THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃
1
Καὶ Ἰακὼβ ἀπῆλθεν εἰς τὴν ἑαυτοῦ ὁδόν · καὶ ἀναβλέψας τοῖς ὀφθαλμοῖς ἴδεν παρεμβολὴν θεοῦ παρεμβεβληκυῖαν, καὶ συνήντησαν αὐτῷ οἱ ἄγγελοι τοῦ θεοῦ.
1
31:55
Laban vero de nocte consúrgens, osculátus est fílios, et fílias suas, et benedíxit illis: reversúsque est in locum suum.
1
וישׁכם לבן בבקר וינשׁק לבניו ולבנתיו ויברך אתם וילך וישׁב לבן למקומו
1
31:55
And early in the morning Laban rose up, and kissed his sons and his daughters, and blessed them: and Laban departed, and returned unto his place.
1
[not available]
2
וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ ב֖־וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
2
εἶπεν δὲ Ἰακώβ, ἡνίκα ἴδεν αὐτούς, Παρεμβολὴ θεοῦ αὕτη · καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου Παρεμβολαί.
2
32:1
Iacob quoque ábiit itínere quo cœ́perat: fuerúntque ei óbviam ángeli Dei.
2
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
2
32:1
And Jacob went on his way, and the angels of God met him.
2
[not available]
3
וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם הַ־מָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ פ
3
Ἀπέστειλεν δὲ Ἰακὼβ ἀγγέλους πρὸς Ἠσαὺ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ εἰς γῆν Σηεὶρ εἰς χώραν Ἐδώμ,
3
32:2
Quos cum vidísset, ait: Castra Dei sunt hæc: et appellávit nomen loci illíus Mahanáim, id est, Castra.
3
ויאמר יעקב כאשׁר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שׁם המקום ההוא מחנים
3
32:2
And when Jacob saw them, he said, This [is] God ’s host: and he called the name of that place Mahanaim.
3
[not available]
4
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
4
καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς λέγων Οὕτως ἐρεῖτε τῷ κυρίῳ μου Ἠσαύ Οὕτως λέγει ὁ παῖς σου Ἰακώβ Μετὰ Λαβὰν παρῴκησα καὶ ἐχρόνισα ἕως τοῦ νῦν ·
4
32:3
Misit autem et núntios ante se ad Esau fratrem suum in terram Seir, in regiónem Edom:
4
וישׁלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשׂו אחיו ארץ שׂעיר שׂדה אדום
4
32:3
And Jacob sent messengers before him to Esau his brother unto the land of Seir, the country of Edom.
4
Mur1 · f1i
[וישלח יעקב] מ##ל#א#כ#ים לפני׳ו אל־עשו אחי׳ו [ארצ׳ה שעיר שדה אדום ׃
5
וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
5
καὶ ἐγένοντό μοι βόες καὶ ὄνοι καὶ πρόβατα καὶ παῖδες καὶ παιδίσκαι · καὶ ἀπέστειλα ἀναγγεῖλαι τῷ κυρίῳ μου Ἠσαύ, ἵνα εὕρῃ ὁ παῖς σου χάριν ἐναντίον σου.
5
32:4
præcepítque eis, dicens: Sic loquímini dómino meo Esau: Hæc dicit frater tuus Iacob: Apud Laban peregrinátus sum, et fui usque in præséntem diem.
5
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשׂו כה אמר עבדך יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה
5
32:4
And he commanded them, saying, Thus shall ye speak unto my lord Esau; Thy servant Jacob saith thus, I have sojourned with Laban, and stayed there until now:
5
Mur1 · f1i
וי]צ##ו#? [א]ת׳ם לא##מ##ר## ׃
6
וַֽיְהִי לִ־י֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃
6
καὶ ἀνέστρεψαν οἱ ἄγγελοι πρὸς Ἰακὼβ λέγοντες Ἤλθομεν πρὸς τὸν ἀδελφόν σου Ἠσαύ, καὶ ἔρχεται εἰς συνάντησίν σοι, καὶ τετρακόσιοι ἄνδρες μετ᾽ αὐτοῦ.
6
32:5
Hábeo boves, et ásinos, et oves, et servos, et ancíllas: mittóque nunc legatiónem ad dóminum meum, ut invéniam grátiam in conspéctu tuo.
6
ויהי לי שׁור וחמור וצאן ועבד ושׁפחה ואשׁלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך
6
32:5
And I have oxen, and asses, flocks, and menservants, and womenservants: and I have sent to tell my lord, that I may find grace in thy sight.
6
[not available]
7
וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל אָחִ֨י־ךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
7
ἐφοβεῖτο δὲ Ἰακὼβ σφόδρα, καὶ ἠπορεῖτο · καὶ διεῖλεν τὸν λαὸν τὸν μετ᾽ αὐτοῦ καὶ τοὺς βόας καὶ τὰ πρόβατα εἰς δύο παρεμβολάς.
7
32:6
Reversíque sunt núntii ad Iacob, dicéntes: Vénimus ad Esau fratrem tuum, et ecce próperat tibi in occúrsum cum quadringéntis viris.
7
וישׁבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל אחיך אל־עשׂו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות אישׁ עמו
7
32:6
And the messengers returned to Jacob, saying, We came to thy brother Esau, and also he cometh to meet thee, and four hundred men with him.
7
[not available]
8
וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת הָ־עָ֣ם אֲשֶׁר אִתּ֗־וֹ וְאֶת הַ־צֹּ֧אן וְאֶת הַ־בָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
8
καὶ εἶπεν Ἰακώβ Ἐὰν ἔλθῃ Ἠσαὺ εἰς παρεμβολὴν μίαν καὶ ἐκκόψῃ αὐτήν, ἔσται ἡ παρεμβολὴ ἡ δευτέρα εἰς τὸ σώζεσθαι.
8
32:7
Tímuit Iacob valde: et pertérritus divísit pópulum qui secum erat, greges quoque et oves et boves, et camélos, in duas turmas,
8
ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשׁר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשׁני מחנות
8
32:7
Then Jacob was greatly afraid and distressed: and he divided the people that [was] with him, and the flocks, and herds, and the camels, into two bands;
8
[not available]
9
וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל הַ־מַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
9
εἶπεν δὲ Ἰακώβ Ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου Ἀβραὰμ καὶ ὁ θεὸς τοῦ πατρός μου Ἰσαάκ, Κύριε ὁ εἴπας μοι Ἀπότρεχε εἰς τὴν γῆν τῆς γενέσεώς σου, καὶ εὖ σε ποιήσω ·
9
32:8
dicens: Si vénerit Esau ad unam turmam, et percússerit eam, ália turma, quæ relícta est, salvábitur.
9
ויאמר אם־יבוא עשׂו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשׁאר לפלטה
9
32:8
And said, If Esau come to the one company, and smite it, then the other company which is left shall escape.
9
[not available]
10
וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃
10
ἱκανοῦσαί μοι ἀπὸ πάσης δικαιοσύνης καὶ ἀπὸ πάσης ἀληθείας ἧς ἐποίησας τῷ παιδί σου · ἐν γὰρ τῇ ῥάβδῳ μου διέβην τὸν Ἰορδάνην τοῦτον, νῦν δὲ γέγονα εἰς δύο παρεμβολάς.
10
32:9
Dixítque Iacob: Deus patris mei Abraham, et Deus patris mei Isaac: Dómine qui dixísti mihi: Revértere in terram tuam, et in locum nativitátis tuæ, et benefáciam tibi:
10
ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה אמר אלי שׁוב אל ארצך ואל מולדתך ואטיב עמך
10
32:9
And Jacob said, O God of my father Abraham, and God of my father Isaac, the LORD which saidst unto me, Return unto thy country, and to thy kindred, and I will deal well with thee:
10
[not available]
11
קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל הָ֣־אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת עַבְדֶּ֑־ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֨רְתִּי֙ אֶת הַ־יַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
11
ἐξελοῦ με ἐκ χειρὸς τοῦ ἀδελφοῦ μου Ἠσαύ · ὅτι φοβοῦμαι ἐγὼ αὐτόν, μή ποτε ἐλθὼν πατάξῃ με καὶ μητέρα ἐπὶ τέκνοις.
11
32:10
minor sum cunctis miseratiónibus tuis, et veritáte tua quam explevísti servo tuo. In báculo meo transívi Iordánem istum: et nunc cum duábus turmis regrédior.
11
קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשׁר עשׂית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשׁני מחנות
11
32:10
I am not worthy of the least of all the mercies, and of all the truth, which thou hast shewed unto thy servant; for with my staff I passed over this Jordan; and now I am become two bands.
11
[not available]
12
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
12
σὺ δὲ εἶπας Καλῶς εὖ σε ποιήσω, καὶ θήσω τὸ σπέρμα σου ὡς τὴν ἄμμον τῆς θαλάσσης, ἣ οὐκ ἀριθμηθήσεται ἀπὸ τοῦ πλήθους.
12
32:11
Erue me de manu fratris mei Esau, quia valde eum tímeo: ne forte véniens percútiat matrem cum fíliis.
12
הצלני נא מיד אחי מיד עשׂו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני האם על הבנים
12
32:11
Deliver me, I pray thee, from the hand of my brother, from the hand of Esau: for I fear him, lest he will come and smite me, [and] the mother with the children.
12
[not available]
13
וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת זַרְעֲ־ךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
13
καὶ ἐκοιμήθη ἐκεῖ τὴν νύκτα ἐκείνην. καὶ ἔλαβεν ὧν ἔφερεν δῶρα καὶ ἐξαπέστειλεν Ἠσαὺ τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ,
13
32:12
Tu locútus es quod benefáceres mihi, et dilatáres semen meum sicut arénam maris, quæ præ multitúdine numerári non potest.
13
ואתה אמרת הטיב אטיב עמך ושׂמתי את זרעך כחול הים אשׁר לא־יספר מרב
13
32:12
And thou saidst, I will surely do thee good, and make thy seed as the sand of the sea, which can not be numbered for multitude.
13
[not available]
14
וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן הַ־בָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃
14
αἶγας διακοσίας, τράγους εἴκοσι, πρόβατα διακόσια, κριοὺς εἴκοσι,
14
32:13
Cumque dormísset ibi nocte illa, separávit de his quæ habébat, múnera Esau fratri suo,
14
וילן שׁם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשׂו אחיו
14
32:13
And he lodged there that same night; and took of that which came to his hand a present for Esau his brother;
14
[not available]
15
עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃
15
καμήλους θηλαζούσας καὶ τὰ παιδία αὐτῶν τριάκοντα, βόας τεσσεράκοντα, ταύρους δέκα, ὄνους εἴκοσι, πώλους δέκα.
15
32:14
capras ducéntas, hircos vigínti, oves ducéntas, et aríetes vigínti,
15
עזים מאתים ותישׁים עשׂרים רחלים מאתים ואילים עשׂרים
15
32:14
Two hundred she goats, and twenty he goats, two hundred ewes, and twenty rams,
15
[not available]
16
גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
16
καὶ ἔδωκεν διὰ χειρὸς τοῖς παισὶν αὐτοῦ, ποίμνιον κατὰ μόνας. εἶπεν δὲ τοῖς παισὶν αὐτοῦ Προπορεύεσθε ἔμπροσθέν μου, καὶ διάστημα ποιεῖτε ἀνὰ μέσον ποίμνης καὶ ποίμνης.
16
32:15
camélos fœtas cum pullis suis trigínta, vaccas quadragínta, et tauros vigínti, ásinas vigínti et pullos eárum decem.
16
גמלים מינקות ובניהם שׁלשׁים פרות ארבעים ופרים עשׂרה אתנות עשׂרים ועירים עשׂרה
16
32:15
Thirty milch camels with their colts, forty kine, and ten bulls, twenty she asses, and ten foals.
16
[not available]
17
וַיִּתֵּן֙ בְּיַד עֲבָדָ֔י־ו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל עֲבָדָי־ו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
17
καὶ ἐνετείλατο τῷ πρώτῳ λέγων Ἐάν σοι συναντήσῃ Ἠσαὺ ὁ ἀδελφός μου καὶ ἐρωτᾷ σε λέγων Τίνος εἶ · καὶ ποῦ πορεύῃ · καὶ τίνος ταῦτα τὰ προπορευόμενά σου ·
17
32:16
Et misit per manus servórum suórum síngulos seórsum greges, dixítque púeris suis: Antecédite me, et sit spátium inter gregem et gregem.
17
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשׂימו בין עדר ובין עדר
17
32:16
And he delivered [them] into the hand of his servants, every drove by themselves; and said unto his servants, Pass over before me, and put a space betwixt drove and drove.
17
[not available]
18
וַיְצַ֥ו אֶת הָ־רִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֨תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃
18
καὶ ἐρεῖς Τοῦ παιδός σου Ἰακώβ · δῶρα ἀπέσταλκεν τῷ κυρίῳ μου Ἠσαύ, καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ὀπίσω ἡμῶν.
18
32:17
Et præcépit prióri, dicens: Si óbvium habúeris fratrem meum Esau, et interrogáverit te: Cuius es? aut, Quo vadis? aut, Cuius sunt ista quæ séqueris?
18
ויצו את הראישׁון לאמר כי יפגשׁך עשׂו אחי ושׁאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
18
32:17
And he commanded the foremost, saying, When Esau my brother meeteth thee, and asketh thee, saying, Whose [art] thou? and whither goest thou? and whose [are] these before thee?
18
[not available]
19
וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃
19
καὶ ἐνετείλατο τῷ πρώτῳ καὶ τῷ δευτέρῳ καὶ τῷ τρίτῳ καὶ πᾶσι τοῖς προπορευομένοις ὀπίσω τῶν ποιμνίων τούτων λέγων Κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο λαλήσατε τῷ Ἠσαὺ ἐν τῷ εὑρεῖν ὑμᾶς αὐτόν,
19
32:18
respondébis: Servi tui Iacob, múnera misit dómino meo Esau: ipse quoque post nos venit.
19
ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שׁלוחה לאדני לעשׂו והנה גם־הוא אחרינו
19
32:18
Then thou shalt say, [They be] thy servant Jacob ’s; it [is] a present sent unto my lord Esau: and, behold, also he [is] behind us.
19
[not available]
20
וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת הַ־שֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת הַ־שְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל הַ־הֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃
20
καὶ ἐρεῖτε Ἰδοὺ ὁ παῖς σου Ἰακὼβ παραγίνεται ὀπίσω ἡμῶν. εἶπεν γάρ Ἐξιλάσομαι τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐν τοῖς δώροις τοῖς προπορευομένοις αὐτοῦ, καὶ μετὰ τοῦτο ὄψομαι τὸ πρόσωπον αὐτοῦ · ἴσως γὰρ προσδέξεται τὸ πρόσωπόν μου.
20
32:19
Simíliter dedit mandáta secúndo, et tértio, et cunctis qui sequebántur greges, dicens: Iísdem verbis loquímini ad Esau cum invenéritis eum.
20
ויצו גם את השׁני וגם את השׁלישׁי וגם את־כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשׂו במצאכם אתו
20
32:19
And so commanded he the second, and the third, and all that followed the droves, saying, On this manner shall ye speak unto Esau, when ye find him.
20
[not available]
21
וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃
21
καὶ προεπορεύοντο τὰ δῶρα κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ · αὐτὸς δὲ ἐκοιμήθη τὴν νύκτα ἐκείνην ἐν τῇ παρεμβολῇ.
21
32:20
Et addétis: Ipse quoque servus tuus Iacob iter nostrum inséquitur. Dixit enim: Placábo illum munéribus quæ præcédunt, et póstea vidébo illum: fórsitan propitiábitur mihi.
21
ואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישׂא פני
21
32:20
And say ye moreover, Behold, thy servant Jacob [is] behind us. For he said, I will appease him with the present that goeth before me, and afterward I will see his face; peradventure he will accept of me.
21
[not available]
22
וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל פָּנָ֑י־ו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה הַ־ה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
22
Ἀναστὰς δὲ τὴν νύκτα ἐκείνην ἔλαβεν τὰς δύο γυναῖκας καὶ τὰς δύο παιδίσκας καὶ τὰ ἕνδεκα παιδία αὐτοῦ, καὶ διέβη τὴν διάβασιν τοῦ Ἰαβόκ.
22
32:21
Præcessérunt ítaque múnera ante eum, ipse vero mansit nocte illa in castris.
22
ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה
22
32:21
So went the present over before him: and himself lodged that night in the company.
22
[not available]
23
וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃
23
καὶ ἔλαβεν αὐτοὺς καὶ διέβη τὸν χειμάρρουν, καὶ διεβιβασεν πάντα τὰ αὐτοῦ.
23
32:22
Cumque matúre surrexísset, tulit duas uxóres suas, et tótidem fámulas cum úndecim fíliis, et transívit vadum Iaboc.
23
ויקם בלילה ההוא ויקח את־שׁתי נשׁיו ואת־שׁתי שׁפחתיו ואת־אחד עשׂר ילידיו ויעבר את מעבר היבק
23
32:22
And he rose up that night, and took his two wives, and his two womenservants, and his eleven sons, and passed over the ford Jabbok.
23
[not available]
24
וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת הַ־נָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר ל־וֹ׃
24
ὑπελείφθη δὲ Ἰακὼβ μόνος, καὶ ἐπάλαιεν μετ᾽ αὐτοῦ ἄνθρωπος ἕως πρωί.
24
32:23
Traductísque ómnibus quæ ad se pertinébant,
24
ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשׁר לו
24
32:23
And he took them, and sent them over the brook, and sent over that he had.
24
[not available]
25
וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃
25
ἴδεν δὲ ὅτι οὐ δύναται πρὸς αὐτόν, καὶ ἥψατο τοῦ πλάτους τοῦ μηροῦ αὐτοῦ, καὶ ἐνάρκησεν τὸ πλάτους τοῦ μηροῦ Ἰακὼβ ἐν τῷ παλαίειν αὐτὸν μετ᾽ αὐτοῦ ·
25
32:24
mansit solus: et ecce vir luctabátur cum eo usque mane.
25
ויותר יעקב לבדו ויאבק אישׁ עמו עד עלות השׁחר
25
32:24
And Jacob was left alone; and there wrestled a man with him until the breaking of the day.
25
[not available]
26
וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף יְרֵכ֑־וֹ וַתֵּ֨קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃
26
καὶ εἶπεν αὐτῷ Ἀπόστειλόν με · ἀνέβη γὰρ ὁ ὄρθρος. ὁ δὲ εἶπεν Οὐ μή σε ἀποστείλω, ἐὰν μὴ εὐλογήσῃς με.
26
32:25
Qui cum vidéret quod eum superáre non posset, tétigit nervum fémoris eius, et statim emárcuit.
26
וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו
26
32:25
And when he saw that he prevailed not against him, he touched the hollow of his thigh; and the hollow of Jacob ’s thigh was out of joint, as he wrestled with him.
26
[not available]
27
וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם בֵּרַכְתָּֽ־נִי׃
27
εἶπεν δὲ αὐτῷ Τί τὸ ὄνομά σού ἐστιν · ὁ δὲ εἶπεν Ἰακώβ.
27
32:26
Dixítque ad eum: Dimítte me: iam enim ascéndit auróra. Respóndit: Non dimíttam te, nisi benedíxeris mihi.
27
ויאמר שׁלחני כי עלה השׁחר ויאמר לא אשׁלחך כי אם ברכתני
27
32:26
And he said, Let me go, for the day breaketh. And he said, I will not let thee go, except thou bless me.
27
[not available]
28
וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה שְּׁמֶ֑־ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃
28
καὶ εἶπεν αὐτῷ Οὐ κληθήσεται ἔτι τὸ ὄνομά σου Ἰακώβ, ἀλλὰ Ἰσραὴλ τὸ ὄνομά σου ἔσται · ὅτι ἐνίσχυσας μετὰ θεοῦ, καὶ μετὰ ἀνθρώπων δυνατός.
28
32:27
Ait ergo: Quod nomen est tibi? Respóndit: Iacob.
28
ויאמר אליו מה שׁמך ויאמר יעקב
28
32:27
And he said unto him, What [is] thy name? And he said, Jacob.
28
[not available]
29
וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃
29
ἠρώτησεν δὲ Ἰακὼβ καὶ εἶπεν Ἀνάγγειλόν μοι τὸ ὄνομά σου. καὶ εἶπεν Ἵνα τί σὺ ἐρωτᾷς τὸ ὄνομά μου · καὶ ηὐλόγησεν αὐτὸν ἐκεῖ.
29
32:28
At ille: Nequáquam, inquit, Iacob appellábitur nomen tuum, sed Israel: quóniam si contra Deum fortis fuísti, quanto magis contra hómines prævalébis?
29
ויאמר לא יעקב יאמר עוד שׁמך כי אם־ישׂראל כי־שׂרית עם־אלהים ועם־אנשׁים ותוכל
29
32:28
And he said, Thy name shall be called no more Jacob, but Israel: for as a prince hast thou power with God and with men, and hast prevailed.
29
[not available]
30
וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃
30
καὶ ἐκάλεσεν Ἰακὼβ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου Εἶδος θεοῦ · ἴδον γὰρ θεὸν πρόσωπον πρὸς πρόσωπον, καὶ ἐσώθη μου ἡ ψυχή.
30
32:29
Interrogávit eum Iacob: Dic mihi, quo appelláris nómine? Respóndit: Cur quæris nomen meum? Et benedíxit ei in eódem loco.
30
וישׁאל יעקב ויאמר הגידה נא שׁמך ויאמר למה זה תשׁאל לשׁמי ויברך אתו שׁם
30
32:29
And Jacob asked [him], and said, Tell [me], I pray thee, thy name. And he said, Wherefore [is] it [that] thou dost ask after my name? And he blessed him there.
30
Mur1 · f1ii_2i
יעקב ויאמר הגיד׳ה נ?א## ש##מ##׳[ך ויאמר למה] [זה תשא]ל# ל#[שמ׳י ויברך את׳ו שם ׃
31
וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃
31
ἀνέτειλεν δὲ αὐτῷ ὁ ἥλιος ἡνίκα παρῆλθεν τὸ Εἶδος τοῦ θεοῦ · αὐτὸς δὲ ἐπέσκαζεν τῷ μηρῷ αὐτοῦ.
31
32:30
Vocavítque Iacob nomen loci illíus Phánuel, dicens: Vidi Deum fácie ad fáciem, et salva facta est ánima mea.
31
ויקרא יעקב שׁם המקום פנואל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשׁי
31
32:30
And Jacob called the name of the place Peniel: for I have seen God face to face, and my life is preserved.
31
Mur1 · f1ii_2i
ויקרא] [יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים] [פנים אל־פנים ותנצל נפש׳י ׃
32
וַיִּֽזְרַֽח ל֣־וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל יְרֵכֽ־וֹ׃
32
ἕνεκεν γὰρ τούτου οὐ μὴ φάγωσιν οἱ υἱοὶ Ἰσραὴλ τὸ νεῦρον ὃ ἐνάρκησεν, ὅ ἐστιν ἐπὶ τοῦ πλάτους τοῦ μηροῦ Ἰακώβ, ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης · ὅτι ἥψατο τοῦ πλάτους τοῦ μηροῦ Ἰακώβ τοῦ νεύρου, καὶ ἐνάρκησεν. ⸆
32
32:31
Ortúsque est ei statim sol, postquam transgréssus est Phánuel: ipse vero claudicábat pede.
32
ויזרח לו השׁמשׁ כאשׁר עבר את־פנואל והוא צלוע על ירכו
32
32:31
And as he passed over Penuel the sun rose upon him, and he halted upon his thigh.
32
Mur1 · f1ii_2i
ויזרח ל׳ו השמש] [כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על ירכ׳ו ׃
33
עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃
33
[not available]
33
32:32
Quam ob causam non cómedunt nervum fílii Israel, qui emárcuit in fémore Iacob, usque in præséntem diem: eo quod tetígerit nervum fémoris eius, et obstupúerit.
33
על־כן לא־יאכלו בני־ישׂראל את־גיד הנשׁא אשׁר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשׁא
33
32:32
Therefore the children of Israel eat not [of] the sinew which shrank, which [is] upon the hollow of the thigh, unto this day: because he touched the hollow of Jacob ’s thigh in the sinew that shrank.
33
Mur1 · f1ii_2i
על־כן ל##א##־י#?[א]כ##[לו בני־ישראל א]ת##־ג#?י#?ד## הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־[ירך יעקב בגיד הנ]שה ׃
