THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
1
Εἶπεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς Ἰακώβ Ἀναστὰς ἀνάβηθι εἰς τὸν τόπον Βαιθήλ, καὶ οἴκει ἐκεῖ · καὶ ποίησον ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ θεῷ τῷ ὀφθέντι σοι ἐν τῷ ἀποδιδράσκειν σε ἀπὸ προσώπου Ἠσαὺ τοῦ ἀδελφοῦ σου.
1
Intérea locútus est Deus ad Iacob: Surge, et ascénde Bethel, et hábita ibi, facque altáre Deo qui appáruit tibi quando fugiébas Esau fratrem tuum.
1
ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית אל ושׁב־שׁם ועשׂה־שׁם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשׂו אחיך
1
And God said unto Jacob, Arise, go up to Bethel, and dwell there: and make there an altar unto God, that appeared unto thee when thou fleddest from the face of Esau thy brother.
1
Mur1 · f2iii_3
ויאמר אלהים א##ל־[יעקב קום עלה בית־אל] ושב־שם [ועשה־שם מזבח לאל הנראה] [א]ל[י׳ך בברח׳ך מפני עשו אחי׳ך ׃
2
וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל בֵּית֔־וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃
2
εἶπεν δὲ Ἰακὼβ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ καὶ πᾶσιν τοῖς μετ᾽ αὐτοῦ Ἄρατε τοὺς θεοὺς τοὺς ἀλλοτρίους ἐκ μέσου ὑμῶν, καὶ καθαρίσασθε, καὶ ἀλλάξατε τὰς στολὰς ὑμῶν ·
2
Iacob vero convocáta omni domo sua, ait: Abícite deos aliénos qui in médio vestri sunt, et mundámini, ac mutáte vestiménta vestra.
2
ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל־אשׁר עמו הסירו את־אלהי הנכר אשׁר בתוככם והטהרו והחליפו שׂמלתיכם
2
Then Jacob said unto his household, and to all that [were] with him, Put away the strange gods that [are] among you, and be clean, and change your garments:
2
[not available]
3
וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃
3
καὶ ἀναστάντες ἀναβῶμεν εἰς Βαιθήλ, καὶ ποιήσωμεν ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ θεῷ τῷ ἐπακούσαντί μοι ἐν ἡμέρᾳ θλίψεως, ὃς ἦν μετ᾽ ἐμοῦ καὶ διέσωσέν με ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορευόμην.
3
Súrgite, et ascendámus in Bethel, ut faciámus ibi altáre Deo: qui exaudívit me in die tribulatiónis meæ, et sócius fuit itíneris mei.
3
ונקומה ונעלה בית אל ואעשׂה־שׁם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשׁר הלכתי
3
And let us arise, and go up to Bethel; and I will make there an altar unto God, who answered me in the day of my distress, and was with me in the way which I went.
3
[not available]
4
וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת הַ־נְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃
4
καὶ ἔδωκαν τῷ Ἰακὼβ τοὺς θεοὺς τοὺς ἀλλοτρίους οἳ ἦσαν ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν, καὶ τὰ ἐνώτια τὰ ἐν τοῖς ὠσὶν αὐτῶν · καὶ κατέκρυψεν αὐτὰ Ἰακὼβ ὑπὸ τὴν τερέβινθον τὴν ἐν Σικίμοις, καὶ ἀπώλεσεν αὐτὰ ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας.
4
Dedérunt ergo ei omnes deos aliénos quos habébant, et ináures quæ erant in áuribus eórum: at ille infódit ea subter terebínthum, quæ est post urbem Sichem.
4
ויתנו אל־יעקב את כל־אלהי הנכר אשׁר בידם ואת הנזמים אשׁר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האילה אשׁר עם־שׁכם
4
And they gave unto Jacob all the strange gods which [were] in their hand, and [all their] earrings which [were] in their ears; and Jacob hid them under the oak which [was] by Shechem.
4
Mur1 · f2iii_3
את## כ##[ל]־א##[ל]ה##[י ה]נ?כר## [אשר ביד׳ם ואת הנזמים] אשר באזני׳הם ויט##[מ]ן#? [את׳ם יע]ק##ב# [תחת] [הא]ל#[ה] א#שר עם־שכם ׃
5
וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל הֶֽ־עָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
5
καὶ ἐξῆρεν Ἰσραὴλ ἐκ Σικίμων · καὶ ἐγένετο φόβος θεοῦ ἐπὶ τὰς πόλεις τὰς κύκλῳ αὐτῶν, καὶ οὐ κατεδίωξαν ὀπίσω τῶν υἱῶν Ἰσραήλ.
5
Cumque profécti essent, terror Dei invásit omnes per circúitum civitátes, et non sunt ausi pérsequi recedéntes.
5
ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשׁר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב
5
And they journeyed: and the terror of God was upon the cities that [were] round about them, and they did not pursue after the sons of Jacob.
5
Mur1 · f2iii_3
ויסעו ויה#י חת#ת# [אלהים על הערים אשר סביבתי׳הם ולא רדפו] [אחרי בני יעקב ׃
6
וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל הָ־עָ֥ם אֲשֶׁר עִמּֽ־וֹ׃
6
ἦλθεν δὲ Ἰακὼβ εἰς Λοῦζα ἥ ἐστιν ἐν γῇ Χανάαν, ἥ ἐστιν Βαιθήλ, αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὃς ἦν μετ᾽ αὐτοῦ.
6
Venit ígitur Iacob Luzam, quæ est in terra Chánaan, cognoménto Bethel: ipse et omnis pópulus cum eo.
6
ויבא יעקב לוזה אשׁר בארץ כנען הוא בית־אל הוא וכל העם אשׁר עמו
6
So Jacob came to Luz, which [is] in the land of Canaan, that [is], Bethel, he and all the people that [were] with him.
6
Mur1 · f2iii_3
ויבא יעקב לוז׳ה אשר בארץ] [כנען הוא בית־אל ]ה#וא וכל העם אשר# [עמ׳ו ׃
7
וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃
7
καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον, καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου Βαιθήλ · ἐκεῖ γὰρ ἐπεφάνη αὐτῷ ὁ θεὸς ἐν τῷ ἀποδιδράσκειν αὐτὸν ἀπὸ προσώπου Ἠσαὺ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ.
7
Ædificavítque ibi altáre, et appellávit nomen loci illíus, Domus Dei: ibi enim appáruit ei Deus cum fúgeret fratrem suum.
7
ויבן שׁם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שׁם נגלה אליו האלהים בברחו מפני אחיו
7
And he built there an altar, and called the place Elbethel: because there God appeared unto him, when he fled from the face of his brother.
7
Mur1 · f2iii_3
ויבן שם מזבח ויקרא ]ל#מ#קום אל בית־אל ׃
8
וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ פ
8
ἀπέθανεν δὲ Δεββωρὰ ἡ τροφὸς Ῥεβέκκας κατώτερον Βαιθὴλ ὑπὸ τὴν βάλανον · καὶ ἐκάλεσεν Ἰακὼβ τὸ ὄνομα αὐτῆς Βάλανος πένθους.
8
Eódem témpore mórtua est Débora nutrix Rebéccæ, et sepúlta est ad radíces Bethel subter quercum: vocatúmque est nomen loci illíus, Quercus fletus.
8
ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית־אל תחת האלון ויקרא שׁמו אלון בכית
8
But Deborah Rebekah ’s nurse died, and she was buried beneath Bethel under an oak: and the name of it was called Allonbachuth.
8
Sdeir1 · f1i
ותמת דב]רה [מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית־אל תחת ]האלון [ויקרא שמ׳ו אלון בכות ׃
9
וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃
9
Ὤφθη δὲ ὁ θεὸς Ἰακὼβ ἔτι ἐν Λοῦζα, ὅτε παρεγένετο ἐκ Μεσοποταμίας τῆς Συρίας, καὶ ηὐλόγησεν αὐτὸν ὁ θεός.
9
Appáruit autem íterum Deus Iacob postquam revérsus est de Mesopotámia Sýriæ, benedixítque ei,
9
וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו אלהים
9
And God appeared unto Jacob again, when he came out of Padanaram, and blessed him.
9
Sdeir1 · f1i
[את׳ו ׃ [וירא אלהים אל־יעקב עוד בבא׳ו מפדן ארם ויבר]ך## {{ # # # # # }}
10
וַיֹּֽאמֶר ל֥־וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת שְׁמ֖־וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
10
καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός Τὸ ὄνομά σου οὐ κληθήσεται ἔτι Ἰακώβ, ἀλλ᾽ Ἰσραὴλ ἔσται τὸ ὄνομά σου.
10
dicens: Non vocáberis ultra Iacob, sed Israel erit nomen tuum. Et appellávit eum Israel,
10
ויאמר לו אלהים שׁמך יעקב לא־יקרא עוד שׁמך יעקב כי אם־ישׂראל יהיה שׁמך ויקרא את שׁמו ישׂראל
10
And God said unto him, Thy name [is] Jacob: thy name shall not be called any more Jacob, but Israel shall be thy name: and he called his name Israel.
10
Sdeir1 · f1i
ויאמר ל׳ו אלהים שמ׳ך יעקב לא־יקרא ש]מ##׳ך# ׃
11
וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃
11
εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ θεός Ἐγὼ ὁ θεός σου, αὐξάνου καὶ πληθύνου · καὶ ἔθνη καὶ συναγωγαὶ ἐθνῶν ἔσονται ἐκ σοῦ, καὶ βασιλεῖς ἐκ τῆς ὀσφύος σου ἐξελεύσονται.
11
dixítque ei: Ego Deus omnípotens: cresce, et multiplicáre: gentes et pópuli natiónum ex te erunt, reges de lumbis tuis egrediéntur,
11
ויאמר לו אלהים אני אל שׁדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו
11
And God said unto him, I [am] God Almighty: be fruitful and multiply; a nation and a company of nations shall be of thee, and kings shall come out of thy loins;
11
[not available]
12
וְאֶת הָ־אָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת הָ־אָֽרֶץ׃
12
καὶ τὴν γῆν ἣν δέδωκα Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαάκ, σοὶ δέδωκα αὐτήν, καὶ τῷ σπέρματί σου μετὰ σὲ δώσω τὴν γῆν ταύτην.
12
terrámque quam dedi Abraham et Isaac, dabo tibi et sémini tuo post te.
12
ואת הארץ אשׁר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ
12
And the land which I gave Abraham and Isaac, to thee I will give it, and to thy seed after thee will I give the land.
12
[not available]
13
וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃
13
ἀνέβη δὲ ὁ θεὸς ἀπ᾽ αὐτοῦ ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἐλάλησεν μετ᾽ αὐτοῦ.
13
Et recéssit ab eo.
13
ויעל מעליו אלהים במקום אשׁר־דבר אתו
13
And God went up from him in the place where he talked with him.
13
[not available]
14
וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃
14
καὶ ἔστησεν Ἰακὼβ στήλην ἐν τῷ τόπῳ ᾧ ἐλάλησεν μετ᾽ αὐτοῦ, στήλην λιθίνην · καὶ ἔσπεισεν ἐπ᾽ αὐτὴν σπονδήν, καὶ ἐπέχεεν ἐπ᾽ αὐτὴν ἔλαιον.
14
Ille vero eréxit títulum lapídeum in loco quo locútus fúerat ei Deus: libans super eum libámina, et effúndens óleum:
14
ויצב יעקב מצבה במקום אשׁר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שׁמן
14
And Jacob set up a pillar in the place where he talked with him, [even] a pillar of stone: and he poured a drink offering thereon, and he poured oil thereon.
14
[not available]
15
וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃
15
καὶ ἐκάλεσεν Ἰακὼβ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου, ἐν ᾧ ἐλάλησεν μετ᾽ αὐτοῦ ἐκεῖ ὁ θεός Βαιθήλ.
15
vocánsque nomen loci illíus Bethel.
15
ויקרא יעקב את־שׁם המקום אשׁר דבר אתו שׁם אלהים בית־אל
15
And Jacob called the name of the place where God spake with him, Bethel.
15
[not available]
16
וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת הָ־אָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃
16
Ἀπάρας δὲ Ἰακὼβ ἐκ Βαιθὴλ ἔπηξεν τὴν σκηνὴν αὐτοῦ ἐπέκεινα τοῦ πύργου Γάδερ. ἐγένετο δὲ ἡνίκα ἤγγισεν χαβραθὰ εἰς γῆν ἐλθεῖν Ἐφράθα, ἔτεκεν Ῥαχήλ · καὶ ἐδυστόκησεν ἐν τῷ τοκετῷ.
16
Egréssus autem inde, venit verno témpore ad terram quæ ducit Ephratam: in qua cum parturíret Rachel,
16
ויסעו מבית אל ויהי־עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקשׁ בלדתה
16
And they journeyed from Bethel; and there was but a little way to come to Ephrath: and Rachel travailed, and she had hard labour.
16
[not available]
17
וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃
17
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ σκληρῶς αὐτὴν τίκτειν εἶπεν αὐτῇ ἡ μαῖα Θάρσει, καὶ γὰρ οὗτός ἐστιν υἱός.
17
ob difficultátem partus periclitári cœpit. Dixítque ei óbstetrix: Noli timére, quia et hunc habébis fílium.
17
ויהי בהקשׁותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל־תיראי כי־גם־זה ליך בן
17
And it came to pass, when she was in hard labour, that the midwife said unto her, Fear not; thou shalt have this son also.
17
4Q1 · f5
[ויהי בהקשת׳ה בלדת׳ה ות]א##מ##ר##[ ל׳ה המילדת אל־תיראי כי־גם־זה ל׳ך בן ׃
18
וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא ל֥־וֹ בִנְיָמִֽין׃
18
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ἀφιέναι αὐτὴν τὴν ψυχήν, ἀπέθνησκεν γάρ, ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Υἱὸς ὀδύνης μου · ὁ δὲ πατὴρ αὐτοῦ ἐκάλεσεν αὐτὸν Βενιαμείν.
18
Egrediénte autem ánima præ dolóre, et imminénte iam morte, vocávit nomen fílii sui Bénoni, id est, Fílius dolóris mei: pater vero appellávit eum Béniamin, id est, Fílius dextræ.
18
ויהי בצאת נפשׁה כי מתה ותקרא את שׁמו בנ אוני ואביו קרא לו בנימים
18
And it came to pass, as her soul was in departing, ( for she died ) that she called his name Benoni: but his father called him Benjamin.
18
4Q1 · f5
ויהי בצאת] [נפש׳ה כי מתה ותק]ר#א שמ׳[ו בן־אוני ואבי׳ו קרא ל׳ו בנימין ׃
19
וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
19
ἀπέθανεν δὲ Ῥαχήλ, καὶ ἐτάφη ἐν τῇ ὁδῷ Ἐφράθα · αὕτη ἐστὶν Βηθλέεμ.
19
Mórtua est ergo Rachel, et sepúlta est in via quæ ducit Ephratam, hæc est Béthlehem.
19
ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם
19
And Rachel died, and was buried in the way to Ephrath, which [is] Bethlehem.
19
4Q1 · f5
ותמת רחל] [ותקבר בדרך אפר]ת##׳ה היא ב##ית לחם ׃
20
וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל קְבֻרָתָ֑־הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד הַ־יּֽוֹם׃
20
καὶ ἔστησεν Ἰακὼβ στήλην ἐπὶ τοῦ μνημείου αὐτῆς · αὕτη ἐστὶν στήλη μνημείου Ῥαχὴλ ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας.
20
Erexítque Iacob títulum super sepúlcrum eius: hic est títulus monuménti Rachel, usque in præséntem diem.
20
ויצב יעקב מצבה על קברתה היא מצבת קברת־רחל עד היום
20
And Jacob set a pillar upon her grave: that [is] the pillar of Rachel ’s grave unto this day.
20
4Q1 · f5
ויצב [יעקב מצבה על קברת׳ה הוא] [מצבת קברת־רחל עד היום ׃
21
וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃
21
ἐγένετο δὲ ἡνίκα κατῴκησεν Ἰσραὴλ ἐν τῇ γῇ ἐκείνῃ, ἐπορεύθη Ῥουβὴν καὶ ἐκοιμήθη μετὰ Βάλλας τῆς παλλακῆς τοῦ πατρὸς αὐτοῦ · καὶ ἤκουσεν Ἰσραὴλ, καὶ πονηρὸν ἐφάνη ἐναντίον αὐτοῦ.
21
Egréssus inde, fixit tabernáculum trans Turrem gregis.
21
ויסע ישׂראל ויט אהלו מהלאה למגדל עדר
21
And Israel journeyed, and spread his tent beyond the tower of Edar.
21
4Q1 · f5
וי]ס#ע ישראל ויט אהל׳ה (^ מה#ל##[אה] ^) למגד#ל##[־עדר ׃
22
וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ פ
22
Ἦσαν δὲ οἱ υἱοὶ Ἰακὼβ δώδεκα ·
22
Cumque habitáret in illa regióne, ábiit Ruben, et dormívit cum Bala concubína patris sui: quod illum mínime látuit. Erant autem fílii Iacob duódecim.
22
ויהי בשׁכן ישׂראל בארץ ההיא וילך ראובן וישׁכב את־בלהה פילגשׁ אביו וישׁמע ישׂראל ויהיו בני־יעקב שׁנים עשׂר
22
And it came to pass, when Israel dwelt in that land, that Reuben went and lay with Bilhah his father ’s concubine: and Israel heard [it]. Now the sons of Jacob were twelve:
22
4Q1 · f5
[ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב ]א#ת־בל#[ה]ה# פילגש אבי׳ו וישמע יש[ראל [ויהיו בני־יעקב שני]ם## עשר ׃
23
בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃
23
υἱοὶ Λείας πρωτότοκος Ἰακὼβ Ῥουβήν, Συμεών, Λευείς, Ἰούδας, Ἰσσαχάρ, Ζαβουλών ·
23
Fílii Liæ: primogénitus Ruben, et Símeon, et Levi, et Iudas, et Issachar, et Zábulon.
23
בני לאה בכור יעקב ראובן ושׁמעון ולוי ויהודה וישׂשׂכר וזבולן
23
The sons of Leah; Reuben, Jacob ’s firstborn, and Simeon, and Levi, and Judah, and Issachar, and Zebulun:
23
4Q1 · f5
ב#נ#?[י ]ל#אה בכור יעקב ראובן שמע#[ו]ן? [ולוי ויהודה ויששכר] [וזבולן ׃
24
בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃
24
υἱοὶ δὲ Ῥαχὴλ Ἰωσὴφ καὶ Βενιαμείν ·
24
Fílii Rachel: Ioseph et Béniamin.
24
ובני רחל יוסף ובנימים
24
The sons of Rachel; Joseph, and Benjamin:
24
4Q1 · f5
בני רחל יוסף ]ו#?בנימן? ׃
25
וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃
25
υἱοὶ δὲ Βάλλας παιδίσκης Ῥαχὴλ Δὰν καὶ Νεφθαλείμ ·
25
Fílii Balæ ancíllæ Rachélis: Dan et Néphthali.
25
ובני בלהה שׁפחת רחל דן ונפתלי
25
And the sons of Bilhah, Rachel ’s handmaid; Dan, and Naphtali:
25
4Q1 · f5
בני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ׃
26
וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד ל֖־וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃
26
υἱοὶ δὲ Ζέλφας παιδίσκης Λείας Γὰδ καὶ Ἀσήρ · οὗτοι οἱ υἱοὶ Ἰακώβ, οἳ ἐγένοντο αὐτῷ ἐν Μεσοποταμίᾳ τῆς Συρίας.
26
Fílii Zelphæ ancíllæ Liæ: Gad et Aser: hi sunt fílii Iacob, qui nati sunt ei in Mesopotámia Sýriæ.
26
ובני זלפה שׁפחת לאה גד ואשׁר אלה בני יעקב אשׁר ילדו לו בפדן ארם
26
And the sons of Zilpah, Leah ’s handmaid; Gad, and Asher: these [are] the sons of Jacob, which were born to him in Padanaram.
26
4Q1 · f5
בני ז#?[ל]פ##ה##[ שפחת] [לאה גד ואשר אלה בני יעקב אש]ר## ילדה ל׳ו [ב]פ#[דן] ארם ׃
27
וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃
27
Ἦλθεν δὲ Ἰακὼβ πρὸς Ἰσαὰκ τὸν πατέρα αὐτοῦ εἰς Μαμβρή, εἰς πόλιν τοῦ πεδίου · αὕτη ἐστὶν Χεβρὼν ἐν γῇ Χανάαν, οὗ παρῴκησεν Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαάκ.
27
Venit étiam ad Isaac patrem suum in Mambre, civitátem Arbée, hæc est Hebron, in qua peregrinátus est Abraham et Isaac.
27
ויבא יעקב אל־יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון אשׁר־גר־שׁם אברהם ויצחק
27
And Jacob came unto Isaac his father unto Mamre, unto the city of Arbah, which [is] Hebron, where Abraham and Isaac sojourned.
27
4Q1 · f5
ויבא יעקב אל־יצחק א#ב##[י׳ו ממרא] [קרית הארבע הוא חברון אשר־]ג#?ר##־שם# א##[ברה]ם# ויצחק ׃
28
וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
28
ἐγένοντο δὲ αἱ ἡμέραι Ἰσαὰκ ἃς ἔζησεν ἔτη ἑκατὸν ὀγδοήκοντα.
28
Et compléti sunt dies Isaac centum octogínta annórum.
28
ויהיו ימי יצחק מאת שׁנה ושׁמנים שׁנה
28
And the days of Isaac were an hundred and fourscore years.
28
4Q1 · f5
[שנה ׃ ויהיו ימי יצחק מאת ש#[נה ושמנים]
29
וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל עַמָּ֔י־ו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ פ
29
καὶ ἐκλιπὼν ἀπέθανεν καὶ προσετέθη πρὸς τὸ γένος αὐτοῦ πρεσβύτερος καὶ πλήρης ἡμερῶν · καὶ ἔθαψαν αὐτὸν Ἠσαὺ καὶ Ἰακὼβ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ.
29
Consumptúsque ætáte mórtuus est: et appósitus est pópulo suo senex et plenus diérum: et sepeliérunt eum Esau et Iacob fílii sui.
29
ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמו זקן ושׂבע ימים ויקברו אתו עשׂו ויעקב בניו
29
And Isaac gave up the ghost, and died, and was gathered unto his people, [being] old and full of days: and his sons Esau and Jacob buried him.
29
4Q1 · f5
ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמי׳ו זק]ן ושבע ימים ויקברו את׳ו עש#[ו ויעקב בני׳ו ׃
