׃
3
אִם בְּגַפּ֥־וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם־בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ׃
3
ἐὰν αὐτὸς μόνος εἰσέλθῃ, καὶ μόνος ἐξελεύσεται · ἐὰν δὲ γυνὴ συνεισέλθῃ μετ᾽ αὐτοῦ, ἐξελεύσεται καὶ ἡ γυνὴ μετ᾽ αὐτοῦ.
3
Cum quali veste intráverit, cum tali éxeat: si habens uxórem, et uxor egrediétur simul.
3
אם בגפיו יבוא בגפיו יצא אם־בעל אשׁה הוא ויצאה אשׁתו עמו
3
If he came in by himself, he shall go out by himself: if he were married, then his wife shall go out with him.
3
[not available]
4
אִם אֲדֹנָי־ו֙ יִתֶּן ל֣־וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה ל֥־וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
4
ἐὰν δὲ ὁ κύριος δῷ αὐτῷ γυναῖκα, καὶ τέκῃ αὐτῷ υἱοὺς ἢ θυγατέρας, ἡ γυνὴ καὶ τὰ παιδία ἔσται τῷ κυρίῳ αὐτοῦ, αὐτὸς δὲ μόνος ἐξελεύσεται.
4
Sin autem dóminus déderit illi uxórem, et pepérerit fílios et fílias: múlier et líberi eius erunt dómini sui, ipse vero exíbit cum vestítu suo.
4
אם אדניו יתן לו אשׁה וילדה לו בנים או בנות האשׁה וילידיה תהיה לאדניו והוא יצא בגפיו
4
If his master have given him a wife, and she have born him sons or daughters; the wife and her children shall be her master ’s, and he shall go out by himself.
4
1Q2 · f7
[בנות האשה וילדי׳ה תהיה ל]א##דני׳ה [והו]א יצא#[ בגפ׳ו ׃
5
וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֨בְתִּי֙ אֶת אֲדֹנִ֔־י אֶת אִשְׁתִּ֖־י וְאֶת בָּנָ֑־י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי׃
5
ἐὰν δὲ ἀποκριθεὶς εἴπῃ ὁ παῖς Ἠγάπηκα τὸν κύριόν μου καὶ τὴν γυναῖκα καὶ τὰ παιδία, οὐκ ἀποτρέχω ἐλεύθερος ·
5
Quod si díxerit servus: Díligo dóminum meum et uxórem ac líberos: non egrédiar liber:
5
אם־אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשׁתי ואת בני לא אצא חפשׁי
5
And if the servant shall plainly say, I love my master, my wife, and my children; I will not go out free:
5
1Q2 · f7
ואם־אמר יאמר העבד] [אהבתי את אדנ׳י את ]אשת׳י ואת[ בנ׳י לא אצא חפשי ׃ ε
6
וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל הָ֣־אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל הַ־דֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל הַ־מְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת אָזְנ־וֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃ ס
6
προσάξει αὐτὸν ὁ κύριος αὐτοῦ πρὸς τὸ κριτήριον τοῦ θεοῦ, καὶ τότε προσάξει αὐτὸν ἐπὶ τὴν θύραν ἐπὶ τὸν σταθμόν, καὶ τρυπήσει ὁ κύριος αὐτοῦ τὸ οὖς τῷ ὀπητίῳ, καὶ δουλεύσει αὐτῷ εἰς τὸν αἰῶνα.
6
ófferet eum dóminus diis, et applicábitur ad óstium et postes, perforabítque aurem eius súbula: et erit ei servus in sǽculum.
6
והגישׁו אדניו אל האלהים והגישׁו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם
6
Then his master shall bring him unto the judges; he shall also bring him to the door, or unto the door post; and his master shall bore his ear through with an aul; and he shall serve him for ever.
6
4Q22 · 22
והגיש׳ו אדונ׳ו א[ל האלה]י#?ם והגיש׳ו [אל הדלת או אל] המזוזה ורצ[ע אדונ]׳ו#? את אוזנ׳ו ב[מרצע ועבד׳ו לעלם ׃
7
וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת בִּתּ֖־וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃
7
Ἐὰν δέ τις ἀποδῶται τὴν ἑαυτοῦ θυγατέρα οἰκέτιν, οὐκ ἀπελεύσεται ὥσπερ ἀποτρέχουσιν αἱ δοῦλαι.
7
Si quis vendíderit fíliam suam in fámulam, non egrediétur sicut ancíllæ exíre consuevérunt.
7
וכי־ימכר אישׁ את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים
7
And if a man sell his daughter to be a maidservant, she shall not go out as the menservants do.
7
[not available]
8
אִם־רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־לא יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נָכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמָכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ בָֽ־הּ׃
8
ἐὰν μὴ εὐαρεστήσῃ τῷ κυρίῳ αὐτῆς ἣν αὑτῷ καθωμολογήσατο, ἀπολυτρώσει αὐτήν · ἔθνει δὲ ἀλλοτρίῳ οὐ κύριός ἐστιν πωλεῖν αὐτήν, ὅτι ἠθέτησεν ἐν αὐτῇ.
8
Si displicúerit óculis dómini sui cui trádita fúerat, dimíttet eam: pópulo autem aliéno vendéndi non habébit potestátem, si spréverit eam.
8
אם־רעה היא בעיני אדניה אשׁר־לא העידה והפדה לעם נכרי לא־ימשׁל למכרה בבגדו בה
8
If she please not her master, who hath betrothed her to himself, then shall he let her be redeemed: to sell her unto a strange nation he shall have no power, seeing he hath dealt deceitfully with her.
8
[not available]
9
וְאִם לִבְנ֖־וֹ יִֽיעָדֶ֑נָּה כְּמִשְׁפַּ֥ט הַבָּנ֖וֹת יַעֲשֶׂה לָּֽ־הּ׃
9
ἐὰν δὲ τῷ υἱῷ καθομολογήσηται αὐτήν, κατὰ τὸ δικαίωμα τῶν θυγατέρων ποιήσει αὐτῇ.
9
Sin autem fílio suo despónderit eam, iuxta morem filiárum fáciet illi.
9
ואם לבנו יעידנה כמשׁפט הבנות יעשׂה לה
9
And if he have betrothed her unto his son, he shall deal with her after the manner of daughters.
9
[not available]
10
אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח ל֑־וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃
10
ἐὰν δὲ ἄλλην λάβῃ, τὰ δέοντα καὶ τὸν ἱματισμὸν καὶ τὴν ὁμιλίαν αὐτῆς οὐκ ἀποστερήσει.
10
Quod si álteram ei accéperit, providébit puéllæ núptias, et vestiménta, et prétium pudicítiæ non negábit.
10
ואם־אחרת יקח לו שׁארה כסותה וענתה לא יגרע
10
If he take him another [wife]; her food, her raiment, and her duty of marriage, shall he not diminish.
10
[not available]
11
וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ ס
11
ἐὰν δὲ τὰ τρία ταῦτα μὴ ποιήσῃ αὐτῇ, ἐξελεύσεται δωρεὰν ἄνευ ἀργυρίου.
11
Si tria ista non fécerit, egrediétur gratis absque pecúnia.
11
ואם־שׁלשׁ־אלה לא יעשׂה לה ויצאה חנם אין כסף
11
And if he do not these three unto her, then shall she go out free without money.
11
[not available]
12
מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
12
Ἐὰν δὲ πατάξῃ τίς τινα καὶ ἀποθάνῃ, θανάτῳ θανατούσθω ·
12
Qui percússerit hóminem volens occídere, morte moriátur.
12
מכה אישׁ ומת מות יומת
12
He that smiteth a man, so that he die, shall be surely put to death.
12
[not available]
13
וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ ס
13
ὁ δὲ οὐχ ἑκών, ἀλλὰ ὁ θεὸς παρέδωκεν εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ, δώσω σοι τόπον οὗ φεύξεται ἐκεῖ ὁ φονεύσας.
13
Qui autem non est insidiátus, sed Deus illum trádidit in manus eius, constítuam tibi locum in quem fúgere débeat.
13
ואשׁר לא צדה והאלהים אנה לידו ושׂמתי לך מקום אשׁר ינוס שׁמה
13
And if a man lie not in wait, but God deliver [him] into his hand; then I will appoint thee a place whither he shall flee.
13
4Q22 · 23
[אנה ליד׳ו ושמתי ל׳ך מקום אשר ]י#?נ?וס שם ׃
14
וְכִֽי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל רֵעֵ֖־הוּ לְהָרְג֣וֹ בְעָרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃ ס
14
ἐὰν δέ τις ἐπιθῆται τῷ πλησίον ἀποκτεῖναι αὐτὸν δόλῳ καὶ καταφύγῃ, ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου μου λήμψῃ αὐτὸν θανατῶσαι.
14
Si quis per indústriam occíderit próximum suum, et per insídias: ab altári meo evélles eum, ut moriátur.
14
וכי יזיד אישׁ על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
14
But if a man come presumptuously upon his neighbour, to slay him with guile; thou shalt take him from mine altar, that he may die.
14
4Q22 · 23
[וכי־יזד איש] [על רע׳הו להרג׳ו בערמה ]מעם מזבח׳י [תקח׳נו למות ׃ ε
15
וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
15
Ὃς τύπτει πατέρα αὐτοῦ ἢ μητέρα αὐτοῦ, θανάτῳ θανατούσθω.
15
Qui percússerit patrem suum aut matrem, morte moriátur.
15
ומכה אביו ואמו מות יומת
15
And he that smiteth his father, or his mother, shall be surely put to death.
15
[not available]
16
וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָר֛וֹ וְנִמְצָ֥א בְיָד֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
16
21:17
Ὃς ἐὰν κλέψῃ τίς τινα τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ καὶ καταδυναστεύσας αὐτὸν ἀποδῶται, καὶ εὑρεθῇ ἐν αὐτῷ, θανάτῳ τελευτάτω.
16
Qui furátus fúerit hóminem, et vendíderit eum, convíctus noxæ, morte moriátur.
16
וגנב אישׁ ומכרו ונמצא בידו מות יומת
16
And he that stealeth a man, and selleth him, or if he be found in his hand, he shall surely be put to death.
16
[not available]
17
וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
17
21:16
Ὁ κακολογῶν πατέρα αὐτοῦ ἢ μητέρα αὐτοῦ τελευτήσει θανάτῳ.
17
Qui maledíxerit patri suo, vel matri, morte moriátur.
17
ומקלל אביו ואמו מות יומת
17
And he that curseth his father, or his mother, shall surely be put to death.
17
[not available]
18
וְכִֽי יְרִיבֻ֣־ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־אִישׁ֙ אֶת רֵעֵ֔־הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב׃
18
Ἐὰν δὲ λοιδορῶνται δύο ἄνδρες καὶ πατάξωσιν τὸν πλησίον λίθῳ ἢ πυγμῇ, καὶ μὴ ἀποθάνῃ, κατακλιθῇ δὲ ἐπὶ τὴν κοίτην,
18
Si rixáti fúerint viri, et percússerit alter próximum suum lápide vel pugno, et ille mórtuus non fúerit, sed iacúerit in léctulo:
18
וכי יריבון אנשׁים והכו אישׁ את רעהו ולא ימות ונפל למשׁכב
18
And if men strive together, and one smite another with a stone, or with [his] fist, and he die not, but keepeth [his] bed:
18
2Q2 · f6
[וכי יריבו׳ן אנשים והכה־איש את רע׳הו באבן או באגרוף ולא ימות ונפל] [למשכ]ב# ׃
19
אִם־יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל מִשְׁעַנְתּ֖־וֹ וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא׃ ס
19
ἐὰν ἐξαναστὰς ὁ ἄνθρωπος περιπατήσῃ ἔξω ἐπὶ ῥάβδου, ἀθῷος ἔσται ὁ πατάξας · πλὴν τῆς ἀργίας αὐτοῦ ἀποτίσει καὶ τὰ ἰατρεῖα.
19
si surréxerit, et ambuláverit foris super báculum suum, ínnocens erit qui percússerit, ita tamen ut óperas eius, et impénsas in médicos restítuat.
19
אם־יקום והתהלך בחוץ על משׁענתו ונקה המכה רק שׁבתו יתן ורפא ירפא
19
If he rise again, and walk abroad upon his staff, then shall he that smote [him] be quit: only he shall pay [for] the loss of his time, and shall cause [him] to be thoroughly healed.
19
2Q2 · f6
אם־יקום [וה]ת#[הלך בחוץ על משענת׳ו ונקה המכה רק שבת׳ו יתן] [ורפוא י]ר#פ#א# ׃
20
וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת עַבְדּ֜־וֹ א֤וֹ אֶת אֲמָת־וֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם׃
20
Ἐὰν δέ τις πατάξῃ τὸν παῖδα αὐτοῦ ἢ τὴν παιδίσκην αὐτοῦ ἐν ῥάβδῳ, καὶ ἀποθάνῃ ὑπὸ τὰς χεῖρας αὐτοῦ, δίκῃ ἐκδικηθήτω.
20
Qui percússerit servum suum, vel ancíllam virga, et mórtui fúerint in mánibus eius, críminis reus erit.
20
וכי־יכה אישׁ את עבדו או את אמתו ומת תחת ידו מות יומת
20
And if a man smite his servant, or his maid, with a rod, and he die under his hand; he shall be surely punished.
20
2Q2 · f6
וכי י#? # א[ ε ׃
21
אַ֥ךְ אִם־י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא׃ ס
21
ἐὰν δὲ διαβιώσῃ ἡμέραν μίαν ἢ δύο, οὐκ ἐκδικηθήσεται · τὸ γὰρ ἀργύριον αὐτοῦ ἐστίν.
21
Sin autem uno die vel duóbus supervíxerit, non subiacébit pœnæ, quia pecúnia illíus est.
21
אך אם־יום או יומים יעמד לא יומת כי כספו הוא
21
Notwithstanding, if he continue a day or two, he shall not be punished: for he [is] his money.
21
[not available]
22
וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃
22
Ἐὰν δὲ μάχωνται δύο ἄνδρες καὶ πατάξωσιν γυναῖκα ἐν γαστρὶ ἔχουσαν, καὶ ἐξέλθῃ τὸ παιδίον αὐτῆς μὴ ἐξεικονισμένον, ἐπιζήμιον ζημιωθήσεται · καθότι ἂν ἐπιβάλῃ ὁ ἀνὴρ τῆς γυναικός, δώσει μετὰ ἀξιώματος ·
22
Si rixáti fúerint viri, et percússerit quis mulíerem prægnántem, et abortívum quidem fécerit, sed ipsa víxerit: subiacébit damno quantum marítus mulíeris expetíerit, et árbitri iudicáverint.
22
וכי־ינצו אנשׁים ונגפו אשׁה הרה ויצא ולדה ולא יהיה אסון ענשׁ יענשׁ כאשׁר ישׁית עליו בעל האשׁה ונתן בפללים
22
If men strive, and hurt a woman with child, so that her fruit depart [from her], and yet no mischief follow: he shall be surely punished, according as the woman ’s husband will lay upon him; and he shall pay as the judges [determine].
22
4Q22 · 23
[הרה ויצאו ילדי׳ה ולא יהיה אסו]ן#? ענוש[ יענש כאשר ישית עלי׳ו] [בעל האשה ונתן בפ]ל##ילי[ם ׃
23
וְאִם־אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃
23
ἐὰν δὲ ἐξεικονισμένον ἦν, δώσει ψυχὴν ἀντὶ ψυχῆς,
23
Sin autem mors eius fúerit subsecúta, reddet ánimam pro ánima,
23
ואם־אסון יהיה ונתתה נפשׁ תחת נפשׁ
23
And if [any] mischief follow, then thou shalt give life for life,
23
4Q22 · 23
ואם־אסון יהיה ונתתה נפש תחת] [נפש ׃
24
עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃
24
ὀφθαλμὸν ἀντὶ ὀφθαλμοῦ, ὀδόντα ἀντὶ ὀδόντος, χεῖρα ἀντὶ χειρός, πόδα ἀντὶ ποδός,
24
óculum pro óculo, dentem pro dente, manum pro manu, pedem pro pede,
24
עין תחת עין שׁן תחת שׁן יד תחת יד רגל תחת רגל
24
Eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot,
24
4Q22 · 23
עין תחת] עין שן[ תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל ׃
25
כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃ ס
25
κατάκαυμα ἀντὶ κατακαύματος, τραῦμα ἀντὶ τραύματος, μώλωπα ἀντὶ μώλωπος.
25
adustiónem pro adustióne, vulnus pro vúlnere, livórem pro livóre.
25
מכוה תחת מכוה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
25
Burning for burning, wound for wound, stripe for stripe.
25
4Q22 · 23
[כויה תחת ]כ##ויה פצ[ע תחת פצע חבורה תחת חבורה ׃
26
וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃ ס
26
Ἐὰν δέ τις πατάξῃ τὸν ὀφθαλμὸν τοῦ οἰκέτου αὐτοῦ ἢ τὸν ὀφθαλμὸν τῆς θεραπαίνης αὐτοῦ, καὶ ἐκτυφλώσῃ, ἐλευθέρους ἐξαποστελεῖ αὐτοὺς ἀντὶ τοῦ ὀφθαλμοῦ αὐτῶν.
26
Si percússerit quíspiam óculum servi sui aut ancíllæ, et luscos eos fécerit, dimíttet eos líberos pro óculo quem éruit.
26
וכי־יכה אישׁ את־עין עבדו או־את־עין אמתו ושׁחתה לחפשׁי ישׁלחנו תחת עינו
26
And if a man smite the eye of his servant, or the eye of his maid, that it perish; he shall let him go free for his eye ’s sake.
26
4Q22 · 23
וכי־יכה איש את־עין עבד׳ו או־את־עין אמת׳ו] [ושח]ת##׳ה## לח##פ#ש##י#?[ ]י#?[שלח׳נו תחת עינ׳ו ׃
27
וְאִם־שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ׃ פ
27
ἐὰν δὲ τὸν ὀδόντα τοῦ οἰκέτου ἢ τὸν ὀδόντα τῆς θεραπαίνης αὐτοῦ ἐκκόψῃ, ἐλευθέρους ἐξαποστελεῖ αὐτοὺς ἀντὶ τοῦ ὀδόντος αὐτῶν.
27
Dentem quoque si excússerit servo vel ancíllæ suæ, simíliter dimíttet eos líberos.
27
ואם־שׁן עבדו או־שׁן אמתו יפל לחפשׁי ישׁלחנו תחת שׁנו
27
And if he smite out his manservant ’s tooth, or his maidservant ’s tooth; he shall let him go free for his tooth ’s sake.
27
4Q22 · 23
ואם־שן עבד׳ו] [או־שן אמת׳ו ]יפיל לחפשי [ישלח׳נו תחת שנ׳ו ׃
28
וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת בְּשָׂר֔־וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי׃
28
Ἐὰν δὲ κερατίσῃ ταῦρος ἄνδρα ἢ γυναῖκα, καὶ ἀποθάνῃ, λίθοις λιθοβοληθήσεται ὁ ταῦρος, καὶ οὐ βρωθήσεται τὰ κρέα αὐτοῦ · ὁ δὲ κύριος τοῦ ταύρου ἀθῷος ἔσται.
28
Si bos cornu percússerit virum aut mulíerem, et mórtui fúerint, lapídibus obruétur: et non comedéntur carnes eius, dóminus quoque bovis ínnocens erit.
28
וכי יכה שׁור וכל בהמה את־אישׁ או את־אשׁה ומת סקל יסקל הבהמה ולא יאכל את בשׂרו ובעל הבהמה נקיא
28
If an ox gore a man or a woman, that they die: then the ox shall be surely stoned, and his flesh shall not be eaten; but the owner of the ox [shall be] quit.
28
4Q22 · 23
וכי־יגח שור] [את־איש ]א##ו[ את־]א##[ש]ה#[ ומת סקול יסקל השור ולא יאכל] [את בשר׳ו ובעל השור נקי ׃
29
וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם בְּעָלָ֖י־ו יוּמָֽת׃
29
ἐὰν δὲ ὁ ταῦρος κερατιστὴς ᾖ πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης, καὶ διαμαρτύρωνται τῷ κυρίῳ αὐτοῦ, καὶ μὴ ἀφανίσῃ αὐτόν, ἀνέλῃ δὲ ἄνδρα ἢ γυναῖκα, ὁ ταῦρος λιθοβοληθήσεται καὶ ὁ κύριος αὐτοῦ προσαποθανεῖται.
29
Quod si bos cornúpeta fúerit ab heri et nudiustértius, et contestáti sunt dóminum eius, nec reclúserit eum, occiderítque virum aut mulíerem: et bos lapídibus obruétur, et dóminum eius occídent.
29
ואם בהמה מכה היא מתמול שׁלשׁום והועד בבעליו ולא ישׁמרנו והמית אישׁ או אשׁה הבהמה תסקל וגם בעליו יומת
29
But if the ox were wont to push with his horn in time past, and it hath been testified to his owner, and he hath not kept him in, but that he hath killed a man or a woman; the ox shall be stoned, and his owner also shall be put to death.
29
4Q22 · 23
ואם שור נגח הוא] [מתמל שלשם ו]הועד [בבעלי׳ו ולא ישמר׳נו והמית איש] [או אשה הש]ו#?ר יסק[ל וגם בעלי׳ו יומת ׃
30
אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃
30
ἐὰν δὲ λύτρα ἐπιβληθῇ αὐτῷ, δώσει λύτρα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ ὅσα ἐὰν ἐπιβάλωσιν αὐτῷ.
30
Quod si prétium fúerit ei impósitum, dabit pro ánima sua quidquid fúerit postulátus.
30
אם כופר יושׁת עליו ונתן פדיון נפשׁו ככל אשׁר־יושׁת עליו
30
If there be laid on him a sum of money, then he shall give for the ransom of his life whatsoever is laid upon him.
30
4Q22 · 23
אם־כפר] [יושת עלי׳ו ]ו#?נ?[תן פדי]ו#?ן נ?פש׳ו ככ#[ל אשר־יושת] [עלי׳ו ׃
31
אוֹ־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃
31
ἐὰν δὲ υἱὸν ἢ θυγατέρα κερατίσῃ, κατὰ τὸ δικαίωμα τοῦτο ποιήσουσιν αὐτῷ.
31
Fílium quoque et fíliam si cornu percússerit, símili senténtiæ subiacébit.
31
או־בן יכה או־בת כמשׁפט הזה יעשׂה לו
31
Whether he have gored a son, or have gored a daughter, according to this judgment shall it be done unto him.
31
4Q22 · 23
או־בן יגח א]ו־בת י[גח כמ]ש#פ#[ט] ה#[זה יעשה] [ל׳ו ׃
32
אִם־עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשּׁ֖וֹר א֣וֹ אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשּׁ֖וֹר יִסָּקֵֽל׃ ס
32
ἐὰν δὲ παῖδα κερατίσῃ ὁ ταῦρος ἢ παιδίσκην, ἀργυρίου τριάκοντα δίδραχμα δώσει τῷ κυρίῳ αὐτῶν, καὶ ὁ ταῦρος λιθοβοληθήσεται.
32
Si servum ancillámque inváserit, trigínta siclos argénti dómino dabit, bos vero lapídibus opprimétur.
32
אם־עבד תכה הבהמה או אמה כסף שׁלשׁים שׁקלים יתן לאדניו והבהמה תסקל
32
If the ox shall push a manservant or a maidservant; he shall give unto their master thirty shekels of silver, and the ox shall be stoned.
32
4Q22 · 23
אם־עבד יגח השור או ]אמ##ה## כ##[סף שלשים שקלים יתן] ׃
33
וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל שָׁ֥מָּ־ה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר׃
33
Ἐὰν δέ τις ἀνοίξῃ λάκκον ἢ λατομήσῃ, καὶ μὴ καλύψῃ αὐτόν, καὶ ἐμπέσῃ ἐκεῖ μόσχος ἢ ὄνος,
33
Si quis aperúerit cistérnam, et fóderit, et non operúerit eam, ceciderítque bos aut ásinus in eam,
33
וכי־יפתח אישׁ בור או כי־יכרה אישׁ בור ולא יכסנו ונפל שׁם שׁור או חמור או כל בהמה
33
And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit, and not cover it, and an ox or an ass fall therein;
33
[not available]
34
בַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה לּֽ־וֹ׃ ס
34
ὁ κύριος τοῦ λάκκου ἀποτίσει · ἀργύριον δώσει τῷ κυρίῳ αὐτῶν · τὸ δὲ τετελευτηκὸς αὐτῷ ἔσται.
34
reddet dóminus cistérnæ prétium iumentórum: quod autem mórtuum est, ipsíus erit.
34
בעל הבור ישׁלם כסף ישׁיב לבעליו והמת יהיה לו
34
The owner of the pit shall make [it] good, [and] give money unto the owner of them; and the dead [beast] shall be his.
34
[not available]
35
וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת הַ־שּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת כַּסְפּ֔־וֹ וְגַ֥ם אֶת הַ־מֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן׃
35
Ἐὰν δὲ κερατίσῃ τίς τινος ταῦρος ταῦρον τοῦ πλησίον, καὶ τελευτήσῃ, ἀποδώσονται τὸν ταῦρον τὸν ζῶντα καὶ διελοῦνται τὸ ἀργύριον αὐτοῦ, καὶ τὸν ταῦρον τὸν τεθνηκότα διελοῦνται.
35
Si bos aliénus bovem altérius vulneráverit, et ille mórtuus fúerit: vendent bovem vivum, et dívident prétium, cadáver autem mórtui inter se dispértient.
35
וכי־יגף שׁור־אישׁ או כל בהמתו את־שׁור רעהו או את כל בהמתו ומת ומכרו את החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון
35
And if one man ’s ox hurt another ’s, that he die; then they shall sell the live ox, and divide the money of it; and the dead [ox] also they shall divide.
35
[not available]
36
א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה לּֽ־וֹ׃ ס
36
ἐὰν δὲ γνωρίζηται ὁ ταῦρος ὅτι κερατιστής ἐστιν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης ἡμέρας, καὶ μεμαρτυρημένοι ὦσιν τῷ κυρίῳ, καὶ μὴ ἀφανίσῃ αὐτόν, ἀποτίσει ταῦρον ἀντὶ ταύρου, ὁ δὲ τετελευτηκὼς αὐτῷ ἔσται.
36
Sin autem sciébat quod bos cornúpeta esset ab heri et nudiustértius, et non custodívit eum dóminus suus: reddet bovem pro bove, et cadáver íntegrum accípiet.
36
או נודע כי בהמה מכה היא מתמול שׁלשׁום ולא ישׁמרנו בעליו שׁלם ישׁלם בהמה תחת בהמה והמת יהיה לו
36
Or if it be known that the ox hath used to push in time past, and his owner hath not kept him in; he shall surely pay ox for ox; and the dead shall be his own.
36
[not available]
37
כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שׁ֣וֹר אוֹ־שֶׂ֔ה וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה׃
37
[not available]
37
22:1
Si quis furátus fúerit bovem aut ovem, et occíderit vel vendíderit: quinque boves pro uno bove restítuet, et quátuor oves pro una ove.
37
וכי יגנב־אישׁ שׁור או־שׂה וטבחו או מכרו חמשׁה בקר ישׁלם תחת השׁור וארבע־צאן תחת השׂה
37
22:1
If a man shall steal an ox, or a sheep, and kill it, or sell it; he shall restore five oxen for an ox, and four sheep for a sheep.
37
2Q3 · f4
ε כי יגנוב ]א#יש ש[ור או־שה וטבח׳ו או מכר׳ו חמשה] [בקר ישלם ]תחת הש#[ור וארבע צואן תחת השה ׃
