THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃
1
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ κατέβη Ἰούδας ἀπὸ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ, καὶ ἀφίκετο ἕως πρὸς ἄνθρωπόν τινα Ὀδολλαμίτην ᾧ ὄνομα Εἱρᾶς.
1
Eódem témpore descéndens Iudas a frátribus suis, divértit ad virum Odollamítem, nómine Hiram.
1
ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד־אישׁ עדלמי ושׁמו חירה
1
And it came to pass at that time, that Judah went down from his brethren, and turned in to a certain Adullamite, whose name [was] Hirah.
1
[not available]
2
וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃
2
καὶ ἴδεν ἐκεῖ Ἰούδας θυγατέρα ἀνθρώπου Χαναναίου ᾗ ὄνομα Σαύα · καὶ ἔλαβεν αὐτὴν καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτήν.
2
Vidítque ibi fíliam hóminis Chananǽi, vocábulo Sue: et accépta uxóre, ingréssus est ad eam.
2
וירא־שׁם יהודה בת־אישׁ כנעני ושׁמו שׁוע ויקחה ויבא אליה
2
And Judah saw there a daughter of a certain Canaanite, whose name [was] Shuah; and he took her, and went in unto her.
2
[not available]
3
וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת שְׁמ֖־וֹ עֵֽר׃
3
καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν υἱόν, καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἤρ.
3
Quæ concépit, et péperit fílium, et vocávit nomen eius Her.
3
ותהר ותלד בן ותקרא את שׁמו ער
3
And she conceived, and bare a son; and he called his name Er.
3
[not available]
4
וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת שְׁמ֖־וֹ אוֹנָֽן׃
4
καὶ συλλαβοῦσα ἔτι ἔτεκεν υἱόν, καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Αὐνάν.
4
Rursúmque concépto fœtu, natum fílium vocávit Onan.
4
ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שׁמו אונן
4
And she conceived again, and bare a son; and she called his name Onan.
4
[not available]
5
וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת שְׁמ֖־וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ׃
5
καὶ προσθεῖσα ἔτι ἔτεκεν υἱόν, καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Σηλώμ · αὕτη δὲ ἦν ἐν Χασβὶ ἡνίκα ἔτεκεν αὐτούς.
5
Tértium quoque péperit: quem appellávit Sela: quo nato, párere ultra cessávit.
5
ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שׁמו שׁלה ויהי בכזבה בלדתה אתו
5
And she yet again conceived, and bare a son; and called his name Shelah: and he was at Chezib, when she bare him.
5
[not available]
6
וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃
6
καὶ ἔλαβεν Ἰούδας γυναῖκα Ἢρ τῷ πρωτοτόκῳ αὐτοῦ, ᾗ ὄνομα Θαμάρ.
6
Dedit autem Iudas uxórem primogénito suo Her, nómine Thamar.
6
ויקח יהודה אשׁה לער בכורו ושׁמה תמר
6
And Judah took a wife for Er his firstborn, whose name [was] Tamar.
6
[not available]
7
וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
7
ἐγένετο δὲ Ἢρ πρωτότοκος Ἰούδα πονηρὸς ἐναντίον Κυρίου, καὶ ἀπέκτεινεν αὐτὸν ὁ θεός.
7
Fuit quoque Her primogénitus Iudæ nequam in conspéctu Dómini: et ab eo occísus est.
7
ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה
7
And Er, Judah ’s firstborn, was wicked in the sight of the LORD; and the LORD slew him.
7
[not available]
8
וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃
8
εἶπεν δὲ Ἰούδας τῷ Αὐνάν Εἴσελθε πρὸς τὴν γυναῖκα τοῦ ἀδελφοῦ σου καὶ γάμβρευσαι αὐτήν, καὶ ἀνάστησον σπέρμα τῷ ἀδελφῷ σου.
8
Dixit ergo Iudas ad Onan fílium suum: Ingrédere ad uxórem fratris tui, et sociáre illi, ut súscites semen fratri tuo.
8
ויאמר יהודה לאונן בא אל־אשׁת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך
8
And Judah said unto Onan, Go in unto thy brother ’s wife, and marry her, and raise up seed to thy brother.
8
[not available]
9
וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃
9
γνοὺς δὲ Αὐνὰν ὅτι οὐκ αὐτῷ ἔσται τὸ σπέρμα, ἐγίνετο, ὅταν εἰσήρχετο πρὸς τὴν γυναῖκα τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ, ἐξέχεεν ἐπὶ τὴν γῆν τοῦ μὴ δοῦναι σπέρμα τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ.
9
Ille sciens non sibi nasci fílios, intróiens ad uxórem fratris sui, semen fundébat in terram, ne líberi fratris nómine nasceréntur.
9
וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשׁת אחיו ושׁחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו
9
And Onan knew that the seed should not be his; and it came to pass, when he went in unto his brother ’s wife, that he spilled [it] on the ground, lest that he should give seed to his brother.
9
[not available]
10
וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם אֹתֽ־וֹ׃
10
πονηρὸν δὲ ἐφάνη τὸ ῥῆμα ἐναντίον τοῦ θεοῦ ὅτι ἐποίησεν τοῦτο, καὶ ἐθανάτωσεν καὶ τοῦτον.
10
Et idcírco percússit eum Dóminus, quod rem detestábilem fáceret.
10
וירע בעיני יהוה את אשׁר עשׂה וימת גם אתו
10
And the thing which he did displeased the LORD: wherefore he slew him also.
10
[not available]
11
וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית אָבִ֗י־ךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃
11
εἶπεν δὲ Ἰούδας Θαμὰρ τῇ νύμφῃ αὐτοῦ Κάθου χήρα ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ πατρός σου ἕως μέγας γένηται Σηλώμ ὁ υἱός μου · εἶπεν γάρ Μή ποτε ἀποθάνῃ καὶ οὗτος ὥσπερ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ. ἀπελθοῦσα δὲ Θαμὰρ ἐκάθητο ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ πατρὸς αὐτῆς.
11
Quam ob rem dixit Iudas Thamar núrui suæ: Esto vídua in domo patris tui, donec crescat Sela fílius meus: timébat enim ne et ipse morerétur, sicut fratres eius. Quæ ábiit, et habitávit in domo patris sui.
11
ויאמר יהודה לתמר כלתו שׁבי אלמנה בית אביך עד־יגדל שׁלה בני כי אמר פן־ימות גם־הוא כאחיו ותלך תמר ותשׁב בית אביה
11
Then said Judah to Tamar his daughter in law, Remain a widow at thy father ’s house, till Shelah my son be grown: for he said, Lest peradventure he die also, as his brethren [did]. And Tamar went and dwelt in her father ’s house.
11
[not available]
12
וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃
12
ἐπληθύνθησαν δὲ αἱ ἡμέραι καὶ ἀπέθανεν Σαύα ἡ γυνὴ Ἰούδα · καὶ παρακληθεὶς Ἰούδας ἀνέβη ἐπὶ τοὺς κείροντας τὰ πρόβατα αὐτοῦ, αὐτὸς καὶ Εἱρᾶς ὁ ποιμὴν αὐτοῦ ὁ Ὀδολλαμείτης, εἰς Θαμνά.
12
Evolútis autem multis diébus, mórtua est fília Sue uxor Iudæ: qui, post luctum consolatióne suscépta, ascendébat ad tonsóres óvium suárum, ipse et Hiras opílio gregis Odollamítes, in Thamnas.
12
וירבו הימים ותמת בת־שׁוע אשׁת־יהודה וינחם יהודה ויעל אל גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה
12
And in process of time the daughter of Shuah Judah ’s wife died; and Judah was comforted, and went up unto his sheepshearers to Timnath, he and his friend Hirah the Adullamite.
12
[not available]
13
וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃
13
καὶ ἀπηγγέλη Θαμὰρ τῇ νύμφῃ αὐτοῦ λέγοντες Ἰδοὺ ὁ πενθερός σου ἀνέβη εἰς Θαμνὰ κεῖραι τὰ πρόβατα αὐτοῦ.
13
Nuntiatúmque est Thamar quod socer illíus ascénderet in Thamnas ad tondéndas oves.
13
ויגד לתמר כלתו לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגוז צאנו
13
And it was told Tamar, saying, Behold thy father in law goeth up to Timnath to shear his sheep.
13
[not available]
14
וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
14
καὶ περιελομένη τὰ ἱμάτια τῆς χηρεύσεως ἀφ᾽ ἑαυτῆς περιεβάλετο θερίστρῳ καὶ ἐκαλλωπίσατο, καὶ ἐκάθισεν πρὸς ταῖς πύλαις Αἰνάν, ἥ ἐστιν ἐν παρόδῳ Θαμνά · ἴδεν γὰρ ὅτι μέγας γέγονεν Σηλώμ ὁ υἱὸς αὐτοῦ, αὐτὸς δὲ οὐκ ἔδωκεν αὐτὴν αὐτῷ γυναῖκα.
14
Quæ, depósitis viduitátis véstibus, assúmpsit therístrum: et mutáto hábitu, sedit in bívio itíneris, quod ducit Thamnam: eo quod crevísset Sela, et non eum accepísset marítum.
14
ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותתכס בצעיף ותתעלף ותשׁב בפתע עינים אשׁר על־דרך תמנתה כי ראתה כי־גדל שׁלה והיא לא־נתנה לו לאשׁה
14
And she put her widow ’s garments off from her, and covered her with a vail, and wrapped herself, and sat in an open place, which [is] by the way to Timnath; for she saw that Shelah was grown, and she was not given unto him to wife.
14
[not available]
15
וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃
15
καὶ ἰδὼν αὐτὴν Ἰούδας ἔδοξεν αὐτὴν πόρνην εἶναι · κατεκαλύψατο γὰρ τὸ πρόσωπον αὐτῆς, καὶ οὐκ ἐπέγνω αὐτήν.
15
Quam cum vidísset Iudas, suspicátus est esse meretrícem: operúerat enim vultum suum, ne agnoscerétur.
15
ויראה יהודה ויחשׁבה לזונה כי כסתה פניה
15
When Judah saw her, he thought her [to be] an harlot; because she had covered her face.
15
[not available]
16
וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל הַ־דֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֨אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן לִּ֔־י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי׃
16
ἐξέκλινεν δὲ πρὸς αὐτὴν τὴν ὁδὸν καὶ εἶπεν αὐτῇ Ἔασόν με εἰσελθεῖν πρὸς σέ · οὐ γὰρ ἔγνω ὅτι ἡ νύμφη αὐτοῦ ἐστίν. ἡ δὲ εἶπεν Τί μοι δώσεις ἐὰν εἰσέλθῃς πρὸς μέ.
16
Ingrediénsque ad eam, ait: Dimítte me ut cóeam tecum: nesciébat enim quod nurus sua esset. Qua respondénte: Quid dabis mihi ut fruáris concúbitu meo?
16
ויט אליה אל הדרך ויאמר הבא נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא ותאמר מה־תתן לי כי תבוא אלי
16
And he turned unto her by the way, and said, Go to, I pray thee, let me come in unto thee; ( for he knew not that she [was] his daughter in law. ) And she said, What wilt thou give me, that thou mayest come in unto me?
16
[not available]
17
וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן הַ־צֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃
17
ὁ δὲ εἶπεν Ἐγώ σοι ἀποστέλλω ἔριφον αἰγῶν ἐκ τῶν προβάτων. ἡ δὲ εἶπεν Ἐὰν δῷς ἀρραβῶνα ἕως τοῦ ἀποστεῖλαί σε.
17
dixit: Mittam tibi hædum de grégibus. Rursúmque illa dicénte: Pátiar quod vis, si déderis mihi arrhabónem, donec mittas quod pollicéris.
17
ויאמר אנכי אשׁלח גדי־עזים מן הצאן ותאמר אם־תתן ערבון עד שׁלחך
17
And he said, I will send [thee] a kid from the flock. And she said, Wilt thou give [me] a pledge, till thou send [it]?
17
[not available]
18
וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן לָּ־ךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן לָּ֛־הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃
18
ὁ δὲ εἶπεν Τίνα τὸν ἀρραβῶνα σοι δώσω · ἡ δὲ εἶπεν Τὸν δακτύλιόν σου καὶ τὸν ὁρμίσκον καὶ τὴν ῥάβδον τὴν ἐν τῇ χειρί σου. καὶ ἔδωκεν αὐτῇ, καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτήν · καὶ ἐν γαστρὶ ἔλαβεν ἐξ αὐτοῦ.
18
Ait Iudas: Quid tibi vis pro arrhabóne dari? Respóndit: Annulum tuum, et armíllam, et báculum quem manu tenes. Ad unum ígitur cóitum múlier concépit,
18
ויאמר מה הערבון אשׁר אתן ליך ותאמר חתימך ופתילך ומטך אשׁר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו
18
And he said, What pledge shall I give thee? And she said, Thy signet, and thy bracelets, and thy staff that [is] in thine hand. And he gave [it] her, and came in unto her, and she conceived by him.
18
[not available]
19
וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃
19
καὶ ἀναστᾶσα ἀπῆλθεν, καὶ περιείλατο τὸ θέριστρον ἀφ᾽ ἑαυτῆς, καὶ ἐνεδύσατο τὰ ἱμάτια τῆς χηρεύσεως αὐτῆς.
19
et surgens ábiit: depositóque hábitu quem súmpserat, indúta est viduitátis véstibus.
19
ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבשׁ בגדי אלמנותה
19
And she arose, and went away, and laid by her vail from her, and put on the garments of her widowhood.
19
[not available]
20
וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃
20
ἀπέστειλεν δὲ Ἰούδας τὸν ἔριφον ἐξ αἰγῶν ἐν χειρὶ τοῦ ποιμένος αὐτοῦ τοῦ Ὀδολλαμείτου, κομίσασθαι τὸν ἀρραβῶνα παρὰ τῆς γυναικός · καὶ οὐχ εὗρεν αὐτήν.
20
Misit autem Iudas hædum per pastórem suum Odollamítem, ut recíperet pignus quod déderat mulíeri: qui cum non invenísset eam,
20
וישׁלח יהודה את־גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשׁה ולא מצאה
20
And Judah sent the kid by the hand of his friend the Adullamite, to receive [his] pledge from the woman ’s hand: but he found her not.
20
[not available]
21
וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל הַ־דָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
21
ἐπηρώτησεν δὲ τοὺς ἄνδρας τοὺς ἐπὶ τοῦ τόπου Ποῦ ἐστιν ἡ πόρνη ἡ γενομένη ἐν Αἰνὰν ἐπὶ τῆς ὁδοῦ · καὶ εἶπαν Οὐκ ἦν ἐνταῦθα πόρνη.
21
interrogávit hómines loci illíus: Ubi est múlier quæ sedébat in bívio? Respondéntibus cunctis: Non fuit in loco isto méretrix,
21
וישׁאל את־אנשׁי המקום לאמר איה הקדשׁה ההיא בעינים על הדרך ויאמרו לא־היתה בזה קדשׁה
21
Then he asked the men of that place, saying, Where [is] the harlot, that [was] openly by the way side? And they said, There was no harlot in this [place].
21
[not available]
22
וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
22
καὶ ἀπεστράφη πρὸς Ἰούδαν καὶ εἶπεν Οὐχ εὗρον, καὶ οἱ ἄνθρωποι οἱ ἐκ τοῦ τόπου λέγουσιν μὴ εἶναι ἐνταῦθα πόρνην.
22
revérsus est ad Iudam, et dixit ei: Non invéni eam: sed et hómines loci illíus dixérunt mihi, numquam sedísse ibi scortum.
22
וישׁב אל־יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשׁי המקום אמרו לא־היתה בזה קדשׁה
22
And he returned to Judah, and said, I can not find her; and also the men of the place said, [that] there was no harlot in this [place].
22
[not available]
23
וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח לָ֔־הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֨חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃
23
εἶπεν δὲ Ἰούδας Ἐχέτω αὐτά, ἀλλὰ μή ποτε καταγελασθῶμεν · ἐγὼ μὲν ἀπέσταλκα τὸν ἔριφον τοῦτον, σὺ δὲ οὐχ εὕρηκας.
23
Ait Iudas: Hábeat sibi, certe mendácii argúere nos non potest: ego misi hædum quem promíseram, et tu non invenísti eam.
23
ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שׁלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה
23
And Judah said, Let her take [it] to her, lest we be shamed: behold, I sent this kid, and thou hast not found her.
23
[not available]
24
וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃
24
ἐγένετο δὲ μετὰ τρίμηνον ἀπηγγέλη τῷ Ἰούδᾳ λέγοντες Ἐκπεπόρνευκεν Θαμὰρ ἡ νύμφη σου, καὶ ἰδοὺ ἐν γαστρὶ ἔχει ἐκ πορνείας. εἶπεν δὲ Ἰούδας Ἐξαγάγετε αὐτὴν καὶ κατακαυθήτω.
24
Ecce autem post tres menses nuntiavérunt Iudæ, dicéntes: Fornicáta est Thamar nurus tua, et vidétur úterus illíus intuméscere. Dixítque Iudas: Prodúcite eam ut comburátur.
24
ויהי כמשׁלשׁת חדשׁים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנים ויאמר יהודה הוציאה ותשׂרף
24
And it came to pass about three months after, that it was told Judah, saying, Tamar thy daughter in law hath played the harlot; and also, behold, she [is] with child by whoredom. And Judah said, Bring her forth, and let her be burnt.
24
[not available]
25
הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל חָמִ֨י־הָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃
25
αὐτὴ δὲ ἀγομένη ἀπέστειλεν πρὸς τὸν πενθερὸν αὐτῆς λέγουσα Ἐκ τοῦ ἀνθρώπου τίνος ταῦτά ἐστιν ἐγὼ ἐν γαστρὶ ἔχω · καὶ εἶπεν Ἐπίγνωθι τίνος ὁ δακτύλιος καὶ ὁ ὁρμίσκος καὶ ἡ ῥάβδος αὕτη.
25
Quæ cum ducerétur ad pœnam, misit ad sócerum suum, dicens: De viro, cuius hæc sunt, concépi: cognósce cuius sit ánnulus, et armílla, et báculus.
25
היא מוצאת והיא שׁלחה אל חמיה לאמר לאישׁ אשׁר־אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר־נא למי החתים והפתיל והמטה האלה
25
When she [was] brought forth, she sent to her father in law, saying, By the man, whose these [are, am] I with child: and she said, Discern, I pray thee, whose [are] these, the signet, and bracelets, and staff.
25
[not available]
26
וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא נְתַתִּ֖י־הָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃
26
ἐπέγνω δὲ Ἰούδας καὶ εἶπεν Δεδικαίωται Θαμὰρ ἢ ἐγώ, οὗ εἵνεκεν οὐκ ἔδωκα αὐτὴν Σηλὼμ τῷ υἱῷ μου · καὶ οὐ προσέθετο ἔτι τοῦ γνῶναι αὐτήν.
26
Qui, ágnitis munéribus, ait: Iústior me est: quia non trádidi eam Sela fílio meo. Attamen ultra non cognóvit eam.
26
ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי־על־כן לא נתתיה לשׁלה בני ולא־יסף עוד לדעתה
26
And Judah acknowledged [them], and said, She hath been more righteous than I; because that I gave her not to Shelah my son. And he knew her again no more.
26
[not available]
27
וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃
27
ἐγένετο δὲ ἡνίκα ἔτεκεν, καὶ τῇδε ἦν δίδυμα ἐν τῇ κοιλίᾳ αὐτῆς.
27
Instánte autem partu, apparuérunt gémini in útero: atque in ipsa effusióne infántium unus prótulit manum, in qua óbstetrix ligávit cóccinum, dicens:
27
ויהי בעת לדתה והנה תאמים בבטנה
27
And it came to pass in the time of her travail, that, behold, twins [were] in her womb.
27
[not available]
28
וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל יָד֤־וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
28
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ τίκτειν αὐτὴν ὁ εἷς προεξήνεγκεν τὴν χεῖρα · λαβοῦσα δὲ ἡ μαῖα ἔδησεν ἐπὶ τὴν χεῖρα αὐτοῦ κόκκινον λέγουσα Οὗτος ἐξελεύσεται πρότερος.
28
Iste egrediétur prior.
28
ויהי בלדתה ויתן־יד ותקח המילדת ותקשׁר על ידו שׁני לאמר זה יצא ראישׁון
28
And it came to pass, when she travailed, that [the one] put out [his] hand: and the midwife took and bound upon his hand a scarlet thread, saying, This came out first.
28
[not available]
29
וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃
29
ὡς δὲ ἐπισυνήγαγεν τὴν χεῖρα, καὶ εὐθὺς ἐξῆλθεν ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ. ἡ δὲ εἶπεν Τί διεκόπη διὰ σὲ φραγμός; καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Φάρες.
29
Illo vero retrahénte manum, egréssus est alter: dixítque múlier: Quare divísa est propter te macéria? et ob hanc causam, vocávit nomen eius Phares.
29
ויהי כמשׁיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה־פרצת עלינו פרץ ותקרא את שׁמו פרץ
29
And it came to pass, as he drew back his hand, that, behold, his brother came out: and she said, How hast thou broken forth? [this] breach [be] upon thee: therefore his name was called Pharez.
29
[not available]
30
וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל יָד֖־וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ ס
30
καὶ μετὰ τοῦτο ἐξῆλθεν ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ, ἐφ᾽ ᾧ ἦν ἐπὶ τὴν χεῖρα αὐτοῦ τὸ κόκκινον · καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ζάρα.
30
Póstea egréssus est frater eius, in cuius manu erat cóccinum: quem appellávit Zara.
30
ואחרי כן יצא אחיו אשׁר על ידו השׁני ותקרא שׁמו זרח
30
And afterward came out his brother, that had the scarlet thread upon his hand: and his name was called Zarah.
30
[not available]
