THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
1
Καὶ ποιήσεις θυσιαστήριον θυμιάματος ἐκ ξύλων ἀσήπτων ·
1
Fácies quoque altáre ad adoléndum thymiáma, de lignis setim,
1
וידבר יהוה אל משׁה לאמר
1
And thou shalt make an altar to burn incense upon: [of] shittim wood shalt thou make it.
1
[not available]
2
אַמָּ֨ה אָרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רָחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃
2
καὶ ποιήσεις αὐτὸ πήχεος τὸ μῆκος καὶ πήχεος τὸ εὖρος · τετράγωνον ἔσται · καὶ δύο πήχεων τὸ ὕψος · ἐξ αὐτοῦ ἔσται τὰ κέρατα αὐτοῦ.
2
habens cúbitum longitúdinis, et álterum latitúdinis, id est, quadrángulum, et duos cúbitos in altitúdine. Córnua ex ipso procédent.
2
כי תשׂא את ראשׁ בני ישׂראל לפקדיהם ונתנו אישׁ כפר נפשׁו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם
2
A cubit [shall be] the length thereof, and a cubit the breadth thereof; foursquare shall it be: and two cubits [shall be] the height thereof: the horns thereof [shall be] of the same.
2
[not available]
3
וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת גַּגּ֧־וֹ וְאֶת קִירֹתָ֛י־ו סָבִ֖יב וְאֶת קַרְנֹתָ֑י־ו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
3
καὶ καταχρυσώσεις αὐτὰ χρυσίῳ καθαρῷ, τὴν ἐσχάραν αὐτοῦ καὶ τοὺς τοίχους αὐτοῦ κύκλῳ καὶ τὰ κέρατα αὐτοῦ, καὶ ποιήσεις αὐτῷ στρεπτὴν στεφάνην χρυσῆν κύκλῳ.
3
Vestiésque illud auro puríssimo, tam cratículam eius, quam paríetes per circúitum, et córnua. Faciésque ei corónam auréolam per gyrum,
3
זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השׁקל בשׁקל הקדשׁ ושׁקל הקדשׁ עשׂרים גרה הוא השׁקל תרומה ליהוה
3
And thou shalt overlay it with pure gold, the top thereof, and the sides thereof round about, and the horns thereof; and thou shalt make unto it a crown of gold round about.
3
[not available]
4
וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה לּ֣־וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃
4
καὶ δύο δακτυλίους χρυσοῦς καθαροὺς ποιήσεις ὑπὸ τὴν στρεπτὴν στεφάνην αὐτοῦ εἰς τὰ δύο κλίτη, ποιήσεις ἐν τοῖς δυσὶ πλευροῖς · καὶ ἔσονται ψαλίδες ταῖς σκυτάλαις, ὥστε αἴρειν αὐτὸ ἐν αὐταῖς.
4
et duos ánnulos áureos sub coróna per síngula látera, ut mittántur in eos vectes, et altáre portétur.
4
כל העבר על הפקדים מבן עשׂרים שׁנה ומעלה יתנו את תרומת יהוה
4
And two golden rings shalt thou make to it under the crown of it, by the two corners thereof, upon the two sides of it shalt thou make [it]; and they shall be for places for the staves to bear it withal.
4
[not available]
5
וְעָשִׂ֥יתָ אֶת הַ־בַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
5
καὶ ποιήσεις σκυτάλας ἐκ ξύλων ἀσήπτων, καὶ καταχρυσώσεις αὐτὰς χρυσίῳ.
5
Ipsos quoque vectes fácies de lignis setim, et inaurábis.
5
העשׁיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השׁקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשׁתיכם
5
And thou shalt make the staves [of] shittim wood, and overlay them with gold.
5
[not available]
6
וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל הָ֣־עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃
6
καὶ θήσεις αὐτὸ ἀπέναντι τοῦ καταπετάσματος τοῦ ὄντος ἐπὶ τῆς κιβωτοῦ τῶν μαρτυρίων, ἐν οἷς γνωσθήσομαί σοι ἐκεῖθεν.
6
Ponésque altáre contra velum, quod ante arcam pendet testimónii coram propitiatório quo tégitur testimónium, ubi loquar tibi.
6
ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישׂראל ונתתה אתו אל עבדת אהל מועד והיה לבני ישׂראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשׁתיכם
6
And thou shalt put it before the vail that [is] by the ark of the testimony, before the mercy seat that [is] over the testimony, where I will meet with thee.
6
[not available]
7
וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת הַ־נֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃
7
καὶ θύσει ἐπ᾽ αὐτοῦ Ἀαρὼν θυμίαμα σύνθετον λεπτόν · τὸ πρωὶ πρωί, ὅταν ἐπισκευάσῃ τοὺς λύχνους, θυμιάσει ἐπ᾽ αὐτοῦ.
7
Et adolébit incénsum super eo Aaron, suáve fragrans, mane. Quando compónet lucérnas, incéndet illud:
7
וידבר יהוה אל משׁה לאמר
7
And Aaron shall burn thereon sweet incense every morning: when he dresseth the lamps, he shall burn incense upon it.
7
[not available]
8
וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת הַ־נֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעֲרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
8
καὶ ὅταν ἐξάπτῃ Ἀαρὼν τοὺς λύχνους ὀψὲ θυμιάσεις ἐπ᾽ αὐτοῦ, θυμίαμα ἐνδελεχισμοῦ διὰ παντὸς ἔναντι Κυρίου εἰς γενεὰς αὐτῶν.
8
et quando collocábit eas ad vésperum, uret thymiáma sempitérnum coram Dómino in generatiónes vestras.
8
ועשׂית כיור נחשׁת וכנו נחשׁת לרחצה ונתתה אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שׁם מים
8
And when Aaron lighteth the lamps at even, he shall burn incense upon it, a perpetual incense before the LORD throughout your generations.
8
[not available]
9
לֹא־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃
9
καὶ οὐκ ἀνοίσει ἐπ᾽ αὐτοῦ θυμίαμα ἕτερον, κάρπωμα, θυσίαν · σπονδὴν οὐ σπείσεις ἐπ᾽ αὐτοῦ.
9
Non offerétis super eo thymiáma compositiónis altérius, nec oblatiónem, et víctimam, nec libábitis libámina.
9
ורחץ ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם
9
Ye shall offer no strange incense thereon, nor burnt sacrifice, nor meat offering; neither shall ye pour drink offering thereon.
9
4Q22 · 30
ε # # [ ε ׃
10
וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל קַרְנֹתָ֔י־ו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃ פ
10
καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ Ἀαρὼν ἐπὶ τῶν κεράτων αὐτοῦ ἅπαξ τοῦ ἐνιαυτοῦ · ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ καθαρισμοῦ καθαριεῖ αὐτὸ εἰς γενεὰς αὐτῶν · ἅγιον τῶν ἁγίων ἐστὶν Κυρίῳ.
10
Et deprecábitur Aaron super córnua eius semel per annum, in sánguine quod oblátum est pro peccáto, et placábit super eo in generatiónibus vestris. Sanctum sanctórum erit Dómino.
10
בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשׁתם אל המזבח לשׁרת להקטיר אשׁה ליהוה
10
And Aaron shall make an atonement upon the horns of it once in a year with the blood of the sin offering of atonements: once in the year shall he make atonement upon it throughout your generations: it [is] most holy unto the LORD.
10
4Q22 · 30
וכפר אהרו]ן#? על קר[נתי׳ו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה] [יכפר עלי׳ו ל]דורתי׳כם##[ קדש־קדשים הוא ליהוה ׃
11
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
11
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
11
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
11
ירחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם חקות עולם לו ולזרעו לדרותם
11
And the LORD spake unto Moses, saying,
11
4Q22 · 30
ε ε ] # [ ε ε ε
12
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
12
Ἐὰν λάβῃς τὸν συλλογισμὸν τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ ἐν τῇ ἐπισκοπῇ αὐτῶν, καὶ δώσουσιν ἕκαστος λύτρα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ Κυρίῳ, καὶ οὐκ ἔσται ἐν αὐτοῖς πτῶσις ἐν τῇ ἐπισκοπῇ αὐτῶν.
12
Quando túleris summam filiórum Israel iuxta númerum, dabunt sínguli prétium pro animábus suis Dómino, et non erit plaga in eis, cum fúerint recensíti.
12
וידבר יהוה אל משׁה לאמר
12
When thou takest the sum of the children of Israel after their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto the LORD, when thou numberest them; that there be no plague among them, when [thou] numberest them.
12
4Q22 · 35
[בפקד את׳ם ולא־יהיה ב׳ה]ם נ?ג#?[ף בפקד את׳ם ׃
13
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כָּל הָ־עֹבֵר֙ עַל הַ־פְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהוָֽה׃
13
καὶ τοῦτό ἐστιν ὅ δώσουσιν ὅσοι ἂν παραπορεύωνται τὴν ἐπίσκεψιν, τὸ ἥμισυ τοῦ διδράχμου ὅ ἐστιν κατὰ τὸ δίδραχμον τὸ ἅγιον · εἴκοσι ὀβολοὶ τὸ δίδραχμον · τὸ δὲ ἥμισυ τοῦ διδράχμου εἰσφορὰ Κυρίῳ.
13
Hoc autem dabit omnis qui transit ad nomen, dimídium sicli iuxta mensúram templi. Siclus vigínti óbolos habet. Média pars sicli offerétur Dómino.
13
ואתה קח לך בשׂמים ראשׁ מרדרור חמשׁ מאות וקנמון בשׂם מחציתו חמשׁים ומאתים וקנה בשׂם חמשׁים ומאתים
13
This they shall give, every one that passeth among them that are numbered, half a shekel after the shekel of the sanctuary: ( a shekel [is] twenty gerahs: ) an half shekel [shall be] the offering of the LORD.
13
4Q22 · 35
זה יתנו כל] [העבר על הפקודי]ם מחצ#[ית השקל בשקל ]ה#קודש[ עשרים] [גרה השקל מחצית השקל תרומה ]ליהוה[ ׃
14
כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל הַ־פְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃
14
πᾶς ὁ παραπορευόμενος εἰς τὴν ἐπίσκεψιν ἀπὸ εἰκοσαετοῦς καὶ ἐπάνω, δώσουσιν τὴν εἰσφορὰν Κυρίῳ.
14
Qui habétur in número, a vigínti annis et supra, dabit prétium.
14
וקדה חמשׁ מאות בשׁקל הקדשׁ ושׁמן זית הין
14
Every one that passeth among them that are numbered, from twenty years old and above, shall give an offering unto the LORD.
14
4Q22 · 35
כל העבר על] [הפקדים מבן עשרים שנה ומעל׳ה יתן תרומת י]ה#וה ׃
15
הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל נַפְשֹׁתֵי־כֶֽם׃
15
ὁ πλουτῶν οὐ προσθήσει καὶ ὁ πενόμενος οὐκ ἐλαττονήσει ἀπὸ τοῦ ἡμίσους τοῦ διδράχμου, ἐν τῷ διδόναι τὴν εἰσφορὰν Κυρίῳ ἐξιλάσασθαι περὶ τῶν ψυχῶν ὑμῶν.
15
Dives non addet ad médium sicli, et pauper nihil mínuet.
15
ועשׂית אתו שׁמן משׁחת קדשׁ רקח מרקחת מעשׂה רקח שׁמן משׁחת קדשׁ יהיה
15
The rich shall not give more, and the poor shall not give less than half a shekel, when [they] give an offering unto the LORD, to make an atonement for your souls.
15
4Q22 · 35
ה##[עשיר לא]־[ירבה והדל לא ימעיט ממחצית] השקל ל[תת את־תרומ]ת# [יהוה לכפר על נפשותי׳כ]ם## ׃
16
וְלָקַחְתָּ֞ אֶת־כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל נַפְשֹׁתֵי־כֶֽם׃ פ
16
καὶ λήμψῃ τὸ ἀργύριον τῆς εἰσφορᾶς παρὰ τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ, καὶ δώσεις αὐτὸ εἰς κάτεργον τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου · καὶ ἔσται τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ μνημόσυνον ἔναντι Κυρίου, καὶ ἐξιλάσασθαι περὶ τῶν ψυχῶν ὑμῶν.
16
Susceptámque pecúniam, quæ colláta est a fíliis Israel, trades in usus tabernáculi testimónii, ut sit monuméntum eórum coram Dómino, et propitiétur animábus eórum.
16
ומשׁחת בו את אהל מועד ואת ארון העדות
16
And thou shalt take the atonement money of the children of Israel, and shalt appoint it for the service of the tabernacle of the congregation; that it may be a memorial unto the children of Israel before the LORD, to make an atonement for your souls.
16
4Q22 · 35
ו?[לק]ח[ת] את־כסף ה##[כפורי]ם# [מאת בני ישראל ונתת ]אות׳ו [על ]ע#בודת או[הל מוע]ד [והיה לבני ישראל ל]זכרון לפנ?י? יהו?ה##[ לכפ]ר על [נפשותי׳כם ׃
17
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
17
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
17
Locutúsque est Dóminus ad Móysen, dicens:
17
את השׁלחן ואת כל כליו את המנורה ואת כל כליה
17
And the LORD spake unto Moses, saying,
17
4Q22 · 35
ו[ידבר יהוה אל מושה ל]א##מ#ור##[ ׃
18
וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃
18
Ποίησον λουτῆρα χαλκοῦν καὶ βάσιν αὐτῷ χαλκῆν, ὥστε νίπτεσθαι · καὶ θήσεις αὐτὸν ἀνὰ μέσον τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ θυσιαστηρίου, καὶ ἐκχεεῖς εἰς αὐτὸν ὕδωρ.
18
Fácies et labrum ǽneum cum basi sua ad lavándum: ponésque illud inter tabernáculum testimónii et altáre. Et missa aqua,
18
את מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו
18
Thou shalt also make a laver [of] brass, and his foot [also of] brass, to wash [withal]: and thou shalt put it between the tabernacle of the congregation and the altar, and thou shalt put water therein.
18
4Q22 · 35
וע]שית כיור נ?ח##[שת וכנ]׳ו#? [נחשת לרחצ׳ה ונתת ]אות׳ו בין־אהל מועד ובין? ה##מזבח ׃
19
וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת יְדֵי־הֶ֖ם וְאֶת רַגְלֵי־הֶֽם׃
19
καὶ νίψεται Ἀαρὼν καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἐξ αὐτοῦ τὰς χεῖρας καὶ τοὺς πόδας ὕδατι.
19
lavábunt in ea Aaron et fílii eius manus suas ac pedes,
19
וקדשׁת אתם והיו קדשׁ קדשׁים כל הנגע בהם יקדשׁ
19
For Aaron and his sons shall wash their hands and their feet thereat:
19
[not available]
20
בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל הַ־מִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃
20
ὅταν εἰσπορεύωνται εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου, νίψονται ὕδατι καὶ οὐ μὴ ἀποθάνωσιν · ὅταν προσπορεύωνται πρὸς τὸ θυσιαστήριον λειτουργεῖν καὶ ἀναφέρειν τὰ ὁλοκαυτώματα Κυρίῳ,
20
quando ingressúri sunt tabernáculum testimónii, et quando accessúri sunt ad altáre, ut ófferant in eo thymiáma Dómino,
20
ואת אהרן ואת בניו תמשׁח וקדשׁת אתם לכהן לי
20
When they go into the tabernacle of the congregation, they shall wash with water, that they die not; or when they come near to the altar to minister, to burn offering made by fire unto the LORD:
20
[not available]
21
וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ פ
21
νίψονται τὰς χεῖρας καὶ τοὺς πόδας ὕδατι · ὅταν εἰσπορεύωνται εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου, νίψονται ὕδατι ἵνα μὴ ἀποθάνωσιν · καὶ ἔσται αὐτοῖς νόμιμον αἰώνιον, αὐτῷ καὶ ταῖς γενεαῖς αὐτοῦ μετ᾽ αὐτόν.
21
ne forte moriántur: legítimum sempitérnum erit ipsi, et sémini eius per successiónes.
21
ואל בני ישׂראל תדבר לאמר שׁמן משׁחת קדשׁ יהיה זה לי לדרתיכם
21
So they shall wash their hands and their feet, that they die not: and it shall be a statute for ever to them, [even] to him and to his seed throughout their generations.
21
2Q2 · f8
ε ורחצו יד]י׳הם [ורגלי׳הם] [ולא ימותו והיתה ל׳הם חוק עולם ל׳ו ולזר]ע##׳ו#? לד[ורות׳ם] ׃
22
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
22
Καὶ ἐλάλησεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων.
22
Locutúsque est Dóminus ad Móysen,
22
על בשׂר אדם לא יוסך ובתכנתו לא תעשׂו כמהו קדשׁ הוא וקדשׁ יהיה לכם
22
Moreover the LORD spake unto Moses, saying,
22
[not available]
23
וְאַתָּ֣ה קַח לְ־ךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃
23
Καὶ σὺ λάβε ἡδύσματα, τὸ ἄνθος σμύρνης ἐκλεκτῆς πεντακοσίους σίκλους, καὶ κινναμώμου εὐώδους τὸ ἥμισυ τούτου σν᾽, καὶ καλάμου εὐώδους διακοσίους πεντήκοντα,
23
dicens: Sume tibi arómata, primæ myrrhæ et eléctæ quingéntos siclos, et cinnamómi médium, id est, ducéntos quinquagínta siclos, cálami simíliter ducéntos quinquagínta,
23
אישׁ אשׁר ירקח כמהו ואשׁר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו
23
Take thou also unto thee principal spices, of pure myrrh five hundred [shekels], and of sweet cinnamon half so much, [even] two hundred and fifty [shekels], and of sweet calamus two hundred and fifty [shekels],
23
2Q2 · f9
ε ואתה קח ל׳ך בשמים רואש מור דרור] [חמש מאות וקנמון בש]ם מ[חצית׳ו חמשים ומאתים וקנה בושם חמשים] [ומאתים ׃
24
וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃
24
καὶ ἴρεως πεντακοσίους σίκλους τοῦ ἁγίου, καὶ ἔλαιον ἐξ ἐλαίων εἵν.
24
cásiæ autem quingéntos siclos, in póndere sanctuárii, ólei de olivétis mensúram hin:
24
וידבר יהוה אל משׁה לאמר קח לך סמים נטף ושׁחלת וחלבניה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה
24
And of cassia five hundred [shekels], after the shekel of the sanctuary, and of oil olive an hin:
24
2Q2 · f9
וקדה חמש] מאות ב[שקל הקודש ושמן זית הין ׃
25
וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃
25
καὶ ποιήσεις αὐτὸ ἔλαιον χρίσμα ἅγιον, μύρον μυρεψικὸν τέχνῃ μυρεψοῦ · ἔλαιον χρίσμα ἅγιον ἔσται.
25
faciésque unctiónis óleum sanctum, unguéntum compósitum ópere unguentárii,
25
ועשׂית אתו קטרת רקח מעשׂה רקח ממלחת טהור קדשׁ
25
And thou shalt make it an oil of holy ointment, an ointment compound after the art of the apothecary: it shall be an holy anointing oil.
25
2Q2 · f9
ועשיתה] [אות׳ו שמן משחת ]קודש רו[קח מרקחת מעשה רוקח שמן] [משחת קודש יהיה ]לדורות[י׳כם ε ׃
26
וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃
26
καὶ χρίσεις ἐξ αὐτοῦ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου, καὶ τὴν κιβωτὸν τοῦ μαρτυρίου,
26
et unges ex eo tabernáculum testimónii, et arcam testaménti,
26
ושׁחקת ממנו הדק ונתתה ממנו לפני העדות באהל מועד אשׁר אועד לך שׁמה קדשׁ קדשׁים תהיה לכם
26
And thou shalt anoint the tabernacle of the congregation therewith, and the ark of the testimony,
26
[not available]
27
וְאֶת הַ־שֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל כֵּלָ֔י־ו וְאֶת הַ־מְּנֹרָ֖ה וְאֶת כֵּלֶ֑י־הָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃
27
καὶ τὴν λυχνίαν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς, καὶ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς, καὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ θυμιάματος,
27
mensámque cum vasis suis, et candelábrum, et utensília eius, altária thymiámatis,
27
והקטרת אשׁר תעשׂה במתכנתה לא תעשׂו לכם קדשׁ תהיה לכם ליהוה
27
And the table and all his vessels, and the candlestick and his vessels, and the altar of incense,
27
[not available]
28
וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל כֵּלָ֑י־ו וְאֶת הַ־כִּיֹּ֖ר וְאֶת כַּנּֽ־וֹ׃
28
καὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν ὁλοκαυτωμάτων καὶ πάντα αὐτοῦ τὰ σκεύη, καὶ τὴν τράπεζαν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς, καὶ τὸν λουτῆρα.
28
et holocáusti, et univérsam supelléctilem quæ ad cultum eórum pértinet.
28
אישׁ אשׁר יעשׂה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו
28
And the altar of burnt offering with all his vessels, and the laver and his foot.
28
[not available]
29
וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֑ים כָּל הַ־נֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃
29
καὶ ἁγιάσεις αὐτά, καὶ ἔσται ἅγια τῶν ἁγίων · πᾶς ὁ ἁπτόμενος αὐτῶν ἁγιασθήσεται.
29
Sanctificabísque ómnia, et erunt Sancta sanctórum: qui tetígerit ea, sanctificábitur.
29
[not available]
29
And thou shalt sanctify them, that they may be most holy: whatsoever toucheth them shall be holy.
29
4Q22 · 36
ε וקדשת את׳ם והיו קדש קוד]שים [כל הנגע ב׳הם] [יקדש ׃
30
וְאֶת־אַהֲרֹ֥ן וְאֶת בָּנָ֖י־ו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃
30
καὶ Ἀαρὼν καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ χρίσεις, καὶ ἁγιάσεις αὐτοὺς ἱερατεύειν μοι.
30
Aaron et fílios eius unges, sanctificabísque eos, ut sacerdótio fungántur mihi.
30
[not available]
30
And thou shalt anoint Aaron and his sons, and consecrate them, that [they] may minister unto me in the priest ’s office.
30
4Q22 · 36
ואת־אהרן ואת בני׳ו תמשח וק]דשת א#[ות׳ם לכהן ל׳י ׃
31
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
31
καὶ τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ λαλήσεις λέγων Ἔλαιον ἄλιμμα χρίσεως ἅγιον ἔσται τοῦτο ὑμῖν εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν.
31
Fíliis quoque Israel dices: Hoc óleum unctiónis sanctum erit mihi in generatiónes vestras.
31
[not available]
31
And thou shalt speak unto the children of Israel, saying, This shall be an holy anointing oil unto me throughout your generations.
31
4Q22 · 36
[ואל־בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת ]קודש##[ יהיה זה] [ל׳י לדרתי׳כם ׃ ε ε
32
עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
32
ἐπὶ σάρκα ἀνθρώπου οὐ χρισθήσεται, καὶ κατὰ τὴν σύνθεσιν ταύτην οὐ ποιηθήσεται ὑμῖν ἑαυτοῖς ὡσαύτως · ἅγιόν ἐστιν, καὶ ἁγίασμα ἔσται ὑμῖν.
32
Caro hóminis non ungétur ex eo, et iuxta compositiónem eius non faciétis áliud, quia sanctificátum est, et sanctum erit vobis.
32
[not available]
32
Upon man ’s flesh shall it not be poured, neither shall ye make [any other] like it, after the composition of it: it [is] holy, [and] it shall be holy unto you.
32
[not available]
33
אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס
33
ὃς ἂν ποιήσῃ ὡσαύτως, καὶ ὃς ἂν δῷ ἀπ᾽ αὐτοῦ ἀλλογενεῖ, ἐξολεθρευθήσεται ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ.
33
Homo quicúmque tale composúerit, et déderit ex eo aliéno, exterminábitur de pópulo suo.
33
[not available]
33
Whosoever compoundeth [any] like it, or whosoever putteth [any] of it upon a stranger, shall even be cut off from his people.
33
[not available]
34
וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח לְ־ךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃
34
Καὶ εἶπεν Κύριος πρὸς Μωυσῆν Λάβε σεαυτῷ ἡδύσματα, στακτήν, ὄνυχα, χαλβάνην ἡδυσμοῦ καὶ λίβανον διαφανῆ · ἴσον ἴσῳ ἔσται.
34
Dixítque Dóminus ad Móysen: Sume tibi arómata, stacten et ónycha, gálbanum boni odóris, et thus lucidíssimum: æquális pónderis erunt ómnia:
34
[not available]
34
And the LORD said unto Moses, Take unto thee sweet spices, stacte, and onycha, and galbanum; [these] sweet spices with pure frankincense: of each shall there be a like [weight]:
34
4Q22 · 36
ε ו[יאמר יהוה] אל־מש##[ה קח ל׳ך סמים נטף ושחלת] [וחלבנה סמים ]ולב#ונה##[ זכה בד בבד יהיה ׃
35
וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃
35
καὶ ποιήσουσιν ἐν αὐτῷ θυμίαμα μυρεψικὸν ἔργον μυρεψοῦ μεμιγμένον, καθαρὸν ἔργον ἅγιον.
35
faciésque thymiáma compósitum ópere unguentárii, mixtum diligénter, et purum, et sanctificatióne digníssimum.
35
[not available]
35
And thou shalt make it a perfume, a confection after the art of the apothecary, tempered together, pure [and] holy:
35
4Q22 · 36
ועשית את׳ו] [קטרת ר]ו?ק#ח# מ##ע##[שה רוקח ממלח טהור קדש ׃
36
וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
36
καὶ συνκόψεις ἐκ τούτων λεπτόν, καὶ θήσεις ἀπέναντι τῶν μαρτυρίων ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου, ὅθεν γνωσθήσομαί σοι ἐκεῖθεν · ἅγιον τῶν ἁγίων ἔσται ὑμῖν.
36
Cumque in tenuíssimum púlverem univérsa contúderis, pones ex eo coram tabernáculo testimónii, in quo loco apparébo tibi. Sanctum sanctórum erit vobis thymiáma.
36
[not available]
36
And thou shalt beat [some] of it very small, and put of it before the testimony in the tabernacle of the congregation, where I will meet with thee: it shall be unto you most holy.
36
4Q22 · 36
ושחקת ממ׳נה הדק] [ו]נ?ת##ת# ממ##׳[נה ל]פני העד#ו#?[ת באהל מועד אשר אועד ל׳ך שמ׳ה] קודש ק[ודש]ים תהיה [ל׳כם ׃
37
וְהַקְּטֹ֨רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהוָֽה׃
37
θυμίαμα κατὰ τὴν σύνθεσιν ταύτην οὐ ποιήσετε ὑμῖν αὐτοῖς · ἁγίασμα ἔσται ὑμῖν Κυρίῳ.
37
Talem compositiónem non faciétis in usus vestros, quia sanctum est Dómino.
37
[not available]
37
And [as for] the perfume which thou shalt make, ye shall not make to yourselves according to the composition thereof: it shall be unto thee holy for the LORD.
37
4Q22 · 36
והקטרת אשר תעשה במתכנת׳ה] ל##א תעשו ל׳[כם ]קודש תהיה ל׳כ##[ ליהוה ׃
38
אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס
38
ὃς ἂν ποιήσῃ ὡσαύτως ὥστε ὀσφραίνεσθαι ἐν αὐτῷ, ἀπολεῖται ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ.
38
Homo quicúmque fécerit símile, ut odóre illíus perfruátur, períbit de pópulis suis.
38
[not available]
38
Whosoever shall make like unto that, to smell thereto, shall even be cut off from his people.
38
4Q22 · 36
איש אשר־יעשה] כ#מו׳ה להריח ב׳ה ו?נכ#רת מ#[ע]מי׳[ו ׃
