THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל אֶחָֽי־ו׃
1
Καὶ οὐκ ἠδύνατο Ἰωσὴφ ἀνέχεσθαι πάντων τῶν παρεστηκότων αὐτῷ, ἀλλ᾽ εἶπεν Ἐξαποστείλατε πάντας ἀπ᾽ ἐμοῦ · καὶ οὐ παριστήκει οὐδεὶς ἔτι τῷ Ἰωσὴφ ἡνίκα ἀνεγνωρίζετο Ἰωσὴφ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ.
1
Non se póterat ultra cohibére Ioseph multis coram astántibus: unde præcépit ut egrederéntur cuncti foras, et nullus interésset aliénus agnitióni mútuæ.
1
ולא־יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא והוציאו כל־אישׁ מעליו ולא־עמד אישׁ אתו בהתודע יוסף אל אחיו
1
Then Joseph could not refrain himself before all them that stood by him; and he cried, Cause every man to go out from me. And there stood no man with him, while Joseph made himself known unto his brethren.
1
[not available]
2
וַיִּתֵּ֥ן אֶת קֹל֖־וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
2
καὶ ἀφῆκεν φωνὴν μετὰ κλαυθμοῦ · ἤκουσαν δὲ πάντες οἱ Αἰγύπτιοι, καὶ ἀκουστὸν ἐγένετο εἰς τὸν οἶκον Φαραώ.
2
Elevavítque vocem cum fletu, quam audiérunt Ægýptii, omnísque domus Pharaónis.
2
ויתן את קולו בבכי וישׁמעו מצרים וישׁמעו בית פרעה
2
And he wept aloud: and the Egyptians and the house of Pharaoh heard.
2
[not available]
3
וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל אֶחָי־ו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃
3
εἶπεν δὲ Ἰωσὴφ πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ Ἐγώ εἰμι Ἰωσὴφ ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν, ὃν ἀπέδοσθε εἰς Αἴγυπτον · ἔτι ὁ πατήρ μου ζῇ; καὶ οὐκ ἐδύναντο οἱ ἀδελφοὶ ἀποκριθῆναι αὐτῷ · ἐταράχθησαν γάρ.
3
Et dixit frátribus suis: Ego sum Ioseph: adhuc pater meus vivit? Non póterant respondére fratres nímio terróre pertérriti.
3
ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא־יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו
3
And Joseph said unto his brethren, I [am] Joseph; doth my father yet live? And his brethren could not answer him; for they were troubled at his presence.
3
[not available]
4
וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל אֶחָ֛י־ו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃
4
καὶ εἶπεν Ἐγώ εἰμι Ἰωσὴφ ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν, ὃν ἀπέδοσθε εἰς Αἴγυπτον.
4
Ad quos ille cleménter: Accédite, inquit, ad me. Et cum accessíssent prope: Ego sum, ait, Ioseph, frater vester, quem vendidístis in Ægýptum.
4
ויאמר יוסף אל אחיו גשׁו־נא אלי ויגשׁו ויאמר אני יוסף אחיכם אשׁר־מכרתם אתי מצרימה
4
And Joseph said unto his brethren, Come near to me, I pray you. And they came near. And he said, I [am] Joseph your brother, whom ye sold into Egypt.
4
[not available]
5
וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃
5
νῦν οὖν μὴ λυπεῖσθε μηδὲ σκληρὸν ὑμῖν φανήτω ὅτι ἀπέδοσθέ με ὧδε · εἰς γὰρ ζωὴν ἀπέστειλέν με ὁ θεὸς ἔμπροσθεν ὑμῶν.
5
Nolíte pavére, neque vobis durum esse videátur quod vendidístis me in his regiónibus: pro salúte enim vestra misit me Deus ante vos in Ægýptum.
5
ועתה אל־תעצבו ואל־יחר בעיניכם כי־מכרתם אתי הנה כי למחיה שׁלחני אלהים לפניכם
5
Now therefore be not grieved, nor angry with yourselves, that ye sold me hither: for God did send me before you to preserve life.
5
[not available]
6
כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃
6
τοῦτο γὰρ δεύτερον ἔτος λιμὸς ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ ἔτι λοιπὰ πέντε ἔτη ἐν οἷς οὐκ ἔσται ἀροτρίασις οὐδὲ ἄμητος ·
6
Biénnium est enim quod cœpit fames esse in terra: et adhuc quinque anni restant, quibus nec arári póterit, nec meti.
6
כי־זה שׁנתים רעב בקרב הארץ ועוד חמשׁ שׁנים אשׁר אין־חרישׁ וקציר
6
For these two years [hath] the famine [been] in the land: and yet [there are] five years, in the which [there shall] neither [be] earing nor harvest.
6
[not available]
7
וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃
7
ἀπέστειλεν γάρ με ὁ θεὸς ἔμπροσθεν ὑμῶν, ὑπολείπεσθαι ὑμῶν κατάλειμμα ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ ἐκθρέψαι ὑμῶν κατάλειψιν μεγάλην.
7
Præmisítque me Deus ut reservémini super terram, et escas ad vivéndum habére possítis.
7
וישׁלחני אלהים לפניכם לשׂים לכם שׁארות בארץ ולהחיות לכם פלטה גדלה
7
And God sent me before you to preserve you a posterity in the earth, and to save your lives by a great deliverance.
7
[not available]
8
וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל בֵּית֔־וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
8
νῦν οὖν οὐχ ὑμεῖς με ἀπεστάλκατε ὧδε, ἀλλ᾽ ἢ ὁ θεός · καὶ ἐποίησέν με ὡς πατέρα Φαραὼ καὶ κύριον παντὸς τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ ἄρχοντα πάσης γῆς Αἰγύπτου.
8
Non vestro consílio, sed Dei voluntáte huc missum sum: qui fecit me quasi patrem Pharaónis, et dóminum univérsæ domus eius, ac príncipem in omni terra Ægýpti.
8
ועתה לא־אתם שׁלחתם אתי הנה כי האלהים וישׂמני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשׁל בכל־ארץ מצרים
8
So now [it was] not you [that] sent me hither, but God: and he hath made me a father to Pharaoh, and lord of all his house, and a ruler throughout all the land of Egypt.
8
[not available]
9
מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל אָבִ־י֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃
9
σπεύσαντες οὖν ἀνάβητε πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ εἴπατε αὐτῷ Τάδε λέγει ὁ υἱός σου Ἰωσήφ Ἐποίησέν με ὁ θεὸς κύριον πάσης γῆς Αἰγύπτου · κατάβηθι οὖν πρὸς μὲ καὶ μὴ μείνῃς ·
9
Festináte, et ascéndite ad patrem meum, et dicétis ei: Hæc mandat fílius tuus Ioseph: Deus fecit me dóminum univérsæ terræ Ægýpti: descénde ad me, ne moréris.
9
מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שׁמני אלהים לאדון לכל־מצרים רדה אלי אל־תעמד
9
Haste ye, and go up to my father, and say unto him, Thus saith thy son Joseph, God hath made me lord of all Egypt: come down unto me, tarry not:
9
[not available]
10
וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר לָֽ־ךְ׃
10
καὶ κατοικήσεις ἐν γῇ Γέσεμ Ἀραβίας καὶ ἔσῃ ἐγγύς μου σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ οἱ υἱοὶ τῶν υἱῶν σου, τὰ πρόβατά σου καὶ αἱ βόες σου καὶ ὅσα σοὶ ἐκεῖ ·
10
et habitábis in terra Gessen: erísque iuxta me tu, et fílii tui, et fílii filiórum tuórum, oves tuæ, et arménta tua, et univérsa quæ póssides
10
וישׁבת בארץ־גשׁן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך צאנך ובקרך וכל־אשׁר לך
10
And thou shalt dwell in the land of Goshen, and thou shalt be near unto me, thou, and thy children, and thy children ’s children, and thy flocks, and thy herds, and all that thou hast:
10
[not available]
11
וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר לָֽ־ךְ׃
11
καὶ ἐκθρέψω σε ἐκεῖ, ἔτι γὰρ πέντε ἔτη λιμός · ἵνα μὴ ἐκτριβῇς σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ πάντα τὰ ὑπάρχοντά σου.
11
Ibíque te pascam ( adhuc enim quinque anni resídui sunt famis ) ne et tu péreas, et domus tua, et ómnia quæ póssides.
11
וכלכלתי אתך שׁם כי־עוד חמשׁ שׁנים רעב פן־תורשׁ אתה וביתך וכל־אשׁר לך
11
And there will I nourish thee; for yet [there are] five years of famine; lest thou, and thy household, and all that thou hast, come to poverty.
11
[not available]
12
וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי פִ֖־י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃
12
ἰδοὺ οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν βλέπουσιν καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ Βενιαμεὶν τοῦ ἀδελφοῦ μου ὅτι τὸ στόμα μου τὸ λαλοῦν πρὸς ὑμᾶς.
12
En óculi vestri, et óculi fratris mei Béniamin, vident quod os meum loquátur ad vos.
12
והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימים כי פיי המדבר אליכם
12
And, behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that [it is] my mouth that speaketh unto you.
12
[not available]
13
וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל כְּבוֹדִ־י֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת אָבִ֖־י הֵֽנָּה׃
13
ἀπαγγείλατε οὖν τῷ πατρί μου πᾶσαν τὴν δόξαν μου τὴν ἐν Αἰγύπτῳ καὶ ὅσα ἴδετε, καὶ ταχύναντες καταγάγετε τὸν πατέρα μου ὧδε.
13
Nuntiáte patri meo univérsam glóriam meam, et cuncta quæ vidístis in Ægýpto: festináte, et addúcite eum ad me.
13
והגדתם לאבי את־כל כבודי במצרים ואת־כל־אשׁר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה
13
And ye shall tell my father of all my glory in Egypt, and of all that ye have seen; and ye shall haste and bring down my father hither.
13
4Q9 · f9i_10
ε ] # [ # # # # ε ׃
14
וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן אָחִ֖י־ו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל צַוָּארָֽי־ו׃
14
καὶ ἐπιπεσὼν ἐπὶ τὸν τράχηλον Βενιαμεὶν τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ἐπέπεσεν ἐπ᾽ αὐτῷ, καὶ Βενιαμεὶν ἔκλαυσεν ἐπὶ τῷ τραχήλῳ αὐτοῦ.
14
Cumque amplexátus recidísset in collum Béniamin fratris sui, flevit: illo quoque simíliter flente super collum eius.
14
ויפל על צואר בנימים אחיו ויבך ובנימים בכה על צוארו
14
And he fell upon his brother Benjamin ’s neck, and wept; and Benjamin wept upon his neck.
14
4Q9 · f9i_10
ויפל ע]ל#־צוארי בן ימין? [אחי׳ו ]ויבך## [וב]ן#? [ימין ]ב#כ##[ה על צוארי׳ו ׃
15
וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל אֶחָ֖י־ו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃
15
καὶ καταφιλήσας πάντας τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ ἔκλαυσεν ἐπ᾽ αὐτοῖς, καὶ μετὰ ταῦτα ἐλάλησαν οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ πρὸς αὐτόν.
15
Osculatúsque est Ioseph omnes fratres suos, et plorávit super síngulos: post quæ ausi sunt loqui ad eum.
15
וינשׁק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו
15
Moreover he kissed all his brethren, and wept upon them: and after that his brethren talked with him.
15
4Q9 · f9i_10
וינשק לכל אחי׳ו ]ו#?י(# ב #)ך## ע##[לי׳ה]ם# ואחרי כן דברו אחי׳ו א[ת׳ו ׃
16
וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃
16
Καὶ διεβοήθη ἡ φωνὴ εἰς τὸν οἶκον Φαραὼ λέγοντες Ἥκασιν οἱ ἀδελφοὶ Ἰωσήφ · ἐχάρη δὲ Φαραὼ καὶ ἡ θεραπεία αὐτοῦ.
16
Auditúmque est, et célebri sermóne vulgátum in aula regis: Venérunt fratres Ioseph: et gavísus est Phárao, atque omnis família eius.
16
והקול נשׁמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו
16
And the fame thereof was heard in Pharaoh ’s house, saying, Joseph ’s brethren are come: and it pleased Pharaoh well, and his servants.
16
4Q9 · f9i_10
ו?הקל## [נשמע ב]י#?ת [פרעה ]לא##מ##[ר באו אחי ]י?ו[סף] [ויי]טב בעיני פרעה וב##[עינ]י#? ע#ב##די?׳ו ׃
17
וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל אַחֶ֖י־ךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת בְּעִ֣ירְ־כֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
17
εἶπεν δὲ Φαραὼ πρὸς Ἰωσήφ Εἰπὸν τοῖς ἀδελφοῖς σου Τοῦτο ποιήσατε · γεμίσατε τὰ πόρια ὑμῶν καὶ ἀπέλθατε εἰς γῆν Χανάαν,
17
Dixítque ad Ioseph ut imperáret frátribus suis, dicens: Onerántes iuménta, ite in terram Chánaan,
17
ויאמר פרעה אל־יוסף אמר אל אחיך זאת עשׂו טענו את בעירכם ולכו ובאו ארצה כנען
17
And Pharaoh said unto Joseph, Say unto thy brethren, This do ye; lade your beasts, and go, get you unto the land of Canaan;
17
4Q9 · f9i_10
ו?י?א##[מר פ]רע##ה## א#[ל־יוסף אמר] [א]ל אחי׳ך זאת עשר טע##נו [את ]ב##ע##[י]ר##׳כ#ם#[ ולכ]ו? בח # [ ארצ׳ה כנען ׃
18
וּקְח֧וּ אֶת אֲבִי־כֶ֛ם וְאֶת בָּתֵּי־כֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃
18
καὶ παραλαβόντες τὸν πατέρα ὑμῶν καὶ τὰ ὑπάρχοντα ὑμῶν ἥκετε πρὸς μέ · καὶ δώσω ὑμῖν πάντων τῶν ἀγαθῶν Αἰγύπτου, καὶ φάγεσθε τὸν μυελὸν τῆς γῆς.
18
et tóllite inde patrem vestrum et cognatiónem, et veníte ad me: et ego dabo vobis ómnia bona Ægýpti, ut comedátis medúllam terræ.
18
וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתן לכם את־טוב ארץ מצרים ואכלו את־חלב הארץ
18
And take your father and your households, and come unto me: and I will give you the good of the land of Egypt, and ye shall eat the fat of the land.
18
4Q9 · f9i_10
ו#?[ק]ח##ו את א[ב]י#?׳כם ואת# בתי׳כם#[ ובאו א]ל#׳[י] ו#?א[תנה ל׳כם את־טוב] [ארץ מצרי]ם## ואכלו את־[חל]ב##[ הארץ ׃
19
וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ לָ־כֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת אֲבִי־כֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃
19
σὺ δὲ ἔντειλαι ταῦτα, λαβεῖν αὐτοῖς ἁμάξας ἐκ γῆς Αἰγύπτου τοῖς παιδίοις ὑμῶν καὶ ταῖς γυναιξίν, καὶ ἀναλαβόντες τὸν πατέρα ὑμῶν παραγίνεσθε ·
19
Prǽcipe étiam ut tollant plaustra de terra Ægýpti, ad subvectiónem parvulórum suórum ac cóniugum: et dícito: Tóllite patrem vestrum, et properáte quantócius veniéntes.
19
ואתה צויתי זאת עשׂו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשׁיכם ונשׂאתם את אביכם ובאתם
19
Now thou art commanded, this do ye; take you wagons out of the land of Egypt for your little ones, and for your wives, and bring your father, and come.
19
4Q9 · f9i_10
[מארץ מצרי]ם עג[לות לט]פ##׳כ##[ם ולנשי׳כם ונשאתם את אבי׳כם ובאתם ׃ וא]ת##ה##[ צויתה זאת עשו קחו ל׳כם]
20
וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל כְּלֵי־כֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃
20
καὶ μὴ φείσησθε τοῖς ὀφθαλμοῖς ὑμῶν τῶν σκευῶν, τὰ γὰρ πάντα ἀγαθὰ Αἰγύπτου ὑμῖν ἔσται.
20
Nec dimittátis quidquam de supelléctili vestra: quia omnes opes Ægýpti vestræ erunt.
20
ועיניכם אל תחוס על כליכם כי־טוב כל־ארץ מצרים לכם הוא
20
Also regard not your stuff; for the good of all the land of Egypt [is] yours.
20
4Q9 · f9i_10
[ועינ׳כם אל־תחס על כלי׳כם כי־טוב] כל־אר##[ץ מצרים ל׳כם הוא ׃
21
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃
21
ἐποίησαν δὲ οὕτως οἱ υἱοὶ Ἰσραήλ · ἔδωκεν δὲ Ἰωσὴφ αὐτοῖς ἁμάξας κατὰ τὰ εἰρημένα ὑπὸ Φαραὼ τοῦ βασιλέως, καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ἐπισιτισμὸν εἰς τὴν ὁδόν ·
21
Fecerúntque fílii Israel ut eis mandátum fúerat. Quibus dedit Ioseph plaustra, secúndum Pharaónis impérium, et cibária in itínere.
21
ויעשׂו־כן בני ישׂראל ויתן להם יוסף עגלות על־פי פרעה ויתן להם צדה לדרך
21
And the children of Israel did so: and Joseph gave them wagons, according to the commandment of Pharaoh, and gave them provision for the way.
21
4Q9 · f9i_10
ויעשו־כן בני ישראל ויתן ל׳הם] י?וסף[ עגלות על־פי פרעה ויתן ל׳הם צדה לדרך ׃
22
לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃
22
καὶ πᾶσιν ἔδωκεν δισσὰς στολάς, καὶ τῷ Βενιαμεὶν ἔδωκεν τριακοσίους χρυσοῦς καὶ πέντε ἀλλασσούσας στολάς ·
22
Síngulis quoque proférri iussit binas stolas: Béniamin vero dedit trecéntos argénteos cum quinque stolis óptimis:
22
לכלם נתן לאישׁ חליפות שׂמלות ולבנימים נתן שׁלשׁ מאות כסף וחמשׁ חליפות שׂמלות
22
To all of them he gave each man changes of raiment; but to Benjamin he gave three hundred [pieces] of silver, and five changes of raiment.
22
4Q9 · f9i_10
לכל׳ם נתן] ל#[איש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת ׃
23
וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃
23
καὶ τῷ πατρὶ αὐτοῦ ἀπέστειλεν κατὰ τὰ αὐτά, καὶ δέκα ὄνους αἴροντας ἀπὸ πάντων τῶν ἀγαθῶν Αἰγύπτου, καὶ δέκα ἡμιόνους αἰρούσας ἄρτους τῷ πατρὶ αὐτοῦ εἰς ὁδόν.
23
tantúmdem pecúniæ et véstium mittens patri suo, addens et ásinos decem, qui subvéherent ex ómnibus divítiis Ægýpti: et tótidem ásinas, tríticum in itínere, panésque portántes.
23
ולאביו שׁלח כזאת עשׂרה חמרים נשׂאים מטוב ארץ מצרים ועשׂר אתנות נשׂאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך
23
And to his father he sent after this [manner]; ten asses laden with the good things of Egypt, and ten she asses laden with corn and bread and meat for his father by the way.
23
4Q1 · f10
[נשאים מטוב מצרים ועשר אתנ]ו?ת נשא##[ת בר ולחם ומזון לאבי׳ו לדרך ׃
24
וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת אֶחָ֖י־ו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃
24
ἐξαπέστειλεν δὲ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ ἐπορεύθησαν · καὶ εἶπεν αὐτοῖς Μὴ ὀργίζεσθε ἐν τῇ ὁδῷ.
24
Dimísit ergo fratres suos, et proficiscéntibus ait: Ne irascámini in via.
24
וישׁלח את אחיו וילכו ויאמר אליהם אל תתרגזו בדרך
24
So he sent his brethren away, and they departed: and he said unto them, See that ye fall not out by the way.
24
[not available]
25
וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃
25
καὶ ἀνέβησαν ἐξ Αἰγύπτου, καὶ ἦλθον εἰς γῆν Χανάαν πρὸς Ἰακὼβ τὸν πατέρα αὐτῶν,
25
Qui ascendéntes ex Ægýpto, venérunt in terram Chánaan ad patrem suum Iacob.
25
ויעלו ממצרים ויבאו ארצה כנען אל־יעקב אביהם
25
And they went up out of Egypt, and came into the land of Canaan unto Jacob their father,
25
4Q9 · f9ii
] # # [ ε ] # [ ε ׃
26
וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
26
καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῷ λέγοντες ὅτι Ὁ υἱός σου Ἰωσὴφ ζῇ, καὶ οὗτος ἄρχει πάσης τῆς γῆς Αἰγύπτου. καὶ ἐξέστη ἡ διάνοια Ἰακώβ, οὐ γὰρ ἐπίστευσεν αὐτοῖς.
26
Et nuntiavérunt ei, dicéntes: Ioseph fílius tuus vivit: et ipse dominátur in omni terra Ægýpti. Quo audíto Iacob, quasi de gravi somno evígilans, tamen non credébat eis.
26
ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי־הוא משׁל בכל־ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמן להם
26
And told him, saying, Joseph [is] yet alive, and he [is] governor over all the land of Egypt. And Jacob ’s heart fainted, for he believed them not.
26
4Q9 · f9ii
ויגדו] [ל]׳ו? ל##[אמר עוד יוסף חי וכי־הוא משל בכל־ארץ מצרים ויפג לב׳ו כי] לא־ה##[אמין ל׳הם ׃
27
וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת הָ֣־עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃
27
ἐλάλησαν δὲ αὐτῷ πάντα τὰ ῥηθέντα ὑπὸ Ἰωσὴφ ὅσα εἶπεν αὐτοῖς · ἰδὼν δὲ τὰς ἁμάξας ἃς ἀπέστειλεν Ἰωσὴφ ὥστε ἀναλαβεῖν αὐτόν, ἀνεζωπύρησεν τὸ πνεῦμα Ἰακὼβ τοῦ πατρὸς αὐτῶν.
27
Illi ecóntra referébant omnem órdinem rei. Cumque vidísset plaustra et univérsa, quæ míserat, revíxit spíritus eius,
27
וידברו אליו את כל־דברי יוסף אשׁר דבר אליהם וירא את העגלות אשׁר־שׁלח יוסף לשׂאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם
27
And they told him all the words of Joseph, which he had said unto them: and when he saw the wagons which Joseph had sent to carry him, the spirit of Jacob their father revived:
27
4Q9 · f9ii
וידברו אלי׳ו את כל־דברי יוסף אשר דבר אל׳הם] [ו]י(# רא #)[ את העגלות אשר־שלח יוסף לשאת את׳ו ותחי רוח יעקב אבי׳הם ׃
28
וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃
28
εἶπεν δὲ Ἰσραήλ Μέγα μοί ἐστιν εἰ ἔτι ὁ υἱός μου Ἰωσὴφ ζῇ · πορευθεὶς ὄψομαι αὐτὸν πρὸ τοῦ ἀποθανεῖν με.
28
et ait: Súfficit mihi si adhuc Ioseph fílius meus vivit: vadam, et vidébo illum ántequam móriar
28
ויאמר ישׂראל רב עוד־יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות
28
And Israel said, [It is] enough; Joseph my son [is] yet alive: I will go and see him before I die.
28
4Q9 · f9ii
ו[י]א##מ##[ר ישראל רב עוד־יוסף בנ׳י חי אלכה וארא׳נו בטרם אמות ׃
