THB
Hebrew (WLC)
⋮⋮
Greek (LXX)
⋮⋮
Latin (Vulgate)
⋮⋮
Samaritan (SP)
⋮⋮
English (KJV)
⋮⋮
Qumran (DSS)
⋮⋮
1
וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק לֽ־וֹ׃
1
καὶ ἐπιπεσὼν Ἰωσὴφ ἐπὶ τὸ πρόσωπον τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἔκλαυσεν αὐτὸν καὶ ἐφίλησεν αὐτόν.
1
Quod cernens Ioseph, ruit super fáciem patris, flens et deósculans eum.
1
ויפל יוסף על־פני אביו ויבך עליו וישׁק לו
1
And Joseph fell upon his father ’s face, and wept upon him, and kissed him.
1
[not available]
2
וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת עֲבָדָי־ו֙ אֶת הָ־רֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת אָבִ֑י־ו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
2
καὶ προσέταξεν Ἰωσὴφ τοῖς παισὶν αὐτοῦ τοῖς ἐνταφιασταῖς ἐνταφιάσαι τὸν πατέρα αὐτοῦ · καὶ ἐνεταφίασαν οἱ ἐνταφιασταὶ τὸν Ἰσραήλ.
2
Præcepítque servis suis médicis ut aromátibus condírent patrem.
2
ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את־ישׂראל
2
And Joseph commanded his servants the physicians to embalm his father: and the physicians embalmed Israel.
2
[not available]
3
וַיִּמְלְאוּ ל־וֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃
3
καὶ ἐπλήρωσεν αὐτοὺς τεσσεράκοντα ἡμέρας · οὕτως γὰρ καταριθμοῦνται αἱ ἡμέραι τῆς ταφῆς · καὶ ἐπένθησεν αὐτὸν Αἴγυπτος ἑβδομήκοντα ἡμέρας.
3
Quibus iussa expléntibus, transiérunt quadragínta dies: iste quippe mos erat cadáverum conditórum: flevítque eum Ægýptus septuagínta diébus.
3
וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרימה שׁבעים יום
3
And forty days were fulfilled for him; for so are fulfilled the days of those which are embalmed: and the Egyptians mourned for him threescore and ten days.
3
4Q576 · f2
[וימלאו ל׳ו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי ה]חנטי?[ם ויבכו את׳ו מצרים שבעים יום ׃
4
וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃
4
Ἐπειδὴ δὲ παρῆλθον αἱ ἡμέραι τοῦ πένθους, ἐλάλησεν Ἰωσὴφ πρὸς τοὺς δυνάστας Φαραὼ λέγων Εἰ εὗρον χάριν ἐναντίον ὑμῶν, λαλήσατε περὶ ἐμοῦ εἰς τὰ ὦτα Φαρodesαὼ λέγοντες
4
Et expléto planctus témpore, locútus est Ioseph ad famíliam Pharaónis: Si invéni grátiam in conspéctu vestro, loquímini in áuribus Pharaónis:
4
ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל־בית פרעה לאמר אם־נא מצאתי חן בעיניכם דברו־נא באזני פרעה לאמר
4
And when the days of his mourning were past, Joseph spake unto the house of Pharaoh, saying, If now I have found grace in your eyes, speak, I pray you, in the ears of Pharaoh, saying,
4
[not available]
5
אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת אָבִ֖־י וְאָשֽׁוּבָה׃
5
Ὁ πατήρ με ὥρκισεν λέγων Ἐν τῷ μνημείῳ ᾧ ὤρυξα ἐμαυτῷ ἐν γῇ Χανάαν, ἐκεῖ με θάψεις. νῦν οὖν ἀναβὰς θάψω τὸν πατέρα μου, καὶ ἀπελεύσομαι.
5
eo quod pater meus adiuráverit me, dicens: En mórior: in sepúlcro meo, quod fodi mihi in terra Chánaan, sepélies me. Ascéndam ígitur, et sepéliam patrem meum, ac revértar.
5
אבי השׁביעני לפני מותו לאמר הנה אנכי מת בקברי אשׁר כרתי לי בארץ כנען שׁם תקברני ועתה אעלה־נא ואקברה את אבי כאשׁר השׁביעני ואשׁובה
5
My father made me swear, saying, Lo, I die: in my grave which I have digged for me in the land of Canaan, there shalt thou bury me. Now therefore let me go up, I pray thee, and bury my father, and I will come again.
5
[not available]
6
וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת אָבִ֖י־ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃
6
καὶ εἶπεν Φαραώ Ἀνάβηθι, θάψον τὸν πατέρα σου καθάπερ ὥρκισέν σε.
6
Dixítque ei Phárao: Ascénde, et sépeli patrem tuum sicut adiurátus es.
6
ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשׁר השׁביעך
6
And Pharaoh said, Go up, and bury thy father, according as he made thee swear.
6
[not available]
7
וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת אָבִ֑י־ו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃
7
καὶ ἀνέβη Ἰωσὴφ θάψαι τὸν πατέρα αὐτοῦ · καὶ συνανέβησαν μετ᾽ αὐτοῦ πάντες οἱ παῖδες Φαραὼ καὶ οἱ πρεσβύτεροι τοῦ οἴκου αὐτοῦ, καὶ πάντες οἱ πρεσβύτεροι τῆς γῆς Αἰγύπτου,
7
Quo ascendénte, iérunt cum eo omnes senes domus Pharaónis, cunctíque maióres natu terræ Ægýpti:
7
ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל־עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ־מצרים
7
And Joseph went up to bury his father: and with him went up all the servants of Pharaoh, the elders of his house, and all the elders of the land of Egypt,
7
[not available]
8
וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
8
καὶ πᾶσα ἡ πανοικία Ἰωσὴφ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ πᾶσα ἡ οἰκία ἡ πατρικὴ αὐτοῦ καὶ ἡ συγγενία αὐτοῦ · καὶ τὰ πρόβατα καὶ τοὺς βόας ὑπελίποντο ἐν γῇ Γέσεμ.
8
domus Ioseph cum frátribus suis, absque párvulis, et grégibus atque arméntis, quæ derelíquerant in terra Gessen.
8
וכל בית יוסף אחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשׁן
8
And all the house of Joseph, and his brethren, and his father ’s house: only their little ones, and their flocks, and their herds, they left in the land of Goshen.
8
[not available]
9
וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
9
καὶ συνανέβησαν μετ᾽ αὐτοῦ καὶ ἅρματα καὶ ἱππεῖς, καὶ ἐγένετο ἡ παρεμβολὴ μεγάλη σφόδρα.
9
Hábuit quoque in comitátu currus et équites: et facta est turba non módica.
9
ויעל עמו גם־רכב גם־פרשׁים ויהי המחנה כבד מאד
9
And there went up with him both chariots and horsemen: and it was a very great company.
9
[not available]
10
וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
10
καὶ παρεγένοντο εἰς ἅλωνα Ἀτάδ, ὅ ἐστιν πέραν τοῦ Ἰορδάνου, καὶ ἐκόψαντο αὐτὸν κοπετὸν μέγαν καὶ ἰσχυρὸν σφόδρα · καὶ ἐποίησαν τὸ πένθος τῷ πατρὶ αὐτοῦ ἑπτὰ ἡμέρας.
10
Venerúntque ad Aream Atad, quæ sita est trans Iordánem: ubi celebrántes exséquias planctu magno atque veheménti implevérunt septem dies.
10
ויבאו עד־גרן האטד אשׁר בעבר הירדן ויספדו־שׁם מספד גדול וכבד מאד ויעשׂ לאביו אבל שׁבעת ימים
10
And they came to the threshingfloor of Atad, which [is] beyond Jordan, and there they mourned with a great and very sore lamentation: and he made a mourning for his father seven days.
10
[not available]
11
וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת הָ־אֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃
11
καὶ ἴδον οἱ κάτοικοι τῆς γῆς Χανάαν τὸ πένθος ἐν ἅλωνι Ἀτὰδ καὶ εἶπαν Πένθος μέγα τοῦτό ἐστιν τοῖς Αἰγυπτίοις · διὰ τοῦτο ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Πένθος Αἰγύπτου, ὅ ἐστιν πέραν τοῦ Ἰορδάνου.
11
Quod cum vidíssent habitatóres terræ Chánaan, dixérunt: Planctus magnus est iste Ægýptiis. Et idcírco vocátum est nomen loci illíus, Planctus Ægýpti.
11
וירא יושׁב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל־כבד זה למצרים על־כן קרא שׁמו אבל מצרים אשׁר בעבר הירדן
11
And when the inhabitants of the land, the Canaanites, saw the mourning in the floor of Atad, they said, This [is] a grievous mourning to the Egyptians: wherefore the name of it was called Abelmizraim, which [is] beyond Jordan.
11
[not available]
12
וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃
12
καὶ ἐποίησαν αὐτῷ οὕτως οἱ υἱοὶ αὐτοῦ, καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἐκεῖ.
12
Fecérunt ergo fílii Iacob sicut præcéperat eis:
12
ויעשׂו לו בניו כן כאשׁר צום
12
And his sons did unto him according as he commanded them:
12
[not available]
13
וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת הַ־שָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃
13
καὶ ἀνέλαβον αὐτὸν οἱ υἱοὶ αὐτοῦ εἰς γῆν Χανάαν, καὶ ἔθαψαν αὐτὸν εἰς τὸ σπήλαιον τὸ διπλοῦν, ὃ ἐκτήσατο Ἀβραὰμ τὸ σπήλαιον ἐν κτήσει μνημείου παρὰ Ἐφρὼν τοῦ Χετταίου, κατέναντι Μαμβρή.
13
et portántes eum in terram Chánaan, sepeliérunt eum in spelúnca dúplici, quam émerat Abraham cum agro in possessiónem sepúlcri ab Ephron Hethǽo, contra fáciem Mambre.
13
וישׂאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שׂדה המכפלה אשׁר קנה אברהם את השׂדה לאחזת־קבר מאת עפרון החתי על־פני ממרא
13
For his sons carried him into the land of Canaan, and buried him in the cave of the field of Machpelah, which Abraham bought with the field for a possession of a buryingplace of Ephron the Hittite, before Mamre.
13
[not available]
14
וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל הָ־עֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת אָבִ֑י־ו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת אָבִֽי־ו׃
14
Καὶ ἀπέστρεψεν Ἰωσὴφ εἰς Αἴγυπτον, αὐτὸς καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ οἱ συναναβάντες θάψαι τὸν πατέρα αὐτοῦ.
14
Reversúsque est Ioseph in Ægýptum cum frátribus suis, et omni comitátu, sepúlto patre.
14
וישׁב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו
14
And Joseph returned into Egypt, he, and his brethren, and all that went up with him to bury his father, after he had buried his father.
14
[not available]
15
וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל הָ֣־רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃
15
ἰδόντες δὲ οἱ ἀδελφοὶ Ἰωσὴφ ὅτι τέθνηκεν ὁ πατὴρ αὐτῶν εἶπαν Μή ποτε μνησικακήσῃ ἡμῖν Ἰωσήφ, καὶ ἀνταπόδομα ἀνταποδῷ ἡμῖν πάντα τὰ κακὰ ἃ ἐνεδειξάμεθα αὐτῷ.
15
Quo mórtuo, timéntes fratres eius, et mútuo colloquéntes: Ne forte memor sit iniúriæ quam passus est, et reddat nobis omne malum quod fécimus,
15
ויראו אחי־יוסף כי־מת אביהם ויאמרו לא ישׂטמנו יוסף השׁב ישׁיב לנו את כל הרעה אשׁר גמלנו אתו
15
And when Joseph ’s brethren saw that their father was dead, they said, Joseph will peradventure hate us, and will certainly requite us all the evil which we did unto him.
15
4Q12a · f1
[יוסף כי־מת אבי׳הם] ויאמרו לו[ ישטמ׳נו יוסף והשב ישיב ל׳נו] [את כל הרעה א]שר גמלנו א##[ת׳ו ׃
16
וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃
16
καὶ παρεγένοντο πρὸς Ἰωσὴφ λέγοντες Ὁ πατήρ σου ὥρκισεν πρὸ τοῦ τελευτῆσαι αὐτὸν λέγων.
16
mandavérunt ei dicéntes: Pater tuus præcépit nobis ántequam morerétur,
16
ויצוו על יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר
16
And they sent a messenger unto Joseph, saying, Thy father did command before he died, saying,
16
4Q12a · f1
ויצוו אל־יוסף לאמר אבי׳ך] ׃
17
כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃
17
Οὕτως εἴπατε Ἰωσήφ Ἄφες αὐτοῖς τὴν ἀδικίαν καὶ τὴν ἁμαρτίαν αὐτῶν, ὅτι πονηρά σοι ἐνεδείξαντο · καὶ νῦν δέξαι τὴν ἀδικίαν τῶν θεραπόντων τοῦ θεοῦ τοῦ πατρός σου. καὶ ἔκλαυσεν Ἰωσὴφ λαλούντων αὐτῶν πρὸς αὐτόν.
17
ut hæc tibi verbis illíus dicerémus: Obsecro ut obliviscáris scéleris fratrum tuórum, et peccáti atque malítiæ quam exercuérunt in te: nos quoque orámus ut servis Dei patris tui dimíttas iniquitátem hanc. Quibus audítis flevit Ioseph.
17
כה תאמרון ליוסף אנה שׂא נא פשׁע אחיך וחטאתם כי־רעה גמלוך ועתה שׂא נא לפשׁע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו
17
So shall ye say unto Joseph, Forgive, I pray thee now, the trespass of thy brethren, and their sin; for they did unto thee evil: and now, we pray thee, forgive the trespass of the servants of the God of thy father. And Joseph wept when they spake unto him.
17
[not available]
18
וַיֵּלְכוּ֙ גַּם אֶחָ֔י־ו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃
18
καὶ ἐλθόντες πρὸς αὐτὸν εἶπαν Οἵδε ἡμεῖς οἰκέται.
18
Venerúntque ad eum fratres sui: et proni adorántes in terram, dixérunt: Servi tui sumus.
18
וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים
18
And his brethren also went and fell down before his face; and they said, Behold, we [be] thy servants.
18
[not available]
19
וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃
19
καὶ εἶπεν αὐτοῖς Ἰωσήφ Μὴ φοβεῖσθε, τοῦ γὰρ θεοῦ ἐγὼ εἰμί ·
19
Quibus ille respóndit: Nolíte timére: num Dei póssumus resístere voluntáti?
19
ויאמר אליהם יוסף אל־תיראו התחת אלהים אני
19
And Joseph said unto them, Fear not: for [am] I in the place of God?
19
[not available]
20
וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃
20
ὑμεῖς ἐβουλεύσασθε κατ᾽ ἐμοῦ εἰς πονηρά, ὁ δὲ θεὸς ἐβουλεύσατο περὶ ἐμοῦ εἰς ἀγαθά, ὅπως ἂν γενηθῇ ὡς σήμερον, ἵνα τραφῇ λαὸς πολύς.
20
Vos cogitástis de me malum: sed Deus vertit illud in bonum, ut exaltáret me, sicut in præsentiárum cérnitis, et salvos fáceret multos pópulos.
20
אתם חשׁבתם עלי רעה והאלהים חשׁבה לטובה למען עשׂות כיום הזה להחיות עם־רב
20
But as for you, ye thought evil against me; [but] God meant it unto good, to bring to pass, as [it is] this day, to save much people alive.
20
[not available]
21
וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת טַפְּ־כֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל לִבָּֽ־ם׃
21
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Μὴ φοβεῖσθε · ἐγὼ διαθρέψω ὑμᾶς καὶ τὰς οἰκίας ὑμῶν. καὶ παρεκάλεσεν αὐτοὺς καὶ ἐλάλησεν αὐτῶν εἰς τὴν καρδίαν.
21
Nolíte timére: ego pascam vos et párvulos vestros: consolatúsque est eos, et blande ac léniter est locútus.
21
ועתה אל־תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אתם וידבר אל לבם
21
Now therefore fear ye not: I will nourish you, and your little ones. And he comforted them, and spake kindly unto them.
21
[not available]
22
וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃
22
Καὶ κατῴκησεν Ἰωσὴφ ἐν Αἰγύπτῳ, αὐτὸς καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ πᾶσα ἡ πανοικία τοῦ πατρὸς αὐτοῦ · καὶ ἔζησεν Ἰωσὴφ ἔτη ἑκατὸν δέκα.
22
Et habitávit in Ægýpto cum omni domo patris sui: vixítque centum decem annis. Et vidit Ephraim fílios usque ad tértiam generatiónem. Fílii quoque Machir fílii Manásse nati sunt in génibus Ioseph.
22
וישׁב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשׂר שׁנים
22
And Joseph dwelt in Egypt, he, and his father ’s house: and Joseph lived an hundred and ten years.
22
[not available]
23
וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃
23
καὶ εἶδεν Ἰωσὴφ Ἐφράιμ παιδία ἕως τρίτης γενεᾶς · καὶ υἱοὶ Μαχεὶρ τοῦ υἱοῦ Μανασσὴ ἐτέχθησαν ἐπὶ μηρῶν Ἰωσήφ.
23
50:22
Et habitávit in Ægýpto cum omni domo patris sui: vixítque centum decem annis. Et vidit Ephraim fílios usque ad tértiam generatiónem. Fílii quoque Machir fílii Manásse nati sunt in génibus Ioseph.
23
וירא יוסף לאפרים בנים שׁלישׁים גם בני מכיר בן־מנשׁה ילדו בימי יוסף
23
And Joseph saw Ephraim ’s children of the third [generation]: the children also of Machir the son of Manasseh were brought up upon Joseph ’s knees.
23
[not available]
24
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל אֶחָ֔י־ו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן הָ־אָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל הָ־אָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
24
καὶ εἶπεν Ἰωσὴφ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ λέγων Ἐγὼ ἀποθνήσκω · ἐπισκοπῇ δὲ ἐπισκέψεται ὑμᾶς ὁ θεός, καὶ ἀνάξει ὑμᾶς ἐκ τῆς γῆς ταύτης εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν ὁ θεὸς τοῖς πατράσιν ἡμῶν, Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαὰκ καὶ Ἰακώβ.
24
50:23
Quibus transáctis, locútus est frátribus suis: Post mortem meam Deus visitábit vos, et ascéndere vos fáciet de terra ista ad terram quam iurávit Abraham, Isaac et Iacob.
24
ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת והאלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשׁר נשׁבע לאברהם ליצחק וליעקב
24
And Joseph said unto his brethren, I die: and God will surely visit you, and bring you out of this land unto the land which he sware to Abraham, to Isaac, and to Jacob.
24
[not available]
25
וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת עַצְמֹתַ֖־י מִזֶּֽה׃
25
καὶ ὥρκισεν Ἰωσὴφ τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ λέγων Ἐν τῇ ἐπισκοπῇ ᾗ ἐπισκέψεται ὑμᾶς ὁ θεὸς καὶ συνανοίσετε τὰ ὀστᾶ μου ἐντεῦθεν μεθ᾽ ὑμῶν.
25
50:24
Cumque adiurásset eos atque dixísset: Deus visitábit vos, asportáte ossa mea vobíscum de loco isto:
25
וישׁביע יוסף את־בני ישׂראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם
25
And Joseph took an oath of the children of Israel, saying, God will surely visit you, and ye shall carry up my bones from hence.
25
[not available]
26
וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃
26
καὶ ἐτελεύτησεν Ἰωσὴφ ἐτῶν ἑκατὸν δέκα · καὶ ἔθαψαν αὐτὸν καὶ ἔθηκαν ἐν τῇ σορῷ ἐν Αἰγύπτῳ.
26
50:25
mórtuus est, explétis centum decem vitæ suæ annis. Et cónditus aromátibus, repósitus est in lóculo in Ægýpto.
26
וימת יוסף בן־מאה ועשׂר שׁנים ויחנטו אתו ויושׂם בארן במצרים
26
So Joseph died, [being] an hundred and ten years old: and they embalmed him, and he was put in a coffin in Egypt.
26
4Q11 · f1
ב#מ#[צרים ׃ ׃
